אחרי העדכון החדש לגרסת האנדרואיד של ג'ימייל (Gmail), משתמשים רבים מעוניינים כנראה לומר תודה רבה לגוגל, שאפשרה להם סופסוף להיפרד מהליך בחירת האימיילים המייגע באפליקציה. רק כעת קיבל היישום את התכונה המיוחלת והבסיסית למדי של כפתור "בחר הכל", המאפשר למשתמשים לייעל את ניהול המיילים שנאספו בדוא"ל הנכנס וביתר תיבות המייל שלהם. משמעות הדבר היא שכעת מתאפשר סופסוף למחוק, להעביר או לסווג הודעות דוא"ל מרובות בכמה הקשות בלבד. Gmail app for Android gets 'select all' option. Rollout underway for all the iOS & Android users. pic.twitter.com/8ilh9Ttvyb — Abhishek Singh (@AbhishekMarkets) January 8, 2024 לא עוד הקשה על כל אימייל כל משתמשי האפליקציה היו מודעים לכך שלפני העדכון הזה ניהול הודעות הדוא"ל ב-Gmail Android היה פשוט משימה מסורבלת. המשתמש נדרש לבחור כל אימייל בנפרד, מה שהפך פעולות כמו מחיקה או העברת הודעות בנפח גדול למטלה שגוזלת זמן ואנרגיה. כעת התקופה הזו מסתיימת. קחו בחשבון עם זאת כי אחרי העדכון של היישום, עדיין תוכלו לבחור הודעות מייל רבות יחד, אך רק מתוך אלו המוצגות על המסך (עד 50), ולא, למשל, את כל תיבת הדואר הנכנס שלכם. הגישה ללחצן "בחר הכל" פשוטה – לוחצים לחיצה ארוכה על כל מייל או מקישים על הדמות של השולח, והאפשרות לבחירת כמה הודעות יחד תופיע בפניכם. יצוין כי התכונה הנוחה הזו זמינה כעת, אחרי העדכון, לכל המשתמשים ועל אף שהיא אלמנטרית למדי, הוספתה נחשבת כצעד משמעותי לקראת הפיכת ג'ימייל לשירות דוא"ל ידידותי בהרבה למשתמשי האנדרואיד.

לראשונה מזה 52 שנים – כלי אמריקאי עומד לנחות על הירח, אולם הפעם מדובר לראשונה בחברה מסחרית שתעשה זאת עם מטען יוצא דופן. חברת החלל האמריקאית United Launch Alliance שיגרה לפני זמן קצר (ב', שעון ישראל) את גשושית החלל Peregrine של חברת החלל הפרטית Astrobotic. הגשושית החדשה, בניגוד לאלו של נאס"א ששוגרו בעבר לירח, היא […]

הדלת של טיסה 1282 של אלסקה איירליינס ממשיכה לספק כותרות: אייפון שנשאב מחוץ לבטן המטוס בשל לחץ האוויר - אותר על הקרקע כשהוא תקין לחלוטין

הכפיל (לכאורה) של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נחשף כ'נגר מדרגה רביעית' מבלארוס, ואף נטען שהוא שרד ניסיון התנקשות. שמו של הכפיל הוא יבגני ואסילביץ' ומספר כלי תקשורת דווח שהוא 'הכפיל הראשי' של נשיא רוסיה, והוא שרד ניסיון התנקשות ב'חומרים רעילים'. על פי הדיווח הוא "פיתח פריחות על העור בגפיים העליונות והתחתונות ועל הצוואר, והרופאים חשבו בתחילה שזו תגובה אלרגית", כך נטען השבוע בערוץ הטלגרם General SVR - שלא סיפק ראיות לטענה הסנסציונית הזו. הערוץ, שנודע בדיווחיו הנועזים (או מופרכים) לגבי בריאותו של פוטין, הוא בין מספר מקורות הטוענים שדמות דומה לפוטין משמשת באופן קבוע ככפיל עבור הנשיא בן ה-71, תיאוריה שנתמכת גם על ידי המודיעין הצבאי האוקראיני. ד"ר ולרי סולובי, לשעבר פרופסור באקדמיה להכשרה של מרגלים ודיפלומטים במוסקבה, הגדיר את ואסילביץ' כ"נגר מדרגה רביעית" וטען אף שהוא היה זה שביצע את הנאום המסורתי לרגל ראש השנה של פוטין. ד"ר סולובי, שנתפש על ידי מבקריו כמפיץ תיאוריות קונספירציה, טען לא מזמן שבאוקטובר 2023 הנשיא הרוסי מת ומאז הוחלף במספר כפילים, שנשלטים על ידי המנהל לשעבר של שירות הביטחון הפדרלי הרוסי, ה-FSB. לדבריו לאחר שהכפיל הורעל הרופאים נתנו לו תרופות, אך "כאשר נודעו תוצאות הבדיקות, הם יצרו קשר דחוף" עם מזכיר מועצת הביטחון הרוסית ניקולאי פטרושב, כך טען ערוץ General SVR.

שתי חברות הייטק מספרות לכם מדוע שווה לכם להצטרף דווקא אליהן, ועל הדרך משתפות גם במשרות פנויות אצלן. והפעם: Duda ו-Semperis

התערוכה עדיין לא נפתחה רשמית, אבל ההצגה כבר החלה הצצה מקדימה: CES Unveiled 2024

בא לכם להירגע במיטה מול העונה השנייה של What If… או הריאליטי של משחק הדיונון? אנחנו לא שופטים, אבל הנה דרך חדשה ומגניבה לצפות בהם. ביי ביי, טלוויזיה חברת המקרנים הסינית XGIMI חשפה מנורת תקרה (מה שנקרא בעיצובית "צמוד תקרה") שכוללת בתוכה מקרן ורמקול בלוטות'. המנורה החדשה, שנקראת אלאדין, ומבוססת על הטכנולוגיה של חברה יפנית […]

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שבראשה עומד ח"כ איימן עודה (הרשימה המשותפת), קיימה היום (ב') דיון על השפעת המלחמה על ענף ההיי-טק. בוועדה הוצגו נתונים מכמה מחקרים – של מכון SNPI, רשות החדשנות ומשרד הכלכלה. כולם הצביעו על כך שיש פגיעה בהיי-טק בעקבות המלחמה, ושהיא המשך לפגיעה שהייתה בו לאורך רוב 2023, בעקבות המהפכה המשפטית. הנתונים, שהוצגו על ידי מרכז המחקר של הכנסת, מעידים על מצבו העגום של הענף. אחד מהם מראה שהיקפי ההשקעות והגיוסים בהיי-טק הישראלי צנחו ב-75%. ח"כ אפרת רייטן (העבודה) אמרה בדיון כי "אני מודאגת מהנתונים שהוצגו. מצב ההיי-טק בעקבות המלחמה הוא בכי רע, וצריך להניף דגל שחור". לדבריה, "אנחנו במצב חסר תקדים, אחרי שני אירועים מטורפים שהשפיעו על הענף, בגלל פעולות הממשלה, ולכן, על הוועדה ליזום פעולה אקטיבית, כדי שכבר בתקציב 2024 הממשלה תיתן מענה למצוקות של ההיי-טק". חברה לסיעה, ח"כ גלעד קריב, אמר כי "עם כל הרצון למקד את הדיון על מצב ההיי-טק ברמה המקצועית נטו ולא לערב פוליטיקה, הרי שאי אפשר לנתק את המציאות הפוליטית שהייתה פה לפני המלחמה ממה שקורה כיום". לדבריו, המחלוקות בתוך הממשלה והתבטאויות שונות של שרים גורמות להרחקת משקיעים בהיי-טק ובכלל, ומחזקת את התדמית שקיימת על ישראל בשנה האחרונה, כמדינה שלא כדאי להשקיע בה. "זה מסוכן מאוד להיי-טק", ציין. סיון נויפלד, נציגת איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, הצביעה על כך שהגיוס הרחב למילואים "פגע קשות ברציפות העסקית של חברות רבות, במיוחד סטארט-אפים קטנים, שבהם יותר ממחצית העובדים משרתים במילואים. יש חברות שכל עובדיהן גויסו ונאלצו להפסיק את פעילותן לחלוטין ברבעון קריטי". המצוקה בנגב בדיון השתתף ארנון קולומבוס, מנכ"ל חממת Inegev, שהציג את המצוקות של חברות ההיי-טק הצעירות שפועלות באזור, שחלקן נמצאות בסכנה חמורה. הוא סיפר כי החממה, שקמה לפני ארבע שנים, התמודדה עם משבר הקורונה ומשבר הרפורמה / מהפכה המשפטית, והשנה, הכול נעצר בגלל המלחמה. "זוהי מכת מוות לתעשייה", ציין קולומבוס. "עבור חברות בדרום, לגייס כספים זו משימה כמעט בלתי אפשרית, ויש 40 סטארט-אפים שזקוקים למעבדות ולא ניתן למצוא להן מימון ומקום, כי זה חלק ממצוקת התשתיות, שלא קיימות בנגב". הוא ציין את הקושי של חברות ליהנות מהמענקים שרשות החדשנות הקצתה להיי-טק, "משום שהיא מתנה את קבלתם בגיוס כספים ממשקיעים פרטיים, וכרגע אין לאותן חברות את היכולת לעשות זאת. לכן, יש חשש שהכספים הממשלתיים לא מגיעים למקומות הנכונים". יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ איימן עודה. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת (ארכיון) ח"כ עודה סיכם את הדיון עם המלצות לממשלה וציין שהוועדה תעקוב ותוודא את ביצוען. בין היתר, קוראת הוועדה לממשלה להגדיל את תקציבי רשות החדשנות ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, כמו גם את המימון לחברות צעירות, שלא יכולות לגייס מימון מקביל בתמורה להשקעות הממשלה. כמו כן, קוראת הוועדה להקים שולחן עגול משותף לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים להיי-טק, כדי להציג תוכנית רב שנתית לסיוע לענף, ולדרוש מהממשלה שכל מימון שיינתן לחברות יהיה מותנה במכסת מינימום של העסקת עובדים ממגזרים מודרים, כגון החברות הערבית והחרדית. הוועדה אף ממליצה לרשות החדשנות ליזום קמפיין שיעודד שילוב של עובדים.ות ממגזרים אלה בתעשיית ההיי-טק – דווקא עכשיו.