כעת משתמשים מישראל המתכתבים עם Bard בעברית יוכלו ליהנות ממודל השפה המתקדם והמהיר שיש לגוגל להציע

חשיפות מזעזעות: ניסויים קשים בקופים הובילו לפיתוח שתל המוח של חברת ניוראלינק של אילון מאסק. מהמסמכים עולה כי במהלך פיתוח הטכנולוגיה מתו בסך הכל כ-1,500 בעלי חיים, כולל כבשים וחזירים

אין ספק ש-"עכשיו מעונן", כשמו של השיר של אביב גפן. עכשיו מעונן, וגשום, לא רק בחוץ, אלא גם בכלכלה הישראלית בכלל, ובהיי-טק שלנו בפרט. שורה של דו"חות שפורסמו באחרונה עוסקים בהשפעת המלחמה על ענף ההיי-טק, ומציגים תמונה לא אופטימית. יתרה מזאת, אין ברובם תחזית אופטימית במיוחד להמשך השנה. השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הסקר החודשי שלה על העובדים השכירים במשק. בלמ"ס מחלקים את הנתונים לענפים, ובענף ההיי-טק – המצב לא טוב: מתחילת המלחמה, בין אוקטובר 2023 לדצמבר 2023, צומצם מספר השכירים בהיי-טק ב-20 אלף איש. מדובר בחזרה למצב שהיה בספטמבר, שכן בין ספטמבר לאוקטובר נרשמה דווקא עלייה. הסיבות לירידה קשורות, כמובן, למצב המלחמה, לגיוס הנרחב למילואים, לעצירת ההשקעות ולקושי של החברות לחזור לצמיחה בעקבות זאת. נכון הוא שכששואלים חלק מבכירי הענף לגבי הערכותיהם לשנה הקרובה, הם מציגים אופטימיות זהירה. אולם, בכירים אחרים מציגים תמונה אחרת, פחות ורודה. אלא שמפגישות של הפורומים ומהוועידות של אנשים ומחשבים, שנערכו באחרונה, עולה שגם האופטימיים ליוו את דבריהם בהסתייגות משמעותית, שלפיה הם לא יכולים לחזות מתי תתחיל ההתאוששות, האם היא תהיה בכלל במהלך 2024. אם כן, לדבריהם, סביר להניח שהיא תגיע במחצית השנייה של השנה. כך או כך, חוסר הוודאות "חוגג". התחזית של אלוף (מיל') דן הראל מי שמציג תמונה די פסימית הוא אלוף (מיל') דן הראל, שהיה סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון. במפגש של C3 – פורום המנכ"לים והמנמ"רים של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ה'), הוא סקר את המצב ואמר שכדאי למנהלי החברות בכלל ולמנהלי הטכנולוגיה ומערכות המידע בפרט להפנים שהשנה הקרובה, והעשור הנוכחי באופן כללי, לא יהיו מלהיבים. להפנים ולהיערך לכך. גם ההצהרות של ראשי מערכת הביטחון, שלפיהן 2024 כולה, או רובה, תהיה שנת מלחמה, לא מבשרות טובות. לעומת זאת, בתחום ה-IT המצב יהיה קצת יותר טוב, מאחר שבמסגרת הניצול של ארגונים רבים את תקופת ההאטה להיערכות טובה יותר למצבי חירום, הם בוחנים השקעות בתשתיות מחשוב ומערכות מידע, ומעלים את השקעותיהם בתחום הגנת הסייבר. מה עם החברות הרב לאומיות? השבוע הוגש לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, דו"ח של IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, שעוסק בהשפעת המלחמה על חברות הטכנולוגיה הרב לאומיות שפועלות בישראל. מהנתונים עולה שהמלחמה משפיעה על כולן, כאשר על 10% מהן היא משפיעה באופן משמעותי, על 30% באופן מוגבל ועל 60% – השפעתה מינימלית. זה מדאיג בעיקר לאור העובדה שהחברות הרב לאומיות הן מעסיק מאוד משמעותי בהיי-טק הישראלי, ומהוות חלק לא מבוטל מהיצוא שלו. לצורך ההמחשה, 430 חברות רב לאומיות בתחום הטכנולוגיה פועלות בישראל ומעסיקות כאן 86 אלף עובדים באופן ישיר. מדובר ב-18% מכלל העובדים בענף ההיי-טק. אם לא ניערך עכשיו לשינוי מבנה הענף, נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים ללא תשתית מקומית יציבה ונהיה תלויים לחלוטין בחברות הרב לאומיות. וזה, כאמור, יהיה ממש לא טוב להיי-טק הישראלי החברות הרב לאומיות אמנם מגלות יציבות בפעילותן בישראל ולא מסתירות את חשיבות השוק הישראלי לפעילותן. אולם, אסור לשכוח שהן חברות בבעלות זרה, עם בעלי מניות מעבר לים, שלרובם אין סנטימנט מיוחד, ציוני ופרו-ישראלי או לא ציוני ואנטי ישראלי. הם רואים את השורה התחתונה: האם הפעילות בישראל תורמת לרווחים של החברה או לא? האם ההכנסות מהפעילות שלהן כאן עולות על ההוצאות או להיפך? על בסיס זה, וגם על בסיס המצב גיאו-פוליטי, הם מחליטים האם להגביר את ההשקעות של החברות האלה בישראל, לצמצם אותן או, חס וחלילה, לצאת מכאן. כמעט שאין צורך לומר שאם הן יחליטו לצאת מכאן – שוב, חס וחלילה, ההשפעה השלילית של זה על ההיי-טק הישראלי תהיה משמעותית, שלא לומר דרמטית. מה המסקנה? מכל מה שצויר לעיל עולה מסקנה מתבקשת: כבר מעכשיו, על הממשלה ועל תעשיית ההיי-טק בארץ לפעול לחיזוק החברות המקומיות והתעשיות היצרניות, ולשאוף להקים פה עוד חברות כמו צ'ק פוינט, מלאנוקס, אמדוקס, נייס ורבות אחרות. לחזור לעידן ספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי, אבל ממש לא על חשבון החברות הרב לאומיות. ב-7 באוקטובר 2023 התחלנו לדבר שוב על קונספציות, 50 שנה אחרי הקונספציה של ה-6 באוקטובר 1973. גם כאן יש קונספציה – שמעמדנו הבינלאומי בתחום ההיי-טק יישאר יציב ובטוח, שאין לנו מה לחשוש בהקשר זה. ובכן, המעמד שלנו כאומת הסטארט-אפ, הסייבר והחדשנות עלול להשתנות בן לילה, ואם לא ניערך עכשיו לשינוי מבנה הענף, נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים ללא תשתית מקומית יציבה ונהיה תלויים לחלוטין בחברות הרב לאומיות. וזה, כאמור, יהיה ממש לא טוב להיי-טק הישראלי.

אולפני סוני שיחררו טריילר לסרט האימה החדש “טארוט” (Tarot), מותחן על טבעי מצמרר ואפל ששואב השראה מקלפי העתידות העתיקים. הסרט פותח תחילה תחת השם “הורוסקופ”, שהוא שמו של הרומן אשר עליו מבוסס, מאת הסופר ניקולס אדמס. כאשר קבוצת חברים מפרה את הכלל הקדוש ביותר בקריאת טארוט – לעולם לא להשתמש בחפיסה של מישהו אחר – […]

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, וסוכנות החלל הישראלית, הקימו את "פורום החלל הישראלי", שישמש פלטפורמה לסטארט-אפים שיש להם פתרונות בתחום זה. הקמת הפורום הוכרזה אתמול (ד') בכנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון ז"ל, שנערך בהרצליה. להקמת הפורום שותפים גם רשות החדשנות, חברות בתחום החלל, התאחדות התעשיינים, מכון הייצוא והתעשייה האווירית. הפורום יפגיש בין סטארט-אפים ויזמים לבין משקיעים, גופים ממשלתיים, מוסדות אקדמיים ונציגים מתעשיית החלל בארץ ובחו"ל. "דווקא בימים מורכבים אלה, ובמטרה לחזק את תעשיית החלל הישראלית, הנוכחות של כלל הגופים המובילים את הפורום, כל אחד על פי ייחודו, מייצרת הזדמנויות חסרות תקדים לכלל העוסקים בתעשיית החלל הישראלית, ותצעיד אותה קדימה", אמר שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס. מנהל סוכנות החלל הישראלית, אורי אורון, ציין כי "הקמת הפורום מביאה לידי ביטוי את השותפות הנדרשת בין הגופים השונים בישראל על מנת לקדם את תעשיית החלל ולהצעידה קדימה". בכנס השתתף גם האסטרונאוט איתן סטיבה, שאמר: "זוהי יוזמה חדשנית ופורצת דרך, שנועדה להוות גשר עבור תעשיית החלל הישראלית, לקדם שיתופי פעולה בינלאומיים ולחזקה גם בימים מורכבים אלה".