לפני דקות אחדות (ד') חשפה סמסונג את סדרת Samsung Galaxy S26 החדשה שלה, שכוללת 3 מכשירים, ו-2 אוזניות חדשות. כבר עכשיו, המחירים בישראל נחשפים, ואיתם גם ההטבות של המכירה המוקדמת שנפתחה היום. המסך עם הטריק ששומר על הפרטיות גם השנה סדרת ה-Galaxy S כוללת 3 דגמים שונים, ה-S26, ה-S26+ וה-S26 Ultra המתקדם, המשוכלל והיקר ביותר […]

⭐ נקודות עיקריות ה-Galaxy S26 Ultra משלב שבב Snapdragon 8 Elite Gen 5 for Galaxy עם שיפור בביצועי CPU, GPU ו-NPU. תצוגת פרטיות חדשה מאפשרת הגבלת צפייה מהצד ברמת הפיקסל ללא פגיעה באיכות המסך. מערך צילום משודרג עם חיישן 200 מגה-פיקסל ושיפורי צילום לילה ווידאו. טעינת Super Fast Charging 3.0 עד 60W עם הגעה ל-75% […]

סמסונג שמה את הדגש סדרת הדגל החדשה על ביצועי בינה מלאכותית עוצמתיים שעובדים ישירות על המכשיר עם מעבד ה-Snapdragon החדש ומערכת קירור משודרגת • בין החידושים הבולטים ניתן למצוא "תצוגת פרטיות" המגינה על המסך מפני מבטים מהצד וכלי עריכת תמונות מתקדמים המבוססים על פקודות בשפה חופשית

חברת שבא (שירותי בנק אוטומטיים) נפרדה באחרונה סופית ממחשב המיינפריים הוותיק שלה – בפרויקט מודרניזציה מורכב, שנערך במספר שלבים. השלב האחרון הסתיים בשלהי דצמבר האחרון. את הפרויקט הובילה מוסט טכנולוגיות מקבוצת מלם תים, יחד עם גיא רם, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת הטכנולוגיה והחדשנות בשבא. היקפו המוערך הוא מיליוני שקלים, והוא נחשב לאחד הפרויקטים המורכבים שבוצעו בשנים האחרונות. רם אמר לאנשים ומחשבים כי "מערכות הליבה שלנו היו מאוד ותיקות, בנות 47-48 שנים. לפני כמה שנים קיבלנו החלטה אסטרטגית להצעיר את המערכות". לדבריו, "סגירת מיינפריים היא לא דבר שעושים כל יום. היו לנו לא מעט היסוסים, כי המערכות שלנו הן קריטיות, אבל עם הזמן הבנו שלא הייתה לנו ברירה – אנחנו חייבים להחליף אותן, כדי לתמוך בביזנס וליישם דברים חדשים". "בגלל הקריטיות של המערכות, פרויקט המודרניזציה בוצע במספר פעימות. הפעימה הראשונה, שבה הורדנו את השאלטר על המיינפריים, הייתה באוגוסט 2025, אבל אז השארנו לגיבוי חלק אחד ממערכת הליבה, כדי להיות בטוחים. בדצמבר האחרון נפרדנו סופית מהמיינפריים", ציין. על מה "רצה" תשתית המחשוב שלכם עכשיו? רם: "כיום, שבא עובדת על תשתית פתוחה, מבוססת Windows ו-SQL Server, שמאפשרת לנו לבצע אינטגרציות מול הלקוחות. כדי לשמור על רציפות תפעולית, הלוגיקה של המערכות היא עדיין בשפת קובול". הוא ציין שהעבודה עם מוסט טכנולוגיות הייתה מעבר למערכת יחסים של ספק-לקוח. "הצוותים שלהם היו חלק אינטגרלי מהעבודה אצלנו, ואם היית בא לפה לא היית מבחין מי שייך לספק ומי לא. זו נקודה קריטית בפרויקט כל כך מורכב. זאת, בנוסף להתגייסות מלאה של הנהלת ועובדי שבא", אמר רם. ספר על התהליך. "התהליך כלל הרבה מאוד סבבי בדיקות מול הלקוחות שלנו, ביניהם חברות האשראי, שמחזיקות בנתונים הכי רגישים של אנשים. אחד האתגרים הבולטים שהיו לנו בפרויקט הוא הסבת קודים שנכתבו לפני 40 שנה – מה שדרש פתרונות יצירתיים, שלא חשבנו עליהם קודם". רם ציין ש-"הקפדנו לאורך כל הפרויקט שלא יהיה כל שינוי, שהוא לא יפריע לעבודה השוטפת של הלקוחות שלנו. התהליך היה שקוף להם לחלוטין, כי הקפדנו מאוד שסביבת העבודה והתהליכים לא ייפגעו". הוא אמר בנוסף ששבא "עובדת על פתרונות בינה מלאכותית, שיאפשרו לקבל תובנות הרבה יותר עמוקות מהנתונים שמרוכזים אצל הלקוחות שלנו, ולסייע להם בפעילות השוטפת". "פרויקט מודרניזציה שמתרחש לעתים רחוקות" עמרי גנוסר, מנכ"ל מוסט טכנולוגיות. צילום: פרטי עמרי גנוסר, מנכ"ל מוסט טכנולוגיות, ציין כי שבא ביצעה פרויקט מודרניזציה שמתרחש בארגונים לעתים רחוקות. "הפרויקט כולו נעשה בארבעה גלים, כדי לצמצם סיכונים", ציין. "הוא כלל תכנון מתקדם ויישום תוך פירוק למערכות ותתי מערכות, בניית תהליכי הגירה מדויקים וביצוע סדרות ארוכות של בדיקות מקבילות, זו לצד זו – כדי לאפשר לשבא לעבוד במקביל עם מערכת המיינפריים הקיימת". לדבריו, הפרויקט אמנם התבסס על מתודולוגיות שקיימות במוסט טכנולוגיות על סמך הניסיון הרב שאנשיה צברו, אולם "הפרויקט בשבא הוא ייחודי, בין היתר בגלל הנכונות של ההנהלה והצוותים להיכנס לפרויקט שיש בו לא מעט סיכונים. התפקיד שלנו לא היה רק להגיע לסיומו בזמן, אלא לצמצם את אותם סיכונים, על מנת לאפשר מעבר חלק". שי בסון, מנכ"ל משותף בקבוצת מלם תים. צילום: כפיר סיוון שי בסון, מנכ״ל משותף של קבוצת מלם תים, אמר כי "החלטה על ביצוע פרויקט מודרניזציה מורכב עם אפס פשרות בזמינות השירות היא תמיד החלטה שמנהלים מעדיפים לדחות, ושבא הוכיחה את ההיפך. ההצלחה כאן היא משמעותית".

⭐ נקודות עיקריות עיצוב חדש הכולל רגליות מתכת שטוחות ומארז טעינה אופקי עם מכסה שקוף. דגם הפרו משלב טוויטר ו-וופר, מנגנון ANC 2.0 חכם ומחוות ראש להנהון ודחיית שיחות. מצב מתורגמן מובנה (22 שפות) ושליטה קולית ללא צורך בפתיחת נעילת הסמארטפון. האוזניות יוצעו במחיר של החל מ-549 ש"ח. סמסונג (Samsung) הכריזה על אוזניות ה-Galaxy Buds4 […]

סמסונג משיקה באופן רשמי את סדרת הסמארטפונים Galaxy S26. התרשמנו מהתכונות החדשות ומצאנו דרכים מאוד מהירות להצביע על האיזורים שיאפשרו למשתמשים לזהות את ההבדל מול הדור הקודם Source

גם ה-Galaxy Buds4 ו‑Buds4 Pro הצטרפו למסיבה עם כמה חידושי AI לצד עדכוני עיצוב ושמע

"עולם ה-AI שופע אתגרים, אולם צר לי לאכזב: אלה לא אתגרים טכנולוגיים, אלא ניהוליים. יש דמוקרטיזציה של הבינה המלאכותית, קיימים המון כלים, וכל עובד מחשב יכול לצרוך מוצר AI ולהעלות נתונים רגישים, ללא בקרה. מתפתח תהליך 'צל AI', שאי אפשר לחמוק ממנו – ויש לטפל בו", כך אמרה לי-מור נבון, מנכ"לית אשכול חברות SaaS ב-Peak (לשעבר אמת). נבון השתתפה בפאנל בנושא "איך מנכ"לים הופכים AI לערך עסקי?", שהנחתה תא"ל (מיל') אילה חכים, דירקטורית בבנק יהב. הפאנל נערך בטקס הענקת האותות בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, שהתקיים לפני ימים אחדים באולם האירועים East בתל אביב. לדברי נבון, "תופעה נוספת בתחום היא 'AI שמצטלמת טוב'. אלה מקרים שבהם מדברים ועורכים מצגות בנושא, אבל אין בצידן ערך כספי, או שלא השתנה תהליך עסקי". "בשל ההתקדמות האקספוננציאלית של תחום הבינה המלאכותית בארגונים", ציינה, "עליהם להדביק את הקצב. הטיפול ב-AI הוא שינוי מנהיגותי-ניהולי. ניתן לאפשר שימוש בו, בהרבה אומץ – אבל עם בקרה הדוקה. השאלה היא האם הבכירים ינהלו את ה-AI, או שהיא תנהל אותנו". גילי שלזינגר, מנכ"לית וואן דיגיטל. צילום: ניב קנטור גילי שלזינגר, מנכ"לית וואן דיגיטל, אמרה בפאנל כי "בעידן הבינה המלאכותית, הספקים נערכים אחרת. בשנה האחרונה, בתפקידי הנוכחי, אני רואה לנגד עיניי מהפכה בכל יום. יש מי שצופה ששוק ה-SaaS ירד, ויש מי שהשקיע בתחום משאבים רבים ולא ימהר לעזוב אותו. האמת, להערכתי, באמצע". לדבריה, "וואן דיגיטל היא גוף האינטגרציה השני בגודלו בישראל, שכולל בית תוכנה לכל כלי ה-AI. בכל פרויקט חדש אנחנו מקפידים שלא להתחיל מרצפת הפיתוח, אלא לקצר תהליכים מול הלקוח, תוך מיטוב, שילוב מוצרים, צמצום עלויות וכלי וייב קודינג". עידית נגר, מנכ"לית טקיוניטי. צילום: ניב קנטור עידית נגר, מנכ"לית טקיוניטי, אמרה כי "מהפכת ה-AI נועדה לכולם. גם ארגונים בעלי משאבים מוגבלים יכולים ליהנות ממנה, כשסוכני הבינה המלאכותית סוגרים את פערי כוח האדם האנושי ומנגישים מידע החוצה – וכך מגדילים את היקף הפעילות של הארגון". באשר לטקיוניטי, המנכ"לית אמרה ש-"אנחנו עובדים עם כלי AI על מנת לשפר ולקצר את שרשראות האספקה. כך אנחנו מביאים לארגונים התייעלות. הבינה המלאכותית מציעה לארגונים הרבה טוב". זיו מנדל, סמנכ"ל בכיר במטריקס. צילום: ניב קנטור דובר נוסף בפאנל היה זיו מנדל, סמנכ"ל בכיר במטריקס. הוא ציין כי "שוק העובדים משתנה, ויש לבחון איך לא להיות במצב שבו חלקם נותר מאחור. ארגונים נדרשים להתאים את עצמם לפעול בעולם של אי ודאות. זה ייעשה עם שדרוג תפקידם הנוכחי והוספת תפקידים חדשים. הבינה המלאכותית תעניק לארגונים יותר יישומים ותייצר יותר עבודה. אבל – רוב הארגונים עוד לא שם". לדבריו, "מערכות המידע יהפכו מגוף מייצר – למאפשר. הן יידרשו ליכולת גידול, בקרה ואבטחה, עם ארכיטקטורה אחודה. אנחנו מציעים שירותים רבים בתחום, לטובת מעבר חלק אליו". יובל לביא, סמנכ"ל הטכנולוגיות הגלובלי של מגי'ק. צילום: ניב קנטור יובל לביא, סמנכ"ל הטכנולוגיות הגלובלי של מגי'ק, שבאחרונה מוזגה עם מטריקס, אמר כי "בעבר, קו המחשבה לשיפור היה רציף. מאז זה השתנה, בשל קיצור זמני פיתוח התוכנה". הוא ציין כי "בתוך שנים בודדות לא יהיו יותר מתכנתים – הם יהפכו למהנדסי אפליקציות, ומוכווני המטרה העסקית. "הכניסה של ארגונים לתחום הבינה המלאכותית צריכה להיות עכשיו", הוסיף. עידן גרינשפון, סמנכ"ל בכיר לשירותי ענן בבינת תקשורת מחשבים. צילום: ניב קנטור עידן גרינשפון, סמנכ"ל בכיר לשירותי ענן בבינת תקשורת מחשבים, הדגיש ש-"יש קושי במסע ה-AI, חלק מהארגונים חשים שהם לא מוכנים אליו. הסיבה היא שהבינה המלאכותית לא עומדת כעמוד נפרד, אלא משולבת בכל שכבות ה-IT הארגוני. לכן, יש להביט על AI כארכיטקטורה שלמה. כדי שהיא תצליח". לדבריו, "על ה-AI 'להבין' לעומק את הארגון, להתחבר למערכות הארגוניות, כדי שהמודל יבין מה יש וקורה בארגון. רק כך ארגונים יצליחו להיחלץ, ושהפרויקט אצלם לא יהיה חלק מהרוב המכריע של הפרויקטים בתחום, 90% מהם – שמצליחים בפיילוט, אבל נכשלים אחריו". הוא ציין כי הצלחה בפרויקטים אלה דורשת "ארכיטקטורה של 360 מעלות, שמשולבת בכל שכבות המחשוב: תשתית, ענן ודאטה". נאור פרי, מנכ"ל פאנרה סקיוריטי. צילום: ניב קנטור עוד דיבר בפאנל נאור פרי, מנכ"ל פאנרה סקיוריטי, מפיצת נטסקופ. הוא אמר כי "עולם ה-AI שופע אתגרים. מטרתנו היא לאפשר למנמ"רים.יות ולמנהלי.ות האבטחה יכולת לאמץ מנועי AI כחלק מהתהליך בארגון". "זה נעשה בכמה נדבכים", פירט. "אלה הם נראות, מניעת דלף מידע רגיש (DLP), בקרה על כלי פיתוח לצמצום מידע הנחשף החוצה והנדבך החשוב: השימוש ב-AI לא רק על ידי עובדי החברה – אלא גם על ידי הלקוחות".