יותר מחודש עבר מאז הטיזר שעשה אנת'רופיק לקלוד מיתוס – המודל שהיא הגדירה כמסוכן מדי להשקה לקהל הרחב. אבל בזמן שיש מי שחושבים שמדובר בסך הכל בשיווק מבוסס הייפ, צוות הפיתוח של מיקרוסופט, שפיתח כלי מתחרה, טוען שהוא כבר הצליח לעקוף אותו בסיבוב. עוקפים כבר את מיתוס ו-GPT-5.5 מיקרוסופט הציגה בימים האחרונים את MDASH (כן, […]

אל"מ (מיל') יוני שטבון, בראיון חושפני על הקונספציה שקרסה, "ברית האחים" של נפתלי בנט ויאיר לפיד - והיום שבו ההייטק יבין שישראל היא השער של המערב

⭐ נקודות עיקריות פלטפורמת ה-AI החדשה Gemini Intelligence צפויה להציג דרישות חומרה נוקשות, בהן לפחות 12GB זיכרון עבודה ומעבד דגל. המכשירים הנתמכים יידרשו להציע לפחות 5 שנות עדכוני מערכת הפעלה ו-6 שנות עדכוני אבטחה. מודל ה-AI המקומי Gemini Nano v3 מהווה תנאי סף, מה שמותיר בשלב זה בחוץ דגמים עדכניים כמו ה-Pixel 9. ההשקה הרשמית […]

הטכנולוגיה האישית יצרה את הסיכון של התלקחות סוללות בטיסה? הטכנולוגיה גם תפתור אותה: סוללות מצב מוצק הן האבולוציה של הסוללות המוכרות - שאינן מתלקחות, ולמה איגוד התעופה הבינ"ל צריך לעשות מעשה ולהכיר בהן

דווקא בתקופה לחוצה אסוס משיקה זיכרונות RAM לראשונה בהיסטוריה שלה עם מרחב תכונות תומכות, כולל מצב הרצה ייעודי עבור מחשבים המבוססים על לוחות אם של החברה

מחקר חדש שטאבולה פרסמה היום את תוצאותיו מדגיש את האימוץ הגובר של פתרונות מבוססי AI בקרב מפרסמים, ואת הצורך המשמעותי ביישום היכולות הללו מעבר ל-"גנים הסגורים". בעוד ש-AI סוכנית הובילה לשיפור משמעותי בביצועים במנועי החיפוש וברשתות החברתיות, משווקים מתמקדים יותר ויותר בפתיחת הזדמנויות לצמיחה אינקרמנטלית מעבר לערוצים הללו, במיוחד בסביבות שיכולות להציע אוטומציה מבוססת AI דומה. המחקר החדש, שכותרתו "היתרון האג'נטי בפרסום מבוסס ביצועים", בוחן כיצד מפרסמים ניגשים לפעילות מבוססת ביצועים בנוף המונע יותר ויותר על ידי AI. המחקר, שנערך בקרב מנהלי שיווק בכירים בתעשיות האי-קומרס, הבנקאות, הרכב, הבריאות ועוד, חושף פוטנציאל שוק עצום שעדיין ממתין למימוש. וכאן טמונה אולי ההזדמנות הגדולה ביותר שהמחקר מגלה: הביקוש האדיר הזה אינו מסופק כלל על ידי ענקיות ה-GenAI הקיימות. חברות כמו OpenAI, אנת'רופיק וגוגל מתמקדות בשכבות ה-AI הכלליות, בעוד שהמרחב הספציפי של פרסום סוכני ברשת נותר פתוח לחלוטין ומהווה שדה פתוח לסטארט-אפים שנולדים היום כדי לפתור בדיוק את הבעיה שהמחקר מזהה. עוד עולה מן המחקר, כי קיימת ריכוזיות קיצונית בשוק – גוגל ומטא שולטות ללא עוררין בנוף ה-AI הסוכנית הפרסומית: הפתרונות שלהן נמצאים בשימוש מלא אצל 91% ו-88% מהמפרסמים, בהתאמה. לעומת זאת, פתרונות Open Web  מגיעים לקנה מידה מלא אצל 36% בלבד מהמפרסמים – פער עצום שמעיד לא על חוסר עניין, אלא על העדר פתרון מתאים. ה-44% הנוספים שנמצאים בשלבי פיילוט ובדיקה מצביעים על תיאבון גדול לערוץ זה, ופוטנציאל אדיר לשחקנים חדשים בתחום. בהקשר לכך, 81% מצהירים כי היו מגדילים באופן מיידי את הוצאות הפרסום שלהם ברשת הפתוחה לו היו קיימים עבורם פתרונות אג'נטיים דומים, כאשר 86% מוכנים להקצות רבע מתקציב הפרפורמנס שלהם ל-Open Web אם יעמוד לרשותם הכלי המתאים. כשנשאלו מהו היתרון המרכזי של פתרונות AI סוכנית, 41% מהמפרסמים הצביעו על אופטימיזציה בזמן אמת, פער גדול משמעותית מהיתרון השני בתור, חיסכון בזמן ויעילות תפעולית (14%). תשובה זו מדגישה את הצורך של מפרסמים באוטומציה שאינה לשם האוטומציה, אלא כזאת שמביאה לתוצאות עסקיות מדידות. נראה גם, לפי המחקר, כי מי שמתקשים במיוחד בהטמעת AI סוכנית הם דווקא המפרסמים הגדולים: האתגר המרכזי עבור מפרסמים המאמצים AI סוכנית הוא הטמעתו בתהליכי העבודה הקיימים, כשהקושי מורגש במיוחד בקרב המפרסמים הגדולים. רק 9% מהמפרסמים שמוציאים 300-499 אלף דולר בחודש מציינים את האינטגרציה כחסם, לעומת 74% מהחברות שמוציאות בין מיליון ל-4.9 מיליון דולר בחודש, המגדירות זאת כמכשול הדומיננטי. "מפרסמים בכל הגדלים נוטים לעבר פרסום סוכני, והתוצאות מגיעות בהתאם. המחקר שלנו מבהיר שמפרסמים רוצים את אותם ביצועים רציפים מבוססי AI שהם רואים ב'גנים הסגורים' מיושמים גם ברשת הפתוחה", אמר אדם סינגולדה, מייסד ומנכ"ל טאבולה. "הם מחפשים מערכות אוטונומיות שלומדות באופן רציף, מקבלות החלטות בזמן אמת והופכות כל חשיפה לתוצאה מדידה".

המלחמה הנוכחית ממחישה שוב, שיכולת המגזר הציבורי לפעול בזמן חירום אינה תלויה רק בהחלטות, אלא ביכולת ליישם אותן בפועל במהירות ובקנה מידה רחב. דווקא במצבי חירום מגלים משרדי הממשלה שהם מסוגלים לפעול מהר ולהטמיע שינויים בקצב שלא נראה בשגרה. הבעיה אינה היכולת לפעול, אלא היכולת לעשות זאת באופן עקבי, מתואם ובקנה מידה רחב. בפועל, המגזר הציבורי מתמודד עם שלושה אתגרים מרכזיים: מדיניות שמשתנה במהירות, ריבוי מקורות מידע הדורשים סנכרון לכדי תמונת מצב אחת והצורך לשמור על אמון הציבור. קשה מאד להתמודד עם אתגרים אלה ללא תשתית טכנולוגית שמאפשרת חיבור בין מערכות, נתונים ותהליכים והיכולת להפעיל אותם בזמן אמת. תשתית כזו אינה רק חיבור טכנולוגי בין מערכות, אלא גם הגדרה של תהליכים, אחריות ארגונית וממשקי עבודה בין גופים שונים. ללא שכבת תיאום זו, גם מערכות מתקדמות מתקשות לפעול באופן אפקטיבי. "שירות דיגיטלי אפקטיבי בחירום אינו רק אתר או אפליקציה, הוא היכולת לנהל את המידע מאחורי הקלעים, להתאים מסרים לקהלים מגוונים ולהבטיח שהנחיה שיוצאת ממקבלי ההחלטות תתורגם לפעולה אחידה ומסונכרנת בשטח" כך למשל, מיליוני אזרחים בישראל מקבלים התרעות בתוך שניות דרך אפליקציית פיקוד העורף, בעוד רשויות מקומיות מפעילות חמ"לים דיגיטליים שמרכזים מידע, שירותים והנחיות לתושבים. מאחורי הפעולות הללו עומדות מערכות אינטגרציה, תשתיות ענן ויכולות עיבוד נתונים בזמן אמת, שמאפשרות זרימה רציפה של מידע בין גופים שונים ותגובה מהירה לשינויים בשטח. אך השאלה אינה רק מה מחליטים, אלא עד כמה קיימת תשתית שמסוגלת לחבר בין קבלת החלטות, מקורות מידע ומנגנוני ביצוע. ללא החיבור הזה, גם מדיניות נכונה מתקשה להפוך לפעולה מתואמת ואחידה בשטח. מדיניות משתנה בזמן אמת במצבי חירום, המדיניות משתנה בתדירות גבוהה. החלטות לגבי חינוך, תעסוקה ושירותים ציבוריים מתקבלות לעיתים בתוך שעות ואף בפרקי זמן קצרים יותר. כדי ליישם אותן, נדרש חיבור ישיר בין קבלת החלטות לבין מערכות התפעול. מערכות workflow, מנועי חוקים ואוטומציה מאפשרים לעדכן תהליכים במהירות ולתרגם מדיניות לפעולה. לדוגמה, מודל אזורי במערכת החינוך נשען על שילוב נתונים גיאוגרפיים, התרעות ומידע תפעולי, שמוזנים למערכות ומאפשרים התאמה כמעט בזמן אמת. שילוב AI מאפשר לזהות עומסים, לתעדף פעולות ואף להפעיל תהליכים בצורה חכמה ומהירה יותר. בפועל, מדובר ביכולת לא רק להגדיר מדיניות, אלא להטמיע אותה באופן סיסטמטי בכל נקודות המגע עם האזרחים, הרשויות המקומיות ונותני השירות. ריבוי מקורות מידע והיכולת לייצר תמונת מצב אחודה במצבי חירום, מידע זורם ממשרדי ממשלה, מרשויות מקומיות וממערכות ביטחון. למשל, נתונים על מקלטים, פינוי תושבים ושירותים עירוניים, שמגיעים ממערכות שונות ואינם תמיד מסונכרנים. תשתיות אינטגרציה, APIs ושכבות דאטה מאפשרות לחבר בין מערכות שונות ולייצר מקור מידע אחוד שעל בסיסו פועלים כלל הגורמים. חיבור זה מחייב גם הגדרה אחידה של נתונים ותהליכים בין גופים שונים. כלי אנליטיקה ודאשבורדים מספקים תמונת מצב עדכנית בזמן אמת, ויכולות AI מאפשרות לזהות מגמות, עומסים וסיכונים תוך כדי תנועה. תשתיות ענן מוסיפות גמישות ומאפשרות להתמודד עם עומסים משתנים ועם קפיצות חדות בביקוש לשירותים. אמון הציבור והנגשת מידע באופן עקבי אמון הציבור הוא המרכיב הקריטי ביותר בניהול משבר, שכן יישום מדיניות בפועל נשען על נכונות האזרחים לשתף פעולה. אמון אינו נבנה רק על מסרים הסברתיים, אלא על חוויה דיגיטלית עקבית לאורך זמן. במצבי חירום, שבהם המידע משתנה בתדירות גבוהה, כל חוסר סנכרון בין ערוצי ההפצה או בין הגופים השונים עלול לייצר בלבול ולפגוע בציות להנחיות. מחקרי OECD מצביעים על כך שבמדינות שבהן רמת האמון במוסדות גבוהה, שיעור ההיענות להנחיות בזמן חירום גבוה משמעותית. כאן נכנס התפקיד הקריטי של הטכנולוגיה כאשר קיימות מגבלות פיזיות, השירותים הדיגיטליים הופכים לצינור הקשר המרכזי של המדינה עם האזרח. לכן, נדרשת תשתית המאפשרת לא רק הפצה מהירה של מידע, אלא ניהול אחוד שלו. שירות דיגיטלי אפקטיבי בחירום אינו רק אתר או אפליקציה, הוא היכולת לנהל את המידע מאחורי הקלעים, להתאים מסרים לקהלים מגוונים ולהבטיח שהנחיה שיוצאת ממקבלי ההחלטות תתורגם לפעולה אחידה ומסונכרנת בשטח. היכולת להתמודד עם שלושת האתגרים הללו אינה נבנית בזמן חירום, אלא נשענת על תשתיות, דאטה ותהליכים שנבנים ומוטמעים בשגרה. עם זאת, מצבי חירום מייצרים חלון הזדמנויות להאיץ השקעות ולקדם פתרונות בקצב מהיר יותר. מי שבונה את הבסיס בשגרה ומנצל את ההאצה בחירום, מצליח לסגור את הפער בין החלטה לביצוע. מי שלא, מגלה שהמדיניות נשארת על הנייר.   הכותבת היא סמנכ"לית המגזר הציבורי בפיקס סופטוור (לשעבר אמת).

⭐ נקודות עיקריות xAI הציגה את Grok Build, סוכן קוד אוטונומי המיועד לשילוב בסביבת הפיתוח. הכלי מאפשר הפעלה של עשרות סוכני משנה במקביל לביצוע משימות מורכבות. תומך במצב נטול ממשק (Headless Mode), שרתי MCP ו-ACP היישר מהקופסה. גרסת הבטא זמינה למנויי מסלול הפרימיום SuperGrok Heavy בעלות של 300 דולר לחודש. חברת xAI, בבעלותו של אילון […]