נת"ע פותחת את שלב אינפרא 2 שבו ייבחרו החברות שיספקו את הרכבות האוטונומיות, מערכות האיתות, החשמל והתחנות - לקראת הפעלת המטרו בגוש דן. יו"ר דירקטוריון נת"ע: מהמנהרות והתחנות אל הרכבות והמערכות

הידע ההנדסי שנבנה בישראל עבור מעבדי המחשבים האישיים של אינטל הורחב לעולם השרתים, וצוותי הארכיטקטורה וה-SoC בישראל הובילו את פיתוח יחידת החישוב המרכזית בדור הבא של מעבדי Xeon  Source

המחאה נגד ההחלטה של סוני להפסיק להפיץ משחקים באמצעות תקליטורים פיזיים הגיעה לשלב החדש עליו הכריזו חלק מהקבוצות לפני כחודש: שוברים את הכלים, לא משחקים

תארו לכם שהסמארטפון שלכם היה נטען מעצמו ברגע שהייתם נכנסים לחדר, או שטלוויזיה על הקיר הייתה פועלת בלי כבל חשמל שמשתלשל ממנה. זה בדיוק מה שניסה לעשות סטארטאפ ישראלי ותיק, שפיתח טכנולוגיה להעברת אנרגיה באוויר. עכשיו, אחרי עשור וחצי והשקעות של עשרות מיליוני דולרים, המייסדים נאלצים לסגור אותו ועל הדרך הם גם מספרים מה באמת […]

האגינג פייס, שמסייעת למפתחים לגלות ולבניות מודלי AI, מחפשת קונה, ועתידה לדרוש תמורת המכירה סכום של 13 מיליארד דולר או יותר – כך עולה מדיווח שפרסם אמש (א') ביזנס אינסיידר. האתר מצטט גורמים יודעי דבר, שמסרו שהחברה שכרה לצורך כך את שירותיו של בנק – שזהותו לא נמסרה. האגינג פייס עלתה באחרונה לכותרות שלא בטובתה, לאחר ששני מודלי בינה מלאכותית של OpenAI פרצו באופן עצמאי לשרתים שלה, במה שהיה לאחד מאירועי האבטחה והסייבר הגדולים של השנה. זאת, לאחר שהמודלים – GPT-5.6 Sol ומודל נוסף, שטרם הושק – יצאו משליטה בבדיקה פנימית ש-OpenAI ערכה. מגמה חדשה הפלטפורמה של האגינג פייס מאפשרת למפתחים לפרסם, לשתף ולהוריד מודלי AI. הרצון שלה להירכש לפי שווי כה גבוה, כמו גם המכירה בשבוע שעבר של חברת ניתוב המודלים אופן ראוטר לסטרייפ תמורת 7.5 מיליארד דולר, מעידים על מגמה חדשה: לצד החברות שמפתחות את המודלים המובילים, עולות חברות שמהוות למעשה שכבה ביניהן לבין המפתחים. האגינג פייס מארחת ומפיצה מודלי AI פתוחים ואופן ראוטר מנתבת בקשות של מפתחים למודלים כאלה בין החברות שמייצרות אותם. המהלך הצפוי של האגינג פייס משקף את ההתפתחות האקספוננציאלית בתחום ואת ההזדמנויות הרבות יותר שמשקיעים מזהים בו. לראייה, הסכום שהחברה צפויה לדרוש תמורת רכישתה גבוה פי שלושה מהשווי של 4.5 מיליארד דולר, שלפיו היא ביצעה ב-2023 סבב גיוס של 235 מיליון דולר. את הכסף היא קיבלה אז משורה של חברות ענק – קרן ההשקעות של סיילספורס, שהובילה את הסבב, אמזון, אנבידיה, יבמ, קוולאקום ואינטל. הרצון של האגינג פייס להימכר הוא יוצא דופן, שלא לומר קצת מוזר, לאור העובדה שמנכ"ל החברה, קלמנט דלאונג', אמר בוועידה של אקסיוס בסוף השנה שעברה כי היא עדיין לא הוציאה (נכון לאז) מחצית מכלל הכסף שגייסה, שעומד על 400 מיליון דולר. מהלך שבו חברה שעדיין יש לה 200 מיליון דולר להוציא מהקופה, ושהיא לא צפויה "לבזבז" אותם או חלק נכבד מהם בקרוב, מעמידה את עצמה על המדף הוא דבר שכמעט שלא קורה בשוק. זאת, מאחר שלחברה כזאת אין מצוקה פיננסית – עובדה שמביאה חברות AI רבות להעמיד את עצמן למכירה, היא נהנית מ-Runway של שנים קדימה ויש לה הזדמנויות רבות לצמוח באופן אורגני. העובדה הזאת מביאה ענקיות טק, במקרים רבים, לבצע "מכירה ללא מכירה": הן לא מבצעות עסקאות M&A "קלאסיות", אלא קונות רישיונות לטכנולוגיות של החברות, ובמקרים רבים גם את המייסדים – אך לא את המבנה (סטרוקטורה) שלהן. כך היה במקרה של Character.AI, שנוסדה על ידי שני יוצאי גוגל – נועם שזיר ודניאל דה פריטאס. גוגל שילמה 2.7 מיליארד דולר כדי לקנות רישוי לטכנולוגיה שלה ולהחזיר את המייסדים אליה. מהלכים דומים אירעו במקרים של מיקרוסופט ו-Inflection AI, ושל אמזון ו-Adept. כל המהלכים הללו קרו בכמה חודשים ב-2024.

מאת: שון ממיסטלוב לפני כמה שנים, באחד מתפקידיי הקודמים בתחום הגיוס, ליוויתי מועמדת שהגיעה אליי לאחר שקיבלה PIP (תוכנית שיפור ביצועים) בחברה שבה עבדה. היא הייתה בפאניקה מוחלטת, בטוחה שזוהי סוף דרכה בחברה ושהיא חייבת למצוא עבודה חדשה לאלתר. ישבנו לנתח את המצב, ובמקום לבחור באופציית הבריחה – היא החליטה להישאר ולהתמודד. היא התייחסה ליעדים […]

המשתמש כלל לא יכול לשמוע אותם ולא מודע לקיומם. אולם הצליל עדיין נטען לזיכרון המחשב ועובר עיבוד חומרה ותוכנה כדי ליצור מאפיינים שעליאקספרס יכולה לזהות

לא מדובר עדיין בהעלאה גורפת, אבל חלק מהמוצרים הקיימים של החברה יעלו יותר, והיא כבר יצאה לדרך עם העלאות המחיר ביפן כשהצפי הוא שזה יקרה באופן גלובלי מלא