נארוואל חושפת ב-IFA את Freo 20 ו-Freo 20 Edge עם FlowWash, שאיבה עוצמתית ויכולות AI, בדרך לישראל

אלפי משתמשים דיווחו על תקלות בפלטפורמת ה-AI של OpenAI ובשירותי בינה מלאכותית נוספים. החברה אישרה "שיעור שגיאות מוגבר", הודיעה כי התקלה טופלה ומסרה שהיא עוקבת אחר התאוששות המערכות

רק שלשום דיווחנו לכם על הדרמה סביב Better Rail, אפליקציית קוד פתוח, שנועדה לעשות סדר בזמני הרכבות של ישראל ולהנגיש לנוסעים מידע מעודכן עם ממשק נוח. מי שעומד מאחורי בטר רייל הם קבוצת מפתחים, שפועלים בהתנדבות, ומציעים כבר 5 שנים את האפליקציה בחינם ללא פרסומות. לאחרונה שלחה רכבת ישראל מכתב התרעה לפני תביעה, ודרשה להסיר […]

"משך עשרות שנים, ידענו לחסוך כסף בפרויקטי IT. ידענו להקים ולשלב את המרכיבים – אנשים, זמן וכסף – וכך ליצור 'קוקטייל', תמהיל שממנו ניתן 'לשתות' ערך עסקי. כעת נוסף מרכיב חדש: הבינה המלאכותית. חלקנו רואים בו קישוט. אבל הוא לא קישוט. כאשר מוסיפים בינה מלאכותית למשוואה, נדרש למדוד את כל אחד ממרכיביה, כדי לחשוף את העלות האמיתית שלה, ועל בסיס הנתונים – להתייעל ולחסוך", כך אמר אדם צייטלין, מוביל מרכז כלכלת AI בדלויט ישראל. צייטלין אמר כי "יש להבין שהמשוואה הקיימת כבר לא רלוונטית וצריך לפתח משוואה אחרת. זו המשמעות העמוקה של כלכלת ה-AI – איך לזהות ולכמת את הערך. מה שכל מנמ"ר.ית צריך.ה לדעת על כלכלה זו הוא 'מה מקבלים מכל ה-AI הזה'. רק כך ניתן להטמיע בינה מלאכותית בצורה מושכלת – והגיונית כלכלית". דבריו חתמו מפגש של הפורמים C3 ו-CSC מבית אנשים ומחשבים, שנערך היום (ה') במשרדי דלויט בתל אביב. את המפגש הנחה רונן זרצקי, יו"ר פורום C3 ומנכ"ל BSD-IT, ופתח אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים. נושא הכינוס היה "שלושה קולות, אסטרטגיה אחת", והוא עסק בדרכים לבניית אסטרטגיית IT אחת, בעידן שבו הבינה המלאכותית, הסייבר, וכן החדשנות והעסקים – חייבים לפעול יחד. השאלות שעולות בעידן כלכלת ה-AI "ב-2025", אמר צייטלין, "ארגונים כבר החלו לאמץ בצורה מלאה רכיבי ויכולות בינה מלאכותית. במחצית הראשונה של 2026, השוק הבין שלעשות שימוש ב-AI, וכמה שיותר ממנו, זה נהדר בהיבט האימוץ – אבל הרבה פחות נהדר לקופת הארגון ולסמנכ"ל הכספים. פתאום עולה דרישה להגביל את השימוש בתחום, כי הוא בא עם עלויות נרחבות. בעקבות זאת צצות השאלות שמהוות את הבסיס לכלכלת ה-AI: איך עונים למי שמשלם (אנשי הכספים)? מה עשו העובדים בארגון עם ה-AI? מה היו התוצרים שהתקבלו? ומה התועלות מכך?". אדם צייטלין, מוביל מרכז כלכלת AI בדלויט ישראל. צילום: יח"צ הוא הסביר כי "על מנת לממש כלכלת AI באופן הגיוני עסקית ומושכל, יש להפנים שהבינה המלאכותית מתומחרת באופן שונה מכלל הרכיבים שאותם תמחרנו עד היום. הבנו שבבואנו לבחון את העלויות בתחום, יש לשנות את השאלות: השאלה היא לא 'כמה עולים מיליון טוקנים ממודל מסוים לשימוש ב-AI?', אלא 'מה עושים עם הטוקנים האלה?'. למשל, אם בוטים בשירות הלקוחות של הארגון עשו שימוש בטוקנים, יש לראות את כלל הפעילות של הבוטים, מהשיחה הראשונה עד האחרונה ולפעמים כולל בן אנוש באמצע, עד שהגענו לפתרון הבעיה, כולל כל שיחות ההמשך. רק כך ניתן להבין כי עלות שיחה סטנדרטית של בוט, לדוגמה, של 30 סנט בערך, היא רק חלק מהתשובה והעלות האמיתית גבוהה יותר". מהו השינוי התפיסתי? לדברי צייטלין, "השינוי התפיסתי הוא לערוך מדדים שמותאמים ללקוח הארגוני, ואז לבדוק מה היו התמורות שהתקבלו. כך למשל, בעולם הפיתוח, לא עוזר הרבה לבדוק כמה טוקנים המפתח צרך וכמה מהר הוא מיצה את תקציב הטוקנים – אלא יש לבחון, לדוגמה, כמה מתוך הקוד שעליו המפתח עבד נכנס למוצר או לשירות המפותחים, והאם נדרשו שינויים לאחר מכן. אסור לשכוח שחלק מהתועלות יתקבלו וייראו רק בעוד ימים, שבועות או חודשים. יש למצוא את העובדים ורכיבי הבינה המלאכותית שמשיאים ערך. אמנם, קל למדוד בכמה טוקנים נעשה שימוש – אבל מדידה אמיתית קשורה להבנת הערך מהשימוש ב-AI". לסיכום אמר צייטלין: "אנחנו ניצבים בפני תחום כלכלה חדש. בכלכלה של היום, ה-AI היא עוד גורם ייצור. רק אחרי שנבין מה הבינה המלאכותית באמת עושה בארגון, כמה היא עולה ומה היו התועלות שהתקבלו מהשימוש בה – ניתן יהיה ללכת לסמנכ"ל הכספים ולהסביר לו את הערך שהתקבל בארגון, וכך לנתב בצורה נכונה את תקציבי הארגון בעתיד".

שנת הלימודים שנפתחה השבוע עמדה, בין היתר, בסימן המחסור במורים בכל מערכת החינוך. אלא שבחינוך הטכנולוגי מסתמנת תופעה מעניינת: דווקא ההיי-טק, הענף שסובל בעצמו ממשבר תעסוקתי, מסייע למערכת להתמודד עם המחסור. על פי נתוני משרד החינוך, בחינוך הטכנולוגי קיים מחסור של כ-400 מורים מדי שנה. מנגד, בשנת הלימודים הקודמת, כ-700 עובדי היי-טק עשו הסבה להוראה, ובזו הנוכחית צפויה המערכת לקלוט כ-1,000 היי-טקיסטים נוספים. רבים מהם מגיעים עם ניסיון ניהולי: מנהלים בכירים, סמנכ"לים וראשי צוותים. הנה, אם כן, עוד משבר לאומי שבו ההיי-טק נחלץ לעזרת המשק ומסייע לצמצם את המחסור במורים מקצועיים בחטיבות העליונות, בעיקר במקצועות ה-STEM. התוספת הזו מבורכת. למעשה, היא מיישמת יעד שמדובר עליו במשך שנים: הידוק הקשר בין התעשייה למערכת החינוך הטכנולוגי, שאמורה להכשיר את דור העתיד של המהנדסים, המפתחים ואנשי הטכנולוגיה של ישראל. מ-"החצר האחורית" למסלול מבוקש ויוקרתי יש כאן יתרון נוסף, ברמה הרוחבית: בזכות ההתגייסות של אנשי ההיי-טק, ובמקביל לעלייה המטאורית בחשיבותם של תחומים כמו בינה מלאכותית וסייבר, המגמה התהפכה. בעוד שבמשך עשרות שנים נחשב החינוך הטכנולוגי במידה רבה ל-"חצר האחורית" של מערכת החינוך, כיום הוא הופך, בהדרגה, למסלול מבוקש ויוקרתי, כאשר הביקוש אליו הולך וגדל משנה לשנה. בראיון לאנשים ומחשבים אמרה מירב זרביב, מנהלת מינהל טכנולוגיה במשרד החינוך, כי השנה קיים ביקוש לפתיחת 70 כיתות בתחום הבינה המלאכותית והדאטה, לעומת 64 כיתות בשנה שעברה. מגבלות תקציב, ככל הנראה, יאפשרו פתיחה של מספר קטן יותר של כיתות, אבל אין ספק שמדובר בשינוי חיובי. השינוי הזה קשור גם לתובנה שהולכת ומחלחלת ברמה הלאומית: כדי לייצר את דור הטאלנטים הבא, צריך להתחיל בבית הספר – ובמיוחד בחטיבות הביניים ובתיכונים. הצד השני של הסיפור לצד התגייסות ההיי-טק למען מערכת החינוך, יש לסיפור הזה גם צד שני: חלק לא מבוטל מאותם מהנדסים ואנשי טכנולוגיה שעשו הסבה למערכת החינוך מגיעים ממאגר של אלפי עובדים שפוטרו מההיי-טק. על פי נתוני שירות התעסוקה, כ-16 אלף עובדים בענף פוטרו מאז תחילת השנה. ההסבר שניתן לא פעם לפיטורים הוא הבינה המלאכותית, שלכאורה מייתרת תפקידים ומצמצמת את הצורך באנשים. אלא שבחברות עצמן ובקרב רבים בתעשייה יודעים היטב שהמציאות מורכבת יותר: הפיטורים הם לא תוצאה רק של ה-AI, אלא של רצף נסיבות שהענף – כמו המשק הישראלי כולו – מתמודד איתן בשלוש השנים האחרונות. מדובר במצב הביטחוני, בחוסר היציבות, בקושי לתכנן לטווח ארוך ובהאטה בפעילות בחלק מהשווקים. גם התחזקות השקל והיחלשות הדולר לא מסייעים לענף, שמרבית הכנסותיו מגיעות מחו"ל. ההשפעות המצטברות של התנאים הללו ממשיכות לתת את אותותיהן בהיי-טק הישראלי. יש סתירה גדולה: מצד אחד, ההיי-טק הישראלי מסייע למערכת החינוך להציל את החינוך הטכנולוגי, ומהצד השני, אותו היי-טק עצמו מתקשה לשמור על העובדים, על הצמיחה ועל מעמדו כמנוע המרכזי של המשק הממשלה הפנימה את עומק הבעיה באיחור והפעילה תוכניות חירום, שסייעו בעיקר לסטארט-אפים ולחברות צעירות. אולם, החברות התעשייתיות הגדולות עדיין מתמודדות עם השפעות המשבר, ובחלק מהן נמשך תהליך הפיטורים. הפתרונות, אם בכלל, עשויים להגיע מהממשלה החדשה, שתקום לאחר הבחירות. אלא שלפי הטיוטות הראשונות של מצעי המפלגות המתמודדות, קשה להיות אופטימי: ההיי-טק, החדשנות והבינה המלאכותית לא נמצאים בראש סדר העדיפויות, וגם הייצוג של אנשי הענף בפוליטיקה הישראלית נותר מינורי. כאן נמצאת הסתירה הגדולה: מצד אחד, ההיי-טק הישראלי מסייע למערכת החינוך להציל את החינוך הטכנולוגי, מזרים אליו מנהלים ומהנדסים מנוסים, ומסייע להכשיר את דור העתיד של אנשי הטכנולוגיה. מהצד השני, אותו היי-טק עצמו מתקשה לשמור על העובדים, על הצמיחה ועל מעמדו כמנוע המרכזי של המשק. לכן, נשאלת השאלה: כשהיי-טק מציל את החינוך הטכנולוגי – מי יציל את ההיי-טק? בשורה התחתונה, כדי שההיי-טק ימשיך להיות הקטר של המשק הישראלי, לא מספיק להכשיר את הדור הבא. צריך גם לדאוג שהמוחות המבריקים של הדור הנוכחי ימצאו כאן סיבה להישאר – ולא לחפש את עתידם מעבר לים.

יום ג' האחרון, שעות הערב, היכל התרבות בתל אביב. על הבמה לא נמצאים התזמורת הפילהרמונית או חברי הכבש השישה עשר, אלא יזמים, משקיעים, וגם עורך דין אחד. בקהל, לא (בהכרח) חובבי קונצרטים, אלא סטארט-אפיסטים ויזמים. כאלה שכבר הקימו אי אילו חברות, ואחרים שאפילו לא התחילו לפתח את הרעיון שלהם. אבל, כמעט כולם הרימו את הידיים כשאלון גונן, ממייסדי פלוס 500 וכוכב רשת, שאל את המשתתפים "מי חושב שהוא יהיה מיליונר בעוד עשור?". בשאלה הבאה, "מי חושב שהוא יהיה מיליארדר בעוד עשור?", פחות ידיים הורמו, אבל עדיין לא מעט. השאיפות היפות האלה לא בהכרח מתכתבות עם המציאות, שבה 90%-80% מהסטארט-אפים נכשלים ונסגרים – חלקם עוד לפני שהיה מוצר, ואחרים כי הם לא הגיעו לרווחיות ואחרי הרבה מאוד לחצים של המשקיעים. כאן, יש כאלה שמרימים ידיים (אם כבר אני משתמש בדימוי הזה), בעוד שאחרים לומדים מהכישלון ומקימים את הסטארט-אפ הבא. האירוע שבו הורמו הידיים היה כנס פאונדרים, שנערך על ידי כמה גופים בתחום, בהם במבו ביזנס קלאב, דה פאונדר ופירמת עורכי הדין נשיץ ברנדס אמיר. המרצים דיברו על המגמות הבולטות שכל סטארט-אפיסט, ובוודאי מייסד חברה, צריך להכיר, שיתפו מהסיפורים האישיים שלהם ונתנו טיפים. "הבעיה היא לא להשקיע, אלא שאין מספיק מתאימים לקבל את הכסף" גונן, שדיבר בפתיחת הכנס, הוא ממייסדי חברה בשווי של 15 מיליארד שקלים (כאמור, פלוס 500) וכוכב רשת, עם מעל 100 אלף עוקבים באינסטגרם. הוא השיק לפני קצת יותר מחודש את דה פאונדר (DeFounder) – מיזם השקעה, שבו הוא מזמין יזמים לפתח רעיונות ולקבל צ'ק של עד מיליון שקלים. בדרך כלל מדובר ברעיונות שגונן עצמו מציע, אבל לדבריו, בזמן האחרון הוא פתוח גם לקבל רעיונות מהיזמים עצמם. "בעקבות הדרישה הענקית, פתחנו את המיזם גם לרעיונות של היזמים עצמם", ציין גונן. "יש יתרון ליזם שמגיש רעיון מוגמר ויש לו כבר הכנסות". ככלל, אמר, "הבעיה היא לא להשקיע מיליון שקלים בשבוע, אלא שאין מספיק אנשים שמתאימים לקבל את ההשקעה הזאת. הבינה המלאכותית מקלה מאוד על מימוש פרויקטים, אבל היא העלתה את הרף, כי כולם עושים AI". למרות זאת, הוסיף גונן, "אין קיר שאי אפשר לעבור, וסטארט-אפיסטים שפונים למשקיעים ומקבלים תשובה שלילית – גם זה טוב, כי הם צוברים ניסיון". אלון גונן, מייסד פלוס 500 ודה פאונדר. צילום: יח"צ לדבריו, הסוד להצלחה של סטארט-אפ מתחיל עוד לפני תהליכי ההקמה: "סטארט-אפ מצליח רק אם היזמים מבינים שהפתרון לבעיה שהם רוצים לפתור לא נמצא בהכרח בעולם שלהם. אם אתם רוצים להקים סטארט-אפ שיפתור בעיה מסוימת, תסתכלו הצידה ותשאבו השראה לפתרונות פוטנציאליים מתחומים אחרים". לסיכום, המסר של גונן אופטימי: "בעזרת היצירתיות הישראלית תהיה לנו מדינה פי 1,000 יותר טובה. כל דבר פתיר, יש אנשים שלא יודעים לפתור". היזמית שעשתה סטוקינג – עד שעשתה אקזיט אחריו עלתה לבמה הילה גולדמן-אסלן, משקיעה ביזמים וסטארט-אפים בשלבי סיד ופרה-סיד במסגרת רוני ונצ'רס – קרן שהיא מנהלת, בשיתוף אוניברסיטת רייכמן. "השקענו עד היום ב-17 חברות, כשבדרך כלל, השקעה ראשונה שלנו בחברה עומדת על 300-500 אלף דולר", אמרה. גולדמן-אסלן הגיעה לרוני ונצ'רס לפני קצת יותר משנה, אחרי שהקימה שלושה סטארט-אפים: אחד מהם נכשל, שני נסגר, על אף שגייס הרבה כסף, והשלישי הוא דיא אימג'ינג – חברה בתחום הביו-טק שפיליפס רכשה תמורת עשרות מיליוני דולרים ב-2023, חודשים אחדים לפני ה-7 באוקטובר. מימין: עו"ד ארנון סמבורסקי, שותף וראש אשכול היי-טק במשרד נשיץ ברנדס אמיר; חן כל, מייסדת ישראל ביזנס ואינווסטה, ומנחת הכנס (למעלה); הילה גולדמן-אסלן, שותפה מנהלת ברוני ונצ'רס; ואלמוג אבן ניר, מייסד במבו ביזנס קלאב. צילום: יח"צ "מהרעיון ועד לאקזיט, לכל סטארט-אפ יש סיפור אחר, ולכן חשוב שיזמים יכירו את הסיפורים האלה", אמרה גולדמן-אסלן. "אקזיט הוא תוצאה של רעיון טוב, יוזמה, לקוחות והרבה עבודה קשה – אבל גם של מזל. היו הרבה מהלכים שעשינו, שעזרו לנו להיות 'ליד המזל', ליד הדלת שבסופו של דבר נפתחה ופיליפס נכנסה דרכה". אחד מאותם מהלכים הוא סטוקינג: ממש בשלבים ההתחלתיים של דיא אימג'ינג, גולדמן-אסלן כתבה רשימה של 20 חברות שלדעתה, הן יכולות להיות לקוחות של החברה, או לרכוש אותה. "'ישבנו' על החברות האלה. הייתי איתן כל הזמן בקשר, והצוותים שלנו עבדו עם אלה שלהן", אמרה. אחת מאותן חברות הייתה פיליפס שכאמור, בסופו של דבר רכשה אותה. המסר המרכזי שגולדמן-אסלן העבירה ליזמים שישבו בקהל הוא כזה שקל להסכים איתו: "הקמת סטארט-אפ היא עבודה מאוד קשה, אבל גם מתגמלת, עם רגעי אושר שממלאים אותנו, היזמים, מזכירים לנו למה אנחנו פה ונותנים לנו אוויר להמשיך הלאה. אל תפחדו מכישלון, אל תתאהבו במוצר אלא בפתרון, ותכינו רשימה כמו שאני הכנתי". "ה-AI לא מייתרת את הצורך בעו"ד להקמת סטארט-אפ" לצד היזמות, הרעיון, הטכנולוגיה והכסף, הקמת סטארט-אפ מחייבת התעסקות גם בפן המשפטי, מנג'ס ככל שהוא. לדברי עו"ד ארנון סמבורסקי, שותף וראש אשכול היי-טק בנשיץ ברנדס אמיר, יזמים רבים לא חושבים על הפן הזה לעומק – ועושים טעויות שעלולות לעלות להם ביוקר. עו"ד סמבורסקי יודע על מה הוא מדבר – הוא בעל ניסיון עשיר, של 25 שנים, בליווי יזמים ומשקיעים. "המקצוע שלי הוא לעזור לאנשים הכי חכמים בארץ לשנות את העולם", ציין. זאת תמונה יפה, אבל ה-AI לא באמת יכולה להחליף את העו"ד. צילום: ג'מיני אחת העצות הבולטות שלו היא לערוך הסכם מייסדים, עוד לפני שיוצאים לדרך. דוגמה למישהו שלא עשה הסכם עם שותפיו להקמת החברה ונאלץ לבלות עקב כך הרבה בבתי משפט היא מארק צוקרברג. במקום הסכם מסודר, הוא ושותפיו להקמת פייסבוק הסתמכו על דברים שאמרו בעל פה וכתבו במיילים. בעקבות זאת, הוא נאלץ להחזיר להם מניות או לשלם להם עשרות מיליוני דולרים – תלוי באיזה מקרה. למטא של היום זה לא היה מזיז, אבל אז הסכום הסתכם לכ-1% מהונה. "הסכם מייסדים הוא דבר שעושים בהתחלה. אם שותף מייסד עוזב את החברה ולוקח את המניות שלו – הלך על היזמים שנשארו. ההחלטות הכי יקרות מתקבלות כשהחברה שווה אפס", ציין עו"ד סמבורסקי. עוד עצה שלו – "הפיל שבחדר", לדבריו – היא לא להשתמש לבד בכלי AI לצרכים משפטיים, גם אם אלה כלים שמיועדים בדיוק לצורך כך. "הכלים האלה מיועדים לאנשי מקצוע. אתם יודעים להשתמש בכלי AI לתכנות, אני יודע להשתמש בכלי AI לעבודה משפטית. יזמים לא יודעים מה לחפש כדי שהעבודה המשפטית תתבצע הכי טוב. הם לא מבינים את ההקשר, כך שגם אם כלי ה-AI ייתן תשובה מדויקת, היא לא בהכרח תהיה התשובה הנכונה ליזמים. ובעיקר, כלי הבינה המלאכותית לא לוקח אחריות על העבודה שלו. בקיצור, ה-AI לא מייתרת את הצורך בעו"ד להקמת סטארט-אפ", אמר. רוצים להקים סטארט-אפ? אל תתבססו על העבודה הקודמת עצה נוספת של עו"ד סמבורסקי היא לא לעשות מה שיש יזמים שעושים: הם מתחילים לפתח את הרעיון שלהם בעודם מועסקים בעבודה הקודמת שלהם. "תעשו הפרדה מלאה בין מקום העבודה שלכם לסטארט-אפ שאתם רוצים להקים, אל תגנבו ממנו סודות וקניין רוחני ואם יש סעיף של אי תחרות – תעמדו בו. אחרת אף אחד לא ירצה להשקיע בכם, גם אם זה לא יגיע לבית משפט", אמר. העצה הבאה קשורה באיזשהו אופן לזו הקודמת: לדברי עו"ד סמבורסקי, על היזמים להיות באופן מלא (All In) בסטארט-אפ שלהם, כי "מבחינת המשקיעים, זה לנצח או למות, ואין אפשרות אחרת מלבד לנצח". מה המשקיעים מצפים מהיזמים? "משקיעים מבינים שהאתגר הגדול כיום הוא לא הפיתוח, אלא ההגעה לשוק", הוסיף. "לכן, הם מצפים מהיזמים לבוא אליהם עם מוצר, ביצועים מוכחים ולקוחות משלמים, או לפחות כאלה שמוכנים לבחון אותו. בניגוד ללפני חמש שנים, עיקר האתגרים של המשקיעים כיום הם לפני הגיוס". אתגר נוסף הוא שהרבה מהדאטה היא אמנם ציבורית, אבל יש נתונים שאינם חופשיים באינטרנט, כגון מידע רפואי. "לפעמים ארגוני בריאות מבקשים אפילו בעלות על ה-IP. צריך לקרוא טוב טוב את ההסכמים איתם", הוסיף. ככלל, ציין עו"ד סמבורסקי, "כדאי ליזמים לזהות את הבעיות המשפטיות ולתקן אותן הרבה לפני שמגיעים למשקיע, לא רגע לפני. את זה עושים עם עורך דין שמתמחה בתחום". לסיום, עו"ד סמבורסקי מנה את ההחלטות החשובות שהיזמים צריכים לקבל, עוד לפני שהם מתחילים לפתח את המוצר. הוא חילק אותן לחמישה תחומים: אנשים – עם מי אם עובדים? מיהם המקימים? ומה קורה כשמישהו עוזב? אקוויטי – מי מקבל כמה, ומתי? קניין רוחני – למי באמת שייך מה שאתם בונים? כסף – מה אתם באמת אמורים לתת בתמורה להשקעה? ושליטה – מי מחליט כיום ובעתיד? ואיך פותרים מחלוקות?

"אירוע אבטחת מידע שנובע מחדשנות עלול להסיג את הארגון לאחור. קצב ההתקדמות הטכנולוגיות, והבינה המלאכותית בתוכה, הוא מאוד מהיר: איש לא מחכה לנו – לא לאנשי ה-IT ולא לאנשי אבטחת המידע. כולם רוצים להתקדם, לרוץ ולעשות זאת תוך מימוש יוזמות AI. יש להתמודד עם החדשנות אל מול הסיכונים", כך אמר אדם ערוץ, מנהל מחלקת הגנת מידע וסייבר בקופת חולים לאומית. לדבריו, "החדשנות ואבטחת המידע משלימות זו את זו, ולא מדובר במצב של אחד על חשבון השני. על אנשי אבטחת המידע והגנת הסייבר לאפשר לארגון להטמיע חדשנות, כדי לצמוח עסקית – ולעשות זאת באופן מאובטח. אסור להיות במצב שבו אנשי האבטחה מספקים לארגון רק 'לא' כתשובה, בסגנון NO as-a Service", ערוץ דיבר במפגש של פורומים C3 ו-CSC מבית אנשים ומחשבים, שנערך היום (ה') במשרדי דלויט ישראל בתל אביב. את המפגש הנחה רונן זרצקי, יו"ר פורום C3 ומנכ"ל BSD-IT, ופתח אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים. נושא האירוע היה "שלושה קולות, אסטרטגיה אחת", והוא עסק בדרכים לבניית אסטרטגיית IT אחת, בעידן שבו AI, סייבר, חדשנות ועסקים חייבים לפעול יחד. יחד עם רקפת יעקבי, סמנכ"לית מערכות מידע בלאומית, הציג ערוץ את המתח הקיים בין קידום ועידוד חדשנות לבין אבטחת מידע והגנת סייבר, ודרכים לגשר עליו. "התוקפים לסוגיהם לא מחכים עד שאנחנו, אנשי אבטחת המידע, נסיים את הערכות הסיכונים והמבדקים שאנחנו עורכים", אמר. "יש מגמה חדשה, שמהווה עוד אתגר עבור אנשי הגנת הסייבר: 'צל AI', שבמסגרתה נעשה שימוש פרטי בבינה מלאכותית – שלא דרך מחלקת ה-IT בארגון. למשל, רוקח שרוצה לייעל את השירות למטופלים ומשתמש בבינה מלאכותית על דעת עצמו. מטרתו טובה, אבל הוא עלול להביא לדליפת מידע ולהסב נזק. לכן אנחנו משקיעים רבות בתרבות אבטחה ארגונית, בחינוך ובהעלאת המודעות לתחום". ליטול סיכון מחושב, עם מעטפת אבטחה מותאמת ונכונה "בסופו של דבר", ציין, "אבטחת המידע יכולה להיות מאפשרת של שינוי. היא עוזרת לו לצמוח, כי הארגון חש בנוח עם החדשנות, ואז העובדים מעזים להציע ולהטמיע עוד יוזמות בתחום ויותר מהר". לדבריו, "אנחנו, בהגנת הסייבר, מאפשרים לארגון ליטול סיכון מחושב, עם מעטפת אבטחה מותאמת ונכונה. החדשנות שזורה בארגון כחוט השני, ואנחנו מוסיפים לה כללים: איזה מידע יטופל, על ידי מי, לאן המידע הולך וכיצד הוא נשמר, ומהו הסיכון". ערוץ סיכם באומרו כי "עם ניהול סיכונים מושכל, אין לארגון כל סיבה שלא להתקדם בעולם התוכן של החדשנות". רקפת יעקבי, סמנכ"לית מערכות מידע בקופת חולים לאומית צילום: פלי הנמר יעקבי אמרה ש-"המטרה איננה להגן לשם ההגנה. המטרה של אבטחת המידע בארגון היא לאפשר לו לפעול ולעבוד, להתקדם עסקית – ולעשות זאת באופן מאובטח". היא ציינה בדבריה כמה נתונים על לאומית: "דורגנו ראשונים בסקר שבחן את השירותים שהעניקו קופות החולים במלחמה. בדירוג דה מרקר ו-BDO של 100 החברות הטובות, לאומית נמצאת במקום הראשון במגזר הבריאות. גם האפליקציה שלנו מדורגת ראשונה". המנמ"רית סיימה באומרה כי "האתגר הניצב בפנינו כעת הוא להגדיל את העשייה, לתת עוד מענים לדרישות העסקיות שמגיעות ולהטמיע עוד יכולות AI. המשתמשים רוצים יכולות וחוויית משתמש זהות למה שיש להם בבית. האתגר הוא להספיק לעשות את כל מה שכולם מבקשים, לענות לדרישות מהר ובאופן מאובטח".

⭐ נקודות עיקריות גוגל הציגה את Gemini 3.8 Flash, שלושה שבועות בלבד לאחר השקת Gemini 3.7 Flash. המודל החדש מציג שיפורי ביצועים בהנדסת תוכנה, הסקה רב-שלבית ומשימות של סוכני AI. לצד המודל הראשי נחשף Gemini 3.8 Flash Cyber, המיועד לגילוי ותיקון חולשות אבטחה. Gemini 3.8 Flash זמין כעת במחיר זהה למודל הקודם של 0.75 דולר […]