הדור ה-11 של רצועות הספורט של שיאומי, ששולטות בשוק הנמוך עם מחירים של כמה עשרות דולרים בלבד, מביא הפעם הרבה מאוד עיצוב לנוסחה המנוסה

וואטסאפ ממשיכה לעבוד על פיצ'רים חדשים. אמנם לצערנו זה עדיין לא פיצ'ר תזמון ההודעות שהיא היתה צריכה להעתיק מטלגרם אתמול, אבל עכשיו מתגלה באפליקציה פיצ'ר חדש שמיועד דווקא למשתמשים ללא וואטסאפ או כאלו שלא רוצים לחשוף את המספר שלהם. אין וואטסאפ? באמת? וואטסאפ הטמיעה לבדיקה פיצ'ר חדש בשם Guest Chats, שמאפשר למשתמשים להזמין משתמשים אחרים […]

המאבק בין תעשיית העיתונות לענקיות הבינה המלאכותית עולה מדרגה: העיתונים סיאטל טיימס ו-ניוזדיי הגישו ביום שישי תביעה נגד OpenAI ומיקרוסופט, בטענה כי השתיים עשו שימוש בתוכן העיתונאי שלהן ללא רשות לצורך אימון והפעלה של מערכות הבינה המלאכותית שלהן. התביעה, שהוגשה לבית המשפט הפדרלי במחוז הדרומי של ניו יורק, טוענת, כי OpenAI  ומיקרוסופט "גרפו" — כלומר אספו באופן אוטומטי — תכנים מאתרי העיתונים, לרבות כתבות שהיו זמינות רק למנויים מאחורי חומת תשלום. על פי התובעים, התכנים שולבו במאגרי מידע ששימשו לאימון ולהפעלת מוצרים כמו ChatGPT, Microsoft Copilot ותכונות ה-AI של Bing. החשש: ה-AI לא רק משתמשת בכתבות — היא מחליפה את העיתון. לטענת שני העיתונים, הסוגייה אינה מסתכמת בשימוש בתוכן לצורך אימון המודלים. הם טוענים כי מערכות ה-AI מסוגלות לשחזר קטעים מהכתבות, לנסח מחדש חומר עיתונאי באופן הדומה מאוד למקור ולספק למשתמשים תשובות שמייתרות במקרים מסוימים את הצורך להיכנס לאתרי החדשות או לרכוש מנוי. מבחינת תעשיית העיתונות, זהו חשש כלכלי מהותי: במשך עשרות שנים המודל העסקי של העיתונים נשען על היכולת למשוך קוראים אל האתר, להציג להם תוכן ולמכור פרסום או מנויים. אם המשתמש מקבל את המידע ישירות מצ'אטבוט, מבלי להגיע לאתר המקורי, העיתון עלול לאבד גם את הקורא וגם את ההכנסה. "אנחנו חשים שעלינו להגן על התוכן שלנו — שעל יצירתו אנחנו מוציאים מיליוני דולרים מדי שנה — מפני שימוש בו ללא הסכמתנו או ללא תמורה", כתב אלן פיסקו, נשיא ומנכ"ל סיאטל טיימס, לעובדי העיתון. OpenAI: המודלים מאומנים על מידע ציבורי ב־OpenAI דוחים למעשה את הטענה הבסיסית של התביעה. דובר החברה מסר, כי המודלים שלה מאומנים על מידע שזמין לציבור, וכי השימוש נעשה במסגרת עקרון השימוש ההוגן (Fair Use) – אחת הסוגיות המשפטיות המרכזיות במאבק בין חברות ה-AI לבעלי זכויות היוצרים. החברה לא מסרה תגובה ספציפית לטענות שהועלו בתביעה. גם מיקרוסופט לא נסוגה מעמדתה, אך אימצה טון מפויס יותר. "אמנם הופתענו מהתביעה", מסר דובר החברה, "אך אנו מכירים בחשיבותה של העיתונות המקומית ותמיד נשמח לשבת ולבחון פתרונות לסוג זה של מחלוקת." הדרישה: להשמיד את העותקים ואת המודלים סיאטל טיימס וניוזדיי אינם מסתפקים בפיצוי כספי. הם מבקשים מבית המשפט להורות על השמדת עותקים של יצירותיהם, וכן על השמדת מאגרי נתונים ומודלי AI ששילבו את התוכן שלהם. אם בית המשפט יקבל את הדרישה, ההשלכות עשויות להיות משמעותיות הרבה מעבר לשני העיתונים: היא עשויה להשפיע על האופן שבו חברות בינה מלאכותית אוספות, מעבדות ומשתמשות בתוכן חדשותי. התביעה מצטרפת למלחמה משפטית רחבה ההליך החדש מצטרף לשורת תביעות שמנהלים בעלי זכויות יוצרים נגד חברות AI. הבולטת שבהן היא התביעה שהגיש הניו יורק טיימס בשנת 2023 נגד OpenAI ומיקרוסופט, שבה טען העיתון, כי החברות השתמשו במיליוני כתבות שלו ללא רשות לצורך אימון מערכות הבינה המלאכותית. התיק עדיין מתנהל, והוא חלק ממערכה משפטית רחבה שבה מעורבות גם חברות כמו אנת'רופיק (Anthropic) ומטא (Meta) מול בעלי זכויות יוצרים, הטוענים כי יצירותיהם נלקחו ללא אישור לצורך בניית הדור הבא של מערכות ה-AI. המאבק האמיתי: מי ישלוט במידע בעידן ה-AI? מאחורי התביעה עומדת שאלה גדולה בהרבה מהשאלה אם כתבה מסוימת הועתקה ללא רשות. זהו מאבק על המודל הכלכלי של תעשיית התוכן בעידן הבינה המלאכותית. העיתונים טוענים, כי החברות בנו מערכות AI באמצעות שנים של עבודה עיתונאית יקרה — וכעת הן עלולות להפוך אותה עבודה למוצר שמספק את המידע ישירות למשתמש, בלי שהקורא יגיע לעיתון המקורי. חברות ה-AI, מצדן, טוענות, כי היכולת ללמוד ממידע ציבורי ולעבד אותו היא חלק מהותי מהאופן שבו מודלים מתקדמים פועלים, וכי לא כל שימוש ביצירה מוגנת בזכויות יוצרים הוא בהכרח הפרה של החוק. בין שני הצדדים נותרה כרגע שאלה אחת, שהולכת ונעשית חשובה יותר מדי יום: מי צריך לקבל את ההכנסות כאשר בינה מלאכותית יודעת לספר את הסיפור — אבל מישהו אחר היה צריך קודם לכתוב אותו?

יותר ויותר הנהלות מבינות שסייבר הוא סיכון עסקי. הנושא כבר לא שייך רק לאנשי אבטחת מידע. גורמי הנהלה בכירה ואנשי עסקים בכלל מבינים את הסכנה הזאת, ועדיין קיים פער בין ההבנה התיאורטית של הסיכון לבין ההבנה האמיתית של המציאות החדשה של הסכנה האמיתית של עולם הדיפ-פייק, שכפול קול או הונאת מנכ"ל (CEO Fraud). חלק  מהמנהלים מתייחסים לדיפ-פייק כאל גימיק טכנולוגי וחדשות חמות או מרשימות של עולם הטכנולוגיה, ובעיקר שואלים את השאלות הלא נכונות. השאלה האמיתית היא התרחיש השלם והתחכום שבו, קרי באיזה רגע הוא מופיע, בתוך איזה סיפור, תחת איזה לחץ? החלק של זיהוי הקול הוא רק מקטע קטן בעלילת פשע שלמה. מסוכנת ומרתקת בו זמנית. אנטומיה של מתקפה מודרנית המתקפות החדשות הן כבר לא אירוע נקודתי. הן מתוחכמות יותר והן בעיקר יודעות להתחבא. כחלק ממהלך מתוזמן, הדרגתי ושקט, כשרשרת של אירועים תמימים, לכאורה, שיחד, יוצרים תמונת מודיעין. בעולם האמיתי, מתקפה מבוססת AI היא מהלך מתוזמן, הדרגתי ושקט, המורכב ממספר וקטורים שמייצרים יחד מציאות חלופית. וזה קורה הרבה לפני שהארגון מבין שהוא נמצא תחת מתקפה. קבלו תרחיש טיפוסי: יום שני: סמנכ"ל הכספים מקבל הודעת וואטסאפ קצרה מהמנכ"ל: "אני טס מחר בבוקר ללונדון לסגירות אחרונות של עסקת המיזוג. אהיה חצי זמין" (המידע על הטיסה אותנטי ונאסף מהרשתות החברתיות). יום שלישי, 09:00: מתקבל מייל רשמי (לכאורה) ממשרד עורכי הדין שמלווה את העסקה, המנכ"ל מכותב אליו. המייל כולל דרישה להכנת מקדמה לחשבון נאמנות. יום שלישי, 11:30: הודעה ב-Teams מהמנכ"ל: "ראית את המייל מעורכי הדין? אנחנו חייבים לרוץ על זה לפני שהמתחרים יגלו".  יום שלישי, 11:45 (רגע האמת): סמנכ"ל הכספים מקבל שיחת טלפון. על הצג המספר של המנכ"ל. הקול הוא קולו של המנכ"ל, כולל קצב הדיבור, הנשימות וסגנון ההתבטאות: "תקשיב, אני נכנס עכשיו לחדר ישיבות סגור בלי טלפונים. יש לנו חלון של חצי שעה לאשר את ההעברה. אל תעכב אותנו עכשיו, אני סומך עליך. שלח אישור למייל של עורכי הדין ותסגור את זה". כל אירוע בנפרד נראה סביר. ביחד, הם בונים כלוב פסיכולוגי שקשה מאוד לברוח ממנו. סמנכ"ל הכספים לא נמצא במבחן טכנולוגי; הוא נמצא במבחן פסיכולוגי. AI מעניקה לתוקפים את הנשק המסוכן ביותר: סבלנות הבינה המלאכותית שנכנסת כאן לתמונה, לא רק משפרת את איכות הזיוף. היא  מאפשרת לתוקפים לאסוף ולנתח הררי מידע: מי טס לחו"ל, מי התראיין, מי חוגג זכייה בפרויקט ומי מברך עובד חדש בלינקדאין. הנוכחות הדיגיטלית של חברי הנהלה היא נכס חשוב. היא בונה מוניטין, אמון, קשרים עסקיים והשפעה. אבל היא גם בסיס מידע לתוקף: תמונות, סרטונים, ראיונות, פודקאסטים, כנסים, ברכות, ציטוטים, סגנון דיבור, שפת גוף, קול, תחומי עניין, לוח זמנים ציבורי וקשרים עסקיים. כל אלה מאפשרים לתוקף לא רק לזייף את האדם, אלא להבין איך הוא מתנהל. איך הוא מדבר. איך הוא מבקש. עד כמה הוא ישיר. באילו מילים הוא משתמש. האם הוא מלחיץ, מנומס, קצר, חברי או סמכותי. "המחיר של מתקפה מוצלחת אינו רק כספי. אחרי אירוע כזה, אנשים מתחילים לשאול את עצמם על בסיס שעתי: האם זו הייתה באמת שיחה מהמנהל? האם ההנחיה באמת הגיעה מלמעלה? כשהאמון נפגע, הארגון משלם מחיר עמוק הרבה יותר מדלף כספי: העבודה נעשית איטית, חשדנית ומתוחה. האתגר של הנהלות הוא לא לבטל את האמון, אלא לבנות אמון שיש בו מנגנוני אימות בריאים" מדובר בכשל ניהולי, לא בפריצת סייבר דיפ-פייק ושיבוט קול (Voice Cloning) אינם בעיית זיהוי, הם בעיית אמון. הם מנצלים את הדרך שבה אנשים מקבלים החלטות, בעיקר בתוך היררכיה ארגונית. אנחנו לא בודקים כל דבר מאפס. אנחנו מסתמכים על שם מוכר, על דחיפות עסקית, ובעיקר, על רצון לרצות את ההנהלה ועל הפחד לעכב תהליכים. הכשל הפסיכולוגי הזה חזק במיוחד בארגונים שמרניים. כשמנכ"ל או בעל שליטה דורש משהו בדחיפות, עובדים לעיתים חוששים להיתפס כמי שמערערים על סמכות. התוקפים לא תוקפים את תיבת הדואר, הם תוקפים את התרבות הארגונית. הנזק השקט: קריסת האמון הפנים-ארגוני המחיר של מתקפה מוצלחת אינו רק כספי. אחרי אירוע כזה, אנשים מתחילים לשאול את עצמם על בסיס שעתי: האם זו הייתה באמת שיחה מהמנהל? האם ההנחיה באמת הגיעה מלמעלה? כשהאמון נפגע, הארגון משלם מחיר עמוק הרבה יותר מדלף כספי: העבודה נעשית איטית, חשדנית ומתוחה. האתגר של הנהלות הוא לא לבטל את האמון, אלא לבנות אמון שיש בו מנגנוני אימות בריאים. מותר, ואף רצוי, שעובד יאמר: "אני עוצר רגע לוודא". אז מה הנהלות צריכות לעשות כבר מחר בבוקר? כדי להפוך את הארגון לחסין, נדרשת פעולה אקטיבית של ההנהלה: מעבר ממצגות לתרגול חי; אימות של פעולות רגישות/בקשות חריגות; כללים ארגוניים חדשים שמגמישים את תהליכי הווידוא; עבודת עומק של מיפוי רמות החשיפה; ובעיקר – מודעות. מילה גדולה שטומנת בחובה תורה שלמה. בשורה התחתונה, הסכנה הממשית של  AI בשירות מתקפות הסייבר – הונאת מנכ"ל, שיבוט קול דיפ-פייק – היא במפגש עם בני האנוש, במקום שבו הם לחוצים, חוששים מסמכות וחוששים לטעות. לכן, השאלה העיקרית עבור מנהלים היא לא טכנולוגית ולא סביב היכולת לזהות זיוף. השאלה נסובה סביב תרבות ארגונית ומודעות. ההתמודדות שם אולי תצליח להציל ארגונים, גם כשהפנים מוכרים, הקול מוכר והסיפור הגיוני. וזה יקרה בזכות אמון, סקפטיזם בריא, מודעות ואפילו אומץ.   גיא דגן הוא מומחה לסייבר ולניהול סיכוני הגורם האנושי למתקפות סייבר, מנכ"ל קונסיינטה מחטיבת הסייבר של קבוצת יעל.

מאת דודי כהן בשנים האחרונות עולם ה-AI היה ממוקד כמעט לחלוטין באימון: מי יבנה את המודל הגדול ביותר, על גבי הקלאסטר הגדול ביותר ומהר יותר מהמתחרים. אבל מרכז הכובד זז. מודל מאמנים פעם אחת, ומשרתים באמצעותו מיליארדי בקשות. ככל שיישומי AI – כגון צ'אטבוטים, סוכני קוד ומערכות אנליטיקה – נכנסים לשימוש עסקי רחב, ההשקעה בתשתיות […]

ערוץ הטלגרם "בני ארץ", שנחזה להיות ישראלי-ימני, התגלה ככזה המופעל על ידי האיראנים, והיווה חלק ממבצע השפעה ל"פ (לוחמה פסיכולוגית) רשתי; כך נחשף אמש (א') בכאן 11. מטרת מפעילי הערוץ הייתה להחריף ולהעמיק את הפילוג והקיטוב החברתי בישראל. ערוץ הטלגרם הפיקטיבי שהפעיל הביון האיראני כוון נגד אזרחי ישראל היה נדמה להיות מקום כינוס וירטואלי של פעילי שטח מהימין הישראלי. הערוץ לא בחל במתקפות נגד מי שאותם תפש כאויבים: נכתבו בו טקסטים אלימים וביקורתיים נגד חלקים מובחנים בחברה הישראלית: פוליטיקאים ואנשי שמאל, ערבים, גורמים מהאופוזיציה, ממערכת המשפט וכן גם כנגד חלק מבכירי צה"ל.   על מנת לשוות לערוץ אמינות ואותנטיות, מפעיליו שילבו והדהדו בו פוסטים וציוצים אמיתיים של משפיענים וידוענים מהימין. עוד הופצו בערוץ סרטונים הקוראים לארגון חדש שהוקם, לכאורה, אשר עושה למען "הצלת העם". מטרתם של הסרטונים הייתה למשוך לערוץ עוד ועוד ישראלים, וביניהם – לבחור את מי ניתן לגייס עבור הביון האיראני, לטובת ריגול או הנעה לפעילות אחרת. דפוסי הפעולה המרכזיים של מערך ההשפעה האיראני חוקרי קלירסקיי (ClearSky) – חברת מודיעין הסייבר הישראלית – עוקבים זה שנים אחרי מבצעי השפעה, לוחמת תודעה ופייק ניוז שמנהלת איראן, נגד ישראל בפרט והמערב בכלל. במהלך השנים, ובעצימות רבה יותר בשלוש שנות המלחמה האחרונות, החוקרים מיפו את דפוסי הפעולה המרכזיים של מערך ההשפעה האיראני. דפוס אחד הוא הפצת פייק ניוז והקמת אתרי חדשות מתחזים. ב-2018 החוקרים חשפו את "אייתוללה BBC" – מבצע רחב היקף של תעמולה והתחזות איראנית. מטרת המבצע הייתה לפגוע באמינות של כלי תקשורת מערביים בקרב דוברי פרסית, להקים עשרות אתרי חדשות מזויפים, ביניהם אתר ל-BBC בפרסית ולגופים נוספים, לגרום למשתמשים שלא לבטוח באתרי חדשות אמיתיים, להפיץ נוזקות, לזרוע בהלה ולשפר את תדמית המשטר בטהרן. טקטיקה נוספת, בה עושים האיראנים שימוש נרחב יותר בשנתיים האחרונות, היא "פרוץ והדלף" (Hack and Leak), המשלבת סייבר ותודעה.  איראן שינתה את דוקטרינת הסייבר שלה: במקום להתמקד רק בריגול שקט או במחיקת מידע, המיקוד עבר לשימוש בפריצות לטובת לוחמה פסיכולוגית.  חוקרים בתחום ציינו כי מטרת מבצעי ההשפעה האיראניים אינה רק להפיץ תעמולה פרו-איראנית ישירה, אלא גם זיהוי והעמקת השסעים שבחברה הישראלית. כך, הם הקימו פרופילים מזויפים הנחזים להיות אזרחים מקצוות הדיעות הפוליטיות בישראל, ואלה ליבו את הוויכוח בשורת נושאים דליקים, כגון מחאות, גיוס, והמלחמה. חוקרי קלירסקיי ואחרים ציינו כי חלק ניכר ממבצעי ההשפעה מבוסס על מניפולציה והגזמה, במטרה לייצר רעש תודעתי.

⭐ נקודות עיקריות מוטורולה הכריזה על Moto Watch Ultra, המסמן את חזרתה למערכת Wear OS של גוגל. השעון מציע מסך OLED בגודל 1.5 אינץ', סוללה המספקת עד יומיים של שימוש וקישוריות סלולרית. מערך המדדים פותח בשיתוף Polar וכולל ניטור שינה, התאוששות ומאמן ריצה מבוסס AI. המכשיר יושק בארצות הברית ב-10 בספטמבר במחיר של כ-350 דולר […]

⭐ נקודות עיקריות EarFun הכריזה על Wave Pro X, אוזניות אלחוטיות המשלבות מערך דרייברים כפול בציר קואקסיאלי משותף. פלטפורמת הסאונד Snapdragon S3 Gen 1 מציעה קישוריות Bluetooth 6.0 ותמיכה בטכנולוגיית Auracast. לדברי היצרנית, מערך סינון הרעשים פועל באופן אדפטיבי וזמן הסוללה מגיע לעד 90 שעות האזנה. האוזניות זמינות לרכישה מיידית באתר החברה ובאמזון במחיר של […]