הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
14/09/26 09:57
7.15% מהצפיות
מאת TGspot
תגית האיתור החכמה של סמסונג מקבלת עיצוב חדש לחלוטין בדור השלישי שלה, שלוש שנים אחרי ההשקה של הדור הקודם - ולפי הדיווחים ההשקה קרובה
14/09/26 17:59
7.15% מהצפיות
מאת TGspot
אחרי תחקיר נרחב שטען כי היא מקליטה ומעבירה מידע לגופי צד שלישי באמצעות הטלוויזיה והשלט שלה, LG מגיבה בתגובה מפורטת וארוכה משלה
14/09/26 15:59
6.75% מהצפיות
מאת TGspot
היא יושבת מאחורי הזכוכית, צופה החוצה ומנסה להוכיח שאפשר לאבטח את הבית בלי לקדוח אפילו חור אחד
14/09/26 13:58
6.61% מהצפיות
מאת TGspot
אחרי שאפל השיקה את הטלפון המתקפל הראשון שלה, בשיהוי של כמעט 8 שנים, אפשר לערוך השוואה ראש בראש מול הטלפון החדש של סמסונג שמוביל בינתיים את השוק
14/09/26 19:47
6.21% מהצפיות
מאת TGspot
יש בשוק כמה בקרי משחק שמתאימים לשימוש עם ה-iPhone של אפל, אבל כמנהגה בקודש, בחברה מקופרטינו רוצים שהכל יגיע מבית
14/09/26 10:01
2.83% מהצפיות
מאת גיקטיים
נכון שבכל פינה אנחנו רואים את ה-Model Y וה-Model 3, אבל הרכב שבאמת מסמל יותר מכל את טסלה הוא רכב אחר לחלוטין. הרכב הראשון שהיא ייצרה, אבל נעלם מאז. עכשיו, אחרי שנים של עיכובים והבטחות – טסלה מכריזה רשמית על אירוע ההשקה של ה-Roadster החדש. הרכב שהתחיל הכל והגיע למסלול סביב השמש בסוף השבוע האחרון […]
14/09/26 16:16
2.29% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
דל טכנולוגיות ישראל הודיעה היום (ב') על מינויו של שימי מנשירוב למומחה ה-AI של הארגון (AI Presales Specialist).
במסגרת תפקידו יהיה מנשירוב אחראי על התאמת פתרונות הבינה המלאכותית של דל לצרכים של לקוחות החברה – החל מזיהוי הצורך וגיבוש המענה הטכנולוגי, ועד להצגת הפתרון והערך העסקי שהוא יכול לייצר. במסגרת זו הוא יתייחס להיבטים של נתונים, אבטחת מידע ודרישות טכנולוגיות, יעבוד בשיתוף פעולה עם צוותי המכירות, מומחי המוצר והשותפים העסקיים של דל, ויסייע בקיום הדגמות והוכחות היתכנות לפתרונות AI.
לפני הצטרפותו ל-דל מנשירוב שימש כראש צוות ארכיטקטורת אחסון במשרד הביטחון, שם צבר ניסיון בעולמות התשתיות, האחסון והארכיטקטורה הטכנולוגית.
מנשירוב מסר עם כניסתו לתפקיד כי "אני מאמין שהניסיון והידע שצברתי יסייעו לי להבין את צרכי הלקוחות, לחבר אותם ליכולות של דל טכנולוגיות ולייצר עבורם ערך משמעותי".
פעילות ה-AI של דל על קצה המזלג
דל, מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, מספקת אקו-סיסטם מקצה לקצה לבנייה, הרצה והרחבה של פתרונות AI בארגונים. זאת, במסגרת Dell AI Factory. לחברה יש תשתיות מחשוב ושרתים (PowerEdge), אחסון וניהול דאטה, ציוד קצה (מחשבים מבוססי בינה מלאכותית), וכן פתרונות אבטחה, מחשוב היברידי ושירותים.
ככלל, החברה פועלת ב-180 מדינות, עובדת עם 498 מחברות הפורצ'ן 500 בארצות הברית, רשמה כמעט 3,500 פטנטים עד היום ויש לה עוד 2,000 בקנה.
דל טכנולוגיות ישראל מפעילה ארבעה אתרי פיתוח – בבאר שבע, הרצליה, גליל ים וחיפה, ועוסקת בפעילות פיתוח, מכירות ושירותים, לרבות בעולמות ה-AI. לחברה מערך רחב של שותפים עסקיים, שפועלים בשוק הארגוני, העסקי והצרכני בישראל. את פעילות ארגון המכירות, השירותים והתמיכה מנהל ליאור פוני.
14/09/26 17:08
2.29% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ארצות הברית ציינה בסוף השבוע האחרון את יום הזיכרון ה-25 לאירועי 11 בספטמבר – רק אחד מאירועי הטרור הקשים בתולדות העולם. זה היה גם אירוע מכונן עבור עולם מערכות המידע והמחשוב – אירוע ששינה את תפיסת האבטחה וההיערכות של ארגונים, והאיץ את התפתחותם של תחומים כמו המשכיות עסקית, התאוששות מאסון, אתרי גיבוי, דאטה סנטרים מרוחקים ותשתיות טכנולוגיות עמידות יותר.
הנזקים שנגרמו באסון התאומים לא היו רק בנפש וברכוש. ארגונים איבדו גם מידע, מסמכים, סיסמאות, קודים וידע קריטי שהיה מרוכז אצל אנשים מסוימים בלבד.
כאשר אותם עובדים נהרגו, התברר כי גם אם המערכות עצמן שרדו – לא תמיד היו בארגון אנשים אחרים שידעו כיצד להפעיל אותן. הלקח היה פשוט אך משמעותי: אסור שמפתח למערכת קריטית יהיה בידיו של אדם אחד בלבד. צריך ידע אנושי חלופי, הרשאות מתאימות, תיעוד, גיבויים ואנשים נוספים שיוכלו להפעיל את המערכות בשעת חירום.
לקח נוסף נגע למיקום הגיאוגרפי של חדרי המחשבים והדאטה סנטרים. אירועי ה-11 בספטמבר חיזקו את ההבנה, שאתרי גיבוי אינם יכולים להיות ממוקמים באותו אזור סיכון, וכי יש צורך בהפרדה גיאוגרפית שתאפשר המשך פעילות גם במקרה של אסון רחב-היקף. לקח מרכזי נוסף היה החשיבות של שיתוף מידע – בתוך הארגון ובין ארגונים. אין די בכך שלגוף מסוים יש מידע איכותי וייחודי. אם מדובר במידע שעשוי להיות קריטי בשעת חירום, חייבת להיות דרך להעביר אותו במהירות לגורמי חירום, כיבוי אש, ממשלה וגופים נוספים. ועדות החקירה שבחנו את אירועי ה-11 בספטמבר הדגישו גם את הצורך בשיפור התקשורת ושיתוף המידע בין גופי החירום .מכאן נולד גם לקח תשתיתי: מערכות התקשורת צריכות להיות מתוכננות כך, שגם אם חלק מהתשתיות קורסות, ניתן יהיה להמשיך ולתקשר באמצעות מערכות חלופיות. אם מסכמים את 25 השנים שחלפו מאז 11 בספטמבר, אפשר לומר, שהעולם עבר מתפיסה שהתמקדה בעיקר ב־בטחת המחשבים והמידע לתפיסה רחבה הרבה יותר של חוסן והמשכיות עסקית. בעידן הדיגיטלי, שבו כמעט כל מערכת עלולה להפוך ליעד, השאלה המרכזית אינה רק: "האם ניתן למנוע את המתקפה?" אלא "איך מתאוששים ממנה?"
ומה למדנו בישראל?
לקחי ה-11 בספטמבר קיבלו בישראל משנה תוקף בשורה של אירועי חירום שהתרחשו מאז – הקורונה, במתקפת ה-7 אוקטובר, המלחמות מול איראן, מתקפות סייבר, תקלות ושיבושים בתשתיות. בכל אחד מהאירועים האלה עמדו ארגונים, מנמ"רים, מנהלי אבטחה ומנכ"לים בפני אותה שאלה: האם הארגון ערוך להמשיך לפעול כאשר משהו משמעותי משתבש? הענן הפך בשנים האחרונות לאחד המרכיבים המרכזיים באסטרטגיית הגיבוי והשרידות של ארגונים. ארגונים שעברו לתשתיות ענן, או שבנו מראש תשתיות היברידיות ומבוזרות, יכלו במקרים רבים לשמור על רציפות תפעולית גם כאשר עובדים לא יכלו להגיע למשרדים או כאשר תשתיות פיזיות נפגעו.
הקורונה שינתה את התפיסה: העבודה מרחוק הפכה מפתרון חירום ליכולת ארגונית קבועה. ממשלה, פיננסים, בריאות ומגזרים נוספים נאלצו לבנות יכולות עבודה שלא היו מוטמעות בהם קודם לכן. יש לקח חשוב שעדיין לא הוטמע: אין די בכתיבת מסמכי מדיניות, הנחיות ותוכניות התאוששות – צריך לתרגל תרגילי אמת, להשבית מערכות באופן מבוקר, לבדוק גיבויים, לדלג לאתר חלופי, לבחון מערכות תקשורת חלופיות ולוודא שצוותי החירום יודעים בדיוק מי מקבל החלטות, מי מפעיל את מערכות הגיבוי ומי מחליט על מעבר לאתר חלופי.
ישראל בנתה לאורך השנים יכולות מרשימות, בעיקר בתשתיות קריטיות ובהגנת סייבר, אבל אירועי 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" חשפו פערים משמעותיים דווקא בתחום החוסן הארגוני והיכולת לחזור לתפקוד לאחר מתקפת אוקטובר. דו"ח מבקר המדינה שפורסם ביוני 2026 קבע, כי למרות שמתחילת המלחמה הייתה עלייה משמעותית בהיקף ובעוצמות של מתקפות הסייבר – לא הייתה פגיעה משמעותית בתהליכים העסקיים, אבל מבקר המדינה קבע, שרמת הבשלות של הגנת הסייבר במשק לא הייתה מספקת. לדוגמה, בביטוח הלאומי מצא מבקר המדינה שתוכנית ההתאוששות העסקית לא הייתה מעודכנת: היא עדיין כללה סדרי עדיפויות להתאוששות משנת 1991, ובשלוש השנים שקדמו לביקורת לא נערך תרגיל התאוששות מאסון. ונמצאו פערים משמעותיים בתוכניות להמשכיות עסקית, שהיו לא עדכניות. וזה בעצם החיבור בין 11 בספטמבר לבין ה-7 באוקטובר. אז דיברו על יכולות ההחזרה לכשירות של מערכות המחשוב, ואילו היום השיח הוא על חוסן סייבר (Cyber Resilience) – איך הארגון ממשיך לתפקד גם כאשר מערכות המידע שלו מותקפות או נפגעות. זוהי גם המדיניות שמוביל מערך הסייבר של ישראל, ועדיין, הגורמים המקצועיים שעוסקים בזה מודים כי יש עוד הרבה מה לשפר ולעשות.
השורה התחתונה: במלחמת אוקטובר ישראל הצליחה להדוף ניסיונות לפגוע בתשתיות חיוניות שלה והן המשיכו לעבוד, כי הגופים האחראים על כך נערכו לכך מבעוד מועד. בהיבט הזה אפשר לומר, שישראל הפיקה חלק גדול מלקחי 11 בספטמבר, אבל לקחי ההתאוששות מאסון עדיין לא הוטמעו באופן מלא. חברות הטכנולוגיה המספקות פתרונות בתחום זה, מנמ"רים ומנהלי סייבר מדווחים על עלייה במודעות, מה שמגדיל את הסיכוי שאם חלילה נידרש לאירוע משמעותי בתחום התשתיות או הסייבר, ההיערכות שלנו תהיה טובה יותר.