צעירים שהוריהם עלו מבריה"מ לשעבר על סף גיל הפנסיה, צריכים לתמוך בהם בנוסף למאבק ההישרדות שלהם עצמם. האם ומתי יישברו?

בישראל כבר קיימת פרקטיקה של מימון המונים, אך היא עדיין מוגבלת. הסיבה נעוצה בחוק ני"ע. מה ניתן בכל זאת לעשות במסגרת החוק הקיים?

מתי יימאס לח"כ קיש להשתתף בדיונים בהם הוא צריך להילחם על זכותו לפתוח את הפה, מול קיר של מגדריסטיות תוקפניות?

הבירור החשוב שעובר הציבור האמוני בימים אלה, הוא הכנה לקראת קבלת האחריות וההנהגה. הוא משבר שמבשר לידה. הוא תנאי הכרחי על מנת שנוכל לעמוד באתגר. נצא ממנו מבוררים בריאים ומחוזקים עשרת מונים ממה שנכנסו אליו. הוא הוא התקיעה בשופר הגדול.

קחו עץ, גרזן ושמונה שעות לכריתתו. מה תעשו?