הזמר והיוצר מספר על החוויה האישית מההפגנות בבלפור, קורא לפתוח את אולמות המופעים ומבהיר שאינו חושש להתבטא, למרות טענותיו של הקולגה מתי כספי שאיימו על חייו

קלאסיקת הניינטיז "החברה שלי" עלתה בנטפליקס, וזו היתה הזדמנות לצפות בו מחדש ולגלות למה גם אתם והילדים שלכם צריכים לעשות את זה. וגם: "המזכרת" הוא אחד הסרטים הכי טובים שנגנזו בארץ בשנה האחרונה, ו"אמנות המירוץ בגשם" מוכיח שוב כמה כלבים הם מופלאים

במקביל לחשיפה על חובות של עשרות אלפי שקלים, לואיס ממשיך להעלות סרטונים מחופשות ומסעדות וזוכה בתגובה למתקפה זועמת ברשת • לואיס: "הם עדיין גרים אצל אמא שלהם"

אנסמבל ציפורלה מנצל את ההפוגה בהופעות ומשיק סדרת סרטונים, הפעם הם הקדישו פרק לקורותיו האחרונות של בנימין נתניהו. עוד מככבות: מירי רגב, אסנת מארק וגנרל אחד שנעלם. מחזמר ושמו ייאוש

ג'ובאני רוסו הפך בשנים האחרונות מכוכב כדורגל לכוכב פרסומות, כשהוא קוטף קמפיינים רבים וכובש את מסכי הטלוויזיה. אלא שפרסומת בה השתתף לאחרונה נפסלה לשידור בגלל אופיה המיני - והמותג נאלץ לצנזר את התכנים. צפו

השחקנית, שכיכבה ב"פלמ"ח", הצטלמה ביחד עם כוכבי נוער נוספים וסיפרה על התוכניות להמשך • רמז: זה קשור לעומר חזן

לאבסורד יש צורה חדשה: בחדשות מדווחים על מצב התרבות הקשה בארץ ומיד אח"כ משמיעים מוזיקה לועזית • אסף גולן נחרד ומבקש את עזרתכם • דעה

האינטרנט מתעקש לייחס את האימרה "רק בגלל שזה קרה לך, לא אומר שזה מעניין" לדניס הופר, למרות שדי בטוח שמורים לתסריטאות משמיעים אותה בשיעורים אותה כבר עשורים. המשמעות היא שהתווית "מבוסס על סיפור אמיתי" לא בהכרח מעניקה גושפנקה מיידית של אמינות ליצירה, והיא בפירוש לא מעידה על איכותה. ל"שוד המאה" ("The Great Heist") של נטפליקס יש בעיה קצת אחרת, כי במקרה שלה מדובר על סיפור טוב שדווקא ראוי להיות מסופר, רק בצורה הרבה הרבה יותר טובה. הבסיס הוא שוד אמיתי לחלוטין שהתרחש בקולומביה לפני כמעט 30 שנה על ידי שבעה אנשים פלוס ספיחים מבחוץ, במסגרתו נשדדו 24 מיליארד פסו (41 מיליון דולר במונחים של היום) מבנק הרפובליקה בוואלדופר, הבנק הלאומי של קולומביה. הוא עדיין נחשב לשוד השטרות הגדול ביותר בהיסטוריה, ובוצע מבלי לפגוע באף נפש חיה, לפחות בשלבי הגניבה וההימלטות. זו לא הסדרה היחידה בנטפליקס שמתעסקת בשוד מתוכנן לעילא, כידוע, ואפילו לא היחידה כזו שדוברת ספרדית, אבל יש בכל זאת ערך גדול לזכותה בכך שמדובר בסיפור אמיתי. בראש ובראשונה כי היריעה שלו מוגבלת, ואין באמת טעם למרוח את העלילה לאורך יותר מדי זמן. "שוד המאה" היא מיני-סדרה של שישה פרקים בלבד, ואורך כל אחד מהם הוא פחות מ-40 דקות. אי לכך היא מהודקת, לא נגררת או נמתחת, ומנצלת נכונה את הזמן שניתן לה - שני פרקים מוקדשים לתכנון השוד, שני פרקים לשוד עצמו ושניים נוספים לנשורת שאחרי. באמת שלא צריך יותר. מצחיק שמדובר ביתרון בימינו, אבל מדובר ביתרון. עוד פלוס מגיע בדמות הקאסט - אף אחד מהם לא אטרקטיבי או יפהפה במיוחד. לא ברור אם זו נגזרת של ייצוג נאמן למציאות או סתם בחירה אמנותית מעניינת, אבל התוצאה מרעננת בהפוך על הפוך. ויש גם טיפה, ממש טיפה, של הומור. יתרון יחסית זניח, אבל בהתחשב בהמשך הביקורת הזו, כדאי לה לקחת אותו. מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר