תזונה היא אחר הנושאים הכי מסקרנים שיש, אבל יש כל כך הרבה מידע שם בחוץ, שלפעמים זה כבר ממש מבלבל. בפרק הראשון של "תזונה על הפרק", שלחנו את גיל אבידור אלוני לבדוק בעזרת התזונאית קרן אן גיימן מה הסיפור עם פירות - כמה, מתי, ועם מה כדאי לאכול אותם? האזינו

"רוצים לדעת מה הסיכון שלכם למחלות לב? גורמי אורח חיים אינם מספיקים. חמשת בדיקות הלב האלו יתנו לכם תחושה טובה בהרבה של המקום בו אתם עומדים"

"התקפי לב אינם באמת מפלים, ומשפיעים על צעירים ומבוגרים, נשים וגברים. כל 43 שניות בממוצע מישהו חווה התקף לב. האם מישהו - מתישהו - יכול להיות אתה?"

צוות רופאים תיעד את מה שהם כינו "מקרה מוזר של שפיכה רקטלית" - גבר בן 33 מטקסס פנה לקבלת טיפול רפואי לאחר חמישה ימים של כאבים באשכיו, והתברר שזה היה הקש האחרון בשורה ארוכה של בעיות שהוא סבל מהן. בשנתיים האחרונות הוא הוציא גזים ונפח דרך השתן (תופעת רפואית הנקראת פנאומטיוריה), השתין חלקיקי צואה (נקרא פקלוריה) ופלט "כמות ניכרת" של שתן וזרע דרך הרקטום שלו (תופעה כה נדירה עד שאין לה אפילו מונח רפואי מפואר). בסך הכל, נוזלים, מוצקים וגזים לא יצאו מהחורים מהם הם יוצאים באופן מסורתי, הרבה לפני שהכאבים באשכים שלו גרמו לו לפנות לבסוף לטיפול. הצוות, שפרסם את המקרה בכתב העת Cureus, מצא כי לחולה יש אשך נפוח ובדיקות מעבדה הראו סימנים של דלקת בדרכי השתן, בעוד שבדיקה רקטלית דיגיטלית הראתה סימנים לבעיה בדופן פי הטבעת שלו. בדיקת CT סיפקה מבט טוב יותר על הבעיה ומצאה "מבנה מלא גז". בדיקות נוספות אישרו את קיומה של פיסטולה (חיבור או מעבר לא רגיל בין שני איברים המכוסים בשכבת תאי אפיתל, שבדרך כלל אין ביניהם קשר) בין צינור השופכה לפי הטבעת, דרכה עברו הנוזלים והמוצקים השונים. בנוסף לתיקון הפיסטולה באמצעות ניתוח, הצוות חיפש סיבות אפשריות נוספות לבעיה אך שלל דברים כגון שחפת, מחלות מעי דלקתיות, טראומה רקטלית או חדירה.

כבר יותר מ-18 חודשים שחוקרים ברחבי העולם אוספים מידע ונתונים על נגיף הקורונה, וככל שעובר הזמן מצטברים עוד ועוד ידע ונתונים על השפעות הנגיף על הגוף ועל המוח. לצד הדאגה המיידית מהתמודדות עם גלי התחלואה, העומסים בבתי החולים ושיעורי התמותה, רופאים וחוקרים מוטרדים יותר ויותר על ההשלכות ארוכות הטווח שעשויות להיות למחלת הקורונה על תהליכים ביולוגיים כמו הזדקנות. בחודש שעבר התפרסמו ממצאיו של מחקר ראשוני אך רחב היקף שבחן את השינויים במוחם של אנשים שחלו ב-covid-19, ועל אף ראשוניותם הם זכו לעניין רב בקרב קהילת חוקרי המוח בעולם. המחקר התבסס על מסד נתונים ותיק בשם UK Biobank שמכיל סריקות מוח של יותר מ-45,000 בריטים החל מ-2014 ואילך. המשמעות היא שלרשות החוקרים עמדו סריקות מוח מלפני ואחרי פרוץ מגיפת הקורונה, דבר שאיפשר להם לבצע השוואה מבוססת ביניהן.

הם לא צמחונים ולא טבעונים, אך מפחיתים בצריכת הבשר. כמעט חצי מיליון איש בישראל נוהגים לאכול תחליפי בשר לפחות פעמיים בשבוע. מה מאפיין את המפחיתנים ומי האחראי המרכזי לשינוי בהרגלי האכילה?

רבים שותים עוד ועוד מחשש להתייבשות, גם אם הם לא בהכרח צריכים. מומחים מפריכים מיתוסים שהתגבשו סביב שתיית מים, ומסבירים שהעצה הטובה ביותר היא לשתות כשצמאים

חולי סוכרת נמצאים בסיכון גבוה של פי 2 עד 4 לסבול מאי ספיקת לב שגורמת למותם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם בכל שנה. חולים סוכרתיים סובלים מרמות גבוהות יותר של סוכר ומתנגודת לאינסולין וזה מה שעלול לגרום לפגיעה בכלי הדם שלהם. איך מטפלים בבעיה? כיצד להפחית את הסיכון לסיבוכים? ומדוע חשוב לחולי סוכרת להגן גם על הלב? על כל זאת ועוד בפרק הראשון בסדרה – ה"מומחיות משיבות"