האם מדינת ישראל ערוכה למהפכת הדור החמישי, המתרגשת עלינו? - זו אחת השאלות המרכזיות שבהן דן מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, בדברים שאמר הבוקר (ה') בכנס ההשקה של פורום מנהלי התשתיות, החדשנות והטכנולוגיה C6 מבית אנשים ומחשבים. הוא ציין כי משרד התקשורת מבצע בימים אלה תהליכים להעברת הרשתות בארץ לדור החמישי ו-"לשמחתי, משרד האוצר מבין את הצורך הזה". המפגש התקיים באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהנחייתם של פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ורונן זרצקי, יו"ר הפורום ומנכ"ל חברת הייעוץ BSD-IT.  צילום ועריכה: ליטל רובינשטיין כהן אמר כי "הדור החמישי הוא נושא מרכזי שהממשלה עוסקת בו, כי הוא מהותי וישפיע דרמטית על החיים של כולנו. לא מדובר בשיפורים טכנולוגיים בלבד, כמו במעברים בין דורות קודמים, אלא בשינוי טכנולוגי וגם פיזי של ממש. השאלה האם היא כבר ערוכה לכך היא מורכבת ולא פשוטה". כך או כך, הוא ציין כי "כל משרדי הממשלה יצטרכו להיערך לדור החמישי. אנחנו מכינים תכנית אסטרטגית שבמהותה שינוי ה-DNA שלנו והתאמת יכולותינו, מתוך הבנה שאם זה לא יקרה, ישראל לא תגיע כמו שצריך לעידן הבא של רשתות התקשורת. אנחנו רוצים שהיא תהיה מובילה בעולם זה". לדברי כהן, "קיימנו סדנה אסטרטגית והבנו שאנחנו עושים דברים טובים אבל לא מסתכלים חמש שנים קדימה. כיום, אנחנו מתווים מדיניות ואסטרטגיה ארוכות טווח, על מנת להעביר את התשתיות התקשורתיות של ישראל לעולם החדש. שניים מהמהלכים המרכזיים בהיבט זה הם הטמעה של סיבים אופטיים בכל מדינת ישראל בתוך כעשור ויציאה מהירה למכרזי טווח התדרים של הדור החמישי, על מנת להיות ערוכים ומוכנים לעידן האינטרנט של הדברים. כבר הכרזנו על המכרז ואנחנו מצויים בישורת האחרונה של כתיבת המסמכים. אנחנו מתכוונים לפרסם את מסמכי המכרז עד לסוף השנה, וב-2020 לספק את התדרים ולהתחיל להטמיע את טכנולוגיות הדור החמישי". במקביל, מתכננת המדינה סגירה הדרגתית של תדרי הדור השלישי והעברתם לדור החדש. "המכרז הזה הוא הפעם הראשונה שמדינת ישראל לא שואלת את עצמה כמה כסף היא יכולה להכניס ממכרז תדרים. נהפוך הוא - אנחנו מתמרצים חברות להשקיע בתשתיות הדור החמישי, בלוח זמנים מוגדר, על ידי החזרה של חלק מההשקעות שהן ביצעו או יבצעו. זאת, משום שאנחנו מבינים מחד את הרצון להתקדם אבל מאידך גם את המצב הפיננסי של החברות", הוסיף. "הכוונה - להרחיב את מספר כתובות האינטרנט" כהן אמר כי ישראל נערכת גם לשינויים בעולם היישומים. עוד הוא ציין כי "הכוונה שלנו היא להרחיב את מספר כתובות האינטרנט ועל מנת לעשות זאת, אנחנו פועלים על מנת להביא את ישראל כמה שיותר מהר לעידן ה-IPV6. המעבר הזה יאפשר הגדלה דרמטית של האפשרויות לכתובות IP". הוא הרחיב בנושא הסיבים האופטיים ואמר כי "הם יהוו, בעתיד הלא רחוק, תשתית תקשורת בסיסית שעליה יסתמכו כלל שירותי התקשורת. הם יאפשרו קפיצה בחוויית הגלישה, במהירות ובאיכות שלה. במקומות שזה כבר מוטמע אנחנו רואים שיפור משמעותי". כמו כן, הוא חוזה גידול דרמטי במספר המכשירים שיהיו בכל בית אב, וכתוצאה מכך בצריכה של רוחב הפס. בשנתיים וחצי האחרונות, אמר כהן, חל גידול דרמטי בנגישות של בתי אב אליהם וכיום עומד מספרם על כחצי מיליון. למעשה, מינואר 2017 ועד לדצמבר 2019, התחזית היא כי שיעור פרישת הסיבים החדישים בישראל יגדל פי 14 ויותר מחמישית מכלל בתי האב כבר יהיו מחוברים אליהם. התחזית של משרד התקשורת היא שעד סוף השנה הבאה, הנתון יעמוד על כמחצית מכלל בתי האב במדינת ישראל. כיום, ציין, החברות שפורשות סיבים אופטיים הן סלקום, פרטנר ו-IBC, ו-"התחום יחווה קפיצה כשבזק תחליט להיכנס אליו". לסיום, כהן אמר כי "הגיעה העת להתאים את היעדים ואת השם של משרד התקשורת למשרד התקשורת והחדשנות הטכנולוגית, כפי שקורה במדינות נוספות. המדינות האלה נערכו כמו שצריך, על פי מסמך מדיניות של ה-OECD בנושא, ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו".

חברת וואווי שוקעת עמוק בבוץ השבוע, אחרי שממשלת ארה"ב "החטיפה" לה באמצעות צו חירום שהכריז על איסור סחר איתה. הצו שהוציא הנשיא דונלד טראמפ משפיע על כל החברות בארה"ב שעושות עסקים מול היצרנית הסינית הענקית, ומתחיל להראות את השפעתו גם ביחסיה עם חברות ממדינות אחרות, כמו למשל ספקית מובייל ראשית בבריטניה, שם וואווי אמורה להיות מעורבת בהקמת חיבורי 5G. המהלך של ארה"ב משמעותו שוואווי תתקשה להרכיב את מכשירי הסמארפון שלה - ומכיוון שהיא ספקית הניידים השנייה בגודלה בעולם, לדברים יש השפעה עצומה על שוק הטכנולוגיה, ולא רק על חברת הטלקום מסין. וואווי - סיכון ביטחוני שמחייב צו חירום הסיבה ל"מסיבה" - טענות חוזרות ונשנות, ולא ממש מוכחות, מצד ארה"ב שוואווי היא משת"פית של הממשל הסיני, ומסייעת לו בריגול נגד ארצות המערב באמצעות דלתות אחוריות ושאחר אמצעים המושתלים בחומרה שלה. הצו של טראמפ הוא לפיכך צו שהוצא מטעמי ביטחון המולדת, והוא, כמובן, מחייב את כולם. ענקיות כמו גוגל, אינטל, קוואלקום וברודקום, ולאחרונה פנסוניק, הצטרפו לרשימה ההולכת וגדלה של החברות שמנתקות יחסים עם וואווי. וואווי קיבלה ארכה של 90 יום מארה"ב לצורך תקופת הסתגלות לגזירות הקשות, אבל קשה להאמין שזו תספיק לה על מנת לחשב מסלול מחדש. האם יש חיים ללא שבבי ARM? [caption id="attachment_261490" align="alignleft" width="300"] ARM[/caption] אחת הבשורות הקשות ביותר היא זו של חברת השבבים הוותיקה ARM, שדיווחה אתמול (ד') כי היא עוצרת את קשריה העסקיים עם החברה הסינית - וזו, כך על פי פרשנים, היא בעצם מכה גדולה הרבה יותר מאשר לאבד את השירותים של גוגל. לפי דיווח של ה-BBC, חברת ARM הודיעה לעובדיה במזכר פנימי כי האיסור על ייצוא לארצות הברית אינו מאפשר עוד לעבוד עם וואווי, ובכך היא פוגעת קשות בחטיבת SoC של הענקית הסינית. לפי התקשורת מדובר בהתפתחות הכי משמעותית, שכן וואווי פשוט לא תוכל לייצר מכשירים ללא שבבי ARM. הפרשנות של ARM לצו החירום שהנפיקה ארה"ב באה כהפתעה, שכן החברה אינה מבוססת בארה"ב. המטה שלה נמצא בקיימברידג', בריטניה, והחברה נרכשה על ידי תאגיד סופטבנק היפני כבר ב-2016. ARM סבורה ככל הנראה שהיא מושפעת מהצו משום שהטכנולוגיה שלה מכילה אלמנטים שמקורם בארה"ב וכן כי יש לה יותר מ-40 משרדים ברחבי העולם, כולל 8 בארה"ב. ספקיות סלולר מרחבי העולם - גם הן במחרימות כך או כך, לאט לאט מגלה התעשייה עד כמה פקודת המבצעים של טראמפ מתפשטת ומתקבלת גם מחוץ לגבולות ארה"ב, כשמי שעוד קופצות על עגלת החרם הן ספקיות הסלולר באסיה ובאירופה, שהודיעו כי הן משהות הזמנות לסמארטפונים מתוצרת החברה בעקבות החלטת ארה"ב. וודפון - המפעילה הסלולרית השנייה בגודלה בעולם - הודיעה אתמול (ד') כי הפסיקה לקבל הזמנות מראש בבריטניה בעבור הטלפון החכם לדור החמישי - Huawei Mate 20X. בנוסף, ספקית המובייל הגדולה בבריטניה, EE, מעכבת גם היא את החדרת הטלפונים החכמים החדשים של וואווי, ואפילו מפעילי הסלולר המובילים ביפן נקטו צעדים דומים נגד מכשיר אחר של הענקית הסינית, ה- Huawei P30 Lite שמו, מוקדם יותר אתמול, כשהודיעו שלא ישווקו אותו בינתיים. האם וואווי מפתחת מערכת הפעלה משלה? יצוין כי, לפי דיווחים, וואווי מפתחת ככל הנראה מערכת ההפעלה משלה. ראש חטיבת האלקטרוניקה של החברה, ריצ'רד יו, דיבר לאחרונה עם The Information ואמר כי החברה "תיאלץ להשיק מערכת הפעלה ומערכת אקולוגית משלנו", וזאת בתגובה לאיסור הייצוא לארה"ב. שם הקוד של מערכת ההפעלה הוא "פרויקט Z", כך לפי The Information, אך יש גם מי שמכנים אותה HongMeng OS, או Kirin OS. לא משנה איך מערכת ההפעלה של וואווי תקרא, הדיווחים עליה אומרים שהיא עוד רחוקה מלהיות מוכנה. בנוסף, לפי The Information, מערכת ההפעלה תוכננה לניידים שיופעלו בסין ולא היתה אמורה להוות תחליף אנדרואיד כלל-עולמי. התקשורת הסינית מציגה את הדברים אחרת לגמרי - דיווח של האתר הסיני Caijing אומר כי יו טען שהמערכת תהיה מוכנה לשימוש בסתיו הקרוב או מקסימום בתוך שנה, עד אביב 2020, ושהיא תפגין תאימות מושלמת לכל תכונות האנדרואיד, ואפילו תהיה בעלת יכולות ב-60% מהירות יותר מאנדרואיד של גוגל. הסינים יחזירו בחרם על אפל? [caption id="attachment_289449" align="alignleft" width="300"] רן ז'נג-פאי, נשיא ומייסד וואווי. צילום: Cellanr, מתוך ויקיפדיה[/caption] עקב מצבם המתדרדר של וואווי ויחסי סין-ארה"ב בכלל, עולה באחרונה קריאה במדינה הקומוניסטית לפעולת תגמול בדמות חרם על מוצרי אפל - או, לכל הפחות, לנטישת מוצרי החברה האמריקנית ומעבר למכשירים מתוצרת סין, כאקט של סולידריות. באופן פרדוקסלי, מי שמחבל ביוזמה מעצם העדפותיו, עליהן התוודה, הוא מייסד וואווי ומנכ"לה, רן ז'נג-פאי. האיש, שניסה נואשות למנוע את מה שקורה לחברה שלו כיום, שאמר במפתיע, בלשון המעטה, בראיון בטלוויזיה הסינית ביום ג', כי הוא למעשה מעריץ של אפל. "לאייפון יש מערכת אקולוגית טובה, וכשהמשפחה שלי בחו"ל אני עדיין קונה להם מכשירי iPhone", סיפר המיליארדר הסיני, שהוסיף באופן משונה למדי שלפיכך "אין צורך לחשוב באופן צר כי אהבה לוואווי משמעה אהבה לטלפונים שלה".

סטיב באלמר, המנכ"ל המיתולוגי של מיקרוסופט - אחרי ביל גייטס - תרם רבות להצלחת החברה. ועדיין, למרות כל פועלו, באלמר כנראה ייזכר בזכות 3 מילים בלבד: "!Developers, developers, developers" אנו מדברים כמובן על הופעתו הידועה בכנס Windows 2000 מאותה השנה. באלמר, באנרגיה גבוהה כתמיד, עלה על הבמה וחזר שוב ושוב על המילה Developers (מפתחים) לתשואות הקהל. היתה לו סיבה טובה. בשנת 2000 הנכס החשוב ביותר של מיקרוסופט היו מפתחים - האנשים המוכשרים שכתבו את הקוד של התוכנות והיישומים ששינו את העולם. נחזור ל-2019. מעמדם של המפתחים גבוה מתמיד, אבל משהו השתנה. כיום, מפתחים אינם האופציה היחידה ליצירת מוצר טכנולוגי. קיצור תולדות קיצורי הדרך: ממחשבי Mainframe ל-No Code טכנולוגיה נועדה לקצר את הדרך - להפוך תהליכים לנוחים ומהירים יותר. דוגמה מצוינת לכך היא ההתפתחות של שפות תכנות. בשנות ה-50 הושקעו מאמצים בפיתוח הקומפיילרים (מְהַדְּרִים) הראשונים, שקירבו את שפות התכנות לשפת דיבור. בזכותם נוצרו שפות התכנות הקלאסיות, בראשן Assembly ו-COBOL. בעשורים הבאים פותחו שפות חדשות. כולן נבנו על גבי השפות מהדור שקדם להן, כדי להתמודד עם אתגרי תקופתן. כל השפות מכל הדורות חלקו מטרה אחת - להפוך את הפיתוח לקל, מהיר, ויעיל יותר. כיום, שפות התכנות היותר נפוצות הן JAVA, פייתון, שפות ה-C, ולאחרונה גם React. גם שפות אלו מתוכננות בכדי לענות על אתגרי העידן שלנו: טעינה מהירה משרת, עיבוד נתונים, עיבוד גרפי ועוד. ועדיין, מבחינות רבות, שפות אלו אינן יעילות מספיק: לרוב הפיתוחים אורכים חודשים רבים - ויקרים. הפתרון? ברוך הבא Low Code. Low Code: פיתוח ללא קוד? המונח Low Code (לעיתים גם No Code) נטבע בשנת 2014. הוא מתאר סביבות יצירת יישומים שבהן הקוד מינימלי, או לא קיים. איך זה עובד? באמצעות UX גרפי שמאפשר גישה מהירה והגדרה של רכיבים שונים ביישום, אותו המשתמש מרכיב באופן סכמטי. הסרטון הבא של מפתחת ה-Low Code הידועה, OutSystem, מדגים את התהליך היטב: ניתן לראות שמערכת OutSystem הפשיטה את תהליך יצירת האפליקציה. סביבת העבודה גרפית וידידותית. היא כוללת Marketplace של פיצ'רים, שניתן להטמיע, ושלל אינטגרציות למערכות חיצוניות. כל פן באפליקציה מורכב במסכי Drag and Drop - מאגר מידע, כללים, UI, תהליכים ועוד. אם תתעקשו, ניתן לעבוד ישירות על הקוד של כל רכיב, לשנות או להוסיף. בסיום, הקלקה על כפתור תפרסם את האפליקציה ואפילו תעלה אותה לחנויות האפליקציות. מה אפשר לפתח עם Low Code? החברות המובילות בתחום, כמו OutSystem Appian, Kissflow, Zoho Creator ואחרות, טוענות שעם המערכות שלהן ניתן ליצור הכל: יישומי פנאי, תוכנות ייעול תהליכים בארגון, יישומי עיבוד נתונים, אוטומציות ועוד. את כל אלו ניתן ליצור תוך ימים או שבועות, במקום חודשים ושנים של פיתוח מסורתי. Low Code: שינוי קריירה לעשרות אלפי מפתחים? האפקטיביות של Low Code מפתיעה. הפיתוח מהיר, התוצאה ברמה גבוהה, והמערכות רק משתכללות. בנוסף, הן חוסכות סכומי עתק לחברות: במקום להעסיק צוותי מתכנתים, חברות יכולות למנות כיוצר האפליקציה מנהל מוצר, שיגיע לתוצאה איכותית בתוך שבועות. למעשה, חברות מובילות רבות מתחילות לשלב Low Code בעבודתן - מספר שצפוי לגדול כל שנה. האם גם מפתחים צריכים להתחיל לחשוב על הסבת מקצוע? לא כל כך מהר. ניתן להשוות את התהליך שפלטפורמות Low Code מנסות לעשות בפיתוח לזה ש-Wix מנסה לעשות לבניית אתרים. נכון להיום, Wix לא ביטלה את הצורך באיש מקצוע. אמת, מיליוני בעלי אתרים נהנים מאתרים שיצרו בעזרת הפתרון האלגנטי של Wix, אולם רובם אתרים סטטיים בלי פונקציות מתקדמות. הבעיה מתחילה כאשר משתמש מנסה לחרוג מגבולות המערכת - כאשר נדרשות אינטגרציות או עיבוד שיבוצע מהאתר. ברגעים האלו הנוחות של Wix הופכת לכלוב של זהב, הממשק מסרב לשתף פעולה והמשתמש נהיה מתוסכל. בשביל פיצ'רים מתקדמים מוטב שיפנה למערכות אחרות, כמו WordPress. אותה מגבלה מורגשת גם בדור הנוכחי של מערכות Low Code. ניתן ליצור יישומים בגבולות שיוצרת המערכת. ניסיון לחציית הגבולות יוביל לתקלות וחוסר תפקוד. בעזרת Low Code ניתן ליצור אפליקציות נפלאות לשימוש אישי או מקומי, אך ווייז או סנאפצ'ט הבאים עדיין יִדָּרְשׁוּ (אם לצטט את סטיב באלמר) ל-מפתחים, מפתחים מפתחים. הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים

אגד מינתה באחרונה את לירן גלבוע לתפקיד מנהל התחבורה החכמה והחדשנות של החברה. במסגרת תפקידו הוא ינהל את כלל הפעילות בתחום, שבו אגד משקיעה משאבים רבים בתקופה האחרונה, וכן את תחום התחבורה לפי דרישה. גלבוע שימש בשנתיים האחרונות כמנהל הפעילות של מיזם האופניים השיתופיים מובייק בישראל, כאשר בתשעה חודשים צמחה החברה, לדבריו, ל-100 אלף לקוחות. בנוסף, בתקופתו חתמה החברה על הסכמי שיתוף פעולה עם גופים שונים, בהם עיריית רמת גן, אוניברסיטת תל אביב וחברות היי-טק. בטרם הצטרף למובייק היה גלבוע סמנכ"ל התפעול של WGM, שפיתחה פלטפורמת מסחר אונליין, ולפני כן ניהל במשך כשנתיים וחצי את האופרציה של Gett (כשעוד נקראה גט טקסי) בישראל.

תחום הרחפנים הוא אחד התחומים הטכנולוגיים החמים של השנים האחרונות. מדובר לא רק ברחפנים לצרכי שמירה על הביטחון, כאלה שמצלמים אירועים או כלים מעופפים למשלוחים, אלא גם ברחפנים לתעשייה. ראייה לכך היא הודעה שפרסם אתמול (ד') הסטארט-אפ פרספטו, שלפיה הוא השלים בימים אלה סבב גיוס בסך של 15 מיליון דולר. הגיוס הובל על ידי קרן ההשקעות האמריקנית USVP והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים בחברה - NHN, ספיידר קפיטל ו-Emerge. כספי ההשקעה ישמשו בעיקר להרחבת מערך השיווק של החברה, לגיוס של עשרות עובדים בשנה הקרובה ולשדרוג הרחפן שהיא מציעה. הסכום הכולל שהיא גייסה עד כה עומד על 27.5 מיליון דולר. רחפנים בקופסה פרספטו נוסדה ב-2014 על ידי דור אבוחצירה, המשמש כמנכ"ל החברה, שגיא בלונדר, רביב רז ואריאל אביטן, ומעסיקה כ-60 עובדים במשרדיה במודיעין, ארצות הברית ואוסטרליה. החברה מפתחת רחפנים תעשייתיים אוטונומיים בתחנת עגינה (Drone in a box). המערכת שלה פועלת מסביב לשעון, ללא צורך בהתערבות אנושית ובתנאי מזג אוויר מאתגרים של גשם, שלג ורוחות חזקות. הרחפנים מצוידים במערכות צילום יום ולילה, ומשתמשים בבינה מלאכותית על מנת לזהות בזמן אמת סכנות בטחון ובטיחות ותקלות אופרטיביות. המערכת נשלטת מרחוק על ידי תוכנה בענן ומשמשת לתחומים מגוונים, ביניהם ביטחון ואבטחה, וזיהוי אנומליות שעלולות להצביע על תקלות או שחיקה בציוד ותשתיות. כך, ארגונים יכולים לאסוף נתונים אוויריים באופן רציף. לפרספטו לקוחות ביותר מ-10 מדינות, ביניהם חברות חשמל ואנרגיה, חברות דלק, מכרות ותעשיות כבדות נוספות. אחת מהן היא חברת החשמל האיטלקית ENEL, שמסתייעת ברחפנים למעקב אחר תחנות כוח תרמיות ופאנלים סולריים בשדות אנרגיה ירוקה. לדברי אבוחצירה, "ההשקעה החדשה תסייע להאיץ עוד יותר את מסלול הצמיחה המהיר שלנו. יש לנו את הפתרון, הכישרון, התשתית והמימון כדי להרחיב את נוכחותנו הבינלאומית, שכבר קיימת במגוון ענפים. אנחנו גאים לשלב רובוטיקה וכלים אוטונומיים מבוססי בינה מלאכותית וטכנולוגיית ענן בתעשייה הכבדה".

תחום ה-TMT (טכנולוגיה, מדיה ותקשורת) יהיה המבוקש ביותר בשוק המיזוגים והרכישות הישראלי בשנת 2019, כך טוענים 90% ממשיבי סקר שנערך בקרב מנהלים בכירים במשק ומנהלי קרנות הון סיכון בישראל, שערכה חברת מרג'רמרקט, ושנחשף במסגרת הפורום הישראלי למיזוגים ורכישות וקרנות הון סיכון בחסות משרד נשיץ ברנדס אמיר. יותר ממחצית מהמשיבים מצפים כי תהיה דרישה לחברות סייבר בתחום המיזוגים והרכישות הישראלי, בעוד ש-27% ממשיבי הסקר סבורים כי דווקא לעסקאות טכנולוגיה בתחום המובייל יהיה ביקוש גבוה. מהסקר עולה תחזית לשוק המיזוגים והרכישות הישראלי לשנת 2019, כאשר תחום הטכנולוגיה הוא המוביל: 40.8% ממשיבי הסקר מאמינים כי זה יהיה התחום המבוקש ביותר; 25.7% - תחום השירותים העסקיים; 11.1% - תחום תעשיות וכימיקלים; 9.8% - תחום הפארמה, הרפואה והביוטק; 7.9% - התחום הביטחוני; 2.3% - תחום הפנאי; 2.2% - תחום המדיה; 0.3% - תחום התעבורה, ואחרים. תחום הטכנולוגיה - המוביל בשוק המיזוגים והרכישות הישראלי תוצאות אלה משקפות את העובדה שתחום הטכנולוגיה הוא המוביל בשוק המיזוגים והרכישות הישראלי, עם 10 עסקאות בשווי של 1.2 מיליארד דולר, שנחתמו ברבעון הראשון של 2019. יחד עם זאת, נרשמה ירידה בעסקאות כלליות בשוק המיזוגים והרכישות ברבעון האחרון. למרות התחזיות המבטיחות בתחום ה-TMT, סך כל עסקאות המיזוגים והרכישות שנעשו ברבעון האחרון (בשווי של 3 מיליארד דולר), צנחו משמעותית - כמעט בחצי, בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה (שעמד על 5 מיליארד דולר). לדברי עו"ד שרון אמיר, שותף בכיר וראש מחלקת מיזוגים ורכישות במשרד נשיץ ברנדס אמיר, ועו"ד טוביה גפן, שותף המוביל את תחום שוק ההון הבינלאומי במשרד: "ההיקף המוגבר של עסקאות מיזוגים ורכישות שאפיין את 2018 ממשיך בתחילת 2019, עם רבעון ראשון מבטיח בסימן עסקאות מבטיחות. בנוסף לעסקאות המיזוגים והרכישות בתחום ההיי-טק, המובילות באופן מסורתי את השוק הישראלי, מגמות גלובליות גם היוו טריגר לעסקאות מיזוגים ורכישות ישראליות גדולות במגוון רחב יותר של ענפים, כגון תעשיות המזון והמשקאות, תעשיות צרכניות וחברות תעשיות מסורתיות נוספות. מדובר בחברות ציבוריות ישראליות משמעותיות, עם שנים של פעילות עצמאית, שבוחרות להתאחד עם שחקנים גלובליים מובילים כדי להתחרות ביעילות בשוק". לדברי ג'ונתן קלונוסקי, עורך מחקר במרג'רמרקט: "השקעות זרות, בעיקר מארה"ב, הן עדיין גורם מרכזי לעסקאות מיזוגים ורכישות בישראל, בגלל הסביבה העסקית הטכנולוגית שלה וכמות הנכסים האיכותיים. בהתחשב בצורך של התאגידים להמשיך את ההתפתחויות החדשניות, על מיזוגים ורכישות ישראלים להמשיך לפעול עד 2019". [caption id="attachment_291408" align="alignnone" width="600"] סקר מרג'רמרקט: תחום ה-TMT יהיה המבוקש ביותר בשוק ה-M&A הישראלי ב-2019[/caption]  

"ארגונים יודעים שחדשנות היא דבר חיוני עבורם, אבל לעתים הם מוסיפים תקנים ותפקידים שלא לצורך. יש דרך אחרת", כך אמר רונן זרצקי, מנכ"ל BSD-IT. זרצקי אמר את הדברים במפגש ההשקה של פורום מנהלי התשתיות, החדשנות והטכנולוגיה C6 מבית אנשים ומחשבים, שהוא היו"ר שלו. המפגש נערך היום (ה') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהנחייתו ובהנחיית פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים. לדברי זרצקי, "חברות הבינו שהן צריכות להכניס חדשנות לארגון ולהתמודד אתה. בדרך הטבע, כשהן החלו ליישם אותה נוצרה ביורוקרטיה. כך, התווספו תפקידים כגון מנהל חדשנות ארגוני, מנהל דטה ארגוני ומנהל AI ארגוני. הדבר הכי חמור הוא שהמנהלים האלה נוגסים בתחומים של המנהלים הקיימים, אבל ההעברה של הדברים אליהם מנותקת מהמציאות העסקית-ארגונית, שבמקרים רבים הם חסרי ידע וניסיון בה. החדשנות צריכה לבוא מהטכנולוגיה ולא ממנהלים חדשים, שמנותקים מהמציאות העסקית של החברה". "יש פתרון איך לקדם חדשנות בחברות בלי הוספת תקנים. אני קורא לזה חדשנות חברתית ולא ריכוזית. במקום לרכז את החדשנות אצל מנהל החדשנות ולפטור את האחרים מהתעסקות בכך, יש להטמיע אותה בכל רחבי הארגון. הכוונה היא לחדשנות מבוזרת. עושים זאת על ידי הקמת קבוצת משתמשים הטרוגנית מכל אגפי החברה, שתקדם בה חדשנות, תוך מחויבות של המנכ"ל ובהשתתפות סמנכ"ל ותיק ובכיר - לאו דווקא סמנכ"ל הטכנולוגיות", ציין. הוא הוסיף כי "על הקבוצה לעבור תהליך עבודה סדור, שבמסגרתו היא צריכה לבחור את נושאי החדשנות שהיא רוצה לקדם, להבין את התהליך, לתת שיעורי העשרה וסדנאות לעובדים ולמנהלים, להפגיש אותם עם מומחים מקצועיים מהחברה ולקיים דיונים שוטפים. חשוב שהחדשנות תהיה גם בשטח, לא רק במטה החברה, כי היא באה לידי ביטוי בעיקר שם". זרצקי השיב לשאלה: כיצד מנהלי החדשנות והטכנולוגיות יכולים להשפיע על התהליך? "הידע הטכנולוגי המהותי של החברה נמצא בידיהם והם צריכים להיות גורם מהותי בתהליך. החדשנות היא סם החיים שלהם. בנוסף, הם מכירים את מוצרי החברה היטב, ויש לחבר את החדשנות למוצרים", אמר. הוא ציין כי "ביכולתם של מנהלי החדשנות והתשתיות להוביל את התהליך ביחד עם המנמ"ר. אם הם לא יעשו זאת, אחרים בארגון יעשו זאת - בלעדיהם". בהמשך הוא דיבר על התוצרים של תהליכים שכאלה בחברות גדולות ומוכרות. זרצקי אמר כי "החברות האלה עברו מ-'אוקיינוס אדום' ל-'אוקיינוס כחול' - במקרים מסוימים כל החברה ובמקרים אחרים, חלקים ספציפיים בה". כך, אמר, "מיקרוסופט עברה מעולם האון פרמיס לענן, אפל עברה לטלפון חכם כשכולם עבדו עם מקלדת, אמזון החלה כחנות ספרים אונליין וכיום היא ענקית קמעונות וספקית הענן המובילה, סיילספורס מציעה CRM גם בענן וגוגל הפכה לחברת הפרסום הגדולה בעולם". "מי שיהיה חבר בפורום יקדם את עצמו ואת הארגון" זרצקי הציג בפני המשתתפים את הפורום החדש ואת תכנית העבודה שלו. מדובר בפורום שמאגד מנהלי תשתיות, חדשנות וטכנולוגיה מארגונים שונים ממגזרים רבים, ומקנה להם ידע בתחומים אלה, סיורים ומקום למינגלינג. "באמצעות הפורום הזה, אנחנו רוצים להביא את אנשי התשתיות למקום אחר. לכן צירפנו לתשתיות את החדשנות והטכנולוגיה. ללא אנשי התשתיות לא יכולה להיות חדשנות", אמר. לדבריו, כבר מתוכננים ביקור במערך התשתיות של אחת החברות, יציאה לכנס בחו"ל וכנס מקצועי נוסף. בשנה הבאה, ציין, התכנון הוא לקיים שישה כנסים מקצועיים ושישה ביקורים בארגונים שונים. לדבריו, "מי שיהיה חבר בפורום, אין לי ספק שיקדם גם את עצמו וגם את הארגון שלו".

מספר חברות IT מתחרות על הכיס העמוק, יותר או פחות, של הלקוחות הארגוניים ומתמודדות על הבכורה בשוק. חלקן חברות בורסאיות, שעקב היותן כאלה מפרסמות את התוצאות העסקיות שלהן מדי רבעון. מבט על תוצאות הרבעון הראשון של השנה מעלה שהמצב של החברות בשוק טוב ואפילו טוב מאוד: כולן סיימו את הרבעון עם עליות בסעיפים העיקריים - ההכנסות, הרווח הנקי והרווח לעובד. יצוין שלא כל החברות פרסמו את התוצאות שלהן (למשל טלדור) וכשהן יפורסמו - נדווח על כך, כמובן. לכן, ועקב העובדה שהשאלה איזו מהחברות המתמודדות בשוק היא חברת ה-IT הגדולה ביותר מורכבת ומחולקת לסעיפים רבים, אנחנו לא מתיימרים לקבוע מי היא, אלא צוללים אל הנתונים ה-"יבשים". הכנסות המספרים מעלים שמטריקס היא החברה עם ההכנסות הרבות ביותר ברבעון הראשון - הן עמדו על 852 מיליון שקלים, לאחר עלייה של 9.5%. עם זאת, קצב גידול ההכנסות שלה נמוך מאלה של חברות ה-IT האחרות שנבדקו: ההכנסות של One1 צמחו ב-17.1%, של מלם תים - ב-12.9%, מג'יק רשמה בסעיף זה עלייה של 12.79% וחילן גדלה ב-11.3%. מספר עובדים סעיף נוסף שבו מטריקס בולטת הוא כוח האדם: מספר העובדים שלה עמד בסוף 2018 (הנתונים העדכניים האחרונים) על 9,960 איש - הרבה יותר מפי שניים מהחברות האחרות. מספר עובדי חילן הוא 3,850 איש, מלם תים מעסיקה 3,680 איש ו-One1 מעסיקה 3,500 איש. מג'יק היא החברה עם מספר העובדים הקטן ביותר מאלה שנבדקו - 2,385 איש. רווח נקי מטריקס היא גם החברה עם הרווח הגדול ביותר: הוא עמד ברבעון הראשון של השנה על 38.194 מיליארד שקלים. עם זאת, כשמשווים את הרווח הנקי להכנסות, כלומר - הרווח הנקי השולי, במטריקס עומד הנתון על 4.5%, לעומת One1 עם רווח נקי שולי של 4.6%, חילן עם 8.2% ומג'יק עם 9.09%. החברה היחידה מאלה שנבדקו שהרווח הנקי השולי שלה קטן מזה של מטריקס היא מלם תים - 3.8% בלבד. לפניכם טבלאות שממחישות את הנתונים השונים של כל אחת מהחברות. כל הסכומים בסעיפי ההכנסות והרווח הם במיליוני שקלים מלבד מג'יק, שם הסכום הוא במיליוני דולרים ומתורגם לשקלים בשער נוחות של 3.6 שקלים לדולר. [caption id="attachment_281972" align="alignnone" width="600"] מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס. צילום: ניב קנטור[/caption] [caption id="attachment_245023" align="alignnone" width="600"] שי אוזון, המנכ"ל הפורש של One1. צילום: פלי הנמר[/caption] [caption id="attachment_274306" align="alignnone" width="600"] אודי ויינטראוב, מנכ"ל משותף במלם תים. צילום: ניב קנטור[/caption] [caption id="attachment_243056" align="alignnone" width="600"] גיא ברנשטיין, מנכ"ל מג'יק. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_185337" align="alignnone" width="600"] אבי באום, יו"ר חילן. צילום: יח"צ[/caption]