חברת מיקרוסופט חתמה השבוע על הסכם אסטרטגי עם חברת אירוח התשתיות הגדולה מד-1, במסגרתו תוכל מד-1 לאפשר ללקוחותיה, לראשונה, להשתמש ביישומי הענן של מיקרוסופט Azure על תשתיות שנמצאות בישראל, ולא בגיאוגרפיות אחרות, כפי שזה קיים כיום אצל כל ספקיות הענן הגדולות. מד-1 תקים תשתית מקומית של Azure, שתאפשר לגופים וחברות ישראליות, שמסיבות עסקיות או רגולטריות לא יכלו לנצל את כל היכולות הקיימות בענן של מיקרוסופט. [caption id="attachment_294552" align="alignnone" width="600"] אסף יעקבי, מנהל הטכנולוגיות הראשי של מיקרוסופט ישראל. צילום: רמי זרנגר[/caption] אסף יעקבי, מנהל הטכנולוגיות הראשי של מיקרוסופט ישראל, מסביר כי "ה-STACK הוא הרחבה של Azure למרכז הנתונים של הלקוח, יש בו ממשקים זהים וחלקים משירותי הפיתוח של אזור, והוא מאפשר לצרוך שירותים בתוך תחומי מדינת ישראל במודל צריכה Saas". [caption id="attachment_252790" align="alignnone" width="600"] אלי מטרה, סמנכ"ל שיווק ומכירות ב-MedOne. צילום: ניב קנטור[/caption] אלי מטרה, סמנכ"ל השיווק של מד-1, אמר כי "ארגונים יוכלו לקבל החלטות טכנולוגיות על בסיס דרישות עסקיות בצורה קלה יותר". לדבריו, התוסף הזה מצטרף ליתר השירותים שמד-1 מספקת לארגונים, והכל בפלטפורמה אחת, שהיא למעשה חלק בלתי נפרד מהענן ההיברידי, שהוא הדבר החם ביותר כיום בתחום שירותי הענן.  רוני שדה, מנכ"ל MedOne: "אנחנו גאים להיות החלוצים, שמביאים לישראל את הטכנולוגיות המתקמדות בעולם לטובת השוק הארגוני והציבורי בישראל" אין זו הפעם הראשונה שמד-1 מייצרת מהלך בשוק הישראלי שמאפשר לחברות להתחבר לפלטפורמות ענן בינלאומיות דרך תשתיות שהוקמו בישראל. המהלך הקודם נעשה לפני ארבע שנים כאשר מד-1 הביאה לישראל את שירותי הענן של תאגיד הטלקום NTT, ובכך איפשרה לארגונים רבים לצרוך שירותי ענן ציבוריים תוך עמידה ברגולציה ודרישות עסקיות אחרות. ההערכה היא שבעתיד הרחוק יישומי הענן של מיקרוסופט יהיו חלופה אפשרית לשירותי NTT. שיתוף הפעולה בין MedOne לבין מיקרוסופט מרחיב בישראל את המגמה העולמית בתחום תשתיות המחשוב, המעודדת אימוץ מודל של ענן היברידי, המשלב בין יתרונות הענן הפרטי והענן הציבורי. ההכרזה הזו אמורה לאתגר את משרדי הממשלה וגופים רבים בישראל, שעד כה לא יכלו לנצל את מלוא היכולות של הענן המיקרוסופטי, והציפייה היא שמעתה הממשלה תאיץ את ההכנות לקראת המעבר לענן מלא, תוך עמידה בכללי הרגולציה, וכנ"ל גם לגבי ארגונים עסקיים כמו בנקים וגופים רגישים אחרים. עם זאת, במיקרוסופט מבקשים להדגיש כי המהלך אינו מבשר על החלטה רחבה יותר של הענקית להקים ענן בישראל, כשם שיתר המתחרות שלה לא עושות וגם לא רומזות שהן מתכננות לעשות. הענן של מיקרוסופט מפוזר על פני 71 מדינות ברחבי העולם, ומסיבות אסטרטגיות וכלכליות החברה עדיין לא הגיעה למסקנה שהגיע הזמן להקים ענן גם בישראל, שנחשבת במשך שנים "מדינת מיקרוסופט" במיוחד במגזר הממשלתי ציבורי.

אגף הכלכלה של משרד התקשורת פרסם את דו"ח סיכום הכנסות שוק התקשורת לשנת 2018, שעולה ממנו כי ההכנסות בשוק זה קטנו ב-4% לעומת 2017 והסתכמו ב-18.45 מיליארד שקלים. הדו"ח מציין, כי הירידה נובעת בעיקרה מהרחבת התחרות בתחום, ובפרט מירידה מדווחת בהכנסות במגזר השידורים, במגזר התקשורת הבינלאומית ובמגזר הסלולר. הדו"ח מפרט את הכנסות מגזר התקשורת לפי מגזרי הפעילות בו: תשתיות האינטרנט, הגישה לאינטרנט, תקשורת נייחת, טלוויזיה רב ערוצית, סלולר ותקשורת בינלאומית. ירידה גדולה נרשמה בתחום הסלולר, של 5.6%, שהסתכמה בכחצי מיליארד שקלים, לאחר שגם בשנת 2017 התכווצו ההכנסות ב-4.5%. הירידה בהכנסות מתבטאת כמובן גם בירידה בהכנסה הממוצעת ממנוי, העומדת כיום על 64 ש"ח לחודש, לעומת 170 ש"ח בשנים 2006-2010, ובשיעורי נטישה ממוצעים גבוהים, שקפצו לרמה של 35%-40% בשנים 2015-2018. "שינויים אלה", מציין הדו"ח, "מעידים על השינוי הדראסטי שעבר תחום הסלולר בעשור האחרון כתוצאה מרפורמות שנערכו בו". הדו"ח מציין, כי "להערכתנו, על אף עמידת החברות ביעדי פריסת רשתות דור 4, הירידה המתמשכת בהכנסות מעלה חשש ממשי לשדרוג הנדרש ברשתות הסלולר, שיאפשר לישראל להדביק את קצב ההתקדמות העולמי בתחום. אנו סבורים, כי בשנים הקרובות נדרש להגיע לנקודת איזון חדשה בין רמת התחרות הטכנולוגית ובין רמת התחרות על המחיר, כך שלחברות הסלולר יעמוד תמריץ מספק לערוך את ההשקעות הגדולות הנדרשות מהן בשדרוג רשתות דור 4 ובמעבר לדור ה-5". בתחום התשתיות, מציין הדו"ח כי התחום ממשיך לשמור על חלק משמעותי מסך ההכנסות ונרשמה בו עלייה של כ-2.4%, מגמה הממשיכה מאז 2015. בנוסף, הדו"ח מציין כי בשנת 2018 נרשמה עלייה של 19 מגה-ביט לשנייה במהירויות המשווקות הממוצעות, המהווה עלייה של כ-30% במהירות ביחס לשנת 2017, הנובעת בעיקרה מכניסת מתחרים חדשים לשוק (סלקום ופרטנר), הפורשים תשתיות מבוססות סיבים אופטיים, שהחלו לשווק תשתיות במהירויות גבוהות משמעותית מאלה הניתנות לשיווק בתשתיות תקשורת מבוססות נחושת ו/או כבלי COAX. בנוסף, המחיר הממוצע למגה משווק ממשיך לרדת, ועמד בשנת 2018 על כ-1.1 ש"ח. עוד מציין הדו"ח, כי בשנת 2018 ועד אמצע 2019 עלה שיעור הנגישות לשירות מבוסס סיב מ-2% לכ-20% ממשקי הבית בישראל, בעקבות פריסת רשתות תקשורת חדשות בהיקפים משמעותיים על ידי מתחרים חדשים. פריסה זו התאפשרה, לדברי הדו"ח, בזכות רפורמת השוק הסיטונאי, ובפרט בזכות מתן האפשרות למתחרים לפרוס תשתית עצמאית על גבי הרשת הפסיבית של בזק. גם מגזר הגישה לאינטרנט הראה עלייה בהכנסות של 4.4%, אם כי מגזר זה מושפע משינויים בשיטות הקצאת ההכנסות בין פעילויות שונות במכירת חבילות שירותים של חברות התקשורת. גם מגזר התקשורת הנייחת ותחום הטלוויזיה הרב ערוצית הראו ירידה בהכנסות, של 1% ו-8.7%, בהתאמה. הירידה תחום הטלוויזיה הרב ערוצית מוסברת בהתחזקות התחרות בעקבות הרחבת הפעילות של שחקנים במגרש זה, שגרמה לירידה בתשלום החודשי הממוצע למנוי של 27% במהלך השנים 2011-2019, ועומדת כיום על 189 ש"ח לחודש.  

מתחילת דרכם לפני כמה שנים זכו צמידי הכושר של שיאומי לפופולריות מסוימת בשוק שברובו די מנומנם. הסיבה לא הייתה עודף התכונות שהציעו, אלא המחיר הנוח יחסית עבור מוצר שבסופו של דבר היה אמין למדי - וכן, כנראה גם בגלל שהוא של שיאומי, שזרועות ההצלחה שלה לא היו לרגע מבוססות על טלפונים חכמים נוחי מחיר בלבד. לפני כשלושה שבועות היא השיקה את הדור הרביעי של Mi Band, ובצמיד החדש היא מספקת מעין קפיצת מדרגה רצינית למדי לגבי הדורות הקודמים, וביותר מאשר היבט אחד - אם כי היבט אחד בולט מיד כי הוא בלב לבו של העניין: המסך הצבעוני. לראשונה בסדרה, Mi Band 4 מתגאה במסך AMOLED עתיר צבעים ונוח לצפייה, שגם גדול במידה משמעותית מגודלו של המסך ב-Mi Band 3 עם 0.95 אינץ' לעומת 0.78 אינץ', כשרוחב התצוגה כמעט ולא השתנה. שינוי בולט נוסף הוא, שכפתור הבית הגדול מתחת לתצוגה הפך לחיישן מגע קטן וזעיר, שמגיב היטב כך שהאורך הכולל של הצמיד לא ממש השתנה. גם הרצועה לא השתנתה, והיא עדיין יכולה להיות קצרה מדי או ממש גבולית באורכה עבור חלק לא קטן מהמשתמשים, ובינתיים לא ראיתי ברחבי הרשת אפשרות לרכוש רצועה ארוכה יותר. לעומת זאת, מיד עם ההשקה של הצמיד מצאתי שהושקו עשרות רצועות חלופיות במגוון צבעים רחב, וכל אחת מהן במחיר של כמה דולרים בודדים. ברירת המחדל שעמה מגיע הצמיד היא רצועה שחורה. למה להחליף רצועות? קודם כל, למה לא, במיוחד עבור מי שמחשיב את עצמו כפאשניסט ואולי רוצה להתאים את צבע הרצועה לבצע הגרביים שלו, לדוגמה? אמנם זה אומר שצריך לשלוף את גוף הצמיד החוצה ממקומו כדי להעבירו לרצועה חדשה, אבל זה דבר שבכל מקרה צריך לעשות פעם בשבועיים לערך. למה? כי אי אפשר להטעין את המכשיר כשהתצוגה בתוך הרצועה. ההטענה מתבצעת באמצעות מטען ייעודי, שנראה כמו אמבטיה קטנה, שמחובר אליה כבל USB 2.0 בקצה. ולמה פעם בשבועיים? בעצם אולי קצת יותר. Mi Band 4 מגיע עם סוללת 135 mAh, לעומת 110 mAh ב-Mi Band 3, ולפי שיאומי זה אמור להספיק לכ-20 ימים בשימוש רגיל, כמו קודמו. במהלך הבדיקות אכן איבד השעון כ-3% עד 4% ביום רגיל, כך ש-20 ימים של פעילות נשמע כמו מספר אמין למדי. [caption id="attachment_192532" align="alignnone" width="600"] שיאומי[/caption] כמו רבים מהמוצרים של שיאומי, השעון הושק בגירסה גלובלית וגם סינית, ומי שמזמין מחו"ל כדי לחסוך כמה שקלים צריך לשים לב למה שהוא מזמין. אבל כך או כך, אין תמיכה בעברית, וזה מייתר חלק לא קטן מהאפשרויות שמציע הצמיד, כולל, כמובן, קבלת התראות. כלומר אפשר לקבל התראות, אבל מה שרואים זה ריבועים ולא מה שכתוב באמת. עוד דבר מיותר עבור הישראלים ב-Mi Band 4 הוא המיקרופון המשובץ בצמיד, שמאפשר לתת הוראות לעוזרת האישית של שיאומי, שהשימוש בה, כמו כל הסייעות האחרות, אפסי עד מוגבל במקרה הטוב. כהתקן מודרני, הצמיד מתחבר לטלפון באמצעות בלוטות' 5.0, כך שהוא לא חייב להיות ממש צמוד אליו כדי לתפקד, גם עבור מי שרוצה בכל זאת לקבל התראות בצמיד, כולל לשיחות לטלפון. מעבר לכך יש עוד חידוש אחד משמעותי למדי: Mi Band 4 תומך בשהייה במים בעומק של עד 5 אטמוספירות. בלשון אחרת זה אומר, שהוא בעצם עמיד בתקן IP68 בלי להשתמש בשם המפורש ולא צריך להוריד אותו מהיד בזמן שטיפת כלים, או במקלחת וגם בשחייה רגילה בבריכה. למעשה, שחייה היא אחת הפעילויות שאפשר לבחור בהן כדי שהצמיד יעקוב אחריהן טוב יותר, ולפי שיאומי הוא גם יכול לזהות את סוג השחייה. הצימוד לטלפון, כמו כל ההגדרות של הצמיד, מתנהל באמצעות אפליקציית Mi Fit בטלפון עצמו, והיא כבר הגיעה לגיל שבהחלט אפשר להתחיל לקחת אותה בחשבון כאפליקציית כושר רצינית. היא גם מאפשרת לבחור אחד מ-77 רקעים שונים לתצוגה הראשית של Mi Band 4, וזה עוד אפשרות לעצב לפי הטעם. עד כמה הצמיד מדויק מבחינת מדידות? לא ממש בטוח שהוא מצטיין בתחום, אבל ברוב המדידות נראה היה שהוא מודד פחות צעדים ממה שבוצעו בפועל, כך שהוא יותר לחוויה ופחות למקצוענים. אבל במחיר כזה נמוך – 35 דולר - ועבור מי שלא ממש צריך תכונות חכמות כמו קריאת התראות ומענה, או תכונות חיישנים מיוחדות, מדובר בצמיד שגם יכול להיות שעון נחמד מאוד.

"הטרנספורמציה הדיגיטלית והשינויים באופיו של כוח העבודה משפיעים על שוק ה-PC הארגוני" אמר דידריק ג'אס, מנהל תחום פתרונות הלקוח למרכז ומזרח אירופה, דל טכנולוגיות, בראיון לאנשים ומחשבים, שהתקיים במהלך הכנס הטכנולוגי השנתי של דל טכנולוגיות, שהתקיים השבוע בתל אביב. המחשבים האישיים לא מתו, אולי חוק מור האט, אבל תמיד יהיו מחזורי החלפה, וכמובן, יהיה צורך במחשבים חדשים שמותאמים לקהלים חדשים. זו הסיבה שתחום המחשוב האישי בדל צומח, אומר ג'אס. דל נותרה החברה הגדולה ביותר שפעילה הן בשוק המחשבים האישיים הפרטי והן בשוק המחשבים האישיים ליישומים עסקיים ולארגונים גדולים. לדברי ג'אס, "נתח השוק של דל הוא כ-17%, אבל בתחום ה-PC אנחנו מחזיקים 33%, וכמובן התוכנית שלנו היא להמשיך לצמוח. דל ממשיכה בצמיחה בתחום ה-PC כבר 26 רבעונים בעקביות. אנחנו רוצים לשמור על דפוס הצמיחה הזה לעתיד עם המוצרים החדשים, ולהפוך את הלקוחות שלנו יותר מאושרים והכי חשוב – שהפתרון מתאים להם." על הטרנספורציה, ציין ג'אס, כי "אנו מזהים ארבעה סוגים של טרנספורמציות. ישנה הטרנספורמציה הדיגיטלית, אך בנוסף אליה גם כוח האדם עובר טרנספורמציה, וכן יש טרנספורמציה באבטחה וכן סוג מסוים של טרנספורמציה בתשתיות. כדי שחברות יצליחו, הן חייבות בשלב זה או אחר לכסות את כל הטרנספורמציות הללו בדרך זו או אחרת. "אנחנו רואים בשטח את השינויים בכוח העבודה. המטרה שלנו היא לעזור ללקוחותינו ככל האפשר להגדיר מראש את המחשבים לצורכיהם. כל חברה אמנם שונה מהאחרות, אבל לכל חברה יש גם צורך במחשבים דומים לחברות אחרות. למשל, המחשבים של מחלקת הכספים". אופטימיזציה של השימוש במערכות הטכנולוגיה סביב השינויים בכוח העבודה "אנחנו פונים לארגונים גדולים וקטנים ומשפרים את הפרודוקטיביות של הפרט בעזרת הקלה של ניהול המערכות עצמם, כי הם רוצים לעבוד בכל מקום, וזה יוצר אתגרי אבטחה וניהול המערכת" אמר ג'אס. "המנמ"ר לא רוצה שכל עובד יכניס למחשב כל יישום שהוא בלי בקרה. מצד שני, אתה רוצה שהעובדים, בייחוד החדשים והצעירים, יהיו פרודוקטיביים כל האפשר. לפיכך, חייבים להיות, למשל, רכיבי אבטחה בכל הקשור לעדכונים שוטפים בסביבות מרוחקות, אבל גם להסתכל על חוויית המשתמש של העובד. "אנחנו מאפשרים לעובדים או ללקוחות שלנו גישה מהירה יותר במונחי הפעלת המערכת. לדוגמה, אחד הדגמים האחרונים שלנו הוא מחשב 2 ב-1, שבו המערכת סורקת את הפנים ונפתחת באופן אוטומטי בלי צורך בסיסמאות (תכונת Microsoft Hello). זו רק דוגמה קטנה, אבל כל מנמ"ר יוכל להיעזר בתכונות שמקילות על החיים, ולהיעזר בנו כדי לנהל את צי המחשבים". סביבת העבודה משתנה "כאשר התחלתי לעבוד בתחום, לפני מספר שנים לא קטן, נכנסתי למשרד. ישבנו שלושה אנשים, ואם היה לנו מזל היה לנו מחשב נייד גדול וכבד. אם לא - היה לנו מחשב שולחני עם מסך קטן, וכשסיימנו את יום העבודה במשרד לא המשכנו אותה בבית. "כיום, יותר מ-80% מהעובדים בכל סוגי הארגונים אינם עובדים בהכרח מהמשרד, ולכן הם נדרשים למערכות מסוג אחר. הטרנספורמציה של כוח העבודה דורשת את האיזון בין היכולת לנהל את מחשבי הארגון מכל הסוגים לבין אבטחתם, כדי לאפשר לנו להיות פרודוקטיביים יותר. "גם המחשבים האישיים עצמם צריכים למלא תפקידים שונים. יש סוגים שונים של שימושים או תרחישים. מי שעבודתו היא תכנון מכוניות, לעומת עובד בדלפק קבלה במלון - לכאורה שניהם יושבים ליד שולחנות ועובדים עם מחשבים, אבל יש להם צרכים שונים לחלוטין. המעצב דורש מסך גדול יותר ובאיכות גבוהה על מנת לוודא כי המערכת עצמה מוכנה ומסוגלת לעשות את כל החישובים המורכבים, בעוד עובד דלפק הקבלה במלון עשוי להסתדר עם מסך קטן יותר כי הוא צריך למלא כמה שדות. "אנחנו מבינים זאת ומתכננים את המחשבים לצרכים השונים - החל ממחשבים למעצבי מכוניות ועד מחשבים לאנשים שעובדים בשטח, אפילו במקומות שבהם צריך מערכת חסינה יותר, שאפשר אפילו לנסוע על המחשב והוא עדיין יפעל (ביישומים צבאים או בבארות גז ונפט). לעומת זאת, מנהלים שנמצאים כל הזמן בנמלי תעופה ובמטוסים צריכים מחשבים קלים מאוד ושנפתחים במהירות, וכמובן עובדים במשרדים, שנמצאים 50% מהזמן ליד המחשב ו-50% מהזמן בפגישות או בפעילויות אחרות במשרד. כמו כן, המחשבים האישיים של היום צריכים לאפשר שיתוף נתונים. כך, למשל, מחשבים עם מסכי מגע גדולים בחדרי ישיבות או בכיתות בבית הספר או באוניברסיטה" "מובן שהמחשבים של היום צריכים לאפשר העברה של העבודה בין המחשב המקומי לבין הענן, ולשם כך יש לנו פתרונות בקבוצת דל כולה, למשל VMware, DELL-EMC, פיבוטל, RSA, או וירטואל סטרים. דל היא כנרה החברה היחידה בעולם כיום, שיכולה לענות על כל ההיבטים של המיחשוב".  

"באוניברסיטת חיפה סאפ הוא למעשה הלב של כל ההיבט העסקי. למעשה הכל בנוי סביב SAP, וזה מתחיל מהרגע בו מישהו מביע התעניינות ברישום ללימודים, ומשאיר את הפרטים האישיים שלו ליצירת קשר. הייתה לנו מוטיבציה גדולה מאוד להיכנס ולבצע את תהליך ההמרה של המערכת הקיימת אל S/4HANA החדשה. למעשה היה לנו אפילו טריגר פנימי חזק מאוד, וזה תיקון עיוות בו מסיבות שונות מערכת החשבות שלנו לא התנהלה ב-SAP אלא כמערכת חיצונית נפרדת. עכשיו בסופו של דבר אני יכול לומר שאנחנו מספקים את הדוגמה לסאפ כיצד היא רואה את הדרך בה צריך לנהל אוניברסיטה", כך סיפר מולי צפריר, ראש אגף מחשוב ומערכות מידע באוניברסיטת חיפה במסלול S/4HANNA Move, שנערך ביום ג' השבוע, במסגרת הכנס השנתי של סאפ. הכנס, ISUG 2019, בו התרכז החברה בחיבור של ה-X Data ל-O Data כדי להפוך ארגונים לחכמים ודיגיטליים יותר, הופק בידי אנשים ומחשבים והתקיים באולם האירועים אבניו שבקרית שדה התעופה. מסלול ההמרה ל-S/4HANA היה אחד משבעה מסלולים שנערכו במקביל. אוניברסיטת חיפה היא אחד הגופים הבודדים שכבר ביצעו או נמצאים באמצע תהליך ההמרה ל-S/4HANA, וצפריר סיפר על חלק מדברים שבוצעו לאורך הדרך בליווי של מל"מ, ובפרויקט שהוא הגדיר כמוצלח במיוחד, לאור העובדה שהוא עמד בלוח הזמנים המוגדר, וכמעט שלא גרם להפרעה לפעילות השוטפת. "את המעבר של כל התהליך השיווקי לסאפ התחלנו כבר לפני שנתיים, ואם אתם שואלים עד כמה הוא היה מוצלח, אז אספר שאנחנו האוניברסיטה היחידה שנמצאת בעליה של 10% במספר הסטודנטים כבר שנה שנייה ברציפות. כבר בשלב הזה הכנסנו יישום מאוד רחב של BO ו-BW, כדי שהמערכות יספקו תשובה לכל מתעניין, כדי שתהיה פניה לפקולטה הנכונה, ורוב ה-BI שלנו באוניברסיטה מבוסס על SAP", הוא סיפר. כאמור, המניע העיקרי היה הרצון לשלב לתוך המערכת גם את נושא הניהול הפיננסי. "זה יקרה בערך בעוד שנה מהיום, וזה בזכות המעבר ל-S/4HANA. למעשה אנחנו ייחודיים למדי בעולם, מכיוון שאצלנו השדרוג של סאפ בוצע כשהמודל הפיננסי אינו במרכז, וזה הקשה במידה מסוימת, אבל לא יותר מדי, וכאמור זה ייפתר", הוא סיפר. הוזלה דרמטית של עלויות הרישוי צפריר הסביר גם כיצד ההמרה ל-S/4HANA תעזור מאוד לאוניברסיטה מבחינה כלכלית. "יש לנו ארבעה בסיסי נתונים. סליחה, יותר נכון היו לנו. שלושה מהם היו לצורך ה-CRM והכל היה מבוסס על אורקל. במהלך הזה ביטלנו לחלוטין את השימוש בפתרונות של אורקל באוניברסיטת חיפה, ויש לזה משמעות כספית רבה מאוד", אמר צפריר. "לאחר ההמרה הכל נמצא במקום אחד בתשתית נתונים אחת. עכשיו הכל נמצא ב-SAP S/4HANA. הכל במחסן נתונים אחד. כל התהליכים עכשיו מנגנים אחד עם השני בצורה חלקה ומתוזמרת, וזה עוזר לנו באופן מאוד משמעותי לשיפור הביצועים שלנו, כולל כלים חזקים מאוד לשמירה על סטודנטים וחוקרים, שלפעמים יכול להיות שהיו נופלים בין הכסאות. אחד הדברים שמאוד עוזר לנו הוא ההוזלה הדרמטית של עלויות הרישוי, וכעת אנחנו משתמשים בכסף הזה למטרות רבות אחרות, כולל כאמור לשמירה על כוח האדם שלנו", הוא התגאה. לדבריו, עם המעבר יכולה האוניברסיטה לספק לתלמיד תמונה מלאה שברובה מבוססת על תהליכים אוטומטיים שלא דורשים כמעט התערבות. "יש לנו מודול ייעודי של חיי הסטודנט המבוסס על סאפ, ואחד החלקים שלו הוא פורטל יישומים, כולל אפליקציה ייעודית, שמספקים לכל סטודנט את כל מה שהוא צריך כדי חוות את החיים שלו במסגרת האוניברסיטאית באופן דיגיטלי. מודול אחר עוזר לנו לנהל מלגות מחקר, כולל תהליך BI שמלווה את המחקר, ויש גם יישום HR עם יישות שמחלחלת לאורך כך סולם ההרשאות לפי הצורך. הכל מעל S/4HANA", הוא סיכם.

היום, ה-4 ביולי, הוא יום ההולדת של האומה האמריקנית הגדולה - וזהו גם יום חג בארצות הברית לא רק בגלל הזיקוקים בשמיים. אחת הסדרות המקוריות החזקות ביותר של נטפליקס עולה היום לאוויר. מיליוני צופים מחכים לעונה השלישית של The Stranger Things, וברחבי ארצות הברית חברות שונות, כולל מיקרוסופט, מצאו דרך לחגוג את האירוע. אולי זו הסיבה שבדיוק במקביל פורסם כי יצרנית השבבים ברודקום, שפעם לא ממש מזמן מאוד רצתה לקנות את יצרנית השבבים היריבה קוואלקום, החליטה דווקא לרכוש את חברת האבטחה סימנטק תמורת סכום ענק של 15 מיליארד דולרים. למעשה, התגובות ברשת הן בדיוק כאלה. הרבה מאוד אנליסטים מנסים להבין מדוע בברודקום החליטו להשקיע סכום כזה גדול בחברת אבטחה. לא רק הם, התגובות של שותפים בערוצי המכירות של סימנטק נעו בין חוסר הבנה מוחלט לבין תדהמה, כששוב ושוב חוזר פזמון מסוים במילים קצת אחרות - אף אחד כמעט לא מצליח להבין מה התועלת העסקית לשתי החברות כאחת. [caption id="attachment_294442" align="alignnone" width="600"] הסוף לסימנטק כחברה עצמאית? צילום: BigStock[/caption] האם סימנטק תתחיל למכור שבבים? האם בברודקום חושבים שחברות יתחילו לחפש פתרונות אבטחה שמשובצים ישירות בתוך שבבים? הסיבה ההגיונית היחידה שאולי אפשר למצוא היא שבברודקום חושבים שבעידן בו המחשוב הופך למבוזר יותר, בעידן בו הרשת מתחילה להימתח עוד יותר לכיוון האינטרנט של הדברים, וחיישנים בקצה הרשת, צריך יהיה לספק שבבים שעושים עבודת חיישנות יחד עם עבודת אבטחה. ואולי צריך בכלל לחבר את זה לרכישה הענקית הקודמת של ברודקום תחום התוכנה, כשהשקיעה ברכישת CA סכום של 18.9 מיליארד במזומן? גם אז ברודקום זכתה לקבל כותרות בסגנון 'הרכישה הכי מוזרה בעולם'. המנכ"ל, הוק טאן, טען אז כי הרכישה היא אבן דרך חשובה שמטרתה לעזור לו להפוך את ברודקום לאחת מחברות התשתית הטכנולוגית הגדולות ביותר בעולם. האם הוא רואה אבטחה כחלק מהתשתית? האם הוא פשוט רוצה להרחיב את תחום עסקי התוכנה של ברודקום, שלא תהיה רק חברת שבבים? אי אפשר גם להשתחרר מההרגשה שברודקום, במידה מסוימת, פשוט החליטה שהיא תהיה חברת ענק ויהי מה. היא ניסתה לרכוש את קוואלקום ולא הצליחה, בגלל התנגדות עזה של מנכ"ל קוואלקום מחד ובגלל שבממשל של טראמפ בעצם החליטו להפעיל מעצורים ולא לתת לה לעשות את זה לאחר שוועדת הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC, החלה לבחון את הטקטיקה של ברודקום סביב מכירות המעבדים שלה. ברודקום הייתה מוכנה להשקיע בקוואלקום סכום עתק של 120 מיליארד דולרים, והיא עשתה כל מה שהיא יכולה באופן האגרסיבי ביותר להשלים את הרכישה, אבל לא הצליחה. אז מה עושה חברה שיש לה כל כך הרבה כסף בקופה לרכישות? רוכשת. כך זה נראה - יותר רצון להשתמש בכסף זמין לרכישות, שיאפשרו לחברה עוד כיוונים בחיים, מאשר איזשהו היגיון שלא ממש ברור. בכל זאת אין ספק שברודקום, לפני ששמה על שולחן ההנהלה של סימנטק את הצעת המחיר, בוודאי נזכרה בסיפור של אינטל שרכשה את מקאפי ב-2010. הסיפור ההוא מזכיר כמעט אחד לאחד, לפחות בהנחות הבסיס ובנקודת היציאה לדרך, את הסיפור הנוכחי: יצרנית שבבים גדולה רוכשת חברת אבטחה עם הרבה מחשבה שזה יעזור לה לקדם את המכירות שלה. אינטל שילמה בזמנו 7.7 מיליארד למיליונר, המוזר קמעה עד אקסצנטרי, שהקים את מקאפי, ואמר הרבה פעמים תודה לאורך השנים, במיוחד שאינטל שינתה את שם החברה לחטיבת האבטחה שלה. לקח לאינטל שש שנים להבין שהיא טעתה, ובסופו של דבר היא מכרה 51% מהמניות של מקאפי לחברת ההשקעות TPG וביחד הן הקימו את החברה לתחייה מחדש, כעצמאית לחלוטין, ותחת השם הישן. אינטל הפסידה כמה מיליארדי דולרים בגין העסקה הזו, וזו הייתה צריכת להיות נורה אדומה חזקה מאוד עבור ברודקום. אבל כנראה שזה לא עזר. האם זה אומר שהסוף יהיה דומה? אי אפשר לסיום גם שלא להיזכר שבאינטל טרחו בשנים האחרונות לומר יותר מפעם אחת שהחברה היא לא רק יצרנית מעבדים. אולי גם בברודקום רוצים לומר זאת?

אתמול, בסביבות השעה 15:00 לפי שעון ישראל החלו גולשים ומשתמשים בכל רחבי העולם, כולל בארץ, לחוות תקלות בשירותים שנמצאים בבעלות פייסבוק: שירות הליבה שהוא הרשת החברתית הדומיננטית שבה משתמשים כ-2.5 מיליארד בני אדם בעולם, הרשת החברתית השנייה בגודלה, אינסטגרם, המבוססת על צילומים וסטוריז, ושירות העברת ההודעות המידיות, ווטסאפ. כעבור כ-12 שעות של הפרעות קשות הודיעה החברה האם ששוכנת במטה בקליפורניה שהתקלה תוקנה. על פי אתר DownDetector, שבו מדווחים משתמשים על הפרעות בשירותים אונליין, עיקר הבעיות התבטאו בכל הקשור בתמונות - העלאה, שליחה או צפייה בהן - ועל שכמותן העידו 86 אחוז מהמדווחים; בעיות בפיד החדשות הופיעו רק אצל 8 אחוזים מהמדווחים לאתר; ובעיות בכניסה לשירות רק אצל 4 אחוזים מהמשתמשים. "מצטערים על הטרחה" משתמשים מתוסכלים ואף מיואשים שפכו את מר לבם בשירות היציב שסיפקה טוויטר. ההאשטאגים Facebookdown# ו-instagramdown# זכו לאינספור הופעות ברשת המצייצת, כשמשתמשים ברחבי העולם כולו דיווחו על כך שהיישומים נתקעים ולא משתפים איתם פעולה. גם פייסבוק בחרה לתקשר עם ה"לקוחות" דרך חשבון הטוויטר שלה וצייצה: "אנו מודעים לכך שחלק מהאנשים מתקשים להעלות או לשלוח תמונות, סרטונים וקבצים אחרים באפליקציות שלנו, אנו מצטערים על הטרחה ועובדים להחזיר את הדברים למצב הרגיל במהירות האפשרית". Earlier today, some people and businesses experienced trouble uploading or sending images, videos and other files on our apps and platforms. The issue has since been resolved and we should be back at 100% for everyone. We're sorry for any inconvenience. — Facebook (@facebook) 4 ביולי 2019 בדף הסטאטוס שלה כתבה פייסבוק הסבר טכני מסוים לאירועים וציינה כי מדובר בהפסקת פעילות "חלקית" ושהשירות חווה "ביצועים חלשים בממשק ה-API שלנו". כדאי לזכור כי שלושת השירותים הללו - שכל כך הרבה אנשים ברחבי העולם משתמשים בהם על בסיס יומיומי ולפעמים אף שעתי, כדי לתקשר עם מכרים וחברים (פיזיים או ווירטואליים), ועל מנת להעביר זה לזה מידע (החל בכזה טריוויאלי וכלה באינפורמציות ברמת הסקופ) - כבר נתקלו יחדיו בבעיות קשות דומות בחודשים אפריל ומרץ השנה, כמו גם בספטמבר אשתקד. אפשר שהעובדה ששלושה שירותים כה חיוניים נמצאים בידיים ריכוזיות של חברה אחרת ענקית, ופועלים על שרתיה יחד, נמצאת בעוכרי העולם גם באספקט הזה? פייסבוק - שמפסידה כסף רב מהפסקות שכאלו בעיקר בשל אובדן פרסומות - לא התייחסה להשלכות הללו ורק ציינה בשעות הלילה הקטנות בדף הטוויטר שלה ש"מוקדם יותר היום, אנשים ועסקים רבים נתקלו בבעיות בהעלאה או בשליחה של תמונות, סרטונים וקבצים אחרים באפליקציות ובפלטפורמות שלנו. הבעיה נפתרה מאז ואנחנו אמורים לחזור ב-100% לכולם. אנחנו מתנצלים על אי הנוחות"  

27 נשים השתתפו בסדנת תכנות Django Girls 2019, שהתקיימה במשרדי חברת התוכנה רד האט ברעננה, במטרה להגדיל את מספר הנשים העוסקות בתחום. זו הייתה סדנת Django Girls הרביעית בישראל, והשלישית שהתקיימה ברד האט. ארגון Django Girls הוקם בשנת 2014, וקיים כבר יותר מ-800 אירועים בכ-500 ערים ב-98 ארצות ברחבי העולם, בהם גילה את עולם התכנות ליותר מ-19,000 נשים. Django הינה מסגרת קוד פתוח חינמית, לפיתוח יישומי אינטרנט, הכתובה בשפת התכנות Python, בעוד Django Girls הינו ארגון קהילתי ללא מטרות רווח, שנועד לתת לנשים השראה להתאהב בתכנות, תוך יצירת התנסויות ראשונות בטכנולוגיה. הדבר מתבצע על ידי העברת סדנאות תכנות בנות יום אחד, ללא תשלום, שמיועדות לנשים ושבמהלכן מסופקים חומרי הדרכה מקוונים לקוד פתוח, ותמיכה מצוות המנטורים. [caption id="attachment_294471" align="alignnone" width="600"] סדנת תכנות לנשים ג'נגו גירלס שהתקיימה ברד האט רעננה. צילום: רד האט[/caption] סדנת Django Girls התקיימה במשרדי רד האט רעננה ובחסותה, בשיתוף עם כנס PyCon Israel 2019. השתתפו בה נשים מגילאים שונים, רובן ללא רקע בתכנות, שהגיעו דרך פייסבוק או מהמלצות של חברות. הפעילות התבצעה בהתאם לפילוסופיה של אירועי Django Girls, הגורסת שכל אחת יכולה להשתתף, וחוויותיה של כל משתתפת חשובות. להשתתפות בסדנה לא נדרש כל רקע בתכנות, וחומרי ההדרכה אונלייןם תוכננו כך שיהיו נגישים בקלות. את המשתתפות ליוו 11 מנטורים, מהם 9 מתכנתות ומתכנתים ממרכז הפיתוח של רד האט ברעננה, שעבדו בצמוד עם המשתתפות ליצירת אפליקציות. גיוון והכלה: אלמנטים חשובים בעולם הטכנולוגיה כיום במהלך היום הרצתה ליבנת פאר, מנהלת בכירה ברד האט, שסיפרה למשתתפות מה היא מחפשת במועמדות ומועמדים לעבודה, כיצד נשים יכולות להשתלב בתחום התכנות, ועל מה צריך לשים דגש כנשים בחיפוש עבודה מעבר לצד המקצועי והטכני: דרישות השכר של נשים נמוכות משל גברים; נשים מרגישות שאינן עומדות בדרישות, ואם גבר שעומד בעשרים אחוז מהדרישות מגיש מועמדות, הרי אישה שלא עומדת בשמונים אחוז לא תגיש מועמדות כלל. "רד האט נרגשת מההשתתפות במפעל זה, מאחר שגיוון והכלה הם בין ערכינו המרכזיים. אנו שמחים על שיתוף הפעולה עם Django Girls כדי לסייע בפיתוח הזדמנויות חדשות לנשים, לבנות ולהרחיב קהילות, ולהגביר גיוון בעולם התכנות", אמרה מיקי קנת, מנהלת מרכז הפיתוח של רד האט ברעננה, המעסיק יותר מ- 250 מפתחות ומפתחי תוכנה.