שוק העבודה עומד לשנות את פניו לבלי היכר בעשורים הבאים. טוב, זה כבר לא סוד וודאי לא כותרת. טכנולוגיות רבות עליהן עמלים מזה שנים רבות הולכות ומבשילות, והנה אנו מוצאים עצמנו בפני המהפכה התעשייתית החדשה. ממכוניות אוטונומיות נטולות נהגים ועד להנדסת חלבונים ממוחשבת, שתייתר רפתות ותשביע רעבים בכל רחבי העולם. תוצאת הלוואי המדוברת ביותר של מהפכה זו היא כידוע פליטתם של עובדים רבים משוק העבודה. שתי כותרות בעניין זה צדו את עיני בשבוע החולף - הראשונה התייחסה לענקית הקמעונאות אמזון, שהשקיעה כסף רב בפיתוח טכנולוגי עבור משאיות חלוקה אוטונומיות; הכותרת השנייה התייחסה לשתי מדעניות מ-MIT אשר פיתחו אלגוריתם לעיצוב אופנה המבוסס על בינה מלאכותית, אשר ייתר את עבודת המעצב, או המעצבת. כן, כן, אלה אשר המיתו עצמם באוהלה של שנקר ועמלו ארבע שנים על פרזנטציות והגשות מפרחות של עבודות. למה אמזון משקיעה במשאיות חלוקה אוטונומיות זה די ברור. החברה מעוניינת לחלוש על כל שרשרת האספקה, משלב ייצור המוצר ועד להבאתו ארוז היטב לבית הלקוח. קניון אאוט - און-ליין אין. הביטוי retail apocalypse הפך להיות כה שגור בפי כל עד כדי כך שבשנת 2018 הוא נכנס רשמית כערך למילון אוקספורד. על גורלם של הנהגים, פועלי היצור, נותני השירותים ועובדי הצווארון הכחול כבר נאמר לא מעט. מה שעניין אותי בהקשר התעסוקתי הייתה הכותרת השנייה, כמובן. [caption id="attachment_274677" align="alignnone" width="600"] בינה מלאכותית. צילום: BigStock[/caption] עד לאחרונה בכל פעם שדובר על המשבר התעסוקתי העתידי, נשמו חברינו בעלי משלח היד היצירתי מעט לרווחה. מכונה לא תוכל להחליף כותב מוכשר, אשר עטו רושפת טקסטים שנונים, מחשב לא יוכל לצייר כמו פיקאסו, לרגש כמו לנון, להלביש אותנו בדרמטיות כמו שאנל או לשמוט לנו את הלסת בחשכת אולם הקולנוע כמו טרנטינו. לא יכול? אז זהו... שכן. אולי לא מחר בבוקר. אבל בסוף - כן. השאלה היא מתי וכיצד כן. הניסיון לכמת ולתחום במספרים את המופשט, האמנותי והנשגב לא נעשה היום לראשונה. שכנינו מיוון העתיקה כבר ניסו זאת לפני כאלפיים ושש מאות שנה. כולנו נבחנו במבחני הבגרות על משפט פיתגורס. רק המוסיקאים שבנינו יודעים כי פיתגורס החכם ניסה לנסח באופן מתמטי את המוסיקה המוצלחת ביותר. מבלי להיכנס לפרטים הטכניים של העניין, אספר בקצרה שהוא בנה סולם שעל פי חישובים שונים אמור לספק למלחין את הנוסחה המתמטית המנצחת לשיר שיתברג למקום הראשון במצעד הפזמונים של אתונה. מאז ניסו זאת החכמים שבבני האנוש בתחומים רבים, מהסימטריה של לאונרדו דה וינצ'י ועד לחיתוך הזהב. אבל עד לימינו אנו נראה היה שהכל נשאר בגדר כלים תיאורטיים שאותם צריך היה ליישם בסופו של דבר בן אנוש. לקחת את הידע הנצבר שלב אחד קדימה הטכנולוגיה המהפכנית עימה אנו עובדים היום מאפשרת לקחת את הידע הנצבר הזה שלב אחד קדימה, לא עוד נוסחאות תיאורטיות ככלי בידיו של האדם היוצר, אלא שהמכונה הפכה להיות האמן עצמו. ואם מישהו בעל משלח יד יצירתי במיוחד חושב שעתידו המקצועי מובטח, כדאי מאוד שיפשיל שרוולים ויפתח את האוזניים. גם החגיגה שלו עלולה להיגמר. אז העבודה של מי בעצם בסכנה? ברעננה פועלת מזה כמה שנים חברה המפתחת תוכנה לעריכת כתבות חדשותיות. הרעיון הוא פשוט - עורך המהדורה מקבל אינפורמציה כתובה ממקור כלשהו, הוא מזין אותה, יחד עם נתונים שונים, לתוכנה המדוברת, וזו מוציאה לו בתוך דקות מוצר טלוויזיוני מצולם, ערוך, כתוב, צבעוני ואפילו מלווה במוסיקת רקע. כמה אנשים חסכנו לערוץ הטלוויזה הוותיק בעזרת הפיתוח הזה? בואו נספר יחד: צלם, עורך וידאו, מקליט סאונד, מפיק חדר עריכה, מפיק שטח, נהג ו… כתב. כן כן, גם הכתבים - הידיים, הרגליים, העיניים של כל מערכת חדשות עלולים להיות מוחלפים על ידי מחשב וירטואוזי בעל עט מושחזת. מי שחושב שעוד חזון רחוק למועד טועה טעות מרה. לפני שלוש שנים, חשפה יבמ יחד עם חברת FOX 20th Century טריילר לסרט חדש בשם "מורגן", שנערך כולו על ידי מחשב-העל ווטסון של החברה. מערכת המחשוב הקוגניטיבי של יבמ, אשר מאומנת בזיהוי תמונות, עיבוד שפה טבעית וחיזוי של פרמטרים שונים לצרכים שונים, בנתה בפעם הראשונה אי פעם טריילר לתעשיית הקולנוע של הוליווד. את כל התהליך השלים ווסטון ב-24 שעות בלבד, עבודה שלבן אנוש לוקחת מספר שבועות לכל הפחות. צפיתי בטריילר של ווטסון, היה אלמנטרי למדי. אם נשים בצד את משחק המילים. ווסטון ערך טריילר ברמה של תלמיד סמסטר א' בשנה א' לקולנוע. אבל זכרו שגם פליני וטרנטינו התחילו בתור סטודנטים בשנה א'. אם כן העתיד כבר כאן בהווה, חי ובועט בכל מקצוע שמתקיימות בו חזרות רבות. מקצועות אלה יוחלפו על ידי שורות קוד מתקדמות. אבל עדיין יש תקווה. שורת קוד, יצירתית ככל שתהיה, לא תוכל להחליף, לפחות לא בעתיד הנראה לעין, את מרכיבי הרגש העמוקים, את מותר האדם מן המכונה, את אותם תאי מוח שהתפתחו במשך מיליוני שנות ציוויליזציה ומפעילים את מרכזי הרגש. את החמלה, התקשורת הבינאישית והבלתי אמצעית, את מערך הרגשות המורכב הנוצר במפגש שבין אדם לרעהו. מי שחפץ במשלח יד בר קיימא, שיצליח לשרוד גם בעידן שבו המכונות יחליפו בני אדם בכל חלקה טובה יצטרך לצאת קודם לכן למסע חיפוש אחר מקצועות המבוססים על יתרון מובהק זה של האדם, וזו שורת הקוד היצירתית במיוחד שהמחשב לא יוכל לחקות. הכותב הוא יו"ר מכון היצוא  

בסמסונג מספרים לאחרונה כי הם כבר למדו היטב את התקלות בטלפון המתקפל שלהם, Galaxy Fold, ושהוא אמור להגיע להשקה חוזרת יחסית בקרוב. אבל בינתיים מתברר שהמוחות היצירתיים יותר בחברה כבר חושבים על הדבר הבא – והפעם, כפי שחושף האתר ההולנדי LetsGoDigital מדובר במסך נמתח. אנשי האתר שמו ידיהם על בקשת פטנט של סמסונג, שמתייחסת למכשיר טלפון חכם שניתן למתוח את המסך שלו לצדדים כדי ליצור מסך בגודל של טאבלט. בהתאם לפירוט יצרו באתר תמונות קונספט של הטלפון - כשבמצב הפתוח שלו המסך יגיע לגודל של פי שלושה מאשר במצבו הסגור. במצב הסגור, קצות המסך הגדול בעצם מגולגלים בתוך מארזים מיוחדים שנמצאים משני צדי החלק הראשי של המכשיר, שבמצבו הסגור נראה כמו כל טלפון חכם, רק אולי מעט עבה יותר. הזרועות שמספקות תמיכה למסך הפתוח מוזזות ממרכז הטלפון שמאלה וימינה באופן הדרגתי כדי לאפשר את יציבות התצוגה הפתוחה. גם אם בסמסונג עובדים באמת על פיתוח טלפון שכזה, ייקח לפחות עוד שנתיים אם לא יותר עד שהוא יגיע לכדי מימוש, ובכל מקרה, יכול להיות שמדובר בפטנט שנמצא בכלל רק על הנייר.

חברת השייט נורוויג'יאן קרוז ליין מקבוצת NCLH הודיעה בתחילת החודש על השקת תפריט ארוחות כשרות לטובת לקוחותיה היהודים שומרי המסורת, המבקשים לצאת לשייט בכל מקום בעולם. מהיום תאפשר החברה להזמין ארוחות כשרות בכל אחת מאניותיה היוצאות מכל נמל, ללא תוספת תשלום. את הארוחות הכשרות יש להזמין לפחות 30 יום לפני היציאה להפלגה. התפריט החדש שהושק כולל מגוון אפשרויות קולינריות המותאמות לחיך הישראלי ואף מהמטבח היהודי. הארוחות הכשרות מיוצרות תחת פיקוח האיחוד האורתודוקסי (Orthodox Union) ומסופקות על ידי חברת קייטרינג בורנשטיין (Borenstein) הבינלאומית. בכל ארוחה מוגשת מנה ראשונה, מנה עיקרית, שתי תוספות וקינוחים. כל נוסע יוכל לבחור בעת ההזמנה את המנה שירצה לאכול בכל יום במהלך ההפלגה, מתוך מבחר רחב של אפשרויות, כולל בשר, עוף, דגים, ועוד – כולם מוכנים ומוכשרים על ידי חברת הקייטרינג. כל מנה בתפריט החדש מוגשת לאורחים כשהיא ארוזה ואטומה בכלים אישיים, וניתנת גם אפשרות למנות בכשרות "גלאט". התפריטים העשירים והמשתנים מיום ליום, מאפשרים למפליגים להחליט במקום ולגוון בין אפשרויות הבחירה. בארוחות השבת, המוגשות בכל אניות הצי, יוגשו חלות שבת מיוחדות. כמו כן, יין כשר, אדום ולבן, יהיה זמין לרכישה בכוס או בבקבוק. בהזמנת טיול קבוצתי של מעל 60 משתתפים, יוגש אוכל כשר טרי המבושל על האנייה במטבח ייעודי. במהלך החגים, כמו למשל בפסח, החברה תאפשר לקיים ארוחת חג מיוחדות לקבוצות הנרשמות מראש. מעבר לארוחה, תקושט האנייה בסימני החג הרלוונטי. בנוסף, באנייה חדר פרטי שזמין למי שרוצה להתפלל ולהדליק נרות שבת. [caption id="attachment_294646" align="alignnone" width="600"] ניק ווילקינסון, סגן נשיא בכיר – ישראל, אפריקה והמזרח התיכון. צילום: NCL[/caption] "היום אנו קובעים רף חדש בתעשיית הקרוזים העולמית. מעתה, אוכל כשר, עשיר ומגוון יהיה חלק מהחוויה הקולינרית שאנו מציעים לאורחים בכל אניות החברה", אמר ניק ווילקינסון, סגן נשיא נורוויג'יאן קרוז ליין, ישראל, מזרח תיכון ואפריקה. "יותר ויותר משפחות ישראליות בוחרות לצאת לחופשות באניות הקרוז המפוארות, ואנו רואים חשיבות רבה במתן פתרונות הולמים לציבור שומרי הכשרות מבין לקוחותינו הישראלים וברחבי העולם. ההחלטה להגיש ארוחות כשרות באיכות גבוהה, וללא תוספת תשלום, היא עדות לחשיבות הרבה שאנו מייחסים לשוק זה ולפוטנציאל האדיר שטמון בו". [caption id="attachment_294647" align="alignnone" width="600"] HERO - אוניית אנקור החדשנית שתושק השנה. צילום: NCL[/caption] אניית פאר חדשה וים אפשרויות שייט בתוך כך, מוסרים בחברה, כי בהמשך השנה תושק האונייה החדשה והמרשימה ביותר שלה, NORWEGIAN ENCORE. האנייה, במשקל כולל של כ-167,800 טון, ובתפוסה מרבית של 4,000 אורחים, תפליג ממיאמי בכל יום ראשון לשייט בן שבוע למזרח הקריביים, החל מהמסע הראשון שלה ב-17 בנובמבר 2019 ועד ל-12 באפריל 2020. [caption id="attachment_294649" align="alignnone" width="600"] המחזמר Kinky Boots מברודווי, המוצג על אניות NCL. צילום: NCL[/caption] על סיפון האנייה יבנו מסלול מרוצי מכוניות הגדול ביותר בים ומתחמי לייזר טאג חדשניים, בשילוב טכנולוגיית מציאות מדומה. בצד המתקנים החדשניים והאטרקציות, תכלול ההפלגה באניית הפאר תכני בידור ובילוי ברמה גבוהה, כמו למשל הופעת בכורה בים של המחזמר Kinky Boots מברודווי, זוכה פרס ה-Tony®. בנוסף, החברה מרחיבה את פריסת ההפלגות שלה באירופה ותפליג משישה נמלי בית, ובהם מנמל בית חדש באמסטרדם. מדובר בשיפור משמעותי עבור הצרכן הישראלי, שיוכל לצאת לחופשה ליעדים פופולאריים במיוחד מערים מרכזיות, במרחק טיסה ישירה וקצרה מישראל. מאמסטרדם תצא אניית N. Pearl ותפליג לסקנדינביה, כולל ביקורים בפיורדים ובמסלולים נוספים למדינות הבלטיות, לרוסיה ולמערב הים התיכון. אניית N. Getaway תצא מקופנהגן למדינות שונות, ואניית N. Epic תפליג לשייט של שבעה ימים במערב הים התיכון עם יעדים מובילים באיטליה ספרד וצרפת ועוד. כחלק מאסטרטגיית העמקת האחיזה בשוק הישראלי, מציעה החברה לשוק שלנו מבצעים מתחלפים מיוחדים. כך, למשל, לאחרונה הכריזה על מבצע במסגרתו מוענקות עד חמש הטבות בשווי עד 2,800 דולרים למזמינים קבינה בדרגת מרפסת ומעלה, ובהן חבילת משקאות, שוברי הנחה בסיורי חוף, חבילת ארוחות במסעדות גורמה, חבילת אינטרנט והנחות לחברים ובני משפחה בהפלגה.

"אנחנו חיים בעידן של טרנספורמציה דיגיטלית: העסק המודרני של היום תלוי לחלוטין ביישומים. לכל היישומים, בלי קשר לתכנון או למטרתם, יש דבר אחד במשותף: הם מהווים שער למידע, שהוא המטרה של המתקיפים", כך אמרה מארי גרדנר, סמנכ"לית אבטחת המידע של F5 Networks. לדבריה, "אנחנו מגנים על יישומים ועל המידע בסביבה מרובת עננים, בכך שאנחנו מבטיחים שלושה אלמנטים חיוניים: נראות, הקשר ושליטה. איננו יכולים לאבטח את מה שאנחנו לא רואים, כך שנראות היא חובה. ההקשר מאפשר לנו להבדיל בין התנהגות נורמלית לאבנורמלית ולבצע סדרי עדיפות במאמצינו. לבסוף, חשובה היכולת ליישם את כלי אבטחת המידע בזמן הנכון ובצורה היעילה ביותר". "הצוות שלי", אמרה גרדנר, "עובד עם הפתרונות שלנו ברמה היומיומית, ואנחנו משתמשים בניסיון שלנו על מנת לסייע לשפר אותם. אנחנו מספקים משוב לצוותי המוצר על מה עובד טוב ואיפה יש הזדמנויות לשפר. אנחנו גם משתפים מהניסיון שלנו, כמומחי אבטחה, לצוותי המוצר - על מנת לסייע להם לפתח כלי אבטחה חדשים וטובים יותר". על פי גרדנר, "כיום, פישינג והנדסה חברתית הם הווקטורים הנפוצים ביותר לתקיפה, וזה נכון בכל חברה. מתקפות מניעת שירות מבוזרת, DDoS, נפוצות גם הן, והטמענו אמצעים שמצמצמים את ההשפעה שלהן משמעותית. אנחנו גם רואים התקפות ממוקדות, שפוטנציאל הנזק שלהן גדול - אבל התדירות שלהן נמוכה יותר".  מודיעין האיומים של F5 גרדנר ציינה את התפקיד של מודיעין האיומים ב-F5: "תקשורת זדונית והתקפות המתפתחות באופן מתמיד מאיימים על עסקים בכל הסביבות, ברישוי מסורתי בענן ובסביבה היברידית. מודיעין האיומים שלנו הינו שירות מבוסס ענן, שמשלב מוניטין IP חיצוני ומצמצם את תקשורת האיומים. על ידי זיהוי כתובות ה-IP וקטגוריות האבטחה שמיוחסות לפעילות זדונית, שירות מנוהל זה משלב רשימות דינמיות של כתובות IP  מאיימות עם פלטפורמת Silverline בענן, דבר שמוסיף אבטחה מבוססת הקשר להחלטות ולמדיניות האבטחה בארגונים". גרדנר אמרה כי "אנחנו מאמינים במודל Zero Trust: יש תמיד לוודא ולעולם לא לסמוך - ואנחנו מעודדים את הלקוחות שלנו לנקוט באותה גישה. היא מאפשרת לארגונים לתקף מחדש החלטות לגבי גישה בכל פעם שהיא נדרשת. הדבר מצמצם את האיום של גורמים פנימיים שניתנת להם גישה נרחבת יותר מהנדרש, או מעובדים שצרכי הגישה שלהם משתנים בשל שינוי בהגדרת התפקיד והאחריות שלהם. היבט נוסף של עידוד אבטחת מידע בכל ארגון, נמצא מעבר להיבט הטכני. מניסיוני, לצוות האבטחה יש מחויבות להבין את הארגון ולא להפך. צוותי אבטחת מידע חייבים לדבר בשפה של העסק והתרבות שלו. בלי זה, זמן רב יכול להתבזבז על מאמצים עקרים להתמודד עם סיכונים ולהטמיע תהליכי שליטה. משמעות הדבר היא שיש לקחת את הזמן בהתחלה, להניח את הקרקע, וללמוד לדבר לארגון בצורה שתהיה המוכרת לו ביותר. מנהלי אבטחת מידע מסוימים מעדיפים למהר ולהטמיע כלי שליטה, אבל אני חושבת שטוב יותר, כצעד ראשון -  להקשיב ולהבין. זה מאפשר לנו לבנות יחסים טובים ולהתמודד עם האיומים שלעסק שלנו אכפת מהם במידה הרבה ביותר. ככל שאנחנו משתפים ובונים את האמון הזה, כך אבטחת המידע שלנו תהיה ממוצבת טוב יותר במודעות". "מה שמשאיר אותי ערה בלילה", סיכמה גרדנר, "הדבר שאני מודאגת לגביו, הוא להבטיח שהצוות שלי יכול לספק אבטחת מידע מבלי להאט את העסק. הקצב של העסק מכתיב לנו לנוע במהירות. אפשר בקלות לספק אבטחת מידע אם ננתק את הכל – אבל ארגונים אינם יכולים לעשות עסקים בצורה כזאת. אני רואה את אבטחת המידע כגורם מאפשר. אנחנו צריכים לעזור לעסק לנוע מהר יותר על ידי צמצום הסיכון, ותוך צמצום החיכוך בעסק. זהו איזון שקשה להשיג: מומחי אבטחת המידע חייבים להיות גמישים על מנת לסייע לעסק לנוע במהירות ובצורה מאובטחת".

ד"ר נטע קלע, חברה בוועדה המדעית של הארגון הבינלאומי לחדשנות ISPIM, נכנסה לאחרונה לתפקיד ראש המרכז ליזמות וחדשנות ב-SCE, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. לתחום היזמות בעולם העסקי התגלגלה קלע (40), נשואה ואם לארבעה, מתחום שונה בתכלית: מחקר מדעי של אימונולוגיה ומחלת הסרטן ורפואה מותאמת אישית. כשעשתה הסבה מהמחקר המדעי/רפואי לעולם העסקי, פיתחה הקבלה בין העולמות: לשיטתה, באותה המידה שבה הגוף הפיזי משתנה וצריך להתאים את המערכת החיסונית שלו לסביבה, כך גם חברות צריכות להתאים את עצמן לסביבה המשתנה כדי להתחזק ולשרוד בעולם התחרותי. "בניגוד לבני אדם, יש ירידה בתוחלת החיים של חברות גדולות" קלע, בעלת דוקטורט באימונולוגיה ממכון וייצמן למדע ופוסט דוקטורט בתחום של רפואה מותאמת אישית מאוניברסיטת פרינסטון, יזמה והקימה את CELLACTOR-CGA, סטארט-אפ בתחום האונקולוגי, וייסדה את OMNI, חברת ייעוץ בינלאומית לסטארט-אפים. לפני כניסתה לתפקיד ב-SCE שימשה קלע כמרצה בכירה בתחום היזמות והחדשנות במרכז האקדמי פרס. בנוסף, משמשת קלע חברה בוועדה המייעצת להשבת מוחות לישראל. על המודל שפיתחה, העושה שימוש בעקרונות מהעולם האימונולוגי לפיתוח חדשנות בחברות, היא מספרת: "מודל החדשנות האימוני הינו מודל לפיתוח חדשנות בארגונים וחברות, המבוסס על עקרונות הפעולה של מערכת החיסון בהגנה על הגוף. בכל שנה אנו נחשפים למאות וירוסים, ומשנה לשנה הווירוסים משתנים. משמע, אנו חיים בסביבה משתנה, שבה האיומים שאליהם אנו נחשפים משתנים ומתעצמים, ובכל זאת, תוחלת החיים של בני האדם נמצאת במגמת עלייה מתמדת. אחת התרומות המשמעותיות להישרדות הינה מערכת החיסון של גופנו, המהווה מעין "טכנולוגיה" מתקדמת ביותר, המצליחה להגן על גופנו ולהתאים עצמה לסביבה משתנה. אך לעומת בני האדם, כאשר אנו בוחנים את תוחלת החיים של חברות גדולות, קיימת ירידה מתמדת, מ-33 שנים בשנת 1964 וצפי ירידה לתוחלת חיים של 12 שנה בשנת 2027. הסיבה לכך, מפרטת קלע, היא חוסר התאמה לסביבה משתנה. הטכנולוגיה הובילה לשינויים רבים: בהעדפות הצרכן, במחזור חיי מוצר (קצרים יותר), בקצב חשיפת מוצרים חדשים לשוק ועוד, והדרך להתמודד עם השינויים הרבים הינה לפתח חדשנות. חברות גדולות מתקשות בפיתוח חדשות מסיבות רבות, ועל כן מתקשות להתמודד עם הסביבה המשתנה. מודל החדשנות האימוני למעשה משתמש באותם עקרונות, המאפשרים למערכת החיסון להגיב לסביבה משתנה על מנת להקנות לארגונים יכולת התמודדות מוצלחת ואיתנה בסביבה טכנולוגית ועסקית המשתנה בקצב מהיר". ומהתיאוריה לפרקטיקה. ספרי כיצד אתם מנחילים לסטודנטים את "תורת החדשנות"? "חברות כיום נמצאות במרדף אחר חדשנות, מאחר שזהו האמצעי ההישרדותי בתקופתנו, ועל כן גיוס עובדים עם יכולת חשיבה מחוץ לקופסה לפיתוח חדשנות פורצת דרך הינו המפתח להצלחה. כבוגרי תואר בהנדסה, חלק מהסטודנטים יבחרו בעבודה כשכירים בתוך ארגון או כיזמים. בשני המקרים, המפתח להצלחה הוא ביכולתם ליצור חדשנות. בהקשר זה, מטרת תוכנית Challenge SCE הינה לחנך את הסטודנטים ליזמות ולחדשנות פנים וחוץ ארגונית. במסגרת התוכנית אנחנו מקנים לסטודנטים כלים מעשיים לפיתוח חדשנות בהנדסה על ידי חשיפה לאתגרים והתנסות מעשית לאיתור צרכים אמתיים בתעשייה, ניתוח מפת התחרות הנוכחית והעתידית בתעשייה וכן מגוון שיטות לפיתוח חדשנות ברמות שונות. במסגרת התוכנית, ביצענו שת"פ עם מגוון חברות טכנולוגיות בתחום התוכנה והרובוטיקה, וגם עם גופים ביטחוניים ובתי חולים. מאחר שמקור החדשנות העתידי יגיע מיכולות של שילוב בין דיסציפלינות שונות ופיתוח חדשנות בינתחומית, אנו מעודדים ומייצרים שיתופי פעולה עם התעשייה בתחומים מגוונים, ובהם בריאות דיגיטלית, רפואה מותאמת אישית ומערכות ייצור מתקדמות". "הקשר לאקדמיה - הכרחי גם עבור התעשייה" "אחד הפרויקטים המעניינים נעשה בשת"פ עם ביה"ח אסותא: עגלת תרופות חכמה ופיתוח מקל הליכה, שמותאם אישית לחולה ובעל אפליקציות נוספות, המאפשרות ניטור ומעקב אחר מצבו", מספרת קלע. "אג'נדה מרכזית של המכללה היא חיבור ההנדסה לחברה. אנחנו שואפים לחנך מהנדסים שפועלים ליצירת שינוי חברתי ושיפור איכות החיים של אוכלוסיות שונות. לכן גם אותם שיתופי פעולה עם התעשייה נועדו לסייע ולקדם פתרונות לסוגיות חברתיות שעולות מהשטח. למהנדס יש את היכולת להסתכל מעבר למוצר, על החברה כולה, ולפעול עבורה. הקשר בין האקדמיה והתעשייה הכרחי גם עבור התעשייה כמקור לפיתוח חדשנות, וגם עבור הסטודנט, ששואף להתנסות מעשית. שיטת הלימוד ב-SCE מבוססת על למידה מעשית project oriented, כאשר הסטודנט מתמודד עם פתרון אתגר והמרצה משמש כמנטור". כחברה בוועדה המייעצת למניעת בריחת מוחות מישראל, מה יש לך לומר על ממדי התופעה והשפעותיה? "בריחת המוחות בישראל היא בעיה חמורה, אך באותה נשימה היא גם כורח המציאות: בעולם גלובלי, שבו מחסומי השפה והתרבות הולכים ונעלמים, ידע הופך להיות בעל ערך. כמדינה שמבוססת על חדשנות כמנוע צמיחה כלכלי, אנחנו צריכים לעודד אותם מוחות ליצור כאן חדשנות, שתטיב עם המצב הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל".  

חברת מחקר השווקים IHS Markit מעריכה, כי כמו יצרניות מחשבים אחרות,גם אפל עובדת על גירסה מתקפלת של טאבלט ה-iPad שלה. המטרה העיקרית, כך טוען אחד החוקרים בחברה, תהיה תחרות עתידית עם טאבלט ה-Surface כפול המסכים שמפתחת מיקרוסופט. החוקר, ג'ף לין, לא מסר פרטים על אודות המקור שממנו שאב את הפרטים, אך טען, כי גם הטאבלט החדש הזה יהיה מבוסס על מעבד בסדרת ה-A שאפל מפתחת בעצמה. הוא גם לא סיפק פרטים ברורים לגבי הגודל של הטאבלט – האם הוא ישמור על הגודל של מכשירי ה-iPad הגדולים הנוכחיים או שיהיה קרוב יותר בגודלו דווקא ל-MacBook. אפל אמורה לשבץ יכולות 5G לראשונה במכשירי ה-iPhone שהיא תשיק לקראת סוף 2020. לפי לין, זה אומר שגם ה-iPad המתקפל החדש יגיע עם אפשרות לקישוריות 5G, ואם הוא אכן צודק בהערכותיו, הטבאלט הזה לא יגיע לשוק לפני עונת החגים של 2020.

ממשלת אוקראינה חתמה בסוף השבוע על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם ד"ר איתן לסרי, מנכ"ל חברת אתגר פתרונות, שתסייע לה להביא לאוקראינה חברות ישראליות שרוצות לפעול שם בתחומי החדשנות והטכנולוגיה., ההסכם נחתם במעמד ראש רשות החדשנות והפיננסים של ממשלת אוקראינה, ולדימיר סטבניוק, המכהן במעמד של שר במשרד הכלכלה, הפיתוח והמסחר של אוקראינה. לדברי ד"ר לסרי, "ההסכם מגדיר ומסדיר עבודה של כמה חודשים בין הצדדים, שבמהלכם נדונו נושאים בתחומים שונים ששני הצדדים החליטו לקדם יחד בתחומי החדשנות הטכנולוגית, בגיוס חברות בינלאומיות וטכנולוגיות מתקדמות, כגון מיזמי "עיר חכמה", שיפור עבודת מערכות הממשל ועוד", אמר לסרי. לדבריו, ממשלת אוקראינה תפעל להידוק הקשרים עם חברות ישראליות בהמשך לקשרים המסחריים שכבר קיימים, בין היתר בעקבות הסכם הסחר החופשי שנחתם בין ממשלת ישראל לממשלת אוקראינה, שכלל הקלות במס וגישה חופשית בשורה של תחומים בשוק האוקראיני. ד"ר לסרי ציין כי, בשנים האחרונות, ניכרת עלייה משמעותית בשיתופי פעולה בתחומים הטכנולוגיים בין חברות מישראל ואוקראינה, בדגש על שירותים טכנולוגיים ותוכנה, שאוקראינה התברכה בהם בשנים האחרונות", אמר לסרי. "אנו נאתר ונגייס פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ונעמיק את הקשרים בגיוס חברות ישראליות וגלובליות לשיפור ושדרוג מערכות הטכנולוגיה והשירותים באוקראינה". ב-2017 הסתכם היצוא הישראלי לאוקראינה בכ-130 מיליון דולר, והיקף הסחר כולו הסתכם בכ-940 מיליון דולר. במשרד הכלכלה העריכו, כי ב-2018 חלה עלייה של 25% בהיקף הייצוא לאוקראינה, כך שהוא צפוי להסתכם ביותר מ-160 מיליון דולר, וסך היקף הסחר יעמוד על כמיליארד דולר. לסרי ציין, כי החברה שבבעלותו פועלת במתכונת דומה בכמה מדינות בעולם, בהן טורקיה, סין ומדינות הבלקן. "ההסכם באוקראינה הוא פרי עבודה שלנו במשך שלוש השנים האחרונות", אמר לסרי. בהודעה שפרסמה ממשלת אוקראינה במקביל לחתימה על ההסכם צוין, כי בקרוב תתחיל לפעול בשוק האוקראיני חברה ישראלית מובילה בתחום גיוס והשמת כוח אדם, אולם שמה לא פורסם. ד"ר לסרי הקים את החברה שלו ב-2003 , ולפני כן היה יועץ בכיר לראשי ממשלות בארץ, בהם אריאל שרון ז"ל, בנימין נתניהו וכן השר לשעבר מיקי איתן.

לאחר שנים של מחקר ופיתוח, הריפוי הגנטי מסתמן כאחד התחומים המרגשים בתחום הביוטכנולוגיה, ונותן תקווה חדשה לחולים עם מחלות תורשתיות נדירות או מחלות גנטיות שונות. ההתפתחות הרפואית מתקדמת לכדי מצב ששימוש באמצעים גנטיים לעתים קרובות יתרום תרומה גדולה לריפוי מחלות שקשה לטפל בהן בכלים הרפואיים הקיימים כיום. מנהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, והמרכז למחקר ופיתוח ביולוגי, ה-CBER, פרסמו בתחילת השנה הצהרה המציעה מדיניות התומכת בפיתוח מוצרים לטיפול בתאים וגנים. בין היתר, הודיעו השניים על הנחיות לזירוז בחינת אישורי הטיפולים, ולצורך כך תכנית לגיוס 50 חוקרים נוספים ל-FDA לבחינת הבקשות לאישורים בתחום. כדי לעמוד בקצב הצמיחה המתמשך של ריפוי גנטי, CBER אף הרחיב את פעילותו על מנת להתמודד עם האתגרים של פיתוח מוצרים ולעבוד עם מפתחים שיעזרו להתמודד עם אתגרים אלו. במקביל, המכונים הלאומיים לבריאות, ה-NIH, ממשיך להוביל בתחום של טיפול גנטי בארה"ב. במהלך השנים, ה-FDA פיתח צוות של מומחים, אשר בודקים בקשות לאישורים בתחום הטיפול הגנטי ומנהלים מחקר רלוונטי בתחום. ה-FDA נהנה מהמעמד הבלתי מעורער של האורים והתומים בתחום הבריאות העולמית. על-פי רוב, מעצם טבעו של התחום עליו הוא מפקח, ה-FDA פועל על-פי נהלים קבועים ומוסדרים, ולא מפגין צל צילה של גמישות. אך לעיתים, הוא מוצא לנכון לפעול באופן חריג, לזרז או לקצר תהליכים. ובמקרה זה, ההכרה בחשיבות זירוז הליכי בחינת האישורים הינה ללא ספק סממן מאוד חיובי לחברות הפועלות בתחום הריפוי הגני.   [caption id="attachment_294582" align="alignnone" width="600"] טיפול בתאים בביומד. אילוסטרציה: BigStock[/caption] בעוד שכל היבט של פיתוח מוצר לריפוי גנטי הוא קריטי, ה-FDA זיהה את ייצור המוצר כנושא המכריע ביותר. יכולת ייצור איכותית מגבילה את היישום הרחב ואת הפיתוח הקליני של טיפול גנטי; הגבלה זו משפיעה ישירות על היכולת לייצר מוצרים באיכות גבוהה של טיפול גנטי עם תכונות איכותיות מוגדרות. מכשלה זו גם תורמת כפי הנראה לעלויות הגבוהות. בניסיון למצוא פתרונות לאתגר זה, ה-CBER מוביל מחקרים בנושא ואף מקצה מענקי מחקר בתחום טכנולוגיות ייצור מתקדמות. האם וכיצד ישראל תושפע מהמדיניות החדשה הזו בארה"ב? בכל זאת, כבר עתה, בארה"ב אנו עדים לעליה בכמות המוצרים לטיפולים בתאים ובגנים הנמצאים בשלבים המוקדמים של פיתוח. כל הסימנים מראים שבתקופה הקרובה נראה יותר ויותר מוצרים מאושרים על ידי ה-FDA. זאת לנוכח גל בקשות לאישור חקר תרופות שמועברות למנהל המזון והתרופות בכל שנה. על פי הערכות, החל משנת 2025, ה-FDA יאשר בכל שנה בין 10-20 מוצרים לטיפול בגנים ותאים. עולה כעת השאלה - האם וכיצד ישראל תושפע מהמדיניות החדשה הזו בארה"ב?  ההחלטה האמריקנית הינה ללא ספק זריקת עידוד לחברות סטארט-אפ ויזמי ביומד העוסקים במחקר ופיתוח טיפולים ותרופות פורצות דרך. תעשיית הביומד צמחה רבות בשנים האחרונות, עם למעלה מ-1,400 חברות הפועלות בישראל, והשקעות בשווי של כ-1.2 מיליארד דולר בשנת 2017, אך עדיין מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים וזקוקה לתמיכה ועידוד. אין ספק שפיתוח התחום ומתן אפשרות לייצור תרופות חדשות חייבים להיעשות באחריות מרובה. בד בבד, כפי שעשה כבר בשנים האחרונות, ה-FDA הזהיר שוב כי ינקוט בצעדי אכיפה נגד יצרני מוצרים לטיפול בתאים וגנים שלא יעמדו בתקינה בנושא, או שיעמידו את המטופלים בסכנה. לאור העלייה במספר המוצרים, הצפי הוא שגם האכיפה תוחמר ותוגבר. וגם זה שיקול חשוב שעל החברות הישראליות המפתחות טיפולים בתחום לקחת לתשומת ליבן, ולפעול באדיקות בהתאם לנהלים הרגולטוריים. הכותבת היא עורכת דין המתמחה ברגולציה מפירמת עורכי הדין Holland & Knight