סקר השכר וניתוח תמונת המצב של ההיי-טק במחצית הראשונה של השנה, שהוציאה באחרונה חברת ההשמה לענף אתוסיה, מצייר תמונה לא מעודדת, אם כי לא מפתיעה. המחסור החמור בכוח אדם בענף גורם הן להמשך רמות שכר גבוהות של מהנדסים ואנשי פיתוח, במיוחד ביחס לשכר המקובל במשק, והן לפנייה של חברות יותר ויותר לחפש עובדים שעברו הסבה מקצועית, כאשר דרישות הקבלה הולכות ויורדות. על פי נתוני אתוסיה, המצוקה כל כך גדולה עד שהחברות נאלצות לקבל אנשים שבעבר לא היו מגיעים לראיונות עבודה, ו-ודאי שלא מתקבלים. החברה משתמשת במילה "בינוניים". צריך להיזהר משימוש במילה זו, משום שבהנחה שהכוונה היא לבוגרי אקדמיה, בעלי הציונים הבינוניים לא בהכרח פחות טובים, במבחן המעשה, מאלה שמתגאים בציונים מצוינים. כאשר חברות קולטות מהנדסים צעירים, שזה עתה סיימו את המכללה או האוניברסיטה, אחת הדרכים המרכזיות בקבלת ההחלטה האם לגייס אותם היא הציונים שהם קיבלו בלימודיהם. זהו מדד בעייתי, שהקשר בינו ובין יכולת ניבוי האם אותו בוגר אקדמיה הוא הטאלנט הבא של החברה או לא, הוא די חלש. במשך שנים, האקסיומה הייתה שלחברות רב לאומיות מתקבלים רק "בוגרי טכניון בעלי ציון של 95 ומעלה". אבל מה לעשות שהמאגר הזה כנראה מוצה עד תום, ולא מפני שכבר אין יותר מצטיינים, אלא מפני שהביקוש לכוח אדם עולה בהרבה על מאגר בוגרי האקדמיה הפוטנציאליים לעבודה בהיי-טק. אלא שהמחסור מתחיל עוד הרבה קודם - כבר בבתי הספר התיכוניים. באתוסיה משתמשים במילה בינוניות גם בהקשר של סוג אחר של מועמדים לעבודה בהיי-טק - אנשים שלא עבדו בענף לפני כן. כלומר, כאלה שעברו הסבה מקצועית. אם להיות יותר ספציפיים, מדובר על אקדמאים, מורים, יוצאי צבא ואנשי תקשורת, למשל. חברות ההיי-טק מגלות יותר ויותר נכונות לקלוט אותם לעבודה, אחרי הליך הכשרה מזורז, שהולך ונעשה קצר יותר. על פי אתוסיה, המגמה בולטת בעיקר בקרב סטארט-אפים, שאין להם זמן ובעיקר לא משאבים לקלוט מהנדסים בוגרים ומנוסים, אלא צריכים מפתחים או בודקי תוכנה בתוך זמן קצר. האם זה טוב או רע? בטווח המידי, זה לא רע בכלל. להיפך - סוף סוף מעסיקים רבים יורדים ממגדלי השן שלהם, מפסיקים להיות בררנים ומוכנים לתת הזדמנות גם לאלה שלא סיימו בציון שקרוב ל-100 אעו שלא התחילו את הקריירה שלהם בהיי-טק. זה עשוי להגדיל במעט את מעגל המועסקים בענף, גם אם זה לא ייתן מענה שלם. אולם, מהצד השני, אי אפשר להתעלם מההיבטים היותר מדאיגים של התופעה. ההיי-טק הישראלי נשען במידה רבה על החברות הרב לאומיות, שמוכנות להשקיע כאן לא מעט מפני שהן יודעות שיש לנו הון אנושי ייחודי. הן מוכנות לשלם הרבה, על אף שהעלות של מהנדס ישראלי גבוהה מאוד ביחס למדינות רבות אחרות. ברגע שהשוק מתחיל לשדר שהוא מתקשה לגייס את אותם טאלנטים, עלולה להתחיל תופעה של צמצום הפעילות וההשקעות בישראל. כי אותם "בינוניים" קיימים גם במדינות אחרות, למשל בהודו, סין או מזרח אירופה והם מוכנים להסתפק בפחות מרמות השכר הנהוגות בהיי-טק הישראלי. מכאן, עלולה להיווצר סכנה שהענף יאבד את הייחודיות שלו ויהיה עוד שוק שחברות ישקלו להיכנס אליו רק אם לא ימצאו חלופות. הפתרון לסכנה הזו הוא לא מהיום להיום. המחסור בכוח אדם קיים כבר יותר מעשור ולא ניתן לצמצם אותו ביום אחד. מה גם שהגלגלים למציאת וליישום אותו פתרון אולי החלו לנוע, אבל הם ממש בתחילת הדרך. ואולי אפילו מדובר במעט מדי: הפתרון צריך להיות הרבה יותר תשתיתי, ברמה לאומית, על ידי פעילות של הממשלה, שתציב את החדשנות ואת ההיי-טק בראש סדר העדיפויות הלאומי - לא רק בדיבורים. כחלק מזה, על משרד החינוך לבצע תכניות מקיפות להקניית מיומנויות מדעיות-טכנולוגיות כבר מהגיל הרך, ו-ודאי בתיכון, לרענן את האקדמיה ולפתח עוד מכללות טכנולוגיות. בנוסף, על המדינה להשקיע בתשתיות של כבישים ובתחבורה ציבורית, כדי לעודד חברות לפתוח פעילות בפריפריה ולגלות את המצוינים והמצוינות שיש שם. אלא שהמדינה שלנו משותקת כבר כמעט שנה, בגלל הפוליטיקה והפוליטיקאים. במקום להשקיע בתחומים אלה, כמו גם בתחומים נדרשים אחרים, הכסף ושאר המשאבים מושקעים במערכת בחירות שהוקדמה, בניסיון לכונן ממשלה יציבה ועקב הכישלון בכך - במערכת בחירות נוספת, שנייה בחמישה חודשים. עקב כך, הסיכוי שמישהו יציל את המצב בטווח הקרוב שואף לאפס. יש לקוות שמיד אחרי מערכת הבחירות תוקם ממשלה יציבה, שתעשה את הדברים הנכונים. ראשי התעשייה יהיו תמיד מוכנים להושיט יד ולסייע לממשלה שתסייע להם.

סיסקו רוכשת את Acacia Communications תמורת 2.6 מיליארד דולרים, כך הודיעה אמש (ג') ענקית הטכנולוגיה. העסקה צפויה להיסגר במחצית השנייה של שנת הכספים 2020 של סיסקו. הנרכשת הוקמה ב-2009 והונפקה בשנת 2016. היא מספקת מוצרי קישוריות במהירות גבוהה – מבוססי תקשורת אופטית. מוצרי החברה כוללים סדרה של מעבדי אותות דיגיטליים, הפועלים בצריכת חשמל נמוכה (DSP ASICs), לצד מעגלים חשמליים המבוססים על שבבי סיליקון פוטוניים (silicon PICs). הרכישה נועדה לענות על האתגר הכפול: הגידול העצום בנפח ובקצב תעבורת הנתונים. התקשורת האופטית מאפשרת קצב מידע מהיר באמצעות מערכות על שבב אחד, עם אינטגרציה גבוהה של רכיבים פוטוניים ומיליארדי התקנים אלקטרוניים על אותו תא שטח. טכנולוגיית שבבי הסיליקון הפוטוניים מאפשרת עיבוד אופטי כולל של נתונים. הדבר מאפשר לממש פונקציות מתמטיות מורכבות לעיבוד אותות באמצעות התקנים פוטוניים. תכונה זו מאפשרת להוריד את מגבלת המהירות של רכיבים אלקטרוניים: מערכות אופטיות מאפשרות עיבוד בקצב גבוה יותר - תוך שהן מקטינות את זמן ההשהיה לעיבוד האותות, שנקבע על ידי גודל הרכיב ומהירות ההתפשטות של האות בהתקן. החברה הנרכשת פועלת בשוק התקשורת האופטית, כשבין השחקניות בעולם זה נמנות סיסקו, נוקיה, פוג'יטסו, וואווי ו-Ciena. סיסקו, שהציוד שלה מהווה את עמוד השדרה של האינטרנט ושל רשתות התקשורת הארגוניות, חידשה באחרונה את הצמיחה שלה, על ידי חידוש המוצרים הקיימים והוספת תוכנות ושירותים חדשים – מהלך אותו הוביל המנכ"ל צ'אק רובינס. בחודש מאי השנה, סיסקו ניפקה תחזית חיובית לגבי המכירות והרווחים שלה - סימן לכך כי חברות ימשיכו להשקיע ברשתות התקשורת שלהן, למרות הסכסוך המסחרי בין סין לארה"ב. כך, מניית סיסקו עלתה ב-30% השנה, והכפילה את ערכה בשלוש השנים האחרונות. "רכישה המאפשרת לחברות לשלב טוב יותר את הטכנולוגיות שלהן" וו ג'ין הו, אנליסט טכנולוגי בכיר בבלומברג, אמר כי "הבאת טכנולוגיית עיבוד האותות הדיגיטליים המהירה של Acacia מאפשרת לסיסקו להתחרות טוב יותר בשוק". במהלך שיחת ועידה לאחר העסקה, שאלו האנליסטים האם לקוחותיה של הנרכשת ימשיכו לקנות ממנה לאחר הרכישה, שכן חלק מהם מתחרים בסיסקו. ביל גרטנר, המוביל את העסק האופטי של סיסקו, אמר כי "הרכישה מאפשרת לחברות לשלב טוב יותר את הטכנולוגיות שלהן - ולהציע ללקוחות פתרונות פשוטים יותר. אנחנו מאמינים כי הבאת הטכנולוגיה הזו לתוך הבית, היא הדרך הטובה ביותר לעשות את זה", אמר גרטנר. כבר כיום יש לסיסקו היצע של מערכות תקשורת אופטיות. "הטכנולוגיה שרכשנו", נמסר מענקית הטכנולוגיה, "תסייע לנו לענות טוב יותר על האתגרים בשוק התקשורת: דרישות להגדלת הביצועים, ולצמצום צריכת החשמל והעלויות. הטכנולוגיה של הנרכשת תעשיר את היצע המערכות האופטיות של סיסקו, ותספק ללקוחות הארגוניים יכולת לקבל קישוריות גבוהה יותר, עם פישוט של הפעולות והפחתת המורכבות של הרשת".

בתוך כשנה תופעל באילת תחבורה ציבורית שתנוע על כבישים חשמליים נטענים, פרי פיתוח של הסטארט-אפ הישראלי אלקטריאן. בשלב הראשון, אוטובוסים של אגד ינועו על הכביש החשמלי בתוואי שבין נמל התעופה רמון למרכז העיר, ובכך, על פי ההערכות בעיריית אילת, יהפכו את הגישה ממנו לעיר לנוחה יותר. הייחודיות בפיתוח הזה הוא שהאוטובוסים נטענים תוך כדי הנסיעה ואין צורך בטעינה מיוחדת, בעצירות לצורך טעינה ובסוללות ענקיות, אלקטריאן הוקמה בסוף 2013 על ידי אורן עזר, המשמש כיו"ר ומנכ"ל החברה, וחנן רומבק, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה - שניהם יוצאי אלביט. את השלבים הראשונים של הפיתוח עשתה החברה בחממה ביטבתה, במסגרת התכנית של עיריית אילת לעודד חדשנות ולסייע לחברות צעירות. מניותיה של אלקטריאן נסחרות בבורסה בתל אביב ועל פי ניתוחי אנליסטים, השער שלה זינק בשנה האחרונה ב-250% ושוויה נאמד ב-35 מיליון דולר. אחת הסיבות לקפיצה בשווי החברה היא הזכייה של החברה באפריל השנה במכרז של ממשלת שבדיה לבניית כביש חשמלי. אלי לנקרי, סגן ראש עיריית אילת, שמוביל את נושא החדשנות בעיר, אמר כי "אלקטריאן היא חלק משורה ארוכה של חברות סטארט-אפ שמגיעות לחממה שלנו, תורמות לחדשנות בעיר ומאפשרת מקורות תעסוקה לתושביה. הכוונה היא שכל התחבורה הציבורית באילת תהיה חשמלית, לרבות אוטובוסים אוטונומיים, ובכך אילת תהיה לעיר הראשונה בישראל שמפעילה תחבורה חכמה". חלק מאסטרטגיית העיר החכמה של עיריית אילת הפעלת הכביש החשמלי היא חלק מהאסטרטגיה הכוללת של עיריית אילת בכל מה שקשור לא רק לתחבורה חכמה, אלא לעיר חכמה באופן כללי. לדברי לנקרי, העיר ממשיכה בתכנית לעצמאות אנרגטית מלאה, המבוססת על אנרגיה סולרית. "כבר כיום, אנחנו מייצרים לבד 70% מצרכי האנרגיה שלנו. המשמעות של זה היא חיסכון משמעותי ביותר בהוצאות". כעת עובדים בעירייה על עידוד משקי הבית להצטרף לתכנית זו, שתאפשר לתושבים לקבל חשמל ממתקנים סולריים שיותקנו על גגות הבתים שלהם. "כמה מאות משפחות כבר הצטרפו לתכנית, תוך סיוע שלנו, כולל במימון, והן מדווחות על תשואה של 15%, כתוצאה מהחיסכון בתשלומים לחברת החשמל", אמר לנקרי. לדבריו, כחלק מפרויקטי העיר החכמה, העירייה השקיעה משאבים רבים במערכות אונליין, שמאפשרות לכל תושב להצטרף לתכנית דרך האינטרנט. לדברי אורי בן ארי, יועץ לערים חכמות, שמלווה את פרויקטי העיר החכמה באילת מאז 2013 , "באילת יושמו כל ששת המאפיינים של עיר חכמה: סביבה, כלכלה, ממשל, אנשים, חיים ותחבורה. אני מציע לבקר בעיר ולהיפגש עם הצוות המוביל, יש מה ללמוד מהם וליישם". עוד הוא אמר כי "אילת היא עיר חכמה לא רק בגלל הפרויקטים שמבוצעים בעיר, אלא גם מאחר שזו עיר שמנצלת בצורה נכונה את הטכנולוגיה לשיפור רמת הניהול ושיתוף כל דרגי ההנהלה בתהליך".

המחסור ההולך ומחמיר במהנדסים בהיי-טק מביא ארגונים להוריד את סף הדרישות למשרות שהם מפרסמים בתחום - כך עולה מהדו"ח החצי שנתי של חברת ההשמה להיי-טק אתוסיה, שיצא באחרונה. עוד על פי הדו"ח, תחום החומרה הוא המכניס ביותר בתעשיית ההיי-טק, כשתחומי התוכנה וה-IT נמצאים באמצע הרשימה. באתוסיה מצאו כי בגלל המחסור, חברות פונות יותר ויותר להעסקת עובדים שביצעו הסבה מקצועית ועברו הדרכה מקוצרת בלבד. בחלק מהמקרים, מדובר בעובדים שמגיעים מתחומים שרחוקים מתעשיית ההיי-טק, כמו מורים, כלכלנים ואנשי תקשורת, שלאחר הכשרה קצרה הופכים להיות מומחי בדיקות ומפתחי תוכנה. לדבריו אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה, המגמה בולטת בקרב סטארט-אפים, שמתקשים לגייס עובדים ומוצאים פתרון בבוגרי קורסים אלה. הוא ציין שלאו דווקא מדובר במגמה רעה. "אפשר לראות בתהליך הזה גם יתרונות", אמר. "בסופו של דבר, לא פעם מדובר בעובדים טובים וחרוצים שעד כה לא גייסו אותם, אבל כעת יש להם הזדמנות להפגין את היכולות שלהם ולתרום להיי-טק". "עדיין מוקדם לחזות איך תשפיע המגמה הזו על הענף, וייתכן שההשפעה תהיה לטובה - ונראה איזון בשכר", הוסיף סולומון. "יש גם כאלה שמסתכלים על המגמה בעין ביקורתית - בטענה כי היא מהווה סיכון לפגיעה באיכות של אומת הסטארט-אפ. ימים יגידו מי צודק". מגמות נוספות שמזהים באתוסיה הן עלייה בדרישה לעובדים בתחום הרכב האוטומטי, עד כדי "הפיכת ישראל למעצמה בתחום", ומספר רב יותר של נשים שמבקשות לעבוד בתעשיית ההיי-טק. "ברמה המגדרית, אנחנו קוצרים כיום את הפירות של השנים האחרונות ורואים עלייה במספר הנשים בתוך הארגונים, בין אם מאחר שהנשים שהחלו ללמוד מקצועות כמו מדעי המחשב לפני מספר שנים משתלבות בשוק העבודה, ובין אם בעקבות מאמץ מכוון של הארגונים בתחום", אמר סולומון. הוא ציין כי "אם ב-2010, על כל 10 בוגרים של לימודי ההנדסה היתה בוגרת אחת, וב-2014 עלה המספר לשתיים - הרי שב-2019, המספר עומד על קרוב לארבע בוגרות על כל 10 בוגרים". מי משתכרים הכי הרבה? לצד המגמות, פרסמה אתוסיה את דו"ח השכר שלה. עולה ממנו כי המחסור הביא בשנים האחרונות לעלייה גדולה בשכרם של מהנדסי הפיתוח: אלה השתכרו בממוצע במחצית הראשונה של 2019 סך של יותר מ-28 אלף שקלים - גידול של למעלה מ-5,000 שקלים לעומת מחצית 2014. לשם השוואה, בחמש השנים שלפני כן עלה שכרם של מהנדסי הפיתוח בכ-3,500 שקלים בלבד. מהנדסי התוכנה רשמו בששת החודשים הראשונים של 2019 עלייה של 2.5% בשכרם, בממוצע. לעומת סוף המחצית הראשונה של 2018, מדובר בעלייה של 5%. התחומים הרווחיים ביותר הם ++C / C, פייתון ו-RT Embedded, שהמהנדסים בהם יכולים להגיע לשכר של 42 אלף שקלים בחודש, אם הם בעלי תשע או יותר שנות ניסיון ניהולי. לא רחוק מהם נמצאים מפתחי הרשת ובכירי הדוט.נט והג'אווה, עם שכר של 40 אלף שקלים לחודש לבעלי ניסיון דומה. בדרג המקצועי, אנשי ה-RT Embedded נמצאים לבדם בראש הרשימה, עם שכר של עד 36 אלף שקלים. [caption id="attachment_294873" align="alignnone" width="600"] מקור: אתוסיה[/caption] התחום השולט בכיפה הוא החומרה, כאשר מעצבי שבבים אנלוגיים בדרג ניהולי, בעלי ניסיון של תשע שנים ומעלה, יכולים להגיע לשכר של 50 אלף שקלים - סכום שאליו עשויים להגיע גם ארכיטקטי שבבים בדרג המקצועי, בעלי ניסיון דומה. [caption id="attachment_294874" align="alignnone" width="600"] מקור: אתוסיה[/caption] עולם ה-IT נמצא (במקום טוב?) באמצע, כשבראש מנהלים בתחום ה-DevOps שלהם ניסיון של בין חמש לשמונה שנים, שרואים בתלוש שלהם בכל חודש סכום של בין 35 ל-40 אלף שקלים. מאחוריהם נמצאים מנהלים בתחום הסייבר, בעלי ניסיון של בין שנה לארבע שנים, ומנהלים בתחום ניהול ה-IT, שמאחוריהם בין חמש לשמונה שנות ניסיון, שכל אחד מהם עשוי להגיע לשכר של 36 אלף שקלים בחודש. גם מנהלי המכירות ואנשי הפריסייל ו [caption id="attachment_273670" align="alignleft" width="300"] אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה. צילום: חזי רגב[/caption] בתחתית נמצא תחום משאבי האנוש, כאשר העוסקים (ובעיקר העוסקות) בו הגיעו לשכר ממוצע של לא יותר מ-22 אלף שקלים לחודש. האטה בביקושים לעובדים - אבל לא בגלל התעשייה משתנים נוספים שעל פי אתוסיה משפיעים על תעשיית ההיי-טק הישראלית, ובכלל זה על התעסוקה בה, הם מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין - שבימים אלה מנהלות שתי המדינות שיחות לסיומה, היחסים ההולכים ונהיים מתוחים יותר בין ארצות הברית לאיראן, והבחירות בישראל, שמביאות להאטה כללית בפעילות המשק. בחברה חוזים כי לאור המגמות הללו, במחצית השנה הנוכחית צפויים פיטורי עובדים בכמה חברות בתעשייה, נוסף על הפיטורים שהיו במחצית השנה האחרונה. "נכון לעכשיו", ציין סולומון, "קשה לראות את החציון הבא מתרומם בצורה משמעותית ברמת הביקושים - אף שכאמור, אין לכך קשר לטכנולוגיה או לצורך במהנדסים, אלא למגמות ואירועים גיאו-פוליטיים. אם היינו מנקים את רעשי הרקע האלה, השוק היה טס במהירות של 2,000 קמ"ש - אבל כל הגורמים הללו מכבידים עליו".

מכשירי סלולר עם קישוריות דור 5 צפויים לעקוף את מכשירי סלולר דור 4 במהלך חמש השנים הקרובות – כך לפי מחקר חדש של חברת קנאליס, שלפיו 800 מיליון מכשירי דור 5 יימכרו עד 2023, ויהוו 51.4% מכלל המכירות של הסמארטפונים בעולם. עד שנת 2023 יימכרו בסך הכל, לפי המחקר, 1.9 מיליארד סמארטפונים בעולם. עוד לפי המחקר, 34% ממכשירי דור 5 יימכרו בסין, בעוד שחלקן של צפון אמריקה ואסיה יעמוד על 18.8% ו-17.4%, בהתאמה. יוזמות ממשלתיות יהיו הזרז העיקרי לפריסה מהירה יותר של שירותי דור 5 בסין ובארצות הברית. בסין הוענקו רישיונות דור 5 שנה לפני המועד המתוכנן. "התפקיד של הממשלה הסינית ותכנון השקעות מוקפד של מפעילות וספקיות ציוד היה קריטי להשקה המסחרית המוקדמת", ציינה ניקול פנג, סגנית נשיא לסלולר בקנאליס. סין היא גם מדינת המקור של ספקיות ציוד דור 5 מובילות ויצרניות סמארטפונים, ובמהלך השנים הקרובות הן יובילו מהלכי שיווק אגרסיביים. עוד לפי המחקר, 17.5% מהסמארטפונים שיימכרו בסין יכללו תמיכה בדור 5 כבר עד 2020, והמספר הזה יצמח ל-62.5% עד 2023. מכל מקום, הזמינות של סמארטפוני דור 5 לבדה לא תבטיח מהירויות סלולר גבוהות. לשם כך תידרש פריסת שירותי דור 5 מוצלחת. לדברי פנג, הפריסה של תשתיות דור 5 תארך זמן רב ותהיה מורכבת בהרבה לעומת הפריסה של דור 4, בעיקר בשל הלחצים שהיא תטיל על מפעילות הטלקום, שכבר כיום מתמודדות עם לחצים כלכליים.

סיסקו ומטריקס אינטגרציה ותשתיות ערכו פרויקט תקשורת ברשת בתי הספר "דרכא". הפרויקט החל בתחילת 2017 והסתיים באחרונה. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותו בכמיליון שקלים. המניע לפרויקט הוא לקדם אוריינות דיגיטלית: הפרויקט יאפשר לתמוך בלמידה באמצעות ציוד טכנולוגי, המותאם למאה ה-21: מחשבים, טאבלטים, טלפונים חכמים וציוד מחשוב מתקדם. "דרכא" מונה יותר מ-3,700 מורים ומשרתת כ-30 אלף תלמידים. משרד החינוך דירג את הרשת, הקיימת כ-8 שנים בלבד, כרשת החינוך המובילה בישראל, עם ממוצע בגרות של 88%. במסגרת הפרויקט בוצע חיבור של בתי הספר התיכוניים של "דרכא" לרשת Wi-Fi המושתתת על מערכת Cisco Meraki. לצד הטמעת המערכת, נערך במקביל ליווי מקצועי של מומחי סיסקו, וזאת כדי לממש את חזון רשת "דרכא", הפועלת לקידום דיגיטציה במערכת החינוך. זאת, מתוך הבנה כי הדבר מהווה נדבך מרכזי בדרך לצמצום פערים בין הפריפריה למרכז. את ההטמעה הוביל צחי ראובן, מנהל לקוח במטריקס אינטגרציה ותשתיות, בשיתוף אנשי מחלקת ה-IT של "דרכא". הטכנולוגיה נפרסה ב-30 בתי הספר, ובמטה הרשת, הכולל מאות נקודות גישה אלחוטית, מתגים ופיירוולים. בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת לרשת התקשורת ב"דרכא" להיות מנוהלת באמצעות הענן של Cisco Meraki, ממקום אחד מרכזי ובאופן גמיש. [caption id="attachment_294885" align="alignright" width="300"] ד"ר גיל פרג, מנכ"ל רשת דרכא. צילום"יח"צ[/caption] ד"ר גיל פרג, מנכ"ל רשת דרכא, ציין כי "הפרויקט הינו צעד חשוב נוסף בתנופת החדשנות החינוכית שאנו מקדמים בבתי הספר שלנו, לטובת קידום חזון המצוינות פורץ הדרך של הרשת בפריפריה בישראל".  [caption id="attachment_294884" align="alignleft" width="300"] אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל. צילום: יח"צ[/caption]     לדברי אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל: "מדובר בפרויקט דגל שלנו, שמטרתו לצמצם את הפערים הקיימים בין הפריפריה למרכז. הטכנולוגיה מהווה בסיס פורה ליצירת גשרים חברתיים, תרבותיים ותפישתיים. היא גם מאפשרת לכל תלמיד הזדמנות שווה לרכוש ידע ולהיחשף ולחוות עולמות תוכן חדשים ומגוונים". שחר עמי מזרחי, CTO רשת "דרכא", הוסיף כי "הפרויקט מאפשר לנו בראשונה לנהל בצורה חכמה ומהענן את רשת התקשורת – ולעשות זאת עם רמת ביצועים גבוהה, אמינה, רמת אבטחת מידע גבוהה, יכולות ניהול מתקדמות ויכולות גילוי וניבוי תקלות עוד בטרם התרחשותן". הוא הוסיף כי "הטכנולוגיה מותאמת לנו כרשת חינוך הפועלת ברחבי הארץ. בעקבות הפרויקט ויישום הטכנולוגיות החדשות ניתן כעת לשלוח ציודי תקשורת לבתי הספר, כאשר הם כבר מוגדרים מראש ומוכנים לחיבור לרשת. זה מרכיב החוסך זמן רב בהגדרת הציוד ובעלויות הטכנאים. בנוסף, יש לציוד התקשורת יכולת לייצר חיבור VPN מאובטח בין אתרים ברמת הפיירוול - וכך לחסוך עלויות נוספות בחיבור קווי IPVPN". לדברי ערן מייזנר, מנהל מוצר סיסקו, מטריקס אינטגרציה ותשתיות, "הקמנו רשת תקשורת רחבה ומאובטחת, התומכת בצורה אידיאלית ברשת בתי הספר. הטכנולוגיות של Cisco Meraki מקלות מאד על ניהול רשת התקשורת הקווית והאלחוטית מהענן, אבטחת המידע ופריסת הציוד בעתיד. נמשיך ללוות את הרשת, עם הגידול הצפוי בפריסת בתי הספר בישראל".    

מחשב הניווט ששולב בחלליות בתוכנית אפולו של נאס"א - הפרויקט שהוביל בסופו של דבר לנחיתה על ניל ארמסטרונג על פני הירח עצמו - נחשב בזמנו לפלא מיוחד במינו, כי הוא שקל קצת פחות מ-32 קילוגרם בלבד, וזה בעידן שבו רוב מחשבי העל עדיין תפסו חדרים שלמים, בדרך כלל. עכשיו מתברר שהוא יכול לעשות דבר נוסף - לכרות מטבעות ביטקוין. צוות של היסטוריוני מיחשוב חקר את אחד ממחשבי הניווט המקוריים מפרויקט אפולו, ואחד מהחוקרים, קן שיריף, החליט לבדוק האם אפשר להשתמש בו כדי לכרות מטבעות וירטואליים - וכאמור, הוא גם הצליח. רק שכמובן שהוא לא יכול היה להתמודד עם עוצמות המיחשוב הקיימות כיום שוק. נכון להיום, כדי שבלוק ישתלב בבלוקצ'יין, ויוכר כתוספת לסך הביטקוין, ערך אלגוריתם הגיבוב שלו צריך להתחיל עם מספר מינימלי של 18 אפסים, וכדי למצוא בלוק מתאים יש בדרך כלל צורך ב-10 בחזקת 22 ניסיונות. המכונות שמשמשות כיום לצורך כריית ביטקוין יכולות לבצע כמה טריוליוני חישובים בשנייה, בעוד שהמכונה שמבוססת על מחשב הניווט שבדק שיריף יכולה לבצע חישוב אחד בכל 10 שניות. [caption id="attachment_191593" align="alignnone" width="600"] הנחיתה על הירח[/caption] "המחשב כל כך איטי שיש צורך במיליארד פעמים כפול הגיל של היקום כדי להצליח לכרות בהצלחה בלוק ביטקוין יחיד", הוא כתב. אחת הסיבות לאיטיות החישוב היא הדרך שבה המערכות מבצעות את החישובים - במחשב מודרני חישוב אלוגריתם הגיבוב מבוצע באמצעות הרבה פעולות של 32 ביט. אבל מחשב הניווט יודע להשתמש ב-15 ביט בלבד, כך ששיריף היה צריך לחלק כל פעולה לשלושה חלקים בגודל של 4 ביט, ופעמיים 14 ביט, וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את כמות זיכרון ה-RAM הזמינה למחשב משנות ה-1960.  

קרן ההשקעות האמריקנית הפרטית ברידג' פוינט רכשה את השליטה בקווליטסט הישראלית מידיה של קרן אמריקנית אחרת - מרלין אקוויטי פרטנרס; כך הודיעה היום (ד') הרוכשת. סכום העסקה לא פורסם, אולם גורמים בשוק העריכו אותו ב-420 מיליון דולר. הנתון מייצג מכפיל של פי חמישה עבור המוכרת. קווליטסט היא חברת בדיקות תוכנה והבטחת איכות, שהוקמה ב-1998 על ידי אלי מרגולין ואייל זילברמן. היא מוערכת כחברת ה-QA השנייה בגודלה בעולם. בשנים האחרונות מבססת קווליטסט את פעילות בדיקות התוכנה שלה על אוטומציה ובינה מלאכותית. בשנה שעברה היא הוציאה לשוק פתרון בדיקות מתקדם לעולם האינטרנט של הדברים ופתרון בדיקות אוטומטי לבלוקצ'יין. בנוסף לפעילות בישראל, שנמצאת בפתח תקווה, יש לחברה סניפים בארצות הברית, בריטניה והודו. בסך הכל היא מעסיקה יותר מ-3,000 עובדים, כמחצית מהם בישראל. על לקוחותיה נמנות רשת סקיי, מיקרוסופט ופוג'י. המטרה: להרחיב את אסטרטגיית הרכישות של החברה בספטמבר 2016 רכשה קרן ההשקעות האמריקנית מרלין את השליטה בקווליטסט - 75% ממניות החברה, לפי שווי של 300 מיליון שקלים. מקווליטסט נמסר כי חלק מסכום הרכישה הנוכחי יושקע כדי להרחיב את אסטרטגיית הרכישות של החברה, לפתח מוצרים ולהשקיע בהון האנושי. נורם מריט, מנכ"ל הנרכשת, מסר כי "מצאנו בברידג' פוינט שותפה לצמיחה שלנו. אנשיה הם משקיעים שרוצים לעבוד עם צוותי ניהול חזקים, ויש להם היסטוריה של השקעות בשווקים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה. ראייתם הפיננסית ארוכת הטווח תאפשר לנו להאיץ את הצמיחה ולעבור לשלב הבא ביישום אסטרטגיית הרכישות הגלובלית". חוויאר רוברט, מנהל פעילות ההשקעות בברידג' פוינט, ציין כי "אנחנו שותפים לשאיפות ההנהלה של קווליטסט להתרחב. נעשה זאת בשילוב של צמיחה אורגנית עם מיזוגים ורכישות. בשוק מובנה וצומח, היכן שטכנולוגיות חדשות משבשות כל תעשייה ותעשייה, נדרשים סטנדרטים חדשים לאיכות והבטחה עסקית. קווליטסט עומדת במשימה הזו". בברידג' פוינט מעריכים כי השוק שבו פועלת קווליטסט צומח מדי שנה בשיעור של 13%. זאת, בשל הצורך של ארגונים בבדיקות תוכנה, כיוון שהתוכנה הפכה לרכיב קריטי בתפעול העסקי שלהם. היקף שוק הבדיקות העולמיות במיקור-חוץ מוערך ב-32 מיליארד דולר.