פנים אדומות מבושה בכיכר האדומה במוסקבה: האקרים הצליחו לפרוץ למערך המחשוב של ה-FSB, שירות הביטחון הפדרלי הרוסי, ולגנוב 7.5 טרה-בייט של נתונים, שחושפים פרויקטי סייבר שמוסקבה מבצעת, באמצעות קבלן משנה. הנתונים חשפו פרויקטים סודיים, ביניהם ניסיונות לביטול האנונימיות של הגולשים ב-Tor - תוכנה שדרכה אפשר לגלוש בדארקנט, ניתוח והשפעות על מדיה חברתית ופעילויות שאמורות לסייע למדינה להתנתק מרשת האינטרנט העולמית. הנתונים הועברו לאמצעי התקשורת - לפרסום. לפני שבוע, ב-13 ביולי, האקרים, הפועלים תחת הכינוי 0v1ru$, פרצו ל-SyTech - קבלנית גדולה של ה-FSB, שעוסקת במגוון פרויקטי אינטרנט. לצד הנתונים שנגנבו, ההאקרים הותירו פרצוף מחייך על דף הבית של החברה שנפרצה. לאחר מכן הם העבירו את הנתונים לקבוצת האקרים גדולה יותר, דיג'יטל רבולושן, שחבריה שיתפו את הקבצים עם כלי התקשורת השונים, ושלחו עקיצה ל-FSB בטוויטר. ה-BBC תיאר את אירוע האבטחה כ-"אולי הדליפה הגדולה ביותר בהיסטוריה של שירותי המודיעין הרוסיים". עוד נחשפו בקבצים שמות פרויקטים של סוכנות הביון, לצד שמות של מנהלי הפרויקטים ב-SyTech. בין הפרויקטים שנחשפו היה אחד לאיסוף מידע אודות משתמשי מדיה חברתית (נאוטילוס), פרויקט להסרת האנונימיות של המשתמשים ברשת Tor (שנקרא Nautilus-S), פרויקט מעקב אחר התכתבויות אלקטרוניות של ארגונים רוסיים (Mentor), מיזם לבניית רשת אינטרנט נפרדת מהרשת העולמית (Hope ו-Tax3), וכן מיזם לאחסון מידע מסווג ורגיש על דמויות ציבוריות. על פי ה-BBC, הפרויקטים של SyTech היו בעיקר בעבודה מול יחידה צבאית 71330, שהיא חלק מהדירקטוריון ה-16 של ה-FSB, שמטפל במודיעין אותות - סיגינט. אותה קבוצה הואשמה במשלוח רוגלות לקציני המודיעין האוקראיני ב-2015. עוד ציינה רשת השידור הבריטית שלמרות החשיפה והמבוכה שבעקבותיה, דבר ממה שנחשף לא היה חידוש. ב-FSB בחרו שלא להגיב.

חקירה עצמאית חדשה הגיעה לממצאים חמורים כשחשפה כי מספר הרחבות של הדפדפנים הפופולריים כרום של גוגל ופיירפוקס של מוזילה גנבו נתונים ממשתמשים יחידים וכן מתאגידים גדולים, כמו חברות תעופה ושירותי בריאות וכן משירותי ענן של חברות. הנתונים, לפי הפרסום, כללו מנעד רחב של אינפורמציה - החל בסיסמאות, המשך במיקומים ומידע על החזרי מס וכלה אפילו במידע גנטי. על החשיפה אחראים הוושינגטון פוסט וחוקר הסייבר סם ג'דאלי מ-securitywithsam.com. לפי הכתבה של הוושינגטון פוסט, החוקר מדווח כי "כשסיפרנו ליצרניות הדפדפנים, גוגל ומוזילה, הן סגרו את הדליפות האלו מיד - אבל כנראה שזיהינו רק חלק קטן מהבעיה". הסיבה לחשד זה של ג'דאלי היא שחלק מההרחבות, כמו למשל אלו המכונות FairShare Unlock ו-SpeakIt!, הותקנו על ידי יותר ממיליון משתמשים. ג'דאלי גם מאמין כי דליפת הנתונים השפיעה על 45 תאגידים גדולים, ביניהן למשל הענקיות אמזון, אפל, אובר ודל. מיקומים, נתוני DNA ופרטי הצ'ק-אין לטיסה [caption id="attachment_280232" align="alignleft" width="300"] גניבת מידע. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] על פי המחקר המסוים כבר ידוע בוודאות כי מידע השייך ליותר מ-4 מיליון בני אדם, שהושג על ידי הרחבות דפדפן אלו, הפך לזמין לרכישה באינטרנט. כך לדוגמה, תוספים של הדפדפן מוזילה שמרו את נתוני המשתמש באתר נאצ'ו אנליסטיקס. אתר זה מציג את עצמו בתור שירות מודיעין שיווקי, המציע נתונים אשר חושפים על מה לחצו גולשים כמעט בכל אתר אינטרנט. את הדטה הזה, השווה לפעמים כמו זהב לסוחרים, הציע האתר לכל לקוח אשר ירצה לדעת מה הכי טוב בעבור העסק שלו. נאצ'ו טוענת שהנתונים שהיא חולקת עם ללקוחותיה מגיעים ממשתמשים שהסכימו להיעקב ביודעין, ומוסיפה כי היא מקפידה להסיר מידע שיכול לשמש בכדי לחשוף את זהותו של האדם שמאחוריו. אבל ג'דאלי, לעומת זאת, מצא כי נאצ'ו שיתפה יותר מאשר רק "נתוני שיווק" ללקוחותיה. החוקר גילה בדטה הזה בין השאר שמות משתמש, סיסמאות ונ"צ מ-GPS, המסגירות את מיקומי המשתמשים הנעקבים. לדבריו, הממצאים שלו כה חמורים עד שתיאר את הדליפה כ"קטסטרופלית". אם לפרט, ג'דאלי מצא למשל שמות של רופאים וחולים שנאגרו מדפדפן של שירות רפואי מסוים. המידע הזה כלל אפילו את שמות התרופות שבהם השתמשו הפציינטים. ולא מדובר במקרה בודד הקשור לשירותי רפואה. ג'דאלי גם מצא את השמות הפרטיים, שמות משפחה ומספרי האישור של אנשים שעשו צ'ק-אין לטיסות שלהם בחברת התעופה סאוטווסט, וגם ראה שמות משפחה ועוד פרטי נוסעים של חברת יונייטד איירליינס. לא רק זאת אלא שהחוקר גם ראה מאות מסמכים עם המילה "מס" המופיעה בשמות הקבצים, בשירות אחסון הענן של מיקרוסופט, OneDrive. קישורים ששותפו התגלו כאחד האמצעים לריגול מטעם ההרחבות - לדוגמה, חברות רבות משתמשות בזום או בסקייפ לצורך קיום פגישות ועידה וירטואליות. מארגן הפגישה ישלח הזמנה ייחודית לכתובת URL למשתתפים האחרים. כך אפשרו ההרחבות לצדדים שלישיים לצותת לפגישות של החברות הפרטיות הללו. אתרים אחרים, כמו 23andMe ו-iCloud, גם מאפשרים למשתמשיהם לשתף מידע עם קישורים, וההרחבות הצליחו בשל כך לאסוף ולמכור דטה שכלל את מוצאם של המשתמשים, ה-DNA שלהם ומידע ביו-רפואי אחר אודותיהם, כמו גם תמונות iCloud, ודטה על חשבונות המשתמשים בשירות. כדי להיות ספציפיים, בחקירתו גילה ג'דאלי כי הרחבות הדפדפן הבאות אגרו נתונים של משתמשיהן-  בכרום מדובר על ההרחבות: Branded Surveys; HoverZoom; Panel Community Surveys; PanelMeasurement; ו-SpeakIt!. בפיירפוקס מדובר על ההרחבה: SaveFrom.net Helper. ויש גם הרחבות המשותפות לשני הדפדפנים: FairShare Unlock ו-SuperZoom. על פי המלצותיו והמלצות חוקרי אבטחה אחרים, מי שהרחבות אלו מותקנות אצלו - טוב יעשה אם יסיר אותן מיד. וכמובן, כמו בכל גילוי שכזה, מציעים אנשי האבטחה לשנות סיסמאות ואולי גם שמות משתמש בשירותים שבהם נעשה שימוש ברחבי האינטרנט דרך דפדפנים אלו.

מיקרוסופט פרסמה בסוף השבוע תוצאות טובות לשנה הכספית 2019 ולרבעון האחרון שלה, עם עליות בולטות בהכנסות ובולטות עוד יותר ברווחים. התוצאות ממחישות את הצלחת השינויים הבולטים שביצע המנכ"ל, סאטיה נאדלה, מאז כניסתו ב-2014, ובמרכזם הפיכתה מחברת תוכנה לכזו שאחד מתחומי העיסוק הבולטים שלה הוא הענן. המדיניות הזו זוכה לתמיכה נלהבת של המשקיעים, שמאז מינויו הכפילו את שווי השוק שלה פי ארבעה, והוא עומד כיום על 1.045 טריליון דולר. הדו"חות מראים כי במהלך השנה הכספית הגדילה הענקית מרדמונד את ההוצאות שלה ב-10.07%, אולם ההכנסות עלו ב-14.03% ל-125.84 מיליארד. הגידול המתון בהוצאות יחסית להכנסות שיפר את הרווחיות השנתית: הרווח התפעולי זינק במהלכה ב-22.54% ל-42.96 מיליארד דולר והרווח הנקי קפץ ב-137.89% ל-39.24 מיליארד. זינוק ברווח הנקי הרבעוני - בגלל החזר מס מיקרוסופט הציגה ברבעון הכנסות שיא של 33.72 מיליארד דולר, לאחר שאלה עלו ב-12.07%. גם כאן, ההכנסות עלו הרבה יותר מאשר ההוצאות, שמצדן גדלו ב-8.14%. חלוקה לסעיפים מעלה כי מכירות השירותים, ובכלל זה Azure - הענן של החברה, צמחו ב-28.53% ל-16.61 מיליארד דולר, בעוד שההכנסות ממכירת המוצרים המסורתיים של החברה, למשל ה-Office, רשמו ירידה של 0.32% ל-17.1 מיליארד. הרווח הנקי הרבעוני הושפע לחיוב מתמריץ כספי בסך של 2.4 מיליארד דולר שמיקרוסופט קיבלה משלטונות המס האמריקניים: ברבעון הנוכחי היא רשמה החזר מס של 591 מיליון דולר לעומת חבות מס של 1.81 מיליארד ברבעון המקביל בשנה הכספית 2018. הנדיבות של שלטונות המס הביאה לזינוק של 75.65% ברווח הנקי ל-13.19 מיליארד דולר. הרווח למנייה רשם גידול של 50% ל-1.71 דולר. עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות הגולמיות רשמו עלייה של 6.88% ל-10.41 מיליארד דולר, הרווח הגולמי גדל ב-14.56% ל-23.31 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 69.12%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו עלייה של 9.39% ל-10.9 מיליארד דולר והרווח גדל ב-19.52% וסיים את הרבעון כשהוא עומד על 12.41 מיליארד. נאדלה הביע סיפוק מהתוצאות ואמר כי "זו הייתה שנת שיא נוספת, השנייה ברציפות, ואני מייחס זאת בין היתר לשותפויות שלנו עם החברות המובילות בתחומן. יש גידול מתמיד בפעילות הענן שלנו ומומנטום שהולך וגובר בכל פעילויות החברה".

מכה משמעותית בכנף של חנות היישומים של גוגל, ה-Play Store, ואולי של חנויות האפליקציות בכלל. החל מסוף השבוע נפרדה אפליקציית ההיכרויות הפופולרית טינדר מהאינטגרציה מול החנות בכל הקשור בהורדה והתקנה בניידים מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד, כך על פי בלומברג. עד כה מי שרכש את מנוי הפרימיום של יישום ההיכרויות - התשלום שלו עובד דרך החנות של גוגל. הדבר הקנה לענקית הטכנולוגיה גוגל עמלה גבוהה באחוזים שנגזרו מרווחי מאץ' גרופ - החברה שבבעלותה היישומים מתחום ההיכרויות טינדר וכן OkCupid ו-Match.com. מעכשיו, משתמשי היישום שרוצים להירשם לשירותי Premium יכניסו את פרטי כרטיס האשראי שלהם ישירות לאפליקציה, והענקית ממאונטיין וויו תאבד את ההכנסה הזו שלה. 30 אחוזי עמלה ורווחים נאים בצידם [caption id="attachment_280997" align="alignleft" width="300"] ה-Play Store של גוגל. אילוסטרציה: BigStock[/caption] אפליקציית טינדר ממוקמת כמעט תמיד בעשרת היישומים החינמיים המובילים בחנות Play, והרוויחה 275 מיליון דולר בשנה שעברה. העמלה המקובלת בחנויות בעבור רוב היישומים היא כ-30 אחוזים, אם כי במקרה של יישומים גדולים כמו טינדר, לפעמים יש לחברות המפתחות עסקה מול גוגל ואפל על עמלות מופחתות. אבל, על אף הפופולריות של טינדר וההכנסה היפה שאיבדה גוגל עקב המהלך, הבעיה המרכזית בעבור ענקית החיפוש, וכן כזו שיכולה בדיעבד להשפיע גם על אפל ועל חנות האפליקציות שלה, היא המגמה שזו מסמלת של התקוממות כנגד ההגמוניה של הענקיות על הצעת היישומים להורדה דרכן, ואז הבעלות המסוימת שלהן גם על הרחבה של משתמשים למנויים בתשלום ועל רכישות בתוך היישומים. לפי הדיווחים, מאץ' גרופ עושה את המהלך הזה בכדי להתקומם כנגד גוגל על הרווחים הגבוהים שהיא גוזרת ממנה ומהכנסותיה והמחאה שמציעה אפשרות לעקוף את העמלות של חנויות האפליקציות הדומיננטיות של גוגל ושל אפל, ולנתק את חבל הטבור של הצורך הסימביוטי שקיים כיום בין הענקיות אליהם, נראית כמתפשטת. ענקית התוכן נטפליקס, הייתה החברה האחרונה שלמעשה ניתקה את מערכת היחסים הזו, כשהודיעה בינואר השנה כי לקוחות חדשים לא יוכלו עוד לשלם את דמי המנוי החודשיים שלהם באמצעות iTunes של אפל. במקום זאת, המנויים מופנים מחדש לביצוע תשלומים באתר האינטרנט של נטפליקס. [caption id="attachment_204825" align="alignleft" width="300"] App Store. צילום: BigStock[/caption] להחלטתה הזו של נטפליקס קדמו האירועים הגדולים הבאים: שירות האונליין המצליח ספוטפיי סיים את התמיכה בתשלומי המנויים דרך החנויות הגדולות כבר שנת 2016, והחל את המרידה. לאחריו מי שעוד קמה ועשתה ממש מהלך דומה לזה שמאץ' גרופ מכריזה עליו כעת היא אפיק גיימז - החברה שעומדת מאחורי המשחק הלוהט "פורטניט", שהחליטה באוגוסט 2018 כי גרסת האנדרואיד של המשחק לא תהיה זמינה ב-Google Play והציעה למשתמשים במקום זאת להתקין את המשחק בחינם מאתר האינטרנט של החברה. מאז עברה שנה ולא נראה שהשינוי הזיק או פגע בהצלחת המשחק. למרבה הפלא, טינדר לא הודיעה כי תשתמש בשיטת המעקף הזו גם ליישום שלה ל-iOS ב-Apple App Store ועדיין לא ברור אם האפליקציה תלך באותו מסלול גם בהצעותיה למכשירי iPhone ו-iPad, בעיקר לנוכח זה שאפל אוסרת על מפתחים ליישם אפשרויות תשלום של צד שלישי, ועקב משפט המתנהל בדיוק בעניין זה באיחוד האירופי, עם תביעה נגד אפל שהוגשה מטעם ספוטיפיי בכדי כדי לערער על מדיניותה זו של הענקית מקופרטינו ועל המונופול שלה להפצת אפליקציות למכשירי iOS. סביר להניח שגוגל תצטרך לעשות משהו בקרוב בכדי למנוע מאפליקציות המרוויחות הללו מלנטוש את החנות, שאם לא כן, היא עלולה להתחיל לראות עזיבה המונית של שירותי התיווך שלה להורדת יישומי אנדרואיד.  

שמירת הסודיות של אפל ומדיניות האבטחה הקפדנית שהיא נוקטת לגבי מוצרים בפיתוח זוכים להצצה בידיעה שפורסמה בדה אינפורמיישן, החושפת פרטים מעניינים על הצעדים שאפל נוקטת כדי למנוע הדלפות של מוצרים שלא הושקו, כמו ה-iPhone, שלפתע צצים מחוץ למפעלים של שרשרת האספקה שלה באסיה. לפי

חברת אבטחת הסייבר פורטינט וחברת ההפצה סקיור ווייב, מבית אקסקלוסיב נטוורקס, אירחו באחרונה עשרות נציגי לקוחות ושותפים, באירוע ייעודי למגזר ה-SMB. האירוע כלל שני חלקים: הראשון - עדכון טכנולוגי בנוגע לפתרונות של פורטינט; והשני, שגם החזיק את מרביתו של הערב, היה סדנת בשרים מבית היוצר של דרום אמריקה, להיכרות והתנסות עם תרבות הגריל והאסאדו של ארגנטינה. מורן ג'רסי, מנכ"ל סקיור ווייב, ציין כי "פתרונות פורטינט הינם מודולריים ומתאימים לארגונים מכל הסקטורים ומכל הגדלים, כולל פתרונות המותאמים ספציפית למגזר ה-SMB. ההשקעה שלנו במגזר הלקוחות ושותפי ה-SMB היא תוצאה של ראייה ארוכת טווח, והבנה שנתח השוק הזה הוא בעל פוטנציאל צמיחה מהיר ומשמעותי". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות. [caption id="attachment_295687" align="alignnone" width="600"] מימין: מורן ג'רסי, מנכ"ל סקיור ווייב; איתי דהן, מנהל לקוחות בחברה; הדס ענבר, מנהלת שיווק בחברה; אופיר ניסים, מהנדס מערכת בפורטינט ישראל; יריב הלפרין, מהנדס מערכת בחברה; עופר ישראלי, מנהל פעילות פורטינט בישראל; ומאיר ראש, מנהל ערוצי ההפצה בחברה. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_295688" align="alignnone" width="600"] עומדים מימין: איתי דהן, מנהל לקוחות סקיור ווייב; עופר ישראלי, מנהל פעילות פורטינט בישראל; ומורן ג'רסי, מנכ"ל סקיור ווייב. צילום: יח"צ[/caption]

לכבוד יום השנה ה-50 לנחיתה הראשונה של האדם על הירח, ה-20 ביולי 1969, פרסמה אתמול גוגל סרטון גוגל דודל, שמספר את סיפור המסע לירח מרגע ההמראה ועד הנחיתה בקולו של אחד משלושת האסטרונאוטים שהשתתפו במשימה ההיסטורית. מייקל קולינס, ששימש כטייס תא הפיקוד במשימת אפולו 11, מלווה בקולו את הסרטון, ומשחזר את המשימה בת שמונת הימים. קולינס, ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין החלו את המסע ב-16 ביולי 1969, כששוגרו לחלל במרכז החלל קנדי בקייפ קנאוורל שבפלורידה. "400 אלף אנשים עבדו יחדיו כדי שהגזע האנושי יגיע לירח, החל מהמהנדסים והמתכנתים ועד לאנשים שתפרו את חליפות החלל האטומות", הוא מספר. קולינס משחזר את המבט הראשון שלו לירח -  "מראה מרהיב" – אבל אי אפשר להשוותו לנוף הבין-כוכבי של כוכב הבית שלו, שנראה כמו "כתם כחול זעיר". "כדור הארץ היה ההצגה העיקרית. כדור הארץ היה ה-דבר", הוא אומר בסרטון.  ב-20 ביולי התנתקו ארמסטרונג ואולדרין מתא הפיקוד, ובמשך 13 דקות ריחפו בתוך תא הנחיתה, שכונה העיט, אל פני הירח. הנחיתה של התא לוותה במתח רב, שכן בעיט נותר דלק לשלושים שניות, והוא גם איבד קשר רדיו עם הצוות שבכדור הארץ, הוא מספר. לבסוף, נחתו השניים לטיול המפורסם שלהם על הירח, כשקולינס מקיף את הירח בתא הפיקוד, שמאוחר יותר החזיר את השלושה הביתה. "מאחורי הירח", הוא אומר, "הייתי רק אני, אבל לא הייתי בודד. אם הייתם סופרים – היו שלושה מיליארד אנשים, ועוד שניים, בצד אחד, ואני בצד השני". ארבעה ימים מאוחר יותר נחתו השלושה מההרפתקה שלהם סביב כוכב הלכת שלנו באוקיינוס השקט, ונוכחו לדעת שהמסע המפורסם שלהם לא היה רק שלהם, אלא של כולם. "נדהמתי לגלות כי בכל מקום שאליו הגענו אנשים אמרו: 'עשינו זאת!' אתם ואנחנו, תושבי כדור הארץ המדהים, עשינו זאת!"

רק שנה חלפה מאז שפרסמנו את מפת הסטארט-אפים בתחום טכנולוגיות הבנייה (Construction Tech) בישראל, אבל כל כך הרבה השתנה בינתיים. כשבוחנים את השינויים במהלך השנה שחלפה, ניתן לזהות כמה טרנדים מעניינים שמצביעים על הכיוונים המרתקים שאליהם דוהרת תעשיית הבנייה והנדל"ן. הנה העיקריים שבהם: התעשייה במספרים הצמיחה של חברות הסטארט-אפ וההשקעות באקוסיסטם של תעשיית הבנייה והנדל"ן (PropTech) הישראלית דומים לזו הגלובלית. מבט מהיר על השנים האחרונות חושף תמונה מעניינת: נכון להיום, ישנן יותר מ-100 חברות סטארט-אפ הפועלות בתחום הפרופטק. במהלך חמש השנים האחרונות, ניתן לראות עלייה חדה של 244% במספר החברות החדשות בתחום, עם 61 חברות חדשות, לעומת 25 חברות רק לפני חמש שנים. במהלך שלוש השנים האחרונות, מדובר בזינוק של כ-67%. מבחינת השקעות, חלה עלייה של 3,000% - מ-30 מיליון דולר בלבד שהושקעו לפני 2015, לכ-900 מיליון דולר במהלך חמש השנים האחרונות. שינוי פוקוס: מטכנולוגיות בנייה לטכנולוגיות נדל"ן העלייה הדרמטית במספר הסטארט-אפים מ-2018 ל-2019 נובעת בעיקר משינוי בהגדרות. בעוד שב-2018 התמקדנו בעיקר בטכנולוגיות שנותנות פתרון לשלבי הבנייה, השנה ניכר היה כי אומת הסטארט-אפ נחושה להציע פתרון טכנולוגי לכל אחד מהשלבים בשרשרת הערך של בניית מבנים חכמים, דיגיטליים ויעילים אנרגטית, ובכך יוצרת אקוסיסטם פורה ונמרץ. כבר בשלבים הראשונים למיפוי וקטלוג חברות הסטארט-אפ, התברר לנו שישנו סיכוי גדול ששוק הפרופטק הישראלי יפרוץ לזה הגלובלי הודות לתחומי מומחיות ייחודיים האופייניים לסטארט-אפים ישראליים, שמציעים פתרונות מקוריים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתעשייה עבור כל שרשרת הערך בבניית בניין חכם. המוטיבציה לקטלוג הספציפי של החברות לשלבים השונים בשרשרת הערך נובעת מהיכולת של כל חברה לפתור בעיות ספציפיות בכל אחד מהשלבים ולהציע יתרון תחרותי מובהק בקטגוריות ספציפיות. לכן, גם אם הפתרון שהחברות מציעות הינו רחב יותר, הוא בולט ומשמעותי יותר בתחומים ספציפיים. הקטגוריזציה של החברות על-פי השלבים השונים בבניית הבניין החכם - החל מניטור ופיקוח בשלב הבנייה וכלה במרקטפלייס נדל"ני, המבוסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין - מאפשרת למשקיעים ולבעלי עניין אחרים להשוות בין טכנולוגיות מתחומים שונים ולחפש פתרונות נקודתיים עבור בעיות ספציפיות. מה שמאפיין את האקוסיסטם הישראלי באופן מיוחד הוא היכולת של חברות להביא טכנולוגיות מתקדמות מתחומים אחרים, כגון סייבר ואופטימיזציית ייצור, ולהתאים אותן אל עולמות הנדל"ן והבנייה. לכן אנחנו יכולים לראות טכנולוגיות שהתפתחו בצה"ל או בעולמות הרכב או הייצור, שכעת נרתמו לאופטימיזציה של תהליכי בנייה, אמצעי בטיחות בבנייה, או אפילו תמיכה בתהליכי מכירה של עסקאות נדל"ן. כשטכנולוגיות מתקדמות פוגשות את עולם הנדל"ן כדאי להזכיר כמה אדפטציות מעניינות: דוגמה אחת היא השימוש ברובוטיקה עבור תהליכים שדורשים רמת דיוק גבוהה ביותר או עבור פעולות מסוכנות, אשר בו-זמנית משפר יעילות ושומר על חיי אדם. גם השימוש במציאות מדומה או רבודה, בשילוב עם ראייה ממוחשבת, מהווה דוגמה לטכנולוגיות מתקדמות המשמשות לפיקוח הדוק יותר של עבודות הבנייה, כמו גם שיפור דרמטי של חוויית המשתמש בקניית נכס. דוגמה טובה נוספת לכך היא של חברה שהוקמה על-ידי שני יזמים עם רקע במחשבים, שהחליטו להשתמש בראייה ממוחשבת לניתוח תמונות שנלקחות באופן שוטף מאתר הבנייה. התמונות נותנות תמונה מדויקת ואחידה של שלבי ההתקדמות של הפרויקט בזמן אמת עבור כל בעלי העניין. ניתוח התמונות גם נותן תמונה דיגיטלית מדויקת יותר של אתר הבנייה, אשר מאפשרת בשלבים מאוחרים יותר למנהל הבניין לפתור בעיות תחזוקה. טכנולוגיות של בינה מלאכותית ולמידת מכונה משמשות לעיבוד מסות של נתונים ותומכות בקבלת החלטות מושכלת יותר של קונים פוטנציאליים, משקיעים, בעלי נכסים ומנהלי נכסים, בעזרת תובנות מבוססות נתונים כגון סוג השכונה, סוג האוכלוסייה, עסקאות שהיו בשכונה בעבר, טרנדים, הערכת שווי של נכסים, הערכת סיכונים למבנים ישנים וכיוצא באלה. דוגמה מעניינת לכך היא חברה המשתמשת בנתוני מיקום של מכשירים סלולריים על מנת להנגיש מידע בזמן אמת ותובנות התנהגותיות כדי לתת ליזמים אינדיקציה על המקום האידיאלי עבור פרויקטים חדשים שעתידים להיבנות. גם בעולם שיווק הנדל"ן אנחנו רואים דוגמאות של טכנולוגיית בלוקצ'יין, שמאפשרת לנו לקנות שברים של נכסים במקומות שונים בעולם, וכן של שווקים מבוססי בלוקצ'יין והזדמנויות השקעה חדשות. מכשירי IoT מציעים פתרונות רבים - החל מאבטחה חכמה של נכסים, תאורה חכמה, חיישנים המספקים מידע על הטמפרטורה בחדר ואיכות האוויר ומידע נוסף, המספק לדיירים חוויית משתמש המתאימה למידותיהם. ההתאמה האישית של המבנה לחוויית הדיירים והתגובה המהירה לשירותי וצורכי התחזוקה של המבנה הם רק טיפה בים בתעשייה שהולכת להציע עוד הרבה יותר. אז איך מצליחים לפרוץ לשוק הפרופטק בישראל?  כמו בעולם כולו, שוק הבנייה בישראל הוא שוק מסורתי שזז לאט מאוד. על-מנת להצליח לשנות בו דברים, נדרש לחשוב מחוץ לקופסה כדי לייצר פתרונות שגם מצליחים להביא ערך למשתמשים מהר מאוד, וגם מאפשרים ליישם את הטכנולוגיה בזמנים קצרים יחסית. דווקא במקום הזה, היצירתיות והיזמות הישראלית בולטות ביכולת שלהן לייצר פתרונות שוברי מוסכמות, שמאפשרים לעשות שינוי בעולמות המסורתיים הללו. דוגמה מצוינת לפתרון מן הסוג הזה היא טכנולוגית ניווט, המשתמשת בשדה המגנטי של כדור הארץ על מנת לאפשר מיקום מדויק בתוך מבנים, בעזרת מכשירים סלולריים בלבד, ללא צורך בחומרה או במערכות אחרות. מציאת הנתיב המהיר ביותר לשער בשדה התעופה, כספומט בקניון, או חדר ספציפי בבית-חולים, הן רק כמה דוגמאות לשימושים הפרקטיים של הטכנולוגיה הזאת, שמייצרים ערך מידי למשתמשים. כיווני השקעה בעתיד: Going beyond the meter במהלך 2018, חברת אינוג'י השקיעה בחברות הסטארט-אפ הישראליות atralink, Buildots, placense ו-Oriient. כל אחת מהחברות הללו מתמקדת בשלבים אחרים של שרשרת הערך בבניית הבניין החכם, החל מפיקוח וניטור הבנייה וכלה בשירותים מבוססי מיקום ותובנות מבוססות נתונים. במבט לעתיד, אינוג'י מחפשת להשקיע בטכנולוגיות שיתמכו באופטימיזציה של ניהול ושיווק נכסים ושיפור יומיומי של חווית הדיירים. טכנולוגיות שיאפשרו לחברת השקעות כמו אינוג'י להגיע "מעבר למונה" (Beyond the meter) ולייצר מבנה עצמאי מבחינה אנרגטית, לאפשר ניהול חכם של הנכס ולהציע שירותים מותאמים אישית לדיירים, הן אלה שעתידות לקחת את תעשיית הנדל"ן והבנייה לעתיד.   הכותב הינו מנהל פיתוח עסקי וצמיחה, אינוג׳י מרכז חדשנות.