הדלפות וניחושים על מכשירים עתידיים של החברות המובילות הפכו זה מכבר לתחביב נפוץ של אתרי הטכנולוגיה בעולם, כשאחד המכשירים שזוכים להיות במוקד התעניינות הוא הפיקסל 4 של גוגל. השמועות האחרונות בקשר לפיקסל 4, המבוססות על "מקורות אמינים" לדברי אתר  9to5Google, נוגעות לתכונות של זיכרון ה-RAM שלו ולמסך, שיקרבו אותו לרמה של מכשירי העילית של המתחרות, בעיקר סמסונג ואפל, כמובן. לפי הדיווחים, דגמי הפיקסל 4 והפיקסל 4 XL יהיו בעלי מסך בעל קצב רענון של 90 הרץ, שהחברה תמתג כ-Smooth Display. התכונה הזאת קיימת גם ב- OnePlus 7 Pro. בנוסף, לפי הדיווח, שתי המצלמות האחוריות במכשיר יהיו בנות 12 מגה-פיקסל האחת ו-16 מגה-פיקסל השנייה, עם עדשת טלה-פוטו, וייתכן גם שגוגל "מפתחת תוספת של דמוי DSLR". המעבד במכשירים יהיה כמובן ה-Snapdragon 855 של קוואלקום, כמו כל מכשירי הדגל האנדרואידיים האחרונים. והחדשות בקשר לזיכרון ה-RAM הן, שלמכשיר יהיו 6 ג'יגה-בייט של זיכרון RAM, שעשויים לשפר את ניהול הזיכרון יחסית לפיקסל 3, שהציג בעיות בתחום הזה בשנת קיומו. עוד לפי הדיווח האחרון, גוגל תשיק את המכשיר ב-4 באוקטובר. גוגל עצמה פרסמה כמה רמזים על המכשיר המתקרב. אחד מהם הוא תמונתו בטוויטר בליווי ההודעה: "טוב, מאחר שיש קצת עניין, הנה! חכו עד שתראו מה הוא יכול לעשות." Well, since there seems to be some interest, here you go! Wait 'til you see what it can do. #Pixel4 pic.twitter.com/RnpTNZXEI1 — Made by Google (@madebygoogle) June 12, 2019 בסרטון אחר שפרסמה בטוויטר, רמזה גוגל לכך שהמכשיר יאפשר זיהוי פנים. Look internet, no hands. #Pixel4 Learn more https://t.co/PYY0AFcnyI pic.twitter.com/f9v51VbXWd — Made by Google (@madebygoogle) July 29, 2019

משרד התקשורת מקים צוות לבחינת המצב הפיננסי של חברות הסלולר - כך על פי הודעה שהוא פרסם היום (ה'). זאת, בפרט לאור אזהרת הרווח שבזק פרסמה בשבוע שעבר, שלפיה קיים חשש לירידה של כמיליארד שקלים בשווי הערך של פלאפון. במשרד אומרים כי הם עוקבים מקרוב "לאורך השנה ובפרט בשבוע האחרון" אחרי איתנותן הפיננסית של חברות הסלולר. בהודעה נכתב ש-"לאור ההתפתחויות האחרונות, הורה מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, על הקמת צוות מיוחד לבחינת מצב שוק הסלולר. הצוות יבחן כלים אפשריים לייצוב השוק לקראת השקעות בדור החמישי, במטרה ליצור שוק שמציע לצרכנים מוצרים איכותיים ומגוונים במחירים הוגנים, בו פועלות חברות תקשורת שמכניסות למשקיעיהן רווחים סבירים". הצבע האדום שולט שוק הסלולר סובל מתקופה לא פשוטה, עם ירידות עקביות בהכנסות בחמש השנים האחרונות, ובפרט בחודשים האחרונים. שלוש החברות העיקריות בשוק - פלאפון, פרטנר וסלקום - טרם פרסמו את תוצאות הרבעון השני והמחצית הראשונה של השנה, אולם תוצאות הרבעון הראשון העלו שהן פתחו את השנה בירידות: ההכנסות של פלאפון קטנו בתקופה זו ביותר מ-6% והרווח הנקי שלה צלל ב-78%. פרטנר הציגה צניחה בשיעור דומה ברווח הנקי וקיטון של 4% בהכנסות. סלקום אמנם לא רשמה שינוי ניכר בהכנסות, אבל עברה להפסד נקי של 16 מיליון שקלים אל מול רווח של שבעה מיליון ברבעון הראשון של 2018. התוצאות הביאו לירידות שערים במניות של שלוש החברות הללו. היום הן רושמות מגמה מעורבת: נכון לכתיבת שורות אלה, מניית בזק, שפלאפון היא חלק ממנה, עולה בכ-2.5%, ולעומתה, מניות סלקום ופרטנר, שעלו בשעות המוקדמות יותר של היום, יורדות בכ-1.5% ובכ-2.5%, בהתאמה. גורמים בשוק מעריכים כי המצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, עקב המשך התחרות העזה בענף הסלולר ומאחר שהדור החמישי קרוב, ואתו השקעות העתק שהחברות צריכות להוציא על מנת להציע את השירותים הללו ולשדרג את התשתיות. במקרה של סלקום מדובר גם על ההוצאות לרכישת השליטה במיזם הסיבים האופטיים, IBC, מחברת החשמל.

בוקר אחד ב-2004 קם ג'ון תומפסון, שהיה אז מנכ"ל ויו"ר סימנטק, והגה רעיון: "הבה נקנה את וריטאס, שפועלת בעולם הגיבוי, ונפיץ קונספט חדש - אבטחת מידע + גיבוי = אבי אבות הגנת המידע". תומפסון, מנהל מוכשר ומוערך, מולטי מיליונר, שלימים היה מועמד לתפקיד שר המסחר בממשל אובמה, לא שיער לעצמו שבמהלך זה הוא גזר דין מוות, ארוך ומייסר, על החברה שבראשותו. וריטאס הייתה כאבן ריחיים על צווארה של סימנטק: המיזוג לא צלח, משלל סיבות, וב-2015 ענקית אבטחת המידע מכרה אותה לקבוצת משקיעים בשמונה מיליארד דולר במזומן. אף שהסכום היה גבוה, מדובר בהפסד לסימנטק, שקנתה את וריטאס ב-2005 תמורת 13.5 מיליארד. ארבעה מנכ"לים - ארבע "פרישות" בנסיבות שנויות במחלוקת ככלל, השנים האחרונות היו לא קלות לסימנטק. ארבעת המנכ"לים האחרונים שלה פוטרו או עזבו את תפקידם בנסיבות שנויות במחלוקת. האחרון שבהם, גרג קלארק, הלך הביתה רק לפני כשלושה חודשים, לאחר שבשנת כהונתו האחרונה החברה חוותה חקירת הונאה פנימית, פיטורים, לחץ מצד המשקיעים וירידה של 32% בערך המנייה. קודמו, מייק בראון, פוטר ב-2016 בשל אי עמידה ביעדי המכירות. ב-2012 הודח מהתפקיד אנריקה סאלם. במקומו מונה היו"ר, סטיב בנט, לתפקיד המנכ"ל - ו-"זכה" לגורל דומה. אחד הדברים המרכזיים שהיה לסימנטק לרועץ בשנים האחרונות הוא אי הצלחת ההתמודדות שלה עם מגמת המעבר למכשירים ניידים. מכירות ורווחי החברה היו בירידה בשנים הרלוונטיות, בעוד ששוק הגנת הסייבר גדל משמעותית. סימנטק לא הביאה מספיק חדשנות ומולה צצו חברות הגנת סייבר זריזות, עם טכנולוגיות חדשניות. [caption id="attachment_234114" align="alignnone" width="600"] גרג קלארק, לשעבר מנכ"ל סימנטק. צילום: סימנטק[/caption] אלא שבהמשך, סימנטק פצחה במסע רכישות, ונדמה היה שהיא שבה לדרך המלך. באחת מהן, שבוצעה ב-2016, היא רכשה את בלו קואוט תמורת 4.65 מיליארד דולר במזומן והמנכ"ל של הנרכשת, קלארק מיודענו, הפך למנכ"ל סימנטק. עזיבתו של קלארק באה, בין היתר, לאחר שבשנה שעברה חשפה סימנטק בדרמטיות שוועדת הביקורת של הדירקטוריון שלה פתחה בחקירה פנימית עקב "חששות שהועלו על ידי עובד לשעבר" - שם קוד מכובס להונאה חשבונאית או לזיוף מסמכים הקשורים למכירות. בסיום החקירה הפנימית נדחו הכנסות של 12 מיליון דולר, שהיו חלק מדיווחי הרבעון. הסתבר שנרשמו הכנסות של 13 מיליון דולר, שמתוכן רק מיליון אחד היה אמור להיות מדווח. צרות הרי באות בצרורות: בשל החקירה ותוצאותיה, בנובמבר האחרון נתבעה סימנטק על ידי בעלי מניות. עם היוודע קיומה של החקירה, חוותה החברה מידית ירידה של כ-10% בערך מניותיה, והפסידה יותר משבעה מיליארד דולר בשוויין. או אז, ערכן נותר נמוך בכ-40% בהשוואה לשיא שרשמה. סימנטק סבלה לפני כשנה גם מפיטורי מאות עובדים - 8% מכוח האדם בן 11 אלף העובדים שלה, כחלק ממאמציה לחסוך בהוצאות תפעוליות. למה ברודקום נכנסה לתמונה? בשבועות האחרונים התוודענו למהלך המשמעותי הבא שמתרקם בהקשר של סימנטק: במחצית החודש שעבר דווח על העסקה הגדולה אי פעם בעולם הגנת הסייבר - רכישת חברת הענק על ידי ענקית אחרת, ברודקום. אלא שהמגעים בין שתי החברות הופסקו והעסקה ירדה מהשולחן. סימנטק רצתה שהרכישה תיעשה לפי שווי של 22 מיליארד דולר, בעוד שברודקום סירבה והציעה רק שווי של 18-19 מיליארד. אלא שברודקום לא מוותרת: הבוקר פורסם שהיא נמצאת במגעים מתקדמים עם סימנטק לקנות את החטיבה הארגונית שלה, כשהתמורה המדוברת עומדת על 10 מיליארד דולר. בשוק מעריכים שהעסקה תיסגר בימים הקרובים, והחברות אולי אף יודיעו עליה הלילה, עם פרסום התוצאות הכספיות של סימנטק. המגעים הללו מסמלים את הרצון של ברודקום להפוך לחברה שפועלת לא רק בעולם החומרה, אלא גם בעולם התוכנה, לאחר שבשנה שעברה עצר ממשל טראמפ את הצעתה לרכוש את קוואלקום, יריבתה. צרה נוספת שניחתה על החברה היא שוועדת הסחר הפדרלית האמריקנית (ה-FTC) בחנה באחרונה את הטקטיקה שהיא נוקטת סביב מכירות המעבדים שלה - מה שהפיל את המנייה בכ-10%. [caption id="attachment_297194" align="alignnone" width="600"] מה התועלת לברודקום מרכישת סימנטק, או חלק ממנה? לא ברור. מקור: BigStock[/caption] האנליסטים לא מבינים מדוע ברודקום מוכנה להשקיע סכומים גדולים בחברת אבטחה וסייבר, ומה התועלת העסקית שלה בזה. זאת, בין היתר לנוכח הצהרתו של הוק טאן, מנכ"ל ברודקום, עם רכישת החברה את CA, שלפיה מטרת רכישה זו היא להפוך אותה לאחת מחברות התשתית הטכנולוגית הגדולות ביותר בעולם. נראה שהסיבה ההגיונית היחידה שאפשר למצוא לרכישת סימנטק היא שבברודקום חושבים שבעידן שבו המחשוב הופך למבוזר יותר, הרשת מתחילה להימתח עוד יותר לכיוון האינטרנט של הדברים ויש חיישנים בקצה הרשת - צריך לספק שבבים שעושים חיישנות עם אבטחה. כפי שכתב עמיתי, צבי קצבורג, "אי אפשר להשתחרר מההרגשה שברודקום פשוט החליטה שהיא תהיה חברת ענק ויהי מה. היא ניסתה לרכוש את קוואלקום ולא הצליחה... ברודקום הייתה מוכנה להשקיע בקוואלקום סכום עתק של 120 מיליארד דולר ועשתה כל מה שיכולה, באופן האגרסיבי ביותר, להשלים את הרכישה - אבל ללא הצלחה". לסיום, כמה מילים על החיבור שבבים-אבטחה. באוגוסט 2010 רכשה ענקית השבבים אינטל את חברת אבטחת המידע מק'אפי תמורת 7.68 מיליארד דולר. ימים ספורים לאחר מכן פגשתי את מי שהיה אז מספר 2 בסימנטק. "ישבנו וחשבנו, דיברנו וברברנו, גירדנו בפדחתנו ולא הצלחנו להבין מדוע אינטל ביצעה את הרכישה", אמר הבכיר. התברר שהוא צדק: כעבור שש שנים היא מכרה את מתחרתה של סימנטק ב-45% פחות, ובהפסד של מיליארדים.

השלב הראשון במימוש רכישת הענק, בת 34 מיליארד הדולרים, של רד האט על ידי יבמ - החל. תוכנות של יבמ הותאמו לעבודה על כל תשתיות הענן המובילות - ולאינטגרציה עם הפלטפורמות של רד האט. יבמ השלימה את התאמת התוכנות והשירותים שלה - יותר מ-100 מוצרים, לעבודה בכל תשתית ענן וכן לריצה על פלטפורמת OpenShift של רד האט. כך, ארגונים יוכלו לבנות יישומים קריטיים פעם אחת בלבד ואז להריצם על כל העננים הציבוריים המובילים, לרבות זה של אמזון, AWS, זה של גוגל, Google Cloud, Azure של מיקרוסופט, עלי בבא וכן IBM Cloud - כמו גם על עננים פרטיים. [caption id="attachment_283046" align="alignnone" width="600"] IBM Cloud. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] פלטפורמת Hybrid multicloud של הענק הכחול בנויה על טכנולוגיות קוד פתוח, ופועלת עם OpenShift - פלטפורמת הקוברנטיס הארגונית, ו-Red Hat Enterprise Linux - פלטפורמת הלינוקס לארגונים. כך, הלקוחות יכולים לבחור את הארכיטקטורה והגישה הטובות יותר עבור היישומים, הנתונים ועומסי העבודה הקריטיים ביותר לעסקיהם. התוכנה של הענק הכחול אורגנה ומותגה מחדש בחבילות הקרויות Cloud Paks, שהותאמו מראש לעולמות תוכן ולצרכים שונים של המשתמשים. תוכנת יבמ, המאוחסנת בקונטיינרים, תוכל לשמש כמודל הפעלה סטנדרטי וכמערך שירותים סטנדרטי לצורך יישומים כמו ניהול זהויות, אבטחה, ניטור ותיעוד (לוגינג). זאת, במטרה לשפר את הנראות והבקרה בכל העננים, יחד עם ממשק אחיד ואינטואיטיבי. כעת, זמינים כבר חמישה Cloud Paks: לנתונים – לשיפור האופן בו ארגונים מפיקים תובנות מנתונים, ולאספקת ארכיטקטורה הניתנת להרחבה, כדי לבצע וירטואליזציה של נתונים עבור בינה מלאכותית - במהירות הגבוהה ב-500% מהמצב הנוכחי; לאפליקציות – לטובת ביצוע מודרניזציה, בנייה, פריסה והרצת יישומים; לאינטגרציה – לטובת שילוב של אפליקציות, נתונים, שירותי ענן ו-APIs ולצמצום 33% מהוצאות האינטגרציה; למיכון – לטובת טרנספורמציה של תהליכים, החלטות ותוכן, ולצמצום התהליכים הידניים ב-80%; לניהול סביבה מרובת עננים – לטובת נראות, יכולת פיקוח ומיכון הסביבה, ולצמצום ההוצאות התפעוליות של תמיכה בסביבות מרובות עננים ב-75%. הטכנולוגיות הללו, שיכולות לרוץ כאמור על רוב העננים הציבוריים, כוללות את: DB2, WebSphere, API Connect, Watson Studio וכן את Cognos Analytics. פלטפורמת OpenShift - תונגש כשירות על הענן הציבורי של יבמ פלטפורמת OpenShift תונגש כשירות גמיש ומנוהל על הענן הציבורי של יבמ. בנוסף יבמ תנגיש את הפלטפורמה במערכות הארגוניות שלה, כגון IBM Z ו-LinuxONE. "אנחנו מתירים את הרסן מהתוכנה שלנו, ומניחים לה לצאת ממרכז הנתונים ולהצטרף למירוץ עומסי העבודה הארגוניים בענן. המהלך הזה יחזק את המעמד שלנו כמובילת התעשייה בתחום העננים ההיברידיים, המוערך בטריליון דולר", אמר ארבינד קרישנה, סגן נשיא בכיר לעננים ותוכנה קוגניטיבית בענק הכחול, "אנו מספקים את הכלים החיוניים הדרושים לארגונים כדי לצאת למסע רב שנים אל הענן - בעזרת תקנים משותפים ופתוחים הפועלים בכל סוגי העננים, היישומים והיצרנים, באמצעות רד האט". "טכנולוגיות מבוססות לינוקס, לרבות קונטיינרים וקוברנטיס, הפכו לאבני הבניין הבסיסיות בסביבות ענן היברידיות", אמר ג'ים ווייטהרסט, נשיא ומנכ"ל רד האט, "תשתית הענן ההיברידית והפתוחה מאפשרת לממש את החזון של כל אפליקציה בכל מקום ובכל עת. ארגונים יכולים ליצור אפליקציות מודרניות עם הטכנולוגיות המועדפות עליהם, וליהנות מפריסה גמישה בסביבה הטובה ביותר לאפליקציה, בין אם באתר הפיזי - או במספר רב של עננים ציבוריים".

אמדוקס סיימה את הרבעון השלישי של שנתה הכספית בסימן חיובי, עם עלייה קטנה בהכנסות, שעקפו מעט את התחזיות, וגדולה הרבה יותר ברווח הנקי - כך עולה מהתוצאות שהחברה פרסמה אמש (ד'). הדו"חות מראים שההכנסות הרבעוניות של החברה עלו ב-2.25% וחצו את רף מיליארד הדולרים - ל-1.02 מיליארד, הרווח הנקי צמח ב-43.61% ועמד על 131.45 מיליון, והרווח למנייה זינק ב-50% ל-96 סנט. הסיבה המרכזית לעלייה הבולטת ברווח היא ריסון בהוצאות שבו נקטה החברה, שפחתו ב-1.6% לכ-882 מיליון דולר. יש לציין שההכנסות הושפעו לשלילה מתנודות של כשלושה מיליון דולר בשערי החליפין של המטבע האמריקני, לעומת הרבעון הקודם. עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות הגולמיות רשמו עלייה של 2.2% ל-664.86 מיליון דולר, הרווח הגולמי עלה ב-2.34% ל-359.84 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 35.12%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות פחתו ב-11.62% ל¬-217.52 מיליון דולר והרווח זינק ב-34.25% ל-142.23 מיליון. אמדוקס רשמה ריסון בהוצאות והשפעה חיובית שלו על הרווחיות גם בתשעת החודשים הראשונים של השנה הכספית. החברה הציגה בתקופה זו עלייה של 0.69% בהוצאות ל-2.63 מיליארד דולר, גידול של 2.83% בהכנסות ל-3.06 מיליארד, צמיחה של 18.37% ברווח התפעולי ל-425.59 מיליון דולר ועלייה של 15.25% ברווח הנקי ל-357.42 מיליון. דירקטוריון החברה אישר דיבידנד רבעוני במזומן של 0.285 דולר למנייה, שצפוי להיות משולם ב-25 באוקטובר הקרוב. "הכנסות שיא" לצד התוצאות הודיעה אמדוקס על רכישת חברת הטלקום TTS Wireless, שיושבת בקליפורניה, בסכום שלא פורסם. על פי הרוכשת, מטרות הרכישה הן הוספת יכולות מוכחות בתחום השירותים לתכנון רשתות דור חמישי, חיזוק פורטפוליו הפתרונות Open 5G, ומנגד - סיוע לנרכשת בהשקה ובאופטימיזציה של רשתות פתוחות מבוססות ענן. שוקי שפיר, מנכ"ל ונשיא אמדוקס, כינה את התוצאות הכספיות של החברה "איתנות" ואמר שהן "כללו הכנסות שיא, רווחיות יציבה, תזרים מזומנים חופשי בריא ואת הרבעון החזק ביותר בתחום השירותים המנוהלים".

סמסונג הכריזה אתמול באירוע שערכה בניו יורק על מכשיר הדגל החצי שנתי שלה – הגלאקסי Note 10, שלראשונה מגיע בשני דגמים: ה-Note 10 הרגיל וה-Note 10 פלוס. אחד הדברים הבולטים במכשירים החדשים הוא התאמתות השמועות על העדר שקע האוזניות במכשירים החדשים. למרות שבעבר לעגה סמסונג לאפל, שהייתה הראשונה לוותר על שקע האוזניות, כעת היא "מתיישרת" עם המגמה, כשהסיבה, לפי החברה, היא הרחבת קיבולת הסוללה בזכות הנפח שהתפנה. ה-Note 10 הרגיל הוא בעל מסך בגודל 6.3 אינץ', ודגם הפלוס נושא מסך של 6.8 אינץ'. בשניהם מסך Dynamic AMOLED, ושניהם כוללים מצלמת סלפי קדמית של 10 מגה-פיקסל בגומה במרכז החלק העליון של המסך, התומכת גם בזיהוי פנים, וכמובן את אחד מסימני ההיכר של המכשיר, ה-S-Pen, שלדברי החברה עוצב מחדש והוספו לו אפשרויות חדשות, כמו המרה מכתב יד וביצוע מגוון פעולות בשליטה מהאוויר. שני המכשירים כוללים סורק טביעת אצבע מתחת למסך הקדמי ותמיכה בטעינה הפוכה – המאפשרת להטעין על המשטח האחורי מכשירים אחרים התומכים בטכנולוגיה. שני המכשירים תומכים ב-SIM כפול, אך אינם תומכים ב-eSIM. מערך הצילום ב-Note 10 הרגיל כולל שלושה חיישנים: מצלמה ראשית באיכות 16 מגה-פיקסל וחיישן Ultra Wide, עדשה משנית של 12 מגה-פיקסל לצילום זווית רחבה עם פוקוס אוטומטי, ועדשה שלישית של 12 מגה פיקסל לצילום זום אופטי. בדגם הפלוס הוסף למערך המשולש חיישן רביעי, DepthVision, עבור צילום עומק שדה באיכות VGA, שמוסיף את אפשרות אפקט הבוקה גם בצילום וידיאו. בגזרת המעבדים – המכשירים נושאים את מעבד Exynos 9825 עם שמונה ליבות של החברה, ולשוק האמריקני יורכבו המכשירים עם מעבד Snapdragon 855 של קוואלקום. מכשיר ה-Note 10 הרגיל נושא סוללת 3,500 מילי-אמפר, זיכרון RAM של 8 ג'יגה-בייט ונפח אחסון של 256 ג'יגה-בייט, ודגם הפלוס נושא סוללה של 4,300 מילי-אמפר, 12 ג'יגה-בייט זיכרון RAM, ונפח אחסון של 256 או 512 ג'יגה-בייט, כשהאפשרות להרחבת האחסון באמצעות כרטיס קיימת רק בדגם הפלוס. לצד שני הדגמים החדשים הציגה החברה את אותם הדגמים גם עם תמיכה בקישוריות דור 5. המכשירים צפויים להגיע לישראל עוד לפני החגים ומחירם הרשמי יהיה 3,699 לדגם הרגיל, ו-4,199 לדגם הפלוס.

אלוף משנה עומר כהן מונה לתפקיד מקשא"פ (ר"ת מפקד קשר ואלקטרוניקה פיקודי, למעשה – מנמ"ר) של פיקוד הדרום. הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, אישר השבוע את המינוי, וכעת נדרש אישור שר הביטחון, בנימין נתניהו. הוא יחליף בתפקיד את אל"מ יוסי כארדי. אל"מ כהן נולד ב-1977 בקריית טבעון, הוא נשוי ואב לשלושה, ומתגורר ברמת צבי. כהן התגייס לצה"ל בשנת 1995. לאחר קורס קצינים, שימש בשנים 1997-1998 כקצין תקשוב גדודי בגדוד שקד שבחטיבת גבעתי. בשנים 1998-2000 היה כהן סגן קצין הקשר החטיבתי בחטיבה הדרומית. לאחר מכן, בשנים 2000-2001, הוא היה מ"פ בגדוד התקשוב של פיקוד דרום. בין 2002-2004 שימש כקצין הקשר של החטיבה הצפונית בעזה. בשנים 2004-2006 היה כהן קצין הקשר של חטיבת גבעתי. לאחר מכן, בשנים 2006-2007 כהן היה סגן מפקד גדוד התקשוב באוגדה 98. לאחר מכן הלך כהן ללמוד. בשנים 2011-2013 שימש כקצין אג"ם של התקשוב בפיקוד דרום. בין השנים 2013-2015 היה מפקד גדוד אמירים ביחידת חושן. התפקיד הבא שלו היה מפקד גדוד התקשוב של אוגדה 162, אותו מילא בין 2015-2017. בשנתיים האחרונות, כהן שימש בשני תפקידים באגף התקשוב וההגנה בסייבר. כהן הוא בוגר לימודי הנדסה, תעשייה וניהול באוניברסיטת אריאל. [caption id="attachment_183688" align="alignnone" width="600"] משלחת צה"ל בדרך לנפאל. צילום: סאי לוי[/caption] בעת ששימש כמפקד גדוד אמירים, התראיין כהן לאנשים ומחשבים ואמר כי "התקשוב הצה"לי מציל חיים באסון הטבע בנפאל, באופן הבסיסי ביותר. אנחנו מסייעים לצוותי הרפואה בשטח לקיים עם צוותי הרפואה בישראל תקשורת רציפה, כולל חזותית – ובזמן אמת". אמירים הוא גדוד הקשר המטכ"לי באגף התקשוב, וחייליו היו בין אלה שנסעו כחלק ממשלחת החילוץ וההצלה הישראלית לנפאל. לדבריו, "חלק ממשימות הגדוד הן לעסוק בתקשורת לוויינית – גם בצד הקרקעי, של קליטת המסופים, וגם בצד הטקטי, של הפעלת מסופים ניידים בשטח. אנחנו מפעילים מסופים לווייניים מסוגים שונים – גם רחבי סרט וגם צרי סרט. חלקם גלגליים וחלקם עם ערכות נפרסות". על פי סא"ל כהן, "הגדוד היה שותף לאורך השנים לכל המשלחות הגדולות של פיקוד העורף – במבצעי חילוץ והצלה בארמניה, טורקיה, האיטי והפיליפינים". לדבריו, "אנחנו מאריכים את זרוע השליטה ממרחב התקשורת הנייחת לניידת, ובכך מחברים את המשימה לליבה הצה"לית. אנחנו מתייחסים לפעילות כאל כל מבצע צבאי". הוא הוסיף כי "אין למערכות תלות ברשת תקשורת או רשת סלולר מקומית. התקשורת הלוויינית מייצרת עצמאות תקשורתית, עם גמישות מבצעית שמופעלת כל הזמן. אנחנו מספקים תקשורת למערכות השו"ב שבצבא". כהן סיים בציינו כי "כוח החילוץ וההצלחה הישראלי מקבל מכלול של שירותי תקשורת: טלפון סלולרי וקווי, גישה לרשת האינטרנט וקשר וידיאו רציף. אמצעים אלה הם קריטיים לפעילותה ולהצלחתה של המשלחת בשטח. יצרנו תשתיות ברמה הגבוהה ביותר – שתוכל לשרת את הכוחות. ללא תקשורת, פעילות המשלחת הייתה קשה יותר ומוגבלת. עלינו מוטל לאפשר את פעילותה ואת הקשר שלה לארץ באופן החלק ביותר".

עוד אקזיט ענק: סיילספורס תרכוש את קליקסופטוור הישראלית תמורת כ-1.35 מיליארד דולרים. הרכישה תיעשה במזומן ובמניות סיילספורס, והיא תושלם עד סוף אוקטובר השנה, בכפוף לקבלת אישורים מרשויות ההגבלים העסקיים בארה"ב ובישראל. ענקית ה-CRM בענן רכשה את קליקסופטוור על מנת להעצים את היכולות שלה בענן. היא תאפשר לכל עובד, החל מנציגי מרכז השירות ועד לאנשי השדה, לספק שירות מחובר וחכם יותר ללקוחות. הנרכשת מאפשרת לחברות לנהל את משימות השירות בזמן אמת, על בסיס נתוני ניידות, זמינות ומיקום וכן לבצע אופטימיזציה של שרשרת השירות בכל מקום הוא ניתן. שירות Field Service Lightning, המבוסס על פלטפורמת ענן השירות של הרוכשת, מאפשר יכולות של שילוח וניהול כוח האדם בשטח, ביצוע משימות מרחוק וחיבור של כוח עבודה נייד בפלטפורמה מרכזית אחת, המבוססת על טכנולוגיית IoT. ככל שמכשירים ניידים הופכים חכמים יותר ובעלי יכולות חיזוי טובות יותר, כך עולות הציפיות מצדם של לקוחות לקבלת שירות מהיר ומותאם לצרכיהם הייחודיים. כדי להישאר תחרותיות, על חברות לשכלל את חוויית הלקוח בעת קבלת שירות בשטח. בינואר השנה פורסמו בראשונה דיווחים על מגעים בין שתי החברות, לרכישה תמורת 1.5 מיליארד דולרים. [caption id="attachment_297109" align="alignnone" width="600"] קליקסופטוור[/caption] קרן ההשקעות האמריקנית פרנסיסקו פרטנרס קליקסופטוור הוקמה ב-1997 על ידי משה בן בסט ובשנת 2000 הונפקה בבורסת נסדא"ק. לפני יותר משלוש שנים, באפריל 2015, היא נמכרה לקרן ההשקעות האמריקנית פרנסיסקו פרטנרס תמורת 438 מיליון דולר.  סכום הרכישה הנוכחי הוא יותר מפי 3 ממה ששלמה הקרן האמריקנית, כך שמדובר בעסקה משתלמת במיוחד בעבורה. עם רכישתה נמחקה קליקסופטוור מנסדא"ק, ומאחר שכיום היא חברה פרטית, היא לא מפרסמת נתונים כספיים. עם זאת, על פי ההערכות, ההכנסות שלה ב-2017 עמדו על 140 מיליון דולרים. המטה של קליקסופטוור נמצא בברלינגטון, מסצ'וסטס, והיא מחזיקה מרכז פיתוח בפתח תקווה, שמעסיק 200 מ-700 עובדיה. על פי ההערכות, העובדים הישראליים יעברו למרכז הפיתוח המקומי של סיילפורס. אנליסטים ציינו כי העסקה לא באה בהפתעה, שכן סיילספורס רואה בקליקסופטוור שותפה חשובה ביותר ולמעשה זרוע שלה בתחום ניהול מערכות השירות. בנוסף, הן לרוכשת והן לפרנסיסקו פרטנרס קשרים ענפים למדי עם ישראל. הקרן רכשה ב-2014 את חברת הסייבר הישראלית NSO תמורת 120 מיליון דולרים. שמה של NSO עלה לכותרות בטענות לקשרים עם משטרים מפוקפקים ומעקבים ברחבי העולם – לרבות, לכאורה, אחרי העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י, שנרצח בקונסוליה של הממלכה בטורקיה. חברה נוספת שעשתה אקזיט לפרנסיסקו פרטנרס היא סינטק מדיה, שבעליה קיבלו עבור הרכישה 400 מיליון דולרים. בנוסף, מכירת קליקסופטוור מתיישבת עם הפילוסופיה של הקרן – להשביח את החברות הנרכשות כדי שיגדילו את ההכנסות או על מנת למכור אותן. גם סיילספורס פעילה בישראל: היא הקימה כאן מרכז פיתוח לאחר שרכשה את דאטורמה לפני יותר משנה תמורת 850 מיליון דולר. ביל פטרסון, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל ענן השירות של סיילספורס, אמר כי "יותר ויותר חברות מתחומי שונים בתעשייה שמות דגש על מתן שירות יוצא מן הכלל בשטח, כאשר יותר מ-70 אחוז ממנהלי שירות הלקוחות משקיעים בשדרוג כוח האדם הנייד שלהם. הרכישה לא רק תאיץ את הצמיחה של ענן השירות שלנו, היא תביא עימה ערך נוסף של חדשנות אל תוך הפלטפורמה שלנו, ותספק מענה טוב עוד יותר לצרכי הלקוחות שלנו". מארק קאטיני, מנכ"ל קליקסופטוור, הוסיף כי "המשימה שלנו הייתה ברורה מההתחלה - להיות החברה המובילה בעולם בניהול שרשרת השירות בשטח ולהעניק ערך משמעותי ללקוחות שלנו. ההצטרפות לסיילספורס מעניקה לנו הזדמנות אדירה להאיץ חזון זה. כחלק מסיילספורס נוכל לפתח טכנולוגיה חדשנית מהר יותר, ולאפשר ללקוחות המשותפים שלנו לספק ללקוחותיהם חוויית שירות טובה ואיכותית עוד יותר. ניצור ערך מוסף חדש ללקוחותינו כחברה אחת". שיתוף הפעולה של השתיים החל בהשקת שירות Field Service Lightning. כך למשל, אם עובד שירות מתעכב בפקק בדרך, מוקדן יכול לנתב במהירות טכנאי שטח אחר לביצוע המשימה, במועד שסוכם עם הלקוח, כך שהפגישה לא תתבטל או תתעכב. אינטראקציות אלה מתעדכנות אוטומטית בכל פלטפורמת סיילספורס וזמינות בשקיפות מלאה ובזמן אמת ללקוחות, לאנשי מכירות, לנציגי שירות לקוחות ולספקי השירות בשטח.