מיקרוסופט ממליצה למשתמשי Windows 10 לעדכן באופן מיידי את המחשבים שלהם. החברה שחררה עדכון מיוחד ומיידי שפותר בעיה עם שתי פגיעויות שמוגדרות בידי החברה כקריטיות. הפגיעויות הללו, מסבירים במיקרוסופט, הן מסוג שמכונה Wormable, המסוגלות לעזור להפצה של וירוסי תולעת באמצעות הרשת ללא כל

בתחילת החודש החלה אפל להפיץ את כרטיס האשראי שלה למוזמנים בלבד, ובסוף החודש תמשיך בהשקה גדולה יותר. אולם מסתבר שלא כל אחד יכול להשיג את הכרטיס הזה: במסמך תמיכה באתר שלה, אפל מפרטת את הסיבות שבגללן היא עשויה לדחות בקשות של משתמשים. במסמך המפורט, מציינת אפל את התנאים הראשוניים להגשת בקשה – אזרחים או תושבים חוקיים של ארה"ב, מעל גיל 18, ומציינת גם רשימה של סיבות לדחיית בקשות, בהן דירוג אשראי נמוך, פשיטת רגל, חובות והכנסה נמוכה, עיקולים בשל חוב מיסים, סגירת חשבון על ידי הבנק, חובות רפואיים ועוד. עוד מציין המסמך כיצד מחושב דירוג האשראי (תשלום התחייבויות, רמת התחייבויות, גיל החוב, הלוואות פתוחות ועוד), ומפרט כיצד לקוחות יכולים לקבל העתק של ניקוד האשראי שלהם ולהגיש השגות על טעויות אם נדחו על ידי החברה. יש מקרים שבהם תידחה בקשה בגלל אימות זהות, ואפל מספקת גם כמה המלצות כיצד להימנע מהן, או להקפיד עליהן בעת בקשה חוזרת, כמו סריקה ברורה של מסמכי זיהוי שיהיו בתוקף, והקפדה על שם המשפחה שיתאים לשם שבבקשה. החברה מאפשרת הגשת בקשה נוספת לאחר דחייה. עוד מסבירה החברה כי גובה האשראי נקבע בהתאם לרמת ההכנסה וסכומי התשלומים של התחייבויות קיימות, המשמשים להעריך את יכולות ההחזר. החברה מרגיעה את המשתמשים ומצהירה שגם במקרה של דחיית בקשה – דירוג האשראי של המבקש לא יושפע מכך.

אוניברסיטה אחת חדשנית בארצות הברית לקחה את אלקסה של אמזון צעד נוסף קדימה, והכניסה אותה לחיי היום יום של הסטודנטים. לחדרי המעונות של הסטודנטים נוסף כעת שותף חדש בדמות דיסקית קטנה: ה-Eco Dot של אמזון. האולמות באוניברסיטת סנט לואיס הפרטית שבמיזורי וכל חדר במעונות של הסטודנטים הלומדים בה מצוידים במכשיר של אמזון, שמספק לסטודנטים את כל המידע שקשור ללימודים ולחיי הקמפוס במוסד הוותיק בן 101 השנים. רשת של 2,300 מכשירי Eco Dot הפזורה באולמות האוניברסיטה ובחדרי המעונות מופעלת באמצעות פלטפורמת אלקסה לעסקים של אמזון, שהוטענה בשירות (Skill, כמו שאמזון מכנה את השירותים הניתנים באלקסה) פרטי של אוניברסיטת סנט לואיס, שתוכנן על בסיס Amazon Web Services. השירות הפרטי של האוניברסיטה תוכנן לענות על 135 שאלות הנוגעות לאירועים המתקיימים בקמפוס, שעות ההרצאות, פעילויות בבניינים השונים, אוטובוסים, ואפילו אפשרויות של מסעדות בסביבה הקרובה. הסטודנטים יכולים גם להאזין למוזיקה, לפודקאסטים ולערוצי רדיו, וגם יכולים לחייג לכל מספר טלפון, כולל למספרים במדריך הטלפונים של שירותי הסטודנטים. השירות, שתוכנן בשיתוף עם אנשי אמזון, מבטיח גם את פרטיות המשתמשים, בעיקר בזכות העובדה שהוא מבוסס על אלקסה לעסקים ולא על פלטפורמת אלקסה הרגילה. לדבריהם, שום מידע עם פרטים מזהים אינו מוקלט, מאוחסן או מועבר לצוות האוניברסיטה, וכל מכשיר משויך רק לחדר מסוים ולא מתבצע איסוף נתונים על אילו שאלות נשאלו בחדרים ספציפיים.

אינסטגרם רוצה לאפשר למשתמשיה, שמספרם עומד כיום על יותר ממיליארד, להעלות אל הפלטפורמה סטוריז יותר מגניבים ויצירתיים. אפליקציית המדיה החברתית מאפשרת כעת למשתמשים ליצור פילטרי מציאות רבודה משלהם. על ידי שימוש בגרסת בטא ביתית של תוכנה בשם Spark AR - שהייתה זמינה בעבר למשתמשי פייסבוק משום שהיא הבעלים של החברה שפיתחה את התוכנה, סטודיו ספארק AR - כל אחד יכול ליצור ולפרסם אפקטים של מציאות רבודה משלו ולהכניס אותם לסטוריז באינסטגרם.   View this post on Instagram   Over the past month, #augmentedreality veteran @tomemrich has been creating #AR effects using #SparkARStudio. Emrich shares his experience, his thoughts on the future of AR, and what he loves about the community. Check out what he had to say at the link in bio. A post shared by Spark AR (@sparkarcreators) on Aug 6, 2019 at 4:51pm PDT אם נזכרתם במסננים של סנאפצ'ט - אילו שבעזרתם אנשים "מתחפשים" לאיילים, כלבים, או אלים עם קרניים, אוזניים ולשון משתרבבת או הילות שנצמדים אל פניהם באופן מושלם, כאילו באמת עטו אותם, ושזזים יחד איתם בסנכרון מלא, ושהיו הראשונים לצוץ בשטח - הרי שאתם צודקים. מדובר על אותה טכנולוגיה אבל אפילו יותר מתקדמת, שכן טווח היצירתיות של המשתמש התרחב כעת, וכן בזכות עשרות אפקטים חדשים - ולעתים קרובות מוזרים, כמו למשל כזה שיקפיץ את עיניכם מחוריהן - שהתכונה כוללת. אפשר שכבר ראיתם את תוצאות התוכנה הזו אצל מותגים או מפורסמים כמו אדידס או קלי ג'נדר, שקיבלו מפייסבוק את האפשרות להתנסות בה ראשונים, אבל עכשיו הגיע תור המשתמשים היותר "עממיים" להשתולל איתה אז היכונו לחגיגה של צבעים, אימג'ים משונים והרבה דימיון פורה בסטוריז שלכם ממש בקרוב. View this post on Instagram   Artist Felipe Pantone discovered a new canvas for making art, using #SparkARStudio and #Instagram. Felipe tells the story of his first experience with Spark AR Studio and shares how his #AR effects and the art of graffiti go hand-in-hand in his creative process. For more AR inspiration, tap the link in our bio and select “Spark AR Studio Inspiration” A post shared by Spark AR (@sparkarcreators) on Jul 3, 2019 at 4:26pm PDT

סיסקו הציגה ברבעון האחרון של שנתה הכספית תוצאות מעורבות: מהדו"חות הכספיים שהיא פרסמה אמש (ד') עולה כי ההכנסות שלה אמנם עלו, ואף עקפו את תחזית האנליסטים, אבל הרווח הנקי רשם ירידה חדה. לעומת זאת, בשנה כולה היא רשמה עליות בשני הסעיפים. לפי הערכת החברה, ההכנסות שלה ברבעון הראשון של השנה הכספית הנוכחית אמנם יגדלו, אבל בשיעור נמוך - כ-2%. התחזית החיוורת השפיעה לרעה על שער המנייה של סיסקו, שירדה ב-4% במסחר שלאחר סגירת וול-סטריט אמש. מדובר בתחזית שלא צריכה להפתיע, כי סיסקו נמצאת בעיצומו של שינוי כיוון וההנהלה מבקשת לעבור למודל עסקי המבוסס יותר על שירותים, קרי: מחשוב ענן. אלא שהמעבר לשירותים נתקל בקשיים, שכן מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, כמו גם הירידה העולמית בפעילות הכלכלית בתחומים שבהם היא עוסקת, משפיעים לרעה על הביקושים למוצריה, שכן לקוחות רבים שלה מעדיפים לעכב את שדרוג מערכות המחשוב שלהם. בשנה הכספית: זינוק ברווח הנקי - בגלל צניחה בחבות המס כך או כך, בשנה הכספית 2019 כולה גדלו ההוצאות של החברה ב-1.72%, בעוד שההכנסות עלו ב-5.28% ועמדו על 51.9 מיליארד. העלייה הגבוהה יותר בהכנסות מאשר בהוצאות השפיעה לטובה על סעיפי הרווחיות: הרווח התפעולי גדל ב-15.52% ל-14.22 מיליארד דולר וסיסקו רשמה רווח נקי של 11.62 מיליארד דולר לעומת רווח של 110 מיליון בלבד בשנה הכספית הקודמת. סיבה מרכזית נוספת לקפיצה ברווח הנקי הייתה ירידה של כ-10 מיליארד דולר, שהם 77%, בחבות המס. בשלושת החודשים האחרונים של השנה רשמה החברה גידול של 2.53% בהוצאות ועלייה של 4.55% בהכנסות ל-13.43 מיליארד דולר. מתוכן, מכירות המוצרים גדלו בכמעט 5% לקצת יותר מ-10 מיליארד דולר ומכירות השירותים רשמו עלייה של 3.31% ל-3.31 מיליארד. לעומת 2019 הכספית כולה, ברבעון האחרון שלה היא עברה לחבות מס של 1.45 מיליארד דולר בהשוואה להחזר מס של 211 מיליון, מה שהביא לירידות, כאמור, ברווח הנקי על פי GAAP, שצלל ב-42% ל-2.21 מיליארד דולר, וברווח למנייה לפי חישוב זה, שצנח ב-35.81% ל-51 סנט. שלא לפי GAAP, הסעיפים הללו עלו: הרווח הנקי גדל ב-7.82% ל-59.3 מיליארד דולר והרווח למנייה צמח ב-18.58% ל-83 סנט. עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות הגולמיות הרבעוניות קטנו ב-1.39% ל-4.85 מיליארד דולר, הרווח הגולמי גדל ב-8.23% ל-8.57 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 63.86%. ההוצאות התפעוליות עלו ב-6.73% ל-4.88 מיליארד דולר. צ'אק רובינס, מנכ"ל סיסקו, הביע סיפוק מהתוצאות והגדיר את הרבעון האחרון של השנה הכספית כ-"סיומת מצוינת לשנה נהדרת. הצלחנו לעמוד במשימות בשנה מאתגרת והצגנו חידושים טכנולוגיים, מה ששומר על מעמדנו בשוק. אנחנו ממוקמים היטב כדי לנצל את ההזדמנויות העסקיות ארוכות טווח". כאמור, נראה שדעתם של המשקיעים אחרת.

תחקיר חדש שפורסם בוול סטריט ג'ורנל מעלה חשדות לגבי ענקית הטכנולוגיה וואווי, שמככבת בכותרות בשנה האחרונה – ולאו דווקא מסיבות חיוביות, ואפשר להגיד שהיא נמצאת תחת זכוכית מגדלת של גופי המודיעין במדינות רבות בעולם, בעיקר בארצות הברית ואירופה, בשל חששות שטכנולוגיות התקשורת שלה עלולות לשמש לריגול בחסות הממשל הסיני, טענות שוואוי הכחישה בתוקף שוב ושוב. לפי התחקיר נמצא, כי עובדים בענקית הטכנולוגיה סייעו ביירוט תקשורות, אך לא נמצאה עדות לכך שאותם עובדים שסייעו לממשלות פעלו בחסות וואוי או הממשלה הסינית, ומסתבר לפי התחקיר שהן וואווי והן הממשל הסיני לא ידעו על פעולותיהם אלה של עובדי החברה. התקשורות האלה כוללת הודעות מוצפנות ואפליקציות כמו ווטסאפ וסקייפ ומעקב אחר מתנגדי המשטר באמצעות נתונים סלולריים. עוד טוען הדיווח, כי הידיעות האלה אומתו על ידי גורמי מודיעין רשמיים. לפי הדיווח, עובדי וואווי סייעו לגוף ריגול הסייבר באוגנדה לפרוץ לקבוצות ווטסאפ ששייכות למתנגד פוליטי לנשיא הנוכחי באמצעות תוכנה ישראלית, ואותו מתנגד אף נעצר, יחד עם עשרות מתומכיו. בזמביה, טוען הדיווח, טכנאים של וואווי סייעו לממשל להשיג גישה למכשירי הטלפון ודפי הפייסבוק ששייכים למתנגדי המשטר, מה שאפשר לגוף ריגול הסייבר במדינה לאתר את מיקומם של הבלוגרים ולעצור אותם. עוד נטען, כי בשתי המדינות השתמשו עובדי וואווי גם בטכנולוגיות של ואווי לצורך סיוע לממשלות לרגל אחר מתנגדיהם. דוברי שתי הממשלות אישרו שהם עבדו עם טכנאים של וואווי, לפי הדיווח. הדובר של מפלגת השלטון בזמביה אמר, כי טכנאי וואווי סייעו לממשלה במאבקה נגד אתרי חדשות שהביעו עמדות שמתנגדות לשלטון, ואף אמר, כי "כל פעם שרצינו ללכוד את מי שדיווחו על הודעות שקריות, פנינו ל-Zicta, שהיא הסוכנות המובילה (הרשות לטכנולוגיית מידע ותקשורת בזמביה). הם עובדים עם וואווי כדי להבטיח שהאנשים האלה לא ישתמשו במרחב התקשורתי שלנו כדי להפיץ ידיעות כוזבות". אבל אותו דובר לא בדיוק הגדיר איפה עובר הקו בין עמדות מתנגדות לידיעות כוזבות. מה שמעניין עוד הוא, שלפי התחקיר לא נמצא שום היבט או אימות לכך שהטכנולוגיות של וואווי שסייעו לפעולות הריגול היו מיוחדות או בלעדיות, וכל טכנולוגיה דומה של כל חברה אחרת יכולה הייתה לשמש לאותן מטרות. וואוי, כמובן, הכחישה כל מעורבות, והצהירה בתגובתה שהיא "מעולם לא הייתה מעורבת בפעילויות האקינג. וואווי דוחה לחלוטין את הטענות הלא מבוססות והלא מדויקות הללו נגד פעילותנו העסקית. החקירה הפנימית שלנו מעידה ש-וואווי ועובדיה לא היו מעורבים אף לא באחת מהפעילויות האמורות. אין לנו הסכמים כאלה ואף איננו יכולים לעשות זאת".

החוקרים הישראלים נועם רותם ורן לוקה גילו הפרה משמעותית במערכת אבטחה ביומטרית ואבטחת סיסמאות המשמשת בנקים, רשויות חוק, כולל משטרת המטרופולין של לונדון, ועובדי כוחות ביטחון קבלניים ברחבי העולם - יותר ממיליון טביעות אצבעות, ובנוסף שמות משתמש לא מוצפנים, סיסמאות, מידע על זיהוי פנים ונתונים אישיים של העובדים, נמצאו בקטלוג נגיש לציבור. מלבד גניבת נתונים, החוקרים מאמינים כי אם המאגר מנוצל, המידע יכול לשמש האקרים למניפולציה של מערכות בקרה, בכדי לאפשר להם כניסה למתקנים מאובטחים. מערכת הנעילה הביומטרית, המכונה Biostar 2, מנוהלת על ידי חברת האבטחה סופרימה. בחודש שעבר הוכרז כי השירות השתלב עם AEOS - מערכת בקרה המשמשת כמעט 6,000 ארגונים ב-83 מדינות. קהל הלקוחות של שירות האבטחה כולל ממשלות ושירותים ציבוריים. לוקה ורותם, שעבדו מטעם שירות הרשת הפרטית הווירטואלית vpnmento, סיפרו כי בחנו את בסיס הנתונים וגילו שהמידע במערכת האבטחה ברובו לא מוצפן ולא מוגן. לשניים הייתה, לדבריהם, גישה ל-23 ג'יגה-נתונים ול-27.8 מיליון רשומות, כולל טביעות אצבעות, תמונות, לוחות מחוונים, שמות משתמש ולוחות ניהול. הצליחו להוסיף טביעת אצבע או תמונה לחשבון משתמש קיים בשיחה עם הגרדיאן אמר רותם, שהוא גם בלוגר מוכר בנושאי אבטחת מידע: "הצלחנו למצוא סיסמאות שנשמרו כטקסט רגיל של חשבונות אדמין", והוסיף והבהיר כי "הגישה מאפשרת קודם כל לראות מיליוני משתמשים שעושים במערכת זו שימוש בכדי לגשת למיקומים שונים, ולראות בזמן אמת איזה משתמש נכנס לאיזה מתקן או לאיזה חדר בכל מתקן, אפילו". רותם סיפר עוד ש"יכולנו לשנות נתונים ולהוסיף משתמשים חדשים", והבהיר כי על ידי שינוי הנתונים הצליח להוסיף טביעת אצבע או תמונה משלו לחשבון משתמש קיים ולגשת לקבצים לפי בחירתו. לדבריו, הגיע לנתונים, חלקם רגישים במיוחד, שנאספו במאגר ושייכות לחברות שונות ברחבי העולם. בפוסט שכתבו על הממצא שלהם טענו החוקרים כי "במקום לשמור ערבוביה של טביעות האצבע (שלא ניתן להנדסה הפוך) הם שומרים את טביעות האצבעות האמיתיות של האנשים, שניתן להעתיק למטרות זדוניות".  רותם ולוקה הבהירו שהבעיתיות הגדולה שמאחורי פגיעות מסוג זה היא שסיסמאות ניתן לשנות, אך טביעות אצבעות ונתוני זיהוי פנים הם עניין שברגע שהוא דולף יכול לשמש גורמים זדוניים כל עוד האדם חי. באתר שלה כותבת חברת Suprema שהיא "ספקית עולמית מובילה בתחום הביומטריה והאבטחה". ומעידה כי החברה "מחזיקה ברשת מכירות ברחבי העולם ביותר מ-130 מדינות". לדבריה, היא ספקית מספר אחת לשירותי אבטחה ביומטריים באזור EMEA ומתברגת בין 50 יצרני האבטחה המובילים בעולם. לוקה ורותם סיפרו כי ניסו ליצור קשר עם סופרימה פעמים רבות, אך טענו כי חברת האבטחה טרם הגיבה לפניותיהם. במסגרת פרסום ממצאיהם הם דוחקים בחברות המשתמשות ב-Biostar 2 ליצור קשר ישיר עם סופרימה, ולשנות באופן מיידי את סיסמאות לוח המחוונים של כל המשתמשים בשירות. משרד נציבות המידע הבריטי אישר כי הוא מודע לדו"ח ושבכוונתו לחקור את האירוע.

"אין כל פסול במעבר של היי-טקיסטים יחידים למדינות אחרות, אבל השאלה הנשאלת היא מה נעשה ברמת המדינה. לישראלים יש הרבה יותר זיקה למדינתם ונכונות לחזור. במקרים רבים, אנשים מצליחים מוכנים לוותר על תנאים חומריים נוחים כדי לחזור ולקבל משרה הולמת לכישורים. ישראל נכשלה כישלון חרוץ בניסיונה למנוע מעבר של הון אנושי בהיי-טק למדינות אחרות - כישלון שגם כלל האזרחים נפגעים ממנו", כך אמר ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. ד"ר מרום, מייסד ומנכ"ל באטמ, דיבר במסגרת רב שיח שהתקיים ביוזמת אנשים ומחשבים ושנשא את הכותרת היי-טק 2020: קפיצת המדרגה הבאה. הרב שיח נערך לפני ימים אחדים במשרדי פירמת עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן (HFN) בתל אביב, בהנחיית ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף וראש משותף למחלקת טכנולוגיה ורגולציה בהרצוג פוקס נאמן, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. "יציאת הון אנושי ושאיבתו על ידי מדינות אחרות היא תופעה שפוגעת ברווחת הרבה מאוד מדינות", אמר מרום. "ארצות הברית, גרמניה ואחרות שואבות הון אנושי ממדינות רבות, והשאיבה הולכת ומתחזקת. יש פתרונות קלים ליישום שמשום מה אינם ננקטים". המרכזי שבהם, לדבריו, הוא התייעלות המגזר הציבורי. "הסיבה מדוע החדשנות הישראלית לא חוזרת הביתה טמונה בכך שהמגזר הציבורי שלנו גרוע", קבע ד"ר מרום. "הביורוקרטיה הישראלית, הפקידותית בעיקרה, ידועה לשמצה, כמו שההיי-טק מוציא את שמנו לטובה. פקידים שרובם ברמה נמוכה הורסים כל חלקת חדשנות טובה במגזר האזרחי. הם ממציאים לעצמם תואר, כביכול להרמת המעמד של תפקידם, כגון 'שומרי סף', ולא נותנים את הדין על מחדלים. יתרה מכך, השכר שלהם עולה בהתמדה, בלי קשר למדדי ביצוע, ואיש לא נותן את הדין על כישלונותיו. לכן, ההיי-טק, שבנוי על מריטוקרטיה (מינוי לתפקידים על בסיס יכולות - י"ה), מפנה את רוב מאמציו לשווקים גדולים יותר וביורוקרטיים פחות". הוא ציין ש-"בכל הסקרים שביצענו, מנהלי הענף הסבירו באופן מובהק את החלטתם להעביר פעילות לחו"ל בקושי לעשות עסקים, שמקורו בביורוקרטיה הציבורית. צרה זו מוחמרת מבחינה לאומית על ידי הנוכחות הישראלית המרכזית הקיימת באזורי היי-טק בחו"ל". "חברה שרוצה להתפתח כאן נתקלת בקשיים לא מבוטלים" ד"ר מרום דיבר גם על השינוי במודל ההשקעות של ההיי-טק הישראלי, והמעבר מהשקעה של קרנות הפנסיה האמריקניות להשקעות שממומנות על ידי מקורות חלופיים מישראל ושל תאגידים גדולים. לדבריו, "יש לכך משמעות ברמת המדינה. ברור שיזם מבריק וחברה טובה יחפשו את מקורות המימון הטובים והזמינים ביותר. אולם, במדינה שהפכה את האקזיט לספורט לאומי ולמרכיב חשוב בהכנסותיה - התוצאות ברורות. יהיה אקזיט ללא הכנסות לאוצר המדינה. יש למצב זה תרופות ברורות וחלקן קלות מאוד ליישום, לדוגמה: הגדלת תקציב רשות החדשנות, יצירת מודלים אטרקטיביים לכסף המקומי ועוד. עד כה היו דיבורים רבים ומעשים מעטים". עוד נושא שעלה בדבריו הוא הרצון של חברות רב לאומיות נוספות להיכנס לפעילות בישראל - והמציאות שהן נתקלות בה. "יש לחץ חזק לכניסה לישראל של חברות זרות, במיוחד גדולות, שמוכנות לשלם מחיר יקר עבור איכות וחדשנות. מאידך, הייצור במדינת ישראל הולך ומתייקר וכוח האדם הופך להיות לא זמין. אז, חברה שרוצה להתפתח משמעותית, מעבר למרכז פיתוח שהקימה פה - נתקלת בקשיים לא מבוטלים", אמר. באשר להיי-טק מחוץ לאזורים ה-"מסורתיים" כמו גוש דן, השרון וחיפה אמר מרום כי "באר שבע, ערד, דימונה ועוד אינן סימן לכישלון האקו-סיסטם בפריפריה. באר שבע התפתחה בצורה מדהימה בשנים האחרונות. ישראל היא מדינה קטנטונת ואין בה באמת פריפריה. התקנה של תחבורה ציבורית טובה ומהירה תפתור את מרבית הבעיות. לא צריך לחכות שצה"ל ירד דרומה". לסיכום הוא ציין כי "המחסור בכוח אדם הוא תופעה גלובלית, שתלך ותחמיר. הפתרון ארוך הטווח נמצא בעיקרו בתחום החינוך - מהגן וכלה באוניברסיטה. עד שזה יקרה, צריך להביא כוח אדם הולם, לא רק מהנדסים. להביאם מהיכן שאפשר - בלי להתקיל אותם בבירוקרטיה הישראלית. זהו צורך חיוני ביותר והזמן מועט, שכן חלק נכבד מההון האנושי הטכנולוגי שעלה מחבר העמים - פורש לגמלאות". עוד השתתפו ברב שיח: ח"כ צבי האוזר, כחול לבן; צחי וייספלד, אינטל; יובל וולמן, סייברפרוף; ניר שלום, AT&T ישראל; דורון אמיר, פלקסיוו; אייל סולומון, אתוסיה; ד"ר גאיה לורן, Tera; קרין מאיר-רובינשטין, IATI; ואברהם (לולו) אסף, קבוצת אמנת. המשך הרב שיח יפורסם בימים הקרובים.