הקרב בין החברות הרב לאומיות הגדולות על הקמת הענן המקומי בישראל עולה שלב: מיקרוסופט הודיעה אתמול (ד') כי היא מצרפת את ישראל לרשת הסיבים האופטיים העולמית, במסגרת פרויקט Microsoft Edge. מדובר ברשת שמטרתה להאיץ את התקשורת והפעילות של הלקוחות ביישומי הענן של מיקרוסופט ושמחוברות אליה 31 מדינות נבחרות. בפוסט שפרסמה החברה בבלוג שלה נכתב כי הפרויקט כולל מסלול המספק גישה מהירה, של עד 100 ג'יגה-ביט לשנייה. המהלך הזה מרמז בבירור על כך שלמיקרוסופט יש כוונות רציניות להקים בישראל תשתית מקומית לפלטפורמת הענן שלה, אם וכאשר היא תשתתף במכרז הענן שהממשלה עומדת להוציא ותזכה בו. מיקרוסופט מחזיקה ומתפעלת את רשת הסיבים האופטיים השנייה באורכה בעולם (לפניה רק משרד ההגנה האמריקני), שלדבריה היא "המטבע החדש של הענן". מדובר ברשת הפרטית בעלת המהירות הגבוהה ביותר בעולם, עם יותר מ-100 חוות שרתים במדינות השונות המשתתפות בה, שכוללים גישה לשירותי החברה, כגון Office365, Xbox, Dynamics וכמובן הענן שלה, Azure. הפרויקט כולל גם שימוש באפליקציות שרגישות לזמני תגובה, בינה מלאכותית ויכולות קצה ללקוחות ולצוותי הפיתוח. מהירות הגישה לענן היא אחד החסמים המרכזיים בשימוש בפלטפורמה זו אצל מרבית החברות. החסם הזה משפיע במיוחד על פעילות של אתרי אינטרנט מסחריים המותאמים לצרכי ענן. באמצעות פריסה ותפעול של אתרי קצה גלובליים ואסטרטגיים, מיקרוסופט מאיצה את הביצועים והחוויה בעת גישה לאפליקציות, תוכן או שירותים כמו Azure ו-Office 365 ברשת הגלובלית שלה. אילו חברות ישתתפו במכרז, בסופו של דבר? כפי שפורסם בראשונה באנשים ומחשבים, מינהל הרכש במשרד האוצר פרסם באחרונה את העקרונות שיהוו את הבסיס למכרז הענן הממשלתי, שנקרא פרויקט נימבוס. המכרז אמור להתפרסם לקראת סוף השנה, אבל הממשלה החליטה לפרסם את עקרונותיו כבר כעת, כדי להעמיד אותם לעיון הציבור ולקבל ממנו הערות. בין החברות שאמורות להשתתף במכרז נמצאים תאגידי ענק שפועלים בתחום הענן, בהם AWS של אמזון, מיקרוסופט וגוגל. עוד בטרם פורסם הקול הקורא, מיקרוסופט ביצעה מהלך נוסף שמחזק את ההערכה שהיא בדרך להקים תשתית ענן בישראל: היא חתמה בחודש שעבר על הסכם עם MedOne, שבמסגרתו תקים האחרונה תשתית מקומית של Azure, שתאפשר לגופים וחברות ישראליות להשתמש בשירותי הענן של הענקית מרדמונד במסגרת מקומית. ההתעניינות של AWS באה לידי ביטוי בין היתר בכך שהיא הודיעה בתחילת החודש שהיא מרחיבה את פעילתה בישראל על ידי השקת תשתית ענן עם הפעלה מקומית, במסגרת Edge Location. גוגל - כאמור, מועמדת פוטנציאלית נוספת - לא מתייחסת לנושא, אולם לפי ההערכות, גם היא תצטרף למכרז. בינתיים, במשרד האוצר ממתינים בדריכות לתגובות הציבור לקול הקורא שפורסם, ובמיוחד ממתינים לתגובות של נציגי שלוש השחקניות הגדולות.

סטיב ווזניאק ידוע בכך שהוא לא מפחד לומר את מה שיש לו בכלל, ועל חברות הטכנולוגיה בפרט - כולל על אפל, שהיה בין מייסדיה. הפעם הוא עשה זאת בראיון ששודר שלשום (ג') בבלומברג, כשאמר ש-"אפל הייתה צריכה להתפרק לגורמים כבר מזמן, לבזר יחידות במקומות מרוחקים ולתת להן לעבוד באופן עצמאי". ווזניאק, שידוע בכינויו ווז, דיבר בראיון לא רק על אפל, אלא גם על כלל ענקיות ההיי-טק. "אני מאוד נגד זה שמונופולים יתנהגו בצורה לא הוגנת ולא יפתחו את העולם לתחרות שווה. אני חושב שזה קורה הרבה בחברות ההיי-טק הגדולות", אמר. "אני בעד ביזור של ענקיות הטק", ציין. "הן הפכו לגדולות מדי, לבעלות כוח רב מדי בחיינו, מה ששולל מאתנו את אפשרות הבחירה". בטוקבק שפרסם בתגובה לכתבה שפורסמה ב-The Verge וסקרה את דבריו בראיון הביא ווזניאק את HP כדוגמה לחברה שעשתה את מה שהוא התכוון אליו. "במשך עשורים אני אומר שאפל צריכה להעביר את היחידות שלה למקומות אחרים, כמו ש-HP עשתה כשעבדתי שם. ל-HP היו יחידות לכל אורך המדינה (ארצות הברית - י"ה), שפעלו באופן יותר עצמאי ממה שהיה קורה לו הן היו פועלות מקמפוס אחד. אפל צריכה, למשל, להעביר את מחלקת המחשבים שלה למקום אחד ואת מחלקת ה-iPhone - למקום אחר". הוא דיבר בראיון גם על אבטחת מידע ופרטיות, ואמר כי "אם אני שולח לאשתי מייל שבו אני כותב כמה דברים 'קטנים', כמו 'היי, הצבע המועדף עליי הוא ירוק', זה דבר פרטי, כמו ללחוש באוזן, ולאף אחד אחר לא צריכה להיות גישה ולשמוע את זה". היסטוריה של ביקורת על התעשייה בשנים האחרונות ווזניאק התבטא לא אחת נגד ענקיות היי-טק, ובפרט נגד פייסבוק וכאמור - אפל. רק לפני קצת פחות מחודשיים הוא קרא לאנשים לצאת מפייסבוק לצמיתות, עקב חוסר הפרטיות, לדבריו, ברשת החברתית. באפריל אשתקד, לאחר חשיפת פרשת קיימברידג' אנליטיקה, הוא הודיע על כך שהוא סוגר את חשבון הפייסבוק שלו, כחלק מגל המחאה נגד החברה. הוא אף אמר שאיבד חלק ניכר מהאמון שהיה לו במארק צוקרברג לאחר ששמע את עדותו בקונגרס האמריקני. כאמור, ווז לא חוסך ביקורת גם מאפל. במרץ 2016 הוא הביע ביקורת על ה-Apple Watch ואמר כי הוא לא מזהה בו את החברה שהיה שותף ליצירתה. קצת יותר משנה וחצי לאחר מכן, לקראת השקת ה-iPhone X, הוא אמר שהוא מעדיף להישאר עם ה-iPhone 8 ובפעם הראשונה, לא לשדרג למכשיר החדש כבר ביום ההשקה. הצהרה זו עוררה הדים לא רק עקב היותו של ווזניאק מייסד משותף של אפל, אלא גם מאחר שהוא חובב גאדג'טים ידוע.

  החששות לביטחון הלאומי בארצות הברית גולשים לתחומים נוספים, אם כי גם כאן יש קשר לסין: גורמים רשמיים בארצות הברית מבקשים לחסום כבל נתונים תת ימי, המחבר את לוס אנג'לס להונג קונג, שגוגל ופייסבוק תומכות בו ואמורות להשתמש בו. משרד המשפטים האמריקני, שמוביל פאנל רב משתתפים הידוע בשם צוות טלקום, מתנגד לכבל בגלל חששות לביטחון הלאומי בשל משקיע סיני המעורב בו וחיבורו הישיר להונג קונג. לפי הדיווח, שהתפרסם בוול סטריט ג'ורנל, יותר מ-12 אלף ק"מ של הכבל כבר הונחו על קרקעית האוקיינוס השקט, עם צפי לתפעולו המסחרי כבר בסוף השנה. מכל מקום, ייתכן שהפרויקט של הנחת הכבל לא יקבל את הרישיון הדרוש להפעלתו, בשל התנגדות צוות הטלקום, לפי הדיווח, המצטט אנשים המקורבים לנושא הבדיקה של הצוות. אם תידחה בקשת הרישיון, תהיה זו הפעם הראשונה שארצות הברית תשלול כבל תת ימי מסיבות של ביטחון לאומי. הכבל המדובר אמור לספק רוחב פס גדול יותר עם זמני שיהוי קצרים יותר ואבטחה מוגברת למשתמשי פלטפורמת הענן של גוגל ולמשתמשי פייסבוק. גוגל ופייסבוק לא מסרו תגובה לידיעה.

ירידת הערך של פלאפון משפיעה לרעה, כצפוי, על תוצאות בזק: החברה רשמה ברבעון השני הפסד עצום, של 1.57 מיליארד שקלים - כך עולה מהתוצאות שהיא פרסמה הבוקר (ה'). כתוצאה מכך, קבוצת התקשורת פרסמה תחזית מעודכנת ל-2019 כולה: היא צופה כעת שיהיה לה ב-2019 הפסד נקי של 1.1 מיליארד שקלים - ולא רווח של 900 מיליון, כפי שחזתה מוקדם יותר השנה. החברה פרסמה לפני כחודש אזהרת רווח שלפיה קיימת אפשרות שבמסגרת הדו"חות הרבעוניים, הערך של פלאפון ירד בסכום של בין 800 מיליון ל-1.1 מיליארד שקלים, עקב התחרות העזה בשוק הסלולר. בסופו של דבר, היא דיווחה על ירידת ערך של 951 מיליון שקלים - מה שהביא, כאמור, לתוצאה העגומה. יצוין שאם לא לוקחים בחשבון הכנסות והוצאות חד פעמיות - מחיקת יתרת נכס מס בגין הפסדי יס בסך של 1.166 מיליארד שקלים, רווח הון עקב מכירת מתחם סקיה בסך של 403 מיליון וירידת הערך האמורה של פלאפון - מקבלים קיטון של 13.5% ברווח הנקי, ל-225 מיליון שקלים. גם סעיפי הרווחיות העיקריים האחרים של בזק ירדו: היא רשמה ברבעון הפסד תפעולי של 94 מיליון שקלים לעומת רווח של 371 מיליון, ה-EBIDTA צנח ב-57.7% ל-384 מיליון וה-EBIDTA השולי עמד על 17.3% לעומת 38.9% ברבעון המקביל ב-2018. הכנסות הקבוצה רשמו אף הן ירידה - של 4.7%. הסעיף הזה מורכב מההכנסות של חברות הבת של בזק: בזק קווי רשמה ירידה של 4.1% ל-1.02 מיליארד שקלים, הכנסות פלאפון קטנו ב-5.3% ל-570 מיליון, אלה של יס ירדו ב-10.1% ל-337 מיליון ולעומת זאת, הכנסות בזק בינלאומי גדלו ב-0.9% ל-339 מיליון. מקורן של הירידות בהכנסות בקיטון במספר המנויים של החברות: בבזק קווי הנתון ירד ב-5.2% ל-1.77 מיליון, בפלאפון הירידה עמדה על 13% ל-2.26 מיליון ומספר המנויים של יס ירד ב-2.92% ל-565 אלף לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, לעומת הרבעון הקודם, מספר מנויי פלאפון גדל ב-39 אלף. [caption id="attachment_264720" align="alignleft" width="300"] שלמה רודב, יו"ר בזק. צילום: אלדד רפאלי[/caption] "עושים פעולות רבות בכל מגזרי הפעילות" שלמה רודב, יו"ר בזק, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "שוק התקשורת הישראלי נמצא בתחרות עזה, המתחזקת כל העת בכל תחומי הפעילות, והדבר משתקף בתוצאות הכספיות של הקבוצה. אנחנו עושים פעולות רבות בכל מגזרי הפעילות שלנו כדי להתאים את הקבוצה למצב התחרותי ולחזק את החברות הבנות לקראת האתגרים שאיתם הן יתמודדו בשנים הקרובות. זאת, באמצעות תהליכי התייעלות עמוקים ומורכבים בכל אחת מהחברות ויצירת סינרגיות ניהוליות ותפעוליות. תהליכי התייעלות מטבעם גורמים להוצאות בטווח הקצר אך מייצרים ערך משמעותי בטווח הבינוני והארוך. את הפירות של תהליכים אלה נראה בהמשך ובאופן מהותי יותר ככל שיעבור הזמן". הוא הוסיף כי "מן העבר השני, אנחנו מפתחים תחומי פעילות חדשים, המותאמים לשינויים הטכנולוגיים והצרכניים בשווקים השונים, ומתאימים תחומים קיימים למציאות המשתנה". רודב הסביר כי "המשך התחרות העזה בשוק הסלולר הביא להערכות חדשות לגבי הצפוי במחירי השירותים וברווחיות מכירת ציוד הקצה בפלאפון, שהביאו למחיקה בעקבות ירידת השווי. בנוסף, תוצאות הרבעון הושפעו באופן מהותי ממחיקת נכס המס בגין הפסדי יס. יש לציין כי מחיקה זאת הינה חשבונאית ואינה משפיעה על הפעילות השוטפת של החברה".

כתב: מני מלר, טכנולוג ראשי באורקל ישראל. קונטיינרים מאפשרים לארוז אפליקציות יחד עם כל התלותיות (Dependencies) שלהן ולספק סביבת זמן - ריצה קלת משקל עם בידוד הדומה לזה של מכונה וירטואלית, אך ללא התקורה הנוספת של מערכת הפעלה מלאה. במקרה שכזה, האפליקציה תהיה מבוזרת, כך שכל פונקציונליות בסיסית תהיה ארוזה בקונטיינר משלה ותהיה שרידה, זמינה וסקלבילית באופן עצמאי. יחד עם זאת, מצב של ריבוי מאגרים מבוזרים מזמן אתגרים רבים, שניתן לפתור באמצעות קונטיינרים לעולמות הדטה שמנוהלים בצורה אוטונומית גם עבור יישומי מיקרו-שירותים. זאת, מבלי להתפשר על הגמישות, החופש והעצמאות של צוותי הפיתוח. נושא הקונטיינרים והמיקרו-שירותים מרתק ויחד עם זאת, מייצר אתגרים רבים. אולם, יש בו גם יתרונות רבים - בכך שהוא מפרק תוכנה גדולה ומורכבת לחלקים הפועלים באופן מבודד זה מזה וניתנים לניהול קל יותר. כמו כן, הם קלים יותר לפריסה ולאבחון, ומספקים זמינות טובה יותר, מכיוון שכישלון של מיקרו-שירות מסוים מגביל את זמן ההשבתה לחלק מהאפליקציה בלבד. ברוב המקרים, הצוות האחראי על מיקרו-שירות, כלומר - על פונקציונליות בסיסית גרעינית, פורס גם בסיס נתונים משלו בקונטיינר, עבור אותה פונקציונליות, בעוד שבזמן הפיתוח והבדיקות ריבוי מאגרי הנתונים מהווה אתגר פונקציונלי, קרי - שיתוף מידע בין מיקרו שירותים, ניהול טרנזקציות מבוזרות בין מיקרו שירותים ועוד, בזמן הריצה, תחזוקת אותם מאגרים הופכת למשימה מורכבת. זאת, מכיוון שהציפייה מכל מאגר נתונים היא שהוא יהיה מאובטח, מגובה, מעודכן ופועל בצורתו המיטבית. מסיבות אלה, חשוב שתהיה אסטרטגיה דומה ב-בק אנד עבור השכבה של מסד הנתונים. במיקרו-שירותים השונים, עם זאת, הבעיה היא שבסופו של דבר צריך לתחזק מערך גדול של מסדי נתונים (אם מנהלים מספר מסדי נתונים עבור כל אפליקציה) ועלויות התחזוקה עלולות להיות עצומות. לכך יש להוסיף את הצורך לנהל את האבטחה, כמו גם את הזמינות של כל אלה. מה אורקל מציעה בתחום? בנקודה זו נכנס שירות הענן של מסד הנתונים האוטונומי של אורקל. שירות זה מבוסס על ארכיטקטורה ניתנת לחיבור (Pluggable) הדומה לקונטיינרים של אפליקציות, כאשר מסד נתונים של קונטיינר יחיד מכיל מסדי נתונים מרובים הניתנים לחיבור. כל אחד ממסדי הנתונים האלה (Pluggable databases או PDB) מבודד לחלוטין מהאחרים, והם מאפשרים פריסה מהירה וניהול כיחידה אחת, כך שהעלות היא של ניהול מסד נתונים יחיד תוך פריסת מיקרו-שירותים מרובים על ה-PDBs. מאגר זה הוא לא רק רלציוני, אלא גם מאפשר שימוש כ-Document Store. שירות הענן האוטונומי כולל ניהול עצמי, אבטחה עצמית וזמינות גבוהה. אין מעורבות של הלקוח בגיבוי, תיקון או אפילו כיוונון של הביצועים – הוא פשוט מספק את האפליקציות, מחבר ומפעיל אותן. בתצורה זו, מאגר הנתונים האוטונומי מספק את היתרונות הבאים: ניהול אוטומטי - טיוב המאגר ללא DBA להתאמה מרבית מול העומס על ידי שימוש בטכנולוגיית לימודי מכונה מאחורי הקלעים. ביצועים מיטביים מעולם האקסה דטה. גיבויים תדירים באופן עצמאי, ללא התערבות אנושית. עדכוני תוכנה תדירים באופן עצמאי, ללא זמני השבתה וללא מעורבות יד אדם. יכולת ניהול מרכזית של המאגר. כלל המידע נשמר בצורה מוצפנת ובהתאם לדרישות רגולציה מגוונות. אורקל מספקת בנוסף תנאי SLA 99.995, שהם שתי דקות ו-11.5 שניות של השבתה בחודש, לכל היותר. פרטים נוספים על Oracle SODA ניתן לקרוא כאן. להרשמה לאירוע לחצו כאן.

הבקסטריט בויז, שתהילתם הגדולה הייתה בשני העשורים הקודמים, חזרו באחרונה הרבה יותר מעשורים אחורה, כדי לגלות מהם השורשים המשפחתיים שלהם. הם עשו זאת באמצעות בדיקות ה-DNA שמבצע הסטארט-אפ הישראלי מיי הריטג'. עם קבלת התוצאות, הופתעו הכוכבים לגלות שהמקורות הגנטיים שלהם מגוונים בהרבה ממה שהם דמיינו. בנוסף למדינות שהם ידעו שיש להם קשר אליהן, מבחינת העבר המשפחתי, כמו בריטניה, ספרד ומדינות סקנדינביה, הם מצאו שורשים אפריקניים ומיבשת אמריקה (אינדיאנים). בנוסף, הבדיקה העלתה שאחד הזמרים, איי.ג'יי (בשמו המלא - אלכסנדר מקלין), הוא בעל 6.8% מוצא יהודי אשכנזי. כמו כן, חברי הלהקה גילו שיש להם ברחבי העולם אלפי בני משפחה שהם לא ידעו על קיומם. בתגובה לסרטון שחברי הבקסטריט בויז העלו לפייסבוק, החלו דיונים של מעריצים שקיוו ששניים מהזמרים, בריאן וקווין, הם אכן בני דודים, כפי שחשבו. חלק מהמגיבים ציינו שגם הם עברו את הבדיקה ומצאו בעזרתה בני משפחה מקרבה ראשונה, כהורים ואחים אבודים.

גוגל רוצה להיתפש בעיניי העולם כאחת מענקיות עמק הסיליקון הנאורות ביותר, אבל דיווח חדש של עובדת לשעבר שלה, שטוענת כי נוצלה מינית על ידי עורך הדין הבכיר ביותר בשורותיה, שמתווסף לשלל דיווחים על הטרדה מינית ותרבות ארגונית כושלת בהקשר המאוד רגיש הזה - שצצו בתקשורת בשנה שעברה ואף גרמו למחאה חריפה - בהחלט מחבלים בתדמיתה המתקדמת. לפי דיווחים בתקשורת, ובעיקר כתבת תחקיר נרחבת של הניו יורק טיימס משנה שעברה, החברה פיטרה למעלה מ-48 עובדים בגין הטרדה מינית, לכאורה, במהלך שנתיים, ביניהם 13 מנהלים, אך עשתה זאת עקב בירורים פנימיים ובשקט. בלי לצאת כנגד התופעה או להרחיב את העיסוק בה. [caption id="attachment_168793" align="alignleft" width="300"] 90 מיליון דולר פיצוי ועזיבה שקטה. אנדי רובין. צילום: מתוך פליקר[/caption] המקרה של אנדי רובין, ממציא האנדרואיד שעזב כביכול מרצונו את גוגל בשנת 2014, על פי הצהרות מנכ"ל החברה, סונדר פיצ'אי, היה זה שהאיר את הדברים באופן חמור במיוחד. רובין עזב את החברה עם פיצוי של 90 מיליון דולר, אבל בדיעבד הסתבר כי הוא ניהל יחסים עם עובדת זוטרה בניגוד לנהלי החברה, ולכן נאלץ לעזוב בשקט, ועם המון כסף בתמורה לנטישה הכביכול יזומה מטעמו. רובין התעקש שהטענות בעניינו והתיאוריה אודות הסיבה לעזיבתו את גוגל אינן מבוססות, אך הזעם של העובדים, ובעיקר העובדות, על הדרך שבה גוגל מתנהלת עם תלונות על הטרדות מיניות מצד בכיריה גאה, התקשורת חשפה את המציאות שממש לא מחמיאה לענקית ממאונטיין וויו, ועובדים בכל רחבי העולם ארגנו מחאות כנגד היחס הרע של הענקית לתלונות הקשורות לניצול מרות והטרדות מיניות. בעקבות זאת נאלצה גוגל לעדכן את מדיניות ההטרדה המינית שלה, ביטלה את הבוררות הפנימית שהייתה נהוגה בנדון, ושינתה את הטון באופן כללי. סיפור שפרטיו מעידים על תרבות ארגונית שמתחילה פסגה אלא שדיווח חדש מעיד שוב שדברים לא תקינים ואף חמורים אירעו בגוגל בכל הקשור בנושא הרגיש ואלו מצביעים על תופעה של ממש ועל גישה שמטלטלת עוד יותר את תדמיתה של הענקית. ג'ניפר בלקלי, עובדת לשעבר במחלקה המשפטית של גוגל, פרסמה אתמול (ד') פוסט בבלוג באתר "מידיום". על פי דבריה בו, היא ומי שהוא כיום ראש תחום המשפט של החברה האם של גוגל, אלפבית, עורך הדין דיוויד דרומונד, ניהלו מערכת יחסים במשך תקופה, לפני כ-15 שנים, בזמן שלשניהם היו מערכות יחסים אחרות רשמיות. בלקלי תיארה את הקשר שלה עם דרומונד כ"גיהנום" וכ"התעללות" וכתבה כי מדובר ב"פלרטטן סדרתי" שנטש אותה, ואת הילד שהיה תוצר של יחסיהם, ושנולד ב-2007. לדבריה, דרמונד אמר לה כי מערכת היחסים ביניהם עלולה להוביל לאי-הבנות בחברה, ביקש שתעזוב את גוגל והבטיח שידאג לילדו ולה - אך לא עשה כן. הניו יורק טיימס כבר פרסם בעבר דיווח על מערכת היחסים מחוץ לנישואים של דרומונד ובלקלי, בכיר ועובדת תחתיו, כשחשף את הטענות להתנהגות המינית הלא ראויה של אנדי רובין, אולם אריק שמידט וחיו הפרועים - דוגמה למנהלים האחרים [caption id="attachment_217010" align="alignleft" width="300"] התרבות הארגונית מתחילה מהבכירים? אריק שמידט. צילום: תומר פולטין[/caption] בלקלי כתבה כי היא מאמינה ש"התרבות של החברה, דפוסי ההתנהגות שלה, מתחילים בהנהגה". היא טענה שזוהי התרבות הארגונית שמתווה גוגל עצמה והוסיפה וסיפרה כיצד דרמונד עצמו הפנה אותה למאמר על אורח החיים הרומנטי הפתוח של יו"ר אלפבית לשעבר, אריק שמידט, בכדי להסביר לה "איך הדברים עבדו בעבור מנהלים כמותו". "במבט לאחור אני רואה כיצד אמות מידה שהייתי מוכן להתרפק עליהן בעבר הפכו להתנהגות ממוסדת ככל שהבולטות העולמית של גוגל גדלה והמנהלים שלה התחזקו", כתבה בלקלי בפוסט. "נשים שעבדתי איתן בגוגל, ושדיברו איתי מאז המאמר של הניו יורק טיימס, סיפרו לי עד כמה הן נפגעו מניצול הנשים הבוטה והפלרטטנות הגסה שהפכו למקובלים בקרב חלק מהמנהלים (לבטח לא כולם), החל ממש בצמרת". "מבחינתי הניצול לרעה של הכוח לא פסק עם ההדיפה החוצה (מהחברה - ג"פ). אחר כך נדחפתי למטה, מחשש שאחבל בדרכי ההתנהגות שהפכו אפילו ליותר מדכאות ומקובלות. עד שהאמת לא תהיה מוכנה לדבר מול הכוח ולהישמע, לא יחול השינוי הדרוש בכדי להביא שוויון למקום העבודה", כתבה בלקלי. גוגל או דרומונד לא הגיבו לפרסום, אבל אין כל ספק שזה לא סוף פסוק בנושא הנפיץ, הרגיש והכל כך חשוב שצף אל פני הקרקע גם בסיוע האקוטי של קמפיין MeToo, ושלא עומד להשאיר את העולם השוביניסטי והמנצל, הכוחני והלכאורה לגיטימי הזה על כנו עוד.

"השימוש שלנו בענן הוא בעיקר בתהליכי לימוד מכונה, ML, למודולים שאותם פיתחנו, על מנת להפעיל את הרובוטים שלנו, ואשר עוברים הרצה על גבי תשתיות מחשוב בענן", כך אמר אבי עבדי, מנהל הטכנולוגיות ומייסד-משותף, סקייליין רובוטיקס. הסטארט-אפ הישראלי מפתח רובוטים לניקוי חלונות בגובה. סקייליין רובוטיקס הוקמה בשנת 2017. החברה, הממוקמת בתל אביב, נוסדה על ידי ירון שוורץ, המשמש כמנכ"ל החברה, ואבי עבדי, המשמש כמנהל הטכנולוגיות. סקייליין רובוטיקס מונה כיום יותר מעשרה עובדים. החברה גייסה לפני כשנה 3 מיליון דולרים, בהובלת Gefen Capital, ולצדה, Kärcher הגרמנית, שהייתה זו ההשקעה הראשונה שלה בישראל, Bosa Ventures, ICONYC ורשות החדשנות. בימים אלה היא נמצאת בתהליכי פיילוט ובדיקות של הרובוטים שפיתחה במגדלים בארץ ובחו"ל. הסטארט-אפ הישראלי רוצה להחליף את המנקים בני האנוש ברובוטים. החברה פיתחה את Ozmo, מערכת הפעלה להתקנים ייעודיים לעבודות בגובה. לדברי עבדי, "אנו מלבישים את התוכנה שלנו על רובוטים קיימים, כאשר התוכנה עושה שימוש בבינה מלאכותית, בראייה ממוחשבת ובעיבוד אותות. בעזרת התוכנה שפיתחנו אפשר לשדרג מיכון קיים – מנופים ופיגומים, ולהפוך אותו לרובוט". [caption id="attachment_298361" align="alignnone" width="600"] אבי עבדי, מנהל הטכנולוגיות ומייסד-משותף, סקייליין רובוטיקס. צילום: יח"צ[/caption] "אנחנו משתמשים בתהליכי לימוד מכונה עבור שני מודולים המפעילים את הרובוט שלנו באוויר", אמר עבדי, "האחד מבצע אנליזה של תנועה, המופעלת על חיישן הכוח של הרובוט, המיועד לבקר את המגע עם החלון ולשלוח לרובוט פקודות המוודאות שהזרוע הרובוטית מפעילה כוח מספיק לניקוי חלון בגובה. צריך לזכור, שהזרוע הרובוטית יושבת על מטוטלת דינמית, שגם היא בתנועה, וזה מצריך לשמור על כוח קבוע וזווית נכונה ביחס לחלון, ולתקן תזוזות. המודול השני מתממשק לתשתית הקיימת של גורד השחקים, בדרך כלל מנופים או מתקני הרמה, שתפקידם להרים ולהוריד את הגונדולה שעליה ניצבות הזרועות הרובוטיות, או מנקי החלונות האנושיים. כל מנוף כזה הוא יחיד ומיוחד, אין מנוף אחד דומה למנוף אחר, אין כאן אחידות של היצרנים, הדינמיקה והקינמטיקה של כל מנוף כזה היא שונה ולא ידועה, וגם את התהליך הזה צריך להנדס ולתכנת". עבדי מציין, כי "אנחנו מאמנים את הבינה המלאכותית שנמצאת בליבה של המערכת הרובוטית באמצעות מודל של לימוד מכונה. האחד מתבצע באימון מעבדה, והשני מתבצע בסביבת המגדל, באתר. בשני התהליכים הללו אנו משתמשים בכוח העיבוד החזק שמציע הענן". "הבחירה באמזון ווב סרוויסס", סיכם עבדי, "הגיעה לאחר שהתנסינו בעבודה איתם ועם ספקית ענן נוספת, ובסיומו של תהליך הבדיקה בחרנו בענן של אמזון. הסיבה לבחירה הייתה הנוחות של תפעול שירותי הענן שלה".