כלבי שמירה לסוכרת מאומנים להשתמש בחוש הריח החד שלהם כדי להריח את בעליהם ולהתריע על נפילה או קפיצה קיצוניות ברמות הסוכר שלהם בדם, שעלולות לסכן אותם. חברת AerBetic האמריקנית לקחה את התכונות הכלביות, המירה אותן ליכולות דיגיטליות ושילבה אותן באביזר לביש, שנראה כמו כפתור, ומנטר באופן רציף את רמות הסוכר של מי שעונד אותו, לצד אפליקציה ייעודית שמאפשרת למשתמש לקבוע התרעות גם לגורמים נוספים, כמו מטפלים או ספקי רפואה. מזה שנים מחפש עולם הרפואה ריפוי למחלת הסוכרת, אך עד היום זה לא קרה, והסוכרת היא אחת המחלות עם שיעורי הצמיחה הגדולים של המאה ה-21, ומהווה אחת מתוך עשר סיבות המוות המובילות בעולם. לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי, כ-425 מיליון (8.8%) מכלל המבוגרים בעולם בגילאי 79-20 הינם סוכרתיים, והצפי הוא שמספר זה יגדל ל-629 מיליון בשנת 2045. בישראל יש כמעט חצי מיליון חולים המאובחנים בסוכרת, ובנוסף לאלה שאינם מאובחנים, ההערכה היא שכ-7.6%-8.8% מהאוכלוסייה חולים במחלה, וכשישה אנשים מתים ממנה מדי יום בישראל. [caption id="attachment_298787" align="alignright" width="297"] הרחרחן הדיגיטלי של AerBetic. צילום: אתר AerBetic[/caption] הסיבה המרכזית לגידול בממדי המחלה היא אורח חיים לא בריא, המתבטא בצריכה גבוהה של פחמימות לצד מיעוט בפעילות גופנית. שילוב הרסני זה הולך ומתפשט מעבר לעולם המערבי, גם למדינות המתפתחות. נכון לראשית המאה ה-21, סוכרת היא מהמחלות היקרות ביותר וגובה משאבים גדולים ממערכות הבריאות ברחבי העולם. בישראל, ההערכה היא שמדובר בעלות שנתית כוללת של כ-10 מיליארד שקלים, ובארצות הברית מוערכת העלות השנתית ב-245 מיליארד דולרים. סוכרת לא מאוזנת מובילה להתפתחות של סיבוכים ונזקים למערכות רבות בגוף, ומהווה אחת מהסיבות המובילות לתחלואה לבבית, לעיוורון, לאי ספיקת כליות ולקטיעות של גפיים תחתונות. ניתן להניח אפוא, שפיתוחים מעניינים שיכולים לסייע בפיקוח על המחלה ובסיוע לטיפול נכון בה, כדי למנוע סיבוכים ומוות, מעוררים התעניינות רבה בקרב החולים והמטפלים גם יחד, בייחוד כאשר הם אינם מערבים אמצעים פולשניים, כמו המכשיר הלביש הזה. הרחרחן הדיגיטלי של החברה מבוסס על טכנולוגיית AerNos, של חיישן גזים זעיר, ש"מרחרח" גזים מסוימים הנפלטים בנשימה או מהעור בקרב אנשים ברמות ובטווחים מסוימים, שלפי המדענים אופייניים ומהווים סמנים מוקדמים ליתר סוכר או לתת סוכר בדם. כדי לשרת ביעילות ובקלות את המשתמשים, הם עוצבו בממדים קטנים ותוכננו עם צריכת כוח נמוכה במיוחד. הרחרחן הדיגיטלי לומד את המשתמש במהלך הזמן באמצעות לימוד מכונה, ומשפר את הדיוק יותר ויותר. כשמתרחשת התרעה על שינוי ברמת הסוכר, המשתמש מודד את רמת הסוכר שלו במד סוכר רגיל ומזין את הנתונים לאפליקציה. באמצעות לימוד מכונה, המערכת של AerBetic משתמשת בנתונים כדי לאמן את המכשיר בזיהוי חתימת הנשימה הייחודית למשתמש. ככל שיוזנו וייאספו יותר נתונים במהלך השימוש, ישופר גם הדיוק של המכשיר בניטור רמות הסוכר ויעילותו לאותו משתמש. בנוסף, ככל שיותר נתונים נאספים באפליקציה על ידי משתמשים רבים, כלים של לימוד מכונה הופכים את המכשיר לחכם יותר באופן כולל. כשמתרחש שינוי קיצוני ברמות הסוכר בדם, המכשיר מתריע באמצעות רטט ותאורת LED ואף שולח הודעה לאפליקציה באמצעות בלוטות'. ניתן להתאים את האפליקציה מתי עליה להתריע, כמו גם להוסיף התרעות לאנשים או לגורמים נוספים, מה שמאפשר להורים לילדים צעירים או למטפלים במבוגרים החולים בסוכרת להשגיח על רמות הסוכר ולהבטיח שהם מטופלים כראוי. AerBetic נחשף לראשונה בתערוכת CES 2019, וההתעניינות הרבה עודדה את המפתחים לשפר את הפיתוח ולהאיץ אותו, כדי להציגו שוב בתערוכה CES 2020 הקרבה והולכת כשהוא כבר כמעט בשלב  בדיקות בטא עם 1,600 בני אדם מרחבי העולם שהתנדבו להשתתף בו. החברה מתכננת להתחיל בייצור מסחרי שלו לקראת סוף השנה. אביזרים לבישים למדידת לחץ דם מדידת לחץ דם באמצעים פשוטים וביתיים היא נושא שחברות רבות משתוקקות לפתח. באחרונה הודיע הסטארט אפ הישראלי ביוביט כי קיבל את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, לשימוש באביזרים הלבישים שפיתח, המנטרים את לחץ הדם, את רמת החמצן בדם ואת קצב הלב. החברה כבר קיבלה את אישור הרגולטור האירופי והישראלי. הפתרון שפיתחה החברה מבוסס על טכנולוגיית פוטו-פלתיסמוגרפיה שיקופית (בשפה חופשית – רישום נפח באמצעות אור), המאפשרת למדוד שינוי נפח של דם בכלי דם זעירים ברקמות באמצעות מדידת ספיגה של אור על ידי העור, שמשתנה בהתאם לכמות הדם הזורם ברקמות העור. החברה, שרשמה פטנט על הטכנולוגיה שלה, משתמשת בתאורת LED באורכי גל שונים ובאלגוריתם שפותח על ידה כדי לקבל את המדידה בלי הפרעה של רעשי רקע. [caption id="attachment_298786" align="alignleft" width="206"] המוצרים הלבישים של ביוביט. צילום: אתר ביוביט[/caption] לחברה יש כרגע שני אבזרים – צמיד-שעון, ומדבקה, אבל לדבריה החיישן יכול להשתלב באביזרים אחרים, כמו צמידים, אוזניות ועוד, ויכול לשדר למערכות אחרות באמצעות טכנולוגיות תקשורת קיימות. לדברי מנכ"ל החברה, אריק בן ישי, "זהו הפתרון הראשון למדידת לחץ דם ללא שרוול שמאושר על ידי ה-FDA. האישור הזה פותח הזדמנויות אדירות לפיקוח מרחוק על סימנים חיוניים של מטופלים, ואנו נלהבים מכך שנוכל כעת להציע את המוצרים גם בשוק האמריקני". עוד הודיעה החברה, כי בכוונתה להוסיף למכשיריה אפשרויות של מדידת ערכים נוספים.

"עולם התשתיות הקריטיות חווה מהפכה מאוחרת. נזכרו לחבר אותן לאינטרנט רק לא מזמן, וזה דורש אבטחה מעמיקה", כך אמר ליאור עטרת, מנהל פעילות ישראל בחטיבת הדיגיטל של ג'נרל אלקטריק. ג'נרל אלקטריק הוא תאגיד רב לאומי אמריקני שפועל במגוון תחומים: כלכלה, תעשייה, תשתית, רפואה, תקשורת ובידור. החברה קמה בסוף המאה ה-19, כשתומס אלווה אדיסון רכש חברה שהתחרתה בו, ועד היום היא מוכרת את המוצר הראשון שלה - נורות. התאגיד הענק בונה, בין השאר, תשתיות קריטיות: תחנות כוח, אסדות קידוח נפט, ציוד לבתי חולים, מנועים למטוסים וספינות. עטרת אמר ש-"המנכ"ל הקודם של החברה, ג'ף אימלט, הבין שכדי להצליח להתמודד עם המהפכה התעשייתית 4.0, צריך להכניס לעולם התשתיות הקריטיות מחשוב, תוכנה ושירותי IT. זאת, בשל 'כוחו של האחד': 1% שיפור בתפעול מניב חיסכון של מיליונים. משם הוקמה בתחילת העשור חטיבת הדיגיטל של ג'נרל אלקטריק. הרעיון היה לעזור לחבר בין עולמות הקצה לבין המטה, לב החברה, ולאפשר לקבל וליצור בעזרת תוכנה כל מיני יכולות שלא היו קודם, כגון 'להלביש' מעטפת IT על ברזלים לסוגיהם ולהפגיש ברזלים גדולים עם ביג דטה". לג'נרל אלקטריק פעילות נרחבת בישראל בתחום המכשור הרפואי - בחיפה, בטירת הכרמל וברחובות. ב-1997 היא הקימה ביחד עם אלסינט את אלג'מס - חברה לפיתוח וייצור מצלמות גרעיניות. שנה לאחר מכן היא רכשה מאלסינט את פעילויות הדמיית התהודה המגנטית והרפואה הגרעינית תמורת 100 מיליון דולר. כמו כן, היא רכשה מאלביט הדמיה את דיאסוניק, שעסקה בפיתוח ובייצור מוצרי אולטרה-סאונד. ב-2001 קנתה GE את חלקה של אלסינט באלג'מס ועשור לאחר מכן היא רכשה מאורבוטק את חטיבת הרפואה הגרעינית שלה ב-15 מיליון דולר. יש לג'נרל אלקטריק מרכז פיתוח בהרצליה בתחום התוכנה ומרכז ידע לאינטרנט תעשייתי. "היעד שלנו בארץ", ציין עטרת, "הוא לקיים שיתופי פעולה עם סטארט-אפים שעוסקים באבטחת תשתיות קריטיות. כך, זרוע ההשקעות של ג'נרל אלקטריק השקיעה בישראל, בין השאר בטטה ריי ובמורפיסק". מה-"צוות האדום המטכ"לי" ל-"צוות האדום" של ג'נרל אלקטריק עטרת, בן 37, שירת בצה"ל במצו"ב, והיה מיוזמי "הצוות האדום המטכ"לי". חיילי הצוות האדום של עולם הסייבר מדמים את תפקיד האויב - תוקפים וחושפים את חולשותיהן של מערכות התקשורת השונות. הצוות האדום אחראי על ביצוע בדיקת חדירות למערכות טכנולוגיות - שיטה שבה מבצעים תקיפה פנימית של המערכות, כדי לחשוף חולשות. זו, למעשה, תקיפה לשם הגנה. עטרת עמד בראש הגוף עד שפרש מהצבא. הוא הצטרף לג'נרל אלקטריק כאיש אבטחת מידע ומנהל את הסניף הישראלי מאז 2012. בסניף מועסקים 60 עובדים, מתוכם 20 הם חוקרי אבטחת מידע והשאר מפתחי תוכנה. "כמעט כל אנשי אבטחת המידע של חטיבת הדיגיטל נמצאים בישראל", אמר. "לצד פעילות אבטחת מידע לתשתיות קריטיות", ציין עטרת, "הקמנו 'צוות אדום' כגוף מחקר אבטחת מידע. בין השאר, אנחנו עורכים מבדקי חדירה יזומים למערכות השונות של החברה בעולם. מדובר במשהו שהוא מעבר למבדקי חדירה: אלה מחקרי עומק, לקחת טכנולוגיה ולהבין איך היא עובדת. לדוגמה, כשג'נרל אלקטריק רוצה אסדת קידוח, הצוות שלי פורץ אותה". הוא ציין כי "באחרונה, החברה נכנסה חזק להדפסה בתלת ממד. אבטחת המידע של הדפסת מנועי הסילון של החברה נעשית בארץ". "על המנמ"רים להבין: חוקי המשחק השתנו" לדברי עטרת, "המנמ"רים צריכים להבין שחוקי המשחק השתנו, במיוחד כשמביטים על עוד ועוד תקיפות של מדינות ומתקפות המוכוונות לתשתיות קריטיות. מי שהופך להיות מטרה זה המעגל השני, שרשרת האספקה, ולכן, נדרש לאבטח אותה היטב, בדגש על אבטחת מידע אפליקטיבית". הוא אמר ש-"כמי שחי את עולם התקיפה בסייבר שנים רבות, הדרך הטובה ביותר להגן באפקטיביות היא להביט על ארגונך בעיני התוקף: איפה אזורי החולשה, מהם האזורים שהתוקף יכול לשחק בהם - ולא לשים פיירוול בכל מקום. נדרש לקשר בין מאמץ ספציפי שמבוצע לבין שינוי ברמת אבטחת המידע של הארגון. רק בדרך זו המנמ"ר ומנהל אבטחת המידע יוכלו להתגבר על המגבלות התקציביות שהם נתונים בהן".

פייסבוק הודיעה כי היא מוסיפה לפלטפורמת הרשת החברתית הדומיננטית שלה את תכונת זיהוי הפנים מבוססת הבינה המלאכותית כברירת מחדל לכל, וזו תחליף את ההגדרות הקודמות של "הצעות תיוג", שהודיעו למשתמשים אם מישהו העלה תמונה והם תוייגו אוטומטית בתוכה. משתמשי פייסבוק יזוהו מעכשיו על ידי הכלי Face recognition בלי כל מעורבות מצידם' בתמונות שבהן נראו פניהן, ואולם החברה מציינת כי הגדרות זיהוי הפנים האוטומטי ניתנות לשינוי על ידי כל מי שאינו חפץ בתכונה. אצל משתמשים חדשים התכונה תהיה כבויה בהגדרה, אלא אם כן יחליטו להפעילה. בהודעה שפורסמה אתמול (ג') בבלוג החברה כתב סריניבאס נראיינאן, מנהל המחקר היישומי של תחום הבינה המלאכותית בפייסבוק, כי "הגדרת ה-Tag Suggestions, ששולטת רק בהיבט של האם נוכל להציע לחברים שלך לתייג אותך בתמונות או בסרטונים המשתמשים בזיהוי פנים, לא תהיה זמינה עוד". הענקית ממאנלו פארק אמרה כי תעדכן את מי שאצלו מופעל כלי זיהוי הפנים אם מישהו יעלה תמונה שלו, גם אם לא תויג בה. למעשה ההתנהלות הזו כבר מוכרת למשתמשי הרשת החברתית של פייסבוק מדצמבר 2017, עת הוכרזה תכונה הקרויה Photo Review, שזיהתה את פניהם בכל צילום שבו הופיעו על הפלטפורמה - כל עוד יש להם הרשאה לראות את "אנשים עדיין יוכלו לתייג ידנית חברים, אך אנו לא נמליץ שיתייגו אתכם אם לא תפעילו את זיהוי הפנים", הוסיפה פייסבוק. [caption id="attachment_263828" align="alignnone" width="600"] תכונת זיהוי הפנים. אילוסטרציה: ליה קולטירינה, BigStock[/caption] ניסיונות הרגעה לחוששים מפגיעה בפרטיות "הגדרת זיהוי הפנים שלנו", הרגיע נראיינאן, "מאפשרת לכם לנהל לא רק אם פייסבוק משתמשת בטכנולוגיית זיהוי פנים בתמונות שלך בכדי להציע תגיות; היא מספקת מתג פשוט לכיבוי או הפעלה לקבוצה רחבה יותר של שימושים בזיהוי פנים, כמו למשל לעזור לך להגן על זהותך בפייסבוק". בנוסף, לטכנופוביים שבינינו, פייסבוק הבהירה כי משתמשים יקבלו הודעה בפיד החדשות שלהם עם מידע על התכונות והאפשרויות החדשות, שיאפשרו להם ללמוד עוד על האופן שבו היא משתמשת בזיהוי הפנים, יחד עם כפתור שיאפשר להפעיל את התכונה או להשבית אותה. שימו לב, לאמירה קריטית של פייסבוק בנדון - ולמעשה בנוגע לכך שבבעלותה מאגר ביומטרי יקר ערך אודות פניהם של יותר מ-2 מיליארד משתמשיה - בהתחשב בשלל השערוריות והפרות הפרטיות של המשתמשים שלה שבהן הייתה מעורבת, שאפילו "זיכו" אותה בקנס עתק של 5 מיליארד דולר מטעם ועדת הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC, היא זו: "אנו לא חולקים את פרטי זיהוי הפנים שלכם עם צדדים שלישיים. אנחנו גם לא מוכרים את הטכנולוגיה שלנו". זכרו זאת ונקווה שהחברה לא תתפס בעתיד מפרה את הבטחתה החשובה הזו.

הרשות להגנת הפרטיות גילתה באחרונה דליפה של מסמכים אישיים ורפואיים של תושבים בנהריה ממאגרי מידע של העירייה. ברשות טוענים שבכך הפרה העירייה את חוק הגנת הפרטיות ותקנות אבטחת המידע. הפרטים נתגלו בבדיקה שערכה הרשות, לאחר שעיריית נהריה חוותה אירוע אבטחה שהביא לדליפת המידע הרגיש. מממצאי הליך פיקוח מנהלי שערכה הרשות עלה כי אירוע האבטחה הוביל לחשיפתם של מסמכים כגון צילומי תעודות לידה ומסמכי אשפוז. על פי הממצאים, במועד שבו התקיים אירוע האבטחה לא היו בידי עיריית נהריה נהלים רלוונטיים הנוגעים לתהליכי עבודת תחזוקה ופיתוח של מאגר המידע, בהתאם לנדרש בחוק הגנת הפרטיות ובתקנות אבטחת המידע. כמו כן, ממצאי הפיקוח העלו שהעירייה לא נקטה באמצעים הנדרשים על מנת לוודא כי גישה למאגר המידע שברשותה תיעשה רק על ידי המורשים לכך. בנוסף, נמצא שחיבור אתר העירייה לרשת האינטרנט לא בוצע באמצעות פרוטוקול תקשורת מאובטח. בהתאם לממצאי הפיקוח קבעה הרשות שעיריית נהריה הפרה את הוראות החוק והתקנות, ונתנה לה הנחיות על מנת לפעול להתאמת רמת אבטחת המידע לנדרש בהם. הרשות אף הודיעה לעירייה כי ייתכן שתבצע בדיקה חוזרת של עמידתה בהוראות החוק והתקנות. ברשות מזכירים כי תקנות אבטחת המידע מחייבות כל גורם במשק בישראל, ציבורי ופרטי, המנהל מידע אישי, לעמוד בדרישות אבטחה הקבועות בחוק ובתקנות - בהתאם לרמת הסיכון שיוצרת פעילות עיבוד המידע. מעיריית נהריה נמסר בתגובה כי "מדובר במקרה נקודתי שהתרחש באפריל 2018. מיד עם היוודע התקלה באתר האינטרנט העירוני, המופעל ומתוחזק על ידי החברה לאוטומציה בשלטון המקומי (אוטומציה החדשה - י"ה), תוקנה התקלה לאלתר וננקטו כל הצעדים הנדרשים לתיקון נהלי האבטחה באתר".

לוח השנה של גוגל שדרג את תכונת "שעות עבודה" שקיימת בו, כך שתהיה יותר יוזמת, בולטת ומופעלת כברירת מחדל. תכונת שעות העבודה ביומן של גוגל מאפשרת למשתמשים לקבוע את השעות שבהן הם זמינים לעבודה מדי יום. כאשר מתזמנים פגישה באפליקציה, גוגל תבחין מעכשיו בשעות שהוגדרו כשעות עבודה בלוח השנה, כך שהקולגות (ואם יש אז גם המזכיר/ה), יוכלו לדעת מתי הכי טוב לעבוד מול המשתמש המסוים. החידוש אמור להקל על כל המעורבים בדבר למצוא את הזמן המתאים לפגישה, ולעזור לוודא שהמפגשים נקבעים בשעות נוחות שמתאימות לכל המשתתפים. [caption id="attachment_298741" align="alignnone" width="600"] פגישות עסקיות - לא קל לתאם אותן. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] לוח השנה גם יתריע בפני המשתמש כשהוא קובע אירוע עסקי למספר אנשים, אם המפגש נופל מחוץ לשעות העבודה של אחד מהם. בהודעה ייכתב: "יש אנשים שעלולים לדחות", וזו תופיע מעתה לאחר אישור ההתרעות בג'ימייל, ותציין את השעות הבעייתיות. בחלק מהמקרים אפשר שהמשתמשים יראו אייקון מזוודה סגול שעליו קו חוצה, מוצמד לבשורה "מחוץ לשעות העבודה". התכונה במתכונתה הנוכחית אמורה להיות פשוט שימושית ולמנוע את הסרבול או אי הנוחות לסרב לפגישות בשעות שבהן יש מי שמעדיף כבר ללכת הביתה ולסיים את יום העבודה. השינוי במתכונת הנוכחית הוא שעד כה היה צורך להפעיל את ה-Work Hours בהגדרות האפליקציה, ומעכשיו, כפי שדיווח 9to5Google, שעות העבודה מופעלות כברירת מחדל - גם אם המשתמש לא בישר לאפליקציה בדיוק מתי הוא מגיע ועוזב את מהמשרד בכל יום, או מתי הוא פעיל עסקית אם לאו, במקרה שהוא עובד מהבית. מה שיקרה פשוט הוא שכשהעדכון של התכונה יגיע, לוח השנה של גוגל יעריך מתי יום העבודה של המשתמש המסוים מתחיל ומסתיים, בהתבסס על פגישות קודמות ופעילות עסקית, ויציג זמנים אלו בחלון מוקפץ. אם הניחוש המושכל של הלוח לא לגמרי מדויק, יוכלו המשתמשים לערוך אותו בהתאם לרצונם. כלי שעות העבודה המעודכן מופעל כעת כבר בעבור משתמשי G Suite ויגיע בקרוב גם למי שעושים ב-Google Calendar שימוש חינמי. סוף לספאם שמקורו במיילים בג'ימייל בנוסף הגיעה סופסוף הכרה מגוגל שהיא מודעת לבעיה מתמשכת של ספאם שמציף את לוח השנה שלה ושכעת היא פועלת לטפל בתופעה המטרידה. התופעה של הספאם החלה, כך מסתבר, מאז שביוני נוספה לג'ימייל הגדרת ברירת מחדל שניתן לנצל בכדי להזמין באופן אוטומטי מקבלי דואר אלקטרוני לאירועים. באופן ספציפי, הגדרה זו מאפשרת ל-Gmail ליצור אוטומטית פריטי לוח שנה מכל מייל המכיל מידע על אירועים מתאימים, גם אם הודעות הללו מסומנות כדואר זבל. גוגל לא התייחסה לנושא עד כה, למרות שלל תלונות שהלכו ונערמו בפורומי הסיוע שלה, כמו גם לא ספיקה עדכונים שבכוונתה לתקן זאת, ומשתמשי ג'ימייל נאלצו להשבית במקום זאת את יצירת האירועים האוטומטיים לחלוטין (דבר שעדיין ניתן לבצע עד שהתיקון יגיע). כעת סופסוף קיבלנו התייחסות כשאתמול (ג'), בדף התמיכה שלה, גוגל פרסמה שהיא "מודעת לספאם המתרחש ב-Calendar ועובדת במרץ בכדי לפתור את הבעיה". החברה הבטיחה לעדכן באותו שרשור תמיכה ברגע שיהיו לה חידושים בנדון. נמתין.

סנדרה ג'ויס, ראשת מערך המודיעין של פייראיי, תופיע בכנס השנתי של החברה, שייערך ביום ה' הבא, ה-12 בספטמבר, במלון דן אכדיה בהרצליה. לקראת הכנס, אנחנו מבקשים להציג בפניכם ראיון שערך עמה קווין מנדיה, מנכ"ל החברה, בכנס RSA. 

היכולת למנוע מגורמי צד שלישי לעקוב אחר המעשים של גולשים ברשת כבר מוצעת מזה תקופה ארוכה למדי בידי יצרניות הדפדפנים. עם זאת, התברר שהאפשרות שהייתה זמינה באופן וולונטרי הופעלה בפועל בידי כ-20% מהגולשים בלבד. אבל זה השתנה בגרסה 69 החדשה של הדפדפן פיירפוקס. מעתה האפשרות הזו מופעלת כברירת מחדל עבור כל המשתמשים בדפדפן הזה של ארגון מוזילה וזה אומר, לפחות באופן תיאורטי, שאף גורם לא יוכל לעקוב אחר הפעילות אונליין של הגולשים ולפגוע בפרטיות שלהם בכך שימכור את המידע הזה לחברות צד שלישי אחרות, שיוכלו לנתח את ההתנהגות שלכם ברשת, ואולי גם בחיים. המתג של אפשרות ההגנה הזו הופעל באופן אוטומטי במהדורת פיירפוקס מחודש יוני, אבל למשתמשים חדשים בלבד, וכאמור, התברר שרוב המשתמשים אינם מפעילים את המתג, שעכשיו הורם בעבורם באופן אוטומטי. "אנחנו מצפים לספק הגנה ל-100% מהמשתמשים שלנו כברירת מחדל", מסר הארגון.

מנהלי פיתוח וחברות סטארט-אפ מעדיפים להשתמש בכלי פיתוח וניהול פרויקטים העובדים בסביבות אג'ייל, ופחות בכלים מסורתיים. הכלי הוותיק MS Project, שהיה "מלך" שוק ניהול הפרויקטים, הוא כבר לא הברירה היחידה ויש לו מתחרים, שתופסים נתחים משמעותיים של השוק - כך עולה מסקר שערכה לא מכבר מטריקס בקרב 400 עובדים ומנהלים בארגונים שהם לקוחות שלה.   [caption id="attachment_298793" align="alignnone" width="600"] מקור: מטריקס[/caption] יותר ממחצית מהנשאלים בסקר השיבו כי הם עובדים במתודולוגיית Scrum - מתודולוגיה זריזה ואג'ילית לניהול פרויקטים ולפיתוח תוכנה, שמתמקדת בשיפור יכולתו של הצוות לספק תוצרים במהירות ולהגיב לדרישות תוך כדי התהליך. המעבר למתודולוגיה אג'ילית ניכר גם בתחום כלי הבדיקות: כמעט 40% מהנשאלים ענו שהם משתמשים בכלי JIRA Add on. כ-30% מהנשאלים שעובדים עם JIRA השיבו שהם עובדים בסביבת ענן, ונתון זה צומח במהרה. עם זאת, עבודה בסביבת שרתים מקומיים עדיין מובילה, עם 56.6%. כשנשאלו המשיבים איך מנהלים בחברה שלהם את הפרויקט והפרוגרמה, התשובות לא היו חד משמעיות. ארבעת הכלים הבולטים על פי תוצאות הסקר הם MS Project מבית מיקרוסופט, עם 24%, לאחר מכן Portfolio for JIRA עם 21% ועוד 30% עובדים עם Add ons מאטלסיאן מרקטפלייס, כמו Big Picture ו-Structure. [caption id="attachment_298797" align="alignnone" width="600"] מקור: מטריקס[/caption] "בתחום ניהול הפרויקטים, אין מנצח ברור בשוק" לדברי אורן קרוג, מנהל פעילות DevOps במטריקס, "אנחנו עדים לתופעה שלפיה בתחום ניהול הפרויקטים אין מנצח ברור בשוק, אין כלי דומיננטי. מדובר בשוק חם עם כמה כלים טובים, אבל אין כרגע חברה שמצליחה להשיג יתרון בולט ולהשתלט על השוק. במשך שנים הייתה הגמוניה של כלים רובסטיים ,אך בשנתיים-שלוש האחרונות רואים יותר ויותר אימוץ מהיר של כלים אג'יליים. כך, הפתרון של מיקרוסופט, MS Project, הוא הפתרון המסורתי והמוכר, אך קמו לו מתחרים רציניים בשוק בתחום האג'ייל, ויש סיכוי טוב שבשנה הבאה נראה עלייה משמעותית באימוץ פתרונות מהסוג הזה. זה יכול לשנות לגמרי את חוקי המשחק". [caption id="attachment_298792" align="alignnone" width="600"] אורן קרוג, מנהל פעילות DevOps במטריקס. צילום: ניב קנטור[/caption] קרוג הסביר כי "בעבר, חברות ישראליות היססו לעבוד עם כלים חדשניים של חברות קטנות, והעדיפו להסתמך על פתרונות מסורתיים ומוכרים של תאגידי ענק. אלא שבאחרונה, השוק הישראלי למד לקחת יותר סיכונים, שמשתלמים גם מבחינת חדשנות וזירוז תהליכים וגם מבחינה כספית, שהרי הכלים האג'יליים זולים משמעותית ונוחים יותר לעבודה מאחיהם ה-'גדולים'".