חוקרת של גוגל ב-Project Zero חשפה פגיעות העלולה להשפיע על מאות מיליוני טלפונים, מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד. הפירצה עלולה לפגוע בטלפונים של סמסונג, גלקסי S7, S8, ו-S9, כמו באלה של וואווי, P20, פיקסל 1 ופיקסל 2 וכן שיאומי רדמי 5A, שיאומי רדמי נוט 5A ו-A1. מאדי סטון, חוקרת אבטחה בגוגל, הוציאה אתמול (ש') התראה על הפירצה החדשה. על פי פורבס, הפגיעות מסייעת לקבוצת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO, לעקוב אחר יעדיה, וייתכן כי החולשה נוצלה - לכאורה - על ידי NSO. על פי סטון, הפירצה מאפשרת להאקרים שהצליחו לפרוץ לטלפון חכם, לקבל גישה למידע רחב יותר אשר זה הנמצא בלב מערכת ההפעלה אנדרואיד. גישה מעין זו מאפשרת להאקר להשתלט כליל, או כמעט כליל, על הטלפון החכם שהותקף, ולהשיג את רוב המידע שבו. חוקרים ציינו כי מי שאכן ניצל את הפירצה, יכול אף לשלוט על המכשיר מרחוק, דפוס פעולה שידוע כי NSO עושה בו שימוש. NSO: "מוצרינו מסייעים לגופי מודיעין ולרשויות אכיפת חוק – להציל חיים" [caption id="attachment_198470" align="alignleft" width="300"] NSO[/caption] לא ברור למה הפירצה עדיין לא תוקנה, אף שהיא התגלתה עוד ב-2017. גוגל לא התייחסה לכך, ואף לא הסבירה למה היא מעריכה כי אולי הפירצה הייתה בשימוש של NSO. על פי גוגל, ניתן לנצל את החולשה לאחר שהקורבן התקין בטלפון החכם שלו יישום זדוני, או באמצעות ניצול של חולשה נוספת, בדפדפן. מאז היוודע קיומה, המחודש, של הפירצה, ב-27 בספטמבר, אנשי האבטחה של גוגל הקציבו לצוותי אנדרואיד שבעה ימים לתיקון שלה, בטרם היא פורסמה אתמול (ש'). בהודעה מוזרה מעט, החוקרים ציינו כי הבאג הוטלא בדצמבר 2017.  NSO הכחישה כל מעורבות לפירצה ומסרה בתגובה ל-The Verge כי "הקבוצה לא מכרה ולעולם לא תמכור פרצות או פגיעויות. לפירצה הזו אין כל קשר ל-NSO. העבודה של החברה מתמקדת בפיתוח מוצרים אשר מסייעים לגופי מודיעין ולרשויות אכיפת חוק – להציל חיים". יצויין כי בדרך כלל, כאשר מתגלית פירצה, קודם מתקנים אותה ורק לאחר מכן מודיעים לציבור על קיומה, אולם לא כך היה במקרה זה – הפירצה נחשפה עוד בטרם היא תוקנה, והמשמעות היא כי מאות מיליוני מכשירים עדיין חשופים פוטנציאלית לנזק. חוקרים העריכו כי מדובר במאות מיליוני מכשירי טלפון חכם ברחבי העולם, וכי ישנה אפשרות שדגמים נוספים, מעבר לאלה שעליהם נמסר, חשופים אף הם לפגיעה פוטנציאלית.  

האינטרנט של הדברים (IoT) לא נוגע רק למהירות, יכולות מתקדמות או גמישות - מה שאנחנו רגילים לשמוע בהקשר למושג זה. האינטרנט של הדברים הוא גם הזדמנות וציפייה לאפשרויות חדשות. דוגמה מצוינת לכך היא העיר צ'טנוגה במדינת טנסי שבארצות הברית. לפני יותר מ-40 שנים הכריזה עליה הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית כעיר הכי מלוכלכת באמריקה - מה שגרם, כמובן, לסבל לתושבים ולפגיעה בתדמיתה. בשנים שלאחר מכן, העירייה ותושביה החליטו לעשות מעשה: הנהגת צ'טנוגה פעלה נמרצות לניקוי האוויר בעיר, החייתה את חזית הנהר שלה ובנתה מחדש את רשת הכוח שלה. בסיומו של התהליך היא השיקה, בשיתוף נוקיה, את רשת הפס הרחב המהירה ביותר לא רק בארצות הברית, אלא בחצי הכדור המערבי באופן כללי. הסרטון שלמטה ממחיש זאת היטב. 

"HTC הפסיקה להציג חדשנות בחומרת הסמארטפונים שלה, וחברות כמו אפל, סמסונג ו-וואווי ביצעו השקעות אדירות בחומרה שלהם. אנחנו לא", אמר איב מטרה, המנכ"ל החדש של HTC, "משום שהשקענו בחדשנות במציאות וירטואלית. כשהייתי צעיר", סיפר מטרה, "מישהו אמר לי ש'להיות צודק בזמן הלא נכון הוא לטעות, ולטעות בזמן הנכון הוא להיות צודק'. אני חושב שהיינו צודקים בזמן הלא נכון, וכעת עלינו לסגור את הפער. עשינו טעויות של עיתוי. קשה מאוד לחזות את הזמן הנכון. HTC עשתה טעות בהיבט של עיתוי. זוהי טעות קשה ואנחנו משלמים עליה, אבל עדיין יש לנו נכסים בהיבט של חדשנות, צוות ומאזנים, ואני חש שאנו מתאוששים מהטעות בעיתוי". ידוע כי יצרנית הסמארטפונים HTC נאבקת על קיומה מזה כמה שנים. אפשר להגיד שהשיא שלה היה בשנת 2011, כאשר הצליחה לתפוס נתח של 11% משוק הסמארטפונים העולמי, ומאז היא מידרדרת והולכת, כאשר בדו"חות חברות המחקר על היצרניות המובילות היא ממוקמת בשורת ה"אחרים". גם הדיווח הכספי של הרבעון השני של השנה הוא החמישי בשרשרת רצופה של רבעונים מפסידים, זאת לאחר שביולי האחרון פיטרה החברה כרבע מכוח האדם שלה. מטרה, שמונה לפני כמה שבועות למנכ"ל החדש של החברה, לאחר שהמייסדת והמנכ"לית הקודמת, שר וואנג, עזבה את תפקידה ועברה להיות היו"רית של החברה, מציג כעת תפיסה שעשויה אולי לסייע לחברה להשתקם. מתוקף תפקידו הבכיר במפעילה אורנג' הבינלאומית, צפה מטרה ביצרנית הטאיוונית מבחוץ, ובשיחה איתו הציג בגילוי לב תובנות על מצבה של החברה שהתחיל לנהל, בתקווה להוציא אותה מן המצב הקשה שאליו נקלעה. במושג עיתוי, הכוונה היא להחלטת החברה להסיט משאבים רבים מכספי המחקר והפיתוח שלה ל-XR, בתחילה במציאות וירטואלית באמצעות זרוע Vive שלה. המנכ"ל הטרי צופה שהיצע ה-XR של החברה יוביל בשוק הסלולר בתוך חמש שנים. "נעשה כמיטב יכולתנו לקצר את הזמן הזה, אבל המפתח כאן הוא אימוץ על ידי הלקוחות, כלומר כיצד אנשים מאמצים את הטכנולוגיה שלך", הוא הסביר. "כולנו יודעים שזה קריטי לחלוטין. בסוף היום, עומדים מולנו בני אנוש, והם מתמודדים עם משהו חדש לחלוטין ושונה לחלוטין, שהוא וירטואלי". עוד אמר מטרה, שדור 5 הוא צוואר הבקבוק הראשוני לכיוון צמיחה. בניגוד להשערות שהחברה תיטיב את מצבה באמצעות שווקים מתפתחים, הוא דווקא אומר ש-HTC תפעל בתחום מכשירי הפרימיום בשווקים מפותחים, "במדינות עם תוצר מקומי גולמי גבוה". נראה שמטרה אף מקווה לקדם את החברה על חשבונה של וואווי, על רקע המלחמה שלה מול ארה"ב, שגרמה לה להשיק מכשיר דגל חדשני ללא שירותי גוגל וחברות טכנולוגיה אמריקניות אחרות. "התחרות כעת משתנה", הוא אמר. "כולנו מתמודדים עם מצבים שבהם נתחי השוק יורדים... הלקוחות כעת מאוכזבים מכך שאינם יכולים עוד להשתמש במכשירי וואווי האחרונים. מה ש-HTC תנסה לעשות בחודשים הקרובים יהיה לתת ללקוחות שלנו את האפשרות לקבל מה שהם רוצים בהיבטים של החומרה הטובה ביותר והצילום הטוב ביותר". למרות מצבה, מטרה מציג זווית אופטימית באשר לחזרתה של החברה לרווחיות. לדבריו, "אני באמת מאמין שהדבר תלוי בדרך שבה המפעילות יפרסו את תשתיות דור 5. כולם יודעים ש-2020 תהיה נקודת ההתחלה של דור 5. בדרך כלל לוקח שנתיים לפרוס רשת, כך שב-2023 תהיה כבר פריסה רחבה. זוהי הסיבה שבגללה אני מאמין ש-2025, ייתכן אף לפני, תהיה נקודת המפנה. אנו תלויים במהירות הפריסה של המפעילות".

HP תפטר 7,000 עד 9,000 מעובדיה, כך הודיע המנכ"ל החדש של ענקית המדפסות, אנריקה לורס, ביום ה' האחרון. לורס עשה זאת במפגש ראשון שלו, כמנכ"ל המיועד של ענקית המדפסות, עם אנליסטים בוול סטריט. מדובר בצעד דרמטי, של פיטורי ענק בסדר גודל של 13-16% מכוח האדם בחברה, העומד כיום על 55,000 עובדים. החברה מסרה כי הצעד, שעלותו מוערכת בכמיליארד דולר, יביא לחיסכון של כמיליארד דולר עד שנת 2022. בחברה לא התייחסו לפילוח הפיטורים בחלוקה לאזורים גיאוגרפיים, ולכן לא ברור מה יהיה היקף הפיטורים בישראל. לצד פעילות המכירות, לחברה כמה פעילויות בישראל: HP Indigo – בקרית ויצמן בנס ציונה ובאזור התעשייה בקרית גת; HP Industrial Large Format (לשעבר סאיטקס) - באזור התעשייה החדש, נתניה. "פרק חדש בחיי החברה" לורס יחל במנכ"לותו בראשית נובמבר. הוא החליף את דיון וויסלר, שהודיע באוגוסט כי הוא עוזב את תפקידו בשל רצונו לסייע בבעיית בריאות משפחתית. ההחלטה על הצעד הדרמטי נבעה מהירידה בהכנסות של מכירת ותפעול המדפסות ברבעון השלישי הכספי של החברה. הפיטורים ובניית החברה מחדש, על פי מה שאמר לורס לסוכנות בלומברג, הם "פרק חדש בחיי החברה. זו אחת ההחלטות הקשות ביותר שקיבלנו, אולם היא הכרחית לעתיד של החברה. אנחנו רואים הזדמנויות משמעותיות ליצור ערך לבעלי המניות שלנו ונעשה זאת על ידי קידום ההובלה שלנו, שיבוש תעשייתי, ושינוי אגרסיבי באופן העבודה שלנו". תכניתו של המנכ"ל החדש כוללת, לצד בנייה מחדש של החברה, גם שינוי בתמחור של המדפסות, ובניית זיקה והתנייה - בתמחור המכירה של המדפסות ובתמחור התפעול השוטף שלהן – בשימוש במיכלי דיו מקורי של HP, לעומת שימוש שאינו שכזה.   במקביל להודעה על תכנית הארגון מחדש והפיטורים, החברה אף הודיעה על הגדלת הדיבידנד למשקיעים ב-10%, כמו גם על רכישה עצמית של מניות בסך של 5 מיליארד דולרים. HP צופה כי תזרים המזומנים של החברה יעמוד על שלושה מיליארד דולרים. בשנה החולפת מניית החברה הפסידה כמעט שליש מערכה – היא ירדה ב-29%, ושווי השוק של HP כיום עומד על 27 מיליארד דולרים.

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית בחרה לפני ימים אחדים בשלוש קבוצות של חברות כזוכות במכרז להפעלת אפליקציות לתשלום בתחבורה הציבורית. הקבוצות שזכו כוללות את ישראכרט; בנק הפועלים, שמעפיל את אפליקציית ביט, יחד עם מוביט ופנגו; ובנק דיסקונט ואפליקציית פייבוקס, שניגש למכרז יחד עם סלופארק והופון, שלדן יש אחזקות בה. כפי שפורסם באנשים ומחשבים, תנאי המכרז הגדירו מראש כי ייבחרו שלוש קבוצות. כל אחת מהקבוצות הזוכות תצטרך לפתח אפליקציה ומערך שירות, שיאפשרו למשתמשי התחבורה הציבורית בישראל לשלם עבור נסיעה באמצעות הסמארטפון, ללא צורך בכרטיסי פלסטיק דוגמת רב קו (או תשלום לנהג, שממילא כבר כמעט שאינו מבוצע). בסופו של תהליך, כל נוסע יוכל לבחור באמצעות איזו חברה הוא ירצה לשלם, יפעיל את האפליקציה ויוכל לנסוע בכל אמצעי תחבורה ציבורית שיחפוץ. המידע שבאפליקציה על תעריף הנסיעה ואמצעי התחבורה יועבר למרכז מידע שמשרד התחבורה אמור להקים, והוא ינתב את התשלומים למפעילים, בהתאם לשימוש של הנוסע. במשרד אומרים שכל התהליך יהיה שקוף מבחינת הנוסע והמפעיל, באמצעות תהליכים אוטומטיים לחלוטין. זאת הפעם הראשונה שבה חברות אשראי ובנקים התעניינו במכרז בתחום התחבורה הציבורית - לא מפני שהנושא מעניין אותם, אלא כי הם רוצים להרחיב את אחיזת השוק שלהם בתחום הסליקה. ההנחה היא שמיזם כזה, שמשמעותו תשלומים בהיקפים גדולים לנסיעה בתחבורה הציבורית, יגלגל כספים רבים. על פי פרסומים בתקשורת, שלא הוכחשו על ידי משרד התחבורה, אחת הסיבות שהחברות הללו זכו היא כי הן התחייבו לתת פטור מעמלות עבור הסליקה - עובדה שאמורה לחסוך למדינה עשרות מיליוני שקלים. מי עוד השתתפו במכרז? מלבד הזוכות, ניגשו למכרז בנק לאומי בקבוצה יחד עם ORT; שופרסל בשיתוף חברה מנורבגיה; ופינסטרה, שמפתחת את הרב קו און ליין. האפליקציות של החברות הזוכות אמורות להתחיל לפעול במהלך 2020, ובשלב זה הן לא יחליפו את הרב קו, אם כי זו אחת המגמות של משרד התחבורה, כפי שהצהיר במסמכי המכרז. ויקטור אררה, יועץ בכיר לתחבורה ציבורית, אמר כי "הלקח העיקרי מתוצאות המכרז הוא שהעולם הבנקאי נכנס לתחום התחבורה הציבורית ולראייה, יש בנק או חברת כרטיסי אשראי בכל אחת משלוש הקבוצות הזוכות. הם עושים זאת כי הם שואפים להרחיב את השימוש בכרטיס הרב קו גם לתשלום בבתי עסק, וכדי להגדיל את ההפצה ואת השימוש באפליקציה שהם יפתחו גם מעבר לתחבורה הציבורית".

(function(d,s,id){var js,fjs=d.getElementsByTagName(s)[0];if(d.getElementById(id))return;js=d.createElement(s);js.id=id;js.src='https://embed.playbuzz.com/sdk.js';fjs.parentNode.insertBefore(js,fjs);}(document,'script','playbuzz-sdk'));

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה הבוקר (א') לחסום את הגישה לכ-1,350 אתרי אינטרנט המפרסמים תמונות וסרטונים פדופיליים. השופט בני שגיא הוציא את הצו לבקשת מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. הבקשה לצווים הוגשה על ידי יחידה 105 בלהב 433 שבמשטרה והמטה הלאומי להגנה על קטינים ברשת. המידע על אתרי האינטרנט הפדופיליים התקבל ממשרדי האינטרפול, שעוסקים במאבק בפדופיליה ברשת. לאחר מבצע איסוף ממושך של הוכחות לפעילותם של האתרים האמורים, הגישו הפרקליטים, עורכי הדין איתי גוהר ואדר לר ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, את הבקשה לחסימת הגישה. הבקשה הוגשה בהתאם לחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, שלפיו יכול תובע מוסמך לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה להוצאת צווים להסרת אתרים המאוחסנים על גבי פלטפורמות אירוח בישראל, להגביל גישה לאתרים המאוחסנים על גבי שרתים בחו"ל או להורות על סינון האתרים מתוצאות החיפוש. מבצע שני מסוגו הצו שהוציא השופט שגיא מתייחס לאתרי אינטרנט המאוחסנים בשרתי אירוח מחוץ לישראל, ולפיכך מתייחס להגבלת הגישה לאתרים אלה באמצעות חסימה, שמתבצעת בימים אלה בידי ספקיות הגישה לאינטרנט. ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה נמסר כי המיוחד באתרים שנחסמו הוא שהם נגישים לכולם, ברשת הגלויה, ולא בדארקנט. פוטנציאל החשיפה לאתרים אלה, לרבות לקטינים, הוא גבוה, ומכאן החשיבות הרבה שייחסו בפרקליטות לחסימתם. ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ציין כי מדובר במבצע שני שמתנהל בנוגע לאתרי אינטרנט פדופיליים, תוך שימוש בסמכויות הנתונות מכוח החוק, שנכנס לתוקף בספטמבר 2017. במבצע הראשון, שהתקיים לפני כשלושה חודשים, נחסמו כ-1,700 אתרים פדופיליים. ד"ר ויסמונסקי הוסיף כי בכוונת הפרקליטות, ביחד עם המערך הלאומי להגנה על קטינים ברשת, להמשיך לפעול בעקביות לאיתור וחסימה של אתרי אינטרנט פדופיליים, על מנת להקטין את התפוצה ואת החשיפה לתכנים שמפורסמים בהם.

"נדרשת הכנסה רבה יותר של טכנולוגיות לשדרוג התעשייה המסורתית, ובהתאם, גיוס אליה של יותר כוח אדם בתחום. הדבר יכול וצריך להיעשות על ידי יצירת תדמית טובה יותר לתעשייה זו, למשל באמצעות הכנסת טכנולוגיות חדשות", כך אמרה מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה. פינק דיברה בפנל שהתקיים תחת הכותרת גיוס הון אנושי לאתגרי התעשייה 4.0, במסגרת כנס שערכו אנשים ומחשבים והתאחדות התעשיינים בנושא. הכנס נערך באולם האירועים לאגו בראשון לציון. מנחה הפנל היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. בדבריה סיפרה פינק על הפעילות של הממשלה בתחום, ובה מסלולים להכשרת עובדים שהיא מקיימת. היא קראה למעסיקים "לשתף אותנו פעולה באופן הרבה יותר הדוק, להצלחת המהלך. בנוסף, אנחנו רוצים לחבר בשנה הקרובה את הסטארט-אפים וחברות המו"פ עוד יותר לתעשייה. יש בארץ קיטוב גדול בין החברות המסורתיות, שלכאורה נשארות מאחור, לבין הסטארט-אפים, שמתקדמים וצומחים עד לאקזיט, שאז אנחנו מאבדים אותם". [caption id="attachment_300595" align="alignnone" width="600"] ד"ר טל לוטן, ראשת אגף חינוך והכשרה בהתאחדות התעשיינים. צילום: ניב קנטור[/caption] ד"ר טל לוטן, ראשת אגף חינוך והכשרה בהתאחדות התעשיינים, אמרה כי "המעבר לתעשייה 4.0 מחייב אותנו ברמה של העובדים. הן התעשייה הישראלית והן ההיי-טק סובלים ממחסור אקוטי בכוח אדם. אם רוצים להכניס את התעשייה 4.0, חייבים להגדיל את היקפי העובדים בתעשייה". היא ציינה שהתאחדות התעשיינים הבינה זאת כבר לפני כ-15 שנים ומקיימת מסלולי הכשרת עובדים לטכנולוגיה, בשיתוף הממשלה ועמותת תעשיידע. ד"ר לוטן קראה לממשלה להגדיל את היקפי ההכשרות, ולבצע את הפעילות בשיתוף המעסיקים. "יש סנוניות לכך יחד עם משרד העבודה ומה"ט (מחלקת הכשרת הנדסאים וטכנאים במשרד הכלכלה - י"ה), לרבות תכניות ייחודיות ברובוטיקה ובתוכנה, אבל זה מעט מדי", אמרה. "מתחיל לחול שיפור ותהליכי הכשרת העובדים לטכנולוגיה חייבים להיעשות יחד אתנו. אנחנו חייבים להיות חלק מהם. במערכת החינוך משתפים אותנו בהכשרות התלמידים, אבל בהכשרות העובדים - יש מקום לשיפור, בלשון המעטה", הוסיפה ד"ר לוטן. עוד היא קראה לממשלה לבצע איגום משאבים בין משרדי החינוך והעבודה, בנוגע להכשרות המקצועיות ולחינוך בתחום. [caption id="attachment_300597" align="alignnone" width="600"] ד"ר עופר רימון, ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. צילום: ניב קנטור[/caption] ד"ר עופר רימון, ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, דיבר על העלייה במספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי. בתשובה לשאלה כמה מהם ייקלטו בסופו של דבר בתעשייה המסורתית הוא אמר כי "קשה לעשות את הפילוחים, כי חלק ניכר מהטכנולוגיות נמצא בכל מקום, ולא רק בה. למשל, סייבר". "הטענה שלפיה כניסת הטכנולוגיה לתעשייה היא שתמשוך את הצעירים אליה מהווה פתרון חלקי. קיים צורך להשקיע בהכשרות וביצירת אטרקטיביות, ולעשות כמה צעדים כדי שתנאי העבודה, המסגרות והמשמעת יהיו מותאמים יותר למה שהצעירים מחפשים. תעשיית ההיי-טק למדה את זה מזמן, עכשיו זהו הזמן של התעשייה המסורתית לעשות זאת", הוסיף. [caption id="attachment_300599" align="alignnone" width="600"] דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה. צילום: ניב קנטור[/caption] גם דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, הפנתה את האצבע לממשלה. היא אמרה כי "יש כשל מערכתי, תכנוני ואסטרטגי, שנגרם כתוצאה מהממשלה. הממשלה לא השכילה להריץ תכנית אסטרטגית ולהיערך הוליסטית - מהחינוך בגיל הרך דרך להשכלה הגבוהה, ששניהם באחריות משרד החינוך, ועד להכשרות המקצועיות שבמשרד העבודה". "התעשייה לא תאמץ את התעשייה 4.0 בלי תמריצים משמעותיים, ואלה צריכים להגיע מהממשלה", ציינה. פינק, נציגת הממשלה בדיון, העירה בהקשר זה ש-"הפניית החץ לא צריכה להיות רק לממשלה. זה עניין תרבותי-לאומי: יותר מרבע מהמועסקים בתעשייה המסורתית הם בגיל 55 פלוס. העובדים שעלו מברית המועצות, שהיו בעל ידע בטכנולוגיה והיוו מתנה למדינת ישראל, הולכים ופורשים, והאנשים שצריכים להחליף אותם עוברים להיי-טק. האחריות היא גם של הממשלה וגם של המעסיקים, שצריכים להיות מעורבים יותר בהכשרות". [caption id="attachment_300601" align="alignnone" width="600"] חיים רוסו, יו"ר תעשיידע. צילום: ניב קנטור[/caption] חיים רוסו, יו"ר תעשיידע ולשעבר מנכ"ל אל-אופ וסגן נשיא אלביט, אמר כי "האתגר בשילוב התעשייה 4.0 בייצור השוטף הוא במוכנות ובנכונות של התעשייה והעובדים, שיצטרכו להשלים את הידע שלהם בהתאם להתפתחות התעשייה 4.0".