הלוגו החדש של דפדפן Edge של מיקרוסופט נחשף בסוף השבוע. החשיפה התבצעה באופן שיווקי מעניין - כחלק ממצוד אחר מטמון (או כפי שנהוג לכנות זאת 'ביצת פסחא') שהשיקה הענקית מרדמונד, ושכלל מספר חידות ורמזים אותם פיזרו אנשי צוות Edge ב-Microsoft Edge subreddit, בפורומי קהילת ההיי-טק אחרים ובערוצי מדיה שונים, בכדי לתפוס את תשומת הלב של הסקרנים וחובבי הדפדפן. לאחר השלמת המיני-משחק, המששתתפים יכלו לראות את ההודעה של החברה שבה הוצג הלוגו החדש לדפדפן. חלק מהרמזים והפאזלים היו מורכבים לפתרון, אבל הדבר לא הרתיע את הגולשים הסקרנים בדרכם למטרה. לפי הדיווחים, הרמזים פוענחו במהירות על ידי שיתוף פעולה בין השחקנים בשרת Discord, וכעת המשחק עבר לדפדפן (edge://surf/), לטובת המתעניינים בו בהמשך. How do you like our new #Edge logo?? #comingsoon! pic.twitter.com/EgL6n5xqRI — Vishnu Nath ????????????⌨️ (@VishnuNath) 2 בנובמבר 2019 העיצוב החדש דומה לסמלים אחרים של מיקרוסופט שהושקו לאחרונה, במיוחד באפליקציות Office שלה. הוא מתרחק מאוד מהלוגו בצורת E  המאפיין את דפדפן אקספלורר שלה. בנוסף, הוא נראה יותר כמו גל, מה שכנראה מבטא את אקט הגלישה באינטרנט, ויש לו צבעוניות שמורכבת ממשחק גוונים של כחול-ירוק, כנראה שוב - בהקשר לגלי הים ולפעולת הגלישה. הסמל החדש מזכיר לרבים את זנב השועל בסמליל דפדפן פיירפורקס של מוזילה, וגם מראה מעולם אחר לגמרי - הגלים המשולבים בטבליות מכונת הכבסה של טייד, ויש על כך כבר כמה וכמה ציוצים בטוויטר. New Microsoft Edge Logo looks a lot like Firefox, inverted and rotated 180°. Well done, designers. pic.twitter.com/gEkmw1g0ol — T❘LM△N (@Tilman) 2 בנובמבר 2019 כך או כך, אין ספק שהלוגו החדש תוכנן כך שיקל על ההבחנה בין Edge הוותיק והקלאסי לבין דפדפן Edge החדש, שעליו שוקדת מיקרוסופט כבר מספר חודשים. במקור נבנה דפדפן אדג' עם מנועי EdgeHTML וצ'אקרה של מיקרוסופט עצמה, אך ב-2019 Edge נבנה מחדש כדפדפן מבוסס כרומיום, בקוד פתוח, באמצעות מנועי ה-Blink ו-V8. כעת, משנחשף הלוגו, נותר רק לגלות מתי מיקרוסופט תשחרר גרסה סופית לדפדפן ה-Edge Chromium שלה. ענקית התוכנה שחררה גרסת בטא כבר בחודש אוגוסט, וגרסה יציבה הופיעה באינטרנט לאחרונה. החברה עורכת בשבוע הבא את ועידת Microsoft Ignite שלה באורלנדו, ובהתחשב בכך שהלוגו החדש כבר חושף, הסברה בדיווחים שונים על הלוגו היא שהחברה תעדכן בתאריך השחרור באירוע.  

ליל כל הקדושים לא היה כל כך מהנה עבור גוגל. במקום לחלק ולקבל ממתקים היא נאלצה להודות, שגירסה קודמת של הדפדפן כרום שלה מכילה שתי פגיעויות המוגדרות כחמורות. יתרה מכך, החברה הודיעה שלפחות לגבי אחת מהן ידוע לה שיש כבר דיווחים שהיא נוצלה בפועל. שתי הבעיות מתייחסות לבעיה דומה והיא, שאפליקציות שקשורות לדפדפן מנסות להשתמש בזיכרון שהוקצה להן בעבר, אך כבר הספיק לחזור ולהיות זמין במאגר לכלל המערכת. פגיעות אחת קשורה לטיפול באודיו בכרום עצמו, ופגיעות שנייה מנצלת את התופעה הזאת בהקשר של יישומון מובנה בשם PDFium, המשמש את הדפדפן כדי לנהל מסמכי PDF, כולל הצגתם - וזו גם הפגיעות שעליה דווח כי נוצלה. את הפגיעויות גילו חוקרי חברת האבטחה קספרסקי, שזיהו אתר שמשתמש בפגיעות כדי להעביר רושעות על ידי שימוש בג'אווה-סקריפט שהוטמע בו. עם זאת, החוקרים מסרו שהם לא הצליחו למצוא קשר ישיר לגוף פעיל מסוים בתחום. החשיפות כבר זיכו את החוקרים ב-7,500 דולרים בהתאם לתוכנית הפרסים של גוגל, וייתכן שהיא תצרף סכום נוסף. כך או כך, גוגל שחררה גרסה חדשה של כרום, 78.0.3904.87, והיא ממליצה לעדכן אליה מוקדם ככל האפשר עבור כל סביבות העבודה השולחניות: Windows, לינוקס ו-macOS.

מערך הסייבר הלאומי הוא אחד הגופים המסקרנים שפועלים במדינה. הוא אמון על תחום הסייבר האזרחי במדינה ובממשלה, ומתכלל אותו. לכן, האגף אוצר בתוכו הרבה מידע ופעילות מרתקת שמטבע הדברים, לא ניתן לפרט עליה יותר מדי. שוחחנו עם קובי גולובינסקי, ראש אגף מערכות המידע במערך הסייבר הלאומי. הטריגר לראיון היה דירוגו של האגף במקום הראשון מבין כלל אגפי מערכות המידע הממשלתיים בסקר שביעות הרצון מאיכות השירות שמקבלים עובדי המשרד שבו האגף נמצא, אבל ניצלנו את ההזדמנות כדי לשוחח אתו גם על פעילות האגף באופן כללי. בסקר דירגו העובדים בכל משרד ממשלתי את רמת השירות שהם מקבלים מהאגפים השונים, כאשר אגף מערכות המידע הוא אחד מהם. המשמעות של הציון היא שאגף מערכות המידע במערך הסייבר מספק את רמת שביעות הרצון הגבוהה ביותר ללקוחותיו הפנימיים לעומת שאר אגפי מערכות המידע במשרדים הממשלתיים השונים. גולובינסקי הגיע לאגף מערכות המידע במערך הסייבר לאחר שביצע שורת תפקידים בתחום המחשוב ביחידות שונות של משרד ראש הממשלה ובגופים ביטחוניים אחרים. זהו ראיון ראשון שלו לתקשורת. מה מאפיין את מערכות המידע של מערך הסייבר? "מערך הסייבר הלאומי הוא גוף ביטחוני-טכנולוגי, שמטרתו הגנה על מרחב הסייבר של ישראל בתחום האזרחי. האגף הוא חלק מהחטיבה הטכנולוגית של המערך, בראשות הודי זק. בדרך כלל, אגפי מערכות המידע במשרדי הממשלה מהווים חלק מהמינהל שלהם, ואילו אנחנו שייכים לחטיבה הטכנולוגית. בין יתר העיסוקים שלנו, אנחנו מפתחים פתרונות טכנולוגיים ומקדמים חקר טכנולוגי". מהי אסטרטגיית ה-IT שלכם? "עוד ב-2017, כשהיינו במבנה הארגוני הקודם שלנו, ביצענו חשיבה אסטרטגית מה צריך לעשות ואיך הדברים צריכים להיראות שלוש שנים קדימה. תחום הסייבר דינמי ומתחדש תמידית, ולכן, גם אנחנו נדרשים לדינמיות. יישמנו דינמיות המבוססת על שילוב תקשורת, תשתיות ומערכות אחסון בכל התצורות, המאפשרות כוח מחשוב רחב, אפליקציות, שחלקן בפיתוח עצמאי וחלקן מוצרי מדף, וביצוע אינטגרציה ותיאום כולל של כל הדבר הזה למערכת אחת. זה מצריך יכולות פיתוח ותכנון גבוהות, שמצליחות להתממש בזכות איכות האנשים אצלנו. מעבר לכך, יש לנו מערכות ורסטיליות, שיודעות לתמוך בצוותי ההגנה והמבצעים בכל צורה שהיא". אילו פרויקטים עומדים על הפרק? "הקמה של תשתיות חדשות עבור פרויקטים אסטרטגיים שהמערך מוביל, בהם הקמה של מרכזי שליטה אבטחתיים (SOC) נוספים בבאר שבע. במהלך השנה הבאה נפרסם מכרזים לפיתוח מערכות חדשות שתומכות בצרכי המערך". כמה משתמשים אתם משרתים? "אנחנו לא חושפים מספרים, אבל מדובר במאות משתמשים פנימיים, כולל ב-SOCים השונים. בנוסף, אנחנו משרתים לקוחות חיצוניים, שעושים שימוש בפלטפורמות שהמערך פיתח". מה לדעתך הסיבה לזכייה שלכם במקום הראשון בסקר? "הזכייה הזו מעידה על איכות ההון האנושי ועל רמת המקצועיות באגף. זה מחמיא לנו במיוחד מפני שדווקא אנשי סייבר וטכנולוגיה, שהם הלקוחות הישירים שלנו, הם אלה שנתנו לנו ציון גבוה בסקר השירות, ומן הסתם, הם אנשים שמבינים בתחום ויש להם ציפיות לרמת שירות גבוהה במיוחד. באופן כללי, המפתח להצלחה הוא תמיד ההון האנושי שמרכיב את האגף ואופי הלקוחות. אנחנו מעסיקים צוותים גדולים שמבוססים על בוגרי ובוגרות יחידות טכנולוגיות בצה"ל ובמערכת הביטחון ככלל. כולם בעלי השכלה במערכות מידע ומדעי המחשב". סביר להניח שכוח אדם ברמה דומה מועסק באגפי מערכות מידע מקבילים במשרדי בממשלה. מה מבדל את ההון האנושי שלכם מהם? "אופי הארגון שאותו אנחנו משרתים מביא לכך שהצוות שלנו מאופיין במקצועיות, הבנה טכנולוגית מעמיקה ויכולות למידה גבוהות מאוד. בכל יום לומדים פה משהו חדש. הדינמיות היא שם המשחק פה, והיא מביאה לחדשנות שיוצרת אתגרים חדשים כמעט בכל יום". כיצד אתם מתמודדים עם האתגר של גיוס כוח אדם ברמה גבוהה אל מול המחסור בעובדים, בהתחשב בכך שאתם גוף ממשלתי, שלא יכול להתחרות בשוק הפרטי? "אני חושב שמה שמביא את האנשים לפה, על אף שיש להם חלופות בשוק האזרחי, הוא האתגר ותחושת השייכות להיות שותפים למשהו גדול וחשוב ברמה הלאומית. העבודה בכלל במערך הסייבר מאופיינת בעצימות טכנולוגית גבוהה ולכן, אתגרי ההקמה, התחזוקה ומתן המענה למגוון הצרכים, לצד השמירה על הגנת הסייבר ברמה גבוהה, הם הדברים שמושכים לפה את האנשים".

הדיווחים התאמתו: אלפבית, החברה האם של גוגל, רוכשת את פיטביט תמורת 2.1 מיליארד דולר, במטרה לחדור לשוק הצפוף של צמידי הכושר והשעונים החכמים ולהתמודד מול המובילות בו - אפל וסמסונג – מעמדת חדירה חזקה. בסוף השבוע ציינה גוגל, כי היא רואה ברכישה הזדמנות להציג את ההתקנים הלבישים מתוצרתה ולהשקיע יותר בתחום הבריאות הדיגיטלית. הרכישה אף תיתן לגוגל את המאגר הענק של נתוני הכושר והבריאות הרבים שנאספו ממיליוני המשתמשים בהתקנים של פיטביט, שכיום משתמשים בפלטפורמה שלה 28 מיליון משתמשים פעילים. לפי נתוני חברות מחקר, פיטביט שולטת ב-10% של שוק המחשוב הלביש. ההתקנים של פיטביט מנטרים פעילות יומיומית של משתמשיהם, כמו צעדים, שריפת קלוריות ומרחקי הליכה. בנוסף, הם גם מודדים את מספר שעות השינה ואת איכותה, טיפוס קומות וקצב לב. פיטביט התמודדה באחרונה מול תחרות קשה מצד חברות ענק שמקדמות את התחום, כמו אפל וסמסונג, וגם מול היצע מכשירים זולים מצד יצרניות כמו וואוי ושיאומי הסיניות. פיטביט, הפעילה בשוק מזה כ-12 שנים, הייתה מחלוצות המחשוב הלביש. במסגרת פעילותה היא יצרה שיתופי פעולה עם מבטחי בריאות ועם חברות תרופות גדולות, ואף ביצעה רכישות בתחום הבריאות הדיגיטלית במאמציה לגוון את ערוצי ההכנסה שלה. לדברי אנליסטים, חלק נכבד מהערך שהיא מציעה טמון בנתוני הבריאות שבבעלותה. על רקע החקירות והפעילות של הממשל האמריקני בנוגע לנושאי פרטיות שמתנהלות נגד חברות בארה"ב, הודיעה פיטביט בסוף השבוע, כי נתוני הבריאות שבבעלותה לא ישמשו לצורך Google ads, וגוגל מצדה פרסמה בפוסט, כי תיתן למשתמשי פיטביט את האפשרות לסקור, להעביר או למחוק את הנתונים שלהם. בנוסף היא ציינה, כי תנהג בשקיפות בנוגע לנתונים שהיא אוספת לצורך ההתקנים שלה וכי לא תמכור אותם. בתוך כך, פורסם דיווח בדה אינפורמיישן, כי גם פייסבוק חיזרה אחרי החברה הנרכשת, אך גוגל הסכימה לשלם סכום כפול ממה שהציעה פייסבוק.

מאות מעובדי לוג-און, מבחר מלקוחותיה ושותפיה העסקיים הגיעו לחגוג את אירוע ראש השנה בגן האירועים טזורו השוכן בצומת הכפר הירוק. האירוע החל ב'מינגלינג' ברחבת החצר, המשיך בטקס הערכת וותיקי החברה והוקרת העובדים המצטיינים ונחתם במופע סטנד-אפ של ישראל קטורזה שלא הותיר אף אורח אדיש. [caption id="attachment_302246" align="alignnone" width="600"] רחבת הכניסה לאירוע לוג-און. צילום: אילן סימן טוב[/caption] ההתכנסות החלה בשעת ערב מוקדמת בחצר גן האירועים טזורו. הרחבה התמלאה במהרה במאות עובדים ואורחים שהגיעו מכל הארץ. לאחר סיבוב בין דוכני האוכל המצוין וכוס יין אחת או שתיים החל המופע המרכזי בהנחיית תומר ויקינסקי, סמנכ"ל משאבי אנוש עסקי של לוג-און ולין פלבניק, רכזת משאבי אנוש בחברה.  הערב החל באיחולי שנה טובה של המנכ"לים גיל מיגדן ויוסי שגב וסקירת הפעילות העסקית המוצלחת של לוג-און בשנה החולפת. צפו בסרטון "סיכום פעילות 2019" שהוקרן בפתיחת הערב. [caption id="attachment_302247" align="alignnone" width="600"] המנכ"לים מימין יוסי שגב וגיל מיגדן, לוג-און. צילום: אילן סימן טוב[/caption] "הגדלנו את מצבת עובדי החברה וחצינו את רף ה-700 עובדים, ביניהם עובדים חדשים רבים", סיפרו המנכ"לים. "בנוסף, הגדלנו משמעותית את היקף הפעילות הפרויקטאלית של החברה", אמרו והתייחסו באופן מיוחד לשיתוף הפעולה עם אחד מלקוחותיה המרכזיים של החברה, במסגרתו פותחו מספר מערכות בעלות השפעה רבה על תחום הביטוח העסקי. המנכ"לים סיפרו על התרחבות משמעותית בתחומים השונים של החברה: "הרחבנו את פעילות הייעוץ ללקוחותינו והעשרנו את סל הפתרונות בתחומי התשתיות, אבטחת מידע, הדיגיטל ועולמות הקליינט... הרחבנו גם את בסיס המוצרים של החברה ללקוחותינו בארץ ובעיקר בחו"ל. ראוי לציין את VTFM שאנו מפיצים בעולם ואת SilverFort ו-Model9 שאנו מייצגים בארץ". עוד התרחבות משמעותית מעבר לים שציינו המנכ"לים היא הרחבת פעילות ברק תוכנה ליהלומנים ללקוחות חדשים באוסטרליה ובצרפת. פעילות נוספת עליה סיפרו מיגדן ושגב בגאווה היא הכשרת מפתחי אסמבלר חדשים. "הכשרנו והסמכנו מפתחי אסמבלר חדשים בקורס שנמשך מספר חודשים עבור אחד מלקוחותינו האסטרטגיים", הם עדכנו את הנוכחים. בהמשך הדברים סיפרו שגב ומיגדן על המינויים החדשים בהנהלת לוג-און, בעקבות הצמיחה המשמעותית של החברה והאתגרים העומדים בפניה. [caption id="attachment_302248" align="alignnone" width="600"] הנהלת חברת לוג-און (מימין לשמאל): שי גבע, אבי לאון, דני זיתוני, תומר ויקינסקי, יוסף שגב, מיקי פרוידברגר וגיל מיגדן. צילום: אילן סימן טוב[/caption] דני זיתוני, סמנכ"ל המוצרים של החברה, בנוסף לתפקידו כמנהל תחום המוצרים והפרויקטים המיוחדים, קודם לתפקיד מנכ"ל משותף, לצד מיגדן ושגב. דני החל את דרכו המקצועית בממר"מ והצטרף ללוג-און בשנת 1986 כמפתח תוכנה. הוא מילא שורה של תפקידי ניהול ומכירות, הן בתחומים של פרויקטים, והן בייעוץ וקידום של תהליכים עסקיים חשובים במגזרי ההיי-טק והאנטרפרייז.  מינויים נוספים היו של תומר ויקינסקי ושי גבע, אשר מונו למנכ"לים משותפים של פעילות הייעוץ והפרויקטים של לוג-און. תומר הגיע ללוג-און בשנת 2006, לאחר קריירה צבאית שבסיומה ניהל את תחום הגיוס בחיל הים, החל את עבודתו בלוג-און כמנהל גיוס, והתקדם לתפקיד סמנכ"ל משאבי אנוש עסקי. שי הגיע ללוג-און לאחר קריירה מקצועית עשירה בתחום התוכנה וניהול הפרויקטים במבטחים מחשבים, תדיראן מערכות מידע, ובתנובה מחשבים. בלוג-און עסק שי בתחום המכירות והניהול והתקדם לתפקידו הנוכחי כסמנכ"ל מכירות. בסוף נאומם ביקשו שגב ומיגדן להודות לכל מי שבא וכיבד בנוכחותו את האירוע, להנהלת החברה, לשותפיה ולעובדיה המסורים בכל תחומי הפעילות. [caption id="attachment_302249" align="alignnone" width="600"] תומר ויקינסקי, סמנכ"ל משאבי אנוש עסקי, לוג-און. צילום: אילן סימן טוב[/caption] לאחר נאום המנכ"לים, חזרו מנחי הערב, תומר ולין, והחלו בטקס הוקרה לוותיקי החברה, בו צוינו לשבח עובדי החברה אשר עובדים בלוג-און מעל 15 שנים. חלקו השני של הטקס הוקדש לעובדים מצטיינים שעלו לבמה לרקע קריקטורות דומות להפליא, ותיאור קצר של תפקידם ותחומי העניין הנוספים שלהם. ההערכה הרבה לעובדים הייתה ניכרת! [caption id="attachment_302250" align="alignnone" width="600"] האורחים נהנים מהטקס המרכזי באירוע לוג-און. צילום: אילן סימן טוב[/caption] רגע לפני סיום הטקס עלתה יעל ברומי, מנהלת הדיגיטל של לוג-און, אשר הכריזה על מבצע 'חבר מביא חבר' מיוחד לעובדים, בו הפרס הינו חופשה זוגית בפראג. בסופו של הטקס החל החלק האומנותי של הערב - מופע סטנד-אפ של ישראל קטורזה. קטורזה עלה ברוח סערה והפיל את כולם מהכיסאות. לאחר מופע מצחיק עד דמעות האירוע נחתם בברכת שנה טובה ומוצלחת, קינוחים נהדרים ומתנות לשנה החדשה. לחצו לצפייה בסרטון סיכום האירוע. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות

כתב: הילל יוסף. "ארגונים בימינו ניצבים בפני שני אתגרים: מעבר לדיגיטל ושדרוג השירות. מערכות ניהול הידע כיום הן מערכות פורטליות, המציגות לנציגים מסמכים ארוכים בהם עליהם לחפש תשובה בצורה ידנית. כדי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של הלקוחות ובקצב החיים המהיר, ארגונים נדרשים לדור הבא של מערכות ניהול ידע, המסוגלות לענות לשאלות במהירות וביעילות, כמו בוט", כך אמר שגיא אליהו, מנכ"ל KMS Lighthouse מקבוצת אמן. "עולם ניהול הידע עובר טרנספורמציה משמעותית בשנים האחרונות. לאור הביקוש ההולך וגדל, לצד הפתרונות החדשניים והמתקדמים שאנחנו יודעים להציע, אני צופה קפיצת מדרגה משמעותית בשנה הבאה. הבעייתיות שבריבוי מערכות הידע בארגונים קיימת כבר שנים. ארגונים מבינים שעליהם להנגיש את המידע, לקצר משמעותית את זמן התשובה ללקוח, ולשפר את יעילות המערכת, גם ברמה הפנים ארגונית. אתגר נוסף הוא היכולת לספק תשובה עקבית ממגוון ערוצי התקשורת, מכמה מערכות מורכבות ומבוזרות - ולא משנה מי בצד השני של השיחה", ציין. לדבריו, "האתגר כיום הוא שמרבית הארגונים מפעילים מערכות נפרדות לכל פעילות, שאינן מדברות אחת עם השנייה - המוקד, סניפים, אונליין, צ'ט - כשכל ערוץ פועל במערכת אחרת ועל ידי מחלקות שונות. יש ליצור אמת ארגונית אחת, על ידי האחדה של כל מקורות הידע בארגון". "ארגונים", ציין אליהו, "מוציאים משאבים רבים על הדרכת נציגי השירות, לקיצור זמן הלימוד שלהם מחודש לשלושה חודשים - השקעה משמעותית ובמכפלות גדולות מאוד. במוקדי שירות מדובר לרוב בסטודנטים, שמשך התעסוקה שלהם בארגון עומד בממוצע על 12 חודשים. בזכות הטכנולוגיה המתקדמת שלנו, ניתן להוריד את זמן ההדרכה אפילו לשבוע, בצמצום משמעותי של עלויות התפעול". איך מייצרים תשובה אחידה לשאלה אנושית טבעית? "פיתחנו פטנט לשאלה אנושית טבעית, שמפעילה מערכת שלמה מאחורי הקלעים, מבינה את כוונת השואל ומשיבה תשובה אחת מדויקת, שנכונה לכל הארגון. אנחנו מובילים את המהפכה בעולם ניהול הידע, עם טכנולוגיה שמשלבת NLP, עיבוד שפה טבעית, בינה מלאכותית ולימוד מכונה. היא עובדת במשולב עם מערכת בק אופיס חכמה, היודעת 'לפרק' מסמכים ארוכים ולאפשר שאלות ספציפיות - במקום לחפש בתוך מסמך ארוך. GetAnswer מספקת תשובה בתוך פחות משתי שניות, משפרת את חוויית המשתמש והופכת אותה לידידותית". פרויקט ענק בפחות משלושה חודשים "אחד המחסומים הוא החשש מפרויקט ניהול ידע גדול ומורכב", ציין אליהו. "אלא שעובדה שעלינו עם פרויקטים מורכבים של ארגוני ענק בארץ ובעולם, עם מערכות מבוזרות ומאגרי מידע עצומים, אלפי משתמשים ופונקציות - וכל זאת בתוך כשלושה חודשים, כולל הבדיקות הפנימיות". "ארגונים רבים השכילו להטמיע את הפתרונות המתקדמים שלנו", אמר. "בארץ ניתן למנות, בין השאר, את אסותא, שופרסל, בנק לאומי, בנק מזרחי-טפחות, שהוא לקוח ותיק שלנו, כלל ביטוח, הפניקס, צים, חברת הבנייה תדהר, עמותת אנוש ובעולם - חברת התעופה קוואנטס". "ל-GE Healthcare, למשל, יש בארצות הברית מוקד שירות, המטפל במאות אלפי קריאות. עם המערכת שלנו היא הצליחה להוריד את היקף הטעויות מ-1.6% ל-0.2%, משמע 90%, וזכו לפרס גדול על ביצוע הפרויקט", הוסיף אליהו. "VTB", אמר, "הוא הבנק השני בגודלו ברוסיה. במקום ארבע מערכות ניהול ידע, המשמשות 40 אלף עובדים, איחדנו את כלל המערכות למערכת אחת שלנו, שמסוגלת להשיב לשאלות בתוך שלוש שניות, עם תשובות אחידות, במוקדי השירות ובסניפים". "אנחנו מעניקים לארגונים מערכות המנפקות תשובות מבוססות אנליטיקה, בהן כל הידע הארגוני נשמר ואפשר להפיק תובנות חשובות. ב-2020 נגדיל את היקף הפעילות שלנו ב-60%, כי ארגונים צמאים לפתרון שלנו, המספק תשובה מדויקת בטכנולוגיה חדשנית והפחתת טעויות אנוש", סיכם אליהו.

דבר נדיר הוא כאשר העתיד של כמעט כל דבר טכנולוגי שונה לחלוטין מההווה שלו. אבל זה המקרה בדטה סנטרים ארגוניים. כאשר מסתכלים על האופן שבו הם יתפתחו בעתיד - הן בטווח הקרוב והן בזה הבינוני - חשוב להבין שההתקדמות תהיה אבולוציונית. חלק מאבני הבניין של הדטה סנטרים העתידיים הוא לדעת לטפל ביעילות הן ביישומים ותיקים והן בעכשוויים, ולגשר בין המקום בו ארגונים נמצאים כיום לזה שהם צריכים להיות בו מחר. הפתרון הקיים כיום לאתגרים אלה הוא שימוש ב-CEM (ר"ת Contrail Enterprise Multicloud), המאפשר קישוריות מקצה לקצה בפלטפורמות השונות ובסוגי העננים השונים, בין אם ציבורי או פרטי, כמו גם ניהול רבדים של אבטחת מידע, נראות ואוטומציה. על אף האימוץ הנרחב של יישומים המועברים בענן, יש רשימה ארוכה של יישומים מהדור הקודם שאינם מותאמים מספיק לעולם חדש זה או שאין הצדקה עסקית לעדכן אותם. כך שלמרות הכוונות הטובות, עבור רוב הארגונים יהיה זה בלתי אפשרי להתנתק לחלוטין מעברם. כל יישום שמפותח כיום צפוי למנף ארכיטקטורות של מיקרו-שירותים וייבנה על פלטפורמות של יישומים משותפים כמו קוברנטיס ו-CloudFoundry. עבור יישומים הנמצאים בענן, ארכיטקטורת מרכזי הנתונים נותרה לספקי הענן, אך לא כל עומסי העבודה (Workloads) יפעלו בענן הציבורי. עבור חלק מהיישומים, התשתית תהיה מקומית (און-פרמיס), עם מחשוב חדשני, בעל ריבוי גישות הנדרשות לביזור עומסי עבודה. ככל שהפצת היישומים עולה, כך הדטה סנטרים יצטרכו לתמוך בשירות עצמי שיידע לספק שירותי קישוריות בין נקודות קצה בתוכם, שיהווה שילוב של תשתית מקומית וענן ציבורי אחד או יותר. איך פותרים את האתגר המרכזי בניהול הדטה סנטרים - התפעול? האתגר ברשת העתידית במרכזי הנתונים הוא התפעול שלבם. בין אם מדובר באספקת מודל תפעול רגיל עבור יישומים ותיקים ועכשוויים או בתמיכה בקישוריות בשירות עצמי על פני מרכזי נתונים מבוזרים. EVPN מאפשר מודל תפעול זה. הוא מאפשר למפעילי הדטה סנטרים ליצור רשתות וירטואליות L2 ו-L3, שנותנות מענה הן ליישומים הוותיקים והן לאלה העכשוויים ישירות מעל שכבת ה-IP, מבלי להתייחס למורכבות הנוספת של ה-MPLS, שנדרשה בעבר. EVPN מאפשר טיפול יעיל יותר בשידור ותעבורת רשת לא ידועה (Unknown traffic), ביכולות Multihoming עשירות, ומאפשר ליישומים לשמור על ריבוי קישורים לחלקי הרשת הווירטואלית שלהם - שימוש בשיפור גמישות וביזור עומסי יישומים על פני הרשת. כל זה מסופק תוך שמירה קפדנית על סביבות מופרדות (Tenants). עקרון זה יוצר הפרדת התלות, שכן כל יישום מופרד ברשת וירטואלית פרטית (VPN) משלו, מה שמאפשר שליטה מדויקת. מכאן ש-EVPN לא רק תומך ביישומים ותיקים, אלא גם עושה זאת בדרך תפעול ידידותית יותר, שניתנת לשדרוג גודל הרשת. עבור יישומים עכשוויים, העתיד כולל מיקרו-שירותים שממנפים רכיבי יישומים שנמצאים בתוך קונטיינרים ואורקסטרטורים, בעזרת פלטפורמות יישומים כמו קוברנטיס. חלוקת רכיבי יישומים יוצרת תלות בשירותי קישוריות רגילים, שיכולים להתרחב לקונטיינרים, VMs ושרתי Bare-metal, המוטמעים על פני עננים פרטיים וציבוריים. בסביבות אלה, שירותי הקישוריות מתרחבים מעבר להעברת Packets בלבד. אם יש אירוע מנותב שפועל כשולי הרשת הווירטואלית, מכשיר וירטואלי זה יכול לשמש גם כנקודת אכיפת מדיניות. על ידי בניית מדיניות ובקרה בנקודות קצה אלה של רשת וירטואלית, ניתן להרחיב בקלות את שירותי הקישוריות, כך שיכללו אבטחת מידע. יתרון אחד של המיקרו-שירותים הוא שהם ניתנים לגידול בהתאם לדרישה. שילוב יכולות השליטה של EVPN עם פתרונות אורקסטרציה עיליים, למשל, יכול לספק את הדינמיות הנדרשת על מנת לתת שירות ליישומים עכשוויים. רגל אחת בעבר, רגל שנייה בעתיד כאשר עתיד הדטה סנטרים דורש שרגל אחת תהיה נעוצה בעבר והשנייה תצעד לעבר העתיד, אבני היסוד של הטכנולוגיה ידרשו תמיכה בשתיהן. הדרך הנכונה היא לעשות זאת מבלי להוסיף על העומס התפעולי שכבר קיים עבור רוב הארגונים. התמיכה של EVPN בשכבת את'רנט וירטואלי L2 ובשירותי שכבת IP L3, עם קישוריות רב-מען (Multihoming) ממדרגה ראשונה, תכונות Multicast חזקות וטיפול אופטימלי ב-"רעשי רשת" הופך זאת לבחירה הטבעית של ארכיטקטורות מרכזי נתונים שפונות אל העתיד ומעוניינות בפישוט הרשת. פתרון ה-CEM של ג'וניפר הוצג והודגם באירוע TechITup - הפורום הטכנולוגי השנתי של אואזיס. אואזיס היא שותף מוביל של ג'וניפר בישראל, והשותפות בין החברות מתבססת על מקצוענות וידע רחב בפתרונות מתקדמים ויישומי EVPN. הטכנולוגיות של אואזיס וג'וניפר הוטמעו במספר רב של פרויקטים מוצלחים עבור לקוחות, שנהנים מפתרונות אמינים ומתקדמים.

הסטארט-אפ נמוגו (Namogoo), אשר פועל בתחום ״חטיפת״ לקוחות מאתרי מסחר אונליין (Customer Journey Hijacking) והגנה על פרטיות המשתמשים, הודיע היום על גיוס של 40 מיליון דולר בסבב גיוס C. הגיוס הובל על ידי קרן ההון סיכון OAK HC/FT. בסבב גיוס זה משתתפים גם קרנות ההון סיכון GreatPoint Ventures, Blumberg Capital ו-Hanaco, אשר גם השתתפו בסבבים הקודמים. עד כה גייסה החברה 69 מיליון דולר. נמוגו הוקמה בשנת 2014 על-ידי חמי כץ ואהד גרינשפן. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לחברות בעלות פעילות דיגיטלית דור חדש של יעילות ושליטה על כל האתרים והאפליקציות תחת האקו-סיסטם הדיגיטלי שלהן, מה שמאפשר חוויית משתמש טובה יותר לצד שיפור בביצועים העסקיים. פלטפורמת ה-Client Side מסייעת לחברות להשיג שליטה ושיפור בחוויית המסע של הלקוח, כאשר הדבר מתבצע באמצעות מניעה של פרסומות לא מורשות המוזרקות לצרכן הקצה בזמן הביקור באתרים. הדבר גם מתבצע על ידי חשיפה ומניעה של כל הסכנות האפשריות לפגיעה בפרטיות הצרכנים הנובעות משירותי צד שלישי המוטמעים באתר. כספי הגיוס ישמשו לתמיכה בצמיחה המהירה של נמוגו, להרחבת הפתרונות של פלטפורמת ה-client side של החברה ולהשקת המוצר החדש - Customer Privacy Protection. מוצר זה מסייע לחברות בעלות פעילות דיגיטלית להגן על פרטיות הגולשים מסיכונים הנובעים משירותי צד שלישי ורביעי המוטמעים באתר. לדברי מאט סטרייספלד, מנהל שותף בקרן OAK HC/FT, "מאז הקמתה ב-2014, נמוגו הצליחה להשפיע על עולם האי-קומרס בכך שסייעה למותגי פורצ'ן 500 להשיג שליטה על חוויית הלקוחות שלהם ולזכות בהכנסות מקוונות שנעלמו. החזון של נמוגו לפתור את הכאוס הקיים בזירה הדיגיטלית והטכנולוגיה הייחודית שלה לצד ההישגים הופכים את הפלטפורמה שלה לחיונית עבור כל עסק המשרת צרכנים באופן מקוון". בשנה האחרונה צמח בסיס הלקוחות של נמוגו ב-150%, כאשר הפלטפורמה שלה משמשת יותר מ-150 מותגים עולמיים מובילים, ביותר מ-38 מדינות, בהם סמסונייט, לנובו, טומי, אסיקס, ארגוס, Dollar Shave Club, Tailored Brand, Upwork ועוד. מהקמתה ועד היום ייצרה נמוגו הכנסות של יותר מ-1.5 מיליארד דולר עבור לקוחותיה. בשל הצמיחה המואצת של החברה וכדי לתמוך בלקוחות הוותיקים והחדשים שלה, הכפילה נמוגו בישראל ובארה"ב את מצבת כוח האדם ב-2019. כיום היא עומדת על יותר מ-100 עובדים, כאשר במקביל היא גם פתחה משרדים בלונדון. גם בשנת 2020 החברה מתכננת להכפיל את מספר העובדים בישראל בתחום הפיתוח ולגייס עוד עשרות עובדים למחלקות המוצר, המכירות ושירות הלקוחות, וזאת על מנת לתמוך בקצב הצמיחה הרצוי וכדי ללוות את הצמיחה הצפויה באירופה ובארה"ב. בשנת 2019 נבחרה נמוגו על ידי D&B לחברת הסטארט-אפ הטובה ביותר לעבודה בישראל. "עסקים משקיעים היום יותר מתמיד בטכנולוגיות על מנת שאלו יעזרו להם לייעל את אתר האינטרנט שלהם, ישפרו את הפונקציונליות שלו ויתאימו את חוויית המשתמש. קיים היום אתגר ממשי בהבטחה שההשקעות הדיגיטליות האלו יצליחו להתקיים ללא סיכונים או שיבושים", אומר המנכ"ל והמייסד חמי כץ. "הגיוס הנוכחי הוא משמעותי מאוד עבורנו, מכיוון שהוא מאפשר לנו להמשיך להשקיע בגידול הצוות הגלובלי שלנו ובהתרחבות לשווקים חדשים. הגיוס גם יעזור לנו לממש את החזון של לפתור את הכאוס הדיגיטלי ולאפשר לארגונים שליטה מוחלטת בנכסים הדיגיטליים שלהם".