חברת הסטארט-אפ הישראלית בינה אי. איי פיתחה יכולת דליית מדדים רפואיים - כמו דופק, חמצן בדם, קצב נשימות וכיוצא בזאת - באמצעות כל מכשיר טלפון חכם. זיהוי המדדים מתבצע באמצעות טכנולוגיה של מערכת עיבוד אותות ובינה מלאכותית, על ידי אפליקציה ייעודית, דרך כל מכשיר אלקטרוני בעל מצלמה, כאשר איכות התמונה ושינויי תאורה אינם משפיעים על איכות המדדים. הטכנולוגיה מאחורי הפתרון מבוססת על יכולת של דליית rPPG (ר"ת Remote photoplethysmography) מעור הפנים של האדם, על ידי ניתוח החזר התאורה מעור הפנים אל עדשת המצלמה. rPPG היא למעשה טכניקה לא פולשנית, המודדת את השינויים הקטנים בצבע מתחת לאפידרמיס בעור, הנגרמים על ידי שינויים בנפח וברווי החמצן של הדם, ומושפעים מפעימות הלב. היכולת לדלות מצבים רפואיים מכל סמארטפון בכל מקום, מספקת אפשרות לסיוע רפואי ובקרה רפואית אחר מטופלים - מרחוק. בנוסף, בזכות הטמעת היכולת הזאת, ניתן לספק יכולות חיזוי רפואיות בתחומי שונים. "מטרת הפיתוח לייעל ולהביא לניצול מירבי של כוח האדם בקופות החולים ובחדרי המיון, במעקב אחרי מטופלים, ולחסוך התייצבויות מיותרות. כך, למשל, בישראל מחקרים מצביעים על כך ש-37% מהזמן של האחיות מתבזבז על לקיחת מדדים, ו-70% מהמטופלים למרפאות מגיעים ללא צורך", הסביר מנכ"ל Binah.ai, דיוויד ממן. [caption id="attachment_307188" align="alignnone" width="600"] דיוויד ממן, מנכ"ל Binah.ai. צילום: Binah.ai[/caption] החברה הוקמה בשנת 2016 על ידי שלושה יזמים, ממן, שמשמש כמנכ"ל ו-CTO, מיכאל מרקזון, המשמש כמדען ראשי, וקונסטנטין גדאלין, חוקר ראשי. ממן, בוגר תואר שני במדעי המחשב, יזם סידרתי שהקים כבר כמה חברות סטארט-אפ, כולל הקסטיר, שעוסקת באבטחת מידע ונרכשה לאחרונה על ידי וואווי הסינית; טרידיון; גרין-קלאוד ואחרות. במקביל, הוא גם חונך עשרות סטארט-אפים, ומדריך חברות בתחום אבטחת הסייבר והבינה המלאכותית. עד כה גייסה בינה אי. איי למעלה מארבעה מיליון דולר, בסבב שהושלם לפני כשנתיים וחצי, וכלל את אייאנג'לס, קרן פרייטק, קרן ההשקעות היפנית GiTV, ומונטה קפיטל, ובימים אלו נערכת החברה לסבב גיוס חדש. החברה פועלת גם בתחום הביטוחים הפיננסים, בדגש על זיהוי פגמים במהלך ייצור מכונות (באמצעות ניתוח קטע וידיאו - זיהוי פגמים שלא נראים לעין אנושית). עד כה זכתה בשלל פרסים בתחרויות סטארט-אפים, ובהם במקום הראשון בתחרות 2018 Fintech Junction. להימנע מהדבקה באמצעות לקיחת מדדים מרחוק "פוטנציאל השוק של הפיתוח הוא כמעט אינסופי", פירט ממן. "הפיתוח מיועד למגוון רחב של שימושים וקהלי יעד, הכולל חברות ביטוח, חברות בתחום הטלמדיסין ושירותים רפואיים מרחוק, ובצידן גם בעבור תעשיית הרכב, במקרים בהם קיים צורך לעקוב אחר המצב הרפואי של הנהג והנוסעים". "קהל היעד הוא בינלאומי, או כלל עולמי", הסביר, "כאשר השאיפה היא שעם חלוף הזמן, כל מכשיר חכם עם מצלמה יהיה מסוגל לספק דליית מצבים רפואיים ללא צורך במגע. בכך יופחת עומס מיותר על המרפאות ובתי החולים. זאת ועוד, אחת הבעיות הגדולות בבתי חולים היא הידבקות והפצה של מחלות שונות בשל מגע מיותר. בכל פעם שאנו מגיעים לבית החולים, מפרט ממן, "מחברים אותנו בחלק מבדיקות השגרה למד לחץ דם, מד חמצן בדם, ועוד. פעמים רבות מכשירים אלו לא עוברים חיטוי ראוי בין חולה לחולה, ומועברים בין החולים, בין חדרי הטיפול והבדיקות, וכדומה. כתוצאה מכך, עלולה להיות הדבקה של מחלות זיהומיות, שיכולה להימנע באמצעות לקיחת המדדים-מרחוק". עוד לדבריו, "עד היום עברה החברה מבדקים קליניים בשלושה בתי חולים, בנפאל, בהודו ובסין, ב-למעלה מ-1,000 נבדקים, כאשר המדדים נאספו מאנשים בריאים וחולים במחלות לב, ורמת הדיוק שהוכחה עומדת בדרישות ה-FDA: דיוק טכנולוגי ברמה של ציוד רפואי – עם אחוז סטייה בקצה הלב – של מתחת לשתי פעימות בדקה". "אנו ממשיכים לעבוד בשיתוף פעולה מחקרי בתהליכי Clinical trials במספר בתי חולים בעולם", סיפר ממן, "כאשר כרגע אנחנו בפיתוח מתקדם של יכולות נוספות כמו לחץ דם וטמפרטורה, שגם יקראו רק דרך הטלפון החכם". "מבחינת התחרות הקיימת כיום בשוק העולמי", ציין ממן, "לא מצאנו חברה נוספת אשר מספקת יכולות כאלו דרך מצלמה בלבד. הטכנולוגיה יכולה להוביל לעוד עשרות מבדקים רפואיים שונים, שיבוצעו גם הם על ידי המכשיר הסלולרי בלבד, וילוו כל אחד מאיתנו בחיי היומיום ללא צורך בציוד לביצוע בדיקות". "כל חברה המספקת אפליקציה ללקוחותיה יכולה להטמיע את הטכנולוגיה של binah.ai  בתוך האפליקציה שלה: שירותי בריאות המעוניינים לדגום את לקוחותיהם מרחוק, אנשים המתאוששים מניתוח - למעקב אחר שלבי ההתאוששות, חברות ביטוח שרוצות לשערך את רמת הבריאות של הלקוחות, או חברות שמעוניינות לדעת מה מצב הבריאות המנטאלית של העובדים. כשהחברה תסיים את תהליכי ה-FDA, הטכנולוגיה תהיה נגישה גם לגופים רפואיים ותסייע לייעל את פעילותם", הוא פירט. "אנו בתהליכים מתקדמים עם חברות רבות שאמורות להפוך בקרוב ללקוחות משלמים, ביניהן שתי חברות פרטיות בישראל, ונמצאים במגעים עם בתי חולים ועם צה"ל. המכירות התחילו בשנת 2019, עם לקוחות ראשונים בארה"ב ובאסיה, ושנת 2020 אמורה להיות שנת פריצת הדרך העסקית, כאשר כבר נחתמו מספר חוזים בינלאומיים גדולים", סיכם ממן באופטימיות.

פאסמארק - יצרנית תוכנת הבדיקה באותו שם, המיועדת לבחון ביצועים של מחשבי PC - מספקת, תוך שהיא מתבססת על נתוני הבדיקות, תמונת מצב לגבי המאבק בשוק המעבדים בין אינטל ל-AMD. החברה אוספת אלפי נתונים ביום, ובכל רבעון משחררת את הנתונים שבידיה, ונכון לאתמול (ד') ה-1 בינואר - תאריך שבעצם מסכם את הרבעון הרביעי של 2019 - חלקם של מעבדי AMD בקרב המבדקים עמד על 40%, נתח אליו הגיעה החברה בפעם האחרונה לפני 14 שנה. למעשה מדובר בזינוק מטאורי. עם סיום 2018 עמד חלקה של AMD על כ-23% בלבד, כך שתוך שנה היא קפצה כמעט במאת האחוזים, וזהו מספר שאנשי AMD בהחלט יכולים להיות מרוצים ממנו. אמנם מדובר בנתונים שמשקפים למעשה רק את הבדיקות שבוצעו באמצעות התוכנה, ושבשוק האמיתי עדיין ההפרש לטובת אינטל גדול הרבה יותר. אבל מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך ש-AMD עברה את אינטל מבחינת טכנולוגית ייצור - לאינטל עדיין אין תשובה בשוק המחשבים השולחניים, אלא רק במועד מאוחר יותר השנה. בנוסף, לאורך תקופה ארוכה סבלה אינטל מבעיות אספקה של מעבדי ה-14 ננו-מטר, ו-AMD שמחה למלא את החסר, בזמן שיצרניות המחשבים חיפשו פתרון.

הרבה מאוד אנשים עובדים מול יותר ממסך מחשב בו-זמנית בכל עת. יש כאלה שבהחלט זקוקים לכך, למשל בחדרי בקרה או בחדרי אבטחה, ויש כאלה שפשוט נהנים לחלק את העבודה שהם לשני מסכים שונים. אבל בדרך כלל זה כמובן אומר שעל השולחן צריך הרבה מקום יחסית. גם אם משתמשים במסך של המחשב הנייד כאחד מהמסכים, עדיין צריך מקום למסך אחד לפחות, ולא תמיד יש לזה מקום בכל מקום, וזה גם כמעט ולא אפשרי תוך כדי תנועה. אני לא מכיר מישהו שברכבת ישים ליד המחשב שלו גם מסך. ZenBook Pro Duo UX581, המחשב החדש היחיד והמיוחד של אסוס, יכול לפתור את הדילמה הזו עבור משתמשים רבים, אם הכיס שלהם עמוק מספיק ואם הגב שלהם חזק מספיק: זהו מחשב שתמורת כ-12,000 שקלים מספק במעטפת של מחשב, עם מסך בגודל 15.6 אינץ' רגיל, עוד מסך קטן יותר, בערך בגודל של 14 אינץ', שממוקם מעל המקלדת מתחת למסך הראשי - שניהם ברזולוציית 4K ושניהם מספקים איכות צפייה נהדרת עם צבעים מלאי חיים. יחד הם יכולים לספק סוג של פתרון למי שזקוק לשני מסכים אבל רוצה רק מכשיר אחד. התוספת של המסך המשני, ScreenPad Plus שמו, מוסיפה כמובן לחוויית העבודה עם המחשב הרבה דברים שאין במחשבים אחרים: פס תוכנות והגדרות ייעודיות למסך התחתון בפני עצמו שמאפשר, לדוגמה, להגדיר קבוצה של יישומים שייפתחו בו-זמנית על המסך הראשי ועל המסך המשני; מקשים מיוחדים להעברת תכנים בין שני המסכים, וגם לכיבוי המסך הנוסף; שינוי בהירות ותמונת רקע באופן עצמאי; ועוד. יש מה ללמוד ויש עם מה לשחק. מי הזיז את העכבר שלי? השילוב שלו גם גורם לכך שכל חוויית ההקלדה והשימוש במשטח השליטה עברו שינוי מהותי. המקלדת הוזזה מטה, כדי לפנות מקום לתוספת המסך, וכדי שיהיה מקום למשוח את העכבר הוא הוזז ימינה, הוקטן והוצב מעין מנח על הראש, והוא בא במקומה של המקלדת המספרית, שיש בדרך כלל במחשבים עם מסך בגודל כזה. עם זאת, בלחיצה על כפתור מגע ייעודי, אפשר להפוך את משטח השליטה ללוח מספרים, וזו תכונה נחמדה וקניינית של אסוס, שכבר שולבה בכמה וכמה מחשבים שלה. הוסיפו לחבילה גם עט אלקטרוני שמגיע כחלק ממנה, שמאפשר לשרבט על כל פיסת מסך פנויה, אם מריצים בה את התוכנה המתאימה, כל תרשים וכל אות, כיש כמובן גם יישום שיודע לתרגם כתב יד לכתב מודפס, כדי לשלב במסמכים לדוגמה, אם כי הוא מוגבל בשפות - ועברית היא לא שפה נתמכת, כמובן. מה שזה אומר שיש עקומת למידה גבוהה וחדה למדי שצריך לעבור כדי להוציא מה-ZenBook Pro Duo UX581 את המיטב שבו. כך למשל, צריך להבין שלא כל יישום מתאים למסך התחתון, שאפשר לשים זה לצד זה שניים או שלושה יישומים ולא יותר, שלא כל יישום יכול לעבוד על שני המסכים ביחד, וכן - צריך להתרגל לכמה כלים חדשים שאין במערכת Windows 10 רגילה. גם מתחת למכסה המנוע אפשר לומר שאסוס לא חסכה. המחשב מגיע עם מעבד Core i7-9750H, שמציע 6 ליבות פיזיות שמתפקדות כתריסר ליבות לוגיות, במהירות בסיסית של 2.6 גיגה-הרץ ומהירות טורבו מרבית של 4.5 גיגה-הרץ, ועם TDP של 45 וואט, שמתאים למחשבים בגודל הזה. הוא הגיע עם 16 גיגה-בייט זיכרון RAM ועם כונן SSD בנפח של 512 גיגה-בייט. ואם לא מספיק שיש בו מעבד חזק במיוחד, אסוס שילבה בו גם את כרטיס התצוגה GeForce RTX 2060 של נבידיה, עם 6 גיגה-בייט של זיכרון התצוגה החדש והמהיר במיוחד GDDR6. חיה רעה? כן. אולי לא מחשב המשחקים האולטימטיבי, אבל במבחני הביצועים הוא הפגין את העוצמה שלו, ולמעבד Core i7 מדור תשיעי יש הרבה עוצמה. יש גם במפתיע זמן עבודה לא רע בכלל. ב-אסוס ניצלו את גודלו הפיזי של המחשב, ואת העובי שלו (24 מ"מ) כדי לדחוס פנימה סוללה גדולה יחסית, בת שמונה תאים בנפח עבודה של 71Wh. במבחן הזמן הרגיל הוא הגיע ל-3:26 שעות עבודה, וזה מכובד מאוד למחשב בתצורה כזו גבוהה, ועם שני מסכים ברזולוציה גבוהה כל כך. באופן מפתיע העיצוב נאה למדי, עם שוליים דקיקים מסביב למסך, ויש גם מספיק מקום לשלב חריצי אוורור מסביב יחד עם מספיק חיבורים להתקנים חיצוניים. בשורה התחתונה: מחשב מאוד מעניין, ומאוד ייחודי כמובן, אבל עם תג מחיר שמצריך מהצרכן לחשוב לפני הקנייה האם באמת צריכים את כל הטוב הזה יחד.

המדינה מחזיקה כמה וכמה מאגרי מידע, חלקם הגדול ביומטריים. פרט למאגר הביומטרי, שנמצא בשנים האחרונות בכותרות, למדינה יש מאגרים על בעלי רישיונות הנהיגה ומחזיקי כרטיסי הרב קו. זאת, לצד מאגרים המסונפים למדינה בצורה זו או אחרת, בהם של צה"ל, המשטרה והרשויות המקומיות. לדברי מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קיים צורך לבדוק האם המדינה צריכה ריבוי מאגר מידע. עם זאת, הוא לא ציין האם הוא מתכוון לפתוח בבדיקה כזאת - דבר שהוא יכול לעשות, מתוקף תפקידו. "ישנם סיכוני סייבר. לאור ריבוי השימוש במערכות IT, אני רואה חשיבות בפיתוח התחום, גם בהיבט של שימוש בכלים ממוחשבים וביקורת מערכות מידע על מאגרי מידע", אמר המבקר. "כך, נגענו במאגרים הביומטריים. המדינה מחזיקה כמה מאגרי מידע: תעודות זהות, רישיונות נהיגה ורב קו. ראינו שברב קו יש מידע שחלקו הוא של קטינים. צריך לבחון איך המידע מוחזק, האם הוא מוחזק בצורה טובה ולא דולף. לא פחות מזה, יש לבחון שהחזקת המידע נעשית תוך ציות והלימה לרגולציות. יש לבדוק היבטי אבטחת מידע והתייעלות: האם אכן נדרש מאגר מידע אחד לתעודות זהות ומאגר נוסף לרישיונות נהיגה". כמדי שנה, מבקר המדינה היה דובר המפתח בכנס המקצועי השנתי של הביקורת הפנימית. הייתה זו הופעתו הראשונה בכנס של רו"ח אנגלמן, שנבחר לתפקיד על ידי הכנסת לפני חודשים אחדים. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') במרכז הכנסים אווניו שבקריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות מבקרי פנים. את המליאה המרכזית הנחה רו"ח דורון רונן, משנה לנשיא IIA - איגוד המבקרים הפנימיים בישראל. "אני רואה חשיבות רבה בקידום הביקורת באמצעים ממוחשבים ובהתאמתה לסיכונים הרלוונטיים", אמר אנגלמן. "דהיינו, סוגיות של מערכות מידע, סייבר וסיכונים נוספים שבפניהם הגופים המבוקרים עומדים. אשר על כן, מבקר הפנים נדרש לרכוש ידע בנושא הזה ולהוות גורם מקצועי מוביל, כדי לטייב את פעילות הביקורת ואת התנהלות הגוף המבוקר". "הפרסומים על עבודת המבקר - מצג שווא" לדברי מבקר המדינה, "נפוצו פרסומים אודות עבודת ביקורת המדינה, שמציגים מצג שווא, שפוגע בביקורת ובעצמאות המבקר שהוקנתה לו על פי חוק. מתיחת הביקורת כלפי המבקר פוגעת במקצועיות עובדי משרד מבקר המדינה - ואינה ראויה". אנגלמן לא ציין באילו פרסומים מדובר - האם אלה שציינו את הגישה הרכה שבה הוא נוקט, לדעת הכותבים, לעומת הגישה של המבקר הקודם, השופט בדימוס יוסף שפירא. כך או כך, הוא ציין ש-"טיוטות דו"חות הביקורת הן טיוטות - את המבקר יש לשפוט לפי הדו"חות שמתפרסמים. שלשום (ג'), ב-31 בדצמבר, השלמנו 30 פרקים ב-25 דו"חות, שנגעו למשרדים כלכליים ולגופי ביטחון. הצגנו אותם לראש הממשלה. עד פברואר השנה נשלים 35 דו"חות נוספים, שיוגשו לאחר 10 שבועות, עם התייחסויות ראש הממשלה בשם המבוקרים". "המבקר צריך להיות אפקטיבי ולהציע ביקורת בונה" אנגלמן הציג את עיקרי חזון משרד מבקר המדינה, שגובש בחודשים אחרונים, בתיאום עם העובדים: "הביקורת צריכה להיות בונה, אובייקטיבית ומכבדת, המכוונת אל אתגרי העתיד. ביקורת שמגבירה את הנשיאה באחריות של הגופים המבוקרים, מטייבת את פעילותם, מקדמת את מילוי ייעודם ומניבה תועלת לציבור. הכובע השני של משרד המבקר הוא נציבות תלונות הציבור. זהו גוף אובייקטיבי, מקצועי, נגיש לבירור תלונות הציבור מכל איש, לשם הבטחת זכויותיו ולקידום שירות ציבורי יעיל".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "המבקר צריך להיות אפקטיבי ולהתמקד בסוגיות הליבה של הגופים המבוקרים", אמר. "עליו לבחון את הביקורת גם בפריזמה של הלימה ליעדים לאומיים וחברתיים, כגון קידום הפריפריה, טיפול באוכלוסיית הגיל השלישי מתוך ראייה מתכללת, מניעת אלימות במשפחה או טיפול בפשיעה במגזר הערבי. למשל, כאשר הביקורת בוחנת פעילות של תאגיד מים עירוני, יש לבחון גם כיצד התאגיד טיפל בתושבים שהוא ניתק להם את המים, האם זה נעשה ברגישות הראויה"? "הביקורת צריכה להיות צופה פני עתיד. עליה לעסוק במגוון תחומי ביקורת, יש לנהל מעקב אחר תיקון ההערות, ולבדוק מינהל תקין וטוהר מידות", ציין אנגלמן. "ביקורת המדינה צריכה להיות מעבר לביקורת ציות", הוסיף. "עלינו לגוון את סוגי הביקורת - פיננסית, תהליכית, IT או ביקורת אסטרטגית. יש לבחון האם הגוף המבוקר עומד במטרה המרכזית לשמה הוא הוקם". המתכונת החדשה של דו"חות מבקר המדינה אנגלמן ציין שמשרדו הסדיר את נהלי העבודה עם גורם אחר שנמצא בימים אלה בעין הסערה – היועץ המשפטי לממשלה. הוא הוסיף כי "על מנת להגדיל את אפקטיביות הביקורת שינינו את מבנה הדו"ח: במתכונתו החדשה הוא יכלול רקע תמציתי, עם נתוני מפתח, אינפוגרפיקה מספרית וטבלאות, ייצוג חזותי לפער וסיכום התמונה כוללת. נציג 10 ממצאים מרכזיים שעולים מהביקורת. חלק מהוגנות הביקורת היא שאם נמצא ממצא חיובי - יש לציין אותו. כמו כן, נמקד את ההמלצות העיקריות למבוקרים". הוא מנה כמה פעילויות עתידיות של משרד המבקר: "נבחן את ההיערכות לשינויים בשוק העבודה העתידי, נתמקד בביקורת מערכתית צופה פני עתיד, נעשה ביקורת אתיקה למניעת מעילות ונבחן את השימוש של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות". אנגלמן התייס גם לממשק שבין מבקר המדינה למבקרי הפנים ואמר כי "אני רואה חשיבות רבה בקיומו. משרד מבקר המדינה צריך להיות הכתובת כשיש חוסר שיתוף פעולה בין הגופים המבוקרים למבקרי הפנים. נפעל לחיזוק מעמד מבקרי הפנים, כדי לטייב את פעילותם. מבקר המדינה יהווה סמן ימני, גוף מוביל לכל נושא הביקורת במדינה. אני רואה חשיבות לחיזוק גורמי הביקורת".

חברת הגיימינג סייפליי, שמציעה משחקי קזינו וירטואליים, מתחילה את 2020 עם מהלך גיוס נוסף של עובדים, לאחר שב-2019 היא גייסה לסניף הישראלי שלה כ-60 איש ועשרות עובדים למשרדים בארצות הברית. השנה היא מבצעת מהלך נוסף ותגייס עד לסיומה יותר מ-80 עובדים, שיצטרפו לכ-450 עובדי החברה במרכזי הפיתוח שלה בתל אביב ובעיר ההימורים לאס וגאס, שם גם נמצא המטה שלה. החברה מחפשת מפתחי מובייל, מפתחי צד שרת, מנהלי פרוייקטים, מנהלי מוצר, מעצבים גרפיים, אנליסטים ואנשי שיווק. סייפליי מציעה שורה של אפליקציות משחקים, שהורדו עד כה עשרות מיליוני פעמים ויש להם יותר משמונה מיליון משתמשים פעילים בחודש. בחברה אומרים כי אחת הסיבות המרכזיות לכך היא היותה בין החברות הבודדות בשוק שיש להן זכויות להביא את המותגים מלאס וגאס למכשירים הניידים. תכניות לסטודנטים ולעובדים צעירים במקביל למהלך הגיוס, החברה מציעה תכנית התמחות לסטודנטים בשנה האחרונה ללימודיהם - לתפקידי פיתוח, אנליטיקה ושיווק. כמו כן, היא מציעה תכנית לפיתוח עובדים בתפקידים זוטרים ("תפקידי ג'וניור"), שנמשכת בין שנה וחצי לשנתיים ובמסגרתה בכירים בחברה חונכים את העובדים הצעירים ומכשירים אותם לעבודה בתעשייה. מספר פעמים בשנה מתכנסת ועדה שבוחנת את בשלות העובדים הצעירים להתקדם לשלב הבא בתכנית, כאשר כל מהלך כזה מלווה בהעלאת שכר ובתנאים משודרגים. ג'ושוע ווילסון, מנכ"ל סייפליי, ציין כי "אנחנו נכנסים ל-2020 בשיא המרץ. אנחנו גדלים, ממשיכים להוסיף משחקים לפורטפוליו שלנו, ולהתרחב לשווקים ולקהלים חדשים. בנוסף, החברה הונפקה במאי האחרון בבורסת ניו-יורק בשווי מוערך של 1.5 מיליארד דולר, מה שמחייב אתונו להתרחב ולגייס עוד עובדים ממקצועות מגוונים לכלל המחלקות בחברה". מעיין אייזנר רוזנמן, סמנכ"לית משאבי האנוש של החברה, אמרה ש-"עולם הסושיאל גיימינג פורח ומתפתח מיום ליום, מעגל המשתמשים של האפליקציות שלנו מטפס והצורך שלנו להתרחב עולה בהתאם. אנחנו מחפשים טאלנטים מקצועיים, חיוביים ויצירתיים, שמעוניינים להשתלב בתעשייה הדינמית והמסעירה שבה אנחנו פועלים".

מי שהשתוקקו להחזיק בידיהם ולהתנסות במכשיר המתקפל של Mi Mix Alpha של שיאומי, יהיו מאוכזבים לדעת כי החברה דחתה את השקתו, שהייתה צפויה בסוף דצמבר. החברה לא ציינה מועד חלופי, ורק הודיעה כי תספק על כך מידע בקרוב ככל שתוכל. שיאומי הציגה את המכשיר בסרטון ביו-טיוב בחודש ספטמבר האחרון, כשהיא מכנה אותו  "מכשיר קונספט דור 5 עם מסך היקפי", והציגה אותו גם פיזית באירוע שערכה, אך מאחורי מסך זכוכית. לפי הנתונים שפורסמו, המכשיר כולל מערך צילום של שלוש מצלמות בגב המכשיר, שאחת מהן היא בת 108 מגה-פיקסל מתוצרת סמסונג. כשהכריז על המכשיר העתידי, ציין מנכ"ל שיאומי כי החברה אינה מתכננת ייצור המוני שלו, וכמו מכשירי קונספט רבים, הוא ייוצר בכמות מוגבלת עם תג מחיר של כ-2,800 דולר.

מערכת בינה מלאכותית טובה יותר בחיזוי סרטן השד בהשוואה לרדיולוגים, כך עולה ממחקר אמריקני-בריטי משותף שהובילה מחלקת הבריאות של גוגל. [caption id="attachment_307178" align="alignleft" width="300"] גוגל בריאות[/caption] הצוות העומד מאחורי הטכנולוגיה שפיתחה הענקית ממאונטיין וויו מקווה שניתן יהיה לפרוס אותה באופן נרחב - כדי לשפר את הטיפול בסרטן השד ובעיקר את זיהויו - משום שאיתור הסרטן בשלב מוקדם משפר את סיכויי ההצלחה להחלים ממנו. הרצון לאבחון מוקדם של תאי הסרטן בשד, ובכך להגדיל את הסיכוי לנצח אותו, הוא הסיבה שמדינות רבות בודקות נשים באופן שגרתי באמצעות סריקת רנטגן הנקראת ממוגרפיה, שיודעת לאתר סימנים לסרטן השד. אלא שהממוגרפיה רחוקה מלהיות הפתרון המושלם לאבחון המוקדם. רדיולוגים יכולים להחמיץ סימני סרטן אצל חלק מהנשים, בעוד שבמקרים אחרים נשלחות נשים לקבל טיפולים כימותרפיים וכירורגיים קשים בנגעים שלא באמת גרמו או יגרמו להתפתחות סרטן בגופן. כך לדוגמה, לאורך תקופה של 10 שנים, אצל מחצית מהנשים בארצות הברית שהממוגרפיה שעשו הניבה תוצאה חיובית - תוצאה זו התגלתה בדיעבד כשגויה. בניסיון לשפר את האבחנות, הכשירו שרוויה שאטי ממחלקת גוגל בריאות ועמיתיה מערכת AI שלמדה 91,000 תוצאות ממוגרפיה שנלקחו מנשים בבריטניה ובארה"ב. אחרי כל פציינטית עקבו לאורך שנתיים-שלוש, בכדי לדעת האם היא פיתחה סרטן שד - אם לאו. בשלב הבא בדק הצוות את מערכת הבינה המלאכותית שאימן על 28,000 תוצאות ממוגרפיה אחרות. התוצאות של ה-AI הושוו לאלו שאותן סיפקו הרדיולוגים, והסתבר שהמערכת של גוגל סיפקה 5.7 אחוז פחות תוצאות חיוביות כוזבות במדגם האמריקני, ו-1.2 אחוז פחות תוצאות חיוביות שגויות במדגם בבריטניה. חסכון אפשרי של סבל, פחד ופרוצדורות רפואיות מיותרות ומזיקות נתונים אלה אולי נשמעים קטנים, אך בהתחשב בכך ש-65 אחוז מהנשים בנות 40 ומעלה בארצות הברית עברו ממוגרפיה בשנתיים האחרונות, הם מייצגים מספר עצום של נשים שאם בדיקותיהן יבחנו גם על ידי AI, יחסכו מהן סבל, פחד ופרוצדורות רפואיות מיותרות ומזיקות שהיו מקבלות לשווא. בניסוי אחר הציג הצוות של מחלקת הבריאות בגוגל את תוצאות ה-AI שלו מול אלו שאבחנו שישה רדיולוגים ספציפיים, ואת יכולות האבחנה של כל אחד מהם באופן פרטי. הבינה המלאכותית הצליחה להשיג אבחון שהיה ב-11.5 אחוז טוב יותר מזה של הרדיולוגים, אפילו כאשר הרופאים האנושיים ידעו גם את היסטוריה של מטופלים ומשפחותיהם ולקחו אותה בחשבון, סיפרה שאטי. אדם ברנטנל, חוקר מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון, הדגיש עם זאת, כי ה-AI לא השיגה תוצאות טובות יותר באבחון בהשוואה לשני רדיולוגים העובדים יחדיו - דרישה בסיסית לפענוח תוצאות ממוגרפיה בבריטניה ובמדינות אירופאיות אחרות. "אבל התוצאות נראות מבטיחות," הוא אמר. לדברי חוקרי Google Health, מה שאפשר בהחלט שיקרה הוא שמערכת הבינה המלאכותית תהיה זו שתספק את חוות הדעת השנייה הנדרשת, מבלי שיהיה צורך להעסיק רדיולוג שני - משמע, חיסכון גדול בכוח אדם ובכסף וייעול של המנגנון כולו. יצוין כי צוות גוגל בריאות כבר פיתח בעבר טכנולוגיה דומה לסקירות הדימות שמבוצעות לאיתור סרטן ריאות, וממשיכים וחוקרים גם שימושים אחרים לטכנולוגיה הבינה המלאכותית, שעשויה לעזור לאנושות להתמודד עם אחת המחלות הכי קטלניות ומסוכנות כיום - הסרטן.

שלמה שמאי, שסיים שלשום (ג') את תפקידו כמשנה למנכ"ל ומנהל אגף מערכות המידע של הפניקס, עובר לכהן באותו התפקיד בחברת הביטוח המתחרה, איילון. הוא ייכנס לתפקיד בחודש הבא, במקומו של עמית גבע, שהודיע על רצונו לפרוש ולצאת לדרך חדשה בתחום מערכות המידע בחו"ל - כך הודיעה החברה היום (ה'). שמאי הגיע לפניקס ב-2009, לאחר 25 שנות עבודה בבנק הפועלים, שם מילא שורה של תפקידים, ביניהם מנמ"ר הבנק בניו-יורק ולאחר מכן מנהל אגף הפיתוח. מחליפו בבנק הפועלים היה לוי הלוי, שלאחר מכן שימש מנמ"ר בנק דיסקונט וכיום הוא מכהן כמנכ"ל כאל. בראיון לאנשים ומחשבים עם סיום התפקיד ציין שמאי כי "ההישג המרכזי של האגף שבראשו עמדתי הוא העברת הפניקס מחברה שלפני 11 שנים עבדה במודל עבודה ישן לחברה מודרנית, עם המעבר לדיגיטל. באמצעות הממשק בין טכנולוגיה לעסקים, התאפשר לגורמים העסקיים אצלנו להביא את החברה למקום שבו היא נמצאת, בצמרת טבלת חברות הביטוח". [caption id="attachment_294691" align="alignnone" width="600"] עמית גבע, מנהל אגף מערכות המידע היוצא של איילון. צילום: יח"צ[/caption] גבע שימש כמנהל אגף מערכות המידע של איילון במשך יותר משלוש שנים, שבמהלכן תרם לייצוב ושדרוג מערכות המידע בחברה. מאיילון נמסר כי בתקופת הניהול שלו "עמד אגף מערכות המידע בהצלחה בשורה של יעדים אתגריים במיוחד, שכללו פיתוח מערכות חדשות, שדרוג הקיימות והעלאת רמת התשתיות באופן משמעותי". אריק יוגב, מנכ"ל איילון, ציין שגבע תרם רבות לצמיחת החברה, וביצע את עבודתו במקצועיות, מחויבות ומסירות. הוא ציין כי "אין לי ספק שהניסיון העשיר והמקצועיות של שמאי בתחומי ה-IT המורכבים יתרמו רבות לאיילון ויעצימו עוד יותר את כלל המערכות בחברה."