בכירי ההיי-טק לא מרבים להביע את דעתם על ענייני דיומא. לכן, בלט פוסט שפרסם היום (א') ברק עילם, מנכ"ל נייס, נגד שר החינוך, רפי פרץ, ודבריו נגד קהילת הלהט"ב, שאותם אמר בראיון לידיעות אחרונות ביום ו' האחרון. השר פרץ אמר בראיון כי "איש ואישה הם ההגדרה למשפחה נורמטיבית", וכשנשאל כיצד היה מגיב אם אחד מילדיו היה מקהילת הלהט"ב, השיב: "ברוך השם, הם גדלו בצורה טבעית ובריאה. אני לא מעסיק את הראש שלי במה היה אם". דבריו זכו לגינוי נרחב במערכת הפוליטית ובעקבותיהם, ישובים רבים פתחו היום את הלימודים בשעת חינוך לקבלת האחר. יצוין כי אלה לא הדברים מעוררי המחלוקת הראשונים של פרץ: הוא כבר התבטא נגד קהילת הלהט"ב - בין היתר הוא אמר שהוא ביצע טיפולי "המרה" ללהט"בים ותומך בהם, נגד גיוס נשים לתפקידי לחימה בצה"ל ובעד סיפוח השטחים ללא מתן זכות הצבעה לפלסטינים שגרים שם. כמו כן, הוא חיבר את מפלגתו, הבית היהודי, עם מפלגת עוצמה יהודית של תלמידי הרב כהנא, לריצה משותפת בבחירות הקרובות. בפוסט (באנגלית) שפרסם עילם בעמוד הפייסבוק שלו הוא ציין כי "היום, אני רוצה להציג בפניכם את רפי פרץ, שר החינוך, שמינה ראש הממשלה. פרץ הוא גזען גאה, נגד זכויות להט"ב, נגד זכויות נשים ונגד שוויון. אנחנו עובדים מסביב לשעון על מנת לפתח טכנולוגיה שתמיר ותתקן את פרץ, ותהפוך אותו לאדם נורמטיבי. כל מי שרוצה לעזור לנו בפיתוח מוזמן ליצור אתי קשר". בכיר היי-טק ישראלי נוסף שגינה את דברי שר החינוך הוא אלעד ברינדט שביט, שמונה באחרונה למנהל תחום הלקוחות הטכנולוגיים הגלובליים של פייסבוק באירופה, לאחר ששימש במשך שש שנים כסמנכ"ל הלקוחות של פייסבוק ישראל. ברינדט שביט, הנשוי לבן זוגו ושניהם משמשים הורים לשלושה ילדים, ציטט בפוסט שפרסם מכתב של שלושה ילדי כיתה ב' לשר החינוך, שבו הם מביעים חוסר הסכמה עם דבריו וכותבים שגם משפחה בראשות שני הורים מאותו המין היא נורמטיבית. לדברי ברינדט שביט, "הם חכמים יותר ונבונים יותר ואנושיים יותר מהאיש שמופקד על החינוך שלהם ומשותפיו לדרך. בסוף ננצח".

שני עשורים לאחור, כשהמילניום החדש התדפק על הדלת, העולם עצר את נשימתו לפני ששעוני כל מערכות המחשוב העולמיות יגיעו לתאריך ולשעה 00:00 00/00. רבים סברו שזמן האפס הזה יחולל מהומת עולם במחשוב, יאתחל מחשבים, ישבש מערכות אקוטיות ואפילו אולי ישלח פצצות אטום. בערב כניסת השנה הדרמטית יצאו רבים למסיבות "סוף העולם" וספרו לאחור ביתר כוונה לקראת הלא נודע, שלבסוף לא אירע. באג 2000 לא סיים את עידן האנושות על פני כדור הארץ, אבל כעת הוא מרים שוב את ראשו המטריד. [caption id="attachment_307835" align="alignnone" width="600"] מדחני חנייה יושנים בעיר ניו יורק. שובו של באג 2000 עשה בהם שמות. צילום: BigStock[/caption] קופות רושמות, מדחני חנייה ומשחק וידיאו - כולם קרסו באחרונה כתוצאה מהִתקלות במחשבים הקשורים לבאג 2000 המהולל, המכונה Y2K bug. מחלקת התחבורה של ניו יורק עוברת לאורכה ולרוחבה של העיר על מנת לעדכן ידנית את 14,000 מדחני החנייה שפעילותם שובשה, ומכנה את הבעיה "תקלה בתוכנת Y2K2X". נוביטוס, חברה פולנית בבסיסה, גילתה כי אלפי קופות רושמות שלה לא יכלו להדפיס פתאום קבלות. גם בשמו של משחק המחשב WWE 2K20 העוסק בהיאבקות - שפותח על ידי חברת 2K - נכללים תווים ששיבשו אותו לחלוטין. המשחק חווה קריסות רבות בשניות הראשונות של השנה החדשה, וגיימרים פנו לרשתות החברתית כדי לשתף אחרים בכך שניתן לתקן את הבעיה על ידי שינוי התאריך ליום הקודם. בנוסף, התופעה הזו אולי לא יוחסה רשמית לבאג 2020, אבל כשלים במערכת הרכבת התחתית של המבורג הפריעו לתנועתה התקינה, לאחר שעדכון תוכנה לשנה החדשה התגלה כבלתי מוצלח. למה באג 2000 חוזר? אבל מדוע הבאג פגע כעת במערכות תשלומים ומחשבים רבים שנמצאו במצב לא מקוון? מדובר בתופעת לוואי מתמשכת של ניסיונות לתקן את באג 2000 המפורסם, שנבע מאופן אחסון הדטה במחשבים. מערכות ישנות רבות מבטאות שנים באמצעות שתי ספרות - 82 למשל, בעבור שנת 1982 - והדבר נעשה במאמץ לחסוך זיכרון. בתקופה שבה "כיכב" הבאג, היה חשש שמחשבים יתייחסו לשנת 2000 (משמע 00) כאל 1900 ושהדבר עלול לייצר תופעות לוואי מסוכנות ממש. מתכנתים ומפתחים שרצו להימנע מתופעות אלו ניצבו מול שתי אפשרויות נרחבות: לשכתב לחלוטין את הקוד שלהם, או לאמץ תיקון מהיר שנקרא windowing, אשר יתייחס לכל התאריכים מ-00 ועד ל-20, החל משנות האלפיים, ולא כאל שייכים למאה העשרים. שנת 2020 היא שנבחרה ספציפית כמועד לדחיית הבאג, מכיוון שמערכות רבות מפנימות תאריכים ושעה כשניות החל מה-1 בינואר 1970, מה שמכונה 'זמן יוניקס' (Unix time).  הערכה היא שרבים מהמחשבים ש"תוקנו" בשנת 1999 השתמשו באפשרות המהירה והזולה יותר, של ה-windowing. באג 2000 התרחש בגלל בעיות עם קוד היסוד שהטכנולוגיה המושפעת נבנתה עליו, והגדרה מחדש של כמה תאריכים הייתה תיקון קל, אך עיבוד מחדש של הקוד שבבסיס כל מכונה המשתמשת ב-Unix הייתה משימה הרבה יותר מורכבת. לפי NewScientist, הסיבה לכך שהבאג הזה מרים את ראשו שוב היא ראיית נולד לקויה. המקודדים דחו את הבעיה כיוון שהתיאוריה הייתה שמערכות המיושנות יצאו משימוש עד שנת 2020. ואכן, מאז שנות ה-90 המחשבים עברו דרך ארוכה - אנשים כבר לא ממש משתמשים בדיסקטים או ב-MS-DOS - אך לפי ההסברים, רבות מהמערכות הוותיקות הללו בכל זאת עדיין פעילות, ובמקרים מסוימים הנושא אף נשכח לגמרי. "windowing, אפילו במהלך שנת 2000, הייתה הפתרון הגרוע ביותר מבין כל האפשרויות, משום שהיא בעטה את הבעיה להמשך הדרך", אומר דילן מולווין מבית הספר לכלכלה של לונדון. לפי מומחים, אם העניין לא יטופל, עלולות להתעורר בעיות נוספות. זמן יוניקס מאוחסן כמספר שלם של 32 סיביות, ולא יהיה מספיק מקום לספור את השניות מאז שנת 1970 לאחר שה-19 בינואר 2038 יגיע. זה אמנם נשמע כמו משהו עתידני, אבל כך נשמעה גם 2020 לפני שני עשורים...

חברת הקורקינטים החשמליים ליים מפטרת בין 14-10 אחוזים מכוח העבודה שלה, ומפסיקה להציע את שירות השכרת הקורקינטים החשמליים בכמעט תריסר ערים עולמיות מרכזיות. גם המתחרה שלה, חברת בולט, סילקה במפתיע את הקורקינטים שלה מרחובות הערים בכמה שווקים בארה"ב, כך על פי גיזמודו. בהצהרה שכותרתה "הנתיב קדימה בליים", שפורסמה בבלוג החדשות של החברה, Second Street שמו, הודיע המייסד השותף ומנכ"ל ליים, בראד באו, על כמה מהלכים אסטרטגיים מרכזיים לשנת 2020, הכוללים את חיסול העסקים של החברה ב-12 שווקים גלובליים. באו ציין כי המהלכים מגיעים מכיוון ש-"העבירנו את המיקוד העיקרי שלנו לרווחיות", כדי שהחברה תהפוך להיות עצמאית כלכלית. יחד עם בירד, ליים היא אחת מחברות הקורקינטים החשמליים המשותפים הגדולות בעולם. היא מציעה את המוצר שלה ביותר ממאה שווקים, כולל בישראל. אבל העסקים לא שגשגו בחלק מהמקומות הללו. באו הסביר זאת בכך שיש "קהילות נבחרות ברחבי העולם בהן המיקרו-ניידות התפתחה לאט יותר", ולכן החברות המציעות את אמצעי התחבורה הקל והמהיר לא מרוויחות כסף במקומות אלו. כתוצאה מכך, ליים מפסיקה את פעילותה ב-12 ערים, ארבע מהן בארצות הברית. בין הנעזבות בארה"ב: אטלנטה, פיניקס, סן דייגו וסן אנטוניו. כמו כן ליים תעזוב גם את לינץ שבאוסטריה, בוגוטה שבקולומביה, בואנוס איירס שבארגנטינה, מונטווידאו שבאורוגוואי, לימה שבפרו, פוארטו ואלרטה שבמקסיקו, ריו דה ז'נרו, וסאו פאולו, שבברזיל. בישראל אין שינוי כרגע בנוכחות החברה. אנו אסירי תודה על השותפויות שנהנינו מהן עם כל אחת מהערים הללו, ועל התמיכה המתמשכת של הרוכבים שלנו, ואנחנו עדיין מקווים שנוכל להכניס שוב את ליים לקהילות אלה כשהזמן יתאים לכך. [caption id="attachment_307720" align="alignnone" width="600"] קורקינטים חשמליים מציפים את רחובות הערים. צילום: BigStock[/caption] גידול משמעותי בפציעות כתוצאה משימוש בקורקינטים באירוע דומה, אך נפרד, גם חברת הקורקינטים האלקטרוניים מפלורידה, Bolt, מסתבר, מסתלקת מכמה משווקים בארה"ב. החברה סירבה לציין באילו מיקומים מדובר, וציינה באוזני גיזמודו רק שהיא ממשיכה לפעול ב"שווקים נבחרים". לפי הדיווח, סקירת השווקים הרשומים באפליקציית הנייד של Bolt מעידה ככל הנראה כי דרום פלורידה היא השוק היחיד בו החברה עדיין פועלת בהיקף מלא. ערים אמריקניות אחרות הרשומות באפליקציה - מפות הערים וושינגטון די.סי, אטלנטה, שיקגו, לוס אנג'לס, לואיוויל, נאשוויל, פורטלנד, ואחרות, בהן היו מוצעים בעבר קורקינטים חשמליים של בולט,  היו כמעט ריקות מסימוני קורקינטים זמינים.  נזכיר כי בנובמבר האחרון הודיעה ליפט כי קורקינטים חשמליים שלה יעלמו מרחובותיהן של שש ערים אמריקניות – ביניהן: אטלנטה, נאשוויל, סן אנטוניו, קולומבוס שבאוהיו, פיניקס ודאלאס. [caption id="attachment_303320" align="alignnone" width="600"] סכנה מוחשית ומוכחת. קורקינט חשמלי. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] הדברים מגיעים על רקע שלל פגיעות שחווים משתמשי כלי התחבורה האלקטרוניים החדשניים. מחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF), אמד את מספר האשפוזים והפגיעות המיוחסים לשימוש בקורקינטים אלקטרוניים ומצא כי מאז שנת 2014 ועד לשנת 2018 חלו פי-ארבעה יותר פגיעות מקורקינטים חשמליים. "קורקינטים אלקטרוניים הם דרך מהירה ונוחה של תחבורה, ומסייעים להפחתת עומסי התנועה, במיוחד באזורים צפופים, עם תנועה גבוהה", אמר בנג'מין ברייר, אורולוג מ-UCSF שהוא אחד מחברי המחקר. "אולם", המשיך, "אנו מודאגים מאוד מהגידול המשמעותי בפציעות ובאשפוזים שתיעדנו". ברייר אמר כי יש צורך בתקנות בטיחות טובות יותר לרכיבה על כלי הרכב המסוים.

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) אחראית על 93% מהקרקעות במדינה. אמנם, חלק גדול מהשטח מיועד לצה"ל, שמורות טבע, גנים לאומיים ועוד אדמות שלא ממש ניתן לעשות אתן משהו, אולם גם אם נפחית אותן, עדיין נקבל שטח לא קטן. אנשי המחשוב של הרשות מנהלים את המערך הטכנולוגי שמאפשר להוציא לפועל את הפעילות שלה, שבסופו של דבר נוגעת במידה זו או אחרת לכולנו. רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל (לשעבר מנהל מקרקעי ישראל), אמר כי "יש לנו התייחסות רב ממדית לניהול הקרקעות במדינה לשם פיתוחה של מדינת ישראל - לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים. קרקעות הן משאב במחסור - לא רק לדיור, אלא גם לתעשייה, חקלאות, תיירות ועוד". לדבריו, "ה-IT מסייע לנו להיות אפקטיביים, כי אם לא נהיה כאלה, 'נתקע' את המדינה. מערכות הליבה שלנו מנהלות כ-15 מיליארד שקלים בשנה, מול מאות אלפי חשבונות חוכרים ובעלי עניין, מערך של עשרות מיליוני מסמכי ניהול מקרקעין ומערכת מידע גאוגרפי עמוקה. החלפת מערכות המידע שלנו הוא מהלך שעושים פעם ב-50 שנים". תהליך החלפת מערך ה-IT של הרשות שמואלי דיבר במסגרת שולחן עגול שנערך באחרונה בבית גרטנר ישראל בהרצליה. את המפגש הנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, וטלמור מרגלית, שותף בכיר בגרטנר. המפגש היה פרי יוזמה של אנשים ומחשבים, והשתתפו בו מנמ"רים בכירים מארגונים שונים במשק. בדבריו הסביר שמואלי כי "ארגון ה-IT ברשות מקרקעי ישראל הוא חלק ממערך הניהול העסקי של הרשות, ולצד פעילותו בתחומי ה-IT, הוא שותף בפיתוח וייעול תהליכי העבודה העסקיים בה". "תפקיד ה-IT ברשות מקרקעי ישראל הוא לסייע למנכ"ל ולהנהלה כולה לממש את היעדים של הארגון, ליצור שרשרת ערך, וכן לקצר ולפשט תהליכים, תוך עמידה ביעדי התקשוב הממשלתי", אמר שמואלי. [caption id="attachment_307905" align="alignleft" width="300"] ה-IT של קרקעות המדינה. רשות מקרקעי ישראל[/caption] הוא התייחס לביקורת שהייתה בעבר על השירות שנתנה הרשות, כשהייתה עוד מנהל מקרקעי ישראל, ואמר כי "הוא התבסס על מערכות מידע ותהליכים מיושנים. עם הקמת הרשות, יזמנו את תכנית רמיטק להחלפת מערכות המידע. התכנית מורכבת משלוש תת תכניות. האחת, מערכת ליבה מבוססת סאפ. השנייה, מערכת ערוצים מבוסס עקרונות דיגיטל. השלישית, מערכת BI לצרכי דיווח, תחקור ומדע נתונים. מתחת לכל אלה יש תשתית רוחבית תומכת". לדבריו, "הבנו את החשיבות של תהליכים עסקיים וחיברנו אותם לפתרונות טכנולוגיים. כך, עוד מוחשבו והועברו חלק מהפעילויות הפשוטות למוקד הטלפוני ולזרועות מיקור-חוץ. באופן זה נותר זמן רב יותר לעובדי הארגון לתת קשב ולטפל בפעילויות המורכבות והדורשות מקצועיות רבה יותר". שמואלי דיבר על פעילות המחשוב של רשות מקרקעי ישראל בשנה החולפת. "במהלכה", ציין, "המשכנו לקדם נושאים רבים ומערכות תפעוליות שונות, כגון: שרשרת ייזום הקרקע בישראל, שמאות הדור הבא, ניהול הוצאות פיתוח קרקע וניהול מכרזים - לצד מערכות דיווח ותחקור מקבילות. במסגרת הרצון והמאמצים לשפר את השירות לאזרח, העלינו יישומים חדשים באתר האינטרנט, בהם שירות מאובטח להגשת הצעה מקוונת למכרזי מקרקעין, תעודת היוון דיגיטלית ומחשבון סימולטיבי לאומדן דמי היתר". לסיכום אמר שמואלי כי "ההתקדמות של תכנית רמיטק תאפשר לנו לתמוך בקידום וייעול הרשות הן מבחינת היצע המוצרים והשירותים - והן מבחינת רמת השירות ושביעות רצון הלקוחות. נתבסס על טכנולוגיה וכלים מתוחכמים וחדשניים. מהלך החלפת מערכות הליבה הינו סבוך ומורכב. עם התקדמותו נמשיך להעמיק את השימוש והנגישות באמצעות ערוצי הפצה ושיווק מתקדמים. בשלב הבא, הנמצא בימים אלה בשלבי מימוש ראשונים, נפעיל שימוש בכלים מתקדמים מבוססי בינה מלאכותית, ובכלל זה לימוד מכונה ולימוד מעמיק".

סוף סוף גם באינסטגרם: אינסטגרם הודיעה על תוספות של כלים יצרתיים בתכונת ה-Boomerang באפליקציה. התכונות החדשות – אפקטים מיוחדים, כמו SlowMo - הילוך אטי (בחצי מהירות), ECHO – מעין טשטוש שנוצר על עקבות התנועה, ו-Duo – טשטוש מכוון בתמונה, וגם אפשרויות חיתוך  - שמאפשרות לבחור את נקודת ההתחלה והסיום של הסרטון לפי בחירה. ???? SlowMo ???? Echo ????‍♀️ Duo Boomerang has new creative twists that'll make you say yaaassssss. Try them all out today. pic.twitter.com/wp0A71RefL — Instagram (@instagram) January 10, 2020   ראוי לציין, כי יחסית לאפליקציות אחרות, אינסטגרם לא הראשונה להציע תכונות מתקדמות: בסנאפצ'ט קיימות חלק מהתכונות הללו כבר מ-2015 וגם לטיק-טוק יש אפקטים מיוחדים משלה.

אברהם מינס, מנכ"ל הרשות לניהול המאגר הביומטרי במשרד הפנים, נבחר באחרונה כאיש השנה בהיי-טק החרדי. הוא נבחר על ידי מארגני הוועידה השנתית של ההיי-טק במגזר החרדי, שנערכה בירושלים. מינס מכהן בתפקידו הנוכחי מ-2017. בתפקידיו הקודמים הוא הוביל את החדשנות הטכנולוגית והעסקית בעמידר, כיהן כבכיר בקבוצת ישראכרט, כסמנכ"ל טכנולוגיות ומערכות מידע בחברת השילוח הבינלאומית DHL וכמנמ"ר אגד תעבורה, ועבד בחברות היי-טק בארץ ובארצות הברית. בנימוקי הזכייה צוין כי "מינס נחשב לאחד מפורצי הדרך של הציבור החרדי לתעשיית ההיי-טק, היזמות והחדשנות בישראל". על פי הוועדה שבחרה אותו, "כבר מצעירותו נטה מינס לעיסוק במתמטיקה ומדעים מדויקים, תוך שאיפה למצוינות, שבאה לידי ביטוי עת פיתח מערכות טכנולוגיות משוכללות עבור חיל האוויר ובכל תפקידיו בעולם העסקי". "עקב הישגיו המיוחדים הוא זכה במספר תחרויות יוקרתיות ותארים על ניהול מצוין, ראוי לחיקוי", הוסיפו חברי הוועדה. עוד הם ציינו כי גם בתפקידו הנוכחי, במגזר הציבורי - כמנכ"ל הרשות לניהול המאגר הביומטרי, "מינס מיישם דפוסי עבודה של חברת היי-טק לכל דבר, ומנחיל לעובדיו את עקרונות המצוינות, הדבקות במטרה והמקצועיות, כפי שמקובל בכל חברת היי-טק". "יש הרבה מה לשפר לקבלת הציבור החרדי בהיי-טק" ועידת ההיי-טק החרדי נועדה לעודד את היזמות ואת המצוינות במגזר זה, ולהפגיש בין אנשי היי-טק ויזמים חרדים לראשי הענף בישראל. הוועידה נערכה בשיתוף פעולה בין מספר גופים שעוסקים בעידוד היזמות בקהילה החרדית: ביזמקס - מרכז חדשנות לחרדים, קרן קמ"ח - קידום מקצועי חרדי, אתר כיכר השבת, הרשות לפיתוח ירושלים, קרן אחים גלובל, וכן משרדי ממשלה, הג'וינט וגופים נוספים. [caption id="attachment_307858" align="alignnone" width="600"] אברהם מינס עם יעקב אפשטיין, מנכ"ל אתר כיכר השבת (מימין), ויחיאל אמויאל, מנכ"ל מרכז כיוון. צילום: אליס מינס[/caption] בדברי התודה שלו בוועידה אמר מינס כי "שילוב הציבור החרדי בתעשיית הטכנולוגיה העילית הוא צורך לאומי ואתגר מרכזי של חברות ההיי-טק, של המדינה ושל הציבור החרדי". הוא סיפר שכאשר נתבקש, לפני 13 שנים, להקים את מרכז התעסוקה במקצועות ההיי-טק לנשים חרדיות, הוא התייעץ עם הרב עובדיה יוסף והרב אהרון יהודה לייב שטינמן ז"ל, שבירכו ועודדו אותו, למרות העובדה שמדובר בחשיפה לרשת האינטרנט, על כל המשתמע מכך בציבור החרדי. "עם השנים הגעתי למסקנה שפרנסה ועיסוק בתעשיית ההיי-טק מתאימים מאוד למגזר החרדי - הן לנשים והן לגברים שבחרו מרצון לצאת לשוק העבודה ולא להמשיך ללמוד תורה בכולל כל היום. גם לתעשיית ההיי-טק מתאים מאוד שהציבור החרדי ישתלב בו", אמר מינס. הוא ציין ש-"בשנים האחרונות, תעשיית ההיי-טק הכירה באיכויות של אנשי ההיי-טק החרדי, אבל אסור שהכרה זו תישאר ברמה ההצהרתית". "בעבר היו הרבה חסמים, דעות קדומות והתנגדויות משני הצדדים, שהיקשו על התהליך של השתלבות החרדים בתעסוקה איכותית במגזר ההיי-טק", הוסיף מינס. "הציבור החרדי הצליח להסיר הרבה מהם. גם תעשיית ההיי-טק עשתה צעדים, אבל עדיין יש לה הרבה מה לשפר בנושא, ויפה שעה אחת קודם. גם לנציבות שירות המדינה יש מה לקדם בנושא, למשל להוריד את תנאי הסף שיש לקבלה למשרות רבות - של תואר אקדמי".

חברת סטארט-אפ תשרוד רק עם מוצר שיכול להימכר בשוק. זה לא משנה כמה רעיונות טובים, כותבי קוד מבריקים ואנשי שיווק ומכירות מצוינים יש לה, המוצר הוא ללא ספק לב לבה של החברה – ובלעדיו אין לה זכות קיום. המודעות לנושא זה הובילה בשנים האחרונות לשינוי משמעותי בציפיות ממנהלי המוצר בחברות טכנולוגיה ובסטארט-אפים. מנהלי המוצר מבטיחים שהמוצר משרת את קהל היעד שלו ומשיג את המטרות העסקיות שלשמן פותח. הם קובעים את החזון והאסטרטגיה ומובילים צוות של מומחים מתחומים שונים, בהם מהנדסים, מעצבים ואנשי שיווק, כדי להביא את המוצר לשוק בצורה אופטימלית. למעשה, הם החוליה המקשרת בין העסק, הטכנולוגיה וחווית המשתמש. עבודתו של מנהל המוצר מתחילה עם הגדרת המוצר, הכוללת מספר רב של רכיבים. היא תלויה בשוק היעד, בקהל המשתמשים, במתחרים ובשרשרת הערך של המוצר, קרי ביכולת שלו להימכר. מנהל המוצר, באופן אופטימלי, יפעל בחברה מהיום הראשון, לאורך תהליך הפיתוח וגם לאחר יציאתו לשוק, ויכוון לכסות בצורה מלאה את השלבים הבאים: הגדרת שוק היעד: מוצר בהגדרתו הוא תלוי תרבות, ולכן לא ניתן לפתח מוצר שיתאים לכל העולם, לכל הקהילות ולכל התרבויות. חשוב להגדיר בצורה מדויקת את השווקים שאליהם מתכוונים לצאת עם המוצר, קרי אזורים, מדינות וכדומה, ולקבוע באיזה שלב נכון יהיה לצאת לשווקים הללו. אסטרטגיה זו תבוא לידי ביטוי כמובן במפת הדרכים של מוצרי. הגדרת פרסונות וניתוח משימות: בשלב זה יגדיר מנהל המוצר את הפרסונות השונות שבהן המוצר נוגע. שימו לב, כי לקוח החברה ומשתמש המערכת הם לא תמיד אותה פרסונה - המוצר יכול לגעת בחייהם של פרסונות שכלל לא מכירות בקיומה. לדוגמה, עבור פתרון ניהול ארגוני, דוגמת יישומי ERP, הלקוח יכול להיות מנהל מערכות המידע, אך המשתמשים הם כל עובדי החברה. ההגדרה הזאת משנה לחלוטין את היכולות, התכונות וחוויית המשתמש של המוצר. יש למפות את כל האנשים שישתמשו במוצר ולנתח כיצד הוא ישפיע על מהלך עבודתם או חייהם. שרשרת הערך: מנהל המוצר יגדיר מה הערך שמקבלת כל פרסונה מהמערכת. חשוב לשים לב, שגם אם משתמש מסוים לא מקבל ערך מהמערכת, היא לכל הפחות לא גורמת להרעה בתהליך העבודה הנוכחי שלו. אם מצב כזה כן מתרחש, יש לבצע חשיבה עסקית סביב ערך אחר שיקבל המשתמש מהמערכת, כדי למנוע נטישת משתמשים בהמשך. ניתוח זה יאפשר הפרדה בין עיקר לתפל הן ברמת האסטרטגיה המוצרית והן ברמת טקטיקה יום יומית של ניהול הפיתוח. מתחרים: כדי להגדיר את תכולת המוצר יש להגדיר בצורה מדויקת את נקודות הבידול שלו לעומת מוצרים מתחרים. יש לבדוק היכן החסרונות של המתחרים וכיצד ניתן להיכנס למקומות הללו ולהציג יתרון. אגב, מתחרים עקיפים הם לא פחות חשובים ממתחרים ישירים. חשוב להבין מהן האלטרנטיבות בעיני המשתמש, גם אם הן נחותות מבחינה טכנולוגית. שימושיות, UX ו-UI: קונספט ה-UX הוא התהליך התפעולי - הפעולות הראשונות והעיקריות שהמשתמש צריך לעשות כדי להפעיל את היישום. קונספט ה-UI, לעומת זאת, ניזון מתהליך המיתוג, והוא כולל צבעים מסוימים, פונטים, לוגו וכדומה. בשלב ראשון, ה-UX וה-UI נקבעים רק ברמת הקונספט הכללי עבור כמה מסכים, אולם זהו תהליך אינסופי שלעולם אינו נגמר והוא הולך ומתפתח עם המוצר לאורך זמן - מתחילת תהליך הפיתוח ועד סופו, וגם לאחר יציאתו לשוק. הגדרת התכונות: אחרי שעברנו את כל השלבים הקודמים נוכל למנות את כל התכונות ולחלק אותן לקטגוריות, על פי התייחסות לקהל המשתמשים. התכונות צריכות להיות מוגדרות במפת הדרכים של המוצר ובאיזה שלב הן יופיעו או יוצגו לקהל המשתמשים. מומלץ לצאת לשוק ולמכור את המוצר עם סט תכונות מצומצם, לבחון כיצד הוא מתקבל ולאחר מכן להוסיף או להפחית יכולות. לאורך כל התהליך יש להפגין גמישות, למידה ויכולת לשנות את מפת הדרכים בהתאם לקבלת המוצר בשוק. טכנולוגיה: מנהל המוצר לא רק הופך את המוצר ליפה ושימושי, הוא חייב להבין את הטכנולוגיה וכיצד היא תומכת ומשתלבת בתפעול המוצר, בחוויית המשתמש ועוד. לדוגמה, הבחירה בין פיתוח אפליקציית-Native לאפליקציית Hybrid היא משמעותית מאוד מבחינת תמחור המוצר וחווית המשתמש – לאנשים טכניים לעתים אין את היכולת לעשות את הבחירה הזאת. תמיכה מוצרית: תהליך התמיכה בלקוח הוא חלק מניהול המוצר ומהמעטפת הכוללת המוגשת ללקוח ולמשתמש. מנהל מוצר חייב להכיר דרישות המגיעות מהשטח ולשזור אותן נכונה במפת הדרכים המוצרית על מנת לוודא שלמוצר ולערך שהוא נותן יש זכות קיום עתידית. לסיכום, על מנת לספק את המוצר הנכון לשוק הנכון, חברות סטארט-אפ חייבות מנהלי מוצר במשרה מלאה, או להיעזר בשירותי פיתוח שמספקים את היכולת הניהולית הזאת. מומחים אלו מנתחים כל העת את שוק היעד, הלקוח והמשתמש. הם מזהים את הצרכים הנוכחיים והעתידיים ומגדירים את מפת הדרכים, כולל תכונות ודרישות, ומחברים את כולם למטרות העסקיות.   הכותבת היא סמנכ"לית מוצרים בחברת Comm-IT.

חברת הייעוץ, התוכנה וניהול הפרויקטים סנסקום מינתה באחרונה את גארי בריזינוב למנכ"ל שלה. סנסקום נוסדה לפני יותר מ-30 שנים וכיום מהווה חלק מקבוצת ALD. בריזינוב הצטרף ל-ALD ב-2010 כמנכ"ל ומייסד משותף של קיופוינט טכנולוגיות, שנרכשה על ידה. לפני כן הוא היה, בין היתר, סמנכ"ל שירותים מקצועיים בקוריג'נט - חברה בת של אורכית, שמפתחת פתרונות xDSL להעברת נתונים מהירה על גבי תשתיות תקשורת המבוססות על נחושת. בצה"ל הוא שירת במשך עשור ביחידה טכנולוגית וניהל פרויקטים טכנולוגיים רב מערכתיים. לבריזינוב כ-30 שנות ניסיון בתפקידי ניהול, הובלה, פיתוח, אסטרטגיה וניהול פרויקטים טכנולוגיים מולטי דיסציפלינריים. ניסיונו הוא, בין היתר, בעולמות השו"ב, התקשורת, הל"א ולימודי המכונה. בסנסקום אומרים כי הוא "מביא חדשנות וגישות אסטרטגיות תוך זיהוי ויצירת הזדמנויות עסקיות חדשות, וכן יכולות מחקר ותרגום יעיל של קונספט לפעולות על ידי פישוט ומימוש אתגרים מורכבים". בריזינוב הוא בעל תואר שני בהנדסת סייבר ותואר שני במנהל עסקים, ומשמש כחבר מוסמך בסוכנות הפדרלית לניהול חירום, שהיא חלק מהמחלקה לביטחון פנים בארצות הברית.