הבנק הדיגיטלי החדש של מריוס נכט ופרופ' אמנון שעשוע יתחיל לפעול במחצית השנייה של 2021 ואת התשתית הטכנולוגיות שלו תקים TCS מבית טאטא - כך פרסם הבנק היום (א'). היקף הפרויקט לא פורסם, אולם על פי הערכות בשוק הוא עומד על מאות מיליונים שקלים. הפרויקט צפוי להתחיל בשבועות הקרובים. TCS היא חברת ענק, שמונה כ-450 אלף עובדים ב-46 מדינות ומשרתת יותר מ-300 מוסדות פיננסיים ברחבי העולם. במסגרת הפרויקט בבנק הדיגיטלי החדש יפעלו מאות מתכנתים ואנשי פיתוח בארץ ובחו"ל, ויוקמו מערכות חדישות ומתקדמות על גבי תשתית הליבה BaNCS מבית TCS. החברה ההודית כבר ביצעה לפני כמה שנים פרויקט ענק טכנולוגי בבנק ישראלי - בנק יהב. שם, היא הטמיעה מערכת מדף, ולא פרי פיתוח עצמי, מה שאפשר לבנק להתנתק ממערכת המחשוב של בנק הפועלים. ההון העצמי של הבנק הדיגיטלי החדש, כפי שאושר על ידי בנק ישראל, יהיה כ-120 מיליון דולר, מתוכם ישקיעו נכט ושעשוע 60 מיליון דולר, בחלקים שווים - כבעלי שליטה. יתרת ההון תגויס בעתיד הקרוב ממשקיעים פרטיים מהארץ ומחו"ל. מי בהנהלה של הבנק החדש? במקביל, ממשיך הבנק בגיבוש השדרה הניהולית שלו, כשהוא צפוי עד סוף השנה לגייס עשרות עובדים חדשים. מנכ"ל הבנק הוא גל בר דעה, ממייסדי פפר מקבוצת לאומי. בר דעה הוא יוצא 8200 ובוגר בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, שם הוביל את תחום החדשנות בחברת הייעוץ פרנהייט 212. כיו"ר הבנק מונה שוקי אורן, מי שהיה החשב הכללי במשרד האוצר בשנים 2007-2011. אורן כיהן בעבר כמנכ"ל בנק לאומי שווייץ וכמנכ"ל קרדן אן.וי. סמנכ"לית הכספים והסיכונים, נטע אברהמוב-ביטן, הייתה עד לאחרונה שותפה וראשת מגזר בנקאות, ניהול סיכונים ורגולציה ב-PwC. קודם לכן היא כיהנה במשך 12 שנים כחברת הנהלה, מנהלת סיכונים ראשית וחשבונאית ראשית בבנק אגוד, ולפני כן כחברת הנהלה ב-UBank. אריק צ'יקוטאי, שפרש באחרונה מבנק לאומי אחרי 20 שנה, יכהן כסמנכ"ל הבנקאות של הבנק החדש. לפני כארבע שנים הוא היה שותף להקמת פפר, ובתפקידו האחרון כיהן כסמנכ"ל הבנקאות והשירות שלו. צ'יקוטאי נמצא בימים אלה בתקופת צינון והוא יצטרף לצוות ההקמה באפריל. בעל תפקיד נוסף הוא רועי קציר, סמנכ"ל השיווק, המכירות והפיתוח העסקי. הוא עבד יותר מ-15 שנים בבנק הפועלים ובתפקידו האחרון שימש כמנהל מערך המכירות של החטיבה הקמעונאית. לפני שהצטרף להקמת הבנק הדיגיטלי, קציר היה מנהל הסחר והשיווק בשופרסל. סמנכ"לית משאבי האנוש היא דנה מטלון-גורן, לשעבר סמנכ"לית משאבי אנוש וחברת הנהלה בחברות היי-טק גלובליות, ביניהן 888. כסמנכ"ל מערכות המידע משמש גיל רשמן, יוצא 8200, שבתפקידו האחרון ניהל והוביל את המערך הטכנולוגי של פפר. "יעד מרכזי נוסף בדרך להקמת הבנק" בר דעה אמר כי "הפרויקט עם TCS הוא יעד מרכזי נוסף בדרך להקמת הבנק הדיגיטלי העצמאי הראשון בישראל. גייסנו חברי צוות הקמה והנהלה מנוסים ומחויבים למשימה. כולם עברו דרך ארוכה ומשמעותית בבנקאות, בפיננסים ובטכנולוגיה, ולכולם דרייב אדיר להקים את הבנק הדיגיטלי העצמאי הראשון בארץ". איל מוסקל, מנכ"ל TCS ישראל, ציין ש-"אין לי ספק שהחזון של הבנק הדיגיטלי - עידן חדש בבנקאות הישראלית, בו הכוח יעבור לצרכן, עם אפשרויות לחדשנות דיגיטלית מלאה, מקצה לקצה - יחד עם יכולותיה המוכחות של TCS ישראל יחוללו מהפכה צרכנית בעולם הבנקאות והפיננסים בישראל".

סייברארק הודיעה היום (א') כי היא פותחת מרכז פיתוח בבאר שבע ותגייס לצורך כך 100 עובדים בשלוש השנים הקרובות. המרכז החדש מצטרף לזה הקיים שלה בפתח תקווה, שם יושב גם מטה החברה. החברה צפויה לפתוח את המרכז החדש באפריל הקרוב בפארק ההיי-טק גב ים נגב, שמאכלס יותר מ-70 מרכזי פיתוח של חברות היי-טק בולטות, בין היתר יבמ, אורקל ו-Dell-EMC, סטארט-אפים, את מרכז הסייבר (ה-CERT) הלאומי ואת הקמפוס של אגף התקשוב של צה"ל. פתיחת המרכז של סייברק היא תוצאה של שיתוף פעולה בין החברה להנהלת הפארק, שהוא שותפות בין אוניברסיטת בן גוריון, עיריית באר שבע וגב ים. המרכז בבאר שבע יפעל תחת מסלול "מפעל טכנולוגי מועדף" של רשות ההשקעות במשרד הכלכלה, וינהל אותו שי סאפר, שניהל את מרכז פייפאל בבאר שבע במשך שנתיים, לאחר שכיהן כמנהל המו"פ של הסטארט-אפ CyActive, שנמכר לענקית התשלומים. על פי התכנית, בשלב ראשון יגויסו כ-20 מהנדסים, כאשר היעד הוא לגייס, כאמור, כ-100 מהנדסים בטווח של שלוש שנים. סייברארק היא חברת הסייבר הישראלית השנייה בגודלה בעולם - אחרי צ'ק פוינט. היא מציעה פתרונות לאבטחת גישה פריווילגית, שמגנה על תשתיות ונכסי מידע לרוחב הארגון, בענן ובתהליכי DevOps. בין לקוחותיה יותר מ-5,000 ארגונים ברחבי העולם, בהם מעל למחצית מחברות הפורצ'ן 500. "בשורה אדירה לאקו-סיסטם בבאר שבע" אודי מוקדי, יו"ר ומייסד סייברארק, אמר כי "כחברה גלובלית שפועלת ב-90 מדינות, אנחנו גאים בזהות הישראלית שלנו. 95% מהפיתוח של סייברארק יושב בארץ. לכן, היה לנו ברור שאת הסניף הנוסף נפתח בישראל, ובנגב בפרט". "פתיחת הסניף של סייברארק בדרום הארץ מהווה חלק ממהלך מתמיד של התרחבות החברה", אמר חן ביתן, מנהל סייברארק ישראל. "אנחנו בטוחים שהסמיכות לקמפוס חיל התקשוב, לאוניברסיטת בן גוריון, למותגים גלובליים וסטארט-אפים שיושבים בקריית הסייבר בבאר שבע היא יתרון עצום - הן לחברה והן לעובדים שיצטרפו אלינו". ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', טען כי ״מדובר בבשורה אדירה לאקו-סיסטם שהוקם בעיר. אני בטוח שהגעתה של סייברארק לבירת הנגב תמשוך חברות גדולות נוספות ותמגנט את ההון האנושי האיכותי דרומה".

בסוף השבוע התכנסו כ-1,000 יזמים, משקיעים, מנהלי אקסלרטורים וחברי קהילת ההיי-טק הצפונית לאירוע שהיווה מפגן כוח והוכחה לקיומה של קהילת יזמות תוססת, בועטת וצומחת בצפון. כתבת אנשים ומחשבים ביקרה והתרשמה מסטארט-אפיסטים ואנשי היי-טק חדורי אהבה לחבל הארץ ומשוכנעים שפרות חומות, מרחבים ירוקים ופלגי מים משתלבים מצוין עם טכנולוגיה וחדשנות. הדשא של גליליון: לוקיישן מושלם לשמוע מאנשים, כמו דודי כהן, מנכ"ל אינפורמטיקס ותושב גבעת יואב, על הסטארט-אפ פורץ הדרך שלו, המזהה פטריות כמהין הרבה יותר ביעילות ובקלות מאפם של הכלבים האמונים על מלאכה זו כיום. מאחורי האירוע עומדות כמה קהילות יזמות צפוניות, ובראשן חולה ואלי, קהילת יזמות, חדשנות וטכנולוגיה הגדולה ביותר באזור הגליל והגולן. הקהילה קמה כאסטרטגיה להתמודדות עם ההגירה השלילית בגליל עקב מחסור בתעסוקה איכותית, והיא מובלת על ידי מתנדבים תושבי האזור, שבחרו לקדם את האקו-סיסטם היזמי בפריפריה הצפונית. את הקהילה מוביל יעל לובן, הרואה לנגד עיניו את "עמק הסיליקון של הצפון", כאשר בתוך פחות משנתיים של פעילות, חולה ואלי כוללת כבר יותר מ-700 חברים ויותר מ- 70 סטארט-אפים בשלבים שונים של פיתוח. "הייחודיות של הקהילה היא פריצת גבולות ויצירת מציאות חדשה בשטח, ייבוא הזדמנויות השקעה ושיתופי פעולה מהמרכז ומחו"ל דרך רשת קשרים הולכת וגדלה, לצד הקמה ותמיכה בקהילות היי-טק שכנות בצפון: קרן-טק, טבור-טק והייט-טק", הוא מפרט. "נורטק, המתקיים זו השנה השנייה, הוא כנס שמאגד תחת קורת גג אחת את כל הקהילות הטכנולוגיות במרחב גליל גולן, מאות יזמים, משקיעים ונציגי אקדמיה, מגזר ציבורי ופרטי. השנה, הכנס בסימן המשך התבססות והתרחבות הקהילה וחיזוק היזמים המקומיים", אמר. [caption id="attachment_308936" align="alignnone" width="600"] עמוס טלמור, אנג'ל (קנשו בפורטפוליו) ושותף מייסד ב-Innolab China-Israel. צילום: קרן גביש[/caption] מבין הדוברים שהשתתפו באירוע: עמוס טלמור, אנג'ל (קנשו בפורטפוליו) ושותף מייסד ב-Innolab China-Israel, שהציג את פעילותה - קידום מוצרים ישראליים לשוק הסיני, בעיקר לתחום החקלאות, המים, האנרגיה והסביבה. טלמור ציין, כי בימים אלו היא מסיימת פרויקט של בריכות דגים בסין בשווי 26 מיליון יורו. "הסינים משקיעים רבות בחדשנות מתקדמת בתחום החקלאות, ואם יש כאן חברות צפוניות שפועלות בתחום נשמח שיפנו אלינו. החברה רשמה בשנה וחצי כבר שתי הצלחות ויש עוד כמה בדרך", הוסיף. במסגרת האירוע התקיים שלב הגמר בתחרות סטארט-אפים לחברות צפוניות שהובילה רשת היזמות  אופן-ואלי. שירי גרין אלגביש, מנכ"לית הרשת, סיפרה: "אופיר דובובי ויוסי אקרמן, מייסדי אופן ואלי, הם אנשי עמק יזרעאל. הם חלמו על אקו-סיסטם שהחברות בו פורחות ומנצלות את כל התועלת שיש למדינה להציע גם באזורים המרוחקים: טאלנטים, יזמים, תעשייה ואקדמיה, ולרתום אותם להצלחה. כולכם חלוצים ופורצי דרך, שעושים דרך משמעותית באזורים הללו. אנחנו אוהבים ליזום תחרויות סטארט-אפים באזור הצפון, שמאפשרות תמיכה, חשיפה וייעוץ לחברות. לתחרות כאן ניגשו עשרות מועמדים, וחברו אלינו ממשרד עורכי הדין פרל כהן, שאיתם בחרנו חברות בשתי קטגוריות שלהן נעניק את הפרס, בשווי של 20 אלף שקלים". בפרס הראשון בקטגוריית השלב המוקדם זכתה חברת סליטלד (slitled), המפתחת מוצר רפואי בתחום העיניים, שיאפשר בדיקה מלאה של כל חלקי העין מכל מקום: כמו, למשל, מכפר נידח באפריקה. במקומות רבים בעולם יש מחסור ברופאי עיניים, וחולים לא מצליחים להגיע לרופא לטיפול. החברה פיצלה את המכשיר שקיים היום בכל מרפאת עיניים, כשהיחידה של המטופל תשב לידו במרפאה, והחלק של הרופא ישב אצל הרופא. הבדיקה נעשית בזמן אמת ומאפשרת לרופא לראות בדיוק כפי שהוא רואה במהלך בדיקה שבה המטופל יושב מולו. בפרס הראשון בקטגוריית השלב המאוחר זכתה אידיט (edete), שפיתחה פתרון להאבקה מלאכותית: בהיעדר נוכחות של דבורים ובעקבות המשבר העולמי בכמות הדבורים, ואם לא יימצא פתרון לבעיית ההאבקה, כמות הפירות והירקות תקטן בצורה משמעותית. החברה היושבת בצפון הארץ מייתרת את התלות בחרקים לצורך ההאבקה, כאשר הפתרון שלה מאפשר שליטה ובקרה על תהליך ההאבקה, המחקה את פעילות הדבורים.

"הגורמים הרשמיים המשרתים באו"ם אינם משתמשים בווטסאפ משום שהאפליקציה אינה בטוחה", כך נחשף ברויטרס בסוף השבוע. לפי הפרסום, דובר של האו"ם אמר את הדברים לאחר שמומחי האו"ם האשימו את ערב הסעודית בשימוש בפלטפורמה הנפוצה כדי לפרוץ למכשיר הטלפון של ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון והבעלים של הוושינגטון פווסט. מומחים מטעם האו"ם ציינו בשבוע שעבר, כי מידע שיש להם מצביע על "מעורבות אפשרית" של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, בתקיפת הסייבר על מכשירו של בזוס, שהתרחשה ב-2018. הם דורשים חקירה מיידית על ידי האו"ם ורשויות נוספות, בהתבסס על דו"ח ראיות פורנזיות של חברת הייעוץ FTI , שלפיו נפרץ מכשיר ה-iPhone של בזוס באמצעות קובץ וידיאו שנשלח אליו מחשבון ווטסאפ של הנסיך בן סלמאן. "הגורמים הרשמיים המשרתים באו"ם הונחו לא להשתמש בווטסאפ, משום שהיא לא נתמכת כמנגנון בטוח", אמר דובר האו"ם, פרחאן האק, כאשר נשאל האם המזכיר הכללי של האו"ם, אנטוניו גוטרש, יצר קשר באמצעות ווטסאפ עם יורש העצר הסעודי או עם מנהיגים אחרים. "כך שלא, איני חושב שהמזכיר הכללי השתמש בה", הוא אמר, ואף הוסיף, כי ההוראה לא להשתמש בווטסאפ ניתנה כבר ביוני בשנה שעברה. ווסטאפ, בתגובתה לידיעה, ציינה כי היא מספקת אבטחה מובילה מסוגה בתעשייה ליותר מ-1.5 מיליארד משתמשים. "כל הודעה פרטית מוגנת בהצפנה מקצה לקצה כדי למנוע צפייה בצ'טים הן מצד ווטסאפ והן מצד אחרים. טכנולוגיית ההצפנה שפיתחנו יחד עם סיגנל נבחנת כל הזמן על ידי מומחי אבטחה והיא עדיין הטובה ביותר עבור אנשים ברחבי העולם", ציין מנהל התקשרות של ווטאפ, קארל ווג. גם מומחה צ'ק פוינט,  עודד ואנונו, ציין בתגובה לידיעות האלה, כי "ווטסאפ מתייחסת לאבטחה ברצינות רבה בהשוואה לאחרים" ציין עודד ואנונו מומחה אבטחה מצ'ק פוינט, שלא אחת מוצאת חורי אבטחה באפליקציות הודעות שונות. "לכל אפליקציה יש פגיעויות שניתן להפיץ בדרך כזו או אחרת", הוא אמר, והוסיף, כי ווסטאפ טובה במיוחד בתיקון שלהם. "חברות אחרות של הודעות מיידיות יכולות רק לחלום על הליכי האבטחה מהסוג הזה".

מועצת העיר ניו יורק העבירה ביום ה' האחרון ברוב של 43-3 צו האוסר על הפעלת חנויות לממכר מזון וחנויות קמעונאיות בלא האפשרות לתשלום במזומן. לאחר ההחלטה, סטיוארט אפלבאום, נשיא התאחדות הקמעונאות, הסיטונאות וחנויות הכלבו, ה-RWDSU, שיבח את המועצה על כך שהיא חוסמת את האפשרות לחנויות ללא קופות, ואמר כי אילוץ לקוחות להשתמש רק באשראי או בחיוב באמצעים שאינם פיזיים, כמו למשל דרך הסמארטפון, הוא "מפלה" ומהווה חיסרון ללקוחות בעלי הכנסה נמוכה, לאנשים צבעוניים, למהגרים ללא תעודה ולקשישים. אפלבאום הוסיף כי לחברי הקהילות הצבעוניות בניו יורק יש יותר מפי שניים סיכוי לכך שלא תהיה להם גישה לבנק, או שיהיו לקוחות של סניף בנק, מאשר לאוכלוסיה הלבנה במדינה. הוא שיבח את חברי המועצה ואמר כי הצעת החוק תבטיח שכל אחד יוכל לקנות פריטים או לאוכל בכל מקום בעיר. [caption id="attachment_258656" align="alignnone" width="600"] חנות ללא קופות ובשירות עצמי מלא. Amazon GO בסיאטל, ארצות הברית. צילום: SounderBruce, מתוך ויקיפדיה[/caption] בשנים האחרונות העולם, המתבסס יותר ויותר על קידמה וטכנולוגיה, הולך דווקא לכיוון ההפוך, כשאת הדוגמה הכי דומיננטית לכך מהווה חנות Amazon Go, שכל כולה מבוססת על פעילות ללא קופות בכלל, ועל חיישנים הקולטים את שהלקוח אסף לעגלתו וחיוב הקונה באשראי על שרכש - משמע חנות שכל כולה שירות עצמי. החנות הראשונה של אמזון נפתחה בסיאטל, העיר שבה שוכן המטה של ענקית הקניות האלקטרוניות. החנות נפתחה ב-5 בדצמבר 2016 לעובדי אמזון, ולציבור הרחב ב-22 בינואר 2018. אמנם מדובר בתוצר חלוצי של מה שנראה כמו העתיד, והכיוון שכולנו הולכים אליו, אבל אמזון כבר שוקדת על עוד חנויות דומות ברחבי ארה"ב, וכבר ידוע כי תפתח בהמשך חנויות אמזון גו בשיקגו ובסן פרנסיסקו. בינתיים לא נודע על תכניות שלה לפתיחת חנות דומה בניו יורק. על אף העובדה שחנות חדשנית בשירות עצמי מלא, כמו זו של אמזון, עדיין לא נכנסה לתמונה בתפוח הגדול, שירותים וחנויות שבהם לא ניתן לבצע רכישה או לשלם בכסף פיזי הולכים ומתרבים בה, ומשאירים מאחור את כל מי שאין לו אמצעי תשלום מבוססי קרדיט. בישראל המצב אינו שונה. "העיר ניו יורק לא יכולה לאפשר לכלכלה הדיגיטלית להשאיר מאחוריה 25 אחוז מהניו-יורקים שבאופן כרוני הם נטולי בנק או מסורבי שירותים בנקאיים", אמר חבר המועצה ריצ'י טורס, שהיה היוזם העיקרי של הצעת החוק.

כיצד פועל מערך השותפים העסקיים של נוטניקס? "מנגנון השותפים של נוטניקס מאוד יעיל בכמה היבטים, ואנחנו נגישים מאוד לשותפים העסקיים שלנו. פרוצדורת פתיחת שותף חדש של נוטניקס לוקחת דקות ולא דורשת הסמכות מקדימות. השותפים שלנו מדורגים בשלוש רמות של שותפות, הקשורה להסמכות שהשותף עבר. יש לנו מערכת מסודרת לטיפול בלידים. בארגון השותפים יש מנהל טכנולוגי ייעודי, שמסייע לשותפים בהסמכות הצוות הטכני, אנשי המכירות, בהעברת ידע, בניית קונפיגורציות, הוכחת היתכנות וכל היבט לו נדרש אחד משותפינו". מהם היתרונות בעבודה עם נוטניקס - עבור השותפים ועבור הלקוחות? "שוק ה-HCI גדל בקצבים גדולים, כאשר בשנה הקרובה הוא צפוי לצמוח בכ-300%. נוטניקס עובדת באופן מעט שונה מהנהוג עם שותפיה העסקיים. אנחנו רואים בהם שותפים אמיתיים בהצלחה. כחברה צעירה יחסית אנחנו מאוד זמינים ו-'רעבים', ויודעים להגיע עם שותף עסקי יד ביד לכל לקוח ובכל יום ושעה, עד לרגע שבו השותף מוסמך ומרגיש בנוח להוביל עסקה עצמאית. במקביל לכך, אנחנו מספקים אחוזי רווחיות גדולים מהנהוג בענף ועובדים יחד עם השותפים שלנו, בצורה חכמה, על הזדמנויות עסקיות". כיצד תסכם את 2019 ומהן התכניות שלכם לעבודה עם השותפים ב-2020? "ב-2019 הצטרפו כמה וכמה שותפים חדשים לתכנית השותפים שלנו בישראל. לשותפים החדשים הללו אנחנו מבצעים הדרכות והכשרות רבות על בסיס יומיומי. אנחנו מחויבים להפוך את תכנית השותפים שלנו להצלחה בישראל". להרשמה לאירוע לחצו כאן.

מיליוני משתמשי פייסבוק גילו בשבת שהבילוי ברשת החברתית הדומיננטית הפך למתסכל במיוחד, בשל הפסקות נרחבות בשירותי הפלטפורמה - במיוחד באפשרות לצפות בפיד החדשות ובהתראות. תשעה אחוזים מהמשתמשים שדיווחו על הכשלים לאתר דאון-דיטקטור טענו שלא הייתה להם כל גישה לפייסבוק. באתר, שפועל על בסיס דיווח אמת של גולשים, פרסמו יותר מ-5,000 דיווחים של משתמשי פייסבוק שעדכנו על הבעיות בפלטפורמה של הענקית ממאנלו פארק.   When #facebookdown they come to twitter so see what it's all about, hoping for cat videos. pic.twitter.com/24oB8y6fci — Gavlaaaaaaa (@donnantwich) January 25, 2020 התקלות בפלטפורמה החלו בצהרי היום אתמול, ומשתמשי פייסבוק רבים שיתפו אלו את אלו, בעיקר דרך טוויטר ושירותים חברתיים אחרים, בנוגע לכשלים בהעלאת הפיד ובצפייה בהתראות שלהם. הם תייגו את תלונותיהן בהאשטאגים כמו FacebookDown# או facebooknotificationsdown#, ויש שהרחיקו וטענו בתיוג ש"פייסבוק נפרצה" (FacebookHacked#). #facebookdown #facebook #facebooknotificationsdown pic.twitter.com/geKxkUpUGF — Mike Said (@mike_said_what) January 25, 2020 שיא התקלה היה בסביבות השעה שש בערב אתמול, לפי דיווחי המשתמשים ב-DownDetector, וניתן להתרשם כי התקלות הסתיימו כמעט סופית רק בסביבות חצות, אם כי היו מי שהלינו על כך שגם לפנות בוקר (שעון ישראל) עדיין התקשו להשתמש בחלק מהתכונות של השירות. כך למשל, המשתמשת דיאנה דיווחה בשעת בוקר מוקדמת היום (א') כי "היה גליצ'י כל היום, אבל לפני כמה דקות הפסקתי לראות פוסטים בקבוצה שלי. אני יכולה לראות פוסטים בקבוצות אחרות, אבל לא בזו שיצרתי. אני יכולה לראות את הדף שלי, אבל שום דבר בפיד שלי. ההתראות שלי מופיעות ברשימה, אבל רק אם אני פותחת אותן בחלון נפרד, בלי התפריט הנפתח. אני משתמשת במחשב שלי". פייסבוק לא התייחסה יותר מדי אל הבעיות הקשות בשירות, לא עדכנה את המשתמשים מה הסיבה להן, ולא התנבאה מתי בדיוק הן יתוקנו, אולם בעמוד הסטטוס שלה נכתבה ההגדרה 'Degraded Performance' (ביצועים פגומים) עם תיאור נוסף שבו ציינה הענקית כי: "אנו חווים כרגע ביצועים פגומים בכל הפלטפורמה, וכתוצאה מכך משך התגובה (של האתר - ג"פ) התארך. הצוות שלנו מודע לנושא ופועל לפיתרון". נכון לזמן כתיבת שורות אלו, בדף הסטטוס של פייסבוק החברה מבשרת כי: "הפלטפורמה של פייסבוק בריאה". 

עד שנת 2024, בינה מלאכותית וטכנולוגיות חדשניות שפועלות על בסיסה - כמו עוזרים אישיים וירטואליים וצ'אטבוטים - יחליפו ויבצעו כמעט 69% מעומסי העבודה של המנהל בארגון, כך טוענת חברת המחקר גרטנר. גרטנר הוסיפה וציינה כי הטכנולוגיות הללו מתקדמות במהירות ותופסות מקום משמעותי במקומות העבודה. [caption id="attachment_195157" align="alignleft" width="300"] גרטנר[/caption] הלן פויטווין, סגנית נשיא המחקר בגרטנר, אמרה: "תפקידו של המנהל יראה שיפוץ מוחלט בארבע השנים הבאות". פויטווין הוסיפה ש-"נכון לעכשיו, לעתים קרובות המנהלים צריכים להקדיש זמן למילוי טפסים, עדכון מידע ואישור תזרימי עבודה. על ידי שימוש בבינה מלאכותית לאוטומציה של משימות אלה, הם יוכלו להקדיש פחות זמן לניהול עסקאות ולהשקיע זמן רב יותר בלמידה, ניהול ביצועים והגדרת יעדים". חברת המחקר וניתוח השוק העולמית אמרה כי טכנולוגיות אלה "ישנו ללא ספק את תפקיד המנהל, ויאפשרו לעובדים להרחיב את מידת האחריות וההשפעה שלהם, מבלי לקחת על עצמם משימות ניהול". יישומים המתמקדים בחדשנות ובבינה מלאכותית אחראים כבר כעת לשיפור חווית העובדים, לפיתוח מיומנויות עובדים, ולבניית יכולת ארגונית בשימוש אחראי ב-AI. "האפליקציות יצטרכו לתמוך במעבר הדרגתי לאוטומציה מוגברת של משימות ניהול, ככל שהפונקציונליות הזו תהפוך לזמינה יותר ויותר על פני יישומים ארגוניים רבים יותר," הבהירה פויטווין. ארגונים יעסיקו אנשים עם מוגבלויות בתמיכת ה-AI ידוע כי חברות גדולות בכל העולם סובלות ממחסור קריטי בכשרונות מזה מספר שנים. על פי גרטנר, כמעט 75% ממנהלי תחום הגיוס דיווחו כי למחסור בטאלנטים יש ועוד תהיה השפעה רבה על ארגוניהם. "ארגונים צריכים לקחת בחשבון אנשים עם מוגבלויות, מאגר בלתי מנוצל של כישרונות קריטיים", אמרה גרנטר שהבהירה כי "כיום, AI וטכנולוגיות מתפתחות אחרות הופכות את העבודה לנגישה יותר לעובדים עם מוגבלות". גרטנר מעריכה כי בארגונים המעסיקים אנשים עם מוגבלויות באופן פעיל יש 89% אחוזי פיקוח ושמירה גבוהים יותר, עלייה של 72% בפריון העובדים, ועלייה של 29% ברווחיות. בנוסף, גרטנר סבורה כי עד שנת 2023, מספר האנשים עם מוגבלויות המועסקים בחברות יוכפל פי שלושה, וזאת בזכות AI וטכנולוגיות מתפתחות, המפחיתות את המגבלות בביצוע העבודות על ידי אנשים עם מוגבליות. "ארגונים מסוימים משתמשים בהצלחה ב-AI כדי להנגיש את העבודה לבעלי צרכים מיוחדים", אמרה פויטווין שהסבירה כי כך למשל "מסעדות מתנסות בטכנולוגיית רובוטיקה של בינה מלאכותית, המאפשרת לעובדים משותקים לשלוט על מלצרים רובוטיים מרחוק". זאת ועוד, לדבריה, "בעזרת טכנולוגיות כמו קוראי ברייל ומציאות מדומה, ארגונים פתוחים יותר להזדמנויות להעסיק כוח עבודה מגוון". באופן גורף גרטנר סבורה כי עד שנת 2022, ארגונים שאינם מעסיקים אנשים עם מוגבלות יפגרו אחרי מתחריהם.