סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב, ה-CIA, והסוכנות לביטחון לאומי, ה-NSA, ריגלו אחר בעלי ברית ואויבים כאחד, באמצעות חברה שהייתה בבעלותן, שייצרה ציוד הצפנה; כך על פי דיווח משותף של הוושינגטון פוסט וערוץ הטלוויזיה הגרמני ZDF. ה-CIA רכשה בסתר את החברה, שפיתחה מכשירי הצפנה לשימוש של סוכנויות ביון בעולם, ובדרך זו האזינה לתשדורות שלהן. [caption id="attachment_310214" align="alignleft" width="300"] Crypto AG[/caption] Crypto AG, שבסיסה בשוויץ, הוקמה בשנות ה-40 כחברה עצמאית במהלך מלחמת העולם השנייה. היו לה קשרים עסקיים עם ה-CIA מאז 1951 ובשנות ה-70 של המאה הקודמת הפכה להיות בבעלות סוכנות הביון המרכזית. היא פורקה בשנת 2018. רבים מעובדי החברה לשעבר, שלרובם לא היה מושג שהיא נשלטת בסתר על ידי ה-CIA, אינם מרוצים מהגילוי. תכנית הריגול זכתה לשמות הקוד רוביקון ותזאורוס. הגילוי התאפשר באמצעות מסמך היסטורי פנימי של ה-CIA שנכתב ב-2004, כמו גם בשל תיעוד היסטורי בעל פה משנת 2008 של המודיעין הגרמני. ה-CIA וה-NSA שלטו בחברה יחדיו, בשיתוף סוכנות הביון של מערב גרמניה, במהלך המלחמה הקרה. במשך יותר מחמישים שנים, כך לפי הפרסום, גופי ביון בכל העולם השתמשו בציוד החברה, כדי למנוע ריגול אלקטרוני על מערכות התקשורת שלהן. החברה הניבה רווחים רבים, בגובה מיליוני דולרים, בשל מכירת ציוד ההצפנה ליותר מ-120 מדינות. "ההפיכה המודיעינית של המאה" "מדובר בהפיכה המודיעינית של המאה (ה-20)", נכתב בדו"ח ה-CIA, על פי הוושינגטון פוסט. "ממשלות זרות שילמו כסף טוב לארה"ב ולמערב גרמניה על הזכות לקבל את התקשורת החשאית ביותר שלהן - על ידי לפחות שתיים (ואולי גם חמש או שש) מדינות זרות". הביטוי "חמש או שש מדינות", מכוון לחמש העיניים (Five Eyes, ר"ת FVEY) - ברית מודיעינית, שבה משתתפות חמש מדינות: ניו זילנד, ארצות הברית, אוסטרליה, בריטניה וקנדה. חמש המדינות חברות בהסכם רב-צדדי לשיתוף מודיעין אותות (סיגינט). בעבר פורסם כי ישראל היא חברה משקיפה בברית וכי למעשה צורפה אליה בידי ארה"ב. המדינה השישית היא מערב גרמניה. בדיווח נוסף מהתיעוד שנחשף, ישראל הייתה אחת מארבע המדינות שהיו שותפות לסוד המבצע, ואף נהנו מהפירות המודיעיניים שלו. לצד ישראל, גם שוודיה, שוויץ ובריטניה היו שותפות למידע. תכנית הריגול הצליחה בצורה בלתי רגילה, וסיפקה בשנות ה-80 כ-40% מכלל יירוט התשדורות שנעשה על ידי המודיעין האמריקני כנגד ממשלות זרות. התכנית הניבה כ-90% מהמודיעין שקיבלה סוכנות הביון של מערב גרמניה, ה-BND. עקב האכילס של המבצע היה שרוסיה וסין, יריבותיה של ארה"ב, לא נעזרו בציוד של החברה השוויצרית. גרמניה פרשה מהמבצע בשנות ה-90, ארה"ב רכשה את חלקה של גרמניה, ובסופו של דבר החברה נמכרה בשנת 2018.

האם העדכונים של Windows 10 יכולים להיות מהירים יותר מכפי שהם מתרחשים כיום? לפחות לפי מה שמיקרוסופט עצמה הציגה, ייתכן מאוד שכן החברה הציגה השבוע את Windows 10X, מערכת ההפעלה שהיא מפתחת, או יותר נכון מתאימה, לשימוש של הדור הבא של המחשוב המבוסס על מסכים כפולים, כדוגמת ה-Surface Neo שהציגה לאחרונה. מערכת ההפעלה עצמה אמורה להיות מושקת באופן רשמי במהלך השנה הקרובה, אבל בינתיים הראתה מיקרוסופט כיצד עדכוני מערכת זקוקים לדקה וחצי פחות או יותר כדי לסיים את ההתקנה שלהם. לפי החברה מדובר בבנייה מחדש של תהליך השדרוג של מערכת ההפעלה, שהבסיס שלה הוא הפרדה מלאה בין נתוני המשתמש לבין מערכת ההפעלה, מנהלי ההתקנים היישומים. הדבר העקרוני הזה מאפשר ל-Windows 10X להוריד ולבצע את ההתקנות ברקע, במקביל לעבודה השוטפת של המשתמש, והעברה לגרסה החדשה של חלונות ברגע שמבוצע אתחול. הבעיה היחידה היא שבמיקרוסופט לא מתכוונים להציע את Windows 10X לקהל הרחב לכל מכשיר, אלא רק למכשירים כפולי מסך, כמוסבר לעיל, וגם אין לענקית מרדמונד כוונות כרגע ליישם את דרך העדכון הזו לגרסה הרגילה של מערכת ההפעלה.

מדינת ישראל, באמצעות קרן מעגלים, פותחת במהלך החודשים הקרובים קורסים במגוון תחומי IT, המאפשרים למי שמוגדרים כ"עובדים שחוקים" ללמוד מקצוע במטרה לשדרג את תפקידם או לעבור למקצוע חדש. המטרה היא לאפשר לעובדים אופק תעסוקתי עד לגיל הפרישה, ומעבר. הקורסים מוצעים ללא עלות לעובדים העומדים בקריטריונים. הקורסים ימומנו על ידי קרן מעגלים, ללא השתתפות מצד העובד/מעסיק, לעובדים שחוקים הזכאים לקורסי הסבה על פי קריטריונים של הקרן, בערים שונות ברחבי הארץ ובשיתוף פעולה עם מגוון מכללות כגון: INT, עתיד, המכללה למינהל, המרכז החרדי להכשרה מקצועית, עמל, תל חי הנדסאים, אתגר תקשורת ועוד. מקצועות ה-IT - מבוקשים במשק הקורסים המוצעים הם במגוון נושאים כגון: בקרים מתוכנתים PLC; בקרים מתוכנתים עדכון טכנולוגי; תחזוקה ותיקון סמארטפונים וטאבלטים; פיתוח אפליקציות בסביבת Web; פיתוח אפליקציות בסביבת Web/Android; בדיקת תוכנה QA; ניהול רשתות תקשורת ותשתיות ענן MCSA; מנהל רשתות ותקשורת PC; מנהל קמפיינים ממומנים; יישומי מחשב; ניהול זירה אינטרנטי; ועוד. המועמדים חייבים לעמוד בקריטריונים של קרן מעגלים: עובדים בגילאי 50 עד שנתיים לפני גיל פרישת חובה, וזאת בתנאי שהם מועסקים לפחות שבע שנים ב"מקצוע שוחק", או גברים ונשים מתחת לגיל 50, אשר צברו 20 שנות וותק במקצוע שוחק - על פי הקריטריונים שנקבעו על ידי המדינה. יפה ויגודסקי, יו"ר קרן מעגלים: "עובדים רבים נשחקים במהלך עבודתם במקצועות שונים כגון נהגים, עובדי מפעל וייצור וכדומה, וככל שהגיל עולה הקשיים הפיזיים הולכים וגוברים. קרן מעגלים תעניק לעובדים המעוניינים בכך (ואשר עומדים בקריטריונים) אפשרות לרכוש מקצוע אשר יאפשר להם להמשיך לעבוד בכבוד ולהישאר במעגל העבודה גם בגיל מאוחר. אין ספק שמקצועות ה-IT מבוקשים כיום במשק, וכי עובדים אלו יוכלו למצוא עבודה בתחום זה". לבדיקת זכאותכם להצטרף לחצו כאן.

פייסבוק החליטה להוציא את אפליקציית ה-Windows 10 שלה לפנסיה מוקדמת. בעוד משתמשי המובייל ימשיכו להשתמש באפליקציה בכדי לגשת לרשת החברתית, ב-Windows 10 יצטרכו המשתמשים לגלוש בפייסבוק באמצעות הדפדפן החביב עליהם. פייסבוק תסגור את האפליקציה כבר בסוף החודש הנוכחי, ב-28 בפברואר. בעקבות ההחלטה היא שלחה מכתב לכל המשתמשים בו היא מתריעה על סיום התמיכה, וממליצה לעבור להשתמש בדפדפן מודרני ומעודכן, כולל סוכריה קטנה למיקרוסופט שלא ממש שמחה לראות עוד אפליקציה בכירה נוטשת את חנות היישומים שלה. "כדי לזכות בחוויה הטובה ביותר", כתבה פייסבוק, "הקפידו להשתמש בגרסה המעודכנת ביותר של הדפדפנים הנתמכים, כולל ב-Microsoft Edge החדש". [caption id="attachment_310206" align="alignnone" width="600"] אפליקציית חלונות 10, רק עד סוף החודש. צילום מסך[/caption] ההחלטה לחסל את האפליקציה לא הפתיעה את השוק. כבר מזה תקופה ארוכה פייסבוק אינה מעדכנת את גרסת ה-Windows 10 שלה. מכיוון שגם כך ההערכה היא שרוב הגולשים באמצעות מערכת ההפעלה משתמשים בדפדפן כדי לבקר בפייסבוק, אז במקום לעדכן אותה שוב היא החליטה לסגור את האפליקציה. לעומת זאת, אפליקציית המסרים המיידיים מסנג'ר של החברה עדיין פעילה, והיא אף עברה לאחרונה עדכון עם עיצוב חדש משהו.

גורמים רשמיים בארה"ב הודיעו כי יש להם ראיה לכך, שוואווי שתלה בציוד שלה "דלת אחורית", שמאפשרת גישה לרשתות סלולר ברחבי העולם, לפי פרסום בוול סטריט ג'ורנל. "יש לנו הוכחה שלוואווי יש אפשרות גישה סודית למידע אישי ורגיש במערכות שהיא מתחזקת ומוכרת ברחבי העולם", אמר רוברט או'בריין, יועץ אבטחה ב-NSA, סוכנות הביטחון הלאומי האמריקנית. החוק האמריקני דורש מיצרניות ציוד תקשורת לאפשר בחומרה שלהן דרכים שיאפשרו לשלטונות גישה לרשתות למטרות חוקיות, אבל מנגד, הן גם מחויבות לתכנן את הציוד כך, שהיצרן לא יוכל לגשת למידע ללא הסכמה מפורשת של המפעילות. לפי הדיווח, וואווי הפרה את החוקים האלה, המיושמים במדינות רבות. מזה חודשים ארוכים טוענת ארה"ב כי וואווי יכולה לחדור לרשתות באמצעות רכיבי התשתית שהיא מוכרת לחברות תקשורת, אבל בעבר טענה הממשלה כי אינה צריכה להציג הוכחה. לפי הדיווח, גורמים רשמיים בארה"ב עדיין לא מספקים את הראיות בצורה פומבית, אבל החלו לשתף את המידע המודיעיני שבידיהם עם בנות בריתה, כולל גרמניה ואנגליה, כבר בשנה שעברה, כשארה"ב פתחה בקמפיין בקרב מדינות רבות כדי לשכנען לא להשתמש בציוד של וואווי ברשתות שלהן. הגורמים הרשמיים בארה"ב ציינו גם, לפי הדיווח, כי החלו להיות מודעים ל"דלת האחורית" בציוד של וואווי כבר משנת 2009, בציוד לדור 4, ואולם הם סירבו לומר האם ארה"ב יודעת אם וואווי השתמשה ביכולת הגישה הזאת או לא. לפי אותם גורמים, וואווי תכננה את הציוד שלה בדרך המאפשרת גישה חשאית של היצרן לרשתות באמצעות הממשק הזה מבלי ליידע את המפעילות, אך לא הוסיפו פרטים היכן הם חושבים שוואווי יכולה לגשת לרשתות, ורק ציינו כי ליצרניות אחרות אין אפשרות כזאת. לדברי אחד המומחים, וואווי אינה חושפת את הגישה הסודית הזאת בפני לקוחותיה, או בפני סוכוניות הביטחון הלאומיות במדינות שבהן היא פועלת. וואווי מצידה מכחישה את כל הטענות האלה, כמו בעבר, ומציינת כי "מעולם ולעולם לא תעשה דבר שיסכן את אבטחת הרשתות והמידע של לקוחותיה",  ומוסיפה גם, כי גם בהאשמות האלה "ארה"ב לא מספקת שום בדל של ראיה ממשית", ומציינת, כי "שום עובד של וואווי אינו מורשה לגשת לרשת ללא אישור מפורש ממפעילת הרשת".

פרצת אבטחה חמורה התגלתה בפרוטוקול למערכות בקרה תעשייתית Profinet של סימנס. החברה התריעה על כך אתמול (ג'), בשל הסכנה ללקוחות שלה. הפגיעות התגלתה ב-Siemens STEP 7 TIA Portal - תוכנת תכנון ואוטומציה של מערכות בקרה תעשייתיות (ICS), שנמצאת בשימוש של גופי תשתיות רבים, לרבות תשתיות קריטיות, מכל מגזרי הפעילות - ברחבי העולם. בפוסט בבלוג שפרסמו חוקרי טנבל ריסרץ' נכתב כי "השחקן הרע עלול לנצל את הפגיעות הקריטית כאבן דרך במתקפה מותאמת נגד תשתיות קריטיות, עם פוטנציאל נזק קטסטרופלי". חוקרי אבטחה ציינו שעל ידי ניצול החולשה, "תוקף לא מזוהה עלול לבצע מרחוק פעולות ניהוליות במערכת, לרבות להוסיף נוזקה לבקר התעשייתי. שחקן רע עלול גם לנצל את הפגיעות לקצירת נתונים, כדי לתכנן מתקפת סייבר ממוקדת בעתיד". הפגיעה דרך הפרצה הזו במפעל התשתית - חשמל, אנרגיה, תעופה, או תחבורה - מבוצעת באמצעות מתקפת מניעת שירות מבוזרת (DDoS) על הבקר התעשייתי. סימנס פרסמה עדכונים עבור כמה מוצרים שעלולים להיות מושפעים מהחולשה, והמליצה ללקוחות להתעדכן בגרסה החדשה. היא אף המליצה לספקים אחרים של התקני Profinet לבדוק אם מוצריהם שילבו גרסה פגיעה כחלק מערכות הפיתוח שלה. הפגיעות, שזכתה לסיווג CVE-2019-10915 , משפיעה על אותה משפחת רכיבים שנפגעה במתקפת סטוקסנט. ישראל וארצות הברית, כך לפי פרסומים זרים, הן שהיכו בתכנית הגרעין האיראנית, בפעולת סייבר ששיאה נחשף ב-2011. מומחים טוענים כי האמריקנים והישראלים עשו זאת באמצעות פיתוח התולעת סטוקסנט, אשר פגעה במערכות בקרה תעשייתיות מסוג SCADA מתוצרת סימנס, השולטות בצנטריפוגות במתקן ההעשרה של איראן בנתנז. תולעת בת עשור התולעת התגלתה על ידי חברת הסייבר וירוס בלוקאדה מבלרוס ביוני 2010. בספטמבר באותה השנה היא זכתה לפרסום עולמי כאשר דווח שהיא נוצרה והופצה על ידי גוף ממשלתי, כצעד של לוחמה קיברנטית שנועד לחבל במתקני הגרעין של איראן. בין המדינות ששמן נקשר ליצירת התולעת באותם ימים הופיעו ישראל וארצות הברית, אולם צוינה גם מעורבות של "מדינות אירופיות". חודשיים לאחר החשיפות הודה נשיא איראן דאז, מחמוד אחמדינג'אד, שהתולעת פגעה בתכנית הגרעין של ארצו. מומחי אבטחת מידע בעולם הגדירו את סטוקסנט כאחת התוכנות הזדוניות המתוחכמות ביותר שאי פעם נכתבו. היא מצוידת ביכולת לתכנת מחדש בקר לוגי מיתכנת (PLC) ומשוכללת ביותר. לפי התיאורים, היא מכילה כ-15 אלף שורות קוד, תקפה את הבקרים של הצנטריפוגות ושינתה בהם את ההוראות. כך, התחממו ונהרסו ככל הנראה 1,000 או יותר צנטריפוגות. עוד קיימת בסטוקסנט מערכת להסוואת החבלה תוך הדמיה של רישום פעילות פיקטיבית תקינה - בעוד שתפקודה של המערכת לקוי. דבר זה נועד על מנת לעקוף את מנגנוני הבטיחות האוטומטיים של הצנטריפוגות ולשטות במפעילים ובחוקרי החבלה. תכנית התקפת הסייבר רחבת ההיקף, שכונתה נייטרו-זאוס (Nitro-Zeus) ושסטוקסנט הייתה חלק אחד ממנה, נועדה לשיבוש פעילויות התשתית החשובות של איראן, כמו הממשל, תחנות הכוח ורשתות החשמל, וזכתה בעת הפעולה לשם הקוד "המשחקים האולימפיים".

זיו מערכות מטמיעה מערכת ERP של סאפ בקבוצת מזרחי ובניו. הפרויקט החל בימים אלה ויימשך כחודשיים. היקפו הכספי של הפרויקט עומד על מאות אלפי שקלים. קבוצת מזרחי ובניו מתמחה בבנייה ופיתוח פרויקטים למגורים, מסחר, תעשייה, היי-טק ותיירות. הקבוצה נוסדה ב-1958 על ידי אלי מזרחי, ומאז היא אחת מחברות הבנייה הפרטיות בישראל, הבונה ב-25 ערים בארץ. הקבוצה בונה מדי שנה אלפי יחידות דיור ומבנים תעשייתיים ומסחריים בארץ ובחו"ל. המערכת המוטמעת היא  SAP Business One – מערכת ERP לארגונים מסדר גודל קטן ובינוני. המערכת תיתן מענה לכלל צורכי התפעול וההנהלה בארגון וכן תכלול מודולים מותאמים, פרי פיתוח של זיו מערכות. הפיתוח מספק פתרון ייעודי לענף הבנייה והנדל"ן תחת המותג Assets One . בין המודולים שיוטמעו בפתרון: כספים והנהלת חשבונות, ניהול פרויקטים, ניהול דיירים, ניהול נכסים להשכרה ועוד. בעתיד תיעשנה הרחבות למערכת ה-ERP, כגון פורטל דיירים ופורטל ספקים, וישולב פתרון BI לטובת עיבוד נתונים מורכבים ככלי עזר לקבלת החלטות. המערכת תשרת עשרות מבין עובדי החברה. את התהליך ליוותה אתי פרי, יועצת לתחום הנדל"ן. לדברי אדם מזרחי, משנה למנכ"ל הקבוצה, "עבדנו בעבר עם כמה תוכנות, שכל אחת אפשרה ניהול של תחום נפרד בארגון. העבודה עם דו"חות רבים, המתקבלים מגורמים שונים, ואיחודם לדו"ח אחד - גזלה מאיתנו זמן יקר. במסגרת ארגון מחדש שנערך בחברה, חיפשנו מערכת שתאפשר לנו לרכז את המידע במקום אחד, תייצר אחידות ותספק תמונה רחבה על הארגון". רונן סיון, סמנכ"ל מכירות ושיווק בזיו מערכות, הוסיף, כי "אנו עוסקים קרוב לשלושה עשורים בפיתוח ויישום מערכת ERP ייעודית לענף הבנייה והנדל"ן. המערכת נותנת פתרון רחב ומקצועי". גדי רחלזון, סמנכ"ל מכירות בסאפ ישראל, אמר כי "המערכת מספקת פתרון אחיד, כולל וגמיש לאלפי ללקוחות בתחום הבנייה והנדל״ן, ומשרתת מיליוני לקוחות בעולם". [caption id="attachment_269017" align="alignnone" width="600"] גדי רחלזון, סמנכ"ל מכירות General Business, סאפ ישראל. צילום: אורן אגמי[/caption]

מנכ"לית חדשה למיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח: כחודשיים אחרי שהמנכ"ל הקודם, אסף רפפורט, הודיע על עזיבתו את התפקיד לטובת הקמת סטארט-אפ חדש, מיקרוסופט ממנה לתפקיד את מיכל ברוורמן-בלומנשטיק. לצד תפקיד זה, היא תמשיך לשמש כסמנכ"לית הטכנולוגיה הגלובלית של מיקרוסופט לאבטחת ענן ובינה מלאכותית. ברוורמן-בלומנשטיק היא מהישראלים הבכירים בתחום הסייבר ומהנשים המובילות בעולם בתחום. היא הצטרפה למיקרוסופט ב-2013 והקימה את מרכז הסייבר במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. כיום מונה המרכז מאות מפתחים ומומחי סייבר, שחלקם הצטרפו בעקבות רכישות של סטארט-אפים ישראליים, כאשר הרכישה הגדולה ביותר, שגם רפפורט הצטרף בזכותה, הייתה של הסטארט-אפ אדאלום, תמורת כ-325 מיליון דולר. במסגרת המרכז, ברוורמן-בלומנשטיק יזמה והובילה את השקתם של חלק ממוצרי האבטחה של מיקרוסופט, בהם מרכז האבטחה של Azure והגנה על רכיבי אינטרנט של הדברים בענן. לפני הצטרפותה למיקרוסופט, היא כיהנה כמנכ"לית RSA ישראל וכמנהלת קו מוצרי מניעת הונאות פיננסיות של החברה. היא הגיעה ל-RSA לאחר שזו רכשה את סאיוטה, שם היא הייתה סמנכ"לית תפעול. [caption id="attachment_310190" align="alignnone" width="600"] ברוורמן-בלומנשטיק עם ארט קביליו, מנכ"ל RSA, בכנס שערכה החברה בסן פרנסיסקו ב-2010. צילום: פלי הנמר[/caption] לצד תפקידה, ברוורמן-בלומנשטיק עוסקת בקידום אוכלוסיות שיש להן תת ייצוג בהיי-טק הישראלי, ובעיקר נשים וערבים: היא חברה בוועדות של ארגונים המקדמים את שילובם ומתנדבת כמנטורית לאוכלוסיות אלה. כמו כן, היא חברה בוועד המנהל של עמותת קו משווה ושותפה להקמת הסניף המקומי של UPWARD Women - ארגון שיוצר חיבורים עסקיים ומקיים מפגשי נטוורקינג לנשים בכירות ברחבי העולם. בהנחה שהיא תיישם את המדיניות הזו במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, היא תמשיך את הקו של רפפורט, שדגל אף הוא בשילוב אוכלוסיות שונות, ובהן נשים ולהט"בים. רפפורט עזב את מיקרוסופט בחודש שעבר והקים, יחד עם שותפיו להקמת אדאלום, חברת סייבר חדשה בשם ביונד. החברה כבר הספיקה להשלים בשבוע שעבר, שבוע אחד בלבד לאחר הקמתה, סבב גיוס בסך של 21 מיליון דולר ממשקיעים שונים, בהם גילי רענן מקרן סייברסטארטס, שהיה בין המשקיעים הראשונים גם באדאלום (ובארמיס, שנמכרה בחודש שעבר לקרן אינסייט תמורת 1.1 מיליארד דולר). המנכ"לית הרביעית של המרכז מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל הוא המרכז הראשון של החברה מחוץ לארצות הברית. הוא הוקם ב-1991, וברוורמן-בלומנשטיק היא המנכ"לית הרביעית שלו, והאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד. מיקרוסופט בהחלט יכולה לרשום לזכותה שאת עיקר הפעילות שלה בארץ מנהלות נשים, ובראשן ברוורמן-בלושטניק ורונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל. בשנים האחרונות גדל מרכז המו"פ הישראלי של מיקרוסופט משמעותית - מספר העובדים הוכפל כתוצאה מגידול אורגני ומרכישות של סטארט-אפים מקומיים. תחומי העיסוק הבולטים בו הם סייבר (כמחצית מהעובים) ובינה מלאכותית. במהלך השנה יעברו אלפי העובדים של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח ומיקרוסופט ישראל לקמפוס חדש בהרצליה. ברוורמן-בלומנשטיק אמרה כי "מרכז הפיתוח הישראלי של מיקרוסופט נחשב לאחד המובילים בעולם ומרכז כישרונות מדהימים בתחומים שונים. מומחי הסייבר שלנו מובילים את המוצרים החדשניים ביותר בתחום. אמשיך את המצוינות הטכנולוגית שלנו ולכבוש יחד פסגות חדשות, כמו גם לתמיכה בחברות סטארט-אפ, להגדלת הגיוון המגדרי במיקרוסופט בפרט ובהיי-טק בכלל, ולהשפעה על הטכנולוגיה העולמית". סקוט גתרי, סגן נשיא בכיר במיקרוסופט העולמית, ציין ש-"המומחיות הטכנולוגית העמוקה של ברוורמן-בלומנשטיק והרקע הנרחב שלה בהובלת אנשים ותהליכים הם נכס משמעותי עבור מרכז הפיתוח שלנו בישראל. יש לי אמון מלא ביכולת שלה ושל הצוות בישראל להמשיך את המומנטום שהמרכז צובר בשנים האחרונות ולתרום רבות לאקו-סיסטם הישראלי".