"לפני כמה ימים ערכנו ניסוי במסגרתו בחנו את יכולות הארגון לעבודה מרחוק. 500 עובדים נכנסו למערכות בו זמנית בשעת ערב, ובדקנו את תפקוד ועמידות המערכות בעומס. הניסוי הסתיים בהצלחה ושביעות הרצון של העובדים עמדה על יותר מ-90%. מי שטורח בערב שבת - אוכל בשבת", כך אמר ערן גוטמן, מנהל מערכות מידע ודיגיטל בשיכון ובינוי. גוטמן דיבר היום (ה') במפגש הראשון בסדרת מפגשים וירטואליים שעורכת קבוצת אנשים ומחשבים על אתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה. את המפגש פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. ההרצאות שבמפגשים ישודרו לאחר מכן כפרקים עצמאיים בפודקאסט של אנשים ומחשבים. שיכון ובינוי, אמר גוטמן, היא קבוצה עסקית בינלאומית, שבסיסה בישראל ושכוללת שמונה חברות בתחומי תשתיות, נדל"ן, זכיינות, אנרגיה ומים - אשר פועלות בכ-20 מדינות ברחבי העולם. "לפני כארבע שנים", ציין, "חיזקנו את מערך ההמשכיות העסקית שלנו ואת הגיבוי. זאת, לטובת מקרים של קריסת האתר. בנוסף, עברנו לעבוד בענן. במקביל, התחלנו להנגיש את המערכות לעובדי השטח. הכנסנו את מערך העבודה מרחוק לפעולה, העלינו סרטוני הדרכה לעובדים ליוטיוב".  צילומים ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין ואורי אלון. "בהיבט הגישה מרחוק", הודה גוטמן, "לא היינו ערוכים לכל כך הרבה עובדים שיעבדו בצורה זו. מיד עם פרוץ המשבר הכנסנו עובדים רבים לעבודה מרחוק וסיפקנו להם גישה למערכות סאפ ביזנס וואן, פריוריטי ולמערכות השכר. בדקנו שהמערכות עומדות בעומס והסקנו שאין צורך לשדרג את החומרה. ענינו לצורך בעבודה מהבית עם שכירה ורכישה זריזות של עשרות מחשבים ניידים". לסיכום, הוא אמר ש-"בעקבות הצלחת התרגיל, כינסנו את הצוותים על מנת לבחון היכן ניתן להשתפר. עשינו את כל הדרוש כדי לעמוד ברגולציות במדינות השונות ולעבוד בצורה בטוחה בענן. כעת אנחנו עוסקים בכיוונונים הקטנים והאחרונים. נעזרנו גם בהמון ידע של העמיתים, קהילת המנמ"רים נרתמה ועזרה איש לרעהו - ומהר". [caption id="attachment_308749" align="alignnone" width="600"] אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption] אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, אמר כי החברה "נרתמת להתמודד עם האתגר החדש ועושה זאת בכל הכוח: החברה השקיעה 225 מיליון דולר על מנת להיאבק במגיפה. כל 75 אלף עובדי החברה, לרבות הסניף הישראלי, נרתמו לעזור ללקוחות להיות מחוברים. אנחנו מניעים את המאמץ הגדול מאוד של עסקים בישראל, גדולים כקטנים, כדי שהעובדים יוכלו לעבור לעבוד מהבית. חיברנו יותר מ-300 אלף סטודנטים לאוניברסיטאות ולמעלה ממיליון תלמידים, שיכולים ללמוד מהבית". לדברי שגיא, "הפלטפורמה שלנו מאפשרת קישוריות, ועושה זאת תוך שמירה על חוויית משתמש. כך ארגונים יכולים לשמור על קשר עם הלקוחות שלהם ולעשות הכל בצורה מאובטחת. בשבועות האחרונים החברה ערכה מאות פרויקטים של חיבוריות, ביניהם חיברנו את מיליוני המבוטחים של שירותי בריאות כללית, כמו גם כ-4,000 רופאים, לטובת קשר וירטואלי ביניהם. עשינו זאת עבור ארגונים מהגדולים במשק, לרבות חברות היי-טק ומכוני מחקר שבהם החוקרים ממשיכים בעבודתם מהבית".  צילומים ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין ואורי אלון. שגיא ציין כי "החיבוריות היא רק נדבך בסיסי. המטרה היא שמירה על חוויית המשתמש מלאה. אנחנו עושים זאת עם חיבור וידיאו באיכות גבוהה גם מהבית, למנהלים ולצוותים קריטיים; טלפוניית IP; ו-Webex, לטובת שיחות ועידה מהענן, עם עד 1,000 משתמשים בו זמנית ובצורה מאובטחת". "אל לשכוח שאיומי הסייבר נמשכים, בלי קשר לקורונה", אמר. "לסיסקו יש פתרון עם ארכיטקטורת אמון אפס (Zero Trust), כי האבטחה המסורתית כבר לא רלוונטית בשל שינוי משטח התקיפה, כשהעובדים נמצאים מחוץ לארגון. היא כוללת אותנטיקציה כפולה של המשתמשים, בכל פעם שהם רוצים גישה מרחוק למערכות הארגוניות. חיבור כלל פתרונות האבטחה עם טאלוס - גוף מחקר הסייבר הלא מעצמתי הגדול בעולם - מספק מענה אבטחתי כולל". "אולי בסיום המשבר נראה גם את היתרונות שבעבודה מהבית: הגברת היעילות והתפוקתיות, פחות פקקים ופחות טיסות. ארגונים ועובדים יפנימו שלא חייבים לעשות הכל פיזית מהמשרד. אנחנו, בסיסקו, נרתמים על מנת לסייע לכל המגזרים - ממשלה, חינוך, בריאות ולעסקים - לעבור את המשבר בשלום", סיכם שגיא.

אנחנו נמצאים בתקופה חדשה, כזו שלא התמודדנו עמה מעולם, עם אתגרים חסרי תקדים שעומדים בפני עסקים וקהילות מקומיות וגלובליות נוכח התפרצות נגיף הקורונה. סיסקו, שמובילה את החזית הטכנולוגית מזה 35 שנים ומתמחה בפתרונות מתקדמים לחיבור בין אנשים, עובדת בימים אלה בעצימות גבוהה מול לקוחותיה בארץ ובעולם, למתן פתרונות לאתגר שהמציאות החדשה מציבה בפנינו. מנכ"ל סיסקו העולמית, צ'אק רובינס, הודיע שהחברה תתרום 225 מיליון דולר לתמיכה גלובלית במשבר ולסיוע במלחמה בנגיף. בין היתר תורמת סיסקו תקציב ומוצרים ייעודיים לארגוני בריאות, חינוך, ממשלה וטכנולוגיה; תומכת בקרן ייעודית של האו"ם, שעוזרת לארגון הבריאות העולמי במאמצים לעצור ולהשתלט על התפשטות הנגיף; מקצה תקציבים לארגוני ממשל ועסקים שמנסים למצוא פתרונות טכנולוגיים למצב דרך תכנית האקסלרציה הדיגיטלית של סיסקו; ועוד. בזווית המקומית, סיסקו ישראל העבירה את כל עובדיה לעבודה מהבית ומסייעת לכלל המשק, במגזרים הציבורי והפרטי, להמשיך לעבוד מרחוק. אחד הכלים המעניינים שסיסקו מעניקה ללא עלות הוא פורטפוליו פתרונות שיתופי הפעולה (Collaboration) שלה, שכולל, בין השאר, מערכות וידיאו מתקדמות לחדרי ישיבות ואת Webex - הפלטופרמה המובילה בעולם לניהול פגישות בעולם הווירטואלי, עם יכולת לחבר מאות משתמשים בו זמנית, תוך שמירה על אבטחת המידע שעובר. כדי להבין את עוצמת הפלטפורמה נספר את הנתון המדהים, שלפיו מתחילת החודש התקיימו על גבה תשעה מיליארד דקות שיחות ועידה של שלושה משתתפים ומעלה. המערכות של סיסקו בשירות ארגונים בולטים וציבוריים את המערכות הקריטיות הללו סיסקו מכניסה לארגונים בולטים נוספים. כך, לדוגמה, בעולמות הרפואה הן מחברות יותר משני מיליון משתמשים של שירותי בריאות כללית ומספקות אפשרות לתת שירותי רפואה מרחוק לכ-4,000 רופאים, חלקם בעקבות כניסתם לבידוד. במערכת החינוך, כשני מיליון ילדים ובני נוער שנמצאים מחוץ למסגרות חינוכיות ומעל 300 אלף סטודנטים ממוסדות אקדמיים שונים משתמשים במערכות התקשורת של סיסקו ומצליחים לשמור על שגרת לימודים תקינה ככל שניתן. המערכות מאפשרות להם להמשיך את הקשר עם המרצים, לשמור על רצף לימודי וליצור קבוצות למידה רבות משתתפים בו זמנית. הנוכחות של סיסקו בזירה המקומית לא מסתכמת רק בחינוך וברפואה. גם עולמות הביטחון והמערכת הצבאית, המשטרה, פיקוד העורף ומגוון רחב של מוקדים חיוניים להמשך התנהלות המשק עושים שימוש יומיומי במערכת. אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, הסביר למה דווקא בתקופה כל כך מאתגרת ומלאה בחוסר ודאות, המערכות של סיסקו מהוות אי חשוב של יציבות: "לסיסקו יש את הפלטפורמה המאפשרת מעבר חלק ככל שניתן של כל מגזרי המשק לעבודה מהבית, וזאת בצורה יעילה, מאובטחת ותוך שמירה על חוויית עובד שדומה לסביבת העבודה הרגילה שלו. ארגון יכול להציע באמצותנו לעובדיו לקבל נתב ארגוני קטן שיתחבר לארגון בצורה מוצפנת ומאובטחת, ויפרסם בבית העובד את הרשת האלחוטית הארגונית, אליה יתחבר המחשב אוטומטית מבלי לפתוח VPN כלל. לקוחות רבים כבר עושים שימוש במערכת ומצליחים בעזרתה לשמור על רצף עבודה הגיוני, וחוויית משתמש יעילה ונוחה לעובדים שלהם". אבל לא הכל ורוד - ההאקרים עדיין שם הפתרונות המתקדמים של סיסקו מתמודדים גם מול האקרים עקשניים וארגוני תקיפה. שגיא סיפר כי "במקביל למעבר המסיבי לעבודה מרחוק, קצב המתקפות גדל באחרונה באופן משמעותי. ההאקרים וארגוני התקיפה מנצלים את החולשה של המעבר המידי והלא מתוכן של עובדים לעבודה מהבית, ואת כמות תעבורת המידע החיוני והקריטי שנשלחת לכולנו למייל או לווטסאפ, ומגבירים את קצב המתקפות. חובה עלינו לנקוט באמצעי הזדהות והגנה על משתמשי הארגון שלנו וליישם את ארכיטקטורת אמון האפס (Zero trust). ארגונים נדרשים לאמץ תפיסה חדשה בחיבור משתמשים והתקנים לרשת, בין אם הרשת המקומית או חיבור מרוחק מהבית, מבית הקפה או מחו"ל". אין ספק שהתקופה החדשה מציבה בפני חברות, עסקים קטנים וממשלות אתגר גדול בשמירה על המשק והמשך התנהלות סדירה של עובדים. לצד זה, התקופה הזוו מייצרת לא מעט שיתופי פעולה מעניינים ויציאה לאור של פיתוחים טכנולוגיים חדשניים כמו זה של סיסקו, שיכולים לעשות לכולנו חיים יותר קלים. מי יודע, אולי אפילו נאמץ חלק מהפתרונות הללו אחרי שכל המשבר הנוכחי יהיה מאחורינו. מה שבטוח הוא שאנשי סיסקו ישראל לא ינוחו עד שכולם יעברו לעבוד בשיטות עבודה שמותאמות לקדמה. או, כמו ששגיא אמר, "אחרי תקופה בה התנסו העובדים והמעסיקים בצורת העבודה החדשה, אני צופה שהדבר יוביל לדיונים על המשמעויות העסקיות והפוטנציאל הגלום בשילוב עבודה מהבית להגברת הפריון".

העולם העסקי המודרני מבוסס על טכנולוגיות מידע. אין על כך עוררין. בארגונים ותיקים, תהליכי מעבר לארגון דיגיטלי וחשיפת יכולות כ-API, שחרור אפליקציות לטלפונים ניידים ושילוב IT במוצרים שהארגון מספק הם הנורמה, לא היוצא מן הכלל. בחברות חדשות, ליבת הפעילות מתרחשת בדרך כלל מלכתחילה על בסיס טכנולוגיות מידע שונות. תהליכים אלה, הנמשכים כבר שנים רבות, יוצרים עולמות טכנולוגיים עשירים, מורכבים ואפקטיביים מאי פעם, והמגמה צפויה להימשך. אחת התוצאות של הפריחה הזו בטכנולוגיות ליבה מביאה למה שמכונה "התמחות יתר" (Hyper Specialization). יש לכך דוגמאות רבות ובכל נקודת בחירה קיים מגוון רחב של טכנולוגיות, שלכל אחת יש יתרון בנקודה מסוימת והתאמה טובה יותר לקבוצה אחרת של משתמשים. כאשר עולם המחשוב היה עדיין מבוסס על מחשבי מיינפריים, היה סיכוי למומחה מוכשר או קבוצה קטנה להבין לחלוטין את התשתית הטכנולוגית שמניעה את הארגון ואת מה שמסביבה. תופעת התמחות היתר פשוט לא מאפשרת את זה יותר. כדי להבין ולהפעיל ביעילות את התשתית הטכנולוגית של הארגון דרושים מומחים רבים, כל אחת או אחד מומחה בתחומו. מנהלי המידע והטכנולוגיה בכל ארגון נתקלים בתופעה הזו מדי יום ביומו: כדי לתת לארגון להשתמש באופן יעיל בטכנולוגיות, שיאפשרו לו לשרת את לקוחותיו טוב יותר, להיות יעיל ולהתפתח עסקית, יש צורך במומחיות טכנולוגית רחבה יותר ויותר. מצד אחד, אין למרבית הארגונים סיבה להחזיק מומחים עבור כל תת טכנולוגיה. זה גם יקר וגם לא יעיל. מאידך, אי אפשר לבסס את פעילות הארגון על טכנולוגיות ללא מומחיות זמינה בעת הצורך. אמת מחשוב - אי של יציבות בעולם הכאוטי טכנולוגיות באות והולכות, יצרנים קמים, נבלעים או בולעים חברות אחרות, ידע טכנולוגי מתעדכן ומומחים צריכים ללמוד כל הזמן. בעולם הכאוטי הזה יש אי של יציבות: קבוצת אמת מחשוב מסייעת, מאז הקמתה ב-1984, למאות חברות וארגונים לבסס את פעילותם על הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, ולשם כך הקבוצה מרכזת מומחים ומעטפת תומכת בחטיבה ייעודית. אינטרסרב, חטיבת המומחים של אמת מחשוב, היא מקבוצות המומחים המובילות בישראל, ומאפשרת למאות מנהלים לישון היטב בשגרה ולצלוח משברים בהצלחה כבר שנים רבות. את החטיבה מנהל יורם מרציאנו, סא"ל (מיל') במערך התקשוב של צה"ל, עם 30 שנות ניסיון בניהול יחידות שירות עסקיות מהגדולות במשק. [caption id="attachment_313366" align="alignnone" width="600"] יורם מרציאנו, מנהל חטיבת אינטרסרב באמת מחשוב. צילום: אפרת שפי[/caption] באינטרסרב מועסקים כ-120 מומחים בתחומים טכנולוגיים שונים - המשכיות עסקית באמצעות מגוון טכנולוגיות, אנליטיקה של מידע-מכונה, אבטחת מידע אנליטית וחיזוי מגמות תפעוליות באמצעות Splunk, מערכות ההפעלה ותשתיות הווירטואליזציה והקונטיינרים השונות, מעטפות אוטומציה - DevOps, מערכות אחסון, מעבר לענן ותשתיות המחשוב של הדטה סנטר. עבור כל הטכנולוגיות האלה החברה מציעה שירותי מעטפת מלאים לפי בחירת הלקוח ומומחים ששזמינים ברציפות לכל אתגר - סיוע בארכיטקטורת מערכת ותכנון הטמעה, שירותי מומחה באתר או בגישה מרחוק, תפעול שוטף ופתרון תקלות בעת הצורך, וסיוע מידי בעת משברים חמורים. היא נותנת מענה מקצועי 24/7 לארגונים הקריטיים ביותר במשק, מוגדרת כמשק לשעת חירום ומעסיקה מומחים מסווגים. גם במשבר הקורונה, המומחים שלה מגיעים לכל מקום ומסייעים בכל הדרוש כדי שהעסק שלכם יוכל להמשיך לעבוד ביעילות. עבור פעולות מורכבות, אינטרסרב מפעילה את קבוצת מנהלי הפרויקטים שלה. בקבוצה מועסקים מספר מנהלי פרויקטים עתירי ניסיון, שמבטיחים ביצוע מוצלח של תהליכים טכנולוגיים מורכבים בארץ ובעולם, כולל הפעלה של קבלני משנה ונציגי היצרנים בעת הצורך, להבטחת שביעות רצון מלאה. מעטפת השירות של אינטרסרב מאפשרת לארגון לבחור את ההתקשרות המתאימה לו ביותר - סיוע נקודתי, חוזה שירות, ניטור מרחוק ושירות פרו-אקטיבי או שירות מנוהל, שבו היא אחראית באופן מלא לתשתיות, חדרי המחשב והמעבדות של הארגון. במידת הצורך, היא משתמשת ביכולות של אמת מחשוב ובקשר רב השנים שלה עם כל היצרנים המובילים בשוק, כדי לספק את הטכנולוגיות הנדרשות מקצה לקצה. מרציאנו ציין כי "אני מאמין ששירות טוב ניתן לאנשים ועל ידי אנשים, ובמיוחד בימים אלה של אחדות וסולידריות, יש לזכור תמיד להיות לפני הכל אדם , לפעול תמיד ברגישות ונחישות ולשמור תמיד על רמת מקצועיות ומקצוענות גבוהה, אמינות ושרירותיות. באמת מחשוב, מחויבות זאת לא רק סיסמה - זאת דרך חיים!"

שם ותפקיד: טטיאנה סלובודניק חיוט, מנהלת תחום מערכות מידע בבזק אונליין. ותק בתפקיד: 3 שנים. תפקידים קודמים: בעבודה האחרונה הייתי מפתחת בתדיראן, לפני כן מילאתי כמה תפקידים של יישום, ניהול צוות QA ו-PMO ביבמ. השכלה/שירות צבאי: BA במינהל עסקים עם התמחות במערכות מידע, המכללה למינהל, MA בניהול תעשייתי מאוניברסיטת בר אילן. PMO בממר"ם. משפחה: נשואה למיקי. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? תמיד היה לי ברור שאלמד תכנות: בביה"ס הייתי טובה במתמטיקה ומחשבים, הורים מהנדסים שההשכלה מאוד חשובה להם. לאחר שהייתי עתודאית במשך שנה ועזבתי את התוכנית, מצאתי את עצמי בצבא עם מקצוע פקידותי וללא שום אפשרות לתפקיד טכנולוגי. למזלי, הגעתי לממר"ם לתפקיד PMO, ותפיסת העולם שלי השתנתה. פתאום גיליתי צדדים אחרים של התחום, שזה כולל עבודה עם אנשים, תכנונים, שיתופי פעולה ועוד, והבנתי שבעצם אני יכולה למצוא עניין גם בטכנולוגיה וגם בניהול. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני חושבת שתעשייה שלנו היא מאוד מתקדמת, יודעת להכיל ולקבל, וגם אם יש מקרים של אפליה, הם נובעים מאופי האדם שעושה את ההחלטה ולא בגלל איזשהו חוק לא כתוב. פגשתי הרבה נשים מוכשרות שעובדות בתעשייה, גם בתפקידים ניהוליים, שמוכיחות שאם אתה טוב במה שאתה עושה, אין שום דבר מסביב שיכול להפריע לצמוח. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? אני אישית לא נתקלתי. בבזק אונליין יש לנו הרבה מנהלות. בחברות קודמות גם היו לא מעט מנהלות בכירות, וגם בצבא שירתתי בתקופה שהייתה מפקדת ממר"ם. אני גם מתקשה להיזכר האם שמעתי סיפורי אפליה מאחרות, אבל אולי זה אופי...

"ב-2014 עבדתי במרכז הרפואי סורוקה, בעת מבצע צוק איתן. זה היה אתגר. ההיערכות של שירותי בריאות כללית כיום, לקראת ותוך כדי משבר הקורונה, היא אתגר גדול אף יותר, ממש כמו היערכות למלחמה גדולה. זהו אירוע מורכב לניהול ולתפעול, גם מההיבט הטכנולוגי-מחשובי", כך אמר משה שדה, סמנכ"ל וראש חטיבת מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית. שדה דיבר היום (ה') במפגש הראשון בסדרת מפגשים וירטואליים שעורכת קבוצת אנשים ומחשבים על אתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה. את המפגש פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. ההרצאות שבמפגשים ישודרו לאחר קיומם כפרקים עצמאיים בפודקאסט של אנשים ומחשבים. [caption id="attachment_272404" align="alignnone" width="600"] נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של אנשים ומחשבים. צילום ארכיון: תומר פולטין[/caption] גבאי ציינה כי "זהו כנס שונה, וירטואלי, שבו כל אחד יכול לצפות בסביבה בטוחה. הימים האחרונים מאלצים אותנו לפעול אחרת. אמנם, אנחנו לא יכולים לאכול קרואסונים וללחוץ ידיים, אבל עדיין באפשרותנו לתקשר ולשמוע על פתרונות מעולים בעידן משבר. אפשר ליצור קשר עם המרצים, לשאול שאלות ואף להיות בקשר עם צוות אנשים ומחשבים. המפגשים יימשכו ויתקיימו מדי שבוע. בהצלחה בעבודה מרחוק". איך נערכים מחשובית למשבר בארגון שחצי מהמדינה חברה בו? שדה אמר שהכללית מטפלת ב-4.5 מיליון מבוטחים ועוד חצי מיליון מטופלים של קופות אחרות, ולה נתח שוק של 52% ו-14 בתי חולים. לדבריו, הממדים האלה של הכללית רק העצימו את האתגר שבהיערכות למצב בכלל ולעבודה מרחוק בפרט. "העבודה מרחוק היוותה אתגר גדול עבורנו", ציין. "ההנהלה הסבירה לנו שכעת, ה-IT בקו החזית. אם בעבר היינו גוף 'תומך לחימה', בתוך שנה וחצי הפכנו לליבת הארגון". הוא הוסיף כי "בשל המגפה, המהירות הפכה להיות שם המשחק, ועזרה להשיג תקציבים ולקצר תהליכים ביורוקרטיים. בעולם הפנים ארגוני, חיברנו אלפי עובדים לעבודה מהבית באופן מאובטח. העלינו במהירות מערכות לענן. פתחנו מוקד תמיכה לעובדים. אנחנו תומכים בהנהלה, עם המון לוחות מחוונים לעדכון עם נתונים רבים - כולל מודלים חכמים, מבוססי בינה מלאכותית, לטובת קבלת החלטות מושכלת. בעולם החוץ ארגוני, זה מורכב יותר מאשר בנקאות מקוונת. פתחנו את שירותי האונליין באופן מלא, אנחנו מסתייעים ברכיבי אינטרנט של הדברים, הרופאים רושמים מרשמים דיגיטליים ובתוך ימים נתחיל להפעיל שירות בית מרקחת עד הבית". שדה ציין עוד מספר פעולות שביצעה הכללית לקראת תקופת המשבר ובמהלכה: "הוספנו שירותים טלפוניים; הקמנו מתחמי המתנה פיזיים, לטובת ריחוק בין המטופלים; בבתי המלון למבודדי הקורונה בנינו תקשורת מלאה בין המטפלים לחולים - בעבודה מרחוק; הקמנו סיירת סייבר, שמפקחת על ההקלות שמיושמות עם המעבר לענן ומוודאת שלא יחדרו נוזקות לרשת; וחיזקנו את מערך ההתאוששות מאסון שלנו". לסיכום הוא אמר ש-"נראה שלאחר סיום המשבר, אופן העבודה לא יהיה אותו הדבר. אנחנו בעיצומו של אתגר גדול. יחד עם זאת, יש פה הזדמנות לתהליכים חדשים, שקיבלו האצה". [caption id="attachment_263956" align="alignnone" width="600"] רון גלב, סמנכ"ל חטיבת פתרונות לעסקים ועסקים בינלאומיים בבזק בינלאומי. צילום: אייל טואג[/caption] רון גלב, סמנכ"ל חטיבת פתרונות לעסקים ועסקים בינלאומיים בבזק בינלאומי, אמר במפגש כי "משבר הקורונה תפס ארגונים רבים לא ערוכים לעבודה מרחוק, ללא יכולת לספק המשכיות עסקית ללקוחותיהם". לדבריו, "כל ארגון נדרש למדיניות המשכיות עסקית, כדי לדעת כיצד לפעול בעת משבר". "קיבלנו פניות רבות מארגונים - גדולים כקטנים - לסייע להם להתארגן ולתפקד בצורה החדשה", ציין. "אנחנו עושים זאת בכמה אופנים: האחד, על ידי אספקת יכולת המאפשרת לעובדים מהבית לצרוך יותר רוחב פס, וגם לספק שרידות. השני, היכולת להתחבר מרחוק. אנחנו מציעים רשתות VPN מאובטחות, עם פתרונות המותאמים לצריכת שירותים בענן ויכולת גידול וקיטון. השלישי, העברת מערכות, לרבות מערכי טלפוניה ושירות לקוחות, לעבודה בצורה היברידית. כך, ארגונים יכולים להמשיך ולקיים שגרת עבודה, לקיים פגישות ודיונים עם חיבור מרחוק". גלב סיים באמרו כי "קיבלנו פניות מארגונים לספק עבורם תשתיות מחשוב מהרגע להרגע. בחוות השרתים יש לנו משאבים רבים לטובת מענה לכך, לצד העברה לענן ציבורי, הוספת משאבי מחשוב ותמיכה בכל מיני אתרים. כך אנחנו מסייעים לארגונים ממגזרי המשק השונים להתמודד ולהמשיך לעבוד, ולהיות בקשר עם הלקוחות שלהם".

בתחילת השבוע חשף משרד הבריאות את אפליקציית "המגן", המתריעה באמצעות הטלפון הנייד למי שהיה בסביבה קרובה של נשא קורונה. האפליקציה הזאת, שפותחה באגף מערכות המידע של המשרד, היא רק אחת משורה ארוכה של פרויקטים שמתבצעים בימים אלו, המהווים מרכיב חשוב מאוד בתהליכי קבלת ההחלטות של ראשי מערכת הבריאות במאבק המתמשך בקורונה. "אנחנו מבינים שחלק מהמאבק של משרד הבריאות בנגיף תלוי לא מעט במערכות המידע ובערוצי הידע", אומרת רונה קייזר, מנמ"רית המשרד, העומדת בראש צוות של 200 איש, אשר הוקצו מהאגף לטובת הפעילות המחשובית והדיגיטלית של משרד הבריאות, שכמו רבים במערכת הבריאות בימים אלו עובדים כמעט מסביב לשעון. "ככל שהמידע יהיה איכותי יותר, כך מקבלי ההחלטות יוכלו לקבל החלטות מדויקות יותר ובזמן אמת, כי מדובר באירוע שהוא מתגלגל. זוהי נקודת המוצא שלנו בעבודה שלנו מאז פרוץ המגיפה", אומרת קייזר קייזר מסבירה, שבהיבט הרחב, האגף נותן מענה טכנולוגי מהיר ומיידי ליצירת הממשקים בין משרד הבריאות לכל ארגוני הבריאות, בהם בתי החולים, קופות החולים ועוד. "מדובר במסות ענקיות של מידע שזורם אלינו מכל המקורות, ותפקידנו לזקק אותו, לטייבו ולהפנותו לגורמים המתאימים, הכל על בסיס מערכות חכמות, אשר נבנות כאן תוך כדי ריצה", היא אומרת. "מעבר לזה, אנו עושים שימוש נרחב ביותר וחכם בכלי BI ובאנליטיקה מתקדמת על מנת לאפשר לגורמים המקצועיים לקבל תמונת מצב מבוססת מידע, המבוסס על בדיקות, אשפוזים, מלאי ציוד, תרופות וכן על התקדמות המחלה ואפקטיביות המדיניות, אשר משתנה תדיר לנוכח התפתחות המחלה, חיתוכי רוחב ועומק ועוד", ממשיכה קייזר. מערכות המידע של משרד הבריאות מהוות גם בסיס להצלחת תהליך התחקיר האפידמיולוגי, שנועד לעקוב אחר שרשרת ההדבקה, תהליך שהוא מאוד קריטי, כידוע, במאבק במחלה. "בתוך שלושה שבועות הקמנו כאן מערכת חקירות אפידמיולוגיות, המאפשרת לנו כבר כיום קבלת תמונת מצב על שרשרת ההדבקה. שילוב הנתונים מהמערכת עם שכבות מידע נוספות, בהן גם מידע גיאוגרפי, והשימוש בכלי אנליטיקה מתקדמים עוזר לזיקוק הנתונים, להעמקת התחקיר ולקבלת החלטות מדיניות מבוססות מידע כמעט בזמן אמת". הרובד השני שהאגף מטפל בו הוא כל נושא השקיפות לציבור. "באירוע הנוכחי, הבנו מהר מאוד, שככל שנספק לציבור מידע רב ואמין, ההתמודדות ושיתוף הפעולה של הציבור תהיה גבוהה יותר", מסבירה קייזר. "בנושא הזה, הקמנו אתר ייעודי לנושא הקורונה, שבו מונגש לציבור מידע במגוון שפות, ואנחנו מתגברים את מוקד 'קול הבריאות' בערוץ בווטסאפ, המבוסס צ'אט בוט, הנותן מענה מבוסס מידע המגיע מאנשי המקצוע בתוך משרד הבריאות". לגבי אפליקציית המגן שפותחה בסביבת קוד פתוח, קייזר מבקשת לחדד: "חשוב להדגיש, כי האפליקציה אינה קשורה לפעילויות אחרות המבוצעות כרגע מתוקף תקנות לשעת חירום. היא פותחה מתוך עקרונות של ערבות הדדית ושיתוף פעולה, ולא כדי לעקוב אחר אף אחד. המידע לא נשמר בשום מקום, אלא רק על המכשיר וניתן להסרה בכל שלב. למעשה, אני בכלל לא יודעת את זהות מקבל ההתרעה במכשיר הסלולרי", היא מסבירה. "כל הרעיון הוא, שאם היית בסביבה קרובה מאוד למישהו שהוא נשא הקורונה, אנחנו מיידעים אותך, מעודדים אותך להיכנס לבידוד ומנחים אותך למי לפנות. המידע לא עובר לאף גורם". לדבריה, דרך הפעולה של האפליקציה היא כזו: האפליקציה מקליטה את המיקומים שבהם עברת במהלך היום ואת משך הזמן שבו שהית במקום בהתבסס על נתוני GPS, מתוך כוונה להצליב את המידע שמגיע עם נקודות חשיפה של אלו אשר זוהו כחולים מאומתים. "האפליקציה שואבת מידע מהשרתים של משרד הבריאות כל שעה, ואם היא מזהה שקיימת הצלבה עם מקום מסוים שבו היית, היא תתריע" אומרת קייזר. אחת הסיבות שהיא פותחה היא כדי לסייע להיקף האדיר של התחקירים האפידמיולוגים, שבהם אנשים לפעמים נדרשים להיזכר היכן הם היו לפני שבוע או שבועיים, ובעיקר לטובת האזרחים אשר נדרשים היום לעקוב אחרי מאות נקודות חשיפה פוטנציאליות של חולים מאומתים, המפורסמות באתר ובערוץ הטלגרם של המשרד. התגובות לאפליקציה הן נלהבות. אין ספק שאנחנו מצויים בתקופה מאתגרת ולא פשוטה, אבל אני שמחה שזכינו להיות חלק ממערכה חשובה ביותר, שעוזרת לכל עם ישראל, ועל כך גאוותנו".

לצד תופעות שונות הנובעות מבידוד הקורונה, מסתמנת מגמה נוספת: זינוק במהמרי פוקר אונליין ובהימורים על ספורט וירטואלי. חברת ההיי-טק אופטימוב (Optimove), המלווה את אתרי הקניות וההימורים אונליין הגדולים בעולם, בדקה את השינויים שחלו מאז התפרצות המגיפה. על פי הנתונים, הזינוק החד ביותר נרשם בתחום משחקי הפוקר ברשת, שקפצו ב-43% לעומת התקופה של טרום הקורונה, עם קפיצה אדירה של 225% במי שהחלו לשחק פוקר בפעם הראשונה. לדברי עומר ליס, מומחה לשיווק בתעשיית הגיימינג ועורך המחקר באופטימוב, "מי שהיו רגילים לשחק פוקר בקבוצות עם חברים העתיקו את התחביב שלהם לאונליין, ואחרים מצאו בכך ריגוש חדש להעביר את הזמן בבתיהם. עבור חברות ההימורים ברשת מדובר בשפע אדיר של לקוחות חדשים חובבי פוקר, עם פוטנציאל להמשיך לשחק מבתיהם גם לאחר שמגיפת הקורונה תדעך". [caption id="attachment_313344" align="alignnone" width="600"] ומר ליס, מומחה לשיווק בתעשיית הגיימינג, אופטימוב[/caption] תחום נוסף שרשם עלייה חדה של 30% הוא של ההימורים במשחקי הספורט הווירטואלי ברשת. לדברי ליס, בזמן שכל אירועי הספורט הגדולים סביב העולם בוטלו או נדחו, מהמרים רבים גילו את הענף הנישתי יחסית, שבו שחקנים מהמרים על תוצאות משחקי ספורט בין מחשב אחד למחשב אחר, אך במקביל פחת מספרם של מהמרי הספורט ב-30%. המחקר שערכה אופטימוב, המנתח את הטרנדים מהשבוע האחרון של ההסגר ההמוני במדינות המערב, נועד לספק לחברות ההימורים והמשחקים ברשת תובנות מהירות כיצד להתמודד עם משבר הקורונה ואף למנף אותו להרחבת פעילותן.

כיצד השפיע עד כה המשבר על התפקוד השוטף של הארגון? המשבר השפיע על התפקוד שלנו בכמה מובנים. ראשית, מאז תחילת המשבר שמנו דגש חזק על בריאות העובדים, השתדלנו לנקוט את כל הצעדים הנדרשים לכך, וכעת הגענו למצב שרוב עובדי הארגון עובדים מהבית ופחות מרבע מגיעים לאתרי החברה. שנית, מכיוון שגם תשומת הלב של הלקוחות שלנו הוסטה מהפרויקטים השוטפים שאנו עובדים עליהם, אנו מסייעים להם בתקופה זו עם פרויקטים שנוגעים למשבר, מספקים להם כלי תוכנה שיעזרו להם בעבודה מרחוק, עוזרים להם בפריסות שונות שהם נדרשים לבצע, במחשבי קצה, בבקרות על תחומים הנוגעים למשבר ובנושאים רבים נוספים. יש לנו לקוחות רבים שנמצאים ב"חזית", ואנחנו משתדלים להיות שם לצידם. נערכנו עם תוכניות שונות להמשכיות עסקית, למשל - תמיכה במערך הגדול של הציוד הבנקאי שעליו אנו אחראים. הצוות הניהולי של החברה עובד ימים כלילות למתן תמיכה לעובדינו ולסייע ללקוחותינו בכל הנדרש. אילו אמצעים ננקטו ברמה הארגונית וברמת הקשר עם העובדים? לפני כמה שבועות הקפדנו להוציא הנחיות לעובדים ולהיצמד להוראות משרד הבריאות. עבור העובדים שהגיעו לעבוד, הוצאו הנחיות על שימוש תדיר באמצעי חיטוי, לצד הנחיות ההפרדה והמרחקים הרצויים מאדם לאדם. כמו כן, מכיוון שהוצאנו את רוב העובדים לעבודה מהבית, אנחנו משתדלים לשמור איתם על ערוצי תקשורת פתוחים, לבצע ישיבות באמצעות שיחות וידיאו, ולתת כמה שיותר תמיכה לכל עובד שזקוק לה. אילו אמצעים והנחיות ניתנו לעובדים בכל מה שקשור לנסיעות לחו"ל, לחוזרים מחו"ל, להגעה לעבודה ועוד? עוד בתחילת המשבר, אפילו לפני שהגיעו ההוראות הרשמיות, ביטלנו את הנסיעות מטעם החברה לחו"ל. מהחוזרים מחו"ל ביקשנו בעת היציאה והחזרה לדווח לנו, וביקשנו להקפיד מאוד על הכללים של הבידוד. יש לנו חברי הנהלה ובכירים שנכנסו לבידוד, להם סיפקנו את כל האמצעים לעבוד מהבית כדי שיוכלו להמשיך לתת שירות ללקוחות בצורה הטובה ביותר ולשמור על בריאותם ועל בריאות משפחתם. האם יש לך רעיונות וטיפים שיכולים לסייע לאחרים כיצד להתמודד עם המשבר? אני מייעץ לכולם לשמור על ההנחיות ועל מצב רוח חיובי. אני בטוח שנצא מהמשבר, בין אם ייקח כמה שבועות או חודשים, עלינו לשמור על אופטימיות. אני מציע לארגונים לאמץ פתרונות יעילים לעבודה מהבית. קיים היום מגוון רחב של כלים חדשים ורלוונטיים, שיעזרו מאוד לעובדים להסתגל למצב החדש ויקלו עליהם את העבודה מרחוק. בנוסף, אני מייעץ לכם לתמוך בלקוחות שלכם, במיוחד אותם ארגונים שהפעילות שלהם קריטית לפעילות המשק - חשוב לעזור להם לעבור את הסערה בשלום. לא להגיב בהיסטריה לשום דבר, ולהפעיל שיקול דעת. במצב חירום זה חשוב אפילו יותר מהרגיל. חשוב מאד לתת כתף לעובדים/ות שלנו, זו תקופה קשה עם הרבה אי ודאות, כשכולנו זקוקים לעיתים למילה חמה ועצה טובה. מדינת ישראל זקוקה כעת לליכוד ואחדות, וכך גם עובדינו, לקוחותינו ושותפינו. חשוב לנו להדגיש, שאנחנו פה איתם. גם כיום וגם בימים שיגיעו, עם תקווה לימים טובים יותר.