"חברות כיום, ולא משנה מאיזו תעשייה ומה עיסוקן, מפתחות אפליקציות. ההערכה היא שב-2019 הוציא כלל המשק כ-2 טריליון דולרים לטובת פיתוח אפליקציות. כל ארגון כיום הוא גם חברת תכנות, אם רוצים או לא, ובהתאם – כולם רוצים להשיק יישומים ותכונות חדשות בדרך מהירה יותר, וכדי לעשות זאת הם משתמשים בספריות קוד. וכאן מתחילה הבעיה: קוד פתוח גם יכול להיות מלכודת אם לא בודקים אותו", כך אמר אלחננדרו אסטרדה גמבואה, מנהל מכירות אזורי של חברת סונוטייפ בראיון לאנשים ומחשבים. סונוטייפ מיוצגת בישראל בידי קבוצת הקוד הפתוח בחטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס, וגמבואה הגיע לארץ לכמה ישיבות ולקידום המוצר, שמטרתו לסייע לאותן חברות המרבות להשתמש בקוד פתוח בפיתו המוצרים שלהן, ובעקבות כך עשויות לגרום לפגיעויות במוצרים הסופיים באופן לא מודע. "המפתחים כיום כמעט ולא מפתחים הכל", אמר גמבואה, "אלא מנצלים כמה שאפשר ספריות שניתן להוריד מאתרי הפצה פתוחים. זה נהדר, כי מפתחים הרבה יותר מהר, ורק בשביל להבין, מדובר במאות מיליארדים של הורדות וכנראה אפילו הרבה יותר, והגידול הוא מעריכי כמעט. במציאות, כאמור זה נהדר, אבל האתגר הוא שרבות מבין הספריות שמורידים מכילות פגיעויות". ומה זה רבות? "ההערכה, לדוגמה, שבאקו-סיסטם של ג'אווה מדובר בערך ב-10% מהספריות המוצעות. באקו-סיסטם אחרים, ג'אווה סקריפט, למשל, האחוזים גבוהים הרבה יותר. יוצא מכך, שהחברות משתמשות בכמות מסיבית של ספריות קוד פתוח שמכילות פגיעויות שהן אפילו לא מודעים אליהן". אבל הן לא אמורות לבדוק את זה? "הפרקטיקה אומרת שבודקים היטב שאין פגיעויות אבטחה בקוד שמפתחים בחברה, אבל הן מתמקדות רק בליבה, הן לא בודקות את ספריות הקוד פתוח - אולי גם בגלל שהן לא חושבות על כך מספיק. הן בודקות היטב את מה שהעובדים שלהן מייצרים, אבל מצד שני לא ממש מתייחסות למשהו שיכול להיות שפותח בחניה של מישהו - וזה יכול לגרום, וכמובן גם גרם, לכך שהאקרים הצליחו לנצל פגיעויות כדי לגנוב מידע ולגרום נזקים וגדולים". וכיצד האקרים מצליחים ללמוד היכן הפגיעויות? "אנחנו עוקבים אחרי מה שקורה באקו-סיסטם של הקוד הפתוח, ואנחנו רואים שהאקרים יותר ויותר מודעים לשימוש בספריות קוד פתוח, והם מתחילים לנצל זאת. במקום לתקוף חברות ישירות, והרי בסופו של דבר לרוב החברות יש הגנות היקפיות טובות מאוד בהשקעות של מאות מיליוני דולרים, והן מחנכות את העובדים לא לפתוח מיילים חשודים ולא ללחוץ על קישורים מיותרים וכדומה, הם מנצלים את העובדה שהחברות בסופו של דבר פותחות את הדלת על ידי שימוש בספריות הקוד הפתוח בלי בדיקה מספקת". אבל כדי לעשות את זה הם צריכים להיות בפנים. "והם בפנים. הם מצטרפים לפרויקטים של קוד פתוח, מספרים שהם רוצים לתרום קוד, וכשהם מקבלים את האור הירוק מהמנהל או הבעלים של הפרויקט, הם משלבים קוד מרושע, ובכוונה, כמובן, ואז הם מחכים שחברה תוריד את זה ומיד מנצלים את זה". אני שומע את מה שאתה אומר ושואל את עצמי, אז למה להשתמש בקוד פתוח? "אז אתה נופל לסיטואציה אחרת, שבה אחת צריך לפתח הכל, ואחד ההיבטים היום של השוק הוא פיתוח מהיר, ואתה פשוט לא תעמוד בזה, אתה תאבד את כל מה שהשגת מול המתחרים שלך". אז זה מצב של הפסד הפסד? "זה בדיוק מה שסונוטייפ מציעה למנוע. אנחנו מאפשרים לחברות לשלב את בסיס הנתונים הענק שלנו במחזור הפיתוח של האפליקציות שלהם, ולקבל משוב מידי, מעודכן ומדויק על כל ספריית קוד פתוח שהם רוצים להשתמש בה. כל חברה יכולה להגדיר מדיניות אבטחה, שקובעת מהו סיכון מתקבל על הדעת, ובהתאם לכך - ברגע שמורידים ספרייה המערכת בודקת האם יש חריגה מהכללים שנקבעו ומוציאה אזהרה אם יש צורך". אז זו עוד שכבת הגנה כמו אנטי וירוס? "לא, ממש לא, כי זה עוד בשלב תחילת הפיתוח עצמו. הספריות הללו הן אבני הבנייה של הפיתוח, הרכיבים, והפילוסופיה שלנו היא להבטיח שמפתחי תוכנה ישתמשו בחלקים הטובים ביותר, ואם נתקלים ברכיבים לא טובים לזהות את זה ממש בהתחלת הפיתוח. תיקון ייקח לך פי 25 יותר זמן מאשר אם תבדוק היטב בשלבים המוקדמים ולא תחכה עד ליישום בפועל". מה זה אומר בפועל? "אנחנו לא מחכים שהמלחמה תגיע אלינו, אנחנו יוצאים למלחמה יזומה. אנחנו סורקים באופן פרואקטיבי מקורות מידע, כ-200 מיליון פרויקטים ביום, מחפשים שינויים ופגיעויות אפשרויות, ואז אנחנו מעדכנים את בסיס הנתונים שלנו כמה פעמים ביום, וזה מה שאנחנו מספקים ללקוחות, עם דיווח כמעט בזמן אמת".

פגיעתה הגלובלית של מגיפת הקורונה נגעה באינספור תחומים בכלכלה, וגם בתחום ההשקעות - בישראל בפרט וברחבי העולם בכלל. למרות המשבר הנוכחי, חברת הסטארט-אפ גאוזי, העוסקת בתחום הננו-טכנולוגיה, השלימה גיוס של השקעה אסטרטגית משמעותית בהובלת יצרנית הרכב הדרום קוריאנית, יונדאי. הגיוס הוא של 10 מיליון דולר במסגרת סבב גיוס כולל רחב יותר, אשר יסתכם בכ-25 מיליון דולר. הגיוס כולו יושלם במהלך השנה הנוכחית. גאוזי מקדמת במרץ שיתופי פעולה עם כמה יצרני רכב במטרה לשלב את טכנולוגיות ה-LCG (ר"ת Light Control Glass) שלה, כולל SPD (ר"ת Suspended Particle Device) ו-Liquid Crystal (קריסטל נוזלי), בייצור הסדרתי של דגמי רכב. הטכנולוגיות שפיתחה גאוזי מאפשרות שליטה דינאמית ומבוקרת באור על ידי הנהג והנוסעים ברכב. טכנולגיית ה-SPD מאפשרת שליטה אקטיבית מושלמת באור הנכנס לרכב כחלק אינטגרלי מזכוכית חלון הגג של הרכב, השמשות הקדמיות, האחוריות וחלונות הצד. טכנולוגיית ה-Liquid Crystal ברכב משמשת לפרטיות, חסימת קרני השמש ושימוש כמסך הקרנה דיגיטלי שקוף, לשימוש כפתרונות של תחבורה חכמה. [caption id="attachment_314714" align="alignnone" width="601"] הדגמה של טכנולוגיית ה-SPD ורמות ההצללה האפשריות. צילום: יח"צ גאוזי[/caption] בתחילת 2019 הודיעה גאוזי בשידור חי מנאסד"ק על השקעה אסטרטגית בחברת RFI ועל תוכניותיה לפתח ולייצר את טכנולוגיית ה-SPD. במהלך השנה הקימה גאוזי את התשתית הנדרשת ליצירת טכנולוגיית ה-SPD, הכוללת הקמת מתקן סינתיזת חומרים חדשני בישראל ובניית מפעל ייצור גדול, הממוקם אסטרטגית בשטוטגארט שבגרמניה. ב-5 בדצמבר 2019 אירחה גאוזי את בכירי עולם הרכב ויצרני העילית מרחבי העולם באירוע בלעדי, אשר חשף את קו הייצור שנבנה בנכס של 11,000 מ"ר בגרמניה. בין המשתתפים אשר לקחו חלק באירוע, היו בכירים בפורשה, דיימלר, קבוצת פולסווגאן, קונטיננטל, סיינט גוביין, AGC, במוו, וובסטו, סקיצוי היפנית, פויאו ועוד רבים. אתר ייצור זה מיועד לייצור של מיליון מ"ר של פילם SPD בשנה לתעשיות הרכב והאדריכלות. גאוזי היא החברה היחידה בעולם היום, המפתחת, מייצרת ומשווקת שתיים מתוך שלוש הטכנולוגיות הקיימות לשליטה אקטיבית במעבר אור: Liquid Crystal ו-SPD. לחברה רשת הפצה גלובאלית של יותר מ-60 שותפים מוסמכים ברחבי העולם, המיישמים את הטכנולוגיה הייחודית שלה על זכוכית, או מוצרים שקופים אחרים ליצירת LCG. טכנולוגיות ה-SPD ו-Liquid Crystal מאפשרות לזכוכית לשנות את אטימותה לדרגות שונות של שקיפות בצורה הדרגתית באמצעות זרם חשמלי ומאפשרת שליטה אקטיבית בתחום האור הנראה, האינפרה-אדום והאולטרה-סגול. טכנולוגיית ה-SPD חוסמת עד 99.5% אור ומאפשרת חסימת אור תוך שמירה על החשיפה לנוף שבסביבת הרכב. הטכנולוגיה מחליפה למעשה אלמנטים פיזיים, המשמשים להצללה בחלון הגג של הרכב, בחלונות הנוסעים ובשמשות. טנולוגית ה-SPD מאפשרת את פתרון בקרת האור האולטימטיבי - נוח, בטוח ויעיל באנרגיה. טכנולוגיית ה-Liquid crystal מאפשרת לזכוכית להפוך אטומה לשם הטמעת יישומים ייחודיים הכוללים פרטיות, שליטה במעבר קרני השמש או הקרנה שמסוגלת להפוך שקופה ליישומי תחבורה חכמה (כגון פרסומת, הודעות ועוד). אייל פסו, מנ"כל גאוזי: "אנחנו גאים להודיע היום על השקעה אסטרטגית גדולה זו, שמגיעה בתקופה מאוד לא פשוטה, דבר שמעיד על רמת האמון של יונדאי והמשקיעים הנוספים בגאוזי ובטכנולוגיה שלה. אנו מודים על המחויבות והתמיכה. גאוזי מחויבת לתרגם השקעה זו להמשך הצמיחה המהירה שלנו בדרך לסיפור הצלחה בינלאומי. אנו עובדים עם כמה יצרני רכב על כמה תוכניות לייצור סדרתי, וההשקעה הזאת תעזור לנו להרחיב את מאמצינו לפתח ולשווק את מוצרי החברה בכל העולם".