משרד התחבורה ורשות התקשוב הממשלתי העלו היום (ג'), בהשקה שקטה, שירות שמאפשר העברת בעלות על רכב ותשלום האגרות אונליין, בצורה פשוטה ומהירה. בכך מתייתר הצורך לבצע את ההעברה לאחר הגעה פיזית לאחד מסניפי בנק הדואר. מעתה ניתן לשלם את האגרה באזור האישי הממשלתי mygov ולבצע את העברת הבעלות מהמוכר לקונה מבלי לצאת מהבית הפרויקט פותח על ידי אגף המחשוב במשרד התחבורה, בראשות צור אהרון, מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, בשיתוף צוותים של רשות התקשוב הממשלתי. ההשקה בוצעה אמנם היום, אבל ההיערכות לכך החלה עוד לפני משבר הקורונה. איך זה עובד? במסגרת תהליך העברת הבעלות אונליין, המערכת מבקשת אישורים מהמוכר ומהקונה. לאחר שאלה מתקבלים, היא מעבירה את המוכר לביצוע תשלום האגרה אונליין ומבצעת את ההעברה בפועל. בכל שלב יכול כל אחד מהצדדים לפרוש מהעסקה במידה שהפרטים לא תואמים את העסקה המדוברת. לדברי אהרון, "המהלך מצטרף לשורה של פעולות חדשניות שבוצעו ומבוצעות לטובת שיפור השירות לאזרח, ולאפשר לו לבצע פעולות באופן עצמי, באמצעים מקוונים". הוא ציין כי זאת הפעם הראשונה ב-gov.il שבה ניתן לבצע פעולה מקוונת בין שני אנשים שרשומים באזור האישי באתר. ראש רשות התקשוב הממשלתי, שחר ברכה, ציין כי "מדובר בעוד שלב משמעותי במהפכה הדיגיטלית בשירותים הממשלתיים". מהבקשה ללימוד נהיגה ועד לטסט - ב-SMS שירות נוסף שפותח באגף המחשוב של משרד התחבורה בשיתוף רשות התקשוב הוא האפשרות להגיש אונליין בקשות ללימודי נהיגה. עד כה, הגשת הבקשה הייתה כרוכה במילוי טופס וקבלת אישורים - מרופא המשפחה ולאחר מכן ממשרד הרישוי. לדברי אהרון, מעתה, מי שמבקש ללמוד נהיגה צריך למלא הצהרת בריאות ללא צורך בצירוף מסמכים רפואיים. המשך התהליך נעשה בצורה אוטומטית באמצעות הודעות SMS שנשלחות למבקש הבקשה - החל מבדיקת ראייה, שהפכה להיות ממוחשבת ומופנית ישירות למחשב המשרד התחבורה, דרך צילום וביצוע מבחן תיאוריה, ועד לביצוע הלימוד עצמו ובסופו של דבר, הטסט. "החידוש בשירות זה הוא לא רק בתהליך אלא גם בתפיסה. הממשלה החליטה שהיא מאמינה לאזרחים ולכן, היא מסתפקת בהצהרת בריאות של התלמיד. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שמרבית האזרחים הם ישרים ולכן, יש מקום להקל עליהם באמצעות מערכות ההזדהות האישית של ממשל זמין והממשלה, שהן חזקות ביותר ומאפשרות לנו לבצע את התהליכים הללו", אמר אהרון. היועץ האסטרטגי אבנר שטראוס, מנכ"ל שטראוס אסטרטגיה, אמר כי "שירותים אלה מציגים כיצד הממשלה הופכת להיות דיגיטלית באמת לאזרח, ויש חשיבות להביא אותם לידיעת הציבור. אנשי משרד התחבורה ורשות התקשוב עבדו מסביב לשעון כדי לאפשר עלייה חלקה ומהירה".

"במובנים רבים, מלחמת העולם הראשונה היוותה את סיומה של המאה ה-19 וסימלה את הכניסה של העולם למאה ה-20. באופן דומה, מגיפת הקורונה מחוללת שינויים משמעותיים, המאפשרים את המעבר למאה החדשה, באופן מתוקשב ומתוקשר", כך אמר רפי מרגליות, סגן נשיא בכיר במיקרופוקוס העולמית ומנכ"ל הסניף הישראלי של החברה. לדבריו, "לקוחות, שותפים, אנליסטים - כולם באותה סיטואציה. הקורונה הביאה לכך שהעניינים הפכו לפשוטים ואפקטיביים. משבר הקורונה הביא לשינויים משמעותיים: ילדים מתפעלים מערכות למידה מרחוק, הורים קונים ברשת ומתפעלים זום. אני מעריך שעם סיום המשבר, ניסע פחות ונטוס פחות, אבל היעילות לא בהכרח תרד". מרגליות דיבר במפגש הרביעי בסדרת מפגשים וירטואליים על אתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה והחזרה לשגרה, שעורכת קבוצת אנשים ומחשבים. הוא ציין שיש למיקרופוקוס 40 אלף לקוחות ארגוניים והיא מונה 15 אלף עובדים. "התחלתי את דרכי במרקורי, סטארט-אפ ישראלי, ב-1998, ולא תכננתי שאמצא את עצמי באותו המקום בחלוף יותר משני עשורים", ציין. ב-2005 מרקורי נרכשה על ידי HP תמורת 4.5 מיליארד דולר וקצת יותר מעשור לאחר מכן, ב-2016, מכרה HPE את חטיבת התוכנה שלה, שהתבססה על קניית מרקורי, למיקרופוקוס תמורת 8.8 מיליארד דולר. "החטיבה שאותה אני מוביל, ניהול דילוור יישומים (Application Delivery Management), עוסקת בתחום ה-DevOps לארגוני אנטרפרייז ומניבה מכירות שנתיות בהיקף של כמיליארד דולר", ציין מרגליות. "חטיבות נוספות בחברה מספקות פתרונות לתפעול ולניהול דטה סנטרים, מוצרי אבטחת מידע, ניהול סיכונים וממשל IT, חיזוי מבוסס ניתוח, הכולל את ורטיקה, ומוצרים שקשורים לקובול ולמיינפריים". לדבריו, "חמש חטיבות המוצרים הללו עובדות גלובלית. רוב החטיבה שבראשותי נמצאת בישראל".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון הוא חלק את תובנותיו מהתנהלות ארגונים במשבר הקורונה: "ראינו הבדל עצום בין ארגונים מהמגזר הפיננסי, שמהווים מחצית מהלקוחות שלנו - שם העסקים נמשכו, על אף שהבנקים העבירו את העובדים לעבודה מהבית, ללקוחות ממגזרים אחרים. סייענו ללקוחות שהעבירו את העובדים שלהם לעבודה מהבית עם פתרונות של בדיקות עומסים, כדי לבדוק שאותם עובדים מקבלים גישה טובה ומאובטחת לרשת הארגונית. סייענו לכלל הלקוחות בהתאמת פתרונות אבטחת מידע, לדוגמה אותנטיקציה מהבית וגישה מאובטחת". "לקוחות ממגזרים אחרים", הוסיף מרגליות, "נאלצו לעבוד באופן חלקי או לא לעבוד כמעט כלל. להרץ, לקוח גדול שלנו מענף השכרת הרכב, 'נולד' אתגר חדש בשל המשבר: איפה למצוא חניות למכוניות שאינן מושכרות. ניסינו לעזור ולתמוך בארגונים השונים בשל המשבר - ופחות למכור להם תוכנה". מה עם מיקרופוקוס עצמה? מרגליות ציין כי גם מיקרופוקוס עברה לעבודה מהבית, "מה שהפך אותה להרבה יותר יעילה. פתאום, כל ישיבות ההנהלה נערכו בווידיאו, כולם רואים את כולם, אין יותר שיחות צדדיות, לא מתקשקשים על הכיסאות ועל המזגן. הפגישות הפכו לממוקדות וליעילות יותר. באתר החברה ביהוד יש 600 עובדים, שכולם עובדים מהבית, תומכים בלקוחות, בונים ומפתחים פרויקטים". "צוות משאבי האנוש בחברה הפך לחוד החנית", הוסיף. "נוצרה תקשורת עם העובדים, שבמובנים מסוימים היא הרבה אינטימית: כל אחד רואה את הבית של העובד שאיתו הוא משוחח בווידיאו".

לנובו ישראל מינתה את בנדא מגנטיק כמפיצה רשמית של קו מוצרי ThinkSmart Office, שתצטרף למערך ההפצה הרחב של חברת לנובו בתחומי המחשוב החכם. מוצרי ThinkSmart Office הם חלק מחטיבת המשרד החכם, חטיבה ייעודית בלנובו שנועדה לספק מענה לצורך הגלובלי המתגבר לפתרונות עבודה מרחוק, המתמודד עם אתגרים משמעותיים בהיבטי פרטיות, פרודוקטיביות ועבודת צוות, למול הצורך של העובדים בסביבת עבודה דינמית ובשליטה גדולה יותר בלוחות הזמנים. על רקע השינוי בהרגלי העבודה, הצורך במתן פתרונות ארגוניים לעבודה חכמה הפך משמעותי אף יותר, ועל רקע זה הוחלט בלנובו לאחד את סל המוצרים החכמים תחת גג אחד במערך הפצה ייעודי. בין המוצרים הבולטים בקו ThinkSmart Office אפשר יהיה למצוא פתרונות תקשורת מודולריים כמו ThinkSmart HUB 500, את ThinkSmart View - התקן מבוסס מסך מגע לביצוע שיחות ועידה באודיו או וידיאו באמצעות Teams/ZOOM או תחנות עבודה זעירות ממשפחת Tiny. כלל המוצרים נתמכים במעבדות יבמ עם שלוש שנות אחריות פרימייר בבית העסק בכל העולם. לדברי רונן אלבוים, מנהל שותפים עסקיים, לנובו ישראל, "בנדא מגנטיק היא חברה ותיקה ומובילה עם נוכחות בולטת בשוק, כמו גם בעלת היקף רחב מאוד של משווקים העובדים עימה. אנו משוכנעים שהצטרפותה למערך ההפצה שלנו יתרום רבות לחיזוק הנראות והנוכחות שלנו בשוק העסקי והארגוני ויסייע בהמשך ביסוס מעמדה המוביל של לנובו כספקית פתרונות המחשוב המובילה בארץ”. לדברי גיא אבן חן, מנהל חטיבת מחשוב ומולטימדיה בבנדא מגנטיק, “אני בטוח ששילוב יכולות ההפצה והשיווק של בנדא מגנטיק ומגוון המוצרים המצוין של חברת לנובו יביא להגדלה ולהרחבה ניכרת של היקף העסקים ונתח השוק המשותף בישראל".

מכונות הנשמה הפכו למכשירים המבוקשים בשל מגיפת הקורונה. הנושא העלה את השאלה: איך בית החולים יידע איזה חולה יזדקק למכונה כזאת – ומי לא? "אנו עוסקים בפיתוח מערכות שליטה ובקרה. הסבנו אלגוריתמים מתחום המודיעין הימי - לזיהוי קורונה. המהלך התחיל טרם התפרצות הנגיף, עם בתי החולים בילינסון והשרון, במטרה לחזות את הסבירות של מטופל לחלות בסרטן – ולחלופין, של מאושפז בטיפול נמרץ - לחלות באלח דם", אמר שמואל טפלר, מהנדס המערכת ב-TSG הישראלית. לדברי טפלר, "אנחנו מפתחים מערכות לשליטה ובקרה למגוון שימושים. מערכת שו"ב אוספת מידע מטווח רחב של אמצעי גילוי - מאמצעים מסורתיים כמו מכ"מים או אלקטרו-אופטיקה וכלה באמצעים מתקדמים של מצלמות וידיאו, אינטרנט של הדברים ורשתות חברתיות. המערכת מבצעת תהליכי ניתוח למידע, היתוך ומיצוי – ובסופם, מספקת תובנות למשתמש המבצעי, לטובת קבלת החלטות בתנאי לחץ ואי ודאות. למשל, מיקום עתידי של מטרה, מקום נפילה צפוי של רקטה, או התרחשות מודיעינית מורכבת, כגון הברחת אמצעי לחימה". "C2, מערכת השו"ב הימית שלנו (משחק מילים כפול – see, לראות מעבר לאופק, ו-sea, ים – וראשי תיבות של שו"ב באנגלית, י.ה.), משתמשת באלגוריתמים מבוסס בינה מלאכותית כדי לזהות מבעוד מועד תרחישים בזירה הימית. היא נוקטת שתי גישות ניתוח: הראשונה אחראית לזהות דפוסי פעולה של אובייקטים בזירה. אירוע בודד, כמו יציאה או כניסת אונייה לנמל - לא יחשוף דבר. אוסף אירועים על ציר זמן יכול להצביע על התרחשות, למשל, העברת נפט לא חוקית בין מכליות, פיראטיות ועוד. האלגוריתמים תוכננו 'לדעת' לאפיין התרחשות מסוגים שונים בשלב לימוד המערכת, ולאחר מכן, בשלב המבצעי, הם מסוגלים לנבא את סוג ההתרחשות על פי אירועים מקדימים שנופלים תחת אותו דפוס התרחשות". "לפני התפרצות הקורונה", אמר טפלר, "התחלנו בניסוי עם בית החולים בילינסון לחיזוי אלח דם. עם פרוץ המגיפה, בעצה אחת עם בית החולים הסבנו את הפיתוח לחיזוי החמרה במצבו של חולה קורונה. לטובת הניסוי קיבלנו בסיס נתונים רפואי ואנונימי, אמריקני,  MIMIC-III - עם נתונים תמימים – אך התואמים את המציאות. על בסיס הנתונים הללו כיילנו את האלגוריתם לענות לשאלה 'מה ההסתברות שמצב חולה בטיפול יידרדר והוא יזדקק למכונת הנשמה?', לאחר כשבועיים, האלגוריתם הגיע לדיוק של כ-90% במענה לשאלה". "לאחר מכן", סיפר, "עברנו לניסוי נתוני אמת בבית החולים שיבא, המחזיק נתוני אמת על חולי קורונה, כך שניתן לאמת את האלגוריתם". "קיבלנו תמיכה ממחלקת התקשוב במפא"ת, האחראית על מערכות שו"ב, וכן מרשות החדשנות", אמר טפלר. "בכוונתנו להשלים פיתוח של האלגוריתם לחיזוי בעיית מכונות ההנשמה ולשלוש בעיות נוספות: מתוך כלל האוכלוסייה, מי צפוי לחלות בקורונה? בהינתן חולה בבית, מה הסבירות שיידרש לאשפוז? ולאחר שהחולה מונשם, מהו ההליך הרפואי שיגדיל את הסיכוי להיחלצותו ממצב זה?" "הצלחנו להקים את סביבת העבודה שלנו בקלות על הענן של אמזון ווב סרביסס, AWS", אמר טפלר, "באמצעות Amazon EC2 - שהנהלים בו היו פשוטים, ברורים ומהירים. משאבי המחשוב הוקצו באופן דינמי תוך שניות. גם תצורות האבטחה וה-IP היו פשוטים להגדרה. השתמשנו ב-Amazon EBS Snapshots כדי לגבות את התוכן שלנו וב- Amazon Athena, לטובת חיבור פשוט ומהיר למאגרי מידע. עוד אנו משתמשים ב-AWS Identity and Access Management". "ההתמודדות עם אתגר הקורונה דרשה מאיתנו משאבי אחסון ומחשוב משמעותיים, בצירוף מענה לעבודת העובדים מהבית בשל המגיפה, לצד הצורך בעבודה בסביבה איכותית ומאובטחת ברמה גבוהה", סיכם טפלר, "הענן של AWS ענה לכל הדרישות שלנו. יש לנו ניסיון ממושך ומוצלח עם החברה ושירותי הענן שלה בכמה פרויקטים שערכנו בעבר".

אין זה סוד שעובדי היי-טק מבוגרים יחסית, מעל לגיל 45 ואף 40, שמתפטרים או חלילה מפוטרים מתקשים מאוד למצוא עבודה. רבים מדברים על החשיבות בשילובם בעבודה בהיי-טק, הן עקב תת הייצוג שלהם בענף, לפחות במקצועות מסוימים, והן בגלל הניסיון שיש להם, שהם יכולים לתרום ממנו לארגונים. אלא שהנתונים בשטח מדברים אחרת ואנשי היי-טק רבים בעשורים החמישי, השישי ו-ודאי השביעי לחייהם מוצאים את עצמם מחוסרי עבודה ועם דלתות הטרוקות בפניהם, גם אם טורקים להם אותן בנימוס. כדי לסייע ליזמים בגילאים האלה, איש העסקים פול מיראג' ייסד קרן על שמו, שמאתרת מיזמים של אנשים בגילאים אלה ותומכת בהם. ישי איזק, מנכ"ל קרן מיראג', אמר לאנשים ומחשבים שתמיכה ביזמים מעל לגיל 45 היא דבר חכם, כי בניגוד למה שחושבים, רוב היזמים המצליחים בתחום ההיי-טק הם בגילאים אלה. "מחקר שפורסם באמריקן אקונומיק ריוויו מטיל ספק בדעה הרווחת שאומרת שיזמים צעירים הם אלה שמצליחים לגייס הון ולייצר אקזיטים ולפיכך, הם קהל היעד הרלוונטי והמועדף ליזמות עסקית. הממצא העיקרי של המחקר הוא הגילוי שרוב היזמים המצליחים הם בני 45 ומעלה. העדויות מצביעות על כך שמייסדים מצליחים במיוחד של חברות הם כאלה שפתחו אותן כשהיו בני יותר מ-40, בעוד שמייסדים צעירים יותר מצליחים פחות. המחקר מבוסס על יותר מ-2.5 מיליון יזמים מתחומים שונים, שהקימו עסקים בארצות הברית מאז שנות ה-70. הגיל הממוצע של היזמים שנבדקו היה 42 ואילו בהיי-טק הוא היה 43". [caption id="attachment_315615" align="alignleft" width="300"] ישי איזק, מנכ"ל קרן מיראג'. צילום: יח"צ[/caption] מזה שבע שנים רצופות שהקרן מקיימת תחרות נושאת פרס כספי בישראל. "כל יזם או יזמית ישראלי.ת שהוא.היא מעל לגיל 45 רשאי.ת להשתתף בתחרות, וזה בתנאי שהיזמות שמוגשת לתחרות לא קיבלה תמיכה, מענק או פרס או סיוע כספי מכל גורם אחר ונמצאת בבעלות המלאה של המשתתף.פת. היזמות שתימצא הטובה ביותר מבחינת ההיתכנות עסקית והטכנולוגית שלה תזכה את הממציא.ה שלה בפרס של 100 אלף דולר", אמר איזק. יש לציין שהתחרות לא מוגבלת לתחום טכנולוגי כלשהו. "כל יוזמה בתחום ההיי-טק תתקבל בברכה ותיבחן לגופו של עניין", אמר איזק. עוד יצוין שהפרס לא מותנה בגובה ההשקעה המתוכננת. האם יש לכם מידע על הצלחות או כישלונות של היזמויות שתמכתם בהן בעבר? "אין לנו מידע כזה. אנחנו לא קרן הון-סיכון למטרות רווח, אלא קרן פילנתרופית. אנחנו לא מקבלים מניות במיזם ולפיכך לא עוקבים אחרי ההצלחות או הכישלונות של הזוכים". ההרשמה לתחרות נסגרת ביום ד' הבא, ה-20 במאי. ניתן להירשם אליה כאן.

אחד הנושאים היותר מדוברים בזמן משבר הקורונה הוא הלמידה מרחוק. הדיונים סביב נושא זה היו מקצועיים, אבל גם גלשו לאזורים פוליטיים ולמאבקי כוח בין ארגוני המורים לממשלה. לקראת דיון בכנסת על היערכות משרד החינוך לקורונה, בשבוע שעבר פרסם מרכז המחקר של הכנסת מסמך ובו הוא מסכם את מה שנעשה עד כה, עם הצצה והשוואה למדינות אחרות. את המחקר ערכו אתי וייסבלאין ויובל וורגן. 186 מדינות סגרו את בתי הספר בתקופת הקורונה ועברו ללמידה מקוונת, וזה השפיע על 1.5 מיליארד תלמידים. בחלק מאותן מדינות בתי הספר עדיין סגורים ובחלקן האחר, למשל בישראל, הם הולכים ונפתחים. בסך הכול, לפי המחקר, ישראל נמצאת במקום טוב. המסקנה הכללית היא שההיערכות של מערכת החינוך שלנו ללמידה מרחוק, שנבעה מהחלטת הממשלה מאמצע חודש מרץ לסגור מידית את בתי הספר, הייתה נכונה ובוצעה בלוח זמנים קצר ביותר, אפשר לומר שמהיום למחר. ב-22 במרץ, שבוע בדיוק לאחר קבלת ההחלטה, 718 אלף תלמידים השתתפו בלמידה מקוונת מדי יום. בהמשך, עד סוף מרץ, חלה ירידה גדולה, בין היתר בגלל מאבקים של הסתדרות המורים והאוצר, ומספר התלמידים שלמדו בצורה מקוונת עמד על 318 אלף. מהצד השני, המחקר מצביע על כך שהטכנולוגיה המתקדמת שאפשרה את הלמידה מרחוק מציפה קשיים מהותיים, בעיקר ברמת הנגישות של התלמידים לכלים שבעזרתם הם יכולים לבצע זאת. כלומר, הלמידה מרחוק מעצימה את הפער הדיגיטלי שממילא קיים בין תלמידים ממעמדות סוציו-אקונומיים שונים ומאזורים שונים. במציאות שבה אין בתי ספר והחינוך הוא מתוקשב, יש יותר מדי תלמידים שנשארים בצדי הדרך: ב-24% מבתי האב בישראל אין חיבור לאינטרנט וב-15.7% אין בכלל מחשב. הפער חמור במיוחד כאשר מדברים על האוכלוסייה הערבית. זאת ועוד, עורכי המחקר ציינו שמשרד החינוך לא סיפק מידע מספיק, שממנו ניתן ללמוד כמה תלמידים באזורים שנמצאים בתחתית הסולם של יישום האמצעים הדיגיטליים יכולים היו בכלל ללמוד מרחוק. מה בשאר העולם? הפער הדיגיטלי לא אופייני רק לישראל ומדינות שונות התמודדו בזמן הקורונה בצורות שונות עם הבעיה. המחקר של הכנסת משווה את הדרך שבה מנהלים את מערכת הלימודים המקוונת במקומות שונים בעולם, כאשר ההבדל המהותי הוא שלא מעט מדינות מערביות העבירו את האחריות המלאה ללימודים מרחוק למנהלי בתי הספר ומערכות החינוך המקומיות, בעוד שבמדינות אחרות, וביניהן ישראל, הניהול ריכוזי, נקבע מלמעלה ולא מאציל סמכויות. המחקר לא קובע איזו שיטה עדיפה, אבל מחקרים אחרים מראים שבמדינות שמאפשרות גמישות רבה למנהלים, נושא הטכנולוגיה בחינוך מקבל התייחסות טובה יותר, וזה בא לידי ביטוי גם בשעת החירום של משבר הקורונה. עוד מציינים החוקרים ממרכ המחקר של הפרלמנט הישראלי התייחסות של ארגונים עולמיים רלוונטיים לנושא. כך, הבנק העולמי ציין לשבח את סין, שממנה פרצה המגיפה. השלטונות בביג'ינג, שהיו מודעים לעובדה שיש במדינה אוכלוסיות רבות שאין להן מחשב, לא כל שכן אינטרנט, הקימו ענן חינוכי-ציבורי, שאליו נותבו חומרי הלימוד, והתלמידים יכולים היו להתחבר אליו באמצעות הטלפון, הטלוויזיה או כל רכיב דיגיטלי אחר, ללא תלות ברשת האינטרנט. גם ארגון ה-OECD טוען שלמידה מרחוק טומנת בחובה סיכונים ומגדילה את הפערים הדיגיטליים. שם מתכוונים גם לעשות מעשה: הארגון מתכונן להמליץ על שינויים בשיטות ההוראה המקוונת וקורא לשיתוף פעולה בינלאומי. לדבריו, שותפות בין מדינות והטכנולוגיות המפותחות ומיושמות בהן יביא להעצמת התלמידים ועובדי ההוראה, ובכך עשוי למתן את השפעות המשבר, במיוחד עבור התלמידים החלשים ביותר ובני משפחותיהם. כמדינה מובילה בטכנולוגיות האי-לרנינג, מן הראוי שגם אצלנו יתנו הגורמים הרלוונטיים את הדעת לכך. השורה התחתונה: ההיערכות של משרד החינוך, בסיוע אגף התקשוב, אפשרה מעבר מהיר יחסית מהלימודים הפרונטליים ללמידה מלאה בצורה מקוונת, שבסופו של דבר, היא הפתרון הנכון למצבים כמו הקורונה. עכשיו צריכים ראשי מערכת החינוך לחפש פתרונות יצירתיים כדי לוודא שהטכנולוגיה שמאפשרת את הלימוד מרחוק לא תשאיר בצד את אלה שסובלים מהפער הדיגיטלי.

דרור פלדברג (36) מונה באחרונה למנהל תחום פתרונות ניהול הון אנושי (HCM) וחוויית עובד בסאפ ישראל. במסגרת תפקידו, הוא אחראי על מכירות וניהול פתרונות SAP SuccessFactors ו-Qualtrics Employee Experience לכלל התעשיות. לפלדברג ניסיון של יותר מ-15 שנים ביישום מערכות משאבי אנוש וניהול פרויקטים של טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים גדולים בישראל ובחו"ל. בתפקידו הקודם הוא ניהל את המכירות וקדם המכירות ב-AKT, וקודם לכן הקים את פעילות פתרונות ניהול ההון האנושי בענן באדוונטק. פלדברג מחזיק בתואר ראשון במדעי המחשב ובתואר שני בהצטיינות עם התמחות בניהול משאבי אנוש - שניהם מהמכללה למנהל.