האם בעתיד הלא כל כך רחוק נוכל לעשות שימוש במוח מלאכותי זעיר, שעבודתו תתאפשר ללא מחשבי-על או חיבור לאינטרנט? ובכן, מהנדסי MIT עיצבו "מוח על שבב" שגודלו קטן מפיסת קונפטי, וזה עשוי לקדם את פיתוחם של מכשירי AI קטנים וניידים. "המוח על שבב" של MIT נוצר מעשרות אלפי סינפסות מוח מלאכותיות, המכונות ממוריסטורים (memristors), שהן רכיבים מבוססי סיליקון אשר מחקים את הסינפסות המעבירות מידע במוח האנושי. לטענת החוקרים, ברגע שהפיתוח החדש והמבטיח שלהם למכשירים נוירומורפיים יובנה במכשירים ניידים, הם יוכלו לבצע משימות חישוביות מורכבות, שרק מחשבי העל של ימינו יכולים לבצע. [caption id="attachment_298770" align="alignnone" width="600"] ממפלצות הענק שהם מחשבי העל של ימינו לצ'יפ זעיר בגודל קונפטי? אילוסטרציה: BigStock[/caption] במאמר שפורסם בכתב העת Nature Nanotechnology, החוקרים מסבירים כיצד פותח השבב שלהם, בהשראת המוח האנושי. המדענים, לפי דיווחיהם, השתמשו בעקרונות המטלורגיה - תחום בהנדסת חומרים החוקר את התכונות המכניות והכימיות של מתכות, ואת השיטות להפקת מתכות ועיבודן - בכדי לבנות את הממריסטורים באמצעות סגסוגות כסף ונחושת, בנוסף לסיליקון. זה מה שאיפשר להם, לטענתם, להגיע לשבב שיכול "לזכור" תמונות באופן יעיל בפרטי פרטים גבוהים מאוד. ג'יוואן קים, פרופסור חבר להנדסת מכונות ב-MIT, הסביר כי "עד כה רשתות סינפסה מלאכותיות קיימות כתוכנה. אנו מנסים לבנות חומרת רשת עצבית אמיתית למערכות בינה מלאכותית ניידות". "דמיינו שניתן לחבר מכשיר נוירומורפי למצלמה במכוניתכם, ושהוא יזהה אורות וחפצים ויקבל החלטה באופן מיידי, מבלי שתצטרכו להתחבר לאינטרנט", הדגים קים את השימוש האפשרי בהמצאה. החוקרים מבהירים כי נדרשת להם עדיין עבודה רבה כדי להגיע לתוצאות המקוות, אך המדענים בהחלט סבורים שהפיתוח יכול לסלול את הדרך למחשבי מוח מלאכותי ניידים, שידעו לבצע משימות מורכבות במיוחד בלי מאמץ וללא חיבור רשת. "ברצוננו לפתח טכנולוגיה זו בהמשך למערכים בקנה מידה גדול יותר, לביצוע משימות זיהוי תמונה. ויום אחד, ייתכן שתוכלו להסתובב כשבידיכם מוחות מלאכותיים, כדי לבצע משימות מסוג זה, מבלי להתחבר למחשבי-על, לאינטרנט, או לענן", התנבא קים.

פופולריות השיא שצברה תוכנת זום בתקופת הקורונה - עת אפשרה ועודה מאפשרת למיליוני משתמשים מדי יום לשוחח אלו עם אלו ולשמור על קשרים חברתיים, ואף על קשרי עבודה, בהיותה פלטפורמת שיחות וידיאו - היא מקור ברור לחיקוי ולקנאה מטעם ענקיות טכנולוגיה רבות. גוגל, מן הסתם, היא אחת מחברות הענק ששואפות לכבוש גם כן את יעד וזירת שיחות הווידיאו מרובות המשתתפים - השונות בדיוק בשל כך מאלו שניתן לקיים בווטסאפ. החברה, שניסתה את כוחה בתחום שיחות הווידיאו במשך שנים, מציעה למשתשמשים כיום אלטרנטיבה לשירות זום המכונה Google Meet. אבל הענקית ממאונטיין ווי מבינה היטב שבכדי לנצח את זום עליה לבדל את המוצר שלה באמצעות תוספת ייחודית. מבינה - ומיישמת. התכונה האחרונה שהתווספה ל-Meet, ושאותה מדגימה גוגל בסרטון שהועלה ליוטיוב, היא ביטול רעשים עבור ועידת וידיאו, שיכולה, לפי החברה, לחתוך הרבה מרעשי הרקע המעצבנים שבדרך כלל אנו נתקלים בהם בשיחות הללו. הכוונה היא למשל לנביחת כלב, קולות ילדים, טריקת דלתות או חלונות, ורעשי רקע אחרים, שבהחלט עלולים להפריע למהלכן התקין של שיחות הווידיאו, בעיקר אם הן עסקיות. [caption id="attachment_317174" align="alignnone" width="600"] להיט בימי קורונה. שיחות רבות משתתפים בווידיאו. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] הפיצ'ר הוכרז במקור באפריל, אך הוא מתחיל להיפתח כעת לשימוש, אם כי יכול לקחת עוד חודש עד שכלל המשתמשים יוכלו לזכות בתמורות שהוא מביא איתו. סרג' לאשפל, מנהל ניהול המוצר של G Suite, שוחח עם VentureBeat והסביר כיצד הפיצ'ר החדש עובד. הוא חשף שמדובר על תוסף מבוסס בינה מלאכותית. "חשוב לומר שהפרויקט הזה עומד על כתפיהם של ענקים," אמר לאשפל, "זיהוי דיבור והשבחתו זכו להשקעה רבה בגוגל במהלך השנים". הוא הסביר כיצד התחום קשור להסרת רעשי הרקע ואמר כי "ברגע שיש לך AI שיכולה לזהות דיבור, כנראה שאתה יכול גם להשתמש בטכנולוגיה זו כדי לאתר דברים שאינם דיבור, ולהסיר אותם מהשמע".

האיש העשיר בעולם, ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון (Amazon) זכה השבוע לתוספת לא קטנה להון שלו – של 2.6 מיליארד דולר, שנוספו ל-152 מיליארד שכבר יש לו, ולפי חישוב שטרחו לעשות בפורבס, הונו היה מסתכם היום ב-200 מיליארד דולר אילולא סיפור הגירושים שלו לפני כשנה. בזוס, בעל נתח של 12% מאמזון, מככב כאיש העשיר בעולם מאז 2017, ורק בשלושת החודשים האחרונים נוספו להונו 40 מיליארד דולר – בעקבות מגיפת הקורונה, שהותירה מיליוני אמריקנים ולא אמריקנים ספונים בבתים, ובמקום להסתובב בקניונים ובחנויות עברו לקניות מקוונות, עם נתח נכבד לחנות האונליין הגדולה בעולם – אמזון, כמובן. רק ברבעון הראשון של השנה, זינקו ההכנסות של אמזון ל-75 מיליארד דולר (זאת לצד גידול חד בהוצאות על רקע משבר הקורונה, שלא היטיבו עם התוצאות הרבעוניות הכלליות). אישתו לשעבר, מק'נזי בזוס, שקיבלה בעת הגירושין נתח שהיה שווה 38 מיליארד דולר, הגיעה היום לשווי של 49.6 מיליארד דולר. ולמרות ה"פגיעה" בהונו בעקבות הגירושים, לפי חישוב שערכו בניו יורק פוסט לפני כחודש, בזוס הוא על מסלול בטוח להפוך לטריליונר הראשון בעולם עד 2026.

אם תפנו אל אלקסה שלכם, זו ה"חיה" בתוך רמקול אקו של אמזון, או לסירי ב-iPhone ובשאר מוצרי אפל, כמו גם ל-Google Assistant המשרת את לקוחות גוגל, ותשאלו אותם "האם חיי השחורים חשובים?" תזכו בתגובה חיובית, התומכת במאבק העולמי המתרחב והנחרץ. העוזרים הקוליים מבוססי הבינה החכמה - שבעבר היו כבר מקרים רבים בהם הסתבכו בהתבטאויות מאוד לא פוליטיקלי קורקטיות - כולם זכו ככל הנראה בעדכון ברוח הזמן. הדברים מגיעים על רקע מחאת הענק עקב חניקתו למוות של ג'ורג' פלויד על ידי שוטר במיניאפוליס, ארה"ב. החברות הענקיות שעומדות מאחורי הטכנולוגיה המגבה את העוזרים מבטאות את תמיכתן בתנועת Black Lives Matter, ואלו עודכנו כך שיוכלו לענות על השאלה בלי לבטא גזענות בתגובותיהם.  זהו, לפי הדיווחים, שינוי אחרון שעשו חברות הטכנולוגיה, גם לשם סולידריות עם המחאה, וגם כדי להסב את תשומת הלב לנושא שהביא להפגנות נרחבות ברחבי ארה"ב (ובמקומות אחרים אחרים), בעקבות מותו של פלויד. [caption id="attachment_294303" align="alignnone" width="600"] "חיי השחורים חשובים", כרזת מחאה עולמית כנגד גזענות. אילוסטרציה: BigStock[/caption] הזמנים - הם משתנים לשינוי במענה שמו לב רבים, שמיהרו לדווח עליו ברשתות החברתיות. למשל, בטיקטוק הפופולרית פרסמו המשתמשים סרטונים של עצמם שואלים עוזרים חכמים "האם חיים שחורים חשובים?", ואת התשובות שניתנו להם. גם בטוויטר נצפו צילומי מסך וציטוטים של העוזרות והעוזרים הווירטואליים, בתוך שרבים מבטאים שמחה על עדכון התוכנה שבצעו הענקיות ועל ההכרה שלהן בתנועת Black Lives Matter. לפי הדיווחים, העוזר של גוגל, אלקסה וסירי לא רק נותנים מענה לשאלות אלה - הם גם מפנים משתמשים לקבל מידע מאתר התנועה ומציעים לבעליהם ללמוד יותר על הנושא על ידי ביקור ב-BlackLivesMatter.com. בנוסף הם מסבירים למשתמשים מספר עובדות, למשל, שהביטוי "כל החיים חשובים" (all lives matter) משמש לביקורת על מחאות השחורים, כמו בא לרמוז שאין צורך לייחס מיוחד ומפלה לטובה לשחורים. עוזרים וירטואליים מסוגלים לענות על שאלות רבות, אינפורמטיביות וסתם כחלק משיחת חולין, וזו הפכה למעשה לאחת מחוזקות המכירה שלהם, יחד עם היכולת לפעול כמרכז בקרה עבור מגוון מכשירים ומוצרים ביתיים חכמים אחרים. עם זאת, כאמור, לעתים קרובות הם "מסתבכים" במענה שהם נותנים לשאלות מסוימות, ולעיתים אף יכולים לספק תשובות מנוגדות לחלוטין זו לזו לאותה שאלה בניסוח שונה. החברות הענקיות מכירות היטב את הרגישות סביב תשובותיהם של העוזרים והעוזרות ומשתדלות במיוחד שלא ליפול במלכודת הזו. כך למשל, בקיץ שעבר נחשף כי סירי של אפל מתחמקת משאלות אודות פמיניזם. מסמכים שדלפו והתפרסמו בגרדיאן הבריטי הצביעו על האופן שבו העוזרת הקולית של הענקית מקופרטינו תוכנתה לטפל ב"נושאים רגישים", כגון פמיניזם, כשהמוטו הוא "להסיט את הנושא" ו"לא לעסוק בסוגיה". אלא שכעת הדברים משתנים. בעוד שהתשובות לשאלת 'האם חיי שחורים חשובים?' אינן אולי זהות בניסוחן, כל העוזרים הקוליים מסכימים באופן כללי על דבר אחד - גזענות אינה מקובלת בבית ספרם.

אפל צפויה להודיע על המעבר משימוש במעבדי אינטל למעבדי ARM בייצור עצמי שלה בכנס המפתחים שלה החודש – כך לפי דיווח בבלומברג. כנס המפתחים של אפל אמור להיפתח ב-22 ביוני ולהתקיים במתכונת מקוונת בלבד בשל מגבלות מגיפת הקורונה. השמועות על המעבר של אפל לשימוש במעבדי ARM ובייצורה מפורסמות זה כמה שנים, אבל לפי הדיווח האחרון הוא עומד להתרחש בקרוב, ומחשבי ה-Mac הראשונים עם מעבדי ARM יגיעו לשוק ב-2021. עוד מצוין בדיווח, כי כרגע יש לאפל שלושה מעבדי Mac שהיא מפתחת, המבוססים על מעבדי A14 של הדגמים הבאים של ה-iPhone – כחלק מפרויקט Kalamata שלה – פרויקט שנועד ליצור חלופה למעבדי אינטל שיהיו מבוססים על ARM, ולאחד את הפיתוח של המעבדים למכשיריה השונים, ושהלו"ז המקורי שלו תוכנן ל-2020 ונדחה ל-2021. על אף שהמעבדים אמורים להגיע לשוק בעוד חודשים, אפל צריכה להודיע על תוכניותיה לשינוי המעבדים כדי לאפשר למפתחים להתאים את התוכנה שלהם לארכיטקטורה החדשה. לפי הדיווח, ההודעה הפומבית על השינוי במעבדים הואצה על רקע האטת ביצועיה של אינטל, וגם בעקבות בדיקה פנימית באפל של מחשבי Mac עם מעבדי ARM, שהראתה שיפור גדול בביצועי המחשבים לעומת הביצועים עם מעבדי אינטל. שיפורים אלה עשויים להוביל למחשבים דקים וקלים יותר בעתיד. לפי הדיווח, מעבדי ARM ייכללו בסופו של דבר בכל קו מחשבי ה-Mac של החברה.

מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה היום (ד') כתב אישום לבית משפט השלום בראשון לציון נגד שמעון אוחיון, בן 35 מראשון לציון. זאת, בגין שורה ארוכה של עבירות הונאה שביצע באמצעות האינטרנט, תוך ניצול משבר הקורונה והביקוש למוצרי חיטוי ותברואה. על-פי כתב האישום, שהוגש על-ידי עורכת הדין שיר בן-עמי רויטמן, במהלך החודשים מרץ-אפריל 2020 הקים אוחיון שני אתרי אינטרנט, שהתחזו לאתרים לממכר מוצרים להתמודדות עם נגיף הקורונה, בשמות "אדל מרקט", www.adelmarket.com ו"פרוטקטלנד". "אוחיון שימש כמנהל הבלעדי של האתרים, אשר שווקו על ידו בכזב כחנויות וירטואליות, המחזיקות במוצרים חיוניים להתמודדות עם נגיף הקורונה. באתרים פורסמו למכירה, בין היתר, מסיכות פנים, ג'ל חיטוי ומד חום לייזר". אוחיון, כך נכתב, "השתמש בפרטי האשראי של משתמשים שביצעו הזמנות באתרים, בלא ידיעתם או הסכמתם, וביצע העברות כספים באלפי שקלים לכרטיסי אשראי ששימשו אותו ושני שותפים נוספים שלו - שטרם נעצרו בידי המשטרה". לאחר מכן, "בוצעו העברות כספים מאותם כרטיסי אשראי שאליהם הועברו הכספים אל ארנק ביטקוין ששימש את הנאשם". על פי הפרקליטות, עד למעצרו, אוחיון הונה 30 קורבנות בסכום כולל של 118 אלף שקלים. הוא גם ביצע ניסיונות לקבל במרמה עוד אלפי שקלים באותה שיטה. באישום נוסף נגדו נכתב, כי לאחר מעצרו הראשוני, אוחיון ביקש מעורך הדין שייצג אותו בתחילה, כי יעביר את נתב האינטרנט ששימש אותו לצורך הפעלת אתר אדל מרקט ממחסן שבבעלותו למקום אחר. זאת, "במטרה להכשיל את המשטרה מלאתר את הנתב". כמו כן, אותרו במחשב שלו תוכנות למחיקת היסטוריית הגלישה במחשב, כך שלא יתאפשר למשטרה להתחקות אחר פעולותיו. אוחיון נאשם בקשירת קשר לביצוע פשע, הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, העברת מידע כוזב במחשב ושיבוש מהלכי משפט. במקביל להגשת כתב האישום, הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להורות שאוחיון ייוותר במעצר בית עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, ובתנאי איסור שימוש בטלפון ומחשב. בבקשה ציינה הפרקליטות את התחכום במעשיו של הנאשם, את החשש משיבוש מהלכי משפט, את ביצוע המעשים בצוותא בדרך של חלוקת תפקידים, ואת ניצול נפגעי העבירה במצב חירום לאומי בשל התפרצות נגיף הקורונה בישראל. הפרשה נחקרה על ידי מחלקת הסייבר בימ"ר מחוז מרכז במשטרת ישראל.

מטריקס היא החברה הגדולה ביותר מבין חמש חברות ה-IT הציבוריות הישראליות, הן בהכנסות והן במצבת כוח האדם שלה - כך עולה מסיכום נתוני הרבעון הראשון שפרסמו החברות, שכולן נסחרות בבורסת תל אביב. לעומת זאת, מלם תים היא החברה היעילה ביותר מבחינת התפוקה לעובד. הנתונים מראים שמספר העובדים של מטריקס הוא 10,100 - קצת יותר מפי 2.5 מהחברה השנייה בדירוג, וואן, עם 3,900 עובדים. חילן מעט מאחוריה עם 3,800 עובדים, כשבהמשך הרשימה נמצאות מלם תים עם 3,500 עובדים וטלדור עם 2,370. מטריקס היא גם החברה עם ההכנסות הגדולות ביותר, שהגיעו ברבעון הראשון של השנה ל-974.06 מיליון שקלים, ועם הרווח הנקי הרב ביותר - 43.05 מיליון. במקום השני מבחינת ההכנסות נמצאת מלם תים עם 529.05 מיליון שקלים, אולם בסעיף הרווח הנקי היא מדורגת במקום הרביעי עם 12.37 מיליון. וואן נמצאת במקום השלישי הן מבחינת ההכנסות, עם 431.6 מיליון שקלים, והן מבחינת הרווח הנקי - 20.64 מיליון. רביעית בדירוג ההכנסות נמצאת חילן, עם 412.7 מיליון שקלים, אך נתון גבוה, של 33 מיליון, מציב אותה במקום השני בסעיף הרווחיות. טלדור רשמה את הנתון הנמוך ביותר בהכנסות - 203.92 מיליון שקלים, וברווח הנקי - 6.01 מיליון. התמונה משתנה כשבוחנים את ההכנסות (בעיקר) ואת הרווח לעובד - מה שמשקף במידה רבה את רמת היעילות של החברה. כאן, הבכורה היא של מלם תים, עם תפוקה של 151.16 אלף שקלים לעובד במהלך הרבעון, במקום השני וואן עם 110.667 אלף, שלישית חילן עם 108.615 אלף, לאחר מכן מטריקס עם 96.442 אלף ובמקום החמישי נמצאת טלדור, שכל עובד מניב לה בממוצע הכנסות של 86.042 שקלים. העובדים הרווחיים ביותר הם אלה של חילן - כל אחד מהם תרם בממוצע 8,684 שקלים לסעיף הרווח הנקי של החברה. במקום השני, ורחוק למדי מאחורי חילן, ממוקמים עובדי וואן, עם רווח לעובד של 5,292 שקלים. בהמשך הרשימה ניתן למצוא, לפי הסדר, את מטריקס, עם רווח של 4,262 שקלים, מלם תים, עם 3,534 שקלים, וטלדור, שכל אחד מעובדיה הניב לה בממוצע רווח של 2,536 שקלים.

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין, הודיעה היום (ד') על אישור עסקת המיזוג בין סלקום לגולן טלקום בתום בדיקה מעמיקה. זאת, לאחר שגם אגף התקציבים במשרד האוצר פרסם את חוות דעתו והודיע כי אינו מתנגד לו. בכך נסללת הדרך למיזוג, כאשר רק משרד התקשורת עוד צריך לתת את החלטתו, וההערכות בשוק הן שגם המשרד יאשר את המיזוג. "בחינת המיזוג הנוכחי העלתה", מציינת הממונה בהודעתה, "כי מאז שנת 2016 (אז התנגדה הממונה למיזוג) חלו שינויים בשוק, כאשר הבולט שבהם הוא כניסתה של אקספון לשוק בשנת 2018 והיותה מחוללת תחרות. שילוב כניסת מתחרה חדש עם הטמעת המצב התחרותי בשוק - ירידת שיעור ההכנסות של חברות הסלולר למנוי (ARPU), עליית מספר המעברים בין חברות סלולר והתחזקות המפעילים הווירטואליים - מלמדים על תחרות איתנה והובילו הפעם להחלטה לאשר את המיזוג". לדברי הלפרין, "העובדה שבשנת 2020 ניתן לאשר מיזוג בין שתי חברות סלולר, מיזוג אותו חסמה רשות התחרות בשנת 2016, היא תוצאה של השינויים לטובה שחלו בשוק והטמעת דפוסי התנהגות תחרותית בו. מבנה השוק ורפורמות תחרותיות מוצלחות שקידם משרד התקשורת יצרו לצרכן הישראלי שוק תחרותי, המציע לו מגוון הצעות במחירים שווים לכל נפש". בהודעתה מסבירה הרשות, כי "שוק הסלולר הוא אחד השווקים התחרותיים ביותר שיש בישראל... בחינת המיזוג העלתה כי שוק הסלולר הוא שוק שבו הוטמעה התחרות והוא מאופיין בחסמי מעבר והתרחבות נמוכים, וכמות המעברים בין החברות השונות גבוהה ועומדת על כשני מיליון מעברים בשנה. עוד ציינה הרשות, כי מאחר שבישראל פועלים בשוק שישה שחקנים על גבי שלוש רשתות סלולר, וחמישה שחקנים וירטואליים המציעים חבילות שיחה וגלישה ללקוחות מסוגים שונים, "המיזוג אינו מצמצם את מספר הרשתות הפועלות בישראל". להערכת רשות התחרות, "שוק הסלולר הישראלי יישאר תחרותי גם לאחר המיזוג. לצד השינויים המבניים שהגדילו את מספר המפעילים בישראל, חלו גם שינויים רגולטוריים ורפורמות צרכניות... בשוק נשארות חמש מפעילות שהן בעלות רשת ועוד כמה מפעילים וירטואליים". בהודעתה מדגישה הרשות את השינוי בשוק שנוצר עם כניסתה של אקספון, ומציינת כי "בחינת העלויות הנוספות שייתכן שאקספון תישא בהן לא העלתה חשש לפגיעה משמעותית בכושרה ובתמריציה התחרותיים של אקספון".