במסגרת הסיוע לעסקים קטנים שמעניקים הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה ומשרד האוצר, יינתן סיוע בסך 1,000 שקלים לעסקים שיתחברו לסיב אופטי. המעבר לעבודה מרחוק על ידי מרבית המשק הוביל לגידול בצריכת האינטרנט במהלך המשבר, שיצר עומסים רבים ותלונות על נפילות חוזרות ונשנות בתשתיות האינטרנט, מה שמחיש את  הצורך בחיבור לתשתיות מתקדמות, המאפשר קצב גלישה גבוה בשירות אמין ויציב, ההכרחי לפעילותם של עסקים קטנים. השימוש בתשתיות תקשורת מתקדמות יסייע לעסקים לקיים ולהרחיב את הפעילות הדיגיטלית באופן שבו גם אם יידרשו להפעיל את העסק מרחוק, תשתיות התקשורת יאפשרו המשך פעילות תקינה. במסגרת התוכנית, שעלותה התקציבית עומדת על 20 מיליון שקלים, העסקים יקבלו מענק בגובה 1,000 שקלים עבור כל חיבור לתשתית סיבים אופטיים שבוצע החל מאפריל 2020, ורק עבור תכנית שעלותה החודשית אינה עולה על 250 שקלים. עסקים המעוניינים להגיש בקשה למענק ימלאו טופס דיגיטלי באתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, כאשר עם שליחת הטופס, יקבל העסק באמצעות מייל "אישור זכאות", שיעמוד בתוקף  עד לתאריך 30.9.2020. המענק יינתן באופן רטרואקטיבי כנגד הצגת חשבוניות. שר התקשורת, חה"כ יועז הנדל, אמר: "אני קורא לבעלי עסקים להתחבר לשירותי סיב אופטי על מנת לאפשר יכולות טכנולוגיות חדשות לבית העסק ולפתוח הזדמנויות עסקיות נוספות ובמקביל ליהנות מהתמריץ שמעניקה המדינה לעניין".

"המעבר לנגב הוא חזון לאומי ולצה"ל יש בו חלק מרכזי. בעשור האחרון, צה"ל עבר בהיקפים גדולים מאוד, יותר מ-30,000 חיילים ואנשי קבע עברו לנגב. החלטנו שכמה שיותר מיחידות צה"ל יעברו לנגב", כך אמר הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי. כוכבי, ביקר אתמול (ג') בכמה בסיסים בעיר באר שבע, וכן קיים מפגש עם ראשי רשויות מקומיות - באר שבע, דימונה וערד, וראשי המועצות להבים, עומר, מיתר, בני שמעון וירוחם - לקראת המשך המעבר לנגב של יחידות צה"ל. לרמטכ"ל נלווה רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, וכן השתתפו בביקור אלוף תומר בר, ראש אגף התכנון ובניין כוח רב-זרועי, תת-אלוף עומר דגן, מפקד יחידת לוט"ם שבאגף התקשוב, תת-אלוף א', מפקד יחידה 8200, ומפקדים נוספים. [caption id="attachment_318881" align="alignnone" width="600"] ביקור ראש המטה הכללי בדרום לקראת המשך מעבר צה״ל לנגב. צילום: דובר צה"ל[/caption] כוכבי ביקר בבסיסים הנבנים של קריית התקשוב וקמפוס הקורסים הטרום-צבאיים של אגף המודיעין. כמו כן הוא ביקר במתקן אשלים של אגף המודיעין, שם שוחח עם חיילי הכשרת הסייבר הבסיסית. מתקן אשלים, אשר נחנך ב-2015, מאגד תחתיו קורסים והכשרות ייחודיות ומתקדמות למקצועות הסייבר באגף המודיעין ומכשיר כ-500 חיילים בשנה. עוד שמע הרמטכ"ל סקירות בשטח על תחילת הקמתה של קריית התקשוב ובתוכה גם מפקדת פיקוד הדרום. עוד ביקר הרמטכ"ל במערך הסייבר הלאומי, ביקור שתכליתו הידוק שיתוף הפעולה בין צה"ל למערך.  [caption id="attachment_318883" align="alignnone" width="600"] ביקור ראש המטה הכללי בדרום לקראת המשך מעבר צה״ל לנגב. צילום: דובר צה"ל[/caption] כוכבי הוסיף כי "בסיסים חדשים ובניינים הוקמו בשנים האחרונות מצפון הנגב ועד כמעט לעיר אילת. אגף המודיעין העביר קרוב ל-2,000 חיילים ואנשי קבע לנגב, וימשיך במגמה הזאת – זאת ההחלטה. כחלק ממימוש ההחלטה, אנחנו חייבים גם לדאוג לסידורי תחבורה סבירים והוגנים בעבור המשרתים שלנו. זה האתגר שעליו אנחנו צריכים לעבוד, ויש פתרונות שאפשר לממש אותם". [caption id="attachment_318884" align="alignnone" width="600"] ביקור ראש המטה הכללי בדרום לקראת המשך מעבר צה״ל לנגב. צילום: דובר צה"ל[/caption] קריית התקשוב תהווה חלק משמעותי באקו-סיסטם הטכנולוגי לצד פארק ההיי-טק בגב ים, אוניברסיטת בן גוריון ורובע החדשנות. קריית התקשוב תאגד בתוכה את היחידות הטכנולוגיות של אגף התקשוב, חיל האוויר ואת מפקדת פיקוד הדרום. קריית התקשוב תאפשר מענה טכנולוגי שלם של שירות בקריה התקשובית בצה"ל, לימודי תואר באוניברסיטה והשתלבות תעסוקתית בפארק ההיי-טק.

13 שנים אחרי אפל, גם גוגל רוצה להראות את מיקומם של רמזורים למיליוני המשתמשים בשירות המפות שלה. אתר Droid Life מדווח כי החברה בוחנת בימים אלה להציג ב-Google Maps אייקון של רמזור בצמתים שבהם ממוקמים כאלה. קורא של האתר ממדינת אייווה שבארצות הברית הפנה את תשומת לב עורכי האתר לבחינה הזאת של גוגל, שעדיין לא ברור האם החברה תחליט בעקבותיו לשחרר את הפיצ'ר הזה או לא. אם זה יקרה, ניתן יהיה לראות את מיקומם של הרמזורים לצד מצב התנועה בדרך, הן בהסתכלות על המפות לפני שיוצאים לנסיעה והן במהלך הניווט עצמו. כך, הנהגים יוכלו להבחין האם הדרך המרכזית למקום שאליו הם רוצים להגיע מלאה או דלילה ברמזורים, ולבחור האם לנסוע בה או בדרך אחרת. יצוין שבגרסה הנבחנת, הנהגים עדיין לא יכולים לראות את צבעו של כל רמזור, אם כי ייתכן שזה יגיע בהמשך. לעומת גוגל, אפל החלה להראות רמזורים, כמו גם שלטי עצור, למשתמשים בשירות המפות שלה כבר מהשקתו. לא ברור מה הביא את גוגל להחליט לבחון להכניס את הרמזורים גם לשירות המפות שלה, אבל אם הוא ייכנס, מדובר בעוד פיצ'ר שיכול לסייע לנהגים.

שר החוץ, גבי אשכנזי, מצא לפני ימים אחדים זמן לקחת הפסקה מהעיסוקים הדיפלומטיים ולהקדיש זמן לאחד העוגנים של היצוא מישראל - הסייבר. השר, שכרמטכ"ל לשעבר מבין בביטחון פיזי וקיברנטי כאחד, סייר בקריית הסייבר הלאומית, שמוקמת בפארק ההיי-טק גב-ים נגב שבבאר שבע. התלוו אליו לביקור אבי יעקובוביץ', מנכ"ל גב-ים, יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי, פרופ' דניאל חיימוביץ', נשיא אוניברסיטת בן גוריון, ירום אריאב, יו"ר הוועד המנהל של האוניברסיטה, ורועי צוובנר, מנכ"ל הפארק. מטרת הביקור הייתה להכיר לשר אשכנזי ולהנהלת משרד החוץ את קריית הסייבר הלאומית ההולכת ומוקמת, ואת הפעילות של החברות בפארק ההיי-טק בבאר שבע. במסגרת זו, הוא נפגש במהלך שהותו שם עם מספר יזמים ונציגי חברות סטארט-אפ שיושבות בפארק והתרשם מהאקו-סיסטם הטכנולוגי שנבנה בו. [caption id="attachment_318924" align="alignnone" width="600"] מימין: רועי צוובנר, מנכ"ל פארק ההיי-טק גב-ים נגב, שר החוץ, גבי אשכנזי, ומנכ"ל גב-ים, אבי יעקובוביץ'. צילום: Sight[/caption] בימים אלה נבנה הבניין הרביעי בפארק ההיי-טק גב-ים נגב והוא עתיד, כמו שלושת הבניינים הקיימים, לאכלס חברות היי-טק גלובליות ומרכזי פיתוח, לצד חברות סטארט-אפ בשלבים שונים. עם סיום הקמת הפארק צפויים להיכלל בו 15 מבנים. זו אינה הפעם הראשונה שבה אשכנזי מבקר בפארק ההיי-טק הדרומי. לאחר הביקור הנוכחי הוא אמר כי "אני תמיד מתרשם מההתקדמות וההתפתחות הרבה שעובר הפארק עם הזמן. מדובר בפרויקט לאומי וציוני ראשון במעלה, ונהניתי לראות את השינוי המיוחד שחל בפארק ובעיר. אין לי ספק שהחברות שזיהו את ההזדמנות וכבר הקימו כאן מרכזי פיתוח יהיו הראשונות ליהנות מפירות המאמץ המיוחד הזה, ככל שהפארק ילך וימשיך להתפתח. כמו כן, אנחנו מחויבים למהלך מעבר היחידות הטכנולוגיות של צה"ל לנגב. אני שמח לראות את חזונו של דוד בן גוריון קורם עור וגידים".

הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, החליט השבוע על זהותו של הקשר"ר הבא. זהו אלוף משנה י', המשמש כיום בתפקיד בכיר בחטיבת ההגנה בסייבר באגף התקשוב. קצין קשר ותקשוב ראשי באגף התקשוב וההגנה בסייבר אחראי על קביעת מדיניות התקשוב בזרוע היבשה של צה"ל, וכן על מתן מענה מבצעי וטכנולוגי לצורכי התקשוב השונים. עוד הוא אמון על קביעת מדיניות בנושא צופן וביטחון, קביעת פקודות ביטחון מערכות מידע, ואכיפת פקודות אלה. זאת, לצד ייצוג זרוע היבשה בפני גופים ממשלתיים ואזרחיים בנושאי תקשוב. אל"מ י' משמש כיום כמפקד מרכז המימד בחטיבת ההגנה בסייבר שבאגף. הוא בן 44, גר בקיבוץ בכרמל, נולד וגדל באור עקיבא, נשוי ואב לשלושה. הוא צפוי לעלות בדרגה ולהתחיל את תפקידו כקשר"ר בקיץ 2021. י' החל את דרכו כקצין קשר גדודי, ולאחר מכן התקדם לתפקיד קצין קשר חטיבתי. אז הוא יצא ללימודי הנדסת תעשייה וניהול עם התמחות במערכות מידע. י' היה מפקד גדוד קשר 858 במבצע עמוד ענן, בו הוביל את הגדוד בהכנת מרחב דרום למבצע, והיה מפקד גדוד קשר באוגדה 162 בעת מבצע צוק איתן. במבצע הוא ואנשיו לקחו חלק בהובלת מערך התקשוב במלחמה בעזה, פריסת מערכת צי"ד בשטח בתצורה קרבית ומתן מענה תקשובי לקצה הטקטי. לפני תפקידו הנוכחי שימש אל"מ י' כמקשא"פ (מפקד קשר פיקודי) דרום. אל"מ י' יחליף בתפקיד את תת-אלוף יריב ניר, אשר מונה לקצין קשר ותקשוב ראשי ב-2017 ונכנס לתפקידו בקיץ 2018. ניר החליף בתפקידו את תא"ל נתי כהן, שפרש מצה"ל ושימש עד לפני ימים אחדים מנכ"ל משרד התקשורת. בתפקידו האחרון שימש ניר כראש מחלקת אג"מ באגף התקשוב.

החדשנות ממוקמת באחד משלושת המקומות הראשונים בסדרי העדיפויות הניהוליים בקרב כשני שליש מהארגונים - כך על פי מחקר שערכה פירמת הייעוץ בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG). לכאורה, דובר בתוצאה לא רעה, אלא שזהו הנתון הנמוך ביותר במחקרים שעורכת החברה מאז זה שנרשם במשבר הפיננסי של 2009. ב-BCG מעריכים כי הסיבה לכך היא חוסר הוודאות הכלכלית עוד טרם פרוץ מגפת הקורונה (המחקר נערך לקראת סוף השנה שעברה ומתפרסם רק עכשיו). נתון מדאיג משהו מעלה כי רק 45% מהחברות ממקמות את ערך החדשנות בראש סדרי העדיפויות שלהן ומשקיעות משמעותית למען קידומו. לעומת זאת, ברבע מהחברות שנבדקו נמצא חוסר הלימה בין ההצהרות אודות החשיבות האסטרטגית שהן מייחסות לנושא החדשנות לבין ההשקעה בפועל למען קידומה. היתר - 30% מהחברות - לא מייחסות לחדשנות חשיבות כלל. מהנתונים עולה כי חברות פארמה ופיננסים הן המחויבות ביותר לחדשנות. כך, 56% מהחברות בכל אחד מהמגזרים הללו מגלות חשיבות רבה לחדשנות ומשקיעות בכך סכומים ניכרים. אחריהן נמצאות יצרניות המוצרים התעשייתיים וחברות הסיטונאות והקמעונאות. מנהלים רבים שהשתתפו בסקר - הרבה יותר מאשר בסקר דומה ש-BCG ערכה לפני חמש שנים - ציינו חברות שמשתייכות לתעשייה אחרת כחדשניות ביותר בתחום שבו החברות שהם מועסקים בהן פועלות. למשל, אמזון כמובילת חדשנות בתחום הבריאות או עלי באבא כמובילה חדשנית בתחום השירותים הפיננסיים. הדבר מעיד על כך שחברות רבות פורצות את גבולות הענפים שבהן הם התמקדו. החברות הבולטות ביותר בפריצת הגבולות מגיעות מתחומי התוכנה, הרכב, המוצרים התעשייתיים והכימיקלים. עוד עולה מהנתונים שהתפיסה שלפיה יש לחדשנות נוכחית משמעותית בחברות קטנות יותר מאשר באלה הגדולות איננה נכונה. כך, יותר מ-40% מהחברות הגדולות ביותר - עם היקף הכנסות רבעוני של מיליארד דולר או יותר - הן מובילות חדשנות. הדירוג מבוסס על ביצועים של יותר מ-1,000 חברות וארגונים שונים, כפי שדורגו על ידי 2,500 מנהלי חדשנות. לצידו פרסמה BCG את רשימת החברות החדשניות ביותר, על פי משתתפי המחקר. כל חברות העשירייה הראשונה מגיעות מתחום הטכנולוגיה: אפל ניצבת במקום הראשון כשאחריה, בסדר יורד, אלפבית (שיצרנית ה-iPhone וה-iPad הדיחה אותה מהפסגה), אמזון, מיקרוסופט, סמסונג, וואווי, עלי באבא, יבמ, סוני ופייסבוק.

מפגש בין קבוצות של אקטיביסטים ופעילי זכויות אזרח לבין בכירי פייסבוק (Facebook), בהם גם מארק צוקרברג, המנכ"ל, הסתיים באכזבה. נושא המפגש היה הדרישות הנוגעות לחרם הפרסום הנרחב על החברה, הכולל כבר מאות מותגים, בקמפיין העולמי עצרו-רווחים-משנאה (StopHateForProfit#) שיזמו הגופים השונים, ובו הם קוראים להפסיק את הוצאת הכספים על פרסום ברשת החברתית. בפגישה הוצגו בפני בכירי החברה הדרישות, כמו, למשל, ליצור משרה בכירה לנושא זכויות אזרח, אך החברה לא נענתה בהתחייבויות או בלוח זמנים לביצוע השינויים. רבים מן הארגונים שהשתתפו בפגישה הביעו אכזבה עמוקה ממה שהם מכנים דיאלוגים שחוזרים על עצמם ללא תוצאות. "הפגישה שכרגע סיימנו הייתה אכזבה", ציין ראשד רובינסון, נשיא ארגון Color of Change. "פייסבוק הגיעה למפגש במטרה לסמן A על נוכחות". משתתפת אחרת, מקבוצת אקטיביסטים בשם Free Press, אחת ממובילי הקמפיין להפסיק-שנאה-למען-רווחים, ציינה, כי פייסבוק עדיין לא מתייחסת ברצינות לקריאות לפעולה להחרים את החברה. "במקום להתחייב ללוח זמנים לעקירת שנאה ומידע שקרי מפייסבוק, מנהיגי החברה סיפקו אותן אמירות ישנות בניסיון להרגיע אותנו מבלי להיענות לדרישותינו", אמרה ג'סיקה גונזלס, מנכ"לית משותפת של ארגון Free Press. "פייסבוק התייחסה לפגישה שלנו כאילו הייתה לא יותר מתרגיל ביחסי ציבור". היא גם אמרה בראיון עימה, כי "אני לא יודעת עם איפגש איתם שוב עד שיעשו כמה התחייבויות". הקבוצות השונות אף הביעו ספק שהחברה אכן תבצע שינויים. "כל זה טוב כל עוד פייסבוק אכן תעשה משהו בקשר לתוכן. זה כמו ללכת לרופא, לקבל סדרה חדשה של המלצות בנוגע לתזונה שלך, ולא לעשות דבר בקשר לכך ולהתפלא מדוע אתה לא בריא יותר", אמר רובינסון. הקמפיין קורא לחברות להעמיד 10 דרישות, הנוגעות להנהלות של פייסבוק כמעט בכל היבט, החל מהפרסומות שהיא מאפשרת בפלטפורמה שלה ועד מבנה צוות המנהלים ומדיניות התוכן. למשל, הקמפיין דורש שפייסבוק תשכור מנהלים בדרג בכיר עם ניסיון בזכויות אזרח, שיאמדו את המוצרים והמדיניות של החברה בהיבטים של אפליה, דעות קדומות ושנאה. עוד דורשים מארגני החרם שפייסבוק תתחייב לבצע ביקורות לא תלויות בנוגע להפצת שנאה ומידע שקרי, להסיר קבוצות פרטיות וציבוריות המתמקדות בשנאה או באלימות ולעצור כל המלצה או גישה לקבוצות מעין אלה, ולספק לכל סורקי התוכן הדרכה בנושאי מניעת דעות קדומות ודברי שנאה בתוך 90 הימים הקרובים. בנוסף, הם דורשים שפייסבוק תחסום מודעות פרסום פוליטיות שמכילות שקרים בוטים, שגררו ביקורות על החברה בשל התרתן בעבר, והצדיקה זאת כשאמרה כי אינה רוצה לצנזר התבטאויות פוליטיות. דובר פייסבוק, אנדי סטון, פרסם תגובה לפגישה, שבה צוין, כי "הפגישה הזאת הייתה הזדמנות עבורנו לשמוע ממארגני הקמפיין ולתת שוב אישור למחויבותנו להילחם בשנה בפלטפורמה שלנו. הם רוצים שפייסבוק תהיה חופשייה מדברי שנאה, וכך גם אנחנו. אנו יודעים ששופטים אותנו על מעשים ולא על מילים, ואנו אסירי תודה לקבוצות האלה ולרבים אחרים על מעורבותם המתמשכת". גם שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של החברה, התייחסה לפגישה, וכתבה בפוסט בפייסבוק, כי "הפגישה עזרה לנו ללמוד רבות במה אנו יכולים להשתפר, והפעלנו בחברה רבות מן ההמלצות של המבקרים והקהילה הרחבה יותר של פעילי זכויות האזרח. בעוד שלא נבצע את כל השינויים שהם דורשים, נפעיל רבות מההצעות שלהם בקרוב".

סדרת מאמרים זו, שמגיעה היום לסיומה, עוסקת באחת התופעות המסוכנות ביותר בשנים האחרונות במחשוב הארגוני ובסייבר בפרט - הכופרות. אותן מתקפות שבהן ההאקרים משתלטים על המידע הארגוני ודורשים כסף לשחרורו - בדרך כלל בביטקוין. הרבה כסף, כמובן. בחלקים הקודמים מיפינו את המפה הנוכחית של מתקפות הכופר וחזינו מה צפוי לנו בהמשך השנה, לאור השפעות נגיף הקורונה. הפעם אנחנו מבקשים להתמקד בצעדים שארגונים יכולים לעשות - ורצוי שיעשו - כדי להתגונן מפני המתקפות הללו. אנחנו נמצאים בזמן פגיע במיוחד במעבר שלנו לכלכלה הדיגיטלית. לכן, ארגונים צריכים לנקוט באמצעים הדרושים כדי להגן על הרשתות והמשאבים שלהם מפני הבעיה הגוברת של מתקפות הכופר המתוחכמות. כל ארגון יכול ליישם כבר היום את הצעדים הבאים, כדי להפחית את הסיכון ליפול קורבן למתקפת כופרה ולאיומים מתקדמים אחרים. מה רצוי לעשות? יש לדאוג לעדכון רציף של מערכות ההפעלה, ההתקנים והתוכנות שלכם. הפכו זאת לעדיפות עליונה עבור העובדים המרוחקים של הארגון, במיוחד אלה המשתמשים במכשירים אישיים כדי להתחבר לרשת הארגונית. במידה שלא ניתן לעדכן התקנים מסוימים, ודאו כי יש ברשותכם את הבקרות וההתרעות הדרושות. ודאו כי בכל התקני נקודות הקצה מותקנת אבטחה מתקדמת, למשל פתרונות EDR. ודאו כי מותקנות אצלכם בקרות גישה, כמו אימות רב גורמים ופתרונות בקרת גישה לרשת (NAC). השתמשו ב-NAC כדי לבחון ולחסום מכשירי BYOD (מכשירים שהעובדים מביאים אתם למקום העבודה) שלא עומדים במדיניות האבטחה שלכם. חלקו את הרשת שלכם לאזורי אבטחה כדי למנוע את ההתפשטות של נוזקות ותקשרו את בקרות הגישה לסגמנטציה דינמית. השתמשו בכלי מלאי ורשימות IOC כדי לתעדף אילו מבין הנכסים שלכם נמצאים בסיכון הגבוה ביותר. עדכנו את חתימות ה-IPS של הרשת שלכם, כמו גם את כלי האנטי וירוס והכלים נגד נוזקות שקיימים בהתקנים שלכם. גבו מערכות ואחסנו את הגיבויים במצב לא מקוון יחד עם התקנים ותוכנות שאולי תזדקקו להם במקרה של התאוששות הרשת. ודאו כי התאוששות ממתקפת תוכנת כופר היא חלק מתוכנית ההמשכיות העסקית וההתאוששות מאסון, זהו את צוות ההתאוששות שלכם, הריצו תרגילים והקצו אחריות מראש, כך שניתן יהיה לשחזר מערכות במהירות במקרה של פריצה מוצלחת לרשת. עדכנו את אבטחת הגישה למייל ולאינטרנט כדי לבדוק ולסנן מסמכים מצורפים ואתרים בעלי חשד לנוזקות. ודאו שיש ברשותכם פתרונות CDR (ר"ת Content Disarm and Recovery) המיועדים כדי להסיר קבצים מצורפים זדוניים. השתמשו בפתרון ארגז חול כדי לאתר, להפעיל ולנתח קבצים, מסמכים או תוכנות חדשים או לא מזוהים בסביבה בטוחה. חיסמו פרסומות ואתרים של רשתות חברתיות שאינם רלוונטיים לעסק. השתמשו בגישת אפס אמון, שכוללת הערכת וירוסים, כדי שמשתמשים לא יוכלו להדביק יישומים, נתונים ושירותים עסקיים קריטיים. השתמשו ברשימה לבנה (White list) כדי למנוע הורדה או הפעלה של יישומים לא מורשים. השתמשו בפתרון CASB לניטור ובקרה של יישומי תוכנה כשירות (SaaS). השתמשו בכלי אנליטיקה מתקדמים כדי לזהות מהו מקור ההדבקה וכמה זמן היא הייתה בסביבה שלכם. ודאו שהסרתם אותה מכל ההתקנים ושהיא לא תוכל לחזור יותר. הכינו תוכנית הגנה עבור החולייה החלשה ביותר במערכת האבטחה שלכם - האנשים שמשתמשים בהתקנים וביישומים. הדרכות הן חשובות, אך מוגבלות. כלים מתאימים, כמו Gateways מאובטחים למייל, יכולים למנוע את מרבית ואף את כל מתקפות הפישינג והקבצים המצורפים הזדוניים. מנפו את האנשים, הטכנולוגיה והתהליכים כדי לאסוף במהירות מודיעין איומים לגבי מתקפות פעילות ברשתות שלכם ולפעול לפיו, תוך שימוש באוטומציה במידת האפשר. מדובר בצעד חיוני, המיועד כדי לעצור מתקפות מתקדמות שנמצאות בתנועה. נראה שאי אפשר לחסום את ההאקרים ב-100%, אבל יישום של הצעדים הללו יביא את הארגון שלכם להיות מאובטח יותר מפני מתקפות כופר. שלא נדע.