נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו מוקדם יותר השבוע, הפריכו את הסברה שלפיה ענף ההיי-טק נפגע מהמגיפה הכלכלית שהביאה אתה הקורונה פחות מענפים אחרים. התחזיות והדיווחים מהשטח אמנם דיברו על פיטורים וחל"תים גם בהיי-טק, אבל לפחות בהתחלה סברו שענף העילית של ישראל יסבול פחות מהענפים האחרים. אלא שהמציאות היא אחרת: היו פיטורים לא מעטים בהיי-טק, והם בוצעו מהר מכפי שחזו. הסנונית שבישרה את בוא הגשמים הלא ברוכים האלה הייתה אמדוקס, שהודיעה על פיטורים של קרוב ל-1,000 עובדים. אחריה באו חברות אחרות. ברב שיח שערכנו בנושא, בהשתתפות בכירים בענף, הדעה הרווחת הייתה שהפיטורים הם גלי הדף, שנובעים מחוסר הוודאות במשק. כלומר, אלה פיטורים שנובעים מניהול סיכונים ומתוך הערכה של חברות שהן לא יכולות לתכנן את המשך הפעילות. כך או כך, נתוני הלמ"ס, שמראים כי שיעור המפוטרים מההיי-טק עומד על 7.1% בהשוואה ל-4.5% בחודש שעבר, מלמדים על משבר אמיתי, ולא על גל חולף. אם נתבסס על הנתון הרשמי האחרון של רשות החדשנות, שלפיו הועסקו בענף בשנה שעברה 303 אלף עובדים, הרי שמדובר בעשרות אלפי מפוטרים. זה מספר מדאיג שמחייב התערבות ונקיטת צעדים – הן על ידי הממשלה והן על ידי ראשי הענף, ללא קשר אליה. על חלקה של הממשלה אפשר ללמוד מהדיון שהתפתח בפאנל סביב טיוטת חוק ההסדרים. ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, מנה את החורים שיש בהצעת החוק, שלכאורה מיטיבה עם הענף, אבל לא נותנת מענה לצרכים האמיתיים. בראיון שערכנו עמו אתמול חזר מרום על אותם דברים שהממשלה צריכה לעשות. לדבריו, מקבלי ההחלטות בירושלים מסתכלים על הענף דרך הפריזמה של הסטארט-אפים ומרכזי המו"פ, ושוכחים שעיקר הכסף מיצוא שהענף מכניס לקופת המדינה מגיע מהחברות ה-"שלמות", שמייצרות טכנולוגיה בישראל - הן חברות רב לאומיות כמו אינטל והן חברות ישראליות דוגמת צ'ק פוינט. החברות האלה מבוססות על מכירות בחו"ל וכרגע לא ברור מתי המנהלים ואנשי המכירות שלהן יוכלו לחזור לטוס על מנת לפגוש את הלקוחות מעבר לים. שהרי אפשר אמנם לסגור עסקאות בזום, וכך גם נעשה, אבל אין על מפגשים פנים אל פנים. על הממשלה לייצר ביקושים כאן נדרש הסיוע הממשלתי – בין אם באמצעות כסף ישר לחשבון ובין אם על ידי עידוד רכישה כחול לבן גם של ארגונים. כלומר, שלקוחות ישראליים יקנו פתרונות מחשוב מחברות ישראליות, או מחברות רב לאומיות שמייצרות כאן. זה לא תחליף מלא ולא לאורך זמן, אבל לפחות חלק מהחברות מספיק גדולות שיכולות, עם סיוע ממשלתי חכם, להחזיק את הראש מעל למים. אחד האמצעים הנוספים שהממשלה יכולה לנקוט בהם הוא לייצר ביקוש לפתרונות של חברות ההיי-טק המקומיות. המעורבות של הממשלה במכירות של שוק ההיי-טק המקומי היא יחסית גבוהה ונעה סביב ה-20% מהן. הממשלה יכולה להעלות את האחוז הזה על ידי מכרזים לפרויקטים שבהם תינתן העדפה לחברות ישראליות, גם אם הצעת המחיר שלהן תהיה גבוהה יותר מאשר של החברות הבינלאומיות שייגשו אליהם. שהרי תקופת משבר מחייבת אמצעים מיוחדים. רק שלשום (ב') אישרה הממשלה תקנות שמחייבות את המגזר הממשלתי לתת עדיפות לתוצרת כחול לבן בענף הטקסטיל. זאת החלטה טובה ונכונה, אבל למה רק בענף הטקסטיל? תופעת היבוא מחו"ל, שפגעה קשות בענף הטקסטיל, קיימת גם בענף היי-טק, רק שפה מדובר על יבוא מוחות מהמזרח הרחוק, שמועסקים על ידי חברות ישראליות במקום הראש הישראלי, שממציא לנו פטנטים. בתקופה משברית זו, חברות ההיי-טק יכולות להכשיר ולקלוט עובדים ממקצועות אחרים, שיש להם נתונים מתאימים לבצע את ההסבה המקצועית. הממשלה יכולה לסייע בכך עם הכשרות משלה. שהרי QA, כתיבת קודים, ריכוז נתונים וניתוחם נעשים בחברות ההיי-טק הישראליות גם על ידי עובדים ישראליים, ואין סיבה שלא תהיה להם בלעדיות. יבואו המקטרגים ויאמרו שהשכר של עובד היי-טק ישראלי גבוה יותר מאשר במזרח הרחוק. זה נכון, אבל שאלת עלות השכר בזמן משבר כמעט מתייתרת, כי קיצוצים בשכר ועיכוב בונוסים ושאר הטבות מבוצעים בתקופות אלה יותר ומתקבלים ביותר הבנה, לרבות, במקרים רבים, על ידי העובדים או המועמדים לעבודה עצמם. כך שזה לא מה שצריך להטריד את המעסיקים, או צריך להטריד אותם פחות. תוכנית לאומית להכשרה מקצועית כדי להניע את זה צריכה הממשלה לצאת עם תוכנית לאומית מסיבית, מגובה במשאבים כספיים, שתיתן הכשרה מקצועית להיי-טק למבוטלים שאינם מהענף. המשבר יצר הזדמנות בלתי חוזרת לתגבר ענפים ותחומים שונים, שההיי-טק הוא אחד מהם, בכוח אדם איכותי ומקומי. גם המעסיקים צריכים לשנות את הדיסקט ולהגביר את שיעור ההעסקה של אוכלוסיות שסובלות מתת ייצוג בענף ההיי-טק, כמו בני 45 פלוס, ערבים, חרדים וקבוצות אוכלוסייה אחרות. רק אתמול דיווחנו על דיון נוקב בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שבו דנו בתופעה הבלתי נסבלת של הדרת נשים חרדיות מענף ההיי-טק. נשים חרדיות החלו להיקלט בענף כבר לפני שני עשורים ומעסיקים שקלטו אותן לא רוצים היפרד מהן. ועדיין, הן סובלות מהעדר ייצוג מספיק בענף, מאלף סיבות ותירוצים. השורה התחתונה: הגידול במספר המפוטרים חייב להדליק נורה אדומה אצל מקבלי ההחלטות. הם אמנם צריכים לטפל גם במגזרים אחרים. אבל עליהם להבין שפגיעה בענף ההיי-טק, הקטר של המשק, היא פגיעה במשק כולו, בין היתר בתזרים ההכנסות מיצוא ובאקו-סיסטם הרחב שהענף מייצר.

כתב: אבי שם טוב, מנהל תחום מערכות אל-פסק APC בשניידר אלקטריק ישראל. מי לא חווה את זה, ובמיוחד בעונת הקיץ? הפסקות חשמל שפוגעות במכשירי חשמל בבית, במשרד, במעבדה, במרפאה או בחנות. אז מה עושים? התשובה: UPS המערכות המיועדות לאפשר לנו להתגבר על הפסקות חשמל נקראות בעברית מערכות אל-פסק, ובאנגלית - UPS. מדובר במערכות המבודדות את המחשב מרשת החשמל ומשמשות כמקור כוח חלופי בעת הפסקת חשמל. מכשיר האל-פסק נכנס לפעולה בזמן הפסקת חשמל ומאפשר המשך עבודה רציפה של ציוד המחשוב, כולל מחשבים, שרתים, ראוטרים, מוניטורים ועוד. UPS - תעודת ביטוח לדוגמה, הפסקת חשמל יכולה לגרום לקריסה של המחשב ולנזק למידע המצוי בדיסק הקשיח שלו. מהבחינה הזו, גם מערכת אל-פסק בסיסית יכולה לשפר פלאים את ההגנה על המחשב הנייח, ולאפשר שמירה של מסמכים במהלך הפסקת חשמל וכיבוי מסודר של המחשב. עוד מציעים מכשירי האל-פסק מענה לשורה של הפרעות חשמל נוספות, דוגמת נחשולי מתח, קפיצות מתח ומפלי מתח. אלה הפרעות שיכולות להיות קטלניות לציוד המחשוב ויכולות ליצור קלקולים דוגמת השבתת ספק המחשב, מחיקת דיסק קשיח ונזק למסך. בהיבט הזה, אפשר להשוות את מערכת האל-פסק לתעודת ביטוח, המספקת את השקט לדעת שגם אם תתרחש תקלה - החשיפה לנזק תהיה מינימלית. [caption id="attachment_319336" align="alignnone" width="600"] אבי שם טוב, מנהל תחום מערכות אל-פסק ב-APC מבית שניידר אלקטריק. צילום: גל חרמוני[/caption] מערכות למשתמש הביתי ולעסק הקטן הכוונה היא למערכת בסיסית, המשמשת להגנה וגיבוי של מחשבים, מסכים, נתבים, מערכות שמע, ציוד תקשורת בסיסי, קופות רושמות וציוד חשמלי "רגיל" אחר. מערכות אלה משמשות בעיקר את הצרכן הביתי וארגונים קטנים ובינוניים (SMB), ומחירן - החל מ-250 שקלים. דוגמאות למערכות כאלה של APC מבית שניידר אלקטריק הן BV650 ,BV800 ו-BV1000. המערכות הללו פועלות כמייצבות מתח, שפועל כל הזמן ומגן מפני שינויי מתח, שמתרחשים בישראל יותר מ-60 פעמים ביום. מדובר במכשירים קטנים, ברמת ה-Entry Level, אך כאלה שמספקים הגנה טובה, במחיר לכל כיס וללא צורך באחזקה מיוחדת של המערכת. מערכות למשתמשים העסקיים APC מבית שניידר אלקטריק מציעה סדרה של מערכות אל-פסק המשתמשות בטכנולוגיות ייצוב מתח ומיועדות לשרתים או ציוד תקשורת לארגון קטן עד בינוני. למעשה, כל עסק שיש בו עד כמה ארונות שרתים, מה שמכונה בעגה המקצועית מיקרו דטה סנטרים, יכול ליהנות מהשקט שמערכת מסוג זה מעניקה לו. ארגונים להם המערכת רלוונטית כוללים משרדים, דוגמת משרדי פרסום, ארכיטקטים, גרפיקאים, ביטוח, עורכי דין, רואי חשבון ובתי מלון. המחיר של מערכת אל-פסק בסדרה זו הינו החל מ-2,000 שקלים. SMT היא דוגמה למערכות כאלה של APC מבית שניידר אלקטריק. [caption id="attachment_319339" align="alignnone" width="600"] מקבץ מכשירי אל-פסק של APC מבית שניידר אלקטריק. מקור צילום: פורטל שניידר אלקטריק[/caption] ציוד רגיש ומערכות ארגוניות קריטיות הטכנולוגיה הבטוחה ביותר להגנה וגיבוי מסוג On Line Double Conversion מפרידה בין מתח הרשת לבין המתח המסופק לצרכן, ובכך מונעת, ביותר מ-90% מהמקרים, פגיעה בציוד בגלל שינויי המתח החשמלי. השימוש בטכנולוגיה זו מיועד להגנה וגיבוי של ציוד רגיש, או כזה שנדרשת לו רמת הגנה גבוהה במיוחד. המערכות הללו מיועדות לגיבוי של חדרי שרתים, אלקטרוניקה רגישה, ציוד רפואי קריטי, שרתים וירטואליים, מעבדות וגופי מו"פ, גופי צבא וביטחון, ומערכות אבטחת מידע. מחירן מתחיל ב-3,000 שקלים. דוגמה למערכות כאלה של APC מבית שניידר אלקטריק - SRT טיפ נוסף בחרו אל-פסק של יצרנית מקור איכותית, אמינה, שמציעה אחריות וגיבוי של אנשי מקצוע, שירות ותמיכה. למידע נוסף על מערכות אל-פסק של APC מבית שניידר אלקטריק לחצו כאן. לאיתור מפיץ מורשה של פתרונות החברה לחצו כאן.

לפי דיווח שהתפרסם ב-TechDows, גוגל (Google) תספק אופציה חדשה למשתמשי כרום, שתפחית את צריכת הדטה בעת צפייה בווידיאו זורם. התכונה החדשה, בשם LiteVideos, גם משפרת את הביצועים. התכונה כבר קיימת כיום בגירסת Canary של כרום ותשולב בגירסה הציבורית של הדפדפן מאוחר יותר השנה. לפי הדיווחים, LiteVideos היא תכונה לאופטימיזציה של חיסכון בצריכת נתונים, שמדמה תנאי גלישה של רוחב פס צר ומאפשרת הפחתה של הרזולוציה וכך צורכת פחות נתונים. המשמעות היא, שצפייה בווידיאו זורם בכרום עם הפעלת האופציה הזאת תיראה באיכות נמוכה יותר. התכונה הזאת תשולב בכל גירסאות כרום, למרות שחשיבותה גבוהה יותר למשתמשים סלולריים, אבל גם משתמשי Windows, macOS, Linux ו-Chrome OS שמשתמשים בחיבורים בנפח מוגבל יוכלו ליהנות ממנה. באופן מפתיע, מערכת ההפעלה iOS לא צוינה ככזו שתכלול גם את התכונה.

הגול מגיע למסך שלכם דקה לאחר ששמעתם צעקות "גול" אצל השכנים? חברת יס (yes) השיקה היום פיתוח חדש שלה, שלדבריה מבטל את השיהוי (Delay) הקיים בשידורי טלוויזיה אינטרנטיים. לדברי החברה, שירות yes+Live החדש יופעל בקרב לקוחות +Yes של החברה ללא עלות החל מספטמבר הקרוב, ויופעל באופן אוטומטי וללא צורך בפעולה יזומה של הלקוחות. מדובר, לפי החברה, באתגר עולמי, שספקיות הטלוויזיה בכל מדינה מנסות למצוא עבורו פתרון. השפעה של שיהוי זה משמעותית במיוחד בעת צפייה בשידורי ספורט חיים, בתוכניות ריאליטי, במהדורות חדשות, בשידור אירועים חשובים, בתחרויות וכדומה. במהלך השנה האחרונה עבדה יס בשיתוף חברת סינמדיה (Synamedia) הישראלית על הפיתוח הטכנולוגי המבטל את השיהוי, ולדברי אילן סיגל, סמנכ"ל השיווק של יס, "אנחנו הראשונים בעולם שפתרו את הדיליי הזה, והראשונים בעולם להשיק אותו". לדבריו, השיהוי נובע מההבדל בין טכנולוגיות השידור המסורתיות לבין שירותי ה-OTT על גבי רשת האינטרנט. בפלטפורמות מבוססות אינטרנט התוכן לא מוצג באופן מיידי על המסך, אלא השידור מחולק למקטעי וידיאו בני כשש שניות, כאשר הממיר שקולט אותם מבצע ראשית תהליך של "אגירה" ורק לאחר קליטה של כמה מקטעי וידיאו התוכן משודר על גבי המסך. מדובר בפער זמנים של בין 40 שניות לשתי דקות ולעיתים אפילו יותר מרגע קבלת האות עד להופעתו על מסך הטלוויזיה. "הפתרון שפיתחו החברות מבוסס על פירוק השידור למקטעים זעירים של מידע", ציין אילן. "ואותו פירוק וצמצום מקטעי הווידיאו לחלקים זעירים מאפשר הזרמה מהירה מאוד של מידע במערכות השידור, וכך התוכן מופיע על המסך ללא שיהוי". אילן ציין גם, כי "הטמעת תקן זה דרשה פיתוח יכולות מתקדמות לכל אורך מערכות השידור, אשר מאפשרות למקטעי הווידיאו הזעירים לעבור בצורה מהירה ורציפה ולהגיע למסך הטלוויזיה הביתי ללא שיהוי. במסגרת הפיתוח שודרגו ועודכנו מערכות השידור של יס במערכות ייעודיות, התומכות ומשדרות תוכן בטכנולוגיה זו". עוד ציינו בכירי החברה, כי השירות זמין כמובן באינטרנט המבוסס על סיבים אופטיים, אבל יכול להתקיים גם בכל מקום שיש בו אינטרנט רחב רגיל. השירות החדש לא יהיה זמין ללקוחות שירות Sting TV, ובתחילה יינתן רק בממירי האנדרואיד של החברה, כשבחודשים הקרובים, לאחר התיאום מול אפל, ישולב גם בקרב לקוחות שמשתמשים באפל TV. הטכנולוגיה החדשה תופעל בבתחילה ב-11 ערוצים, בהם ערוצי הספורט המובילים וערוצי השידור הישראליים העיקריים של רשת וקשת, ובהמשך יורחב ל-16 ערוצים בסך הכל, בהם גם כאן 11. לדברי רן גוראון, מנכ"ל יס, "יס היא חברת הלוויין הראשונה בעולם שהודיעה לפני כשנה וחצי על מעבר לשידורים על גבי האינטרנט, וכך, כבר במהלך השנה הבאה נהיה חברת הטלוויזיה הגדולה בישראל המשדרת על גבי רשת האינטרנט, ובפברואר 2026 ייפסקו השידורים באמצעות הלוויין עמוס 3, והחברה תעבור לחלוטין לשירות אינטרנטי".

היום, ה-15 ביולי, מציינים ברחבי העולם את יום השנה לגילוי אבן הרוזטה, צו מלכותי משנת 196 לפנה"ס, הכתוב בשלושה סוגי כתב שונים: כתב חרטומים, כתב דמוטי וכתב יווני עתיק, אשר היווה את המפתח לפענוח כתב החרטומים המצרי. מערכת כתיבה מתוחכמת זו שימשה את המצרים הקדומים לפני יותר מ-4,000 שנה כדי לתעד את סיפוריהם, אולם רק מעטים ידעו כיצד להשתמש בה לקריאה וכתיבה. [caption id="attachment_319344" align="alignnone" width="598"] אבן הרוזטה, מפתח חשוב לפענוח ההירוגליפים המצריים. צילום: באדיבות Google Arts & Culture[/caption] לרגל היום החגיגי, השיקה גוגל באפליקציית Google Arts & Culture כלי דיגיטלי חדשני שם Fabricius, המאפשר לגלות ולחקור באופן אינטראקטיבי את שפת החרטומים העתיקה. תהליך הלימוד כולל שלושה נדבכים מרכזיים: ראשית, ניתן ללמוד על שפת מצרים העתיקה באמצעות מצגת חינוכית קצרה. שנית, Fabricius מזמין לשחק ולתרגם מילים והודעות להירוגליפים (תווים או סימנים גרפיים שיוצרים דמויות מצוירות) ולשתף אותם עם חברים ובני משפחה. שלישית, Fabricius גם מציע דרכים חדשות למחקר אקדמי. עד כה, נאלצו מומחים להתעמק בספרות מקצועית כדי לתרגם ולפענח את השפה העתיקה, תהליך שכמעט ולא השתנה זה יותר מ-100 שנים. [caption id="attachment_319345" align="alignnone" width="600"] הירוגליפים צבעוניים שנמצאו על ארונו של Djedhoriufankh מהשנים 900-1000 לפנה"ס, המוצגים במוזיאון הבריטי. צילום: באדיבות Google Arts & Culture[/caption] Fabricius הוא הכלי הדיגיטלי הראשון שמשוחרר גם כקוד פתוח לתמיכה בהתפתחויות עתידיות בחקר השפות העתיקות, המפענח את ההירוגליפים המצריים בהתבסס על למידת מכונה. טכנולוגיית הענן של גוגל, AutoML Vision, שימשה ליצירת מודל ללמידת מכונה, המסוגלת להבין מהו הירוגליף. טכנולוגיה זו מאפשרת למפתחים לאמן בקלות מכונה לזהות סוגים שונים של חפצים, ובכך חוסכת זמן רב ומחליפה פעולות קידוד ארוכות וצוותים של מדעני נתונים. Fabricius קרוי על שמו של אבי האפיגרפיה, חקר הכתבים העתיקים, והוא זמין באנגלית ובערבית. הכלי נוצר בשיתוף עם המרכז האוסטרלי לחקר מצרים באוניברסיטת מקאוור, חברת התוכנה Psycle Interactive, חברת המשחקים יוביסופט (Ubisoft) וחוקרי מצרים מכל רחבי העולם. באפליקציית Google arts & Culture זמינים סיפורים נוספים הקשורים בנפלאות מצרים העתיקה, בהם סיפורו המפורסם של המלך תות אנך אמון, הפירמידות של מצרים וספר המתים. בכלי Google Classroom זמינים חומרים על מצרים העתיקה לשימושם של מחנכים. [caption id="attachment_319343" align="alignnone" width="600"] כך כותבים בחרטומית צחוק גדול... צילום: נחמה אלמוג[/caption]

נחשפה מתקפה חדשה, המהווה חלק מקמפיין ריגול בסייבר מתמשך במזרח התיכון - כך דיווחה אתמול (ג') ESET. חוקרי חברת אבטחת המידע סבורים שהקמפיין קשור לקבוצת פושעי סייבר הידועה בשם Gaza Hackers, הידועה גם בשם Molerats. לא נמסר האם ובכמה מטרות ישראליות ההאקרים הצליחו לפגוע. כלי הנשק במתקפה זו הוא Welcome Chat - אפליקציה לאנדרואיד המשמשת כרוגלה, אך מאפשרת לשוחח בצ'טים כפי שהיא מבטיחה. באתר הזדוני שמקדם ומפיץ את האפליקציה מבטיחים ההאקרים שהיא מציעה פלטפורמת שיחות צ'ט בטוחה, שזמינה ב-Google Play. אולם, כך לפי החוקרים, שתי הטענות האלה שקריות, "והטענה בנוגע ל-'בטיחות' האפליקציה היא שקר של ממש". [caption id="attachment_319373" align="alignleft" width="300"] לא לאשר. Welcome Chat[/caption] "אפליקציית Welcome Chat היא אמנם כלי ריגול, אך נוסף על החטא של גניבת המידע, התוקפים מאפשרים לכל אדם ברשת לגשת למידע האישי שנאסף באמצעותה. בנוסף, האפליקציה אף פעם לא הייתה זמינה להורדה בחנות האפליקציות של אנדרואיד", אמר לוקאש סטפנקו, חוקר אבטחת המידע ב-ESET. כך פועלת האפליקציה אפליקציית Welcome Chat מתנהגת כמו כל אפליקציית שיחות צ'ט שלא זמינה בחנויות האפליקציות הגדולות: צריך לאפשר התקנה ממקורות חיצוניים כדי להתקין אותה. לאחר ההתקנה, היא מבקשת הרשאה לשליחת וקריאת הודעות SMS, להקלטת סאונד ולגישה לקבצים, אנשי קשר ונתוני מיקום. ברגע שהמשתמש מאשר הרשאות אלה לאפליקציה, היא מתחילה לקבל הוראות משרת השליטה והבקרה שלה ומעלה אליו את כל הנתונים שהצליחה לאסוף. האפליקציה לא מעלה רק את שיחות הצ'ט שבתוכה, אלא גם את הודעות ה-SMS שבמכשיר, את היסטוריית השיחות, רשימת אנשי הקשר, התמונות, הקלטות השיחות ואת מיקום המכשיר. "לרוע מזלם של הקורבנות, אפליקציית Welcome Chat והתשתית עליה היא מבוססת לא תוכננו להיות בטוחות. המידע המועבר אינו מוצפן, ולכן הוא זמין לא רק לתוקפים, אלא גם לכל מכשיר אחר שנמצא באותה הרשת", אמר סטפנקו. חוקרי ESET ניסו לגלות האם Welcome Chat היא אפליקציה קיימת שההאקרים הוסיפו עליה נוזקה או יישומון זדוני שפותח למטרה זו בלבד. "עשינו את מיטב המאמצים כדי למצוא גרסה נקייה של האפליקציה הזו, במטרה להודיע למפתחיה על פרצת האבטחה שבה. אנחנו מניחים ברמת ביטחון די גבוהה שאין גרסה נקייה של האפליקציה הזו. כמובן, לא ניסינו ליצור קשר עם קבוצת הסייבר שעומדת מאחורי מתקפת הריגול הזו", ציין סטפנקו. אפליקציית Welcome Chat שייכת למשפחה מוכרת של נוזקות אנדרואיד, והתשתית שעליה היא בנויה נוצלה גם לקמפיין ריגול אחר, ששמו BadPatch - שגם הוא כוון למטרות במזרח התיכון. קמפיין BadPatch שויך לקבוצת התקיפה Gaza Hackers. "המידע הזה גורם לנו להאמין שגם מתקפה זו מגיעה מאותה הקבוצה", ציינו החוקרים. החוקרים ממליצים למשתמשי האנדרואיד שלא להתקין אפליקציות ממקורות שאינם החנות הרשמית של גוגל,Google Play , למעט אם מדובר במקורות בטוחים, כמו אתר אינטרנט של ספק ידוע של מוצרי אבטחה או של מוסד פיננסי בעל שם. מעבר לכך, הם ממליצים למשתמשים להיות ערניים להרשאות שהאפליקציות במכשיריהם ולהתייחס בחשדנות לכל אפליקציה שמבקשת יותר הרשאות ממה שהיא צריכה.

צירוף המילים 'עבודה מהבית' הוא המאפיין ביותר את התקופה בה אנו נמצאים וכנראה שהוא כאן כדי להישאר. אך איך אפשר באמת ליצור חוויית עבודה שלא נופלת מאיכותה מעבודה מהמשרד, עם רמת אבטחה כזו שתעניק ביטחון מלא לעובד ולמעסיק? התשובה נמצאת בפתרון האופטימלי, עליו ממליצה מלם תים ואותו היא מטמיעה ומיישמת בקרב לקוחותיה. מדובר בשילוב כוחות בין פתרון ה-VDI (ר"ת Virtualization Desktop Infrastructure) של VMware לבין התשתיות של לנובו (Lenovo), המאפשר גידול בהתאם לכמות המשתמשים מרחוק, תוך הפחתת עלויות משמעותית. הפתרון המשולב מאפשר לעובדים באמת לעבוד מכל מקום, עם תשתית יציבה ומאובטחת. סדרת שרתי ThinkAgile VX של לנובו נבדקה ונמצאה מתאימה, גם ברמת החומרה וגם ברמת התוכנה, לפתרונות - VMware Horizon VDI & VSAN. היא מאפשרת כוח עיבוד גבוה מאוד לתמיכה בפריסת יותר מכונות על גבי אותה צפיפות. פלטפורמת Horizon מבית VMWare הינה פתרון מתקדם המאפשר מענה מלא לצורך וירטואליזיית יחידות הקצה, ומספק תשתית VDI ו-Published Applications מלאה בממשק אחוד, באמצעות יכולות טכנולוגיית ה-JMP (ר"ת Just-in-Time), המאפשרת יצירת שולחנות עבודה בזמן אמיתי רק בעת דרישה, לצד חווית משתמש. למעשה ניתן ליהנות מהיתרונות של שני העולמות ולהשיג חסכון משמעותי במשאבים, רמת אבטחת מידע גבוהה וביצועים משופרים ומאידך חווית משתמש שקופה ו"רגילה" עבור משתמשי הקצה. [caption id="attachment_319316" align="alignnone" width="600"] אמנון סיני, מנהל מוצרי תוכנה במלם תים. צילום: יח"צ[/caption] שוחחנו עם אמנון סיני, מנהל מוצרי תוכנה במלם תים, אשר הסביר לנו על מה המהומה, ומהם היתרונות הגדולים בשיטה. מה זה בעצם VDI, למי זה מיועד ואיך זה עובד? "מדובר בתחנות עבודה וירטואליות, המהוות פתרון המפשט את העבודה מרחוק, במקום תחנות עבודה פיזיות, המתאים לחברות שלהן למעלה מ-250 משתמשים, כמו גם לחברות שרגישות לנושא אבטחת מידע ולאלו שזקוקות לגישה מכל מקום ולכל אפליקציה, מבלי לוותר על חוויית המשתמש. פתרון ה-VDI מאפשר וירטואליזציה של שולחן העבודה, באופן שבו כל משתמש מקבל תחנת עבודה שנמצאת בפועל על שרת מרוחק ולא במחשב הפיזי שנמצא לידו. המשתמש מקבל שולחן עבודה וירטואלי, הזהה לשולחן העבודה הרגיל שלו, כולל כל האפליקציות, מבלי לפגוע בחוויית המשתמש, ועם רמת אבטחה גבוהה ביותר. הפלטפורמה מאפשרת גישה למשתמשים מכל מכשיר (נייח, נייד, מובייל) ומכל מקום ללא שימוש בחיבור VPN המסורתי, בתוך הרשת הפנימית ומחוצה לה, כאשר משאבי המחשוב מובטחים ומאובטחים, ללא תלות ביתר המשתמשים. מהם היתרונות של הפתרון? "היתרון הגדול הוא בחיסכון בעלויות הטיפול השוטף בתחנות הקצה, מאחר שאין צורך בתחזוקה ותפעול, פעולות הגוזלות זמן רב ומשאבים מרובים לארגון. כמו כן, ישנן אפס תקלות בתחנות הקצה, כשעובדים בצורה וירטואלית. יתרון נוסף הוא נושא הגמישות. השדרוגים מתבצעים ב-One Click, גם כשמדובר בשדרוג של מאות תחנות. פעולה שהייתה לוקחת בעבר שלושה חודשים, מתבצעת בקליק אחד. זאת בנוסף להוספת אפליקציות בקליק. איך בא לידי ביטוי נושא אבטחת המידע בסביבת העבודה הווירטואלית? "תחנה וירטואלית פעילה רק בזמן העבודה של המשתמש ובסיום עבודתו, היא למעשה נמחקת ולא נשארת 'חיה' בסביבה הוירטואלית. בצורה זו, זמן החשיפה להתקפות או להדבקה קטן משמעותית, בהשוואה לעבודה מול שרתי TS שעובדים באופן קבוע מסביב לשעון וחשופים להתקפות בצורה מתמדת. מעבר לכך, כאשר תחנה יחידה ב-Terminal Server נפגעת, כל המחשבים על השרת נפגעים מאותה מתקפה, לעומת סביבת ה-VDI, בה רק VM יחיד מותקף ואינו משפיע על שאר המחשבים הוירטואליים. גם מבחינת זליגת המידע יש ל-VDI יתרון משמעותי, מאחר שהוא משמר את היחס בין משתמש בודד לתחנת עבודה וכתובת IP, ומונע בכך גישה למידע. מהו הערך המוסף של מלם תים? מלם תים הינה חברת אינטגרציה מובילה ושותפה עסקית בכירה של Vmware ושל לנובו. במסגרת זו, לחברה ניסיון מוכח בביצוע מספר רב של פרויקטים משותפים בתחום. לצוותי מלם תים מומחיות מקצועית וניסיון רב בהטמעה ויישום פתרונות טכנולוגיים והיא רואה ב-VDI פתרון מוביל, אשר יכול לסייע רבות לארגונים בשדרוגים, וכמובן בעבודה מרחוק, תוך מתן דגש רב על חוויית משתמש, ולכן החברה משקיעה רבות בהכשרת מומחים לתחום זה. לסיכום: העבודה מרחוק באמצעות VDI מתבצעת באופן מיטבי, בקלות ובפשטות, עם הרבה גמישות, אבטחת מידע מירבית ועם חוויית משתמש מלאה. כל אלו הופכים את המערכת לפתרון האולטימטיבי בשוטף, והיום יותר מתמיד!

גם האקזיטים הושפעו לרעה מהקורונה: דו"ח האקזיטים של IVC-מיתר למחצית הראשונה של 2020 מראה שמספר העסקאות שבוצעו במחצית הראשונה של השנה צנח ב-32.5% ל-52 לעומת 77 עסקאות בתקופה המקבילה ב-2019. מדובר במספר האקזיטים הנמוך ביותר במחצית הראשונה בשש השנים האחרונות. סכום העסקאות ירד ב-21% ל-5.82 מיליארד דולר בהשוואה ל-7.47 מיליארד במחצית הראשונה של 2019. ממוצע שווי העסקאות במחצית הראשונה של 2020 עמד על 112 מיליון דולר - הסכום הגבוה ביותר לתקופה זו של השנה בשש השנים האחרונות. במהלך התקופה בוצעו שלושה אקזיטים בשווי של מיליארד דולר ומעלה, ואילו מספר האקזיטים בסכומים שנעים בין 100 מיליון לחמישה מיליארד דולר היה נמוך לעומת ששת החודשים הראשונים של 2019 ועמד על תשע לעומת 23. לדברי עו"ד שירה עזרן, שותפה במשרד מיתר, "מהסתכלות על נתוני מחצית השנה הראשונה אנחנו יכולים לראות את ההשפעה המשמעותית של מגיפת הקורונה, שהביאה לירידה משמעותית בשוק האקזיטים. הנתונים הללו מתיישבים עם האווירה הכללית בקרב רוכשים, שלאור המשבר מתרכזים בשימור הכנסות ומזומן, ונמנעים משימוש בהון לצרכי רכישות. אנחנו צופים כי נמשיך לראות את מגמת הירידה באקזיטים בחציון השני של 2020". "מהצד השני", אמרה, "אנחנו רואים שבחברות רבות, תהליכי הצמיחה וההתרחבות נמשכו גם בתקופת הקורונה, ובסקטורים מסוימים אנחנו רואים פריחה שמהווה בסיס לצמיחה מואצת, כמו ברפואה הדיגיטלית, בפינטק ובאופן כללי בשירותים דיגיטליים. אלה, אנחנו מקווים, יהוו הבסיס לאקזיטים של השנים הבאות. כמו כן, בניגוד לפעילות המועטה בשוק האקזיטים, שוק ההשקעות שולח מסר אופטימי. פעילות השקעות משמעותית, יחד עם זמינות של כספי קרנות מהארץ ומחו"ל להשקעה בחברות, נותנת בסיס איתן לגידול וצמיחת חברות, ואנחנו צופים שמגמה זו תמשיך בחציון השני של 2020". מיכל זאם, חוקרת נתונים ב-IVC, ציינה כי "זו הייתה מחצית שנה חלשה יחסית מבחינת הנפקות ועסקאות Buyout, עם שלוש הנפקות ועסקת Buyout יחידה - של ארמיס, לעומת שמונה עסקאות במחצית הראשונה של 2019. הפעם האחרונה שבה ראינו מספרים בסדר גודל שכזה בעסקאות אקזיט שאינן מיזוגים הייתה במחצית הראשונה של 2016. מהצד האופטימי, הדו"ח אמנם מתרכז במחצית הראשונה של השנה, אך המחצית השנייה החלה עם שתי הנפקות - של פוליפיד ולמונייד, כאשר האחרונה השאירה חותם משמעותי עבור המשקיעים ודי יוצא דופן עבור חברות ישראליות בוול-סטריט. ניתן לקוות שההנפקה של לימונייד תסמן גל חדש של הנפקות ישראליות בוול-סטריט, וייתכן שחלק מהן יבוא לידי ביטוי כבר במחצית הנוכחית של 2020".