מהיום (א') הביטוח הלאומי החל בהעברת כספים לחשבונות הבנק של אזרחי ישראל, תחת השם "מענק לכל אזרח". לצורך כך הביטוח הלאומי מבצע בימים האחרונים תהליך של אימות ואיסוף שישה מיליון חשבונות בנק, שצריכים לכסות את כלל אזרחי המדינה. במסגרת ההיערכות לביצוע התשלומים, הביטוח הלאומי הודיע כי אין בכוונתו לבצע איסוף של פרטי חשבון בנק בשיחות טלפון. בהודעה מיוחדת שפרסם הביטוח הלאומי אמר כי "שימו לב, אנחנו לא נבקש מכם למסור לנו בשיחת טלפון פרטי חשבון בנק. לכן, אם מבקשים מכם פרטים בטלפון עבור המענק, נתקו את השיחה ודווחו למשטרה – זה לא אנחנו!". הקורונה והמשבר הכלכלי: כר פעולה נוח לביצוע הונאות סייבר  לימור גרוסמן, מומחית סייבר ואבטחת מידע בסלסטיה, המפתחת את סוויטת Q-Log להעלאת מודעות עובדים למתקפות סייבר, ציינה כי "התקופה האחרונה של התפרצות הקורונה והמשבר הכלכלי שנלווה למשבר הבריאותי, משמשת כר פעולה נוח לביצוע של הונאות סייבר מסוגים שונים. אנחנו רואים זאת בעולם, וגם כאן בישראל". לדבריה, "דגש מיוחד ניתן להשתלטות על פרטים פיננסיים, סיסמאות כניסה לחשבונות בנק אינטרנטיים, ועוד. הביטוח הלאומי מזהיר מפני גניבה של פרטים אישיים ונתונים פיננסיים רגישים באמצעות התחזות טלפונית לגורם מטעם הביטוח הלאומי. נתונים כאלה, תלוי עד כמה הפרטים שיגנבו במהלך שיחה יהיו מפורטים, יכולים לשמש עד כדי פריצה לחשבון הבנק האישי של הנפגע מהעוקץ. לחילופין, יכולים התוקפים להשתמש בפרטים כדי לבצע בעתיד מתקפת פישינג ממוקדת, שתעשה שימוש בפרטים שהתקבלו בהונאה הטלפונית". כך לדוגמה, הסבירה, "הפרטים שיגנבו יכולים לשמש תוקף פוטנציאלי כדי לבצע הדמיה של הודעה כוזבת מהבנק ובתוכה בקשה מהלקוח לבצע החלפה של סיסמאות הכניסה לחשבון וכך להשתלט עליהן. בנוסף, נדרשת גם תשומת לב של האזרחים לכך שקבוצות האקרים יכולות לבצע פנייה פיקטיבית המדמה התקשרות מטעם הביטוח הלאומי באמצעות דוא"ל, או מסרון SMS, במטרה לגנוב ולהשתלט על פרטים אישיים ופיננסיים חסויים". [caption id="attachment_319038" align="alignnone" width="600"] לימור גרוסמן, מומחית סייבר ואבטחת מידע בסלסטיה. צילום: דני שביט[/caption] גרוסמן הוסיפה כי "נדרשת כאן תשומת לב של האזרחים – גם לשיחות טלפון שמתקבלות מטעם האקרים שמתחזים לביטוח הלאומי, כאשר שיחות מעין אלה צריך לנתק מיידית, ולדווח למשטרה כפי שביקש הביטוח הלאומי. אבל נדרשת גם תשומת לב לקבלתן של פניות מזויפות מטעם האקרים שמתחזים לביטוח הלאומי ומבקשים לגנוב פרטים אישיים. הודעות מזויפות כאלה ניתן לזהות על ידי זיהוי של שגיאות כתיב בטקסט, ולוודא שלינקים בהודעה מוליכים לכתובת האינטרנט הרשמית של הביטוח הלאומי. יש לשים לב לכתובת הדוא"ל של השולח, לשמו של השולח, האם הם מוכרים והגיוניים, שגיאות כתיב, התחזות בכתובת, שפה עילגת שנובעת מכלי תרגום אוטומטי, ועוד. בכל חשד שמדובר בהודעת פישינג – אסור למסור פרטים, ויש לבצע בירור ישירות מול המוקד של הביטוח הלאומי".

למרות החרם האמריקני הגורף על החברה, הצליחה וואוי (Huawei) הסינית לקטוף את המקום הראשון בדירוג משלוחי הסמארטפונים ברבעון השני של 2020 – לראשונה בתשע השנים האחרונות שבהן חברה שהיא לא אפל (Apple) או סמסונג (Samsung) מובילות את השוק – כך לפי דו"ח שפרסמה חברת קאנאליס (Canalys). לפי הדו"ח האחרון שפרסמה חברת מחקרי השוק, וואווי מכרה 55.8 מיליון יחידות - ירידה של 5% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, אבל יותר מסמסונג, שמכרה 53.7 מיליון יחידות - ירידה של 30% יחסית לרבעון המקביל בשנה שעברה. אלה חדשות טובות לוואווי על רקע הדאגות במדינות רבות בנושא האבטחה של מוצריה, והדרתה ממוצרי טכנולוגיה אמריקניים, בהם שירותי גוגל השונים שהיא אינה יכולה להתקין במכשיריה. בדו"ח שלה ציינה קאנאליס, כי ההגבלות בארצות הברית הובילו לצניחה של 27% במכירות  החברה מחוץ לסין, אבל מכירותיה בשוק הבית שגשגו וצמחו ב-8% והיוו יותר מ-70% מסך מכירותיה. "עסקי המכשירים של וואווי התגלו כמרוויחים הגדולים מ-Covid-19", ציין בן סטנטון, אנליסט בכיר בקאנאליס, "ואילולא המגיפה היא לא הייתה מצליחה לטפס למקום הראשון". לדבריו, "וואווי ניצלה במלואו את יתרונה בהתאוששות הסינית כדי לעורר את עסקי הסמארטפונים שלה. לסמסונג יש נוכחות קטנה מאוד בסין, עם נתח שוק של פחות מ-1%, ובשוקי הליבה שלה, כמו ברזיל, הודו, ארצות הברית ואירופה צנחו עסקיה בשל התפרצויות המגיפה והסגרים שברו בעקבותיהן". עוד ציינה החברה בדו"ח, כי כיבוש המקום הראשון היה חשוב מאוד לוואווי, על רקע שאיפתה להציג את חוזק המותג שלה עבור צרכנים מקומיים, ספקי רכיבים ומפתחים. מו ג'יה, אנליסט בחברה, ציין גם, כי ההערכה היא שוואווי לא תצליח לשמר את הובלתה לטווח הארוך, והסביר, כי "ערוץ השותפים העיקרי באזורי מפתח כמו אירופה הופכים חשדנים ומשלבים פחות מכשירים ודגמים של וואווי בהיצע שלהם, ומציעים מותגים חדשים כדי להפחית את הסיכונים".

מיקרוסופט (Microsoft) הודיעה כי היא מעבירה את העוזרת הקולית החכמה שלה שלה קורטנה (Cortana) לפעול כעוזרת פרודוקטיביות, יותר מאשר לספק שירותים המתחרים בסירי של אפל (Apple), אלקסה של אמזון (Amazon) או ב-Google Assistant של גוגל (Google). קורטנה עדיין תהיה זמינה בניידים עם זאת דרך אפליקציות Outlook ו-Teams, מבית הענקית מרדמונד, אך עם מיקוד שונה.  בהודעה שפרסמה באתרה הסבירה החברה כי "קורטנה ממשיכה להגדיר מחדש את טבעו של עוזר דיגיטלי, עם חוויות חדשות המופעלות על בסיס בינה מלאכותית במיקרוסופט 365, שמזרזות את הפרודוקטיביות כדי לעזור לכם לחסוך זמן ולהתמקד בדברים החשובים ביותר". [caption id="attachment_317189" align="alignnone" width="600"] קורטנה הובסה על ידיהם. עוזרים קוליים בניידים וברמקולים. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] החברה המשיכה והבהירה כי "כשאנו מבצעים את המעבר הזה לעבר חוויית עוזרת המופעלת על ידי AI במיקרוסופט 365, עלינו להתאים את תחומי המיקוד שלנו לחדשנות ופיתוח, כדי להעניק ללקוחות שלנו סיוע במקום בו הם זקוקים לו יותר. כתוצאה מכך אנו מבצעים שינויים בכמה תכונות ופונקציות ממוקדות-לקוח בארה"ב, שבהן השימוש נמוך יותר". לפי ענקית התוכנה, "השינוי הראשון הוא סיום התמיכה בכל מיומנויות Cortana של צד שלישי ב-7 בספטמבר. ואז, בתחילת 2021, נפסיק לתמוך באפליקציית קורטנה לנייד (iOS ואנדרואיד)". מיקרוסופט הסבירה שקורטנה במתכונתה החדשה עדיין תעמוד לעזרת המשתמשים דרך התוכנות שלה, כאמור. החברה עדכנה כי בנוסף, ולאחר בחינה מדוקדקת, "החלטנו לסיים את התמיכה בשילוב השירות של קורטנה ברמקול Invoke של הרמן קרדון (Harman Kardon) בינואר 2021". היא הרגיעה את המשתמשים כי עם זאת עבדה "בצמוד עם הרמן קרדון" כדי ליצור מכשיר תואם בלוטות' בכדי לעזור למשתמשים "להקל על ההשפעה של שינוי זה. לקוחות שיקבלו עדכון קושחה מהרמן קרדון בתחילת 2021 עדיין יוכלו להמשיך להאזין למוזיקה, לפודקאסטים ולרדיו האהובים עליהם ב-Invoke באמצעות הבלוטות'. עדכון הקושחה יועבר אוטומטית להתקנים המחוברים ל-Wi-Fi תוך שישה חודשים מיום יציאתו. לאחר עדכון ה-Invoke קורטנה כבר לא תהיה נגישה במכשיר".

אפל (Apple) רוצה לבסס מעמד בתחום התשלומים הסלולריים: רכשה חברת סטארט-אפ קנדית, שיש לה טכנולוגיה ההופכת כל iPhone למסוף תשלום סלולרי, תמורת כ-100 מיליון דולר, כך לפי דיווח בבלומברג. הטכנולוגיה של החברה הנרכשת, מוביווייב (Mobeewave), מאפשרת לקונים להצמיד את כרטיס האשראי או הסמארטפון שלהם לסמארטפון אחר כדי לחולל תהליך של תשלום. המערכת עובדת עם אפליקציה ואינה דורשת חומרה נוספת מעבר לשבב NFC (תקשורת שדה קרוב - Near Field Communications), הקיים במכשירי iPhone כבר מאז שנת 2014. לפי הפרסום, עובדי החברה הנרכשת, כמה עשרות, יישארו בה וימשיכו לעבוד באתר החברה שמחוץ לעיר מונטריאול, וגם התבקשו לא לדבר על התשלום שיקבלו בעקבות הרכישה. דובר של אפל פרסם הודעה – ההודעה הסטנדרטית של אפל בנוגע לרכישותיה - ובה נאמר, כי "אפל רוכשת מדי פעם חברות טכנולוגיות קטנות, ובאופן כללי אינה דנה במטרותיה או בתוכניותיה". לאחר שיש לה את אפליקציית Pay כבר מאז 2014, וגם כרטיס אשראי משלה שהושק בשנה שעברה, השילוב של מוביווייב בשירותיה יאפשר לכל אחד שיש שלו iPhone לקבל תשלום בלי לרכוש כל חומרה נוספת. בכך פותחת אפל חזית מול יצרניות מסופי התשלום הסלולרי, שמוצריהן עשויים להתייתר ככל שיחדרו לשוק יותר ויותר קמעונים שישתמשו בשירות שאפל תציע. בשנה שעבר חברה סמסונג (Samsung) למוביווייב במטרה לאפשר למכשירי הסלולר שלה להשתמש בטכנולוגיה, וזרוע ההשקעות של סמסונג היא אף אחת המשקיעות בסטארט-אפ, שגייס עד לרכישתו כ-20 מיליון דולר.

"להערכתי, המיתון יהיה ארוך יחסית ויסתיים בסוף 2022. ככלכלן, אני יודע שלא ניתן לצאת מגירעונות כה עמוקים במהירות. הדיגיטל יביא תועלות, ואולי ישנה את כללי הכלכלה הרגילה, כך שניחלץ מהר יותר. בגירעון העצום שבארץ ובעולם נכנסו אליו - יהיה קשה מאד להחזיר את המשק למצב של 2019. לא יהיו תקציבים שיאפשרו את המשך ההשקעות בתשתיות ואת הנעת גלגלי המשק חזרה - אין אלכימיה. יידרשו הליכי חשיבה מעמיקים איך להגיע ליותר יעילות תפעולית, לצמצם ולשנות דפוסי חשיבה, כך שפעילות דיגיטל בארגון תתבצע ביעילות - ובמינימום מגע יד אדם. רק כך יגיע ערך תחרותי, בעולם בו כולם מתחרים בכולם באגרסיביות", כך אמר בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן. לדבריו, "השיח בן העשור, בין ההנהלה וה-IT על הדיגיטל, חווה התעצמות גדולה השנה. מעוד נושא, חשוב ככל שהיה, הוא הפך לחשוב ביותר, וכמעט בלעדי בשיח ההנהלה. זה משנה את מיצוב ומעמד המנמ"ר.ית והופך אותם לחשובים ביותר בהנהלה, ולעיתים אף לקובעי מדיניות ההשקעה הכוללת בארגון. מגמה זו באה בשילוב המעבר לענן והדיגיטיזציה שכל ארגון חווה, שקיבל דחיפה עם משבר הקורונה. בארבעת החודשים האחרונים ידינו היו עמוסות כפי שלא היו מעולם", "ההיבטים הכלכליים של המשבר", אמר, "יביאו לצמצומים בתקורות הארגונים ולתשומת לב לאפיקי ההוצאות. כדי לעמוד בדרישות אלו בשוק היפר-תחרותי, יש ליישם שני מענים: התעצמות המעבר הדיגיטלי של הארגון, כמו גם מעבר לביסוס מערך מיקור חוץ משמעותי, כך שתתאפשר גמישות תפעולית ומינוף יכולות, כפי שראינו במקרה של אינטל (Intel)". לדבריו, "אנו עוסקים רבות בהעברת פעילויות בארגונים למיקור חוץ, בין השאר בבנקים ובחברות ביטוח. המהלך מקבל רוח גבית מהרגולטור. מבלי שנגיף הקורונה 'התכוון', הוא הביא להעצמת תהליך שכבר החל לפני כמה שנים, של מיקור החוץ". אמן היא מקבוצות ה-IT הוותיקות בישראל, היא נוסדה כבר ב-1972, וכיום מונה 2,500 עובדים, מהם 1,800 בארץ, והשאר בחברות בנות בארה"ב, בריטניה, סרביה, רוסיה ופולין. "מסורתית, אנו מרוכזים בארגוני אנטרפרייז", ציין פסטרנק, "יותר מ-90% מהפעילות שלנו מכוונת למגזרי הפיננסים, טלקום, קמעונאות, ממשלה ומגזר ציבורי. עולם הביטוח, יותר ממגזרים אחרים, עובר מהפכה דיגיטלית, ואנו שותפים משמעותיים בה. המהפכה תגרום לעבודה יעילה יותר, אוטומטית ודיגיטלית, ותדרוש מסוכני ביטוח להמציא את עצמם מחדש". לדבריו, "בימים אלה אנו עורכים פרויקטי דיגיטל, בין השאר, בארגוני פיננסים ואשראי, בתחום המסחר והסליקה וכן ביצירת מוצרים חדשים שחלקם נובע מתובנות עידן הקורונה. גם בנקים וחברות ביטוח בינוניות, דוגמת בנק ירושלים, בנק יהב, דלק מוטורס, איילון ביטוח, הכשרה - מבינות את גודל הפוטנציאל המונח לפניהן בשל השקעות בטכנולוגיה. עוד אנו עורכים פרויקטי המשכיות עסקית, עם סיטריקס (Citrix) ורובריק (Rubrik), פרויקטים בעולמות השירות וחוויית הלקוח בקונטקט סנטר, עם טוויליו (Twillio) ו-KMS lighthouse. עולם הסייבר קיבל דחיפה משמעותית בשל המעבר לפעילויות מבוזרות ושם אנו עובדים עם פאלו אלטו (Palo Alto Networks) ואקסליון (Accellion)". "משבר הקורונה משפיע על שוק ההון באופן ישיר" "באחרונה", ציין פסטרנק, "השקענו מיליוני שקלים באפליקציית רובין (Robin) לניהול הפנסיה והביטוח, עם 'רובין לעסקים'. נחדור לשוק העסקי ונבנה עבור גופים, עובדיהם ולקוחותיהם ביטוחים פנסיוניים מותאמים לצרכי העמית. משבר הקורונה משפיע על שוק ההון באופן ישיר, מה שמדאיג לא מעט אזרחים המחפשים פתרונות דיגיטליים מהירים - כדי לדעת מה מצבם ומה עליהם לעשות על מנת למקסם את הפנסיה שלהם ולהפחית את הסיכון אליו נחשפים החסכונות ארוכי הטווח שלהם. חטיבת הדיגיטל שלנו תהיה אמונה על המשך אפיון, עיצוב ופיתוח האפליקציה והפלטפורמה. אנו מעין 'רובין ישראל'. המערכת מאפשרת איסוף נתונים מהמסלקה הפנסיונית ומחברות הביטוח, וכן מגוון תהליכים דיגיטליים בלא צורך בהתערבות אנושית או טלפונית. לאפליקציה יש כ-150,000 משתמשים והיא זוכה לציון של 4.8 מ-5 בחנויות האפליקציה". "הקבוצה", הסביר פסטרנק, "במצב הוני טוב, ולכן אנו סורקים את השוק לרכישת עוד חברות. אנחנו רוצים להוביל, ונמצאים בימים אלה במו"מ מול 6-7 חברות, בתחומים משלימים לפעילות שלנו, בארץ ובעולם".

"השקעות בסיבים אופטיים, בפריפריה והאצת דור 5 הם תנאים הכרחיים ליכולת ההתמודדות של מדינת ישראל עם גל נוסף של הקורונה, שעלול להביא עמו סגרים והגבלות בדומה לגל הראשון", כך אמר תא"ל (מיל) נתי כהן, שפרש באחרונה מתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת. כהן דיבר בכנס הווירטואלי תשתיות 2020 של אנשים ומחשבים שנערך בשבוע שעבר. כהן סקר את הפעילות של משרד התקשורת בתקופת הסגר ואת הפעולות שנעשו כדי לשמור על רציפות תפקודית של כל ספקי התקשורת והתשתיות, כדי שיאפשרו תקשורת ניידת ואינטרנטית רציפה ואמינה. "הגל הראשון הוכיח, שמדינת ישראל הייתה ערוכה מבחינת תשתיות ברמה הכללית, אבל היו ועדיין יש פערים וקשיים אצל אוכלוסיות מודרות, כגון חרדים, ערבים ובדווים", אמר כהן. "הבעיה הייתה בעיקר בכל הנושא של לימוד מרחוק. אוכלוסיות אלו משתמשות בטלפונים ניידים כשרים מדור 2 ו-3, ואין שום תשתית סלולרית שיכולה לתמוך בהיקפים עצומים כל כך של שימוש במגזרים אלו בתשתיות". לדבריו, המשרדים השונים עושים מאמצים כדי לאפשר לאותם ילדים במגזרים אלו להשתתף בלימוד מרחוק בתחילת שנת הלימודים הבאה. לגבי ההיערכות לגל הראשון, אמר כהן "בפגישת כל מנכ"לי המשרדים ב-14 במרס במשרד האוצר, כאשר הובהר לנו כי הולכים לסגר, האתגר המרכזי שלנו היה לנהל נכון את המשבר, לקבל החלטות נכונות וברורות תוך כדי האירוע ולהיערך ליום שאחרי. המענה הארגוני הראשון שציין כהן הוא הקמת משל"ט שינהל את כל המערכות, יבדוק, ינטר ויוודא, שכל ספקי התשתיות והתקשורת שקשורים בהם אכן מסוגלים לענות על הביקושים, והיכן שצריך היה להתערב, או לשנות הוראות ותקנות, הדבר נעשה באופן מיידי. מה שאפשר את הפעילות הזאת, לדבריו, היה מהלך משולב עם משרד הבריאות, מל"ל ויתר הגורמים, שהחריגו את ענף התקשורת, כולל עובדי חברות הסלולר והתקשורת ואפשרו להם לעבוד הן במתקנים והן אצל לקוחות. המעקב היה ברמה יומית, כאשר כל אלו שאיישו את מרכז השליטה קיבלו דיווחים שוטפים, וכל בעיה שעלתה קיבלה מענה על ידי האנשים שישבו שם, נציגי אגפים, נציגי משרדים, דוברים, ועוד. "מהר מאוד הבנו כי תמונת המצב אינה אחידה", המשיך כהן. "מצד אחד היו מגזרים עסקיים שהיו מורגלים לעבודה מרחוק, אבל מצד שני יש מגזרים שכל הנושא של עבודה בצורה מקוונת לא היה קיים אצלם, בין היתר באותם מגזרים מודרים". "ברמת הפעילות של החברות המפעילות וספקי ISP, הנחינו אותם לקבוע סדרי עדיפויות חדשים", אמר כהן. המשמעות היא לעזוב את כל הפעולות השיווקיות וכל הפעולות שקשורות בתחרות בין החברות ולתת דגש על תמיכה בתקלות, מתן מענה לביקושים ושירות ללקוחות", הסביר. המשרד עצמו טיפל בסוגיות כמו תעריפים של חבילות, שנועדו להקל על הלקוחות, בעדכון סכומי ערבויות, הקלות ברגולציה על האינטרנט ועוד. ואכן, הביקושים לשירותי תקשורת גדלו בזמן הגל הראשון ב-30% לעומת תקופות רגילות. "כל יום ניטרנו את יכולת הקיבול של הרשתות, והיכן שהיה צריך שחררנו צווארי בקבוק ביחד עם החברות", אמר כהן. שימוש שיא בזום נרשם בליל הסדר וביום הזיכרון. "ביצענו היערכות מקדימה עם חברות הסלולר וחברות התשתיות, וזה בהחלט סייע, וראינו את העומסים הרבים באותם ימים", אמר כהן בין הגל הראשון לשני, סיפר כהן, כי המשרד האיץ פריסת סיבים, השלים את ההיערכות למכרז דור 5, ופרסומו מתוכנן לימים הקרובים. "אני צופה שבחודשים הקרובים תהיה האצה בפריסת סיבים על ידי בזק וחברות שאינן בזק, המשך השקעות בפריפריה על ידי הלוואות ומימוש מכרז דור 5 באופן מהיר יותר מאשר אנו רואים היום", הוא סיכם.

אחרי רבעון ראשון של תוצאות מעורבות, אמזון פרסמה בסוף השבוע דו"חות מצוינים לרבעון השני ולמחצית הראשונה של השנה, עם גידול דו ספרתי בשתי התקופות בהכנסות וברווחיות כאחד. המגבלות שמוטלות על הציבור כדי לבלום את התפשטות נגיף הקורונה עושות טוב לחברה, עקב הגידול החד בפעילות האונליין שהן הביאו, ובכלל זה בקניות ברשת. בשוק ההון מודעים לכך והביקוש למניה של אמזון רק עולה: עם פרסום התוצאות, המניה של החברה בוול-סטריט עלתה ב-6% ומאז יוני 2019 היא נסקה ב-63%. העלייה בשער המניה של אמזון הגדיל ביום אחד בלבד את הונו של האיש העשיר ביותר בעולם - מייסד ומנכ"ל החברה, ג'ף בזוס - ב-10 מיליארד דולר ל-189 מיליארד. אמזון ידועה כחברה שיודעת להשקיע כדי לקדם את פעילותה, ואמנם, במהלך המחצית הראשונה של השנה ההוצאות שלה זינקו ב-33.7%, או 38.9 מיליארד דולר, ל-154.5 מיליארד. עם זאת, ההכנסות גדלו בסכום גבוה יותר - 41.3 מיליארד דולר, או 33.5% - ל-164.4 מיליארד. כתוצאה מכך נרשמו עליות יפות גם ברווחיות: הרווח התפעולי גדל ב-31% ל-9.8 מיליארד דולר והרווח הנקי - ב-25.75% ל-7.77 מיליארד. החברה רשמה תוצאות טובות מאוד גם ברבעון השני של השנה: ההוצאות גדלו במהלכו ב-37.7% ל-83.1 מיליארד דולר וההכנסות זינקו ב-40.2% ל-88.9 מיליארד. מתוכן, מכירות המוצרים נסקו ב-40.1% ל-50.2 מיליארד דולר ומכירות השירותים האמירו ב-40.4% ל-38.7 מיליארד. כתוצאה מהפער בין הגידול בהוצאות לזה שנרשם בהכנסות, הרווח הנקי של החברה כמעט שהכפיל את עצמו - הוא זינק ב-99.7%, ל-5.2 מיליארד דולר. הרווח למניה צמח ב-97.3% ל-5.22 דולר. הגידול ברווחיות בא לידי ביטוי בזינוק של קרוב לפי ארבעה בחבות המס, שגדלה ל-984 מיליון דולר. נתונים נוספים מראים שההוצאות הגולמיות זינקו ב-44.9% ל-52.7 מיליארד דולר, הרווח הגולמי עלה ב-33.9% ל-36.3 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 40.77%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו עלייה של 26.8% ל-30.4 מיליארד דולר והרווח צמח ב-89.5% ל-5.8 מיליארד. בזוס הביע סיפוק מהתוצאות ואמר כי "היה לנו רבעון מדהים נוסף. כצפוי, הוצאנו יותר מארבעה מיליארד דולר בהוצאות הקשורות למשבר הקורונה, במטרה לשמור על בריאות העובדים ולהבטיח זרימה שוטפת של ההזמנות של הלקוחות". יצוין כי באפריל האחרון פסק בית משפט בצרפת שאמזון לא עשתה די כדי להגן על עובדיה מפני הקורונה. בתגובה על כך, החברה סגרה את המחסנים ומרכזי ההפצה שלה במדינה ל-35 יום, עד שהגיעה להסכמה עם ארגוני העובדים במדינה, שכתוצאה ממנה פתחה את המתקנים שלה בצרפת בחזרה.

הפריצה לטוויטר, שנחשפה באחרונה, עוררה הדים רבים בכל העולם. בין היתר, היא הטרידה לא מעט מנכ"לים, ששאלו את עצמם, בפעם המי יודע כמה, כיצד הם יכולים להיות בטוחים שהארגון שלהם לא יהיה חשוף לסוג כזה של פריצה כל כך משמעותית. מאמר שכותב שורות אלה קרא באחרונה באחד האתרים העוסקים בסייבר מעלה כמה תובנות שמתאימות גם למנהלים ישראליים. כותבו טוען כי לפני שהמנכ"לים ישאלו את מי שצריך האם הארגונים שלהם מוכנים ומוגנים, מוטב שיבדקו את עצמם ואת תהליכי קבלת ההחלטות שלהם בכל מה שקשור למוכנות של הארגון. המנכ"לים מודאגים כעת מפני שלאורך תקופה ארוכה הם לא מקשיבים לאנשים שלהם, ולפעמים נאחזים ביועצים חיצוניים, שמפתים אותם בפרסומים על דירוגים שונים בטבלאות שמדברות על מוכנות ארגונים לסייבר. כאשר הנושאים מגיעים לחדרי הדיונים, אנשי המקצוע בארגון תמיד צריכים להתגונן או לתת תשובות על כל מיני סיפורים שיועצים למיניהם לחשו על אוזניהם של המנכ"לים, ולמעשה פוגעים באמינות שלהם. מנהלי אבטחה מתארים את הדיונים האלו כקרבות פוליטיים ביחסי כוחות לא שווים. הטענה השכיחה היא שמנכ"לים סבורים שאבטחה של מערכות הארגון שלהם היא מטרה בפני עצמה. זוהי כמובן טעות, כי בסופו של דבר, כל מנכ"ל מקבל החלטות על פי ניהול סיכונים, ההשקעה, החזרה והתמורה. אבטחת הסייבר נתפסת אצלם כעוד רכיב שחשוב לבניית העסק, ולא פעם הם רואים בזה השקעה. הם מסתכלים על הסביבה העסקית שלהם ורוצים להיות ממוצעים. זה שהמנהלים של המתחרים שלהם לוקים באותו חוסר מודעות כמו שלהם לא משפיע עליהם מרבית המנכ"לים לא מתוגמלים על כך שהם הצטיינו בהגנת סייבר. הם יכולים אמנם לאבד את משרתם בגלל פריצת סייבר משמעותית, אבל זה לא נמצא מספיק על סדר היום שלהם ולא של מועצות המנהלים, הבוסים שלהם. הדבר נכון לחברות במגזרים עסקיים שונים ולא בחברות טק, שם נושא הסייבר תופס חלק אינהרנטי וחשוב. הגנה על ארגון היא תהליך; מנכ"לים לא אוהבים תהליכים במקרים שבהם נשקפת סכנה מוחשית לארגון, המנכ"לים מתפתים להשקיע במוצר, ולא משנה כמה זה יעלה. הם חושבים שהם ישקיעו במוצר שמביא "פתרון קסם" להגנת סייבר, כאן ועכשיו, והכול יהיה בסדר. אלא שמומחי אבטחה יודעים להסביר שהגנה על ארגון היא תהליך ולא מוצר. אבל, מרבית המנכ"לים לא אוהבים לנהל תהליך. הם יודעים שבדרך כלל, כשהם יכניסו לסעיף ההוצאות בדיווח למועצת המנהלים שהם השקיעו במוצר אבטחה, לרוב הם יקבלו מחיאות כפיים, כי גם שם יושבים אנשים עם מעט מאוד ידע בנושא. התופעות האלה אינן חדשות, הן חלק ממגמה שקיימת כבר שנים, שבה מנהלים מצדיקים פעולות והחלטות שלהם על סמך מחקרים או עצות מיועצים חיצוניים, נציגי פירמות של ראיית חשבון וחברות מחקר. מעולם לא פוטר מנכ"ל שהסביר ירידה ברווחיות או תקלה בכך שאמר: "הסתמכתי על חברת מחקר". הוא כן יכול לאבד את משרתו אם יגיד שמנהלי האבטחה ואנשי המקצוע בארגונו אמרו לו לעשות כך. כלומר, הסימטריה של החיים בכלל ובאבטחה בפרט היא קבלת החלטות על סמך רייטינג ויוקרה, וגם למען הכסת"ח, ולא רק על פי שיקולים מקצועיים. כמובן שאסור לעשות הכללות ואפשר למצוא מנהלים שפועלים אחרת באותה מידה שאפשר למצוא מנהלים שתואמים למה שמוצג כאן. השורה התחתונה היא עצה טובה למנהלים: שנו את דרך החשיבה שלכם, לא כל מי שמציג עצמו כיועץ או אנליסט הוא בהכרח טוב יותר מאנשי המקצוע שלכם בארגון שאתם בחרתם, ואם אתם חושבים שזה המצב, תחליפו אותם ותמנו את האנשים שאתם בטוחים שימנעו מכם לקום בבוקר ולהזיע אחרי שקראתם על פריצות כמו זו שהייתה בטוויטר.