מליאת הכנסת אישרה היום (ד') אחר הצהרים את "חוק הפקסים", שמחייב גופים ציבוריים לאפשר לאזרחים לתקשר אתם לא רק באמצעים דיגיטליים, אלא גם בדרך המסורתית יותר. החוק, שיזמו הח"כים מיכאלי מלכיאלי ומשה אבוטבול מש"ס, עבר בקריאה שלישית פה אחד – ברוב של 15 תומכים, ללא מתנגדים. החוק החדש מעורר שאלות על הצורך בהשארת אמצעי הקשר הישנים כשיש מיילים, ווטסאפ ושאר דרכים דיגיטליות לתקשר. אלא שהוא נותן מענה לאוכלוסייה רחבה שאין לה גישה לאינטרנט או שלא מסתדרת עם האמצעים הטכנולוגיים. יצוין כי הפקסים לא באים בחוק החדש במקום האמצעים הדיגיטליים, אלא לצידם. בדיון שהתקיים אתמול בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לקראת עלייתו של החוק במליאה היום, נטען שיש גופים ציבוריים ומשרדי ממשלה שסבורים שהאמצעים הדיגיטליים, שהחוק הקיים מחייב אותם לאפשר פנייה אליהם באמצעותם, מחליפים את דרכי הפנייה המסורתיות. לכן, צוין, הם ביטלו את האפשרות לפנות אליהם בפקס, ובכך השאירו מאחור אזרחים רבים. בדברי ההסבר להצעת החוק שעברה היום נכתב כי "כוונת המחוקק בחקיקת החוק הקיים הייתה להוסיף על אמצעי הקשר הקיימים בפנייה לגוף ציבורי ולא לגרוע מהם. החלטתם של אותם גופים ציבוריים (שביטלו את אפשרות הפנייה אליהם בפקס – י"ה) לא הביאה בחשבון שיש ציבורים שאמצעי הקשר הנוח או הזמין להם אינו בהכרח דיגיטלי. למשל, אנשים עם מוגבלות, אזרחים ותיקים, עולים חדשים ואנשים שמתוך בחירה אינם מחוברים לרשת האינטרנט." ח"כ עינב קאבלה, יו"רית ועדת המדע והטכנולוגיה, הציגה את החוק בדיון היום בכנסת ואמרה כי "הדרך היעילה והמתקדמת לפניה לגופים ציבוריים ולגופים בכלל היא באמצעים דיגיטליים, אין מחלוקת על כך וצריך להמשיך ולכוון לשם. אולם, לא ניתן להתעלם מהמציאות וצריך להתחשב גם באוכלוסיות שעדיין לא שם מבחינה טכנולוגית. בעת הזו חשוב לרוץ עם הקדמה, אבל צריך לזכור לא להשאיר אף אחד מאחור".

לאחר 10 שנים בתפקיד, ולאחר שהושלמה עסקת המכירה של גולן טלקום לסלקום, הודיע אורן מוסט, נשיא גולן טלקום, ליו"ר החברה ומנכ"ל קבוצת סלקום, אבי גבאי, על רצונו לפרוש מתפקיד נשיא החברה לקראת סוף השנה לטובת אתגרים חדשים. מוסט, שהיה בין מייסדי סלקום והמשנה למנכ"ל שלה, מילא שורה של תפקידים בכירים בעולם התקשורת ובתעשיות אחרות וכיהן כנשיא החברה מאז הקמתה לפני 10 שנים, כשפרצה בסערה לשוק באמצע 2012 עם חבילת "הכל כלול" במחיר זול ובר השגה לכל נפש, וחוללה מהפיכה דרמטית בתחרות בשוק הסלולר. אסטרטגיית המחיר התבססה לכל אורך הדרך על מודל ארגוני ותפעולי מצומצם ביותר ("אנורקטי", על פי מוסט), שאפשר לגולן טלקום להתחרות בחברות הוותיקות, אשר מצאו עצמן בן ליל, בעולם תחרותי שונה בתכלית מזה שהורגלו לפעול בו שנים רבות. בהודעתו ציין מוסט: "יש לי סיפוק רב וגאווה לראות את ההישגים העצומים והשיאים אליהם העפילה גולן טלקום מאז הקמתה כסטארט-אפ. היום, כעבור עשור רווי אתגרים ותחרות חריפה, גולן טלקום עם קרוב למיליון לקוחות, הינה החברה הסלולרית היחידה בישראל המציגה בעקביות רווחיות בשנים האחרונות". עוד הוסיף מוסט, כי "רכישת גולן טלקום על ידי סלקום ערב השקת שירותי התקשורת בדור החמישי מעניקה לסלקום מכפיל כח מול קבוצות התקשורת המתחרות ומחזקת אותה משמעותית בתחרות". עעוד ציין  מוסט: "אני נפרד מחברי בגולן טלקום בתחושה שנשקף לחברה עתיד מאתגר ומוצלח בקבוצת סלקום, לה אני מאחל, שבעזרת הרכש החדש שלה תצליח לכבוש את הובלת שוק התקשורת הישראלי".

לפני שמונה שנים הוקם הפורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות בישראל, שותפות בין מגזרית של אנשי עסקים וקרנות פילנתרופיות, הפועלים בשיתוף פעולה הדוק עם משרדי החינוך והרווחה ועם אנשי מקצוע במטרה לקדם את המסגרות הפנימייתיות ברמה הלאומית ולהבטיח את המענה המיטבי והמותאם ביותר עבור חניכי ובוגרי מסגרות הפנימיות. החזון שלנו היה, מאז ומתמיד, שכל ילד יכול ולכל ילד מגיע. מתוך החזון שלנו אנחנו מאמינים, כי בכל ילד גלום הפוטנציאל להצליח, ולכל ילד מגיעה הזדמנות שווה, ועל כן יש לחזק בכל אחד מילדי הפנימיות וכפרי הנוער את תחושת המסוגלות ולייצר עבורו סביבה תומכת, מיטיבה ומאפשרת. כך פעלנו במרוצת השנים, עת יזמנו ופיתחנו תוכניות רבות למען ילדי הפנימיות. השקענו מיליוני שקלים במיזמים שונים כדי לקדם את 30,000 הילדים ובני הנוער, בגילאי 5-18, המתחנכים וגדלים ב-180 פנימיות וכפרי נוער בארץ, וזאת בנוסף לטיפוח והעצמת בוגרי הפנימיות, בעיקר אלה שהינם חסרי עורף משפחתי. בין השאר גייסנו כספים רבים, הן מהמדינה והן מקרנות ומשקיעים פרטיים, לביצוע שיפוצים נרחבים בכפרי הנוער ובפנימיות, כדי לאפשר לחניכים סביבת מגורים מכבדת, כזו שלחלקם טרם הייתה עד אז. הפורום פועל לקידום חקיקה, קידום מדיניות למען חניכי הפנימיות וכפרי הנוער ומיצוב תדמיתם; פיתוח שותפויות ומשאבים; פיתוח יכולות מקצועיות; חשיפת החניכים לעולם ההשכלה הגבוהה והאקדמיה; ועוד. בתחילת משבר הקורונה זוהה הצורך הלאומי בהנגשת מחשבים לילדי הפריפריה, על אחת כמה וכמה לחניכי הפנימיות, שחלקם במצבי סיכון או חסרי עורף משפחתי, כדי לאפשר להם ללמוד מרחוק ולהיות חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה המקוון ומהתקשורת עם צוותי ההוראה וחבריהם לספסל הלימודים. מבדיקה שערכנו עולה כי ל-3,000 חניכים אין מחשב ואין באפשרות משפחותיהם לרכוש עבורם מחשב. גבר החשש שמשבר הקורונה יעמיק את הפער החברתי בין אלה שיש להם אפשרות להיעזר בטכנולוגיה לצורכי למידה מקוונת ובין אלה שאינם יכולים לרכוש מחשב, שהוא מצרך בסיסי כיום ללימוד מקוון. כארגון חברתי הרואה שליחות בתפקידו, יצאנו במיזם: "מחשב אחד משנה עולם", כי אכן מחשב יכול לשנות את עולמם של הילדים, מאפשר להם ומפגיש אותם עם העולם שבחוץ, מוציאם מהבידוד החברתי, שנכפה עליהם בשל הקורונה, ומהווה מענה ללמידה מרחוק. בעבודה אינטנסיבית של הפורום תפס המיזם תאוצה. מאות אנשים פרטיים, ארגונים, חברות טכנולוגיה והיי-טק, מוסדות אקדמיים ואחרים נרתמו וגייסו מחשבים. עד היום גייסנו כ-1,400 מחשבים, כחצי מהצורך הדרוש. טרם הגענו עדיין למצב שלא יישאר אף חניך בפנימייה ללא מחשב, ללא יכולת ללמידה מרחוק. משרדי הממשלה הרלוונטיים התגייסו אף הם. רק בשבוע שעבר התבשרנו על הקצאה של 210,000 שקל ממשרד החינוך לצרכי תקשוב כפרי הנוער ומשרד הרווחה מייעד הקצאה של כ-2,000 מחשבים לילדי פנימיות הרווחה. בתרומות כספיות של כחצי מיליון שקל, שהפורום הצליח לגייס מאז החל משבר הקורונה, ביניהם תרומה נכבדה של הקרן המשפחתית ע"ש תד אריסון, רכשנו כ-600 טאבלטים ו-200 מחשבים ניידים חדשים, שחולקו לחניכי הפנימיות וכפרי הנוער, לצד עוד כ-600 מחשבים שגויסו מחברות וארגונים שונים והושמשו לטובת החניכים. בכוחנו לעשות את השינוי. כולנו מאמינים כי יש לתת הזדמנות מלאה לשוויון בחינוך לכל התלמידים, ואל לנו להותיר את חניכי הפנימיות ללא יכולת בסיסית לנצל את הפוטנציאל העצום הגלום בהם. חלקם מגיעים עם פערים לימודיים גדולים, עם מאפיינים וצרכים ייחודיים בתחומים הלימודיים, הרגשיים והחברתיים. מצב זה מצריך הקצאת משאבים, על מנת להעניק להם מענה הולם להוצאתם ממצבי הסיכון, עד להשתלבותם המוצלחת במעגלי החיים בחברה. אני מזמין אתכם להצטרף אלינו לאתגר ובעזרת מחשב אחד לשנות עבורם את העולם. אפשר לתרום מחשבים, או כספים לרכישת מחשבים, דרך אתר הפורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות, או בפייסבוק של הפורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות, או לשלוח מייל. אנשי הפורום הציבורי יגיעו לכל מקום בארץ לאסוף את המחשבים שייתרמו.   הכותב הוא יו"ר ומייסד הפורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות בישראל, חתן פרס ישראל.

מיקרוסופט (Microsoft) מרחיבה את שיתוף הפעולה עם חברת OpenAI, העוסקת במחקר של תבונה מלאכותית, ורוכשת רישוי בלעדי למודל השפה פורץ הדרך GPT-3 – תוכנית ליצירת טקסט אוטומטי ייחודית בתעשייה, שיהווה שכבת בסיס טכנולוגית של מודל ה-AI בכל מוצריה. הרישוי של מיקרוסופט אינו משפיע על משתמשים אחרים של GPT-3, שיוכלו להמשיך ולהשתמש בו באמצעות הממשקים של OpenAI. הרישוי הבלעדי מאפשר למיקרוסופט גישה ייחודית לקוד הבסיס של GPT-3, המכיל חידושים טכניים שהיא שואפת לשלב במוצרים ושירותים. שתי החברות כבר פועלות בשיתוף פעולה, המתבטא בנגישות של OpenAI למשאבי המחשוב בפלטפורמת Azure של מיקרוסופט לצורך בניית רבים מהמודלים שלה וגם באמצעות השקעה של מיקרוסופט בגובה מיליארד דולר במטרה להפוך לספקית ענן בלעדית של OpenAI. כעת מפגינה מיקרוסופט שוב את ביטחונה ב-OpenAI בכך שהיא רוכשת את הזכויות ל-GPT-3. GPT-3 הוא השלב השלישי במודל השפה הצומח של OpenAI, שפורסם ביולי השנה, וסייע בייצור כמה מניסויי שפת AI מעניינים בתעשייה. מודל זה אף עורר ויכוחים סביב נושא האתיקה של תוכניות AI שעשויות לשמש למטרות שליליות, ובשל כך גם סירבה בהתחלה OpenAI לפרסם מחקר על המודל, מחשש שייעשה בו שימוש שלילי. "בניגוד למערכות AI, המעוצבות לצורך שימוש מסוים, הממשק של OpenAI מספק כיום ממשק כללי, שמאפשר למשתמשים להתנסות בו בכל משימה בשפה האנגלית. GPT-3 הוא המודל העוצמתי ביותר שניצב בבסיס ה-API, עם 175 מיליארד ערכים", נכתב בבלוג שפרסמה OpenAI על שיתוף הפעולה עם מיקרוסופט. "אנו רואים בכך הזדמנות יוצאת דופן להרחיב את פלטפורמת Azure מופעלת AI שלנו בדרך השומרת על חופש של טכנולוגיית ה-AI, מאפשרת מוצרים חדשים, שירותים וחוויות, ומגבירה את ההשפעה החיובית של AI בצורה נרחבת", כתב ה-CTO של מיקרוסופט, קווין סקוט, בבלוג של החברה. "המשימה שלנו במיקרוסופט היא לאפשר לכל אדם ולכל ארגון על פני תבל להשיג יותר, ולכן אנו מבקשים להבטיח שפלטפורמת ה-AI הזאת תהיה זמינה לכל אחד – חוקרים, יזמים, חובבנים, אנשי עסקים – ותאפשר להם להגשים את שאיפותיהם וליצור משוה חדש ומעניין".

הקורונה היא תקופה של פיטורי עובדים והוצאה לחל"ת, בפרט בימים האחרונים, מאז כניסת הסגר השני. לא כך המצב באמזון: החברה הודיעה היום (ד') כי היא תיצור עד סוף השנה 150 משרות חדשות בישראל – בחברת הענן שלה, AWS, ובהתבסס על מספר חברות שאותן היא רכשה בשנים האחרונות. המשרות החדשות ימוקמו במרכזי הפיתוח ובמשרדים של אמזון בתל אביב, בחיפה ובהרצליה, ויביאו את סך כוח האדם הכולל של החברה בישראל ליותר מ-1,300 אנשים. באמזון מחפשים עובדים ל-AWS, ל-Alexa Shopping CloudEndure ולפעילות היחידות שלה המבוססות על הרכישות של אנפורה לאבס ו-E8 הישראליות, וכן פריים אייר, סיזמק ו-Lab126. בין השאר, היא מציעה משרות של מנהלי לקוחות, מנהלי פיתוח עסקי, מהנדסי פיתוח שבבים, מהנדסי תוכנה, מהנדסי חומרה, מהנדסי ויועצי שירותי הטמעה, מדעני מחקר, מהנדסי פיתוח שבבים, ארכיטקטי פתרונות, מנהלי לקוחות טכניים ומהנדסי אימות. שש שנים בישראל אמזון פתחה משרד ראשון בישראל ב-2014, ובאותה השנה היא אף הקימה כאן מרכז מחקר ופיתוח. בתחילה, הפעילות שלה בישראל התמקדה בענן של AWS, אולם בהמשך היא התרחבה לתחומים נוספים, לרבות פעילות חברות שאמזון רכשה. ב-2019 הקימה AWS מתקן תשתיות ראשון בישראל. על הלקוחות הישראליים של אמזון נמנות אמדוקס, אפספלייר, Gett, אינוביד, קלטורה, סימילאר ווב, מיי הריטג' ועוד חברות היי-טק ישראליות מסורתיות וחדשות, כמו גם ארגונים שאינם ממגזר הטכנולוגיה, כגון תנובה, אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן. הראל יפהר, מנהל AWS ישראל, אמר כי "אנחנו יוצרים 150 מקומות עבודה חדשים, בנוסף לבסיס העובדים האיתן שלנו, שיאפשרו לנו להתחבר למאגר הכישרונות הטכנולוגיים כאן, בישראל". הוא ציין כי "בסיס העובדים המתרחב שלנו מעיד על המחויבות העמוקה והמתמשכת של אמזון להתפתחות הכלכלית של ישראל". שר הכלכלה, עמיר פרץ, הגיב על ההודעה ואמר כי "מגזר הטכנולוגיה הישראלי ממשיך להיות מקור יציב לצמיחה וביטחון כלכלי במדינה בתקופה, שבה יש כל כך הרבה אי ודאות. ההחלטה של אמזון על הרחבת הפעילות בישראל מראה את הקשרים העמוקים והאמון שיש לחברות הטכנולוגיה העולמיות במדינתנו, בכלכלה שלנו ובאנשים שלנו. המהלך מעיד על היתרון שיש לישראל בתחום החדשנות הטכנולוגית".

כתב: יניב אמינוף, מנהל מכירות החטיבה העסקית, הדפסה וסריקה באפסון ישראל. שנת 2020, שמתקדמת במהירות לסופה, מסתמנת כשנה הכלכלית הגרועה ביותר מאז השפל הגדול שהיכה בעולם בשנות ה-30' של המאה הקודמת. עד להשתקמות, עסקים מוצאים את עצמם בוחנים היכן ניתן לחסוך. אחד התחומים שבהם קרתה מהפיכה של ממש הוא ההדפסה הארגונית. אם לסכם במשפט אחד: השוק עובר לכיוון טכנולוגיית הדיו. בזמן שמדפסות הלייזר קפאו על שמריהן, יצרני מדפסות טכנולוגיית הדיו רצו קדימה, עם יצירתיות וחדשנות רבה. כך, למשל, אפסון (Epson) דיווחה על השקעה של כחצי מיליארד דולר בפיתוח טכנולוגיות דיו חדשות. פיל סרג'נט מ-IDC ציין כי בשווקים אירופיים מסוימים, חדירת מדפסות הדיו הגיעה כבר ל-40% מהשוק. על פי חברת המחקר, "לעלויות הנמוכות יותר וההשפעה הסביבתית הנמוכה יותר של מדפסות הדיו של אפסון מתווספת העובדה שהן מציעות איכות הדפסה הזהה לזו של מדפסות הלייזר". המחקר של IDC מראה שתכונות מדפסות הזרקת הדיו, הפונקציות והתוכנות הנלוות מפגינות עליונות ברורה מול רבות ממערכות הלייזר שנמצאות בשוק. הן מחוברות לענן, מגיעות כשהן מוכנות ל-"חבר והדפס", מפחיתות עלויות שימוש ודורשות זמן מינימלי להתקנה הראשונית. מדפסת לייזר מול מדפסת דיו. מקור: אפסון הבעיה בשטח היא שבמקרים רבים יש לא מעט מקבלי החלטות שמגיעים לרכישת טכנולוגיות חדשות ולא מוכנים "להסתכן" ולשנות את הסטטוס קוו. פיירו אנטוניו פרטו מפרומי גרופ מסביר: "יש לא מעט לקוחות שרגילים ללייזרים וקשה להם לשקול חלופות. חלק גדול מהם כלל לא מודע לפוטנציאל הגדול ולביצועים של מדפסות הזרקת הדיו המודרניות. אצלנו בחברה מאמינים שטכנולוגיית הדיו היא הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בשוק. בעוד הדפסת הלייזר היא בת 40 ולא חלו בה שינויים, טכנולוגיית הדיו רק רצה קדימה". חייבים לחתוך בהוצאות מחקר של חברת מחקרי השוק קולמן פרקס, שנערך לפני פרוץ הקורונה, מצא שב-51% מהארגונים יש צורך משמעותי בקיצוץ בהוצאות. זה בדיוק התחום שבו יכולה טכנולוגיית הדיו להשפיע – השורה התחתונה. מדפסות הזרקת דיו פשוטות יותר מבחינה מכנית ממדפסות לייזר, יש להן פחות חלקים נעים והן דורשות עד 98% פחות תחזוקת משתמש. החלק היחיד שנע במדפסת הזרקת דיו הוא ראש ההדפסה, לעומת מדפסת הלייזר, שבה נמצאים בתנועה לפחות שישה סטים של רולרים, שלא לדבר על כך שהנייר צריך לנוע דרך מתקן "פיוזר" ורצועת הנעה. ככל שיש יותר חלקים זזים – כך עולה הסיכון לתקיעה. תהליך ההדפסה. מקור: אפסון ישראל נתון חשוב לא פחות הוא שלא כמו במקרה של מדפסות הלייזר, מדפסות הדיו לא צריכות להתחמם (ולצרוך אנרגיה) כשמדליקים אותן ולפני ההדפסה. אפקט נוסף, מעבר לחיסכון הכספי על חשבון החשמל, הוא שמי ששלח את המסמך להדפסה מחכה פחות זמן בעמידה ליד המדפסת לדף הראשון שיצא. יניב אמינוף, מנהל מכירות החטיבה העסקית, הדפסה וסריקה באפסון ישראל. צילום: יח"צ כמה חם… יש סוגיה נוספת שמסייעת להטות את הכף לטובת מדפסות הדיו: היותן בחירה ידידותית יותר לסביבה. כך, לדוגמה, אם כל העסקים באירופה היו עוברים לשימוש במדפסות הזרקת דיו, האנרגיה שהייתה נחסכת הייתה יכולה להאיר ולחמם מעל 507 אלף משקי בית אירופיים. ועוד בנושאי סביבה: מדפסות הזרקת הדיו של אפסון, שבשנים האחרונות משתמשים בטכנולוגיית מיכלי דיו, מפחיתות את זיהום הסביבה, שנגרם בעקבות שימוש במחסניות הדיו של פעם ובטונרים, בכ-99%. "במדפסות אלה, אתם משתמשים בפחות אנרגיה, בפחות דיו ובפחות נייר, ויוצרים פחות זבל שפוגע בסביבה", סיכם סרג'נט.

אילון מאסק, מנכ"ל חברת טסלה (Tesla), המתמחה בייצור מכוניות חשמליות, אמר באמצע אוגוסט האחרון בשיחת רווחים של החברה כי מנגנון הנהיגה העצמית המלאה, המכונה FSD (ר"ת Full Self-Driving) של טסלה עומד להציג "זינוק קוונטי" ושיפור דרמטי, ולהיכלל בצי של החברה בתוך "שישה עד עשרה השבועות הקרובים". כעת הוא שוב חוזר על ההבטחה, לא בנוסח הרבה יותר מדויק, אבל טוען שה-FSD יהיה מוכן "בעוד חודש בערך". טסלה מוכרת כהבטחה את היכולת ל"נהיגה עצמית מלאה" שלה כבר כמה שנים. בדרך היא קצת ירדה מההבטחה הזו, כשגילתה שלוקח לה זמן רב מדי להגיע למוצר מוגמר ללקוחות. ואולם כעת היא עולה שוב על המסלול הזה, כשמאסק, הכריז על תאריך היעד (הגמיש עדיין) במסגרת אירוע Battery Day. "אני חושב שאנו נשחרר, בתקווה, את גרסת הבטא של הטייס האוטומטי – הגרסה המלאה לנהיגה עצמית של הטייס האוטומטי – בעוד אני חושב שחודש בערך?" אמר המיליארדר והיזם המפורסם, כפי שצוטט על ידי CNET Roadshow. עדיין לא מכוניות אוטונומיות עצמאיות לחלוטין. אילוסטרציה: BigStock יצוין כי מנגנון כזה של נהיגה עצמית מלאה הוא בעצם רק מה שנחשב כמערכת סיוע מתקדם לנהגים (ADAS) – והיא עדיין דורשת את תשומת לבם למתרחש בכביש. זו אינה מכונית אוטונומית לגמרי, אבל הטסלה המצוידת במנגנון החדשני בהחלט תיחשב כפורצת דרך. מאסק הבהיר בדבריו אתמול (ג'): "היינו חייבים לבצע שכתוב מהותי של כל תוכנת הטייס האוטומטי". כהסבר לשינוי ולהצלחה הקרובה אמר מאסק כי "אנו מתייגים כעת וידיאו בתלת-ממד, שהוא שונה מאוד מבעבר אז תייגנו תמונות דו-ממדיות בודדות. אנו מתייגים עכשיו קטעי וידיאו שלמים, לוקחים את כל המצלמות בו-זמנית ומתייגים זאת. תחכום הרשת העצבית של המכונית וההיגיון הכללי של המכונית השתפרו באופן דרמטי", הבטיח. כדאי לזכור עם זאת שלכשישתחרר, כנראה בעוד כחודש, יצטרך המנגנון לעבור בהצלחה את תהליכי הרגולציה, בכדי להמשיך עם בדיקת בטא פרטית ולהגיע לבסוף לשימוש הלקוחות.

בשיתוף נס. "מגפת הקורונה הביאה עמה לא מעט תועלות והאצה של תהליכי דיגיטציה בארגונים, אולם לצדה, בגלל העבודה מרחוק של העובדים, יש לא מעט אתגרים. העובדים החלו לעבוד מהבית, התחברו למערכות הארגוניות דרך VPN וכל השליטה הייתה באמצעות המחשב האישי שלהם או שרתי אירוח מקומיים. מדובר במצב מאתגר", כך אמר אייל הבר, מנהל פתרונות טכנולוגיים בקבוצת מיקור-החוץ ב-נס. הבר מנה בשיחה עם אנשים ומחשבים את הבעיות שהמצב החדש יוצר: "ראשית, אם יש תקלות תקשורת, המחשב במשרד כבוי ולעתים אין שם איש, וקשה יותר לטפל בבעיות. שנית, אם קורה חלילה אסון, כמו רעידת אדמה או שריפה – מה עם הגיבוי? לעתים המנמ"רים שוכחים את הצורך בגיבוי תחנות העבודה והם מטפלים בהיבט ההמשכיות העסקית (BCP) רק בגיבוי של השרתים. יש גם ארגונים שלא נערכו כראוי לכמות עובדים רבה מהצפוי שעובדים מרחוק על תשתיות RDS מקומיות. המצב החדש הזה דורש חשיבה שונה, אחרת, על העבודה מרחוק". הנושא הוצג במסגרת שני וובינרים שערכו אריכיטקטי הענן של נס לעשרות לקוחותיה, ושבמסגרתם הוצג פתרון WVD – Windows Virtual Desktop של מיקרוסופט. בוובינר דיברו ראובן בן חיים, מנהל הטכנולוגיות של קבוצת מיקור-החוץ ב-נס, שעסק בהיבטים העסקיים של הפתרון, ו-ולדי גורליצקי ואילן סעדי, ארכיטקטי פתרונות ענן בקבוצת מיקור-החוץ, שהעמיקו בהיבטים הטכנולוגיים שלו. למה פתרון דסקטופ כשירות? לדברי הבר, "פתרון דסקטופ כשירות (Desktop as a Service) מאפשר לכל מנמ"ר לתת לעובדים לעבוד על תחנות עבודה שאינן דורשות תשתיות פיזיות. סיטריקס, VMware או נוטניקס מציעות פתרונות מצוינים, אולם הם דורשים רכש של שרתים במשרד ורכש של רישוי יקר. היה שמצבת כוח האדם קטנה בשל המצב, המנמ"ר נותר עם ציוד שעליו הוא שילם אך לא מנצל אותו. עבודה בתצורת דסקטופ כשירות מאפשרת הגדלה או הקטנה אוטומטית של רכיבים". "כמו כן", ציין, "פתרון שכזה מאפשר הפחתת עלויות, שכן הארגון משלם רק עבור כוח המחשוב ולא לפי כמות המשתמשים. כך ניתן לקבל פתרון עבודה מרחוק על בסיס הרישוי הקיים". למה דווקא WVD? הבר ציין כי פתרון ה-WVD של מיקרוסופט הוא "מערכת תחנות קצה של משתמשים, שנמצאת בענן של Azure ונותנת מענה לצורך להיות זמינים בכל רגע. הפתרון מאפשר פריסה מהירה של תחנות עבודה לעובדים מהבית, מהמשרד או מכל מקום בעולם, עם כלל היכולות שיש בתחנות מקומיות פיזיות. המידע הארגוני עובר, בצורה מאובטחת, במערכות המאפשרות פעולה הדדית של חילופי מידע ונתונים, שמשמשת את האנשים שזקוקים לה". הוא הסביר כי "מדובר בשירות ענני על בסיס Azure, שניתן לכל דורש, וההקמה שלו היא קצרה ונעשית תוך התאמה ללקוח וחיבור לתשתיות שלו. זאת, בשונה ממצב רגיל של תשתיות מקומיות של VDI (וירטואליזציה של תחנות קצה), שבו צריך לחכות לאספקה, לבנות מערך שרתים ועוד. ההקמה של הפתרון וההטמעה שלו אורכת ימים בודדים". "צוותי המומחים שלנו הם בעלי ניסיון רב בהטמעת פרויקטי WVD מהירים, שמתאימים לצורכי הארגוניים המשתנים", הוסיף. "תשתית שולחן העבודה הווירטואלית מאפשרת ניהול פשוט ומרוכז. זאת, בזכות יכולת Multi-session שקיימת באופן מובנה ב-Windows 10. באמצעות השירות ניתן להשתמש בשולחנות עבודה ואפליקציות רבות ב-Azure, ולעשות זאת ללא הצורך בתשתיות או בשרתים מקומיים". בשיחה מנה הבר את יתרונות ה-WVD: "שימוש בשולחן עבודה מרוחק תוך שמירה על חוויית משתמש מוכרת וידועה; וירטואליזציה של Office 365 ProPlus ואופטימיזציה לעבודה בסביבה וירטואלית מרובת משתמשים; וירטואליזציה של שולחן העבודה לשימוש ביישומים רבים, והכול בממשק ניהול אחיד דרך הענן; וגישה מאובטחת באמצעות אימות דו שלבי". לסיכום הוא אמר כי "נס צברה ניסיון רב בשירות זה, שיצא לשוק בסוף 2019, ובהיותה שותף זהב של מיקרוסופט, היא בעלת הידע הנדרש לביצוע התהליך בצורה מושלמת. אנחנו צופים שהדרישה בשוק לפתרון תעלה בצורה משמעותית, גם ללא קשר לקורונה".