כדי לאפשר למשתמשים רבים ככל האפשר שימוש באפליקציות שלה, השיקה גוגל (Google) גירסאות Go של כמה אפליקציות פופולאריות, שהגירסאות המלאות והכבדות שלהן שואבות את הסוללה עד תום וזקוקות לכוח מחשוב שלא תמיד זמין במכשירים ברמה בסיסית, ושהיו זמינות עד כה רק במכשירי Android Go. כעת השיקה גוגל גם את גירסת Gmail Go לכל מכשירי האנדרואיד. אפליקציית Gmail Go נראית דומה מאוד לאפליקציית Gmail הרגילה, עם הבדלי עיצוב זעירים. היא לא כוללת את כל התכונות של Gmail, כמו Meet, אבל מציעה את התכונות החשובות העיקריות. בתיאור האפליקציה בחנות Play מציינת גוגל, כי Gmail Go "קלילה יותר ומהירה באותה מידה כמו Gmail שכולם אוהבים". גירסאות Go של אפליקציות אחרות כוללות את Google Go, Gallery Go ו-Google Maps Go, הזמינות לכל מכשירי האנדרואיד, ואת YouTube Go ו-Assistant Go, הזמינות למכשירי Android Go בלבד.

אינסטגרם הודיעה היום (ב') כי היא מרחיבה את הקניון שלה, אינסטגרם שופינג, למדינות נוספות, בהן ישראל. כמו כן, בעוד שעד כה, הפיצ'ר היה זמין רק לעסקים מנוהלים, כעת הקניות באינסטגרם יתאפשרו לכל סוגי העסקים – החל מהמותגים הגדולים ביותר וכלה בעסקים קטנים. המהלך השני של הרשת החברתית הוא צעד משמעותי בתקופה שבה החנויות הפיזיות סגורות וחלק ניכר מהמכירות מתבצע אונליין, בפרט בהתחשב בעובדה שאינסטגרם היא אחת הרשתות החברתיות הפופולריות, ובמיוחד בקהל הצעיר. כמו כן, המהלך מבוצע כחודש לפני תחילת תקופת הקניות של סוף השנה האזרחית, שבמרכזה עומדים יום הרווקים הסיני, שיתקיים השנה ב-11 בנובמבר, והבלאק פריידיי, שייערך ב-27 בו. על העסקים שרוצים למכור דרך אינסטגרם להימצא באחד השווקים שבהם השירות פועל (כולל ישראל, כאמור), להיות בעלי מוצר שעומד בדרישות השירות, לפעול בהתאם למדיניות של החברה ולנהל אתר ששייך לו ושממנו מתכוונים בעלי העסק למכור. באינסטגרם אומרים שהם רוצים שהיא "תהיה מקום בו אנשים רואים בקניות חוויה ולא מטלה, וכל מה שאנחנו בונים נועד כדי לאפשר זאת – בין אם זה להקל על הלקוח ברכישה מהמותג האהוב עליו, או לעקוב אחרי המגמות העדכניות ולגלות דברים חדשים". בחברה מספרים שמותגים ומשפיענים (Influencers) תמיד היו חלק מרכזי מקהילת אינסטגרם. כך, למשל, 87% מהגולשים שהשיבו לסקר שביצעה החברה ציינו כי משפיענים העניקו להם השראה לבצע רכישות ו-130 מיליון אנשים כבר מקליקים על תגיות מוצרים בפיד, בקניות ובסרטונים. "לספר את סיפור המותג באופן חופשי" גורד ריי, מנהל פיתוח מותגים באינסטגרם העולמית, אמר כי "אנחנו רוצים להפגיש בין קונים, מוכרים ויוצרים. אם נחבר את הנקודות בין שלושתם, נוכל ליצור חוויית קניות מדהימה לכולם. אחת הדרכים שאנחנו עושים זאת היא באמצעות הרחבת אינסטגרם שופינג למדינות רבות יותר ברחבי העולם – מה שיאפשר ליותר אנשים לקנות מהמותגים והיוצרים האהובים עליהם באינסטגרם. עסקים בישראל יקבלו כעת גם גישה לחנויות (Shops) שהושקו באחרונה, באופן שיסייע להם ליצור חנות מקוונת ומותאמת אישית, שבאמצעותה אנשים יוכלו לגלות ולקנות מוצרים שהם אוהבים על גבי האפליקציה שלנו. המשמעות עבור הלקוחות היא חוויית קניות פשוטה ומעוררת השראה. עבור עסקים, זו דרך לספר את סיפור המותג שלהם באופן חופשי ולהניע למכירות דרך חנות אחת מותאמת אישית, שמוצגת ברחבי פייסבוק ואינסטגרם". אינסטגרם שופינג. מקור: יח"צ עידו דותן, סמנכ"ל לקוחות בפייסבוק ישראל (פייסבוק היא הבעלים של אינסטגרם), ציין כי "מיליארד אנשים משתמשים באינסטגרם מדי חודש והיא הרשת החברתית השנייה בגודלה אחרי פייסבוק. רבים מהאנשים משתמשים באינסטגרם כדי להיחשף לתוכן חדש ועל מנת לקבל מידע על מותגים או מוצרים שהם אוהבים. 90% ממשתמשי אינסטגרם עוקבים אחרי עסק ו-70% מחובבי הקניות פונים אליה כדי להתעדכן במוצרים חדשים". הוא הוסיף ש-"במהלך משבר הקורונה הואץ המעבר לקניות מקוונות, כאשר לפי הערכות, 85% מהגולשים ברחבי העולם קונים כעת ברשת. אינסטגרם שופינג יאפשר לעסקים בישראל להקים חנות מקוונת בקלות על גבי הפלטפורמות שלנו ובכך להנגיש את המוצרים שלהם לאנשים בכל רחבי העולם. נוכחות מקוונת חזקה היא קטליזטור משמעותי בצמיחה עבור עסקים קטנים וגדולים כאחד, ומהיום השירות הזה זמין גם בישראל". יצוין כי לצוות הישראלי במרכז המחקר והפיתוח של פייסבוק בתל אביב תפקיד מרכזי בפיתוח של מוצרי שופינג בפלטפורמות של החברה, וכי הצוות מפתח את המוצרים האלה בהתבסס על בינה מלאכותית.

הרגולטורים באיחוד האירופי (EU) שוקדים על רשימה של עד 20 ענקיות טכנולוגיה – שסביר להניח שהמובילות שבהן יהיו פייסבוק, גוגל, אמזון ואפל – שכולן יזכו בעתיד הקרוב לרגולציה קפדנית ביותר, וידרשו לעמוד בתקנות מחמירות בהרבה מכעת, וכל זאת לצורך הגבלת כוח השוק שלהן, כך דיווח הפייננשל טיימס. רויטרס השתמש במינוח המפורש "רשימת חיסול" (hit list) בהקשר לרשימה המדוברת. פלטפורמות גדולות שימצאו ברשימה יצטרכו להתמודד עם תקנות מחמירות בהרבה מאלו שמוצבות בפני חברות קטנות יותר. למשל, במסגרת הכללים החדשים, הן יאולצו לשתף אודות הנתונים שאספו ולהציע שקיפות לגבי האופן שבו הן מלקטות מידע, כך אמרו גורמים יודעי דבר לטיימס. מי תכלל ברשימת 20 החברות? צילום אילוסטרציה: BigStock לא טובות לתחרות – יענשו ביותר קנסות  הרשימה עצמה טרם הושלמה ועדיין לא התפרסמה, אבל הקריטריונים להסדרה החריפה יותר, כך דווח, יכללו גורמים רבים, ביניהם מספר המשתמשים בשירות וההכנסות של החברה. ענקיות ההיי-טק שצפויות למצוא עצמן ברשימה הן כמובן החברות שכבר צוינו לעיל, משום רווחיהן העצומים ומניין המשתמשים הדרמטי שלהן, אבל לצידן עתידות להיכלל בה חברות נוספות, שנחשבות כה חזקות עד שהיריבות שלהן בתחומן אינן יכולות לפעול מבלי להשתמש בפלטפורמות שהן מספקות. באחרונה הולכת ומתהדקת טבעת החנק של הרגולטורים והמחוקקים בכל העולם על ענקיות הטכנולוגיה והאינטרנט, וגם החיכוך בין האיחוד האירופי לבין ענקיות הטכנולוגיה, שכידוע הן חברות אמריקניות, נמשך כבר זמן מה. החברות טוענות שהן זקוקות לחופש גדול יותר ממה שהרגולטורים רוצים לספק להן. פייסבוק למשל הודיעה מוקדם יותר השנה כי תחסום את שירותיה, יחד עם אלו של הרשת החברתית המצליחה שהיא חברת הבת שלה, אינסטגרם, בפני האיחוד האירופי בשל הצעות לשינויים בכללים, שימנעו ממנה להעביר נתונים על משתמשי האיחוד אל מעבר לאוקיינוס, למטה שלה במאנלו פארק שבארה"ב. המהלך המדווח כעת הוא האחרון בסדרת צעדים שמראים כיצד האיחוד האירופי הולך והופך לרציני יותר לגבי הגבלת סמכויות החברות שנחשבות "גדולות מכדי שיהיה אכפת להן", כך אמר המקור האנונימי ששוחח עם הטיימס. הוא ציין שמדובר בחברות שכוחן העצום מוגדר כ"לא טוב לתחרות". יצוין עם זאת שלפי המקור המסוים, העונשים שגוזרים הכללים החדשים לא יחרגו ככל הנראה מעבר לקנסות. אמנם אלו יכולים להיות קנסות עתק, אבל לרוב הם "פעוטים" יחסית להכנסות של החברות שבהן עסיקנן. פירוק החברות שהפכו למונופולים דורסניים, לכאורה, או אילוץ שלהן למכור יחידות בנסיבות קיצוניות, למשל אם יוכח שהן אכן פוגעות ביריבותיהן, אינו על הפרק באירופה ככל הנראה. בארה"ב דווקא נשמעים קולות אחרים ודיווחים כי הכוונה "לפרק" את אותם מונופולים, כדוגמת ענקיות הטכנולוגיה, נמצאת על סדר היום של הקונגרס ואינה לא מתקבלת על הדעת, כפי שדיווחנו לאחרונה. מאידך, כדאי לזכור כי מדובר בתקופת קדם-בחירות, שכוללת הבטחות גדולות של פוליטיקאים ממש כברירת מחדל.

הסטארט-אפ אגורה, שפיתח מערכת שמיועדת לניהול השקעות נדל"ן פרטיות, השלים באחרונה גיוס של שלושה מיליון שקלים – כך הודיעה החברה. הכסף ישמש את אגורה להמשך פיתוח הטכנולוגיה ולהרחבת הפעילות שלה בארצות הברית. בין המשקיעים בסבב גיוס זה נמצאים רן שריג ואפי כהן, מייסדי דאטורמה, שרית פירון, מנהלת בקרן הון-הסיכון של Team8, דורון מאירסדורף, מנכ"ל סטורדוט, חנן מור מקבוצת מור ו-Fusion LA. שוק השקעות הנדל"ן הפרטיות מגלגל סכומי עתק, אולם עדיין מתנהל בשיטות מיושנות של מסמכי אקסל ועבודה בלתי יעילה במיילים מבוזרים, המקשים על המעקב וקבלת ההחלטות. התוצאה היא שמשקיעים פרטיים רבים נותרים חסרי יכולת לעקוב ולנהל את הנכסים שלהם בדרך אופטימלית. באגורה אומרים כי המערכת שהם פיתחו מייעלת את ריכוז הנתונים, עושה אוטומציה לתהליכים ידניים, מבצעת חישובי עלויות, תשואה ומרכיבים נוספים, ומנגישה את כל הנתונים הן לחברות הניהול והן למשקיעים. אגורה נוסדה על ידי בר מור, המשמש כמנכ"ל החברה, ליאור דולינסקי, מנהל המוצר, ונועם קאהן, מנהל הפיתוח. החברה מפעילה מרכז פיתוח בישראל ומשרדים בניו-יורק, ובין לקוחותיה הבולטים נמנים גולדמן אינווסטמנטס, זרוע ההשקעות של גולדמן זאקס, וקבוצת רילייה. אגורה השתתפה במחזור הראשון של האקסלרטור פרופטק זון, שמיועד לסטארט-אפים שמפתחים טכנולוגיות לעולם הנדל"ן, ומתקיים בשיתוף ענקית הנדל"ן JLL וקרן ריאליטי, ובתמיכת תוכנית ההזנק של AWS.

האקרים המקושרים למדינה זרה ניצלו פרצות תוכנה ישנות במאמץ להשיג גישה לרשתות מחשבים פדרליות, מדינתיות ומקומיות, בפעילות מתמשכת, כך הזהירו ה-FBI ו-CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות של ארה"ב. החוקרים הפדרליים לא הפנו אצבע מאשימה לממשלה זרה מסוימת ואמרו, כי פעילות הסייבר הזדונית גרמה במקרים מסוימים "לגישה בלתי מורשית למערכות תמיכה בבחירות". עם זאת, הם אמרו כי "אין עדויות, עד כה, לכך שנתוני הבחירות נפגעו." לדברי אחד מהם, "למרות שלא נראה כי יעדים אלה נבחרו בגלל קרבתם למידע על הבחירות, עלול להיות סיכון מסוים למידע על הבחירות שממוקם ברשתות ממשלתיות". באומרם "מערכות תמיכה בבחירות", כיוונו החוקרים הפדרליים לתשתיות IT, כמו שרתי דואר אלקטרוני, שפקידי ממשל מקומיים משתמשים בהן למגוון פעילויות, בין אם הן קשורות לבחירות ובין אם לא. מערכות אלו אינן מעורבות בספירת קולות. שתי הסוכנויות הפדרליות לא פירטו על מניעיהם של התוקפים. קבוצות ריגול זרות מכוונות באופן שגרתי לרשתות ממשלתיות, במטרה לאסוף מודיעין, בין אם בעונת הבחירות ובין אם לאו. בכמה מקרים, ההאקרים ניצלו פגיעות שנחשפה באחרונה בפרוטוקול שמשמש את מיקרוסופט לאימות משתמשים. CISA הורתה בחודש שעבר לסוכנויות אזרחיות פדרליות להטליא את עדכון התוכנה הנדרש. ההודעה המשותפת, שהגיעה בסוף השבוע משתי הסוכנויות, מגיעה על רקע ההצבעה בבחירות לנשיאות ארה"ב, שכבר החלה ונמצאת בעיצומה. על רקע התנגדותו של דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, להצבעות בדואר, פקידים פדרליים התחייבו, כי הבחירות יהיו המאובטחות ביותר אי פעם. לאחר התערבות רוסית בבחירות 2016, שכללה קמפיין דיסאינפורמציה גורף ופריצות למאגר רישום המצביעים באילינוי, עסקו גורמים פדרליים – במשך שלוש שנים – עם עמיתיהם במדינות ארה"ב להקשחת ההגנות. כזכור, גורמי מודיעין אמריקניים ממשיכים להזהיר כי רוסיה, סין, איראן וממשלות זרות אחרות ערכו כמה פעולות השפעה המיועדות להתערב בבחירות בארה"ב. שתי הסוכנויות הנפיקו שורת צעדים שעל גורמי הבחירות לנקוט כדי להבטיח כי הרשתות שלהם מוגנות.

"עולמות השירות, ובפרט עולם מוקדי השירות, משתנים במהירות. שילוב של פתרונות בינה מלאכותית עשוי להביא לחיסכון של לפחות 30% מזמן השיחות המגיעות לנציגים במוקד", כך אמרה דנה ארדיטי, מובילת תחום דיגיטל ובינה מלאכותית, חטיבת שירותים עסקיים גלובליים, יבמ (IBM) ישראל. "בתקופת הקורונה", סיפרה, "סייענו למוקדים בכמה חברות להתמודד עם עומס גדול בנושאים הקשורים לקורונה, דרך הסטה מהמוקד וטיפול מלא באמצעים דיגיטליים ומיכון. יבמ משקיעה משאבים רבים בפיתוח פתרונות AI לעולם השירות ומעבדות הענק הכחול בחיפה מובילות זאת". "מוקדי השירות", ציינה ארדיטי, "מתמודדים עם אתגרים ההולכים ומתעצמים: יכולת המוקדים להתמודד עם גידול במתן שירות מהיר ויעיל הגיעה לרוויה – באמצעים ובטכנולוגיה המוכרים לא נגיע לשיפור נוסף; התרחבות הערוצים הדיגיטליים אמנם הסיטה חלק מהאינטראקציות לכיוון של שירות עצמי, אך במקביל גם הביאה לעומס נוסף, הנובע מהצורך לתמוך באותם הערוצים ולתת חווית שירות אחודה שחוצה את כולם". "אתגר נוסף", לדברי ארדיטי, "נעוץ בריבוי הערוצים הדיגיטליים שמביא לכך שהמגעים של הנציג האנושי עם הלקוח הופכים לחלון הזדמנויות יקר, אותו נרצה לנצל בצורה מיטבית ליצירת ערך ללקוח ולחברה. אתגר מרכזי נוסף הוא הציפייה של הלקוח שחווית השירות שהוא מקבל בערוצים המסורתיים תהיה טובה לפחות כמו זו שהוא שבערוצים הדיגיטליים". "כדי לעמוד בכל האתגרים הללו", ציינה, "נדרשת חשיבה אחרת. אם נמשיך לעשות עוד ממה שעשינו עד היום – לא נצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית של כמות הנציגים במוקד ומגבלות הגידול של המערכות הקיימות". "החיסכון משילוב פתרונות AI במוקדי השירות", הסבירה, "יביא לירידה בעלויות תפעול המוקד ויאפשר למקד את עבודת הנציגים בשיחות מכירה משמעותיות, שיביאו לגידול בהכנסות. קיצור זמן ההמתנה ויצירת חווית שירות הדומה לערוצים הדיגיטליים השונים – יגדילו את שביעות הרצון שלו". מסייע לשירות הלקוחות האנושי. בינה מלאכותית. אילוסטרציה: BigStock קונטקט סנטר קוגנטיבי "נציג וירטואלי עומד בבסיס הפתרון של יבמ לדור הבא של המוקדים, קונטקט סנטר קוגנטיבי", אמרה ארדיטי, "הרעיון הוא לשלב נציג וירטואלי קולי כבר כשהלקוח מגיע למענה הקולי, IVR, של המוקד. הלקוח יביע בשפה חופשית את הסיבה שבגינה פנה למוקד, והעוזר הווירטואלי יידע לנתב אותו לאחד המסלולים". "במסלול הראשון", אמרה, "העוזר הווירטואלי מזהה את כוונת הלקוח ומנתב אותו למוקד הנכון. בשלב מתקדם יותר, הנציג הווירטואלי ידע לבצע ניתוב חכם לנציג, כך שהוא יגיע לנציג שיידע לטפל בדרישה המסוימת שלו בצורה האפקטיבית ביותר". "במסלול שני", המשיכה, "העוזר הווירטואלי יידע לבצע חלק מהפעולות הנדרשות לפני העברת הטיפול לנציג האנושי. לדוגמה, איסוף פרטים בטרם רכישת הלוואה. במסלול שלישי, העוזר הווירטואלי יפעיל את מערך השירותים שבארגון לטיפול מלא בפניית הלקוח – בלא לערב כלל את הנציג". אפשרות נוספת, לדברי ארדיטי, היא "לנתב את הפנייה לערוצים דיגיטליים אחרים, שם מופעלים נציגים וירטואליים מבוססי טקסט, שהם אותה תשתית פתרון המופעלת גם בערוצי הקול". "יש לייצר מצב שבו כלל האינטראקציות מכלל הערוצים מנותבות למנוע קבלת החלטות אחד", ציינה, "המנוע מבצע כמה פעולות: זיהוי הלקוח, הבנת ההקשר, הפעלת חוקים עסקיים כדי להחליט מהי דרך הפעולה הנכונה, ולבסוף – איך הכי נכון לנתב את ההתקשרות. בכל אחד מהשלבים אנו משלבים יכולות AI כדי להבין את כוונת הלקוח ולדייק את הפעולה. לדוגמה, בבנק הספרדי Bankia רצו להוריד משמעותית את עלויות תפעול המוקד. יבמ יישמה את פתרון Cognitive Contact Center כך שיהיה הצינור המרכזי דרכו עוברות ההתקשרויות עם הלקוחות. הפתרון טיפל בהצלחה ב-70% מהפניות שעברו דרכו, שביעות רצון הלקוחות עלתה וכך גם ההכנסות מפעולות מכירה ממוקדות". "איננו באים להחליף את המערכות הקיימות, אלא מזריקים לתוכן AI", סיכמה ארדיטי, "הדור הבא של עולם המוקדים כבר כאן. הטכנולוגיה קיימת ועובדת. כדי שארגון יהיה דיגיטלי ויידע להתמודד עם האתגרים – עליו לאמץ פתרונות שכאלה".  

אילן סיגל מונה למנכ"ל גולן טלקום שבבעלות סלקום. דירקטוריון סלקום אישר את המלצת מנכ״ל סלקום, אבי גבאי, ומינה את אילן סיגל לתפקיד מנכ״ל גולן טלקום. סיגל ישמש גם כמנהל הפיתוח העסקי בקבוצת סלקום וחבר בהנהלת סלקום. סיגל ייכנס לתפקידו בתחילת 2021. סיגל, 44, הוא בעל תואר שני במינהל עסקים. סיגל נמצא כבר 20 שנים במוקדי עשייה וקבלת החלטות בשוק התקשורת, כשבחמש השנים האחרונות שימש כסמנכ״ל השיווק של פלאפון ובשנתיים האחרונות שימש כסמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של yes ובזק בינלאומי בנוסף על תפקידו בפלאפון. לפני כן כיהן במגוון רחב של תפקידים בקבוצת בזק במשך 10 שנים, כשבתפקידו האחרון כיהן כמנהל אגף השיווק של החברה. בין הישגיו של סיגל, העברת פלאפון לאסטרטגיית צמיחה ומהפכת הדיגיטל בחברה, השקת ה-IoT, הובלת השקת דור 5 בפלאפון, מהלכים והובלת השקת yes פלוס על פלטפורמת iOS ואנדרואיד. גבאי בירך על הצטרפותו של סיגל לקבוצת סלקום וציין, כי ״סיגל הוא מהמנהלים הטובים והמוכשרים בענף התקשורת, ומהיכרות אישית איתו אני משוכנע שהוא יקפיץ את גולן טלקום ויביא אותה למקומות חדשים. סיגל אמר, כי "לאחר 14 שנה בקבוצת בזק, מתוכם חמש שנים כסמנכ"ל בחברות הבנות, אני נרגש לקראת המעבר לקבוצת סלקום, להביא מהניסיון והידע משוק התקשורת, ולהוביל את גולן טלקום לצמיחה ושיאים חדשים. ברצוני להודות באופן אישי לרן גוראון, מנכ"ל פלאפון, yes ובזק בינלאומי על האמון שנתן בי ועל שנים רבות של עבודה משותפת ומקצועית".

בימים שבהם תוכניות מגירה הן עניין הכרחי, עסקים רבים נדרשים לגמישות מקסימלית ולשינוי משמעותי של כל התוכניות העסקיות תוך זמן קצר דרמטית, על מנת לשמור על שרידותם ורווחיותם. מהי כמות הגמישות המקסימאלית הנדרשת? גמישות ב”סקיילים” גבוהים ככל הניתן! ככל שהגמישות והיכולת להסתגל לשינויים תהיה גבוהה יותר, הרי שהתוצר ושרידות העסק יהיו משמעותיים הרבה יותר. בימים אלו אנו עומדים בעיצומה של המהפיכה התעשייתית הרביעית, הנכנסת לחיינו בצורה מהירה ופועלת בכל חזיתות הארגון גם יחד, תוך שינוי שווקים, שינוי דרך ואופן צריכת המוצר, שינויי הרגלי הצריכה, שינויים בשוק התעסוקה, שינויי הפצה ואופן העסקת העובדים. כל אלה בצל שינוי המצב הפיננסי העולמי והפרטני, השרוי בתנאי אי ודאות. בימים שבהם עסקים נאבקים להחזיק את הראש מעל המים, קשה למנהלים רבים להתמודד בכמה זירות. השמירה על הרווחיות, או לכל הפחות על השרידות, עלולה להסיט באופן טבעי את משאבי הארגון תוך נטישת זירת ההון האנושי, אשר עשוי להיוותר חשוף לפגיעה כלכלית ומוראלית, שבהכרח תשפיע לבסוף גם על התוצר. גם כאן, ההון האנושי הוא המפתח לשינוי ולטיפוס בסולם ההצלחה. חברות הדואגות לכוח העבודה שלהן ומתמודדות באופן פעיל עם האתגרים וההזדמנויות הטמונים במשבר הנוכחי עשויות להתמודד היטב עם אי ודאות אחרת, כמו זו המוצגת על ידי האצה מהירה של המהפיכה התעשייתית הרביעית שמשמעותה היא מעבר לעולם דיגיטלי. משמע אי ודאות אשר הופכת להזדמנות וליצירתיות אקטיבית ומואצת. מקומות עבודה רבים כבר עברו והתכוננו לשינוי מהותי באופי פעילותן בשל השלכות נגיף הקורונה. בעוד שתהליך זה היה עשוי להיות מובנה יחסית ומתוכנן, רוב רובם של הארגונים בעולם לא יכלו לקחת זאת בחשבון, ורק ומציאות של מגיפה גלובלית פתאומית וכפויה יכלה להציב זאת לפתחנו. כך שהתגובה לנגיף הקורונה עשויה להיות מאלפת עבור חברות ומגזרים שנדרשים למהפך לנוכח המהפיכה התעשייתית הרביעית. כאשר הביטחון התעסוקתי נמצא בראש סולם הצרכים של העובד, יש לדאוג לשמירה עליו על מנת לשמר את הפריון. ניהול המשבר והאתגרים הדרך המומלצת למנהל להתמודד בהצלחה עם מירב האתגרים היא בראש ובראשונה להבין, שהקורונה הולכת להיות חלק משגרת חיינו, כמו גם, שאנו עומדים בפני מצב הדורש הסתגלות מהירה ותוכנית סדורה, המפקסת את הארגון ומפחיתה לחצים מיותרים. המסר לעובדים צריך להיות: “אנחנו מודעים לאיום וערוכים לכל תרחיש”, תוך יצירת תוכנית ברורה לעובדים בארגון, המפרטת מה כל מחלקה עושה בכל מצב ומה הם סידורי העבודה ברמה הפרסונלית. יש לנהל את המשבר ולהעביר עדכונים שוטפים לעובדים, תוך יצירת המסר, שהעניינים בשליטה ובידיים בטוחות. במקביל, יש לגלות רגישות לעובדים ולאיזון הנדרש מהם בין הדאגות הפרטיות-משפחתיות לבין דרישות העבודה ולגלות גמישות תעסוקתית, שבהכרח תוביל ליצירת מחויבות מצד העובד. מנגד, יש ליצור הפנמה אצל העובדים והמנהלים, כי “כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם”. ה"צבר" הישראלי מתאחד בעיתות משבר ומצליח לשרוד ולנצח. עובדי ומנהלי הארגון צריכים להבין כי העולם העסקי כופה מציאות חדשה על הארגון, ועל כולם לתת יותר מהרגיל למען השרידות של הארגון, אשר הינה שרידותם של העובדים עצמם. המנהל האולטימטיבי בימי הקורונה זוכר, כי עובדיו הינם הנכס הגדול ביותר שלו ויש לשמור עליהם חרף ולצד הטיפול במכשולים ובאתגרים המאפיינים את ימי הקורונה, כאשר מנגד, העובד צריך לדאוג בעת משבר לתת מעצמו יותר לצורך שרידות הארגון, שהוא מקום עבודתו. ניהול נכון של המשבר בתוך הארגון והכנת העובדים לתרחישים משתנים, כאשר העובדים יודעים מה הם עושים בכל מצב, תוך כדי האצלת סמכויות והקטנת חוסר הוודאות והידע – יפחית משמעותית את הלחץ בארגון ויוביל לכך, שההון האנושי בארגון יירתם למטרה, תוך הגשמת יכולות שלא באו לידי ביטוי ביומיום, ובכך יגיע להישגים נרחבים דווקא בזמן זה. ניצול ההזדמנויות הטמונות במהפיכה התעשייתית הרביעית תוך ניהול נכון של המשאב האנושי יובילו לשמירה על האיתנות הפיננסית של הארגון ואף לצמיחה. אין צורך לומר, כי מצב זה יוביל אף ליצירתיות מואצת ולניצול הזדמנויות אשר בזמן רגיל אינן קיימות.   הכותב הוא משנה וממלא מקום מנכ"ל סינאל.