הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
29/10/20 15:14
10.39% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אחד המחסומים הגדולים שעומדים בפני אוסף היישומים המשרדיים של גוגל, Docs לצרכנים, Workspace לתחום העסקי, הוא כנראה שרוב המשתמשים פשוט רגילים להשתמש ב-Office של מיקרוסופט (Microsoft) לעריכת המסמכים שלהם.
שינוי חדש שמשיקה גוגל עבור משתמשים ששומרים את הקבצים שלהם ב-Drive, שירות האחסון המקוון שלהם, יאפשר מעתה לערוך את הקבצים השונים של Office ישירות בדפדפן, במערכת ה-Docs/Workspace של גוגל, בלי צורך להפעיל את Office עצמו. וחשוב יותר: גם בלי להמיר את הקובץ, הוא ייפתח ויישמר בדיוק באותו פורמט שבו הוא הועלה בידי המשתמש לתיקיות שלו ב-Drive.
גוגל מנסה לתפוס שני אלמנטים במהלך הזה: מצד אחד למשוך משתמשים לשמור את הקבצים שלהם בענן שלה ולא של היריבה, וגם להציג בפניהם את הממשקים וסביבת העבודה שהיא מציעה בדפדפן, ללא צורך בתוכנה חיצונית.
מדובר בשינוי מהותי לאפשרות הקיימת כיום. כיום, בלחיצה כפולה מוצג התוכן של המסמך – אך בלי יכולת עריכה. כדי לערוך את הקובץ יש להורידו לכונן המקומי ואז להפעילו באמצעות Office. כעת, כאמור, לחיצה כפולה תפעיל באופן אוטומטי את מצב העריכה בתוך הדפדפן, ואם רוצים רק לצפות בקובץ יש ללחוץ במקביל על המקש P, או לבחור את אפשרות הצפייה בתפריט הרגיש להקשר של הקובץ.
האפשרות לעריכה מיידית ב-Docs/Workspace מושקת באופן מתגלגל, וייקח מספר שבועות עד שהיא תהיה זמינה לכולם, והיא לא תהיה זמינה עבור קבצים שמוגנים בסיסמה וכן לא בדפדפני Chrome שמותקן בהם תוסף שבלחיצה כפולה פותח מיד את Office ומוריד את הקובץ לעריכה.
29/10/20 16:21
10.39% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
האנטומיה של גריי ו-ER נמצאות על הכוונת של ההאקרים. הכוונה היא לא לסדרות הידועות ולקאסט שלהן, אלא לעשרות בתי חולים בארצות הברית, שנמצאים בימים האחרונים תחת מתקפת כופרה רחבת היקף מצד האקרים שמקורם, ככל הנראה, במזרח אירופה. באחד הימים הותקפו שישה בתי חולים ביום אחד.
ה-FBI חוקר את המתקפות האחרונות, שהחלו בראשית השבוע וכוללות, בין השאר, בתי חולים וארגוני בריאות באורגון, קליפורניה וניו-יורק. בנוסף, גורמים פדרליים דחקו אתמול (ד') בארגוני בריאות להחמיר את ההיערכות שלהם במהירות – למקרה שהם היעד הבא בתור. בשיחות שניהלו אנשי ה-FBI והמשרד להגנת המולדת עם מנהלי בתי חולים ומומחי אבטחה רשתית הם הזהירו את המוסדות הרפואיים מפני מתקפות עתידיות, והנחו אותם לוודא שמערכות הגיבוי שלהם תקינות. עוד הם הורו להם לנתק מערכות מהאינטרנט במידת האפשר ולהימנע משימוש בחשבונות מייל אישיים.
כופרות – מתקפות שלא מוסיפות לבריאות של אף אחד. אילוסטרציה: BigStock
רופא בבית חולים באורגון, שהותקף, אמר כי "בית החולים עבר לאחר המתקפה לעבוד עם מסמכים מנייר" וכי הוא "לא מסוגל להעביר חולים אל ומבית החולים, כיוון שבית החולים הקרוב ביותר נמצא במרחק של שעה נסיעה". לדברי הרופא, "אנחנו עדיין יכולים לצפות בתוצאות של בדיקות, אך כל התוצאות מועברות בנייר בלבד. הצוות יכול לראות רשומות היסטוריות, אבל לא לעדכן קבצים בנתונים חדשים".
"אחד משחקני האיומים החצופים וחסרי הלב"
מומחים אמרו כי ייתכן שקבוצת ההאקרים שעומדת מאחורי מתקפות הכופרה היא Wizard Spider or UNC 1878, או UNC 1878. הם הזהירו כי מתקפות כאלה עלולות לשבש את פעולות בית החולים ולהוביל לאובדן חיים.
לדברי צ'ארלס קראמקאל, סגן נשיא בכיר במנדיאנט מבית פייראיי, "UNC1878 הוא אחד משחקני האיומים החצופים, חסרי הלב והמשבשים ביותר שראיתי במהלך הקריירה שלי".
אנליסט מודיעין איומים אמר כי "אמנם, כמה מתקפות כופרה נגד ארגוני בריאות הפכו לכמעט 'דבר שבשגרה', אולם זו הפעם הראשונה ששישה בתי חולים הותקפו בכופרה באותו יום על ידי אותו שחקן איומים". מומחה אבטחה אחר ציין שבעבר, מתקפות כופרה על בתי חולים הביאו להשבתת בסיסי נתונים שהכילו רשומות רפואיות עדכניות של מטופלים – מה שקריטי לטיפול בהם, ומשפיע על יכולת בתי החולים לספק שירותים נאותים ועדכניים.
Ryuk שיחקה תפקיד גם כאן
מומחי אבטחה שנמצאים בקשר עם בתי החולים שנפגעו אמרו כי פושעי הסייבר השתמשו בדרך כלל בסוג של כופרה המכונה Ryuk, שנועלת את מחשב הקורבן עד לקבלת דמי הכופר. מומחה אבטחה אחר ציין כי התוקפים השתמשו בכופרה זו לצד טרויאני אחר, המכונה Trickbot.
לפני ימים אחדים פורסם כי חוקרי סופוס גילו שהתוקפים שמאחורי Ryuk השתמשו בגרסה מעודכנת של כלים לגיטימיים, הזמינים לכל, על מנת לפגוע ברשתות ולהפעיל את הכופרה. באופן חריג, התוקפים התקדמו במהירות גדולה: בתוך שלוש עד שבע שעות מהרגע שבו עובד פתח קובץ זדוני שצורף להודעת פישינג, הם כבר ביצעו סיור מודיעיני ברשת. בתוך 24 שעות, לתוקפים כבר הייתה גישה ל-Domain controller, והם היו ערוכים ומוכנים להשיק את Ryuk.
כוכבי האנטומיה של גריי. מקור: BigStock
בינואר השנה, בסיס משמר החופים האמריקני נפגע ושותק למשך 30 שעות עקב מתקפת כופר שהתרחשה בסוף דצמבר 2019. המתקפה הפסיקה את פעילות המצלמות, מערכות בקרת הגישה לדלתות ומערכות פיקוח קריטיות במתקן של המשמר, ששמו ומיקומו לא נמסרו לפרסום. ההתקפה נגד הבסיס בוצעה באמצעות Ryuk, ועל פי ההערכה פושעי הסייבר נכנסו לרשת שלו באמצעות מתקפת פישינג מוצלחת.
אחרי ש-Ryuk הופיעה ב-2017, ההערכות הראשוניות היו שהכופרה קשורה לצפון קוריאה, אך באחרונה היא דווקא חשודה כקשורה למערך פשיעה רוסי. בכל מקרה, Ryuk הפכה בשנתיים האחרונות לסוג מתקפה פופולרי. היא שימשה בתקיפות בעלות פרופיל גבוה, ביניהן תקיפת ערים בפלורידה, שהתרחשה ביוני 2018. לפני כשנה היא שוב "כיכבה" בחדשות, לאחר שבוצעה באמצעותה תקיפה של פטרוליוס מקסיקנוס – חברת נפט מקסיקנית שנמצאת בבעלות המדינה. הכופרה ניסתה לתקוף גם בישראל – באפריל 2019 היא שוגרה לעבר הסניף המקומי של ורינט, חברה אמריקנית המתמחה בפתרונות מודיעין עסקי לצד הגנת סייבר. גם במקרה זה המתקפה הופצה דרך מייל פישינג.
מנגנון הפצה למתקפות מזיקות יותר
לפני כשבועיים וחצי פורסם שזרוע הסייבר ההתקפית של הפנטגון, פיקוד הסייבר בצבא האמריקני, ביצעה פעולות שיבוש רחבות היקף נגד רשת הבוטים Trickbot. מדובר בבוטנט שמאז 2016 הדביקה יותר ממיליון מחשבים ברחבי העולם. המניע לפעולות השיבוש הוא הרצון למנוע ממפעילי הרשת לתקוף מטרות אמריקניות, בין השאר כדי למנוע פגיעה בבחירות לנשיאות.
על פי הממשל בוושיגנטון, האנשים שעומדים מאחורי TrickBot – אוסף של מחשבים "זומבים" שנפגעו על ידי תוקפים דוברי רוסית – מוגבלים לאחר הגילוי ביכולתם להדביק קורבנות חדשים ולהפעיל מתקפות כופרה. Trickbot ידועה בגניבת מידע ממחשבים שנפגעו, ובאחרונה נצפתה בעיקר כמנגנון הפצה למתקפות מזיקות יותר, כגון כופרה. ההאקרים המפעילים את רשת הבוטים פועלים במתכונת "נוזקה כשירות", ומוכרים ל-"לקוחות" – האקרים אחרים – גישה למחשבים הנגועים.
29/10/20 14:22
7.79% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אפלקיציה למכשירי סלולר יכולה לאבחן שבץ מוחי בצורה מדויקת כמו מומחה רפואי בתוך דקות ספורות, ובכך לאפשר ללוקה בו לקבל טיפול רפואי במהירות, שהיא קריטית במיוחד במקרים אלה. לפי החוקרים מבית הספר למדעי המידע והטכנולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה ומבית החולים המתודיסטי ביוסטון שפיתחו אותה, הכלי האבחוני, המבוסס AI, יפחית הן את מספר סריקות ה-CT והן את תופעת התת אבחון של מקרי שבץ מוחי בינוני וקל.
צוות החוקרים צופה שהאפליקציה תשמש בחדרי מיון ובמחלקות לרפואת חירום, ומאוחר יותר גם במרפאות חיצוניות, בקליניקות פרטיות, במרפאות טיפוליות וגם בבתים.
"כשמטופל חווה סימפטומים של שבץ, כל דקה חשובה", ציין ג'יימס וונג, פרופסור למדעי המידע והטכנולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה. "אבל כשזה מגיע לאבחון שבץ, לרופאים במחלקות החירום יש אפשרויות מוגבלות: לשלוח את המטופל לסריקות שלרוב גוזלות זמן רב, כרוכות בקרינה רדיואקטיבית וגם יקרות, או לפנות לנוירולוג מומחה, שעשוי להיות לא זמין מיידית – כדי שיבצע אבחון קליני". "כיום, כ-50% ממקרי השבץ אינם מאובחנים כראוי", מוסיף וונג, "כש-30% הם אבחוני יתר, ו-20% לא מאובחנים. אין לנו די מומחי שבץ בשוק".
צוות החוקרים פיתח מודל ממוחשב, שמסוגל לזהות חריגות בדיבור ובתנועות בשרירי הפנים המצביעים על שבץ. כדי לאמן את המודל, הצוות בנה בסיס נתונים של 84 מטופלים שחוו שבץ מוחי. כל אחד מהם ביצע מבחן דיבור שהוקלט במכשיר iPhone. ההקלטות "לוכדות" בעיות דיבור וקשיים בתקשורת קוגניטיבית, כמו גם תנועות פנים, ידיים וגוף. הנתונים האלה מנותחים על ידי האלגוריתם שפיתחו החוקרים.
לדברי וונג, "האפליקציה השיגה דיוק של 79%-80% באמצעות השימוש בקול ובפנים בלבד, בהשוואה ל-72% דיוק על ידי רופאי מיון שבהישג ידם היו כלים נוספים, כמו מידע קליני, אבחון פיזי וסריקות CT. האפליקציה עשויה לעקוף בצורה משמעותית את הדיוק באבחון בחדרי מיון, ולהפחית את החשיפה לשבץ".
הצוות, שמבקש להגיע לתוצאות טובות יותר, עובד כעת על שיפור הדיוק באמצעות הרחבה של מאגר הנתונים. לצורך כך הושק ניסוי קליני בהשתתפות 500 מטופלים ו-500 משתתפי בקרה, ואף השיק אפליקציה ייעודית ב-Amazon Mechanical Turks כדי לאסוף דגימות קול מוקלטות.
29/10/20 14:35
7.79% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
רגע לפני שחנך את פריסת הסיבים האופטיים ביישוב הראשון בישראל (מטולה), הגיעו שר התקשורת, יועז הנדל, ומנכ״לית המשרד, לירן אבישר בן-חורין, לחברת MedOne לסיור בדטה סנטר הגדול במדינה, המהווה את צומת התקשורת המרכזי של ישראל. אל המתקן התת קרקעי של MedOne מתנקזים הסיבים האופטיים המחברים את ישראל לעולם כולו.
מימין: דורון סימה, מנכ"ל Sparkle ישראל, אלי מטרה, סמנכ"ל שיווק ומכירות, MedOne, לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת, רוני שדה, מנכ"ל MedOne, יועז הנדל, שר התקשורת, שי לבנת, יו"ר דירקטוריון MedOne. צילום: דודי אלימלך
השר הנדל נחשף לראשונה למתקן, שנחשב לאחד המאובטחים במדינה. מדובר במבנה הממוגן מפני כל סוג של מתקפה או אסון טבע, ובמקרי חירום יוכל לפעול באופן עצמאי ובמנותק מהעולם החיצון לאורך זמן רב.
שר התקשורת נתרשם מהמתקן וציין, כי מדובר במקום מרשים ומאובטח ברמה גבוהה, וההשקעה של חברות בינלאומיות גדולות במקומות מסוג זה ממחישות את הצורך במהפכת הסיבים במדינת ישראל.
29/10/20 14:50
6.49% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
פרטים חדשים שנחשפו על אודות מכשירי ה-iPhone 12 החדשים של אפל (Apple) רומזים שאפל כללה בהם תכונה שעדיין לא פורסמה, וכנראה רדומה: היכולת לתמוך בטעינה הפוכה.
טעינה הפוכה, כפי שהציגה סמסונג (Samsung) לדוגמה כבר בשנה שעברה במכשירי ה-Galaxy S10 שלה, מאפשרת להשתמש בגב המכשיר כדי לתמוך בטעינה של אביזרים שתומכים בטעינה אלחוטית, פשוט על ידי הנחה על גב הטלפון. העדויות לכך שהאפשרות הזאת כבר הגיעה גם למכשירים של אפל נמצאים בטפסים שהגישה חברת התפוח ל-FCC.
בין ההסברים השונים נכתב במפורש, כי, "מעבר ליכולת להיטען באמצעות מטען אלחוטי שולחני, דגמי ה-iPhone ב-2020 תומכים גם בפונקציית טעינה אלחוטית בתדר של 360 קילו-הרץ כדי לטעון אביזרים עם פוטנציאל לעזרים של אפל בעתיד".
לפי אנליסטים בשוק, מדובר כנראה בתכונה נוספת של מנגנון הטעינה החדש של החברה MagSafe, וההערכה היא שאפל מחכה להשקת הדור החדש של אוזניות ה-AirPods שלה.
חדי זיכרון יכולים להיזכר, שהשמועות על כך שאפל מתכוונות לשלב טעינה הפוכה בטלפונים שלה נשמעו כבר בשנה שעברה, לפני השקת ה-iPhone 11, כסוג של ניסיון להדביק מהר את הפער שפתחה היריבה הגדולה בהיבט הזה, שמכנה את הטכנולוגיה הזאת Wireless Powershare. סמסונג גם אינה היחידה שמציעה טעינה אלחוטית הפוכה, שבה הטלפון משמש כמקור לטעינה. זו טכנולוגיה שהוצעה כבר בטלפונים של אופו (Oppo) וגם של האחות וואן פלוס (OnePlus).
אפל, לפחות בהיבט הזה, פשוט סוגרת פערים, ואם כן – לא ברור מדוע היא עדיין לא הכריזה על האפשרות.
29/10/20 12:46
3.9% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
דיווחים אחרונים טוענים כי חברת אפל (Apple) מאיצה כעת פיתוח של מנוע חיפוש שלה, שיספק אלטרנטיבה למנוע החיפוש הנפוץ ביותר בשימוש, וזה שמרביתנו ניגשים אליו בקביעות – מנוע החיפוש של גוגל (Google), המתחרה הגדולה שלה, אבל גם שותפתה, מסתבר.
לאורך שנים עלו דיווחים כי גוגל משלמת בקביעות מיליארדי דולרים – בין 10 ל-12 מיליארד דולר בשנה(!) – לאפל, כדי שהאחרונה תקבע את מנוע החיפוש הדומיננטי שלה, Google Search, כברירת מחדל במערכות ההפעלה של מוצריה (iOS, iPadOS ו-macOS). העסקה הזו בין השתיים מבטיחה שמשתמשי iPhone, iPad ו-Mac יחפשו באמצעות גוגל את השאילתות שלהם, אלא אם ישנו את מנוע החיפוש המוגדר כברירת מחדל באופן ידני בהעדפותיהם. אבל העסקה המסוימת בין אפל לגוגל יכולה להסתיים בקרוב, לנוכח תביעת הגבלים עסקיים כנגד ענקית החיפוש בארה"ב, אשר הוגשה מוקדם יותר החודש.
הממשל האמריקני מאשימים את החברה כי מנעה וחנקה תחרות, בכך שהוציאה מיליארדי דולרים כדי להבטיח שמנוע החיפוש שלה יהיה ברירת מחדל בכמה שיותר מכשירי סמארטפון. בעיקר באנדרואיד, אבל לא רק. הקשרים של גוגל ואפל בקביעת מנוע החיפוש שלה על מכשירי האחרונה בהחלט קשורה הדוקות לדבר, והתביעה יכולה להביא לסיומם.
כעת מסתמן שאפשר שהענקית מקופרטינו תנסה לתפוס את הלאקונה שתיווצר, באמצעות מנוע חיפוש שיתחרה ביכולות של גוגל ובמונופול שלה בתחום, אותו היא ככל הנראה כבר מפתחת ביתר שאת.
בכלל, אפל כבר ביצעה מהלכים שיסייעו לה להתרחק מגוגל. יכולותיה של פלטפורמת אפלבוט (Applebot) שלה – הסורקת את הרשת, מקטלגת ומזהה אתרי אינטרנט – שעליה דווח לראשונה ב-2014, ככל הנראה גדלו באופן משמעותי לאחרונה. יתר על כן, בחיפוש במסך הבית של iOS 14, אפל החלה לקשר ישירות לאתרים, ובכך היא עוקפת את גוגל לחלוטין. בנוסף, לפני כמעט שלוש שנים, אפל "גנבה" את ראש תחום החיפוש והבינה המלאכותית של גוגל, ג'ון ג'יאננדריאה, וכיום הוא סמנכ"ל בכיר של תחומי למידת המכונה וה-AI באפל, אבל יש לו גם ידע אדיר בכל הנוגע במנועי חיפוש מוצלחים.
דומיננטיות בחיפוש. גוגל. צילום: BigStock
גוגל שולטתתתת
כידוע, עד היום מנועי חיפוש מתחרים, כמו DuckDuckGo ובינג, שיש לו את הבית החזק של מיקרוסופט (Microsoft), פשוט לא הצליחו להתחרות במנוע של גוגל באף פרמטר והותירו את גוגל שולטת בתחום ביד רמה.
לא ברור בינתיים איזו צורה או אילו יכולות עשויות להיות למנוע החיפוש של אפל – האם הוא רק יהיה אמצעי משופר משלה לחיפושים, המכונה Spotlight, במכשירי iOS ו-OS X, או שממש יזכה באתר שלם שכל מטרתו מענה על שאילתות הגולשים, כמו Google.com?
כך או כך, השיטות של גוגל לשלם (ושל אפל לקבל תשלום) בכדי להיות ספקית החיפוש העיקרית במיליוני מכשירים, יעמדו בקרוב תחת לחץ רגולטורי דרמטי. התשלומים של גוגל לאפל הם לפי הדיווחים כ-20% מהכנסות של אפל משירותיה. אם היא תאבד הכנסה זו, היא ללא ספק תזדקק לפיתוח שיאפשר לה לסגור את "הגירעון" – ומנוע חיפוש מקורי יכול לענות על כך.
מתגאה בשמירת פרטיות המשתמשים. טים קוק, מנכ"ל אפל. צילום: BigStock
מעניין לציין את המחויבות של ענקית הטכנולוגיה שהביא לחיינו סטיב ג'ובס לפרטיות. במכתב פתוח ללקוחות כתב בעבר מנכ"ל אפל, טים קוק – שעוסק לא אחרת בנושא הפרטיות – כי "המודל העסקי שלנו פשוט מאוד: אנו מוכרים מוצרים מעולים. איננו בונים פרופיל על סמך תוכן הדוא"ל שלכם, או הרגלי הגלישה באינטרנט, במטרה למכור אותו למפרסמים. אנחנו לא 'מייצרים רווחים' מהמידע שאתם שומרים ב-iPhone שלכם או ב-iCloud. ואנחנו לא קוראים את הדוא"ל שלכם, או את ההודעות שלכם, כדי לקבל מידע מה לשווק לכם".
גוגל מרוויחה בעיקר מפרסום, ועושה זאת בדיוק באופנים שאפל מתגאה שאינה נוהגת על פיהם. אם אפל תמשיך בשיטה שהיא כל כך גאה עליה, לא ברור כיצד היא תוכל ליצור מנוע חיפוש מצליח, שפרופיל המשתמש על בסיס הרגלי הגלישה שלו והנתונים המאוחסנים שלו ב-iPhone אמורים לשמש אותה כאמצעי לשיפור תוצאות החיפוש שתנפיק. ובכלל, האם במנוע החיפוש של אפל לא יהיה פרסום ממוקד? ימים יגידו.
29/10/20 14:16
3.9% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
נתי כהן מצטרף לעוד חברה, מספר חודשים לאחר שפרש מתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת: הפעם זוהי אקרון (Ekron), חברת IT שהוקמה לפני ימים אחדים. כעת כהן משמש כיו"ר של שתי חברות – השנייה היא CyberIL, שכפי שעולה משמה, עוסקת בתחום הסייבר. כמו כן, הוא מכהן כחבר בדירקטוריון של מגדלי תקשורת, שרוכשת אתרי אנטנות סלולריות ומשכירה אותם לחברות סלולר, וכראש תחום תקשורת וסייבר בקבוצת ההשקעות איחוד האמירויות-ישראל.
כהן הוא בעל ניסיון עשיר בעולמות התקשורת והטכנולוגיה: לפני מינויו למנכ"ל משרד התקשורת הוא היה קצין קשר ותקשוב ראשי בצה"ל, בדרגת תא"ל. במסגרת תפקידו שם, הוא הקים את חטיבת ההגנה בסייבר, והעביר את צה"ל לטכנולוגיית ענן מבצעי ולמערכת ERP ניהולית.
הנקודה הגבוהה ביותר
אקרון – מילה שפירושה ביוונית עתיקה הוא הנקודה הגבוהה ביותר – מציעה מערכת SaaS (תוכנה כשירות), שמסתכלת על כלל ארכיטקטורת המערכות הארגוניות, מתחברת אליהן ומספקת עבורן ועבור רשת ה-IT הארגונית הגנת ומעקב סייבר. לחברה יכולות של מרכז אבטחה וניטור רשת, שמספק מידע בזמן אמת מוצג באמצעות לוחות מחוונים ברורים, שניתנים להגדרה עבור סוגי המשתמשים השונים. כמו כן, היא מספקת כלי שימוש ויישום ניהול מידע אודות רכיבי מערכות הארגון.
המערכת של אקרון מתאימה אמנם למגזרים שונים, אבל אחד המגזרים הבולטים שבהם היא מתמקדת הוא זה המוניציפלי: בחברה מציינים שעוד ברבעון הנוכחי המערכת שלהם תותקן בירושלים, ראשון לציון ורחובות. בנוסף לתחום הערים החכמות מתוכנן הפיילוט הראשון של החברה בבניינים חכמים, והמערכת שלה ניתנת לשימוש גם במגזר התעשייה. היא אף נמצאת ב-"מגעים סופיים", לדבריה, עם גופים שונים באיחוד האמירויות להטמעת הפתרון במגוון ורטיקלים במדינה.
מי בצוות ההנהלה?
צוות ההנהלה של אקרון כולל אנשי הנדסה ו-DevOps, עם ניסיון רב תחומי בפיתוח מערכות ופריסתן. לצד כהן, מכהנים בו יואב לודמר, מנכ"ל ומייסד החברה, אל"מ (מיל') אסף נבות, ארכיטקט הפתרונות הראשי, מנחם לוברבום, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ושלומי פליוטקל, חבר דירקטוריון.
בכובעו האחר, לודמר הוא מנכ"ל SMBIT – החברה האחות של אקרון, שפועלת מזה שמונה שנים בתחום התקשורת המוניציפלית בישראל. מערכת הניטור והבקרה שפותחה לשימוש פנימי ב-SMBIT היא ההשראה לפלטפורמה של אקרון. אל"מ (מיל') נבות שימש בתפקידו האחרון כרמ"ח לומ"ר – המחלקה שאחראית על לוחמה מבוססת רשת בצה"ל. לוברבום, שמוביל את פיתוח המערכת, הוא טכנולוג אינטרדיסציפלינרי, בעל ניסיון בעולמות התקשוב, הסייבר ופיתוח המערכות. פליוטקל מביא איתו ניסיון בשיווק ומכירות למגזר המוניציפלי.
איך זה עובד?
באקרון אומרים כי המערכת שלהם מספקת ממשק פשוט, מאוחד וקל לתפעול, שמציע תמונה רחבה של "בריאות" הארגון – מה עובד ומה לא עובד, כמו גם הערכת רמת איומי הסייבר בזמן אמת על הארגון והמערכות שלו.
מערכת אקרון מתחברת לתת המערכות השונות בארגון: תקשורת, חשמל, אינטרנט של הדברים, שרתים, יישומים וכל מערכת דיגיטלית שהיא. בחברה אומרים כי הנתונים התפעוליים שהיא מפיקה מאפשרים לארגון לקבל החלטות ברורות בזמן אמת, לאסוף נתונים סטטיסטיים חיוניים, לספק שירותים טובים יותר ולנצל טוב יותר את משאביו.
המערכת של אקרון – במצב לילה
עוד נמסר מהחברה כי מדובר בפלטפורמה גמישה ומאובטחת, שמתאימה לשימוש גמיש ורחב. המערכת מיועדת להתקנה בענן או באתר הלקוח. היא כוללת רכיב חומרה (הנדרש במקרים מסוימים) ככזה שמותקן ברשת הלקוח. בנוסף, אקרון מיישמת טכנולוגיות מיקרו-שירותים מבוססות קונטיינרים עם יכולות אבטחה, יתירות, אוטומציה ומדרגיות.
המודל העסקי של אקרון מתבסס על תשלום עבור מספר המערכות המחוברות ומספר המשתמשים. כמו כן, כדי להפוך לסטנדרט פתוח למערכת מאובטחת של פתרונות "מערכות של מערכות", החברה מציעה מודל Freemium, שיאפשר ליצרנים לחבר למערכת שלה את המוצרים שהם מייצרים, וליהנות מממשק ומהגנת סייבר חינם – ברמת שירות נמוכה.
29/10/20 14:32
3.9% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שימוע שנערך אתמול (ד') בסנאט האמריקני, ושנערך וירטואלית עקב מגבלות הקורונה, אירח את ראשי ענקיות הטכנולוגיה טוויטר (Twitter), פייסבוק (Facebook) וגוגל (Google). ג'ק דורסי, מארק צוקרברג וסונדר פיצ'אי הופיעו בדיון בהתנדבות, כדי לדון בחוק המגן על חברות אינטרנט.
הדיון, שערכה ועדת המסחר, עתיד היה להתמקד בהגנה משפטית שמסירה מהחברות שבראשן השלושה עומדים את האחריות למה שמשתמשים מפרסמים בפלטפורמות שלהם. אלא שבפועל הוא עסק בעיקר בצנזורה של עמדות ימין שמרניות שמתנהלת ברשתות החברתיות, כך טענו המחוקקים הרפובליקנים, ולא במה שלשמו כונס.
הרפורמה, המכונה סעיף 230 (Section 230) לחוק הגינות התקשורת, היא המגוננת על חברות אינטרנט מתוכן שמשתמשים מפרסמים, תוכננה לעמוד בלב הדיון. בנוסף, הוא היה אמור לעסוק בסוגיות בנושא פרטיות צרכנים ואיחוד גופי מדיה.
אך, כאמור, רפובליקנים רבים בוועדה ניצלו את ההזדמנות "לצלות על הגריל" את המנכ"לים, בגלל החשד כי חברותיהם ועובדיהם מוטים נגד השמרנים – תלונה שנשמעת תכופות בימין האמריקני, למרות שאין לה ראיות וודאיות.
"מר דורסי, מי לעזאזל בחר בך והפקיד אותך כאחראי?"
כך קרה שחלק מחברי הוועדה לחצו על דורסי בגין החלטתה של טוויטר – שבהמשך התהפכה – לחסום קישורים לסיפור שנוי במחלוקת של הניו יורק פוסט על האנטר ביידן, בנו של המועמד לנשיאות הדמוקרטית לנשיא ג'ו ביידן.
"מר דורסי, מי לעזאזל בחר בך והפקיד אותך כאחראי על מה מותר לתקשורת לדווח ומה העם האמריקני רשאי לשמוע?" צלב הסנאטור טד קרוז מטקסס את מנכ"ל טוויטר באחד הרגעים היותר סוערים של הדיון. דורסי, חובב יוגה ואדם רוחני, לפחות לכאורה, שאומר כי הוא מתרגל מדיטציה מדי יום, הגיב בשקט אופיינו וענה כי המשתמשים מסכימים לתנאי השירות של טוויטר בעת ההרשמה. עוד הוא טען כי לרשת המצייצת אין יכולת להשפיע על הבחירות, שכידוע יחולו בארה"ב בעוד פחות משבוע.
המחוקקים הדמוקרטים שבוועדה התמקדו בעיקר בשאלה באילו צעדים נוקטות הפלטפורמות בכדי להגן מפני התערבות בבחירות, ולרסן דיבור שנאה והקצנה. בנוסף הם רצו לדעת כיצד החברות הללו תרמו לנפילת גופי התקשורת החדשותיים המקומיים, עקב הירידה שחוו בהכנסות מפרסום.
כמה דמוקרטים טענו שמועד הדיון, שישה ימים בלבד לפני הבחירות, אינו תקין. "אנחנו חייבים לקרוא לשימוע הזה מה שזה, אחיזת עיניים", גרס הסנאטור בריאן שץ מהוואי. "אני לא מתכוון לנצל את הזמן שלי לשאול שום שאלה, כי אלו שטויות", אמר. הסנאטור ריצ'רד בלומנטל מקונטיקט האשים את עמיתיו הרפובליקנים בכך שהם רוצים "להתבריין על ולהפחיד את הפלטפורמות האלה", כך שיסייעו לנשיא דונלד טראמפ בהפצת הקמפיין שלו.
האם יש הטיה פוליטית ברשתות החברתיות ובעד מי? דונלד טראמפ הרפובליקני וג'ו ביידן הדמוקרט. תמונת אילוסטרציה מעובדת, מקור: BigStock
במהלך הדיון הבהיר פיצ'אי כי "גוגל מנהלת את עסקיה ללא הטיה פוליטית, נקודה". הוא הדגיש כי הענקית ממאונטיין וויו עובדת ומתייעצת בשגרה עם ארגוני צד שלישי משני הקצוות הפוליטיים "כשאנחנו מפתחים את המדיניות שלנו". אבל מנכ"ל גוגל "חטף" בכל זאת גם הוא מהמחוקקים. הסנאטורית מרשה בלקבורן מטנסי שאלה את מנכ"ל גוגל אם הוא פיטר עובד שהיה מרושע כלפיה ברשת, אז הסתבר שהעובד עדיין מועסק בגוגל. פיצ'אי הבהיר כי אינו יכול לדבר על מעמדו התעסוקתי של אותו מהנדס ספציפי, בחברה המעסיקה יותר מ -100,000 עובדים.
כל צד של המתרס הפוליטי טוען דבר הפוך
בארה"ב קיים הסכם דו-מפלגתי לפיו סעיף 230 צריך להשתנות – אך אין הסכמה כלל לגבי הסיבה לכך, ועל אופי הסעיף לאחר התיקון.
בדיון הסכימו המנכ"לים כי יש לעדכן את החוק הקיים, כך שישקף את המצב הנוכחי בעולם 24 שנים לאחר שנכתב לראשונה. אולם הרשתות החברתיות טוענות כי אם הסעיף ישונה לרעתן, או יבוטל, הן יאלצו לנקוט יותר צנזורה מחשש מתביעות ואחריות שיידרשו לקחת על כל פרסום ותוכן שעלה דרכן לאוויר.
בכל מקרה, פייסבוק וטוויטר נקטו באחרונה, ועקב הקמפיינים לבחירות לנשיאות, צעדים אגרסיביים יותר ויותר נגד פוסטים הטוענים טענות כוזבות ומפיצים פייק ניוז בדבר הצבעה, או שמערערים את האמון בתהליך הבחירות – כולל "הדבקת" מסרי אזהרה על כמה מהמתקפות של הנשיא טראמפ על הליך ההצבעה בדואר.
דורסי וצוקרברג הסכימו כי צריכה להיות "שקיפות" רבה יותר לגבי ההחלטות שמקבלות פלטפורמות אונליין בנוגע לשאלה איזה תוכן יכול להישאר בהן ומה הן מסירות. דורסי אמר כי הוא מסכים עם המבקרים שמדיניות החברות יכולה להרגיש "כמו קופסה שחורה" בעיני גורמים חיצוניים. "סעיף 230 הוא החוק החשוב ביותר המגן על דיבור באינטרנט, והסרתו תסיר דיבור מהאינטרנט", אמר דורסי.