כתב: עמי בן עמרם, מנהל תחום דטה סנטרים בסיסקו ישראל. השינויים שחלו בשוק העבודה בעקבות הקורונה ועם המעבר לעבודה מהבית מחייבים את הארגונים והחברות בהטמעת תשתית ענן מתקדמת, חדשנית ובטוחה. במסגרת שולחן עגול שהתקיים באחרונה, בשיתוף אנשים ומחשבים, הציגה סיסקו את פתרון ה-InterSight שלה. מדובר במערכת ניהול תשתיות ושירותים חדשנית עבור מרכזי הנתונים והעננים של ארגונים וחברות. המערכת מאפשרת למנהלי ה-IT לקבל בממשק אחד יכולות ניהול תשתיות מחשוב, Hyper-converged, אחסון, וירטואליזציה ושירותי אופטימיזציה באופן מיטבי להרצת האפליקציות בכל זמן נתון. המערכת מבוססת על שלושה מרכיבים עיקריים, שהופכים אותה לייחודית וחדשנית: הראשון הוא שימוש בענן הייעודי של סיסקו במודל תוכנה כשירות (SaaS), עם אפשרות להתקנה מקומית. בנוסף, המערכת מורכבת מטכנולוגיית טלמטריה המאפשרת איסוף, ניתוח והצגה מרכזית של דיווחים והתראות, תוך שילוב מנועי אנליטיקה ובינה מלאכותית. לצד המערכת מפעילה סיסקו מערך אוטומציה, המאפשר ביצוע פעולות וניהול מחזור חיי שרתים שלם, כגון התקנה של Firmware ומערכות הפעלה, אופטימיזציה של ניצול משאבים והגדרת תהליכים אוטומטים על מגוון של ציוד צד שלישי. יכולות המערכת מסייעות למנהלי ה-IT להתמודד בקלות ופשטות עם אתגרים כגון תצוגה מרכזית (דשבורד) להצגת נתונים כוללת, המאפשרת תמונת מצב הוליסטית על הנעשה בארגון; איסוף מרכזי של כלל ההתראות, התקלות והדיווחים מהשרתים והשירותים המנוטרים; ניהול מחזור חיים שלם של כל סוגי שרתי סיסקו, כולל מערכות הייפרפלקס; ניתוח והמלצות תאימות חומרה כגון Firmware של שרתים, דרייברים ומערכות הפעלה; וקיצור תהליכי תמיכה במקרה תקלה. בנוסף, השימוש בפלטפורמה מודולרית מאפשרת לכלול אפליקציות ניהול נוספות של סיסקו באינטגרציה מלאה, בהן: אוטומציה של תהליכים (UCS Director) גם על ציוד צד שלישי; אופטימיזציה של מיקום סביבות עבודה CWOM מקומי או בענן; התממשקות, הצגה והפעלה של משימות מערכות אחסון ו-וירטואליזציה של יצרנים אחרים; ניהול סביבת Hypervisor של סיסקו, מבוססת KVM; ניהול שלם של סביבת קונטיינרים מנוהלי קוברנטיס; ועוד. רוצים לשמוע פרטים נוספים? הקליקו כאן.

אלפים מעובדי מיקרוסופט (Microsoft) בארץ יעברו לקמפוס חדש בהרצליה, שיאחד את מיקרוסופט ישראל, שישבה עד כה ברעננה, ואת מרכז המחקר והפיתוח בהרצליה. מדובר בהשקעה אסטרטגית של מיקרוסופט העולמית בשוק המקומי, ובהבעת אמון של החברה בכלכלה המקומית ובטאלנט הישראלי. היקף הפרויקט מוערך במאות מיליוני שקלים. המעבר יתחיל השבוע, ויבוצע בהדרגה. הבשורה על הקמפוס המתוכנן הגיעה כבר ב-2017, אבל כעת ההכרזה על המעבר סופית. הודעה זו מגיעה לאחר שבתחילת השנה הודיעה מיקרוסופט על הקמת מרכז דטה סנטר חדש בישראל. הקמפוס החדש כולל מרכז חדשנות להדגמת טכנולוגיות החברה ללקוחות ושותפים, מרכז למפגשי לקוחות ומעבדות מתקדמות לאנשי הפיתוח. קמפוס מיקרוסופט החדש בהרצליה. צילום: עמית גרון קיימות, נגישות וחדשנות על הפרק המבנה החדש הוא בניין המשרדים הראשון בישראל שזוכה לתקן LEED V4 GOLD פנים וחוץ – דירוג בינלאומי להסמכת מבנים כבני קיימא וסביבתיים. המבנה חולש על פני שטח של כ-46 אלף מ"ר, הכולל שלושה וחצי דונם גינה ושמונה דונם שטח פתוח. תכנון הבניין נועד לקדם חדשנות, קיימות, נגישות, גיוון והכלה ו-Wellbeing של העובדים. במתחם שולבו טכנולוגיות אקולוגיות ישראליות כמו WaterGen לייצור מים מהלחות באוויר, Wint עם 32 נקודות בדיקה ובקרה לזיהוי נזילות מים, Green-Wall המהווה פלטפורמת גידול צמחייה, ו-enVerid – פטנט לפילטור אוויר הבניין שחוסך אנרגיה. בקמפוס מותקנים כ-800 מ"ר של תאים פוטו-וולטאים שיספקו חשמל לבניין. עובדי מיקרוסופט ועיריית הרצליה החליטו להוקיר שני מדענים דגולים, וקראו לרחובות שבהם שוכן הקמפוס, על שמם: רחוב עדה לאבלייס, על שם המתכנתת הראשונה בהיסטוריה, ורחוב אלן טיורינג, המדען הנודע אשר הניח את היסודות למחשב המודרני.  בקמפוס החדש יופעל הגראג' – מעבדת חדשנות שמעודדת יצירתיות בתחומים של אבטחת מידע, מציאות רבודה ובינה מלאכותית. המעבדה כוללת מתחם הפתוח לכל עובדי החברה, ובו ציוד טכנולוגי מתקדם, שמאפשר לעובדים ליצור אבות-טיפוס למיזמים חדשים וליצירה טכנולוגית. בנוסף, הבניין יכיל מרכז הדגמות של מיקרוסופט, המאפשר ללקוחות ולשותפים לחוות ולהתרשם מהטכנולוגיות החדשניות ביותר. קרן ההשקעות הבינלאומית של מיקרוסופט, M12, תמוקם אף היא בקמפוס. דן אנד ברדסטריט: החברה שהכי טוב לעבוד בה בישראל פנים הקמפוס החדש של מיקרוסופט בהרצליה. צילום: עמית גרון על פי הדירוג השנתי של דן אנד ברדסטריט שפורסם בחודש שעבר, מיקרוסופט היא חברת ההיי-טק שהכי טוב לעבוד בה בישראל. בהתאמה, גם המחשבה על נגישות והכלה באה לידי ביטוי בכל מימד בקמפוס: חניות מונגשות, דלתות אוטומטית בלובי הראשי, קבלה מונגשת "Sit-Stand" שמתאימה לאוכלוסיות בגבהים שונים ולכיסאות גלגלים, שילוב פסי סימון ללקויי ראייה ומכשירים מגבירי שמע בעמדות השירות. המטבחים כוללים דלפקים וכיורים מונמכים ואזורי ישיבה מונגשים. לטובת לקויי ראייה, השילוט כולל ניגודיות ברורה ושילוב כתב ברייל. בחדרי הדרכה ואירועים שולבו אמצעי הגברת שמע ללקויי שמיעה, ולטובת העובדים יעמדו חדרי תפילה לדתות שונות. עובדי היחידות התומכות בקמפוס הם מאוכלוסייה מגוונת, המשתלבים בעבודה בהתאם ליכולותיהם הפיזיות והקוגניטיביות. בקמפוס חדרי שירותים א-מגדריים לצד שירותי גברים ונשים. בנוסף, עמדות העבודה בבניין מחולקות ל"שכונות", במטרה לחזק את עבודת הצוות ולייצר לעובדים מפגשים עם אנשים מצוותים שונים. אור טבעי, צמחיה וריהוט ארגונומי משולבים במרחבים הפנימיים של הבניין. בבניין חדרי משחק, חדרי הנקה, מרפסות שונות שניתן לעבוד בהן, מגרש כדורסל וכדורעף, חדר יוגה, חדר כושר בשטח אלף מ"ר, חדרי מוזיקה וגינת כלבים. לרשות העובדים עומדים שירותי דואר, כביסה, חנויות נוחות ועוד. קבוצת Feed Your Mind (חיים כהן וטעם וצבע) אחראית להסעדה בשישה מתחמי האוכל ושני בתי הקפה, שנותנים מענה לגיוון קולינרי בריא. לרשות העובדים עומדים אופניים רגילים או מתקפלים לטובת נסיעה הביתה ולעבודה. חניית אופניים מיוחדת כוללת אפשרות הטענה חשמלית, ובחניון הקמפוס ניתנת העדפה לרכבי שיתופיים ורכבים חשמליים. הקמפוס תוכנן על ידי ישר אדריכלים ונבנה על ידי תדהר, ופנים הבניין עוצב על ידי ורד גינדי אדריכלים ועמי שמלצמן. יצירות האמנות במתחם נרכשו מאמנים ישראלים על ידי גלריית גורדון שניהלה את האוצרות, ובמקום הוצב מיצג ייחודי של המעצב רון ארד. "חוויה חדשה לכלל עובדי מיקרוסופט בישראל" מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח: "הקמת הקמפוס החדשני בהרצליה מהווה השקעה ארוכת טווח של החברה בשוק הישראלי. הבאנו לידי ביטוי בקמפוס את אג'נדת הקיימות של מיקרוסופט בכל פן תכנוני ועיצובי. בנינו את המקום במחשבה הוליסטית על חוויית העובדים, והוא נועד לענות על כל צורך שלהם במהלך יום העבודה. החל מתחבורה נוחה, דרך נגישות ושילוב אוכלוסיות מגוונות, ועד ל-wellbeing בתחום המזון, הבריאות והפנאי. לצד הקמפוס, ימשיכו לפעול ולהתרחב מרכזי הפיתוח שלנו בחיפה, נצרת ותל-אביב על מנת להעצים את הנגישות לכלל העובדים ברחבי ישראל". רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל: "המעבר לקמפוס מביא איתו חוויה חדשה לכלל עובדי מיקרוסופט בישראל, ואני שמחה על האיחוד האישי והמקצועי, שיפרה אותנו וימקסם את השירות שאנו נותנים ללקוחותינו ולשותפינו. הקמפוס הינו מרכז טכנולוגי חדשני, שיאפשר לנו להציע ללקוחותינו ולשותפינו את הפתרונות הטובים והמתקדמים, שיובילו אותם להצלחה ועצמאות דיגיטלית. הוא מהווה צעד נוסף בהעמקת הקשר האסטרטגי והמחויבות של מיקרוסופט עם השוק הישראלי. בנוסף, אנו נערכים להשקת ה-Cloud Datacenter Region בישראל, שמתוכננת ל-2021, שיתמוך בעבודתנו עם ארגונים המעוניינים להאיץ תהליכי חדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית תוך מינוף הדטה שלהם".

אחת היוזמות המרגשות הקשורות לעולם ההיי-טק היא נבחרת הטאף מאדר – קבוצה של מנכ"לים, מנמ"רים ובעלי תפקידים בכירים אחרים בעולם הטכנולוגיה, שמתחרה בכל שנה בתחרות הספורט האתגרי טאף מאדר, ומתרימה כסף למען עמותת גדולים מהחיים. העמותה מסייעת לילדים חולי סרטן ולבני משפחותיהם, בין היתר באמצעות "גני חלומות" שהיא מקימה. הנבחרת, המתגבשת בימים אלה, היא השישית במספר שתשתתף בתחרות, שמתקיימת בדרך כלל בבריטניה. השנה לא ברור עדיין היכן בדיוק היא תיערך, והכול תלוי כמובן בקורונה, אולם על הפרק עומדות סקוטלנד, לונדון ויעד מחוץ לממלכה – חברתנו החדשה מאיחוד האמירויות אבו דאבי. כך או כך, את הנבחרת הישראלית מפיקה אנשים ומחשבים,  בניצוחה של נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק. קפטן הנבחרת הוא אלון כהן, מנכ"ל פרינטר סנטר,  והגזבר שלה הוא יגאל פדאל, סמנכ"ל טכנולוגיות המידע של נשר תעשיות מלט,  שיפעל להשגת התרומות (שהמארגנים מקווים שישברו שיא ויגיעו ליותר משני מיליון שקלים) יחד עם טל נתנוביץ' , סמנכ"ל בקרה, תפעול ומערכות מידע בשיכון ובינוי – סולל בונה. בסדרת כתבות זו אנחנו מביאים לכם בכל פעם פרטים מעניינים על אחד ממשתתפי הנבחרת. מוטי בן שושן ספר על עיסוקיך והישגיך. "אני מנהל השותפים וההפצות של F5 Networks בישראל, יוון וקפריסין מזה כשלוש שנים. החברה מספקת תשתית אפליקטיבית ומסייעת לספק ולשפר, במהירות הגבוהה ביותר ובצורה המאובטחת ביותר, את החוויה הדיגיטלית – מרמת הקוד ועד ללקוח. אני בן 34, ולפני שהגעתי ל-F5 שימשתי במשך כשבע שנים כמנהל תחום האחסון, הגיבוי וה-Hyperconverged בקומפיוטר סי-דאטה". מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו? "אני עושה בכל יום. אני חבר נבחרת טאף מאדר זו השנה השלישית ברציפות ותורם, מתרים ועושה למען המטרה החשובה הזו כל שביכולתי. גם אשתי והילדים מעורבים, תורמים (גם דמי כיס), מתרימים, מפיצים ואוספים כל קמפיין למען המטרה החשובה הזו – להחזיר עד כמה שניתן את הילדים לשגרה. לפני כמה חודשים אף דאגנו לתרומה טכנולוגית בסך 35 אלף שקלים מטעם F5, תוך כדי משבר הקורונה, בנוסף לעשרות אלפי השקלים שהתרמתי". למה אתה רוצה להיות בנבחרת? "זו תרומה הן לגוף והן לנשמה. הנבחרת מייצגת בעיניי את כל מה שטוב: חבורה של 50 מנכ"לים, סמנכ"לים ובכירים נוספים במשק שהתאגדו כולם, זו השנה השישית, ומשקיעים מזמנם, מרצם וכספם לטובת מטרה נעלה – הקמת ותחזוקת גן החלומות לילדים. להיות במפגש הפתיחה לקמפיין שמתקיים בגן בכל שנה, ההיכרות עם הילדים, החיבור לגן ולעמותה, החשיפה לאתגר המתעצם משנה לשנה, ההיכרות עם תורמים חדשים פוטנציאליים ורתימתם למסע, האדרנלין תוך כדי איסוף התרומות ולבסוף, השגת היעד הקבוצתי – כל אלה לא משתווים לשום מרתון, הישג אישי או מקצועי שחוויתי. לכן, גם השנה, כולי בזה. חוץ מזה, אני מתגעגע לרוץ במסלול הטאף מאדר בקור של 6- מעלות, לצלול בקרח ו-'להתחשמל' בקו הסיום". מה הזיקה שלך לספורט, אם בכלל? "אני אוהב את כל סוגי הספורט. לדעתי, הספורט מייצג את כל מה שנכון בחיי:; שאיפה למצוינות, הצבת מטרות ויעדים, תכנון, הנאה תוך כדי ולבסוף – ההישג. אין דבר שמשתווה לאדרנלין תוך כדי ולאחר האימון". מהם תחביביך? "טכנולוגיה, קריאה, קרוספיט, ריצה, כדורסל ושחייה. כמו כן, אני דואג לאתגר נוסף בכל שנה, כדי שלא נשתעמם. השנה, לדוגמה, אשמש כמנטור בגדולים מהחיים עבור בני נוער וצעירים מחלימים (יוצאים לחיים), באמצעות חניכה להעצמה והתפתחות אישית". ספר קצת על משפחתך. מה הם יגידו על השתתפותך בנבחרת? "אני נשוי לנורית ואבא לדור (7), גילי (4) ואיתמר (בן שנה), והם יפרגנו לי מאוד. אשתי והילדים שלי הם חלק בלתי נפרד מהקמפיין, האימונים (הביתיים), התמיכה וההווי שמסביב. הם מבינים שהתרומה עושה את כולנו מעט טובים יותר בכל יום. כאמור, זו תהיה השנה השלישית שלי בנבחרת, עם גיוס של מאות אלפי שקלים לאורך השנים. השנה נשבור יחד, כמשפחה וכקבוצה, שיאים חדשים". מהי השכלתך ומה למדת בחיים? "יש לי תואר ראשון בממשל, מנהל ומשפט, ותואר שני בלימודי משפטים מאוניברסיטת בר אילן. תוך כדי התואר השני עשיתי קורס דירקטורים במרכז הבינתחומי. בשנה האחרונה אני לומד ערבית כשפה נוספת". מה רוב האנשים לא יודעים עליך? "שאני מאמין שאין אתגר שלא ניתן לצלוח; בגישה חיובית, בתכנון נכון ובעבודת צוות – הכול אפשרי. הציטוט האהוב עליי, שלדעתי מסמל גם את אתגר הטאף מאדר, שייך לסיימון סינק: 'היכולת של קבוצת אנשים לעשות דברים ראויים לציון תלויה בעד כמה הם יכולים להתכנס יחדיו, כקבוצה'". גם אתם רוצים להיות חלק מהנבחרת? אתם מוזמנים להגיש מועמדות כאן.

יבמ. צילום: ג'וזף קובס, BigStock לין קונווי בת ה-82 היא מדענית מחשבים אמריקנית, המוערכת בעולם המחשוב בזכות תרומותיה לארכיטקטורת מחשבים ("תזמון פקודות דינמי") ותכנון מעגלי VLSI – שידועות כ"מהפכת מיד וקונווי". אולם בשנת 1968 היא פוטרה מיבמ (IBM) לא כי לא הייתה מספיק מוכשרת בתחומה, אלא פשוט – מפני שענקית הטכנולוגיה גילתה שהיא טרנסג'נדרית. מי שפיטר את קונווי היה מנכ"ל יבמ דאז, תומאס ג'יי ווטסון ג'וניור, שהטרנסג'נדרית האמיצה לא התאימה לו לתדמית שבנה לחברה, ושרצה להרחיק מהציבור הרחב את

המעבר החד לעבודה מהבית בתקופת הקורונה הביא רבים מהעובדים והמועמדים לעבודה לראות בה כתנאי להעסקתם, ולא כהטבה. מנהלים טכנולוגיים ואחרים מעידים במחקר שערכה VMware שהנתון עומד על 41% ועולה ליותר ממחצית – 53% – אצל בני דור ה-X. המחקר נערך בקרב 2,850 מנהלים עסקיים, מנהלי כוח אדם ומנמ"רים מאזור EMEA (ר"ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה). כמעט שני שליש מהנסקרים – 64% – מעידים שהארגון שלהם כבר מממש את יתרונות העבודה מרחוק והוא לא יוכל להשיב את המצב לקדמותו. אך, למרות זאת, חלק ניכר מהעובדים שנסקרו מודאגים מכך שמנהלי הארגון לא מנסים להסתגל באמת למצב, ולהציע לעובדים שלהם יותר בחירה וגמישות. ירון רזינסקי, מנהל אזורי לתחום מחשוב הקצה ב-VMware, אמר לאנשים ומחשבים כי "אתגרי הקורונה אילצו ארגונים להסתגל במהירות לנהלי עבודה חדשים, שבהם המושג 'עבודה' כבר לא שווה עבודה במשרד. עולם התעסוקה לבש צורה של כוח אדם מבוזר, מה שמביא עמו יתרונות עסקיים מוחשיים: מעלייה בפריון ובמורל העובדים, ועד לשיתוף פעולה רחב יותר והזדמנויות גיוס חדשות". "על בסיס היסודות הדיגיטליים הללו, ארגונים צריכים ליישם את התרבות והגישה המנהיגותית הנכונות, כדי ליצור מתווה עבודה חדש", ציין. לדבריו, "פתרונות העבודה הדיגיטליים, שמאפשרים לכוח העבודה המבוזר לשתף פעולה, להיות מעורב, בעל נראות ויעיל כבר עזרו לאלפי ארגונים ולמיליוני עובדים". התרבות הניהולית מרתיעה לעבוד מרחוק – ביותר מרבע מהארגונים הנה כמה נתונים נוספים שהמחקר העלה: 41% ממקבלי ההחלטות מודאגים מכך שהצוות שלהם לא יישאר ממוקד משימה במהלך העבודה מרחוק; יותר מרבע – 28% – חשים שהתרבות הניהולית של הארגון שבו הם מועסקים מרתיעה לעבוד מרחוק; ו-59% מהם מרגישים לחץ לעבוד מחוץ לשעות העבודה הרגילות. "נתונים אלה מצביעים על הצורך בשינוי בחשיבה הניהולית המסורתית ובשגרות הפעולה", הסביר רזינסקי. "זאת, עקב היתרונות לארגונים ולעובדים הגלומים בעבודה מרחוק – שנוטה להיות גמישה יותר, לרבות היכולת לנצל מאגרי הון אנושי מגוון ברחבי העולם". ירון רזינסקי, מנהל תחום מחשוב הקצה לאזור EMEA ב-VMware. צילום: ניב קנטור הוא ציין עוד ממצאים: "מאז שהחלו לעבוד מרחוק, יותר משלושה רבעים – 76% – מאמינים שהקשרים האישיים שלהם עם חברים לעבודה השתפרו, 66% חשו שיפור בביטחון העצמי, שאפשר להם לדבר בפגישות הווידיאו, ו-69% אמרו שהלחץ שלהם ירד. 30% חשו שיפור במורל ו-34% הרגישו יעילות רבה יותר. יתרה מזאת, 67% מהמשתתפים ציינו שגיוס עובדים חדשים נעשה קל יותר, במיוחד במקרה של הורים עובדים (83%) ומועמדים מקרב קבוצות מיעוט (68%)". לסיכום אמר רזינסקי כי "הפלטפורמות והכלים הדיגיטליים מאוד משמעותיים בעידן החדש. התרבות הארגונית הופכת לאחרת: מדובר בארגון חדש, זו לא העבודה מרחוק אלא ארגון מבוזר. נדרש לייצר תרבות ארגונית, עם כלים חדשים ופעולות אחרות. ארגונים נדרשים להטמיע פלטפורמות ותשתיות ארגוניות לחוויית משתמש טובה, לצד יכולת לנהל סביבת עבודה וגם כלים אפקטיביים שיביאו לכך שהעבודה מרחוק תפגע בתוצרים. אנחנו, ב-VMware, מעניקים פתרון מקצה לקצה לתחום, עם חופש מוחלט אילו מכשירים לחבר, גמישות, מענה מהיר לתקלות וניהול יעיל. כלל ביטוח וארגונים נוספים הטמיעו מערכות שלנו לתחום – והצליחו לשמר המשכיות עסקית ופרודוקטיביות בעבודה. ישראל היא מאמצת מוקדמת של טכנולוגיה ולכן, ארגונים ממגזרים רבים – ממשלתי, ציבורי, פיננסי ובריאות – אימצו ומשתמשים בפלטפורמה שלנו". כנס vForum 2020 הישראלי של VMware יתקיים ב-1 בדצמבר ויידונו בו נושאים שונים, בהם המעבר לעבודה מהבית. להרשמה לכנס לחצו כאן.

האקריו, חברת ההדרכה בתחומי המחשוב, הדיגיטל וטכנולוגיית המידע, הודיעה על מינויו של ניר נבות (49) לתפקיד ראש תחום מסלול עיצוב גרפי וחוויית משתמש פעילות ישראל. במסגרת תפקידו החדש יהיה אחראי נבות על פיתוח חומרי הדרכה והסילבוס של תוכניות הלימודים, התאמתן לדרישות התעשייה הן בהיבט המקצועי והן בהיבט הטכנולוגי, הובלת המרצים, הרצאות וסדנאות מקצועיות, ניצול הידע ותחומי הלימוד הקיימים בהאקריו ושילובם בתוכנית הלימודים, הרצאות אורחים מובילים בתחומם, אירועים לסטודנטים, לקהילת הבוגרים ולכלל המעצבים בארץ. בנוסף, ישמש נבות כשותף להובלת מוצרים דיגיטליים של החברה ויועץ חוויה בכיר עבור מחלקות החברה בשווקים הישראלים והבינלאומיים. נבות, בוגר ויטל – המרכז ללימודי עיצוב תל אביב ובעל תואר ראשון מאוניברסיטת מידלסקס בלונדון, שימש בעבר כמנהל מחלקת נטקראפט באלעד מערכות תוכנה, והוביל את תחום חווית המשתמש בחברת אמדוקס. בנוסף, משמש כיום כמייסד ובעלים של סטודיו ניר נבות לאפיון ועיצוב מוצרים דיגיטליים, מרצה במכון הטכנולוגי בחולון – HIT , יועץ אקדמי בכיר עבור משרד העבודה ויו"ר אגודת המעצבים הגרפיים.

דרופבוקס חברת דרופבוקס (Dropbox) כבר מזמן אינה חברת אחסון מידע בענן. החברה מגדירה את עצמה בשנים האחרונות כפלטפורמה לשיתוף תוכן, אשר משנה את הדרך שבה אנשים עובדים. משבר הקורונה חיזק את החזון של דרופבוקס, שהחל עוד הרבה לפני ה Covid-19 – לאפשר לצוותי עבודה לשמור על שיתופיות ופרודוקטיביות, מכל מקום וזמן בהם יבחרו לעבוד. יונתן סרוסי, מנהל הנדסה ומנהל מרכז הפיתוח בישראל, מפרט אודות עולם העבודה העתידי, וכיצד הצוות בישראל תורם למהפכה זו. כמנהל עם ניסיון רב ביזמות, מה הוביל אותך להצטרף לדרופבוקס? אני מטבעי רודף "אימפקט", כלומר אוהב להשפיע על האנשים. כמי שזורמת בו הרוח היזמית, אין סיפוק יותר גדול מאשר לדעת שהטכנולוגיה שאתה מפתח משנה לטובה חיים של מישהו אחר. תחילת דרכי המקצועית הייתה כשהקמתי את הסטארט-אפ שלי ויז'ואל טאו שנמכר לאוטודסק. אחרי מספר שנים שניהלתי את מרכז הפיתוח של אוטודסק בישראל, חזרתי לעולם היזמי והקמתי את הסטארט אפ ג'אמפר לאבס. לחזור שוב לחברה גדולה לא הייתה החלטה פשוטה, אבל כשבחנתי את האפשרות להצטרף לדרופבוקס הבנתי שכאן אוכל לשלב גם את האהבה שלי ליזמות וגם את הסיפוק של להיות חלק ממשהו גדול וגלובלי. הדבר הראשון שמשך אותי במרכז דרופבוקס בישראל ישר כשנכנסתי זו רוח הצוות, אווירת הכיף המיוחדת, התרבות והשיתופיות, וידעתי שיהיה לי צוות שאוכל לסמוך עליהם מקצועית ואישית ויהיה לי כיף להוביל אותם ולהתקדם איתם קדימה. הפוקוס במרכז בישראל הוא על "דרופבוקס ביזנס", וכאן ידעתי שאוכל להשפיע לטובה על הדרך שבה אנשים יוכלו לעבוד, ומכיוון שלדרופבוקס לקוחות רבים ברחבי העולם, ההשפעה תהיה משמעותית. אתה מנהל הנדסה בישראל. על מה הצוות שלך עובד? הצוות בישראל מתמקד בפיתוח פיצ'רים של "דרופבוקס לעסקים", כדי לאפשר לחברות לעבוד בצורה יעילה ובטוחה. אנחנו נוגעים בפיתוח המוצרים הנמצאים בלב החברה – מערכת ניהול וחלוקת הקבצים – מה שמצריך מאיתנו יכולות הנדסיות גבוהות ומתוחכמות במיוחד. המרכז בישראל הוא היחיד של דרופבוקס מחוץ לארה"ב, והוא מהווה מרכז פיתוח משמעותי מאד בחברה. ככזה, אנחנו כמובן גם עובדים בשת"פ עם צוותים גלובליים. לאחרונה, בעקבות משבר הקורונה, דרופבוקס אימצה את אסטרטגיית העבודה "וירטואל פירסט", כלומר כל עובדי החברה יבצעו את עבודתם האינדיווידואלית מרחוק. זה נתן לנו יתרון נוסף, כאשר אין תלות או רלוונטיות למיקום הפיזי ושת"פ הווירטואלי עובד מצוין. מבחינת הפיתוח בישראל, מוצרי דרופבוקס ביזנס מיועדים לחברות גדולות (Enterprises) במגוון סגמנטים כגון תעשיות מדיה, חינוך/אקדמיה, תעשיית הבנייה ועוד… כאשר יש לנו בעצם יכולת השפעה על איך יעבדו בחברות האלה בעתיד מבחינת חללי עבודה חכמים, צוותי עבודה מרחוק וכדומה. מה משמעות התקופה הזו של משבר ושינויים עבורך ועבור הצוות שלך? ההחלטה של החברה לעבור למדיניות עבודה של "וירטואל פירסט" נובעת מהצורך להבין ולחוות ממקור ראשון את חוויית הלקוחות שעובדים כעת יותר ויותר בצורה מבוזרת, שהרי אין חכם כבעל ניסיון. הטכנולוגיות וכלי העבודה הארגוניים של דרופבוקס מאפשרים עבודה נוחה וקלה ושמירה על פרודוקטיביות. המעבר לכך היה יחסית קל, שכן אנחנו מכירים ומשתמשים בכלים של עצמנו לעבודה מרחוק. לכן לא היתה שום בעיית פרודוקטיביות בארגון, בזכות כלי הניהול שלנו למשימות ותוצאות. ההשפעה המשמעותית יותר דווקא הייתה בהיבט הרגשי של העובדים. לרובנו חסרים המפגשים והעבודה יחד במשרד.  בעקבות כך אפשרנו יותר חופשים מרוכזים, למשל כדי שעובדים ירגישו נח להתנתק ולא יחששו שהעבודה מתקדמת בלעדיהם, הענקנו לעובדים סיוע של ייעוץ אישי ואף פסיכולוגי, כדי לאפשר להם להוריד את מפלס החרדה בתקופה ההזויה הזו. מעבר לכך, בהיבט העסקי הצוות שלי ואני נתמקד בפיתוח כלים לארגון טוב יותר של החיים והעבודה, עליהם הוכרז ממש בימים האחרונים, עבור יחידים וארגונים – כלים שיאפשרו ארגון מידע בצורה יעילה יותר. למשל שמירת ואחסון מידע באופן אוטומטי, על פי ניתוח התוכן של המשתמש ומבנים מקובלים. כשאתה מסתכל על העתיד, למה אתה הכי מצפה? המקום של המרכז בישראל בחזון העתידי של החברה, והיכולת לתרום למשתמשי הקצה שלנו. בתקופה האחרונה המיקוד שלנו בישראל אפשר לנו לעשות קפיצה בפנייה לא רק לאנשי IT בארגונים אלא גם למשתמשי הקצה שלנו. אני מצפה להמשיך לעצב את חוויית העבודה העתידית, שתכלול גמישות לעובדים סביב העולם, צורת עבודה חדשנית ומבוזרת. את כל זאת אני מצפה לעשות עם הצוות שלי באופן חדשני ומעניין.

הליגה נגד השמצה – ADL 68% מהגיימרים ברשת חוו הטרדות חמורות בעת משחקים אונליין, אשר כללו איומים פיזיים, מעקבים והטרדות מתמשכות, בעוד ש-81% מהגיימרים חוו צורה כלשהי של הטרדה, כך לפי מחקר חדש של המרכז לטכנולוגיה וחברה של הליגה נגד השמצה (ADL). מדובר בעלייה של 3% בהטרדות החמורות, ועלייה של 7% בהטרדות בסך הכל, השוואה לסקר 2019 , שהיה הראשון מסוגו. 52% מהגיימרים שחוו הטרדות ברשת דיווחו כי היוו מטרה בשל גזעם, דתם, מינם, זהותם ו/או האוריינטציה המינית שלהם.  העלייה הגדולה ביותר בצורת ההטרדה מהדו"ח שיצא ב-2019 היא במעקבים: 44% מהשחקנים דיווח כי חוו מעקבים במשחק רב משתתפים ב-2020, עלייה של 10% מלפני שנה.  "אפילו לפני הקורונה משחקי הרשת היו מאוד פופולריים, אבל המגיפה דחפה אנשים רבים יותר לחפש פעילויות פנאי אונליין. למרבה הצער, יותר שחקנים פירושו יותר אנשים חשופים לשנאה. למעשה, חוויית הגיימינג של כ-34 מיליון אמריקנים בוגרים רצופה בשנאה ובהטרדות", אמר ג'ונתן גרינבלט, המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה. "אנחנו בליגה נגד השמצה מודאגים משנאה ברשת היכן שהיא נמצאת, אם היא מתבטאת בפלטפורמות המשחקים אונליין או ברשתות החברתיות. ובדיוק כפי שביקשנו מפייסבוק (Facebook), טוויטר (Twitter) ויוטיוב (Youtube) לטפל בצורה אפקטיבית יותר בשנאה ובהטרדות, אנחנו פונים לתעשיית הגיימינג ומבקשים את אותו הדבר".