מליאת הכנסת אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74) (הוראות לעניין פריסת רשת מתקדמת), התשפ"א-2020. מדובר בהצעה ממשלתית של משרד התקשורת, אליה הוצמדה הצעה פרטית של ח"כ צבי האוזר. במסגרת ההצעה מוצע לקבוע הסדר מקיף שיאפשר פריסה של רשת תקשורת מתקדמת כלל ארצית (המכונה "סיבים אופטיים") במטרה לספק שירותים מתקדמים של גישה לאינטרנט, תוך הקטנת החסמים הקיימים היום לכך. לצורך כך, הוצע לקבוע חובות שיחולו על בעלי רישיונות בשוק התקשורת, כמפורט בחוק המוצע. חברת בזק תהיה רשאית לבחור את האזורים שבהם היא מבקשת לפרוס רשת מתקדמת, ולהודיע על כך לשר התקשורת. כמו כן, מוצע להטיל חובת תשלומים על הגופים שיש להם זיקה ישירה לתשתיות התקשורת, במטרה לייצר מקור כספי להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורים שבהם בחרה חברת בזק שלא לפרוס רשת מתקדמת. מצמצם פערים ומקדם כלכלית. אינטרנט מהיר. צילום אילוסטרציה: BigStock עיכוב ניכר ביחס למדינות המפותחות האחרות בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בשנים האחרונות התעכבה פריסת רשתות תקשורת מתקדמות במדינת ישראל באופן ניכר ביחס למדינות המפותחות. פריסת רשתות אלה היא בבחינת 'קפיצת מדרגה טכנולוגית' של רשתות התקשורת הנייחות. רשתות מתקדמות מאפשרות העברת מידע בקצבים גבוהים יותר, וברמת אמינות ויציבות גבוהה יותר, ועל כן מאפשרות שימוש ביישומים ובשירותים מתקדמים בכל תחומי החיים. פריסת רשתות אלה טומנת בחובה תועלות רבות לצרכנים ולמשק, ובהן גידול בתמ"ג, הגדלת פריון העבודה, צמצום פערים כלכליים, גישור על מרחקים פיזיים בין פריפריה למרכז, ותועלות סביבתיות". שר התקשורת, יועז הנדל, הציג את ההצעה ואמר: "זהו יום היסטורי בו אנחנו משחררים פה את פקק האינטרנט והתשתיות. מהרגע שנכנסתי למשרד התקשורת היה לי ברור שהמשימה הבוערת ביותר שעומדת לפתחנו היא שדרוג תשתיות התקשורת במדינת ישראל. הבטחתי שאעשה הכל כדי להאיץ את המהפכה, כדי לייצר קידמה שהיא כל כך חשובה למדינת ישראל, והיום אנחנו עושים צעד משמעותי בדרך לשם. צעד שמחבר בין ההון האנושי בישראל, שהוא סיפור הצלחה בינלאומי, לבין תשתיות התקשורת שיש להן תקרת זכוכית שצריך לנפץ". עוד אמר השר כי "הסיבים הם בשורה גדולה עבור כל אזרחי ישראל, ועבור תושבי גבולות הארץ והפריפריה – זו בשורה גדולה פי כמה. זה מהלך שמאפשר צמצום פערים בחברה הישראלית" שישה ח"כים תמכו בהצעה שעברה ללא מתנגדים, ותועבר לוועדת הכלכלה.

צעד משמעותי בתחרות של אינטל מול אנבידיה: אמזון הודיעה, במסגרת כנס AWS re: invent 2020 שהיא עורכת בימים אלה, כי היא תשלב בשרתים של AWS את מאיצי הבינה המלאכותית Habana Gaudi של הבאנה לאבס הישראלית, שענקית השבבים רכשה לפני כשנה תמורת שני מיליארד דולר. שבבים מאיצים אלה מיועדים בעיקר לעומסי עבודה של לימוד מכונה. עד כה התבססה AWS רק על ה-GPU של אנבידיה. בהודעה שהוציאו החברות צוין כי אמזון תשלב בכל אחד משרתים אלה עד שמונה מאיצים, והשבבים אמורים לספק שיפור של עד 40% בעבודה לעומת השימוש הנוכחי הסטנדרטי, בו לטובת העומסים הללו מתקינים בשרתים כרטיסי תצוגה. שבבי ה-Habana Gaudi מיועדים לשימוש במודלים של לימוד מכונה, שכוללים עיבוד שפה טבעית, איתור עצמים ואימון למידת מכונה, סיווג, המלצה והתאמה אישית. לפי החברה, הם מציעים פעולה חסכונית יותר, מעבר להאצה, בעת השימוש בתבניות פיתוח והרצה מקובלות כמו TensorFlow ו-PyTorch. אינטל רכשה את הבאנה לאבס בסוף 2019 כדי לקדם את אסטרטגיית ההאצה באמצעות בינה המלאכותית שלה, וגם את המעבר של החברה לאספקת XPU – ארכיטקטורה המציעה שימוש בתמהיל מעבדים, מעבדים גרפיים, FGPAs ועוד, כדי להוציא תובנות רבות יותר ומהירות יותר ממאגרי נתונים. זאת, כחלק מהתחרות מול המתחרה הגדולה שלה בשוק – אנבידיה. בהבאנה לאבס טוענים כי המהלך הוא "סדק ראשון בחומה של אנבידיה". "אנחנו גאים בכך שאמזון בחרה במעבדי Havana Gaudi עבור שרתי ה-E2C הבאים של AWS, לצרכי הכשרה. הצוות שלנו מצפה להמשך שיתוף הפעולה עם AWS בגיבוש מפת דרכים שתספק ללקוחות רציפות והתקדמות לאורך זמן", מסר דויד דהאן, מנכ"ל הבאנה לאבס.

המתקפה על חברת הביטוח שירביט היא לא מתקפת הסייבר הראשונה שמופנית כלפי המגזר הפיננסי – בישראל ו-ודאי שלא בעולם. חברות נוספות, כגון בנקים וחברות ביטוח, כבר סבלו מהונאות, מתקפות כופרה ועוד שאר רעות חולות. אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב, אמר אתמול (ג') בראיון לגולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM כי אם חברה כמו שירביט נחשפה למתקפת סייבר בהיקף כזה, יש סיכוי שגם חברות ביטוח אחרות חשופות לניסיונות תקיפה כאלה. הוא ציין שיש שני דברים מיוחדים בתקיפה זו: ראשית, הקבוצה שלקחה אחריות על האירוע לא מוכרת ושנית, בניגוד לדפוסי הפעולה המקובלים במתקפות כופר, ההאקרים לא ביקשו משירביט כסף כדי לשחרר את המידע שהם טוענים שיש בידיהם, אלא אמרו שהם מתכוונים למכור אותו. גם זה טעון בדיקה. המסקנה של פרופ' בן ישראל, כמו של מומחים אחרים, היא שהלקחים שכדאי לארגונים באשר הם להפיק מהאירוע צריכים להיות בתחום ההגנה, או, יותר נכון, הידוק ההגנה. אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב. צילום: יח"צ מאז פרוץ הקורונה נכתב כאן לא מעט על העלייה המשמעותית בהיקף ניסיונות תקיפות הסייבר בכל העולם, כולל בישראל. ההאקרים מנצלים את הנגיף ואת המעבר ההמוני לעבודה מהבית כדי לחפש ולנצל עוד חורים ברשת האבטחה הארגונית – והם מוצאים. הדבר מוכיח שלעתים, המחשבים ותשתיות התקשורת שהעובדים משתמשים בהם בבית פחות מאובטחים. האתגר של מנהלי האבטחה מאז פרוץ הקורונה הוא למצוא את האיזון בין הצורך לאפשר לכמויות גדולות של עובדים לעבוד מרחוק, עם גישה לכמעט כל המערכות הארגוניות, לבין ההכרח בנקיטת צעדים שישמרו על ההגנה הקיימת על המידע בארגון. המעבר לעבודה מהבית מרחיב את כמות פרצות האבטחה, וכל מה שהאקר מצוי צריך כדי לחדור לרשת הארגונית הוא פרצה אחת. זה יכול להיות דרך אחד הפורטים של העובד במחשב האישי, דרך שרתים שאינם ברמת אבטחה גבוהה כמו פורטל ארגוני, שרת דואר לא מרכזי ועוד כאלה חורים, שלא תמיד מקבלים את תשומת הלב הנכונה ברמת האבטחה. להתייחס למתקפת סייבר כמו לאירוע צבאי בדיוק כמו בגוף צבאי, שבו, כאשר קורית תקלה, ו-ודאי תקלה משמעותית, המפקדים הם אלה שצריכים לקחת את האחריות, כך גם כאן. ועוד לפני כן, עליהם לתת את הדעת לתקלות אפשריות בכל מהלך ביטחוני שהם מתכננים או הולכים לקראתו. למרבה הצער, בכל מה שקשור לאבטחת מידע בארגונים, לא מספיק ארגונים מעלים אותה לראש סדר העדיפויות. כל מנכ"ל או יו"ר מועצת מנהלים יגיד שאבטחה היא דבר חשוב ושצריך לעשות הכול כדי להגן על הארגון, אבל כאשר הדברים מיתרגמים לפעילות ממשית, למהלכים שיש להם משמעות תקציבית, לעולם יימצאו הסיבות מדוע כדאי לדחות את זה, כי יש "דברים דחופים יותר", במיוחד בימי הקורונה. כל זה מתרחש עד שהארגון נחשף למתקפת סייבר משמעותית, כמו זו שממנה סובלת שירביט. לאחר מתקפות מעין אלה מגלים "לפתע" שאפשר היה לעשות קצת יותר, להרחיב את היריעה ולהגביר את האכיפה בקרב העובדים, ושהמחיר של ויתור על השקעה רבה יותר באבטחה הוא יקר. הצד של העובדים אולם, האחריות נופלת לא רק על המנהלים, כי אם גם על העובדים: מחקרים שנערכו באחרונה על ידי גרטנר ומקינזי הראו שבכל מה שקשור לאבטחה, רמת המחויבות של העובדים אינה גבוהה. הדבר נכון במיוחד בתקופות של חוסר ודאות כלכלית ותעסוקתית, כמו הקורונה. בזמנים כאלה, ברור שההישרדות האישית והדאגה למקום העבודה מטרידים אותם יותר מרמת אבטחת המידע של הארגון. מה גם שהם סומכים על מנהל האבטחה. שני אלה הם בין הגורמים שמאפשרים להאקרים לנסות לפגוע בארגונים ביתר שאת מאז תחילת הקורונה. השורה התחתונה: כל תקיפת סייבר היא סיבה לתחקיר והפקת לקחים – לא רק בארגון המותקף עצמו, אלא בכל הארגונים, ודאי אם הם באים מאותו מגזר. שיתוף הידע כאן מאוד חשוב, ובעיקר העלאת המודעות מצד ההנהלות. הגיע הזמן שמועצות המנהלים והמנכ"לים יימדדו גם על מתן עדיפות נכונה לאבטחה וניהול התחום, בדיוק כמו שמודדים אותם על שורת הרווח. כשמנכ"ל יידע שאירוע אבטחה משמעותי יפגע לו בבונוסים או בקידום, הוא יזכור לשאול לפחות פעם ביום את מנהל האבטחה מה שלום מערכות המידע של הארגון, שבהן מאוכסן הנכס הכי יקר שלו, שעל שלומו הוא יכול לקום או ליפול.

נמצאים בחל"ת ומחפשים עבודה? משרד העבודה והרווחה והיזמת אביטל וסרמן מפעילים היום (ד') ומחר מיזם שיכול לתת לכם מענה. שמו הוא פופ-אפ תעסוקה, ומשתתפות בו כ-50 חברות. השקת המיזם אירעה הבוקר במשרדי SQLink, בנוכחות שר העבודה והרווחה, איציק שמולי. פופ-אפ תעסוקה הינו מיזם חברתי-תעסוקתי, כחלק מתוכנית החזרה לתעסוקה שבנה משרד העבודה והרווחה, בהובלת מינהל תעסוקת אוכלוסיות. מטרתו היא רתימת כלל מגזרי המשק להתמודדות עם משבר התעסוקה, על ידי הנגשת אלפי משרות בחברות במשק הישראלי, לצד ליווי והכוון תעסוקתי ממוקד. לתוכנית חזרה לתעסוקה הוצב יעד שאפתני במיוחד: להשיב לשוק העבודה כ-100 אלף מפוטרים מתקופת הקורונה על ידי חיבור למעסיקים והכשרות מקצועיות. המוקד של מיזם פופ-אפ לתעסוקה הבוקר (ד'). צילום: יח"צ במשך 48 שעות המיזם יונגשו בעמוד הפייסבוק שלו ובאתר ייעודי כ-12 אלף משרות למחפשי עבודה. באתר אף אפשר יהיה למצוא גם תכנים מקצועיים רלוונטיים כמו למשל כתיבה נכונה של קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה, בחירת מסלול קריירה, כיצד נכון לחפש משרה ועוד. במקביל יופעל מוקד טלפוני על ידי כ-400 אנשי משאבי אנוש ויועצי קריירה, שיעניק שירותי ייעוץ, הכוון תעסוקתי ומענה בטיוב קורות חיים, הכנה לראיון עבודה ותהליך חיפוש המשרה והכול בחינם. כל פונה ת.יקבל ייעוץ הרלוונטי לו.לה על ידי מומחה.ית גיוס ומשאבי אנוש. במקביל, היה ותימצא משרה פנויה מתאימה, המועמד.ת הרלוונטי.ת ת.יופנה אליה. המוקד זמין היום ומחר בין 09:00 ל-21:00, בטלפון 076-5996633. בין החברות שהצטרפו למיזם ההתנדבותי ניתן למנות את בנק הפועלים, שיכון ובינוי, שטראוס מים, קוקה קולה, אלביט, פלאפון, SQLink ועוד רבות אחרות. השר שמולי אמר כי "החל"ת נתן מלכודת דבש. אני מנסה למצוא פתרון למי שלא מצאו עבודה. אני שמח על שיתוף הפעולה של אגפי המשרד עם המעסיקים הגדולים במשק, יחד עם מאות אנשים שהתגייסו לכך בהתנדבות. מדובר בפיילוט חשוב, שבכוחו לסייע לאלפי ישראלים, בין אם בהענקת הכלים המתאימים למציאת עבודה ובין אם בהתאמה למשרה קיימת. נמשיך לפעול ביחד עם המעסיקים בישראל למען הבראת שוק העבודה ולמען כל מבקשי העבודה כולם".

"רק 17% מתוך 500 חברות הפורצ'ן שהיו ב-1970, נותרו כיום. זה מסביר את החשיבות והצורך של ארגונים להזריק חדשנות ולהמציא עצמם מחדש. אסור לבנק לחכות עד שהוא יישדד, לא זו הדרך להמציא את עצמך מחדש, עליך לעשות זאת כשאתה בריא", כך אמר אנדי ג'סי, מנכ"ל AWS. ג'סי היה דובר המפתח בכנס AWS re:invent 2020. הכנס, שנערך במתכונת וירטואלית השנה, החל אמש (ג'), עם מאות אלפי משתתפים, ויימשך 3 שבועות. ג'סי פתח את דבריו בהצהרה חברתית-פוליטית, לפיה, "רצח השחורים במדינה הוא מביש. יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור עד שנדע לטפל בבעיה, זה לא משהו שיכול להיפתר בחודשים". החברה בראשותו, אמר, מובילה את תחום הענן עם נתח שוק של 45%. אולם רק 4% ממערכי המחשוב הארגוניים נמצאים בענן, אז יש הרבה לאן להתפתח. "הקורונה מאיצה את המעבר לענן, ראינו ארגונים שדיברו שנים על מעבר לענן והשנה עשו זאת בתוך חודשים", סיפר ג'סי. "קשה לבנות עסק לטווח ארוך", אמר מנכ"ל AWS ופירט את שמונה אבני היסוד במסע לחדשנות ולהמצאה מחדש. "הראשונה", ציין, "היא מנהיגות שמחוייבת לשינוי. השנייה היא שעל המנכ"ל להכיר במציאות ולהנהיג את השינוי. עליו להגיע לאמת ולהבינה. אי אפשר להילחם בכוח הכבידה, אבל עליו להכיר בו. השלישית היא שעל הארגון למצוא אנשים הרעבים להמצאה מחדש". אבן היסוד הרביעית, לפי ג'סי, היא "לפתור ללקוחות בעיות אמת. לא לתת למתפתחים לפתור בעיות שהם חושבים שהן בעיות, אלא כאלו שעליהן הלקוחות מצביעים. האבן החמישית היא הצורך במהירות ובהאצת קצב השינוי. לעתים, שינוי איטי לא יביא לתוצאה המיוחלת. נדרשות תחושות חירום ונחיצות. האבן השישית היא מניעת המורכבות. האויב הכי גדול של ההאצה הוא המורכבות. האבן השביעית היא המענה למניעת המורכבות – פלטפורמה המספקת היצע רחב של כלים ושירותים למימוש היעד. האבן האחרונה היא מימוש היעדים מלמעלה למטה. המכנה המשותף לשמונה אבני היסוד הוא שרובן לא קשורות לטכנולוגיה – אלא למנהיגות". אנדי ג'סי, מנכ"ל AWS, בכנס AWS re:Invent של אמזון, בימים שהתקיים פיזית ולא רק אונליין. צילום: עופר פרוסנר הנקודות הישראליות של AWS "בשנה שעברה", אמר ג'סי, "השקנו דור 2 של מעבד לשרתים, מבוסס ארכיטקטורת ARM, שפותח על ידי אנפורנה לאבס (Annapurna Labs) הישראלית". אנפורנה נרכשה על ידי אמזון (Amazon) ב-2015 בכ-350-370 מיליון דולרים, והפכה למרכז הפיתוח של אמזון בארץ. אנפורנה מפתחת מיקרו־מעבדים, המאפשרים תעבורת נתונים מהירה בהספק נמוך לשרתי מחשוב ואחסון לארגונים. "החלטנו שאם אנו רוצים לשפר את יחס הביצועים/עלויות עלינו לפתח את השבבים בעצמנו", אמר ג'סי. "השבב החדש, Graviton2, מוטמע במעבדים הבאים של החברה. הם מפחיתים את עלויות התפעול בדטה סנטר ב-40%. זה ממש טוב והחברות אוהבות את זה". עוד הכריז ג'סי כי AWS תשתמש במעבדי גאודי של הבאנה לאבס (Habana Labs) הישראלית. בדצמבר 2019 אינטל (Intel) רכשה את החברה הישראלית תמורת שני מיליארד דולרים. הבאנה לאבס מפתחת שבבי בינה מלאכותית עבור דטה סנטרים. עם הטכנולוגיה של הבאנה, AWS תציע לארגונים, בראשונה, להריץ מודלים של בינה מלאכותית בענן שלה. השירות החדש של ענקית הענן יהיה זמין במחצית הראשונה של 2021. על פי אינטל, "מאיצי גאודי יספקו ביצועים טובים בעד 40% יותר מאשר מעבדים גרפיים קיימים הפועלים בעומסי עבודה של למידת מכונה. הם תוכננו במיוחד עבור מפתחים לשם אימון מודלים של למידה עמוקה". "המעבר מרישוי מסורתי לענן מביא לחיסכון של 50% בהוצאות על תשתיות, וכן לצמצום הוצאות התפעול של ה-IT ב-43%, ולהחזר השקעה של 579% בתוך 5 שנים", סיכם ג'סי. "על ארגונים לנוע קדימה, מהר, תוך מיקוד, הבנה ומודעות לשינויים ולסביבה. ארגונים לא יכולים לשכשך במים העכורים, הם נדרשים למהלכים אמיצים ורחבי היקף, כדי לשרוד בעולם משתנה".

המטה המרכזי של HPE (ר"ת Hewlett Packard Enterprise) יעבור ממרכז ההיי-טק עמק הסיליקון אל מיקום חדש ביוסטון, כך הודיע אתמול (ג') החברה. מדובר במטה העולמי של החברה, שלמעשה עתיד להתמקם בעתיד הלא רחוק בטקסס במקום בקליפורניה. המשרדים המרכזיים של החברה יעזובו את מקום משכנם הנוכחי בסן חוזה, וימצאו את מקומם החדש בקמפוס ספרינגווד וילג' (Springwoods Village) החדשני והמשוכלל אשר נבנה בימים אלו, ושייפתח בתחילת 2022. בסן חוזה, כך מסרה החברה, עדיין יוותרו המשרדים הישנים ועדיין תהיה בהם פעילות של החברה. "מרכז התעסוקה הגדול ביותר של HPE בארה"ב, יוסטון, הוא שוק אטרקטיבי לגיוס ושימור כישרונות עתידיים, והוא המקום בו החברה מקימה כרגע קמפוס חדשני ומשוכלל", נמסר מהחברה במסגרת ההודעה על סיכום הרבעון הרביעי שלה.  זהו מיקום חדש ונוסף שבו לענקית ה-IT תהיה נוכחות בטקסס. לחברה יש כבר סניפים באוסטין, פלאנו וביוסטון, כשבעיר האחרונה החברה מעסיקה יותר מ-2,600 עובדים כבר כעת. ההתרחבות החדשה והקמת הקמפוס והמטה הכללי באזור עשויות להוסיף מאות משרות מקומיות בשנים הקרובות. מאידך, לא ברור על כמה עובדים המהלך ישפיע. החברה מצידה טוענת כי לא יהיו פיטורים שיתלוו אליו. "אנו שמחים כי היולט פקרד אנטרפרייז בחרה לכנות את טקסס ביתה, ואני מודה להם על שהרחיבו את השקעתם במדינת הכוכב הבודד (Lone Star State), על ידי העברת המטה לאזור יוסטון", אמר מושל טקסס, גרג אבוט, לתקשורת. אבוט הוסיף והרחיב כי "היולט פקרד אנטרפרייז מצטרפת ליותר מ-50 חברות פורצ'ן 500 שהמטה שלהן במדינת הכוכב הבודד, כולל 22 באזור יוסטון בלבד. זאת מכיוון שטקסס מציעה את האקלים העסקי הטוב ביותר במדינה. המסים הנמוכים שלנו, איכות החיים הגבוהה שלנו, כוח עבודה ברמה גבוהה, ואוניברסיטאות מהשורה הראשונה יוצרים סביבה בה חברות חדשניות כמו HPE יכולות לפרוח. אנו מצפים לשותפות מוצלחת עם HPE, שכן יחד אנו בונים עתיד משגשג יותר לטקסס". יקר ולא מוצדק בעיתות קורונה? עמק הסיליקון. אילוסטרציה: BigStock עזיבת עמק הסיליקון – מהשפעות הקורונה משבר הקורונה, שמטלטל את העולם כבר כמעט שנה, העניק למספר חברות טכנולוגיה מפורסמות מעמק הסיליקון פוש ותירוץ לצאת מקליפורניה. מאחר שהעובדים ברובם עברו לעבודה מרחוק או מקסימום לעבודה היברידית משולבת, חברות טק הבינו ככל הנראה כי יוקר המחיה והנדל"ן, כמו גם המיסים הכבדים של המדינה, לא מוצדקים בעיתות של עבודה מרחוק. כך למשל חברת תוכנת ניתוח הנתונים Palantir Technologies העבירה את המטה שלה לדנוור, קולורדו, מפאלו אלטו מוקדם יותר השנה; גם דרופבוקס (Dropbox) החליטה, על פי הדיווחים, לעבור לאוסטין. אך דיווח של רשת CNBC מדגיש כי המהלך של HPE בולט במיוחד, במסגרת התופעה, מכיוון שהחברה היא אחד מסיפורי ההצלחה המקוריים בעמק הסיליקון. היא נוסדה על ידי השותפים ביל היולט ודייב פקרד במוסך בפאלו אלטו בשנת 1939 ומאז הלכה ונסקה והצליחה. ב-2015 החברה המקורית התפצלה ל-HPE וליצרנית החומרה HP – והמטה של האחרונה דווקא נשאר בעמק הסיליקון.

חברת האחזקות וההשקעות אריאלי קפיטל, אירחה באחרונה את שגרירת סלובניה בישראל, אנדרז'ה פורקרט מרטינז. הביקור נערך במרכז החדשנות הדרומי במדינת ישראל, הממוקם באילת. מטרת הביקור הייתה לבחון אפשרות ליצירת תכנית הצמחת חברות טכנולוגיה מסלובניה במרכזי החדשנות של אריאלי. בין מרכזי החדשנות שאריאלי קפיטל מובילה בישראל, נכללים מרכז החדשנות הגדול במדינה לחקלאות מדברית ברמת הנגב, ומרכז החדשנות באילת, שמתרכז בתחומי טכנולוגיות התיירות, הים והאוקיינוס. במהלך הסיור נפגשה השגרירה עם אור חביב, שותף וראש החדשנות הבינ"ל באריאלי קפיטל, שהציג בפניה את הנכסים הפיזיים של המרכז ואת פוטנציאל החדשנות והפיתוח הגלום בו. במהלך הביקור דנה השגרירה באפשרויות מגוונות לשיתוף פעולה בין מרכז החדשנות לאקו סיסטם בסלובניה. אור חביב, שותף וראש החדשנות הבינ"ל באריאלי קפיטל: "הקמנו את מרכזי החדשנות בדרום במטרה לאפשר לממש את הפוטנציאל הכלכלי והחברתי הטמון בנכסים האסטרטגיים של אזור הנגב ביניהם: תיירות, מדבר, חקלאות, ים, אנרגיה ועוד. תחום התיירות בפרט ספג מכה קשה עם משבר הקורונה והחדשנות תסייע לו להמשיך קדימה. אנו מברכים על ביקור השגרירה, שמסמן את המשך החיבור האסטרטגי של אריאלי קפיטל להובלת תכניות חדשנות יחד עם ממשלות וגופי תעשייה מובילים מרחבי העולם, כולל תכניות שאנו מובילים עם איטליה, צרפת, סין ועוד. אנו מאמינים שהביקור יאפשר לנו למנף את נושא החדשנות מול סלובניה, לחבר את האקוסיסטם של שתי המדינות, ולאתר הזדמנויות כלכליות חדשות". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה מימין לשמאל: אלה אלפסי, מנהלת תכניות אריאלי קפיטל; אור חביב, שותף וראש חדשנות באריאלי קפיטל; שגרירת סלובניה בישראל, אנדרז'ה פורקרט מרטינז; שרון גינדי, בלאז, סגן השגרירה; אורטל אהרון, מנהלת אדמיניסטרציה, אילת טק סנטר. צילום: יח"צ

ה"מצטיינים של 2020" של אפל (Apple): כמדי שנה, פרסמה אתמול אפל את רשימת האפליקציות והמשחקים המנצחים לשנת 2020, שנבחרים על ידי העורכים של ה-App Store בהתבסס על צירוף של כמה גורמים, בהם איכות האפליקציה, עיצוב יצירתי, שימושיות וניצול הטכנולוגיה של אפל. !wakeout – אפליקציית השנה ל-iPhone. צילום: אפל Zoom – אפליקציות השנה ל-iPad., איך לא? המצטיינים של אפל כוללים השנה כמה אפליקציות שסייעו לאנשים להתמודד עם הבידודים והסגרים, כמו, למשל, האפליקציה לאימון גופני ביתי !Wakeout – שזכתה בתואר אפליקציית השנה ל-iPhone, לצד Zoom – שכבשה את הפסגה של אפליקציות השנה ל-iPad. Disney+, שסייעה למשפחות להתמודד עם הילדים המשועממים במהלך הסגרים, זכתה בתואר אפליקציית Apple TV של השנה. אפליקציה זו זכתה גם בתואר האפליקציה הטובה ביותר בחנות Play של גוגל (Google) בקטגוריית בחירת המשתמשים. המשחקים המובילים של השנה מדגישים את הצורך הקולקטיבי שלנו בבריחה – לעתים קרובות לעולמות הפנטזיה. המשחקים המובילים השנה כוללים את Genshin Impact (שזכה גם בתואר "המשחק הטוב ביותר" ב-Play), שקטף את תואר משחק השנה ל-iPhone, את Legends of Runeterra – משחק השנה ל-iPad, את Disco Elysium – משחק השנה ל-Mac, את Dandara Trials of Fear – משחק השנה ל-Apple TV, ואת Sneaky Sasquatch – משחק השנה ל- Apple Arcade. בקטגוריית הפרודוקטיביות, זכתה Fantastical כאפליקציית השנה ל-Mac, שמשקפת היטב את סגנון החיים החדש של עבודה מהבית. אפליקציית השנה ל-Apple Watch היא אפליקציית ההרפיה והשינה Endel. כפי שמסבירה אפל בהודעתה, "האפליקציות הן ההשתקפות של התרבות, ובשנה זו, הן משקפות את המיקוד של אנשים ברווחה אישית ובבריאות נפשית, בעבודה מרחוק ולימודים, בשמירה על קשר עם משפחה וחברים, במשחקים אינטראקטיביים חברתיים ועוד". בהתאם, האפליקציות שאפל בחרה משקפות את המגמות האלה, בהן, למשל,  Shine – רווחה אישית, Explain Everything Whiteboard – למידה מרחוק, Caribu – לתקשורת משפחתית, SharetheMeal – למתן צדקה, והמשחק Pokémon GO המשודרג, שתומך כעת במשחק בתוך מבנים. אות מצטייני 2020 של אפל. צילום: אפל מצטייני השנה של אפל יזכו לקבל השנה, לראשונה, גם פרס פיזי: אות שעשוי מ-100% אלומיניום ממוחזר, שמוטבע בו לוגו ה-App Store במרכז, ובצד – שם האפליקציה. לצד האפליקציות המצטיינות, פרסמה אפל גם את האפליקציות שזכו למספר הגבוה ביותר של הורדות, שמשקפות את הביקוש מצד הצרכנים ופחות את הערכת העורכים. לא במפתיע, ברשימה מופיעות אפליקציות המשרתות עבודה מרחוק, כמו Zoom ו-Gmail, כמה משחקי בריחה, סימולטור מגיפה בשם Plague, וכמובן האפליקציות החברתיות הנפוצות הרגילות, שהשנה העפילה על כולן TikTok.