"המשטרה משתמשת בהגדרות ה-DNS כדי לנתב מידע על גולשים למערכות שלה, על מנת לעקוב אחריהם" – את הדברים החמורים האלה אמר היום (ב') עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, בדיון בנושא שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. הסיבה לדיון היא דיווח בהארץ שלפיו המשטרה מנהלת בשנים האחרונות מעקבים בצורות שונות אחרי אזרחים, על ידי מערכת שמנטרת את התעבורה שלהם ברשת, ולחילופין מנטרת מבקרים באתרים מסוימים, ומעבירה את המידע למערכות המידע שלה. המשטרה הכחישה את הפרסומים, וכך עשה גם הנציג שלה בדיון, סגן ניצב גלעד בהט, ראש מדור אח"מ וטכנולוגיות. אולם לטענת עו"ד הכהן, "נחשפתי למידע המקורי שעליו הסתמכה הכתבה, והתברר לי שאכן המשטרה עושה פעולות כאלה". עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי. צילום: יח"צ עו"ד הכהן ציין כי אתמול שיגר האיגוד מכתב ליועץ המשפטי של המשטרה ובו הוא מבקש להבין מה התשתית החוקית שעליה מתבסס הניטור. הוא אמר כי "אף אחד לא מטיל ספק בכך שהמשטרה חייבת להיעזר באמצעים טכנולוגיים כדי למנוע פשיעה ולחקור אותה, אבל כדי להבין עלינו לדעת האם זה (הניטור – י"ק) נעשה בכלל ועל פי איזה מקור חוקי – האם זה לפי חוק האזנות סתר, לפי חוק נתוני תקשורת או על פי פרשנות אחרת". המשטרה: "אנחנו נמצאים באתרים פומביים וגלויים" את הדיון יזמה יו"רית הוועדה, ח"כ עינב קאבלה, על מנת לברר את הנושא. סגן ניצב בהט אמר במהלכו כי תפקיד המשטרה הוא למנוע עבירות ברשת, דוגמת הסתה או הפרת חוק, ולחקור כאלה כשהן מתבצעות. "אנחנו נמצאים בכל מקום ציבורי שכל גולש אחר יכול להיכנס אליו, באתרים פומביים וגלויים", הוסיף. "האינטרנט הוא כיכר השוק הנוכחית, וגם השוטרים חשופים אליו. אם אנחנו מזהים באתר חדשות או אתר אחר אדם שיש חשד שמבצע עבירה פלילית, אנחנו פועלים ובמידת הצורך פונים לבית המשפט על מנת לקבל צו". הוא הדגיש כי המשטרה לא חודרת לאתרים סגורים לקהל הרחב ולא מבצעת פעולות ניטור. בהט ציין עוד כי אזרחים רבים מפנים את תשומת לב המשטרה לדברים שנכתבים ברשת, שיש בהם חשד להסתה או עבירה אחרת. "אנחנו מקבלים הרבה מאוד הפניות וזה חלק חשוב מהעבודה שלנו. אנחנו מסננים ובודקים אותן, ובמקרה הצורך פועלים", אמר. ח"כ עינב קאבלה, יו"רית ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90 ח"כ קאבלה הביעה תמיהה מדוע המשטרה לא נתנה הסבר דומה לדבריו של סגן ניצב בהט בוועדה לאחר הפרסום בהארץ והסערה הציבורית שעורר, והעדיפה להגיב בצורה "כוללנית ולא ברורה". גם עו"ד הכהן אמר כי מן הראוי שהמשטרה הייתה נותנת תגובה "קצת יתר הולמת". בסיכום הדיון אמרה היו"רית כי "למרות הכחשות המשטרה, היה מקום לקיים את הדיון, כדי לשמוע ולהבין. חשוב מאוד שפרטיותם של האזרחים תישמר, תוך איזון עם הצורך במיגור הפשיעה".

משלחת של נציגי מרכז פרס לשלום וחברת הפינטק הגלובלית פינסטרה (Finastra) ביקרה בשבוע שעבר בדובאי ונפגשה עם מנהלי Dubai Future Foundation, הגוף הממשלתי האחראי על תכנון עתידה של המדינה. המשלחת הישראלית פגשה עם פייסל אל האווי, המנהל הטכנולוגי של  Dubai Future Foundation, ונאדר אלבסטאקי, מנהל האסטרטגיה. הדיונים התמקדו בשיתופי פעולה ארוכי טווח, שיתמכו בתוכניות ההתפתחות של דובאי בעשורים הקרובים. המשלחת נפגשה גם עם שר הכלכלה של דובאי, סולטן בן סעיד אלמנסורי, וקיימה עמו דיון על עתיד הבנקאות באמירויות ובעולם, תוך התמקדות בצעדים בתחום הבנקאות הפתוחה והבנקאות הדיגיטלית החדשה. כן ביקרה המשלחת בחממת ההיי-טק DIFC, שמארחת חברות היי-טק ופינטק ומאפשרת להם פיתוח בסביבה תומכת מבחינה טכנולוגית, עסקית ורגולטורית. שגיב גרינשפן, מנכ"ל פינסטרה ישראל, אמר, כי "התרשמנו מאוד מהאופן שבו דובאי מתכננת בצורה יסודית ושיטתית את עתידה ומאתגרת כל היבט של המציאות העכשווית כדי להוביל את העולם. ההיי-טק הישראלי ומרכז פרס לשלום מתאפיינים בגישה דומה, ועל כן החבירה בינינו טבעית ובעלת פוטנציאל כמעט דמיוני. פינסטרה ישראל תוכל ללא ספק לתרום לעתידה של דובאי בתחומי הפינטק והבנקאות הדיגיטלית".

האם מיקרוסופט (Microsoft) תהיה החברה הבאה שתייצר מעבדים משלה לשימושה? האם גם היא רוצה להסתמך פחות על גורמי חוץ? לפי דיווחים באתרים כלכליים, זה בדיוק מה שמתכננת החברה לעשות, אבל להבדיל – היא לא מסתכלת רק לכיוון של השוק הצרכני אלא לכיוון העסקי הגבוה, קרי דטה-סנטר. באתר הכלכלי בלומברג מצטטים גורמים יודעי עניין שטוענים שהחברה מתכננת להשתמש בטכנולוגיה של ARM בכדי לבנות שרתים עבור הדטה סנטרים שלה, בהם היא מספקת את שירותי הענן שלה. נכון להיום הרוב המוחלט של שרתים אלו עובדים על מעבדים של אינטל (Intel). בצד הצרכני מדובר על מעבדי ARM שישמשו כבסיס עבור מחשבי ה-Surface של החברה, בדומה להחלטה של אפל (Apple) לייצר את מעבדי ה-M1 עבור מחשבי ה-MacBook שלה. מיקרוסופט כבר שיתפה, כזכור, פעולה עם קוואלקום (Qualcomm) להריץ את Windows על מחשבים המבוססים על מעבדי Snapdragon, מחשבי ה-Windragon שלא ממש זכו לתפוס נתח שוק עד היום, וכן שיתפה פעולה עם AMD כדי לייצר את מעבדי ה-SQ1 וגם SQ2 עבור מחשב מסוים אחד – Surface Pro X – שגם הוא לא זכה למכירות מרשימות במיוחד.

"מתקפת הסייבר רחבת ההיקף שבוצעה דרך הפריצה לתוכנת אוריון של סולארווינדס היא הגרועה ביותר מאז החדירה למערכות של אולפני סוני ב-2014 – בשל היקף הקמפיין, גודל הפגיעה ומידת התחכום שלה", כך אמר האנליסט הנודע דניאל אייבס, מנהל מחלקת המחקר ב-וודבוש סקיוריטיז (Wedbush Securities). לדבריו, "יש הרבה חלקים חסרים בפאזל של המתקפה הזו. חלק ניכר ממנו לא ידוע וכרגע, אנשים חוששים מהגרוע מכל". העובדה שהאקרים רוסים, שלוחי הממשל, הצליחו, באמצעות סולארווינדס, לפרוץ למערכות פייראיי – חברה שאותה מכנה אייבס "אריות הים של הגנת הסייבר" – והצליחו לפעול בהסתר במערכות מחשוב של מאות חברות ועשרות סוכנויות פדרליות מבוצרות בכבדות במשך שמונה או תשעה חודשים, משכה במהירות את תשומת ליבם של אנשים בכלל ומקצועני אבטחה בפרט. אייבס אמר כי מתקפה זו היא "מכה לתעשייה, שאני מאמין שיהיו לה השלכות לאורך שנים, לא רק בהגנת הסייבר ברמה הפדרלית, אלא גם בקרב ארגונים מהמגזר הפרטי". מנהלי אבטחת מידע בארגונים מכל המגזרים סיפרו לאייבס כי הם עובדים מסביב לשעון בניסיון להבין טוב יותר לא רק את ההשפעה הפוטנציאלית מהפריצה לסולארווינדס, אלא גם כדי לוודא שכל סביבתם מוגנת מפני מתקפות על שרשרת האספקה בעתיד. לדבריו, "חברות יעשו הערכה מחדש לא רק לגבי השימוש בתוכנת אוריון של סולארווינדס, אלא גם לגבי כל דבר שעלול להביא לפגיעות במערכות שלהם". כתוצאה מכך, הוא העריך שייערכו הרבה יותר בדיקות של כלים בטרם הכנסתם למערכי המחשוב הארגוניים – כלים שבעבר נתפסו ככאלה שמיועדים למפתחים. לגבי המחשוב הממשלתי בארצות הברית, אייבס צפה שמתקפת הענק תביא להתקנת תקנות משמעותיות סביב כל סוג של קוד או יישומים שיוטמעו במערכות הממשל, תוך עמידה פרטנית ומדוקדקת בסוגים שונים של תקני אבטחה. חצי הכוס המלאה האנליסט ציין שמונה חברות שצפויות לחוות גידול בהיקף העסקים שלהן בשל המתקפה: קראודסטרייק, סייברארק ו-ורוניס הישראליות, טלוס, סייל פוינט, קואליס, Zscaler ו-Tenable. "בגלל זהות ואופי הסוכנויות הממשלתיות שנפרצו, יש כמה ימים אפלים לפנינו", סיכם אייבס. "המתקפה תביא לעלייה עצומה בהוצאות על תוכנות להגנה מפני פגיעויות וכלים להערכת איומים, במיוחד סביב כלים המספקים נראות לאיומים על נקודות קצה. תהיה למתקפה השפעה רחבת היקף".

הסיפור הבא הוא בעיקר בעל מטען נוסטלגי, מה שהופך אותו למהנה במיוחד. דרים קאסט (Dreamcast) הייתה קונסולת משחקי וידיאו ביתית מהירה במיוחד, שהשיקה לראשונה חברת המשחקים סגה (Sega) בשנת 1998. הקונסולה הייתה בעצם המוצר הראשון בדור השישי של קונסולות משחקי הווידיאו, לפני פלייסטיישן 2 של סוני (Sony), ה-GameCube של נינטנדו (Sony) וה-Xbox של מיקרוסופט (and Microsoft). למרות ההבטחה שהייתה גלומה בה, הקונסולה לא צלחה וסיימה את חייה כבר ב-2001. באחרונה גילה יוטיובר הדגמה טכנולוגית בת 20 שנה למשחק שנושאו סדרת הטלוויזיה המיתולוגית "משפחת סימפסון" שלא קרם עור וגידים מעולם. ההדגמה, שהתגלתה על הכונן הקשיח של ערכת Dreamcast dev שבורה, נוצרה בשנת 2000 עבור הקונסולה של סגה. המקטע של המשחק, שנקרא !The Simpsons: Bug Squad (או בתרגום חופשי 'הסימפסונים: יחידת החרקים'), שותף על ידי מי שגילה אותו בערוץ דרים קאסט (DreamcasticChannel) ביוטיוב (YouTube), אותו הוא מפעיל. לטענת היוטיובר, ההדגמה של משחק החרקים הוכנה עבור פוקס אינטראקטיב (Fox Interactive) על ידי אולפני רד-למון (Red Lemon Studio), שהושקו באותה שנה – שנת המילניום המהולת, 2000 – אך מעולם לא פותחה לכדי משחק רשמי ומלא. ההדגמה הטכנולוגית, שאותה הפעיל היוטיובר בקונסולת דרים קאסט שעדיין ברשותו, אינה כוללת סאונד בדמות מוזיקה או אפקטים קוליים, וכל מה שניתן לראות בה הוא חרק, שמאוד מזכיר מקק, המתעוף ומשוטט בחלק מבית הסימפסונים המצויר והמיתולוגי. לא ברור מה בדיוק המשימה שהייתה אמורה להיות מוטלת על מי שמשחק, ושהוא החרק, וכיצד היה אמור המשחק להתנהל. ובכל זאת החוויה לצפות דרך מעוף המקק במטבח ובסלון הסימפסונים, כשהומר סימפסון משוטט בשטח, משעשעת במיוחד. לאחר שחרורו של הסרטון, מייסד שותף של אולפני רד-למון, אנדי קמפבל, פנה אל מפעיל ערוץ היוטיוב דרים קאסט ושיתף עוד בחוויות מאותה הדגמה טכנולוגית של 'יחידת החרקים'. "אוי לי!", אמר קמפבל בהתרגשות, "לא ראיתי את זה 20 שנה!" הוא סיפר על המשחק שפותח בחלקו וציין: "הכרתי את פוקס די טוב, אז זו הייתה הדגמה שיצרנו והצגתי בפניהם. מעולם לא קיבלנו מהם הזמנה (להמשיך בייצור המשחק – ג"פ), כך שמבחינה טכנית זה מעולם לא היה בפיתוח רשמי". קמפבל הוסיף ואמר ש-"זה היה מסע בזיכרון. הטכנולוגיה הייתה נהדרת, פותחה על ידי בחור בשם ריץ' אוונס, מקודד נהדר. הרעיון של יחידת החרקים הגיע מג'יימי גרנט אם אני זוכר. צוות ארט נהדר בנה את הדגמים. הטכנולוגיה הוצגה גם ככלי הפקה לתכנית עצמה. אבל אף משחק לא נעשה לבסוף". וכך, ככל הנראה, ניצלו בני משפחת סימפסון, הומר, מארג', מגי, ליסה ובארט, ממתקפת מקקים לא נעימה, אבל חמודה ממש.

אם תבדקו את שוק השעונים החכמים תגלו שאפל (Apple) עם Apple Watch שלה – שהדור השביעי שלו כבר נכנס לשלב הרכילות וההדלפות המקדים כל השקה – שולטת בו כנראה די בגדול. אבל זה לא אומר שאין שחקניות נוספות ראויות בשוק הזה – ההפך. זהו שוק חי ונושם ובועט לאחרונה יותר מתמיד, ובהיבט של רצועות הספורט, הזולות באופן משמעותי לעומת השעונים החכמים, אפל לא ממש ברשימה, כי היא מתרכזת רק בשעונים. שם אחת הכוכבות היא דווקא וואווי (‏Huawei), שמשיקה רצועות וגם שעונים חכמים כאחד, כולל תחת המותג שלה 'הונור' (Honor). בהיבט של השוק הזה היא לא צריכה לעצור את נשימתה עד שמשחק הכיסאות יושיב בפועל את ג'ו ביידן בבית הלבן, בתקווה שהוא ישנה במשהו את ניסיון חיסול מותג הטלפונים שלה שעליו חתום בעיקר דונלד טראמפ, המכהן עדיין בחודש הקרוב כנשיא. רצועת הכושר החדשה של החברה עונה ל-Honor Band 6 והאמת קצת קשה להגדיר אותה ככזו. להבדיל מהדור הקודם המצוין, שהגיע עם מסך בגודל 0.95 אינץ', בדור הנוכחי היא מגיעה עם מסך AMOLED איכותי בגודל מרשים של 1.47 אינץ' – ומישהו יכול להגיד שזה רצועה ולא שעון? להרבה מאוד שעונים יש מסך קטן יותר. המוצר גם מציע רזולוציה יחסית גבוהה של 368×194 פיקסלים, שמתאימה לתצורה המלבנית שלו, והוא גם עבה קצת יותר עם 11.8 מ"מ, אבל מכיוון שהוא עשוי כולו מפלסטיק, כנהוג בתחום רצועות הכושר, הוא שוקל 18 גרם בלבד. ה-Honor Band 6 כמובן מגיע עם אפליקציה מלווה, שעוזרת בין השאר לבחור את הרקע של התצוגה, כולל הגדרות שונות אם יש, וכן לבחור את ההתראות שיופיעו – ולפי דיווחים של אלו שכבר רכשו, ובהסתמך על הדור החמישי של הרצועה, יש תמיכה מלאה בעברית נקייה ומסודרת. יש כמובן גם מעקב אחר כמה סוגי פעילות ספורטיבית, מדידת סטורציה וגם אפשרות לעקוב אחר איכות השינה. יש לו גם תמיכה בעמידות למים בעומק של עד 5 אטמוספרות, ויש לו בעיקר מחיר נוח במיוחד בחנויות מעבר לים: 130 שקלים פחות או יותר, כולל משלוח.

עדיין לא נחשף מלוא הנזק. מתקפת הסייבר בארצות הברית. צילום אילוסטרציה: BigStock בעקבות מתקפת הענק בסייבר, שפגעה במאות ארגונים ועשרות גופים פדרליים בארה"ב, סולארווינדס (SolarWinds), שהיוותה ככל הנראה את המקור הראשוני לפריצות, הטמיעה את מוצרי ההגנה של קראוד-סטרייק (CrowdStrike). סולארווינדס הודיעה כי אוריון (Orion Platform) – פלטפורמת ניטור הרשת שלה, שנפרצה באחרונה – עומדת כעת בדרישות האבטחה של הסוכנויות המדינתיות והפדרליות של ארצות הברית, לאור שחרור התיקון הסופי בשבוע שעבר. הנפרצת הטמיעה את פלקון, פלטפורמת ההגנה על נקודות הקצה, רשתות וירטואליות ומערכות IT – של קראוד-סטרייק, כדי להבטיח שהמערכות הפנימיות שלה מאובטחות. לדבריה, עדכוני התוכנה ששוחררו בימים האחרונים אמורים לנעול את הדלת האחורית שהתגלתה במוצרי אוריון. סולארווינדס מסרה כי היא שכרה את שירותיהם של מומחי אבטחת סייבר חיצוניים, כדי לסייע לחברה לאבטח את המערכות שלה בעקבות המתקפות. "הדבר עומד בראש סדר העדיפויות שלנו, וננקוט בכל הצעדים הנחוצים כדי להבטיח שהסביבות שלנו ושל הלקוחות שלנו בטוחות", כתבה הנפרצת במסמך שהגישה בסוף השבוע לרשות לניירות ערך, ה-SEC, בארה"ב, "אנו נוקטים באמצעים יוצאי דופן כדי להשיג מטרה זו. אנו מספקים ללקוחות, למומחים ולאחרים בתעשיות ה-IT ואבטחת המידע מידע מפורט אודות המקרה, כדי לסייע לזהות אינדיקטורים לפגיעות, ואת הצעדים שהם יכולים לבצע כדי להגן על המערכות שלהם נגד חדירה לא מורשית". עם זאת, CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות, הנחתה סוכנויות פדרליות לחכות עד שתינתן הנחיה נוספת לפני שימוש בכל טלאי להתקנה מחודשת של תוכנת סולארווינדס. לפי הנחיות CISA, תהליך השחזור לא יתחיל עד שכל החשבונות המאוימים ומנגנוני שימור הנתונים המזוהים יוסרו מתוכנת אוריון. נראה שההיקף האמיתי של מתקפת הסייבר שבוצעה כנגד מאות ארגונים בארה"ב גדול יותר מהמשוער. המשרד להגנת המולדת פרסם בסוף השבוע אזהרה לפיה "ההאקרים שחדרו למערכות ה-IT של הממשל, השתמשו בנוזקה ובטכניקות המהוות סכנה חמורה לממשל הפדרלי". בתוך כך, מיקרוסופט (Microsoft) מצאה נוזקה במערכות שלה, והודיעה שבין הלקוחות שנפגעו יש גם ארגונים מישראל. כמו שאר הארגונים שנפגעו במתקפת הענק, מיקרוסופט משתמשת בתוכנת ניהול הרשת אוריון, של סולארווינדס. את המתקפה ערכה קבוצת ההאקרים APT29 הרוסית, המקורבת לקרמלין ולגופי ביון רוסיים. מהמגזר הפרטי – מיקרוסופט היא הקורבן השני שנחשף, לאחר פייראיי (FireEye). מהממשל הפדרלי הנפגעים רבים, ביניהם משרד האוצר ומינהל הטלקום והמידע הלאומי במשרד המסחר, ה-NTIA, כמו גם סוכנויות מודיעין. משרד האנרגיה מסר כי ההאקרים השיגו גישה לרשתות שלו. מינהל ביטחון הגרעין הלאומי, NNSA, המטפל במאגר אמצעי הלחימה הגרעיניים של ארה"ב, היווה גם הוא מטרה למתקפה. סיסקו, קומקאסט, ויזה ומסטרקארד – בין לקוחות סולארווינדס  על לקוחות סולארווינדס, שהייתה כאמור המקור הראשוני להדבקה, נמנים סיסקו, AT&T, קומקאסט ומקדונלד'ס, כמו גם הענקיות הפיננסיות ויזה ומסטרקארד – כמה מהן, וסיסקו ביניהן, נפגעו מהמתקפה. גורם המעורב בחקירה מסר כי ההאקרים השתמשו בשירותי הענן של מיקרוסופט, אולם לא בתשתית החברה. חוקרי המשרד להגנת המולדת אינם סבורים שמיקרוסופט שימשה את ההאקרים כפלטפורמה לתקוף אחרים. לדבריו, ההאקרים הם "מתוחכמים ביותר", והצליחו להערים על בקרות האימות של פלטפורמת מיקרוסופט. על פי CISA, סביר להניח כי להאקרים היו וקטורי גישה ראשוניים נוספים, שטרם התגלו. תוכנת ניהול רשתות של סולרווינדס משמשת מאות אלפי חברות וסוכנויות ממשלה. הנחת העבודה היא שסולארווינדס שימשה כ"ספקית" הגישה הראשונית למיקרוסופט. CISA הודיעה כי אין לצאת מנקודת הנחה לפיה הארגונים בטוחים מפני המתקפה – אם הם לא משתמשים בגרסאות האחרונות של אוריון של סולארווינדס. היא הוסיפה כי ההאקרים לא ניצלו עדיין את כל הרשתות אליהן הם השיגו גישה.

אוריה לין מונה לפרינסיפל (מנהל השקעות שאינו שותף) באלרון וב-RDC, שמשקיעות בחברות תוכנה וסייבר. במסגרת תפקידו הוא יוביל את תהליך האיתור והבחינה של השקעות פוטנציאליות, יסייע לשותפים בביצוע השקעות ויעבוד בצמידות עם חברות הפורטפוליו. הוא החל את החיבור שלו לעולם הטכנולוגיה עוד בצה"ל, שם שירת במשך כשבע שנים ביחידת 8200. לאחר השחרור הוא הקים את האקסלרטור 8200Impact ואת האב היזמות החברתית הכוורת. לין בן ה-33 מכהן כחבר הנהלה בעמותת בוגרי 8200 וכחבר צוות המנהלים של תוכנית 8200Impact.