חברת המודיעין הדיגיטלי סלברייט הודיעה על מינויו של מקס קסטיאל לתפקיד ארכיטקט תוכנה ראשי. קסטיאל יופקד על פיתוח וביסוס התשתית הטכנולוגית שעליה תמשיך סלברייט את מסלול הצמיחה שלה בעולם של פתרונות ענן ו-SaaS. לקסטיאל תואר ראשון במדעים מאוניברסיטת בן גוריון. הוא ידווח לרונן ערמון, סמנכ"ל בכיר למוצר וטכנולוגיות (CPTO). קסטיאל הוא בעל ניסיון רב שנים בתחום ארכיטקטורת הפתרונות בחברות היי-טק מובילות. בתפקידו האחרון שימש כארכיטקט  של אחד מלקוחותיה הגדולים ביותר של אמדוקס. הוא גם שימש כמנהל ארכיטקטורת פלטפורמות ותוכנה והתמחה בבניית ארכיטקטורות ענן בקנה מידה רחב בתחומים מגוונים, כמו מיקרו-שירותים, Docker, server-less  וקונטיינרים ועוד. קסטיאל צבר גם ניסיון רב בעבודה בסביבות AWS וקוברנטיס, מחזור חיי המוצר ו-DevOps, החל משלבי הפריסייל ועד לפריסת הפתרונות.

השינויים שנכפו על העולם בעידן הקורונה הובילו חלקים עצומים מהמשק לעבודה מהבית. על רקע זה משיקה בזק בינלאומי, חברת התקשורת הגדולה בישראל, פתרון של מוקד טלפוני בענן, שמותאם ללקוחות קטנים ובינוניים שנדרשים להתאים את עצמם למציאות החדשה של עבודה מהבית ולפתרונות ניהול העבודה והעובדים מרחוק. "הקול סנטר בענן מציע שירות ייחודי בשוק התקשורת הישראלי", מסביר שבי אשר, מנהל מחלקת מרכזיות (Unified Communication) בבזק בינלאומי. "יש כאן פיתוח מיוחד, שמבוסס על שילוב בין מרכזיית הענן של Ericsson LG לטכנולוגיה המתקדמת של קולטק". הפיתוח החדש מאפשר לקיים מוקדי תקשורת בסטנדרט שהיה זמין עד כה לגופי ענק, תוך שימוש באפליקציות מתקדמות, המאפשרות להגדיל את השליטה והריכוזיות בעבודת המערכת וליהנות מאבטחת מידע ברמה גבוהה במיוחד. בין עשרות הפיצ'רים המיוחדים שמציעה המערכת ניתן למנות פעולות כגון הקלטת שיחות; אחזור מהיר של ההקלטה; הקלטת מסכים המתעדת את פעילות נציגי השירות במסך; ניהול קמפיינים של שיחות יוצאות; סרגל כלים עשיר בתכונות; פתיח אישי לכל נציג; מערכת BI שמאפשרת הפקת נתונים ואנליטיקה מתקדמת תוך שימוש בכלים ניהוליים בסטנדרט גבוה; וכמובן – מודול עבודה מהבית, שמאפשר לשלוט באופן מלא בכל תכונות המערכת מכל מקום שנבחר. Ericsson LG שיתוף הפעולה עם Ericsson LG "הטכנולוגיה שלנו מספקת כבר שנים פתרונות קול סנטר לחברות המובילות במשק הישראלי", אומר אייל חדד, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של קולטק, שבין היתר עובדת עם ארגוני ענק כמו שירותי בריאות כללית, מנורה מבטחים, אלקטרה וחברות עם מוקדי שירות ומכירות המתפעלות עשרות ומאות נציגים בו זמנית. "האתגר בשיתוף הפעולה עם בזק בינלאומי היה להעביר את היתרונות של המערכת לעבודה בסקייל קטן יותר, ליצור מוקד יעיל גם לעסקים קטנים יחסית, עם יכולות של מוקד גדול, ולחבר אותם למרכזיות הענן שלנו", הוא מוסיף. קולטק מוקד מקצועי, שמחובר לעובד בבית או בחברה השינוי שהקול סנטר בענן מאפשר לבעלי העסקים לבצע בתפעול מוקדי התקשורת שלהם עצום. לדברי אשר, "כשמדברים על זה שבעידן הקורונה מוקדנים נאלצו לעבור לעבודה מרחוק שוכחים לרוב את המנהלים. עם הפתרון שלנו, בעל החברה או מנהל המוקד יוכלו לעבוד מהבית ולצפות בעדכונים בזמן אמת בדשבורד: האם העובד מתחבר מהבית או מהמוקד, מתי הוא סיים לעבוד, באיזה שלב הוא היה זמין ומתי הוא פספס שיחות, כמה שיחות הוא קיבל, כמה זמן הוא דיבר בכל שיחה ועוד. בנוסף, אפשר גם לבדוק את השיחה עצמה". יש בפתרון גם אלמנט משמעותי של ניטור העבודה: "המערכת מאפשרת לתפעל חיוג חזרה אוטומטי לשיחות שלא נענו, שיהיה מבוסס על ניהול לוחות הזמנים של הצוות. מדובר בייעול בעבודה, חדשנות עסקית, שליטה מרכזית, אוטומציה וריכוז משאבים – והכול מבלי שהארגון יזדקק להשקיע בציוד נוסף", אומר אשר. מודול העבודה מהבית מאפשר למוקדנים להשתמש בציוד הפרטי שלהם כדי להתחבר למערכת, וזאת בניגוד למקובל במערכות תקשורת, המחייבות הצטיידות בטלפוניה חכמה, שעלותה עלולה להגיע למאות ואפילו לאלפי שקלים לטלפוני IP. "המודול החכם מאפשר חיבור למערכת באמצעות קו ביתי נייח או טלפון סלולרי, ללא תלות בחיבור באינטרנט", אומר חדד, ומסביר את המשמעות הקריטית לעבודה השוטפת: "גם אם בני הבית מצויים בסשן זום שמכביד על הרשת הביתית, או אם יש ניתוקים בתקשורת – זה לא יפגע בעבודת המוקד". דגש על אבטחת המידע של העובדים בחברה ובבתים יתרון נוסף במערכת מצוי באבטחת המידע, מאחר שהחיבור המרוחק לא דורש התחברות לאינטרנט – וזה יתרון סופר קריטי בימים של מתקפות סייבר על ישראל. "ברגע שהעבודה נעשית תוך חיבור למערכת מבלי להיחשף לרשת האינטרנט, רמת אבטחת המידע עולה פלאים", אומר חדד. "המידע שמועבר בשיחות לא יכול לגלוש החוצה, שזו סכנה משמעותית כשמדובר בשימוש ברשת ביתית לא מאובטחת. זה יכול להיות משמעותי בארגונים שהמוקד שלהם מבצע עסקאות, סולק כרטיסי אשראי או מעביר מידע רפואי חסוי". עופר פיבושביץ, מנהל אגף השיווק העסקי, מסכם: "השקנו קול סנטר בענן, שמתאים בדיוק לאלפי מרכזיות ה-LG שהותקנו בעשור האחרון בישראל. בחרנו בפתרון גמיש וחסכוני, שמתאים לארגונים קטנים ובינוניים ויספק להם יתרונות של מוקד חכם בענן, ברמת מחירים שפויה ובסטנדרט שלא היה נגיש עד כה". המידע בחסות בזק בינלאומי, חברת התקשורת הגדולה בישראל, המספקת פתרונות IT מקצה לקצה לארגוני ענק ולגופים קטנים, ומתמחה בפתרונות פס רחב לכל טכנולוגיה.

אפל (Apple), אחרייך… גם יצרנית הסמארטפונים הסינית שיאומי (Xiaomi) אישרה, כי מכשיר Mi 11 הצפוי שלה ישווק ללא מטען, כשהסיבות לכך הן דאגה סביבה. מנכ"ל החברה, ליי ג'אן, פרסם פוסט ברשת החברתית הסינית ווייבו, שבו כתב, כי לאנשים רבים יש מטענים רבים, שיוצרים נטל סביבתי, ולכן החברה ביטלה את המטען למכשיר ה-Mi 11. "… לקחנו החלטה חשובה: בתגובה לקריאה להגנה על הסביבה והטכנולוגיה, יבוטל המטען המיותר ב-Mi 11. לכל אחד יש היום מטענים מיותרים, שהם גם בעיה שלהם וגם נטל על הסביבה. אנו מודעים היטב שהחלטה זו אולי לא תובן או תגרום לתלונות. האם יש פתרון טוב יותר בין נוהג תעשייתי להגנת הסביבה?…" אפל, שהייתה הראשונה לשווק את סידרת ה-iPhone 12 שלה ללא מטען (וגם ללא אוזניות), זכתה לקיתונות של לעג מצד מתחרותיה, בהן סמסונג וגם שיאומי. המודעה של סמסונג, דרך אגב, הוסרה מאז מרשת, לצד שמועות הולכות ומתרבות שגם הענקית הדרום קוריאנית מתכננת לשווק את קו מכשירי הדגל שלה הצפויים בקרוב ללא מטען וללא אוזניות. כעת גם שיאומי עושה "סיבוב פרסה": זמן קצר לאחר השקת ה-iPhone 12, פרסמה שיאומי בטוויטר כי "היא לא השאירה דבר מחוץ לקופסה במכשיר ה-Mi 10T Pro, והוסיפה סרטון וידיאו קצר שמראה את קופסת ה-Mi 10T שבתוכה מטען. והנה כעת, גם היא דואגת לסביבה. אי אפשר להתכחש לכך שהכללת המטענים במארזי המכשירים החדשים, מרביתם זהים לאלו שכבר יש לרוב הצרכנים, היא טיעון הגיוני בהיבט הסביבתי, אבל בהתחשב בכך שמרבית יצרני הסמארטפונים ממשיכות להעלות את המחירים של מכשיריהם החדשים, דומה שבנקודת זמן זו הסרת המטענים מהווה לא פחות מדאגה לסביבה – מענה לשורה התחתונה של התוצאות הכספיות.

קרן פרס בראשית וארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (Start-Up Nation Central) הכריזו ביום ה' האחרון על הזוכים בתחרות לכבוד נתן שרנסקי, וחשפו את עשרת הסטארט-אפים הישראלים שהובילו השנה פתרונות חדשניים למיגור הקורונה. התחרות נועדה לזהות את החידושים המבטיחים ביותר שפיתחו חברות ישראליות, ושנמצאים בחזית המאבק העולמי בהתפשטות הנגיף. אירוע ההכרזה החגיגי והאינטימי התקיים בבית הנשיא ראובן (רובי) ריבלין, ובמהלכו הוענק לשרנסקי, באופן רשמי, פרס בראשית לשנת 2020. שרנסקי, אסיר-ציון לשעבר, פעיל זכויות אדם ומדינאי, נבחר כחתן הפרס לאור מאבקו ארוך השנים למען זכויות האדם, החופש הפוליטי, וכן שירותו לעם היהודי ולמדינת ישראל. כזוכה פרס בראשית השביעי, שרנסקי בחר להפנות את כספי הפרס בסך מיליון דולר לארגונים הנלחמים במגיפת הקורונה ומסייעים לאוכלוסיות מוחלשות. חלק מהפרס שימש למימון התחרות, שבה השתתפו חברות ביו-טק והיי-טק ישראליות. התחרות, שהתקיימה בשותפות עם SNC, מכירה בחברות ישראליות שהשיגו התקדמות טכנולוגית בטרה למנוע, לאבחן ולטפל בהשפעותיה של המגיפה בקרב אוכלוסיות שונות.  ריבלין: "אתה מקור השראה לכולנו" נשיא המדינה ריבלין אמר בטקס: "נתן, אתה לא נח לרגע. קיבלת על עצמך תפקידים חדשים לקידום האחדות היהודית, לחיזוק החברה הישראלית ולמען המאבק באנטישמיות. לכן אין זה מפתיע שבחרת להשתמש בכספי פרס בראשית, בגובה מיליון דולר, לטובת יוזמות פילנתרופיות וחברות היי-טק המנסות להתמודד עם האתגר הגדול ביותר העומד בפני העולם כיום – נגיף הקורונה, תוך התמקדות מיוחדת באוכלוסיות הפגועות ביותר בישראל". הנשיא הוסיף ואמר: "נתן, כאסיר ציון, שהפך למגן-ציון גאה, אין ראוי ממך לפרס זה. אתה מקור השראה לכולנו. מזל טוב! תודה להנהגת פרס בראשית על עבודתכם החשובה לחיזוק הגאווה והאחדות היהודית מתוך תיקון עולם וקירוב כל חלקי העם היהודי באמצעות עזרה לנזקקים בישראל ובעולם כולו". חתן פרס בראשית לשנת 2020, נתן שרנסקי: "נבחרתי כחתן פרס בראשית לפני כמעט שנה, וכל כך הרבה השתנה מאז. אני מודה לפרס בראשית על ההזדמנות להעניק תרומה משמעותית למאבק במגיפה. אל מול האתגרים החברתיים שעימם מתמודדת ישראל, התגייסותה של תעשיית ההיי-טק הישראלית למאבק העולמי בקורונה הינו מקור לגאווה גדולה ומחממת את לבי. הערך היהודי הבסיסי ביותר לעזור לזולת התממש – ואני קורא לחברות ישראליות אחרות להצטרף למאמץ זה". סטן פולובץ, מנכ"ל קרן פרס בראשית: "התחרות לכבודו של נתן שרנסקי הציגה את הפוטנציאל החדשני של תעשיות הביו-טק וההיי-טק בישראל. המשתתפים הפגינו מומחיות ברמה עולמית ויכולת לענות על האתגר הבריאותי חסר-התקדים העומד בפני העולם כיום. חברות ויזמים ישראליים מבססים את מקומם בעולם כספקים של פתרונות חדשניים בתחום הרפואה הטכנולוגית, ואנחנו שמחים לתמוך בצמיחה זו". מאות חברות סטארט-אפ ישראליות וארגונים מבוססים, כמו התעשייה האווירית בישראל (IAI) השתתפו בתחרות. עשרים ואחת חברות מרשימת המועמדים הראשונים עלו לסיבוב השני בתחרות, ובאירוע הוכרזו עשרת הזוכים. צוות השיפוט המכובד כלל מדענים בולטים, רופאים ופילנתרופים. בין השופטים: הרופא ד"ר דייוויד אוגוס, מנכ"ל SNC פרופ' יוג'ין קנדל, והפילנתרופ הידוע ומייסד SpaceIL, מוריס קאהן. "מדינת ישראל מנוסה מאוד בטיפול באירועי חירום ובחשיבה חדשנית ופורצת דרך – שני יתרונות חשובים לישראל ולמדינות העולם בהתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה והשלכותיו", אומר פרופסור קנדל. "אנחנו גאים מאוד במנצחים בתחרות, ובקהילת החדשנות הישראלית כולה, על תרומתם המשמעותית למאבק העולמי בקורונה". החברות המנצחות שהוכרזו ייתרמו את כספי הזכייה לעמותות חברתיות ישראליות לפי בחירתן, ויפעלו למתן את השפעות המגיפה. סטארט-אפים בהיי-טק העלו מגוון פתרונות לסיוע בעיתות המגיפה. קורונה. אילוסטרציה: BigStock הסטארט-אפים הזוכים Eyecontrol: מערכת תקשורת לבישה מבוססת בינה מלאכותית, המופעלת באמצעות תנועות עיניים, ומאפשרת לחולים המונשמים לתקשר עם הצוות הרפואי. מטרתה לגשר על קשיי התקשורת הנובעים ממצבם הרפואי, או מריחוק פיזי כגון בידוד, ולאפשר לצוות הרפואי ניטור בזמן אמת. KHealth: אפליקציה רפואית מבוססת בינה מלאכותית, אשר מראה למשתמשים כיצד אנשים עם מצב רפואי דומה להם אובחנו וטופלו. בזמן התפרצות הקורונה החברה פיתחה כלים להערכת סיכון לקורונה, למיפוי התחלואה ולמציאת אתרי בדיקה בסביבת המשתמש. Biobeat: חברת ביוביט משווקת מערכת מבוססת ענן לניטור מגוון רחב של מדדים פיזיולוגיים (כולל לחץ דם, סטורציה, דופק, חום, קצב נשימה ועוד). המערכת מתריעה על הדרדרות של חולים, בין אם אלו במחלקה בבית חולים או מאושפזים בבית.  קמהדע: החברה הראשונה בעולם אשר השלימה פיתוח וייצור של נוגדן מבוסס פלסמה לטיפול ניסיוני בחולי קורונה, וחתמה הסכם אספקה עם משרד הבריאות הישראלי לטיפול במאות חולים.     סונוביה: מסכות סונוביה הן פיתוח ישראלי המשתמש בגלי אולטרסאונד כדי להחדיר ננו-חלקיקים של אבץ ישירות לתוך הבד, ובכך להביא לאפקטיביות ניטרול של למעלה מ-99% של חיידקים ו-וירוסים כולל זני וירוס הקורונה השונים. Picodya: טכנולוגיה חדשנית ופורצת דרך שמטרתה להנגיש דיאגנוסטיקה רפואית לכמה שיותר אנשים בעולם בעלויות נמוכות ככל הניתן.  Sight Diagnostics: שמה לה למטרה לשפר ולייעל את מערכת הבריאות באמצעות הנגשה של בדיקות דם מדויקות לנקודות הטיפול. מכשיר הדגל של החברה מבצע ספירת דם מלאה, בדיקת הדם השכיחה ביותר בעולם, בתוך דקות ספורות באמצעות שתי טיפות דם בלבד.  MYZEPPI: מערכת מרחפת לשיחות וידיאו. מאפשרת לאנשים שמתקשים לתפעל טלפון חכם או טאבלט ליהנות מהיתרונות הרבים של תקשורת חזותית מרחוק. פלוריסטם תרפיוטיקס: הינה חברת ביוטכנולוגיה בתחום הרפואה הרג'נרטיבית, המפתחת תרופות תאיות שמקורן בשליה. החברה מבצעת ניסויים קליניים מתקדמים במספר אינדיקציות רפואיות, שאין להן כיום מענה רפואי. התעשייה האווירית לישראל: על פיתוח מודל מבוסס בבינה מלאכותית, ביג דטה ולמידת מכונה, כדי לחזות את התקדמות המחלה ומצבם הרפואי של החולים בקורונה.

סכסוך העבודה בשע"מ, זרוע המחשוב של רשות המסים, עולה מדרגה: בהודעה שהפיץ היום (א') יו"ר הוועד, דורון דודו, לכל עובדי הרשות נכתב כי אנשי זרוע המחשוב הפסיקו לטפל בתקלות במחשבי הארגון ולא מאפשרים כניסת יועצים שמייצגים את הנישומים. כמו כן, הוועד הציב להנהלת הרשות ולמנכ"ל, ערן יעקב, אולטימטום שלפיו אם עד מחר לא תהיה התקדמות במשא ומתן, לא תתאפשר כניסת עובדים למתחם של הרשות בירושלים. "מזה תקופה שאנחנו נמצאים בעיצומו של משא ומתן מול הרשות והאוצר. לצערנו, המשא ומתן לא מתקדם כפי שציפינו", כתב דודו. הוא פירט את עיקרי המחלוקת עם ההנהלה: נושא הקידומים והתקינה, שהובטחו לפני כשנתיים לעובדי מרכז התמיכה הטכנאים – טרם סודר. כמו כן, יש מחלוקת לגבי עובדים במסגרת פעילות שנקראת החממה. יו"ר הוועד הורה להקפיא את עבודתם, על אף שבמהלך המשא ומתן הוא אפשר לחלק מהעובדים לעבוד. עוד כתב דודו: "אנחנו עדים באחרונה לניסיונות של הרשות לבצע פרויקטים מחוץ לשע"מ, ואנחנו רואים בזאת דריסת רגל שלה בפעילות של העובדים. כמו כן, קיימת מגמה להביא למשרות בכירות – מנהלי אגף וסמנכ"ל – עובדים מחוץ לארגון, כאשר בשע"מ נמצאים עובדים מוכשרים באופן שלא יסולא בפז". טענה נוספת של הוועד היא שמשרד האוצר מסרב לאשר לשע"מ תקנים חדשים של מנהלים בכירים – מה שהוא כן עשה במכס. בחודש אוקטובר השנה אמר יו"ר הוועד בראיון לאנשים ומחשבים כי הורה לעובדים לעבוד רק בשעות העבודה הרגילות, ולא לבצע כוננויות ותורניות. זאת, מכיוון שלטענת הוועד, שעות הכוננות בקורונה לא תוגמלו, על אף שהעובדים עבדו מסביב לשעון, כולל בסופי שבוע. כמו כן, הוא אמר שיש קושי לחלק מהעובדים והעובדות המטופלים בילדים לעבוד במשמרות, עקב הוראות התו הסגול של הקורונה, ומשמרות שמתחילות אחר הצהריים ומסתיימות בלילה. מדוברות רשות המיסים נמסר כי הרשות החליטה שלא להגיב לעיצומי הוועד ולאיומים שלו להחריף אותם.

פאלו אלטו לא לבד. האקרים איראנים פרצו לפורטנוקס (Portnox) הישראלית. ההאקרים, חברי קבוצת Pay2key, פרסמו ביום ה' בערב מסמכים רבים, שאותם הצליחו, לכאורה, לגנוב מהרשת הארגונית של חברת אבטחת הסייבר הישראלית. ההאקרים פרסמו באתר שלהם ברשת האפילה קובץ שכלל את רשימת לקוחות פורטנוקס ואת הסיסמאות שלהם, כמו גם רשימת מסמכים של לקוחות החברה, שנמנים עמם פולקסוואגן, מק'לארן, בנק דיסקונט, רפאל, אמדוקס, בזק, אלביט, אל על, שירותי בריאות כללית, מטריקס ולייב פרסון. הודעה דומה פורסמה בטוויטר, ולאחר זמן החשבון שלהם הושעה. בשבוע שעבר קבוצת ההאקרים האיראנית פרצה למחשבי התעשייה האווירית. היא פרסמה מידע, שלטענתה נגנב ממחשבי חטיבת אלתא. כמה ימים קודם לכן הקבוצה הצליחה לפרוץ למחשבי הבאנה לאבס הישראלית, שנרכשה על ידי אינטל. בחודש שעבר חשפה צ'ק פוינט כופרה חדשה מסוגה' בשם Pay2Key, שמקורה באיראן ושתקפה מטרות בישראל. על פי החוקרים, מעבר לעובדה שמדובר בסוג חדש של כופרה – מהירה ושקטה במיוחד, בחינה אחר נתיב הכסף הובילה אותם להאקרים ממוצא איראני, שפועלים בזירת מסחר ביטקוין איראנית, המחייבת את משתמשיה להחזיק במספר טלפון איראני בתוקף ובתעודת זהות איראנית, עם תמונה לצורך הזדהות. החדירה לחברות בוצעה באמצעות מנגנון החיבור מרחוק של עובדים לרשת הארגונית – RDP. לדבריהם, "זהו זן נוזקת כופר מתוחכם ומהיר. הכופרה מצפינה רשתות ארגוניות שלמות בתוך כשעה, כשההאקרים מאיימים להדליף מידע ארגוני רב ברשת האפילה אם דמי הכופר לא ישולמו". מבין לפחות תריסר חברות ישראליות שהותקפו, ארבעה קורבנות החליטו לשלם את דמי הכופר, מה שאפשר לחוקרים לעקוב אחר העברות הכספים בין ארנקי הביטקוין. על פי חוקרי קלירסקיי הישראלית, את הכופרה מפעילה קבוצת התקיפה האיראנית FoxKitten, חתלתול-שועל. לדבריהם, "בחודשיים האחרונים בוצעו תקיפות סחיטה וכופרה מול עשרות חברות בישראל באמצעות קמפיין Pay2Key. התוקפים חדרו, שיבשו והצפינו מערכות מחשב, גנבו מידע, הדליפו מידע וניסו לסחוט חברות. חלקן של החברות שילמו מאות אלפי דולרים לקבוצה". דו"ח קודם של קלירסקיי, מפברואר השנה, חשף את התקיפות שבוצעו מול חברות ביטחוניות בישראל. "להערכתנו, מדובר באחת מקבוצות התקיפה הפעילות ביותר מול חברות בישראל", כתבו החוקרים, "מטרת הקמפיין אינה רק גניבת מידע, אלא גם שיבוש, סחיטה, גניבת כסף וייתכן שאף קמפיין תודעה איראני נגד ישראל". החוקרים עקבו אחר חתלתול-שועל יותר משנה וחצי, כשעיקר פעילותה היה בתחילה נגד חברות במגזר הביטחוני, ובמהלך השנה היא החלה הקבוצה לתקוף מגזרים נוספים רבים. ניתוח המתקפות, כתבו, "מעלה, שהקבוצה ניצלה חולשות באתרי החברות הישראליות כדי לחדור למערכות המחשב שלהן. קמפיין Pay2Key שונה באופיו, כיוון שעד לאחרונה האיראנים תקפו בעיקר לצורך ריגול ומודיעין, ואולם החל מאוגוסט הם פועלים גם במטרה למחוק ולשבש מערכות מחשב ולגנוב ולסחוט חברות". לדבריהם, "דרך הפעולה של הקבוצה שונה מפושעים המתמחים בתקיפות כופרה. במקרים מסוימים, למרות תשלום כופר, החברות הנסחטות לא קיבלו מפתחות לפתיחת ההצפנה. מטרתם העיקרית היא לגרום למבוכה, לבלבול ולנזק לחברות בישראל. כחלק מתהליך התקיפה, הקבוצה ביצעה איסוף מודיעיני ראשוני על החברות שאותן תקפה, כולל בדיקת חולשות באתרי החברה או ניצול הרשאות שהודלפו. לעיתים המתינו התוקפים בסבלנות להזדמנות מתאימה והדליפו מידע מהחברות במשך שבועות וחודשים עד שפעלו להצפנה ולסחיטת החברה שאליה חדרו". חוקרי קלירסקיי זיהו כמה מאפיינים חוזרים בטכניקת התקיפה של הקבוצה, שיכולים לשמש כתמרור אזהרה לזיהוי תקיפות עתידיות: שימוש בחולשות במערכי המחשוב המקוון של חברות; שימוש בהדלפות מהדארקנט של הרשאות כניסה לחברות ישראליות; שימוש בכלים מבוססי קוד פתוח וכלים מפיתוחים ייעודיים של קבוצת התקיפה. מפורטנוקס נמסר בתגובה, כי "בשעות האחרונות פורסם כי בוצעה פריצה לשרתים פנימיים של החברה על ידי קבוצת האקרים המזהה עצמה כ-Pay2Key. החברה נמצאת במהלכה של חקירה אינטנסיבית על מנת לברר לעומק את פרטי האירוע".

אחד האתגרים של הארגונים המובילים במשק הוא גיוס ושימור מפתחים מנוסים. בצורה מפתיעה, העבודה בתחום הפיתוח היא ידנית ברובה – דבר שמגדיל סיכונים בתחום שבו טעויות עלולות להיות יקרות מאוד לארגון. התחרות הגבוהה בשוק וקצבי הפיתוח הנדרשים יוצרים בעיה של זמן, כסף, מיקוד וקושי ביצירת ערך מהיר. לא פלא שבשנים האחרונות התפתחה טכנולוגיה המאפשרת אוטומציה בתהליכי הפיתוח, הלוא היא טכנולוגיית ה-Low Code כחלק מתחום פיתוח האפליקציות כשירות (ADaaS – Application Development as a Service). מדובר באחד הטרנדים החמים בעולם התוכנה, שתופס תאוצה ברחבי העולם. ארגונים רבים, לרבות בנקים, ארגונים פיננסיים, חברות ביטוח וחברות היי-טק, אימצו פלטפורמות מבוססות Low Code, ונהנים מהיתרונות הרבים הנלווים לטכנולוגיה ולאוטומציה בתהליכי פיתוח תוכנה, פיתוח אפליקציות ויישומים אחרים. מומחים מעריכים כי באמצעות הטכנולוגיה ניתן לפתח בקצב מהיר יותר של פי שבעה. המשמעות: יותר תפוקה, יותר TTV, פחות מתכנתים וצניחה בעלויות הפיתוח והתחזוקה. יתרון משמעותי נוסף הוא זמן ההכשרה המהיר של מפתחי ומיישמי Low Code. באמצעות מפתחים מתחילים או אפילו חסרי ניסיון אפשרי להגיע לתוצאות פיתוח איכותיות בזמן קצר מהרגיל. ענקיות ההיי-טק זיהו את הפוטנציאל. גוגל נכנסה לתחום באמצעות הרכישה של Appsheet (שמתמחה ב-Low code) בינואר האחרון, וזו מצטרפת לרכישות שביצעו בעבר סיילספורס וסרוויס נאו בתחום. מי שמובילה בתחום בעולם היא אאוט סיסטמס, עם גיוס הון של 360 מיליון דולר מגולדמן זאקס ומ-KKR, שווי שוק של מיליארדי דולרים ומאות לקוחות ממגוון סקטורים, ביניהם בנקים כמו סנטנדר ו-ING, חברות ביטוח כגון AXA ו-Zurich, ותאגידים רבים נוספים, בהם קוקה קולה, טויוטה, אינטל ואקסון. מה בישראל? באחרונה, המודעות לתחום ה-Low Code בארץ עלתה. גופים רבים מתמודדים עם המחסור במתכנתים מיומנים, עלויות ההעסקה הגבוהות הנלוות לכך, המצבור ההולך וגדל של פרויקטי תוכנה שלא מספיקים לבצע, זמן ההגעה לשוק הארוך מדי והקושי להביא חדשנות. יש טכנולוגיות מתקדמות שנראות כפתרון האידיאלי לאתגרים אלה, ולא פלא שהארגונים המובילים בארץ נכנסים לתחום. פרוסיד (Proceed) זיהתה את הטרנד העולמי, והחליטה לקדם את תחום ה-Low Code בארץ ולחבור לחברת מובילות כמו אאוט סיסטמס, קריטיו (Creatio) ומיקרוסופט. זאת, בהיותה חברת אינטגרציה שעוזרת לארגונים ליישם פתרונות טכנולוגיים מובילים ובנוסף מספקת שירותי ייעוץ נרחבים בניהול פרויקטים, בניית מתודולוגיות עבודה, ייעול תהליכים מורכבים והאצה של תהליכים חוצי ארגון. יש לפרוסיד מוניטין רחב בתחומים אלה. החברה מספקת שירותים לחברות מובילות ותאגידים רבים במשק הישראלי, וזאת במגוון תחומים וסקטורים. צוות ה-Low Code של פרוסיד מסייע לארגונים להטמיע את התפיסה, מקיים הדרכות, כולל מרכזי מצוינות ומבצע פרויקטים עבור לקוחות. גילי רגב, מנכ"ל פרוסיד, אמר כי "זיהינו את הפוטנציאל של עולם ה-Low Code ואנחנו משקיעים רבות בתחום זה. נראה שהבשלות של ארגונים בארץ לנושא זה הולכת וגדלה. אנחנו שמחים לשתף שיש כבר כמה ארגונים שאמצו טכנולוגיות מובילות בתחום ופועלים להקמת מרכזי Low Code. נמשיך לקדם את הנושא, היות שאנחנו מאמינים שתחום זה יכול לסייע לארגונים רבים לחסוך במשאבים יקרים כמו זמן וכסף – הן בתהליכי הפיתוח עצמם והן בתהליכי הגיוס של המפתחים." תחום ה-Low Code הגיע לארץ והוא כאן כדי להישאר. ארגונים שיאמצו את הטכנולוגיה ראשונים יהיו אלה שיצברו יתרון תחרותי על מתחריהם.

אנו חיים בעולם בו כמויות המידע שמיוצרות הן עצומות. קצב הגידול של הנתונים רק ממשיך לעלות, וגם מגוון סוגי המקורות וסוגי הנתונים ממשיך להתרחב. במקביל מפותחים כל הזמן עוד כלים טכנולוגיים, אלגוריתמים לתחקור, ומתודות רבות ושונות לתהליכי איסוף הנתונים, האימות שלהם, אחסונם, עיבודם וניתוחם. כל אלה מציבים אתגר חדש למי שנדרשים לנהל את כל המידע הזה ולהתמודד עם אקו סיסטם גדול, שכולל מערכות מורכבות אשר דורשות ידע רב והבנה עמוקה.  על רקע זה יוצאת אורקל ישראל ביוזמה חדשה, שתחל ב-18 בינואר, במסגרתה תקיים הכשרות ייחודיות לאנשי IT, בעיקר למנהלי בסיסי נתונים, ולמפתחים בארגונים, מתוך מחשבה שאלה הן שתי האוכלוסיות שמחפשות להרחיב את היכולות שלהן, להיחשף לאוסף ומגוון הכלים הקיימים, ולשיקולים בבחירת ארכיטקטורה. זאת, כדי שתוכלנה לבחור בפתרון האופטימלי לארגון שלהן. אז מיהו ארכיטקט דטה ומה נדרש ממנו? לדברי טלי פוליאק, יועצת טכנולוגית בכירה באורקל ומרכזת הקורס: "ארכיטקט דטה הוא זה שמבין איך הוא רוצה לאסוף את המידע מהמקורות השונים, לאמת אותו, לאחסן אותו, לשלב אותו, לעבד אותו, לתחקר אותו ולהציג אותו, כך שיענה בצורה מיטבית על צורכי המערכת של הארגון". פוליאק הוסיפה כי "זהו אתגר לא פשוט. הנתונים יכולים להגיע ממקורות מידע שונים ומסוגים שונים: מרשתות חברתיות, מאתרי אינטרנט, חיישנים. אלה שונים במבנה שלהם, בדרך הייצוג שלהם ובאמצעים בהם הם מועברים. יש אתגר גם לאמת את הנתונים ו'לנקות' אותם ממידע לא משמעותי, ממידע כוזב, ולהתמודד עם נתונים חריגים. ישנו אתגר באחסון הכמויות הגדולות. ישנו אתגר בהנגשת הנתונים במהירות ובחלק מהמערכות אף בזמן אמת. כדי להפיק תובנות מהנתונים, יש חשיבות לדרך האחסון שלהם, לאינטגרציה בין הנתונים השונים. כדי לנתח אותם, נדרשת הבנה עמוקה של התחום, כך שהמשתמשים יוכלו להפיק מהם תובנות. ללא ההקשר לתחום, לתוצאות העיבוד והניתוח יהיה ערך נמוך למשתמש. אתגר נוסף הוא הצגת הנתונים באופן שהמשתמש יוכל להפיק מהם תועלת". "בקורס", הרחיבה פוליאק, "נדבר על הכלים השונים והפלטפורמות השונות: אורקל ו-open source, שמאפשרים לענות על האתגרים. כלים נגישים גם בסביבות הענן וגם ב-on premise. נעבור על סוגי בסיסי נתונים. נתמודד עם שאלות של ארכיטקטורה. לדוגמה: מתי לבחור בשילוב של בסיסי נתונים ומתי באחד מרכזי, אינטגרציה בין נתונים. נדבר גם על הטכנולוגיות השונות שנותנות גמישות לפיתוח. נעבור על התמודדויות מהשטח, ועוד". תחום חיוני עקב מהפיכת המידע. ארכיטקטורת מידע. צילום אילוסטרציה: BigStock הספרים עברו לדיגיטל "כחברה שמנהלת מידע של ספריות, מידע זה הלחם וחמאה שלנו", אומר ערן איתן, DBA Manager (מנהל מנהלי בסיסי נתונים) בחברת ExLibris הירושלמית, המפתחת מערכות לניהול תוכן ומאגרי מידע בספריות אקדמיות ולאומיות. "אם פעם היה מידע על ספרים שנמצאים בספריות גדולות, כיום העולם הזה עבר לדיגיטל והכל הפך למאתגר הרבה יותר: הספרים סרוקים, המאמרים סרוקים, יש גם סרטי וידיאו ותמונות במאגרים. המשתמשים שלנו – ספרנים, סטודנטים, חוקרים ואחרים – צריכים מנועי חיפוש טובים ושהכל יהיה כמובן מאוד מהיר. וככל שכמות המידע היא גדולה, יש יותר סוגים של תוכנות בסיסי נתונים המתאימות ספציפית לצרכים מיוחדים, הרבה תוכנות לעיבוד מידע, מנועי חיפוש מתקדמים שונים, ועוד". הוא הוסיף כי "90% מהנתונים אצלנו שמורים על אורקל DB, עם ארבעה סוגי DB רלציוניים שונים, עוד כמה סוגים של NoSQL ועוד מספר מנועי חיפוש, וכולם צריכים להתממשק עם הדטה בייס הראשי. כדי לנהל את כל המורכבות הזו נדרשת פונקציה של ארכיטקט מידע, שידע לנהל את כל המורכבות, שידע מהי הדרך הנכונה להעביר מידע ממקום למוקם, מה הדרך המתאימה ביותר עבור משתמשי הקצה שלנו להגיע למידע, ועוד". "אתגרים חדשים שנובעים ממהפכת המידע" "גם המפתחים מרגישים צורך בהיכרות עמוקה יותר עם עולם ניהול המידע החדש. אנחנו מתמודדים היום עם כמה אתגרים חדשים שנובעים ממהפכת המידע" אומר אביתר כהן, מנהל צוותי פיתוח באקס ליבריס. "בין האתגרים הוא מציין סנכרון בין מערכות רבות ושונות, לדוגמה: מנועי חיפוש שונים שצריכים להתממשק עם הדטה בייס; כמויות המידע שדורשות ביצועים גבוהים ומהירים יותר, ככל שיש יותר מידע; וגם טיפול בדברים שפותחו בעבר מבלי להתחשב בדטה בייס שבו הם תלויים". הוא המשיך וסיפר ש-"כחלק מתפקידי ומעבודת צוותי הפיתוח, אנחנו עובדים צמוד עם צוותי הקלאוד והדטה בייס. "האנשים שלנו בצוותי הפיתוח מודעים מאוד לכך שעל מנת להיות יותר מקצועיים, כדי לפתח בצורה טובה יותר ולהגיע למוצר טוב יותר, הם צריכים להבין לעומק את המשמעויות של ניהול הדטה בייס". הקורס הווירטואלי, שיחל ב-18 בינואר, ויתפרס על פני 4 מועדים, מוצע ללא עלות לבעלי תפקידים רלוונטיים בארגונים, בכל ארגון ובכל סקטור בתעשייה. בין נושאי הלימוד: סוגי מאגרי המידע השונים, הטכנולוגיות השונות שנותנות גמישות לפיתוח, אינטגרציה ועוד. למידע נוסף ורישום: Webinar Registration – Zoom