חברת פוקוס טלקום מקיסריה זכתה לאחרונה במכרז שפרסמה רכבת ישראל להפצת אותות GPS ב-35 תחנות של רכבת ישראל שיש בהן קשיים בקליטת GPS. השווי הכולל של המכרז נאמד בכ-1.3 מיליון שקלים. בימים אלו משלימה רכבת ישראל את התקנת מערכות הקליטה וההפצה של GPS בתחנות הנדרשות, ובקרוב תתחיל בניסוי לשימוש במערכת תשלומים חדשה עבור ציבור נוסעי הרכבת, שתהיה מבוססת על נתוני מיקום (GPS), ולכן נדרשת קליטת GPS בכל תחנות הרכבת בישראל. בנוסף, תתקין פוקוס טלקום בכל אחת מהתחנות חיישן ייעודי, שפותח על ידי חברת הסטארא-אפ הישראלית אינפינידום (Infinidome) במטרה לדווח בזמן אמת על חסימה או שיבוש של אותות ה-GPS. אהוד שרר, מנכ"ל פוקוס טלקום, מסר, כי פוקוס טלקום מתמחה בעולמות הסנכרון, GPS ו-PNT (מיקום, ניווט וזמן) ולאחרונה פיתחה והחלה למכור בארץ ובעולם סידרת מוצרים ייחודית, המאפשרת למערכות זמן מבוססות GPS להתמודד עם איומי Jamming ו-Spoofing. המוצרים החדשים מאפשרים המשכיות עסקית ובמקביל קבלת התראות אונליין גם תחת התקפות סייבר על מערכות מבוססות GPS. סמנכ"ל המכירות של פוקוס טלקום, שלומי מזור, אמר, כי "הטמעת הפרויקט תאפשר לנוסעי רכבת ישראל ב-35 תחנות נבחרות גישה נוחה ל-GPS וייעול תהליך התשלום".

קצת עליי: "אני נשוי לגליה, עורכת דין בבנק לאומי, ואב לשלוש בנות – שני, עתודאית לרפואה, לילך, על סף גיוס, וענבר, לומדת בכיתה ט'. מתגורר בהרצליה. את הקריירה המקצועית שלי התחלתי בצה"ל, שם השלמתי מסלול ממר"ם ושירתתי תשע שנים מרתקות, עד אשר השתחררתי בדרגת רב סרן. ב-1993 הצטרפתי לקבוצת יעל והתחלתי פרק נכבד בחיי, שנמשך יותר מ-22 שנים. התחלתי ביעל כמנהל פרויקטים והתקדמתי למגוון תפקידים, עד שב-1999 מוניתי למנכ"ל הקבוצה – תפקיד שמילאתי במשך יותר מ-16 שנים. בשלהי 2015 החלטתי להתחיל פרק ג' בחיים והצטרפתי כמנכ"ל לקבוצת טלדור – תפקיד שאותו אני ממלא כבר מעל חמש שנים. הכנסים והארועים של אנשים ומחשבים מהווים פלטפורמה נפלאה לחברויות. בתמונה מלפני יותר מעשור אני מצולם עם חברי הטוב, שלומי קוארטלר, אז מנכ"ל דל ישראל. צילום: קובי קנטור ז"ל ועוד חבר טוב אתי בתמונה: עמי הרינג, סמנכ"ל ומנמ"ר משרד הביטחון דאז. צילום: קובי קנטור ז"ל בסך הכול יש לי ותק של כ-35 שנות קריירה בעולמות המחשוב, רובן בתפקידי ניהול ו-21.5 שנים מהן כמנכ"ל. חוויתי חוויות מקצועיות וניהוליות רבות ומגוונות, ולשמחתי מרביתן טובות. העניין והאתגר בעולמות שלנו לא פוסק לרגע ולכן, עם כל הוותק והניסיון, אין בתפקיד שלי רגע דל". מה זה אנשים ומחשבים בעיניך? "על אנשים ומחשבים שמעתי עוד בימי ילדותי. למדתי להכיר את המוסד המכובד דרך אבי, ולאחר מכן יותר לעומק בשנים האחרונות שלי בצבא, וביתר שאת מאז שהשתחררתי. בתחילה, אנשים ומחשבים היה(ו) עיתון(נים) מוביל(ים) בתחום, ולאחר שפחתו העיתונים המודפסים, הם מיהרו להמציא את עצמם מחדש ולהגדיר את עצמם כמקור מידע מרכזי וחשוב בענף – הן דרך הניוזלטר היומי דיילי מיילי, הן דרך האתר שבו אתם קוראים עכשיו, והן דרך גוף הכנסים והאירועים המוביל בתעשייה. כאן אני עם מתחרים. חלק מצמרת הענף 2006. חלקנו עדיין שם. מימין: רבי צולר, מנכ"ל נס (כולם – דאז); משה חורב, מנכ"ל אורקל; אני; מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס (גם כיום); גלעד רבינוביץ, מנכ"ל מלם; אריה אופנר, מנכ"ל CA; אלוף אודי שני, ראש אגף תקשוב; ומנחם גוטרמן. צילום: קובי קנטור ז"ל הרבה כנסים ועבודה, אבל חשוב גם הפאן. זוהי תמונה מארוחת ערב עם חברים טובים בשנחאי בנבובמר 2019, ממש לפי שהקורונה הפסיקה להיות רק שם של בירה. בין המצולמים: מימין – רונן זרצקי, מנכ"ל BSD-IT; אני; ושי בסון, מנמ"ר לאומי. משמאל: ציון אסלן ודליה, אשתו. צילום פרטי בעיניי, אנשים ומחשבים הם לא פחות מאבן יסוד בתעשייה. המידע שהם מביאים, היכולת שלהם לייצר קשרים והחשיפות שהם יוצרים מהווים עבור מנהלים וארגונים בסיס להצלחה. את חלק לא מבוטל מחבריי בענף (ולשמחתי יש רבים כאלה לאחר 35 שנות קריירה) רכשתי דרך האירועים והפלטפורמות שאנשים ומחשבים העמידו לרשותנו, וחלק לא מבוטל מההצלחה של החברות שאותן ניהלתי ואני מנהל כיום ניתן לזקוף לטובת אנשים ומחשבים. הכול תמיד מתנהל תוך הקפדה על יחסים אישיים מעולים, הגינות ואווירה טובה. בסופו של דבר, הדבר הכי חשוב הוא המשפחה. בתמונה אני מצולם עם רעייתי, גליה, באחד האירועים של אנשים ומחשבים, לפני כעשור. צילום: קובי קנטור ז"ל אני משוכנע שנוף הענף שלנו היה פחות פסטורלי ללא אנשים ומחשבים. לפלי, דליה, יהודה, יניב, נטלי, חגית וכל העוסקים במלאכה – הרבה הרבה תודה! אני מאחל לפחות עוד 40 שנים נפלאות שכאלה".

"האקרים מנצלים את קוד הפתוח כדרך קלה להסתנן לארגונים. מגמה זאת תגבר השנה. לא עובר שבוע מבלי שנגלה חבילות קוד פתוח המכילות נוזקה. אמנם, ארגונים מבינים שעליהם לאבטח את מרכיבי הקוד הפתוח בהם הם משתמשים, ויש פתרונות המסייעים בהסרת חבילות שנשארו בהן חולשות אבטחה בשוגג. עם זאת, אותם ארגונים עדיין אינם מודעים למקרים בהם יריבים מחדירים לחבילה קוד מזוהם בכוונת זדון. זה צריך להשתנות השנה", אמר מתי סימן, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של צ'קמרקס. לדבריו, "השנה, כלים המשמשים לאבטחת יישומים, המשתלבים בשרשרת כלי הפיתוח – יידרשו לפעול הרבה יותר מהר, להתרחב לסביבות ענן ולספק ממצאים המאפשרים לארגונים לנקוט פעולה. זה ייעשה פורמט שמפתחים יכולים להבין ולהשתמש בו לתיקונים מהירים". זהירות, קוד פתוח. אילוסטרציה: BigStock סימן ציין כי "הביקוש לאבטחה מבוססת בענן מגדיל את השימוש בתשתית כקוד (IaC). ההסלמה הדיגיטלית שהתרחשה בן לילה בשנה האחרונה אילצה ארגונים רבים לעבור לענן כדי לשמור על רציפות עסקית. בשנה הקרובה, תוקפים זדוניים ינצלו לרעה שגיאות של מפתחים בסביבות גמישות אלה. כדי להילחם בתופעה נהיה עדים להתמקדות משמעותית בהכשרות לאבטחה בענן, פרקטיקות מומלצות לשימוש בתשתית כקוד ותקציבים נוספים שיוקצו לאבטחת תוכנה ויישומים, כדי לתמוך בביקוש מצד עובדים מרחוק ובסביבות תוכנה מורכבות יותר". "צוותי האבטחה ידווחו לפיתוח – לא ההיפך" הוא הוסיף כי "צוותי האבטחה ידווחו לפיתוח – לא ההיפך. זאת, כדי לקדם את שיתוף הפעולה בין שני הצוותים, כשהאבטחה תצטרך להשתלב בשרשרת הפיתוח באופן נוח יותר למפתחים. האבטחה תידרש לפגוש את המפתחים במגרש שלהם ולהשתמש בממשקים ובכלים המועדפים עליהם". סימן סיכם באומרו כי "ההקשר הוא המלך. ראייה הוליסטית של היישום משפרת את מעמד האבטחה. השנה נהיה עדים לנטישת הפתרונות המסוגלים ל-'טריק אחד בלבד'. תתרחש התלכדות בשוק אבטחת האפליקציות, כי ארגונים ידרשו לקבל פרספקטיבה כוללת על מצב אבטחת היישומים, שמקיפה כמה נקודות מבט – למשל, הבנת ההקשר של היישום ושילובו בתשתית כקוד. התוצאה תהיה אימוץ פתרונות שמספקים הכול תחת קורת גג אחת, לרבות תמונה מלאה של האקו-סיסטם". מתקפות הפישינג בעלייה תחזית מעניינת נוספת, שפורסמה באחרונה, היא של חוקרי מעבדות F5. הם ציינו כי "כתוצאה משיפור בקרות ופתרונות האבטחה של תנועת הבוטים (בוטנטים), התוקפים מאמצים חוות קליקים. הדבר כרוך בהעסקת עשרות 'עובדים' מרוחקים, שמנסים באופן שיטתי להיכנס לאתר יעד באמצעות אישורים שאספו באחרונה. החיבור מגיע מאדם המשתמש בדפדפן אינטרנט רגיל – דבר שמקשה על גילוי פעילות מרמה. גם לנפח מתקפות נמוך יחסית יש השפעה". "מגמה שנייה הקשורה לפישינג", כתבו, "היא עלייה בהיקף ה-RTPP (ר"תReal time phishing proxy), שיכולים ללכוד ולהשתמש בקודים לאימות רב שלבי (MFA). ה-RTPP פועל כ-'אדם באמצע' (Man in the middle) ומיירט עסקאות של הקורבן עם אתר לגיטימי". ארן אראל, מנהל הפעילות של F5 בישראל, יוון וקפריסין. צילום: גבריאל בהרליה לדברי ארן אראל, מנהל פעילות F5 בישראל, יוון וקפריסין, "בנקאות פתוחה מאפשרת לבנקים לשתף באופן מאובטח את נתוני הלקוחות עם ספקי צד שלישי במגוון ורטיקלים, כמו גם עם בנקים אחרים, באמצעות ממשקי API. מחקר שנערך בחסות F5 העלה ששישה מ-10 צרכנים יהיו מוכנים לחלוק מידע פרטי ומשמעותי עם הבנק וחברת הביטוח, בתמורה למחירים נמוכים יותר. אלא שהשימוש המוגבר בממשקי API בכל הענפים לא נעלם מעיני פושעי הרשת. עד 2022, ניצול ממשקי ה-API יהיה וקטור ההתקפה הנפוץ ביותר נגד יישומי ווב ארגוניים – דבר שיוביל ללא מעט אתגרי אבטחת מידע. ההתקדמות של הבנקאות הפתוחה תתעכב אם לא יטופל החשש של הצרכן מהונאה או פריצה למידע". אראל ציין ש-"עבור מקצוענים בתחום אבטחת הסייבר, למידה מתמדת היא חלק מהתפקיד. אין מוסד לימודי שיכול לכסות את כל הנושאים האפשריים. מעבר לכך, הדרישות של הארגון נקבעות על פי האסטרטגיה שלו, ארכיטקטורת האבטחה והגישה של מנהל הגיוס. המשמעות היא שגם מומחים מנוסים חייבים לצבור כל הזמן מיומנויות חדשות. לכן, המאפיינים החשובים ביותר שצריכים להיות בכל מועמד לתפקידי אבטחת מידע הם עניין וסקרנות". לחצו על הלינקים לכתבות הראשונה, השנייה והשלישית בסדרה.

ענת סתיו מונתה באחרונה למנמ"רית רבוע כחול נדל"ן. סתיו מכהנת בתפקיד מטעם פירמת הייעוץ דלויט, שמעניקה שירותי ייעוץ וליווי לחברת הנדל"ן. עד כה לא הייתה בחברה פונקציה של מנהל.ת מערכות מידע. רבוע כחול נדל"ן היא חברה מקבוצת אלון רבוע כחול, שבשליטת איש העסקים מוטי בן משה ובניהולו של מיכאל (מיקי) זיסמן. החברה מתמקדת בתחום הנדל"ן המניב, והיא נסחרת במדדים ת"א 125 ות"א 90 בבורסה. היא מנהלת ומחזיקה את קניון TLV בתל אביב ומרכזים מסחריים נוספים ברחבי הארץ, ובנוסף בונה פרויקטי מגורים. התפקיד האחרון שסתיו מילאה היה סמנכ"לית מערכות מידע במכבי דנט, עד ל-2019. לפני כן היא שימשה במגוון תפקידים בוואן. חלק ממערכות המידע של רבוע כחול נדל"ן מנוהלות במיקור-חוץ על ידי וואן ומאוחסנות על הענן שלה. זאת, בנוסף למערכות ייעודיות לניהול נכסים, כמו מערכת זיו מבית SAP Business One. "אני נמצאת כרגע בתהליך של לימוד ומיפוי כל התהליכים של החברה, כדי לדעת כיצד להמשיך ולמנף את הפעילות הצומחת והמתרחבת שלה מבחינה טכנולוגית", אמרה סתיו לאנשים ומחשבים. 50 "משתמשים כבדים" מערכות המידע משרתות כ-50 משתמשים פנימיים ברבוע כחול נדל"ן, שלדברי סתיו הם כולם "משתמשים כבדים", המנהלים נכסים ומלווים את הלקוחות החל משלבי הפיתוח העסקי, וכן מטפלים בשוכרים. בסך הכול, בבעלות החברה 398 אלף מ"ר להשכרה ושווי נכסיה המדווחים לבורסה עומד על 6.8 מיליארד שקלים. סתיו מנתה את האתגרים שהציבה לעצמה עם כניסתה לתפקיד: "לגבש את כל מה שמאפיין את מגזר הנדל"ן מבחינה טכנולוגית ובכלל, ובסופו של יום לתת תמיכה טכנולוגית לכל המשתמשים, על מנת שהשימוש יהיה קל עבורם, לשדרג אותם ולשאוף למערכת אחודה, שתאפשר להם לא להיזקק למערכות ידניות כמו אקסל". היא ציינה כי עבודתה היא עצמאית לחלוטין והיא מדווחת למנכ"ל, זיסמן. כמו כן, סתיו משמשת כחברת הנהלה.

סוכנויות הביון והמודיעין האמריקניות הודיעו אתמול (ג') כי, ככל הנראה, רוסיה היא העומדת מאחורי המתקפה המסיבית בסייבר על ארצות הברית, שנחשפה בחודש שעבר. זאת, בסתירה להצהרות דונלד טראמפ, הנשיא היוצא של ארצות הברית, שהמעיט בערך האפשרות למעורבות של מוסקבה וטען שסין היא התוקפת. בהצהרה משותפת שהוציאו ה-FBI, ה-NSA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) ומשרד מנהל המודיעין הלאומי, תיארו גופי הממשל האמריקני את המוטיבציה למתקפת הענק כ-"מאמץ לאיסוף מודיעין" – ולא מתקפה לצורך מניפולציה בנתונים או מאמצי הרס ושיבוש אחרים. "זו פריצה רצינית, שתצריך מאמץ מתמשך ומסור של תיקון", ציינו והוסיפו כי "ההאקרים הם, ככל הנראה, ממקור רוסי". נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. צילום: BigStock הייתה זו הפעם הראשונה שבה גופי הביון ציינו, כמעט בוודאות, את זהות התוקפים. עד כה הם רק כיוונו אצבע מאשימה כלפי רוסיה, אף שחוקרי חברות הגנת סייבר היו תמימי דעים מההתחלה כי המדובר באחת מקבוצות ההאקרים העקביות והמתוחכמות ביותר בתבל – APT 29, שנתמכת על ידי הממשלה במוסקבה וידועה גם בשם Cozy Bear (דובי חמים ונעים). הקבוצה מקושרת ל-SVR, שירות ביון החוץ של רוסיה, ולעתים גם ל-FSB, שירות הביטחון הפדרלי, ה-"יורש" של הקג"ב. מסר מרגיע – יחסית הפריצה החלה באוקטובר 2019 וקיבלה דחיפה משמעותית במרץ האחרון. ההאקרים קיבלו גישה למערכות של מאות ארגונים ועשרות גופי ממשל פדרלי, על בסיס נוזקה שהוחדרה לאוריון, תוכנת ניהול וניטור הרשת של סולארווינדס. עד 18 אלף מלקוחותיה של החברה התקינו את עדכון התוכנה הנגוע. יש לציין שלמרות הפרסומים על נפגעים רבים, סוכנויות הביון העבירו מסר מרגיע, יחסית, שלפיו "מספר קטן בהרבה של ארגונים נפגע עקב החדרת הנוזקה והפריצה באמצעותה למערכות שלהם". הם ציינו שחקירה העלתה ש-"רק" פחות מ-10 סוכנויות פדרליות בארצות הברית נכנסות לקטגורה זו, והוסיפו כי "הם פועלים לזהות ולהודיע לגופים שאינם ממשלתיים כי הם עלולים להיות מושפעים מהמתקפה". החשיפה האמיצה של מנכ"ל פייראיי דברי ארגוני הביון מהדהדים עם אלה של קווין מנדיה, מנכ"ל פייראיי, שבצעד אמיץ חשף את דבר קיום המתקפה ואת העובדה שההאקרים חדרו למערכות החברה. פייראיי הודיעה כי נפגעה מהמתקפה בתחילת דצמבר. כמה ימים לאחר מכן, במחצית החודש, אמר צ'ארלס קרמייקל, סגן נשיא בכיר ומנהל טכנולוגי ראשי במנדיאנט, זרוע התגובה של פייראיי, ש-"רק עשרות ארגונים נפגעו בפועל, על אף ש-18 אלף היו פגיעים למתקפות". גם ה-CISA מסרה אז שלא כל הארגונים שיש להם דלת אחורית בשל העדכון שהטמיעו לתוכנת אוריון הותקפו על ידי ההאקרים בפעולות המשך. בראד סמית', נשיא מיקרוסופט, אמר שכמעט 40 מלקוחות החברה נפגעו מעדכון התוכנה, שכלל בתוכו נוזקה. קווין מנדיה, מנכ"ל פייראיי. צילום: יח"צ מיקרוסופט הייתה הקורבן השני שנחשף מהמגזר הפרטי, לאחר פייראיי. בין הקורבנות הנוספים של המתקפה ניתן למנות את VMware, סיסקו, אינטל, אנבידיה, בלקין – יצרנית נתבי Wi-Fi וציוד רשת ביתי, וחברת הייעוץ דלויט. מהממשל הפדרלי הנפגעים רבים, בהם משרד האוצר, מינהל הטלקום והמידע הלאומי במשרד המסחר (NTIA) וסוכנויות מודיעין ומשרד האנרגיה. מינהל ביטחון הגרעין הלאומי (NNSA), המטפל במאגר אמצעי הלחימה הגרעיניים של ארצות הברית, היווה אף הוא מטרה למתקפה, כמו גם המשרד להגנת המולדת ומשרד החוץ. סוכנויות הביון תיארו בהצהרה המשותפת את הפריצה כ-"מתמשכת", שכן החוקרים מנסים לזהות קורבנות ולהוציא את ההאקרים מהמערכות שלהם לאחר שזוהו כנפגעות – מהלך שלדעת המומחים יכול לקחת חודשים, אם לא שנים. "אנחנו נוקטים בכל הצעדים הדרושים כדי להבין את מלוא ההיקף של קמפיין הסייבר הזה – ונערכים להגיב בהתאם", נכתב בהודעה. טראמפ טען בעבר כי ההתייחסות לפריצה "בתקשורת הפייק ניוז" הייתה מוגזמת יתר על המידה, והוסיף בציוץ: "רוסיה, רוסיה, רוסיה היא בראש סדר העדיפויות של להאשים כל דבר שקורה… הם אטומים לדיון על אפשרויות אחרות, בעיקר מסיבות כלכליות. זו עשויה להיות סין (אולי!)".

חברת אמזון (Amazon) הודיעה כי רכשה לראשונה מטוסים שישמשו אותה להובלת מטעניה. 11 מטוסי בואינג 767-300 משומשים נרכשו מחברות התעופה ווסט ג'ט איירליינס הקנדית ודלתא איירליינס האמריקנית. לפי ההודעה לתקשורת שפורסמה אתמול (ג'), אמזון קנתה את המטוסים המשומשים כדי שיעבו את צי מטוסי התובלה למטעניה, ואולם מדובר בפעם הראשונה שענקית הקמעונאות אונליין רוכשת מטוסים במקום לחכור אותם, לצורך הפעלת מערך המטענים האווירי שלה – תחת חברת הבת אמזון אייר (Amazon Air) – הצומח במהירות. החברה בישרה כי היא קונה שבעה מטוסים משומשים מדלתא ועוד ארבעה מווסט ג'ט. מטוסי ווסט ג'ט יעברו הסבה ממטוסי נוסעים למטוסי מטען, ויצטרפו השנה לצי של אמזון, בעוד שמטוסי דלתא שנרכשו יחלו בטיסות תובלה רק ב-2022. העסקה התאפשרה ככל הנראה לנוכח ירדה חדה במחירי מטוסים, שצנחו עקב מגיפת הקורונה והעובדה שמטוסי נוסעים הפכו לכלי פחות נחוץ בגללה. לנוכח המצב, חברות תעופה מיהרו "לכווץ" את הצי שלהן. "המטרה שלנו היא להמשיך לספק משלוחים ללקוחות ברחבי ארה"ב, באופן שהם מצפים מאמזון, ורכישת מטוסים משלנו היא הצעד הטבעי הבא לקראת מטרה זו", אמרה שרה רואדס, סמנכ"לית אמזון גלובל אייר. "שילוב של מטוסים חכורים וגם כאלו שבבעלותנו בצי ההולך וגדל מאפשר לנו לנהל טוב יותר את הפעילות שלנו, מה שמסייע לנו לעמוד בקצב, לצורך עמידה בהבטחות ללקוחות שלנו". חבילה של ענקית הקמעונאות אונליין. אמזון. צילום: BigStock ה-11 מצטרפים לצי ענק של יותר מ-80 מטוסים חכורים הענקית מסיאטל הרחיבה במהירות את פעילות המטען האווירי שלה בשנים האחרונות, כחלק מהמאמץ לזרז את משלוח החבילות ללקוחות ולהשוות את יכולותיה לאלו של חברות כמו UPS. אמזון אייר, שנקראה בעבר אמזון פריים אייר, היא חברת תעופה למטענים שהושקה ב-2016, ואשר מובילה אך ורק מטען וחבילות של חברת אמזון. החברה חוכרת את כל מטוסיה מחברות תעופה אחרות. בשנת 2017, היא שינתה את שמה מאמזון פריים אייר לאמזון אייר, כדי להבדיל את עצמם משירות משלוחי הרחפנים של הענקית, עם זאת, הלוגו Prime Air נותר על מטוסיה. ביוני, כאשר החברה הודיעה על חכירת 12 מטוסים נוספים, היא ציינה כי המהלך יביא את צי המטוסים החכורים שלה לכך שימנה יותר מ-80 כלי טייס, המופעלים על ידי קבלנים. כעת מצטרף לצי הנכבד הזה גם מערך המטוסים בבעלות החברה.  

אחת היוזמות המרגשות הקשורות לעולם ההיי-טק היא נבחרת הטאף מאדר על שם שלמה טירן ז"ל – קבוצה של מנכ"לים, מנמ"רים ובעלי תפקידים בכירים אחרים בעולם הטכנולוגיה, שמתחרה בכל שנה בתחרות הספורט האתגרי טאף מאדר, ומתרימה כסף למען עמותת גדולים מהחיים. העמותה מסייעת לילדים חולי סרטן ולבני משפחותיהם, בין היתר באמצעות "גני חלומות" שהיא מקימה. הנבחרת, המתגבשת בימים אלה, היא השישית במספר שתשתתף בתחרות, שמתקיימת בדרך כלל בבריטניה. השנה לא ברור עדיין היכן בדיוק היא תיערך, והכול תלוי כמובן בקורונה, אולם על הפרק עומדות סקוטלנד, לונדון ויעד מחוץ לממלכה – חברתנו החדשה מאיחוד האמירויות, אבו דאבי. כך או כך, את הנבחרת הישראלית מפיקה אנשים ומחשבים, בניצוחה של נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק. קפטן הנבחרת הוא אלון כהן, מנכ"ל פרינטר סנטר, והגזבר שלה הוא יגאל פדאל, סמנכ"ל טכנולוגיות המידע של נשר תעשיות מלט, שיפעל להשגת התרומות (שהמארגנים מקווים שישברו שיא ויגיעו ליותר משני מיליון שקלים), יחד עם טל נתנוביץ', סמנכ"ל בקרה, תפעול ומערכות מידע בשיכון ובינוי – סולל בונה. בסדרת כתבות זו אנחנו מביאים לכם בכל פעם פרטים מעניינים על אחד ממשתתפי הנבחרת. בן סמו ספר על עיסוקי/הישגך. "בארבע השנים האחרונות אני מנהל את המכירות במגזר ה-Commercial בישראל, יוון וקפריסין, בחברת נוטניקס (Nutanix). הצטרפתי לחברה בתקופה מדהימה, בה החברה מזנקת קדימה, ויש לי את הכבוד לקחת חלק בבנייה של שוק שצומח בקצב מסחרר, עם צוות מנצח. בשנה שעברה נחשפתי לראשונה לפעילות המבורכת של 'גדולים מהחיים' ודאגנו להיות בין התורמים לטובת גן החלומות בבאר שבע". מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו? "אני משתדל בכל שנה לעשות לפחות דבר אחד שקשור בהתנדבות. בשנים האחרונות אני פעיל בהנהגת ההורים בבית הספר בו לומדים שני ילדי. במסגרת המעורבות אני מלמד את התלמידים נושאים טכנולוגיים, מלווה לתחרויות ארציות בתחומי התכנות, הרובוטיקה והמנהיגות. אני מאמין שהדור הזה הוא המפתח לעתיד שלנו, וממלא אותי לראות את הילדים משתמשים בכישורים וביצירתיות שלהם". למה אתה רוצה להיות בנבחרת? "לתת חזרה לקהילה זה ערך בעל חשיבות נעלה מבחינתי. לשלב הישגיות עם נתינה והתמודדות עם קשיים והצלחות זה דבר שמניע אותי מאד". מה הזיקה שלך לספורט אם בכלל? "ספורט מלווה אותי כמעט כל חיי. בגיל צעיר יחסית התאמנתי קבוע בקבוצה שאבא שלי אימן בתחום אומנויות הלחימה. בשנים האחרונות אני מקפיד לרוץ. מצאתי את הריצה מתאימה מאוד לאופי החיים שלי. הריצה מאפשרת לי לנקות את המחשבות אחרי ימים עמוסים, מאפשרת לי להשתפר באופן ניכר ביעדים שאני מציב לעצמי לאורך זמן, וגם לראות עולם, עוד בימים שזה היה אפשרי. אין כמו לקום מוקדם בבוקר בעיר שאתה לא מכיר ולראות אותה מזווית קצת שונה". מהם תחביביך? "בשר ויין. לאחרונה התחלתי לעשן בשרים… מאותגר תמידית בחיפוש אחרי נתח המושלם, לצד כוס היין הנכונה שמשלימה אותו. נהנה מאוד מלארח חברים לארוחות שחיתות עד השעות הקטנות של הלילה". קצת על משפחתך ומה יגידו על השתתפותך בנבחרת? "נשוי לעדי, אלופת ישראל בצלילה סטטית, ואבא של גיא, גיימר מושבע שמפתח משחקי מחשב, ושל מאיה, מתעמלת קרקע ומכשירים. המשפחה מפרגנת מאד על הבחירה שלי להשתתף בנבחרת. אחד הדברים הטובים שקרו לי השנה הוא לראות את הילדים שלי מבינים קצת יותר לעומק מהי נתינה בשביל מישהו אחר, ואת הרצון שלהם לעזור ולהשתלב יחד בכל הקשור להתרמות לטובת המיזם החשוב הזה". מה למדת? השכלתך? ומה למדת בחיים? "עולם המחשוב תמיד דיבר אליי ולשם כיוונתי את עצמי מגיל יחסית צעיר. אחרי מספר תפקידים טכנולוגיים בצבא, סיימתי בהצטיינות את התואר הראשון שלי במדעי המחשב במכללה האקדמית של תל אביב יפו והתחלתי את דרכי בתחום פיתוח תוכנה. לאחר עשור הבנתי שאני צריך שינוי, התחלתי לעבוד בתור מהנדס מכירות, ותוך כדי השלמתי את התואר השני במנהל עסקים במרכז הבינתחומי". מה רוב האנשים לא יודעים עליך? "כל בוקר אני קם מהמיטה ברגל ימין".

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ – שעתיד לפנות את מקומו לנשיא הנבחר החדש והדמוקרטי, ג'ו ביידן, החודש – חתם אתמול (ג') על צו נשיאותי חדש, האוסר על קיום עסקאות עם שמונה יישומים שמקורם בסין. בין האפליקציות נכלל יישום התשלומים Alipay של קבוצת ANT, כך דיווח רויטרס בהתבסס על דברי בכיר בבית הלבן. במקרה של Alipay מדובר בפלטפורמת התשלומים אונליין הגדולה בעולם, אשר לה יותר ממיליארד משתמשים, שנמצאת בבעלות ANT – חברה בת של קבוצת עליבאבא, אשר הוקמה על ידי המיליארדר הסיני, ג'ק מא, שעלה באחרונה לכותרות עקב מאבקי כוח ורגוליציה מול הממשלה הסינית שלוו בהיעלמות מסתורית שלו. כזכור, טראמפ, שבתקופתו הסלימה מלחמת הסחר של סין וארה"ב, סימן כבר מספר חברות סיניות והחרים אותן מהמדינה, או משימוש של גורמי ממשל. כך קרה בעבר הרחוק יותר עם יצרנית הטלפונים הסינית ZTE ולאחריה עם חברת וואווי (Huawei). על הכוונת של טראמפ כבר חודשים רבים. טיק-טוק. צילום אילוסטרציה: BigStock הסיבה לעצירת קשרי המסחר עם החברות הללו הייתה בעיקר חשש שהן משתפות פעולה עם הממשל הסיני הקומוניסטי, ומסכנות את ביטחון המולדת והציבור. במקרה של חרמות שניסה הנשיא להשית על האפליקציות  WeChat וטיק-טוק (TikTok) המאוד פופולרית גם בקרב אמריקנים, התעוררו מאבקים משפטיים, ואלו בוטלו, לפחות זמנית, על ידי שופטים פדרליים. חברת בייט-דאנס (ByteDance) הסינית, שהיא הבעלים של טיק-טוק – הבולטת מבין המוחרמות הפוטנציאליות שהעסיקו את הנשיא טראמפ בימי כהונתו – נמצאת כבר במשך תקופה במגעים עם הענקיות המקומיות וולמארט ואורקל, שאמורות לרכוש את עסקי טיק-טוק בארה"ב, כפתרון לדאגות השלטונות. ממשל טראמפ טען, ועודו טוען בגדול, כי הסינים גונבים נתונים של משתמשי האפליקציות, ואף עלולים לעשות בהן שימוש כדי לרגל אחרי אמריקנים. גם במקרה של שמונה האפליקציות החדשות ש"זכו" בהכרזת המלחמה מטעם טראמפ – שבהן נכללות מלבד אפליקציית התשלומים של ANT גם: CamScanner, SHAREit, Tencent QQ, VMate, UCWeb, WeChat Pay, ו-WPS Office – החשדות דומים, ולא ממש מבוססים בעובדות. היישומים קיבלו ארכה של 45 ימים עד לכניסת החרם לתוקף. "באמצעות גישה למכשירים אלקטרוניים אישיים כגון סמארטפונים, טאבלטים ומחשבים, יישומי התוכנה המחוברים הסיניים יכולים לגשת ולתפוס חלקי מידע עצומים מהמשתמשים, כולל מידע רגיש לזיהוי אישי ומידע פרטי", נכתב בצו הנשיאותי שרויטרס השיג. לפי הצו, איסוף נתונים כזה "יאפשר לסין לעקוב אחר מיקומם של עובדים וקבלנים פדרליים, ולבנות תיקי מידע אישיים עליהם".