אני לא יודע אם שמתם לב או לא, אבל במהלך החודשים האחרונים יש פריחה גדולה בכמות הפודקסטים שמוצעים לאוזני הצרכנים הפוטנציאליות. וכן, גם בזה אפשר בהחלט 'להאשים' את נגיף הקורונה – כי בהיבט הזה לא בטוח שזה כל כך רע. ומה היתרון של פודקסט? כמובן: שום דבר ויזואלי, רק לדבר, ואם אפשר לעניין, כי מהדורת השבט כבר מזמן כבתה, ואנשים צורכים מידע כבר מזמן בכל ערוץ שקיים, ופודקסט זה בהחלט דבר נחמד לצריכת חדשות, ומידע בכלל, בתחומים שמעניינים ובלי שצריך לעייף את העיניים. אבל זה גם אומר, שהמשדרים/מקליטים צריכים לעשות עבודה טובה. הרי אף אחד לא ירצה להקשיב לפודקסט מלא רעשים וקול שעולה ויורד ואינו איכותי, וזה אומר שצריך להצטייד קודם כל במיקרופון שנחשב איכותי. האם צריך לשבור את הקופה של "דן חסכן"? לא ממש. אפשר לבחור, למשל, ב-Motive MC5 של חברת שור (Shure) שהיא חברה המתמחה במוצרי אודיו מזה שנים רבות, כולל מיקרופונים לאולפני הקלטה. אבל MC5 אינו זקוק לאולפן הקלטה, אלא לטלפון או מחשב עם חיבור USB Type-A או USB-Type וזהו פחות או יותר. הפחות הוא, שהוא מציע לבחירה ישירות מהמיקרופון שלוש אפשרויות: מיקוד במכשירי נגינה, מיקוד בקול או בלי מיקוד מיוחד. היותר הוא, שהוא מגיע עם אפליקציה בשם ShurePlus MOTIV, שעוזרת להקליט את התכנים שלכם באיכות של סטודיו גם אם אתם יושבים בבית על הספה, ומאפשרת להפיק בסופו של דבר קובץ שמתאים לשידור או לכל סוג העלאה אחר לרשת. את MC5 אפשר לרכוש בצבע אפור או שחור, והוא מגיע עם חיבור הברגה סטנדרטי ועם מעמד שולחני שמתאים לו, כולל בצבע, למרות שממש לא חייבים להשתמש בו כדי לבצע את ההקלטה, ולמרות שאפשר לחבר אותו, לדוגמה, לחצובה אם רוצים שהוא יהיה יותר גבוה. מאחור ש גם אפשרות לחבר אוזניות כדי להקשיב בזמן אמת אם רוצים, והתפעול כאמור פשוט מאוד. ויש עוד יותר אחד: הוא יעלה 99 דולרים כשיושק בפועל לאחר שהוצג במהלך CES 2021.

"עלינו לדחות את התרבות שבה העובדות עצמן עוברות מניפולציה או אפילו מומצאות. יש שקרים ויש אמת, וחובה על כל אחד מאיתנו להגן על האמת". שני המשפטים האלה היו חלק מנאום ההכתרה של הנשיא החדש של ארצות הברית, ג'ו ביידן, שהושבע אתמול (ד') בגבעת הקפיטול. כמו כל משפט ופסקה בנאום, המשפטים הללו לא נכתבו במקרה. ביידן יודע שכדי להגשים את המטרות שעליהן דיבר בנאומו, בראש ובראשונה עליו לפעול לאיחוי הקרעים באומה האמריקנית השסועה – ופייק ניוז ושקרים צביאים למצב ההפוך מאיחוי קרעים. אחרי עידן טראמפ, ביידן צריך להיאבק קודם כל להחזרת השיח האמריקני לכזה שמבוסס על אמת, להוקיע את הפייק ניוז ולנטרל את תרבות השקרים. הנשיא החדש יודע שהמידע הזה מפורסם על פי רוב בפלטפורמות הדיגיטליות והחברתיות השונות ולכן, על סדר יומו העמוס יהיה גם הטיפול במניעת הפצת מידע שקרי בפלטפורמות אלה, שיש לציבור אמון במתפרסם בהן. ביידן יצטרך להחליט איזו מערכת יחסים לנהל עם ענקיות הרשתות החברתיות והאינטרנט – גם בכל הנוגע לפייק ניוז וגם בכל הנוגע להיות כל אחת מהן מונופול ששולט בשביבי המידע שאנחנו צורכים. הוא צריך להחליט האם הוא ייתן להן להישאר מונופולים, יפעל לפירוקן או יעשה צעדים אחרים. בניגוד לקודמו, שניהל מערכת יחסים של אהבה-שנאה עם המדיות הדיגיטליות, נראה שביידן לא מתכוון לבלות ולכלות חלק גדול מיומו בכתיבת ציוצים בטוויטר. אתמול פורסם כי החשבון של נשיא ארצות הברית, POTUS@, הועבר לאנשיו של ביידן, ולא לו עצמו – בניגוד לטראמפ, שצייץ בו באופן אישי. אז הנשיא החדש אולי לא יצייץ את עצמו לדעת, אבל הוא בהחלט מבין שעליו לעקוב מקרוב אחרי מה שמתרחש באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט. זאת, באופן כללי, ובפרט לאור מה שראינו בחודשים האחרונים, ובמיוחד בשבועיים האחרונים – שהפייק ניוז שטראמפ ואחרים הפיצו הובילו למהומות בגבעת הקפיטול. שלציוצים ופוסטים שמפורסמים ברשתות החברתיות, במיוחד אם הם נכתבים על ידי אנשים מוכרים, יש יכולת נפיצות עד כדי מלחמת אזרחים. חשש: לא הייתה העברת ידע מסודרת בתחום הטכנולוגי הפעילות להשבת האמון של הציבור במוסדות הממשל ובמידע שהוא מפיץ תחייב את ביידן ואנשיו לגבש מדיניות תקשוב חדשה ורחבה, שתעשה את מה שלא נעשה בארבע שנות השלטון הקודם – בתחומי הרשתות החברתיות, הרגולציה, הסייבר ועוד. אולם, בנושא הזה נצטרך כנראה להמתין זמן מה. המסורת של הממשל בארצות הברית היא שמרבית פקידי השלטון הקודם, שמונו על ידי הנשיא היוצא, מתפטרים כמה ימים לפני כניסת הנשיא החדש – ואז הוא מחליט האם לקבל אותם בחזרה או לא. אתמול דיווחו כלי התקשורת בארצות הברית שכמה מראשי אגפי התקשוב בממשל האמריקני, מנמ"רים בכירים וסגניהם, כולל בבית הלבן, הגישו את מכתבי ההתפטרות, וכעת הצוות של ביידן יצטרך לאייש את התפקידים האלה מחדש. כאן יש חשיבות רבה לשאלה עד כמה הייתה שם העברת ידע מסודרת. בניגוד לקודמיו, טראמפ, שלא מכיר בתוצאות הבחירות, לא ביצע העברת שלטון כהלכה. אמנם, חלק מאנשי הממשל החדש מכירים היטב את הבית הלבן, כי הם היו שם בממשל אובמה, שביידן היה סגנו, אבל בארבע השנים שחלפו היו חידושים ועדכונים רבים – בתחום הטכנולוגי ובכלל. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. צילום: BigStock IT לא עדכני בבית הלבן ואם כבר בעדכניות עסקינן, למנהלים הטכנולוגיים שייבחרו תהיה עבודה רבה גם לאור מה שבא לידי ביטוי בכמה סיכומים שפורסמו ערב סיום הקדנציה של טראמפ: יש לא מעט תחומים שבהם ה-IT בבית הלבן הוא לא עדכני ואין תיאום בין הגופים – מה שמביא לירידה באיכות השירות לאזרח, וכתוצאה מכך גם באמון שלו בממשל. וכאמור, מה שביידן רוצה לעשות הוא בדיוק הפוך – להחזיר את אותו אמון שאבד. עוד נקודה שכדאי להתייחס אליה היא שתוכניות התקשוב של מוסדות הממשל הפדרלי משפיעות על שוק ההיי-טק האמריקני באופן כללי, ואף מעבר לו. אחד המבחנים של ביידן הוא עד כמה המדיניות שלו תעודד שילוב ספקים חיצוניים וחברות טכנולוגיות בפרויקטים של הממשל. מה הוא יעשה, למשל, עם פרויקט הענן JEDI, שהזכייה של AWS בו עוררה הרבה הדים. זה יהיה חלק ממערכת יחסים חדשה שהנשיא יצטרך לבנות עם תעשיית הטק האמריקנית, שלא ממש ידעה עדנה בכל הנוגע למערכת היחסים שלה עם טראמפ. השורה התחתונה: ממשל ביידן יוצא לדרך על מנת להביא רוח חדשה לאמריקה, בין היתר על ידי קידום החדשנות, הגברת השקיפות ומלחמה במגפת הפייק ניוז, שהרימה ראש בשנים האחרונות וכמעט הביאה להפיכה בגדולה שבדמוקרטיות.

איילה יחזקאלי מונתה אתמול (ד') למנמ"רית מינהל התכנון במשרד הפנים. היא מחליפה את מילכה נשיאל זיו, שמונתה ב-2019 למנמ"רית ועדת הבחירות המרכזית. יחזקאלי הגיעה למינהל התכנון ב-2018 וכיהנה כראשת המטה של נשיאל זיו. לאחר שזו עברה לתפקידה הנוכחי, יחזקאל החלה לנהל את אגף המחשוב במינהל כממלאת מקום, ואתמול קיבלה את התפקיד באופן קבוע. היא מונתה לעמוד בראש אגף שמונה 130 איש, שמפוזרים בכמה אתרים בישראל. היא מדווחת למנהלת המינהל, דלית זילבר. ליחזקאלי ניסיון רב בתחום התקשוב הציבורי והממשלתי. לפני שהצטרפה למינהל התכנון היא הייתה מנהלת היישומים של בית החולים הדסה. תפקיד קודם אחר שלה היה ניהול פרויקטי שוק ההון במשרד האוצר. מינהל התכנון הוא יחידת סמך עצמאית, מהגדולות במשרד הפנים, שאחראית על כל התכנון במרחב הציבורי. היחידה הייתה במשך שנים באחריות משרד האוצר, והיא הועברה למשרד הפנים על פי דרישתו של שר הפנים, אריה דרעי, במשא ומתן הקואליציוני. ביחידה מועסקים 800 עובדים והיא למעשה הרגולטור של כל נושא התכנון בישראל, שפועל באמצעות ועדות תכנון מקומיות ואזוריות. הפעילות שלה מקבילה לגופי תכנון אחרים בממשלה, כמו משרד השיכון ומפ"י (המרכז למיפוי ישראל). האתגרים שעומדים בפני יחזקאל לדברי יחזקאלי, האתגרים המרכזיים שלה הם שדרוג מערכות המחשוב, על מנת לשפר את השירות לציבור הרחב, וצמצום הביורוקרטיה. "כבר כיום פועלות מערכות כמו רישוי זמין ותכנון זמין, שפתוחות לכל מי שעוסק בתכנון בישראל, ובכוונתנו לשדרג אותן", אמרה. אתגר נוסף שיחזקאלי עתידה לבצע הוא יישום תוכנית רב שנתית שנועדה לאגם את כל המידע אודות גופי התכנון בישראל ופעילותם, ולשאוף לשיתוף פעולה איתם, לטובת האזרחים. "אנחנו מסתכלים כמה צעדים קדימה, ומתכננים ליצור תהליכי רישוי ותכנון משותפים", אמרה. יש לציין שמדובר באתגר שהוא לא רק טכנולוגי, אלא גם אתגר בין משרדי שמצריך שיתוף מידע וידע. הלקוחות הפנימיים של אגף המחשוב של מינהל התכנון במשרד הפנים הם המשתמשים המקצועיים, והשאיפה היא לאפשר להם כמה שיותר אוטומציה בתהליכי התכנון. לדברי יחזקאלי, האגף עובד בשיתוף פעולה עם רשות התקשוב וממשל זמין, ולפני כמה ימים עלתה באזור האישי באתר gov.il אפשרות לכל אזרח לראות את כלל תוכניות הבנייה והפיתוח באזור מגוריו, או בכל אזור אחר שבו הוא מתעניין.

ישיבת ההנהלה של קבוצת אמנת, שנערכת מדי יום שלישי – בימים אלה באמצעות הזום, החלה השבוע באופן קצת שונה: עובדי הקבוצה הפתיעו את אברהם אסף (לולו), יו"ר מועצת המנהלים שלה, והקרינו סרט לכבוד יום הולדתו, שחל באותו היום. הסיבה הייתה: לולו חגג יום הולדת 80. לא היה מקום טבעי יותר להפתיע אותו מאשר בפורום של הנהלת החברה, שהוא מנהל אותה יחד עם שני שותפיו הוותיקים, שמואל בר אור ואיל שחם, מאז שנוסדה לפני 50 שנה בערך. מזה 25 שנה, אמנת היא חברה שנסחרת בבורסה של תל אביב. חברי הנהלת קבוצת אמנת הפתיעו את אברהם אסף (לולו) ביום ההולדת ובאו להרים כוסית. מימין: אמנון טימר, מנהל דיאלוג; שמואל אלפסי, מנכ"ל אמן; שמואל בר אור, מנכ"ל אמנת; ולולו. ברקע: רמי פדלון, מנכ"ל טסנת. צילום: יח"צ אמנת היא לא החברה הגדולה מבין חברות ה-IT בישראל, אבל היא דומיננטית ומשפיעה בשל התחומים הרחבים שהיא נוגעת בהם: פרויקטי תכנון והנדסה מורכבים, בין היתר כחלק ממיזמים גדולים במדינת ישראל, לצד פתרונות מחשוב ואוטומציה שהיא השיקה מאז היווסדה. כל אלה מהווים סיבה מספיק טובה לשיחת זום מרתקת עם אחד המנהלים הוותיקים והמוכרים בענף, שהגיע לגבורות, כוחו במותניו והוא ממשיך בפעילות האינטנסיבית שלו. לולו, ראשית – מזל טוב. התרגשת מהמחווה שעשו לך באמנת? "האמת היא שכן. העובדים והמשפחה הפתיעו אותי עם הסרט שהכינו. תכננתי לעבוד כרגיל, אבל הילדים והנכדים באו לשמח ולחגוג איתי. גם אתם, באנשים ומחשבים, ריגשתם אותי עם הברכות". מה אתה זוכר, כילד שלא נולד בישראל? "נולדתי ברומניה, בעיירה במולדובה הרומנית. במלחמת העולם השנייה הנאצים הגיעו לעיירה, אבל למזלנו, הועברנו למחנה פתוח, ולכן לא סבלנו הרבה. כשהייתי בגיל 10 הצלחנו לצאת מרומניה לארץ. הזיכרון שיש לי מאותה יציאה הוא שבשדה התעופה, פקיד שלא ממש אהב יהודים פתח לנו את המזוודות. הייתה שם עניבה אדומה. זו עניבה שהייתה סמל לתנועה הקומוניסטית ברומניה, ואני זכיתי לענוד אותה על אף שהייתי יהודי. הפקיד מאוד פגע בי. אחרי הרבה שנים, במסגרת אמנת, עשינו פרויקט מיפוי טאבו של קרקעות ברומניה, בהזמנת הבנק העולמי. נסעתי לרומניה והגשתי את ספר הפרויקט העבה לשר התשתיות הרומני. התייצבתי בפניו עם עניבה כחולה וחולצה לבנה. זו הייתה הנקמה הקטנה שלי. הגעתי לארץ כשהייתי בכיתה ד'. המורה שלי הייתה שולמית אלוני ז"ל, לימים שרת החינוך. את לימודי התיכון עשיתי בעירוני א' בתל אביב, שנחשב אז לבית ספר אליטיסטי, ולמרבה ההפתעה קיבלו אותי, על אף שגרתי בחלק אחר של העיר. את השירות הצבאי עשיתי בגדוד איכון, שאפשר לומר שהוא ה-8200 של אז. בתקופה ההיא עוד לא היו מחשבים, אבל היינו מרכז חישובים שהיה קריטי לפעילות חיל התותחנים. כך עברתי את המלחמות ששת הימים ויום כיפור, ומבצעים אחרים". אחרי השחרור לא בזבזת זמן – הלכת ללימודים אקדמיים. למה דווקא בטכניון? "האמת היא שדי במקרה. חבר סיפר לי שעומדים לפתוח שם מחלקה ללימודי הנדסה, שלימים הפכה לפקולטה להנדסת תעשיה, שלדעתי היא הפקולטה הכי משמעותית כיום. אם אתה שואל אותי, הלימודים שם ללא ספק עיצבו את המשך הקריירה המקצועית שלי". עם קולגות: פגישה בשנות ה-90' המאוחרות עם דדי מיטווך, מבעלי י.א. מיטווך (משמאל), ועם יעקב נען, לשעבר סגן נשיא מכון ויצמן. צילום פרטי, ארכיון אברהם אסף (לולו) איך הגעת להקמת אמנת? "ב-1965 התקבלתי לעבודה בתהל כמהנדס. הובלתי שם והייתי שותף לפרויקטים לאומיים ומרכזיים בישראל. אחרי ארבע שנים היו כמה יוצאי תהל שהחליטו להקים חברה להנדסה, שתספק את המענה הטכנולוגי והמחשובי לפרויקטים הנדסיים. הקמנו את חדר המחשב הראשון בתהל, שהיה חדר ענק והיחיד עם מזגן באותם הימים. זה היה מחשב עם זיכרון בנפח של 5K. אחד הפרויקטים הגדולים שעשינו שם היה בניית אלגוריתמים למניעת הצפות בכנרת, כמענה לבעיה שהייתה בשנות ה-60. וכך, ב-1970 ייסדנו את קבוצת אמנת, שאמן היא אחת החברות בה". איך נכנסתם לתחום המחשוב? הרי הייתם חברה שעוסקת בהנדסה… "ההתפתחות שלנו, לכיוון מערכות מידע ומחשוב הגיעה מהלקוחות. היינו שותפים לפרויקטים גדולים, ואז אמרו לנו: או קיי, עכשיו תנהלו את זה בעזרת מחשבים, או תפקחו על זה – וכך גדלה והתרחבה אצלנו פעילות מערכות המידע והמחשוב, שכיום סיסנת עושה. אמן הייתה בין הראשונים שהפעילו את מחשב ה-PDP המיתולוגי ויישמה תוכנה לתכנון PERT, שבין היתר שימשה אותנו בפרויקטים בחו"ל, למשל באיראן, שם היינו שותפים בתכנון אחד הנמלים הגדולים שלהם, שמקורות זרים ייחסו לישראל באחרונה כל מיני פעולות שם". אברהם אסף (לולו) עולה למסוק יחד עם הטייס יעקב נבו(יאק), שאתו הוא עסק בתכנון-לטיסה בין הנמלים שבמפרץ הפרסי. צילום מתוך האלבום הפרטי של לולו ספר על הפרק האיראני בחייך. "זה היה ללא ספק פרק מרתק. נסענו לשם צוות של עובדים לבצע פרויקטים עבור הממשל האיראני, לפני עליית חומייני. הייתי על קו תל אביב-טהרן בין השנים 1972 ל-1978 ועשינו פרויקטים עבור השאח, כאשר אחד הפרויקטים שבו זכינו, כחלק ממכרז גדול, היה תכנון החלק האזרחי של פרויקט הגרעין האיראני. אז הוא הוגדר, כמובן, לצרכי שלום, בהבדל מהיום. מעבר לזה, ביצענו שם פרויקטים גדולים יחד עם חברות ענקיות, וזו הייתה ללא ספק אחת התקופות המרתקות בחיי. יש לציין שבמקביל, כל העת המשיכה הפעילות של אמנת. היו ימים שהייתי צריך להיות יומיים בפרויקטים בארץ ולאחר מכן יומיים באיראן, ועמדתי בזה". הצלחתם לצאת לפני ההפיכה ועליית חומייני? "יצאתי משם ביולי 1978. הצוות נשאר שם, והם הצליחו להימלט עם כל הישראלים, שהתבצרו בשגרירות ארצות הברית, בדרכים שונות, שכבר סופר עליהן לא מעט". איך התפתחה פעילות התוכנה של אמנת? "היא צמחה יחד עם בדיקות התוכנה. היו אז שתי חברות בארץ שעסקו בתחום זה: טסקום וטסנת. השיא היה בפרויקטים שלנו לקראת באג 2000, אז הבינו כולם כמה חשוב התחום הזה". מה הביא אתכם לצאת להנפקה ב-1993? "ד"ר יוסי ורדי, ידידי שלמד אתי באותו בית הספר ושנה מתחתיי בטכניון, המליץ לי לבחון את האפשרות הזאת. היינו אז חברה לא גדולה, לא האמנתי שהשוק ירצה להשקיע בנו. אבל טעיתי. בינואר 1994 הגשנו תשקיף. רצינו לגייס 16 מיליון שקלים ובסוף היום, כשפתחנו את המעטפה עם תוצאות ההנפקה, גילינו שגייסנו 26 מיליון. מאז קיבלנו אומץ, המשכנו להתרחב ולהשקיע, אבל גם להיות שמרנים, קפדנים, זהירים מאוד. כיום אנחנו מנהלים קבוצה של חברות, עם 1,600 עובדים. את 2019 סיימנו עם הכנסות של 350 מיליון שקלים, ויש לנו צבר הזמנות מגוון ורחב, שמבסס את היציבות שלנו". איך אתם עוברים את הקורונה? "אנחנו עוברים אותה בצורה סבירה, ראשית כי חלק לא קטן מהפרויקטים שהיינו אמורים לעשות ב-2002 עברו ל-2021. אבל אני חושב שהדבר שהכי הרבה סייע לנו לצלוח את הקורונה הוא העובדים שלנו. בתוך ימים בודדים מפרוץ המגפה התארגנו לעבודה מהבית, להמשך פרויקטים. חבריי להנהלה ואני קיבלנו החלטה אסטרטגית: נעשה כל מאמץ, נביא עבודות, נילחם בשיניים ולא נפטר עובדים. וכך קרה, למעט פה ושם, בשוליים. גורם נוסף שסייע לנו הוא הפעילות של טריפל סייבר, שעוסקת בפתרונות למתקפות הסייבר ההולכות וגוברות". לסיום, בגיל 80 בוודאי שואלים אותך על פרישה. מה אתה עונה להם? "אני אומר שאני לא בן 80 אלא 70 פלוס 10. כל עוד אוכל אמשיך לעבוד עם השותפים והעובדים הנפלאים שלנו, ועם הלקוחות – אעשה זאת, כי אני מגדיר את עצמי איש שאוהב אנשים".

נתבעת. אפל. צילום: BigStock אפל (Apple) נתבעה השבוע בבית המשפט הפדרלי בארה"ב על ידי קבוצה המכונה הקואליציה למען רשת בטוחה יותר, ה-CSW (ר"ת Coalition for a Safer Web), כך לפי הוושינגטון פוסט. התובעת – המגדירה עצמה כ"קבוצה לא מפלגתית הדוגלת בטכנולוגיות ומדיניות להסרת תוכן קיצוני מהמדיה החברתית" – דורשת מהענקית מקופרטינו להסיר מה-App Store שלה את אפליקציית המסרים המידיים טלגרם (Telegram). טלגרם נמצאת כעת במומנטום, עם עלייה במספר משתמשיה, והיא אף חצתה את רף 500 מיליון המשתמשים הפעילים באחרונה, בעקבות העיסוק הציבורי והזעם על מדיניות הפרטיות של ווטסאפ (WhatsApp) – אפליקציית הצ'אט הדומיננטית מבית פייסבוק (Facebook). אך על אף העובדה שהיא נחשבת כאלטרנטיבה לווטסאפ – כמו שהפכה להיות גם אפליקציית צ'אט נוספת בשם סיגנל (Signal) – וכיישום יותר מוצפן, המבטיח יותר את פרטיות משתמשיו, היא גם עומדת כעת בפני ביקורת בארצות הברית, בעיקר מטעם CSW.  אלא שההתקפה על טלגרם בעצם לא מכוונת ישירות לאפליקציית המסרים המאובטחת, אלא בעיקר כלפי אפל. CSW תבעה את ענקית הטכנולוגיה כיוון שהמשיכה להציע את טלגרם בחנות האפליקציות שלה, אך מאידך הסירה ממנה את הרשת החברתית השמרנית פארלה (Parler). לטענת התובעת, אין הבדל בין שתי האפליקציות, כי שתיהן שימשו קיצונים להפצת שנאה ואלימות בכלל, וספציפית לקראת ובעת ההתפרצות של תומכי דונלד טראמפ לגבעת הקפיטול בוושינגטון בתחילת החודש. בתביעה נכתב כי טלגרם, בדומה לפארלה, לא הצליחה למתן ולמנוע תכנים אלימים וקיצוניים מ"להשתולל" בפלטפורמה שלה. כזכור, אחרי האירועים האלימים בקונגרס, אפל וגוגל (Google) סילקו את פארלה מחנויות האפליקציות שלהן, בתוך שהן מתייחסות אל מדיניות בדיקת התוכן הלא מוקפדת שלה, ולסכנה הגלומה בהפצת מסרי אלימות ואי ציות לחוק דרכה. AWS המשיכה את המהלך, וחדלה לספק שירות אחסון לפארלה מאותה סיבה. אמזון כבר ספגה תביעה מטעם החברה שמאחורי פארלה על הפסקת השירות, ואולם CSW מספקת בעצם טוויסט נוסף לעלילה. "טלגרם פופולרית לקיצונים ימניים וקבוצות אלימות אחרות" טלגרם, כידוע, מציעה שירות מסרים מידיים הכולל גם חדרי צ'אט פרטיים וסגורים וגם קבוצות ציבוריות, שכל מי שהאפליקציה מותקנת אצלו יכול להצטרף אליהם. נשיא הקואליציה, מארק גינזברג, לשעבר שגריר ארה"ב במרוקו, אמר כי "טלגרם מתבלטת בפני עצמה כמפיצת על (של שנאה – ג"פ), אפילו בהשוואה לפארלה. טלגרם הוא שירות פופולרי בגלל ההצפנה שלו מקצה לקצה, שהפכה אותו לאפליקציה פופולרית עבור אלה המחפשים פרטיות נתונים. עם זאת, אותה טכנולוגיה הפכה את האפליקציה גם לשירות פופולרי עבור קיצונים ימניים וקבוצות אלימות אחרות". כאשר אפל הדירה את פארלה מחנות האפליקציות שלה, היא אמרה כי "למרות שאין מערכת מושלמת שתמנע תכנים מסוכנים או מלאי שנאה של כלל המשתמשים, יישומים נדרשים להכין תכניות חזקות לניהול תוכן, כדי לטפל באופן יזום ויעיל בנושאים אלה". גינזברג טוען כעת כי יש להרחיק את טלגרם מה-AppStore מאותן סיבות ממש. פאבל דורוב, מייסד טלגרם. צילום: ניק לובושקו, מתוך ויקיפדיה יצוין כי בשנת 2018 אפל סילקה זמנית את טלגרם מחנות האפליקציות, משום חשדות שהיא סייעה להפצת פורנוגרפיית ילדים. מאז שיפרה החברה את הליך מיתון וניטור (moderation) התכנים שלה בנושאים דומים, אך תחום השיחות הפרטיות באחד-על-אחד או בקבוצות נותר, לפי טענת הקואליציה, לא מספיק מפוקח מייסד טלגרם, פאבל דורוב, התייחס לטענות נגד היישום בהובלתו בערוץ האישי שלו באפליקציית המסרים. הוא גילה כי הצוות של היישום קיבל מספר דיווחים על פעילות ציבורית הקשורה לארה"ב באפליקציה, קלט את מי שהסיתו לאלימות בשבועיים האחרונים, ואף נקט בפעולה נגדם. "בשבוע שעבר הסוקרים שלנו חסמו והשביתו מאות קריאות פומביות לאלימות, שאחרת היו יכולות להגיע לעשרות אלפי מנויים. הצוות ממשיך לעבד דו"חות ממשתמשים, בנוסף להסרה יזומה של תוכן המסית ישירות לאלימות", התחייב דורוב.

"חברת אקסטרים נטוורקס (Extreme Networks) תשיק בישראל את פתרונות הענן לשוק המקומי כבר במהלך חודש פברואר 2021", כך דיווח אלי קנדל, מנהל הפעילות העסקית של החברה בישראל וברומניה. אקסטרים נטוורקס היא חברת התקשורת הראשונה בתעשייה שפועלת בענן מקצה לקצה. הפתרונות הטכנולוגיים של החברה – מנקודת הקצה, האלחוט, ה-IoT, ועד לדטה סנטר – הם המתקדמים ביותר, גמישים, זריזים ובטוחים להאצת השינוי הדיגיטלי של הלקוחות. פתרון הענן הנקרא Extreme Cloud IQ הינו המוביל בפתרונות הענן, שמנהל מקצה לקצה את כל מוצרי החברה, ומכיל מערכת NAC (ר"ת Network Access Control) אינטגרלית בענן. Extreme Cloud IQ הינה פלטפורמת ענן גלובלית המוצעת כפתרון SaaS (ר"ת Software-as-a-service) עבור ניהול כל מוצרי אקסטרים נטוורקס, ועושה שימוש בכל שלושת ספקי הענק הגלובליים וביניהם זה של אמזון (Amazon AWS), של גוגל (Google GCP) ו-Microsoft Azure של מיקרוסופט (Microsoft), העומדים בדרישות התאימות: SOC 1,2,3, PCI, ISO. הפלטפורמה משתמשת במרכזי מידע מבוזרים על מנת לספק את התקשורת האופטימלית עבור כל לקוח. מרכזי המידע ממוקמים בצפון אמריקה, דרום אמריקה, אירופה, אסיה ואוסטרליה. לפלטפורמה Extreme Cloud IQ מספר יישומים, וביניהם יישום המאפשר שליטה, ניתוח והסקת תובנות על כלל המכשירים והיישומים ברשת הארגונית בעזרת בינה מלאכותית, מתחנות הקצה ועד ל-Data Center. באמצעות היישום ניתן לבצע ניהול בענן עבור כל צרכי הרשת שלך: מתגים, נתבים ונקודות גישה, כולל מערכות של חברות אחרות בעזרת Open Ecosystem. פתרון הענן של חברת אקסטרים נטוורקס – בעל הסמכה ISO 27001 יישום נוסף כולל בין השאר גם מערך NAC מובנה ומאפשר ביצועי רשת יעילים ומאובטחים יותר, המנוטרים באמצעות טכנולוגיית Machine Learning וטכנולוגיית AI, ולכן מאפשרים בעת ובעונה אחת לבצע ניטור של היסטוריית משתמשי הרשת והיישומים השונים, ניטור הרשת בזמן אמת, וניתוח דפוסי התנהגות, תוך יעילות מקסימלית המעניקה למשתמש זרימת עבודה, הגדרה אינטואיטיבית והגדרה אוטומטית, Zero Touch Provision. כל אלו מובילים לתהליך פתרון בעיות מהיר ומקיף. היישום רץ במערכות דור 4 – HYBRID ומאפשר זמן התאוששות מזערי, והינו מוסמך ISO27001. בנוסף היישום מאפשר השוואת נתונים באופן אנונימי מול ארגונים הדומים לארגון שלך. פתרון הענן Extreme Cloud IQ יוכל לרוץ במספר וריאציות ענן ציבורי. ענן פרטי. On site. Hybrid. כל היישומים מופעלים באמצעות רישיון אחד בלבד, וזהו אחד היתרונות המשמעותיים שאקסטרים נטוורקס מביאה ללקוחותיה – את הפשטות יחד עם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בשוק. בנוסף, כל לקוח שמתחבר לשירות מקבל Unlimited Data, כלומר יכול לשמר את המידע ללא מגבלה לאורך כל תקופת ההתקשרות שלו עם פתרון הענן Extreme Cloud IQ. כל האקסס פוינט שמאושרים בישראל הינם בטכנולוגיה דור 6 (WIFI 6) והינם Universal HW, כלומר החומרה יכולה להתאים את עצמה למספר מערכות הפעלה (Dual Boot), על מנת להתחבר לענן ציבורי או לפתרון מקומי On Site בטכנולוגית WING. קנדל, מנהל אזורי באקסטרים נטוורקס: "אני שמח ונרגש להשיק את פתרון הענן לשוק הישראלי. אני גם בטוח שהלקוחות יקבלו ערך נוסף מהטכנולוגיות שאנחנו מספקים. ספקיות התקשורת המובילות בעולם בוחרות את פתרון הענן של חברת אקסטרים נטוורקס, על מנת שיובילו את התשתיות עבור לקוחותיהם, כדוגמת Deutsche Telekom הגרמנית, שתספק את פתרוננו ב-20 מדינות ברחבי אירופה. בכל שאלה ניתן לפנות לצוות הישראלי, או לשותפים והמפיצים שלנו". לדברי מאיר פרידמן, מנכ"ל סייבקאסט(Cybcast), מפיצת אקסטרים נטוורקס: "אקסטרים היא אחת החברות הבולטות והצומחות בעולם פתרונות התקשורת וניהול הרשתות. פתרון הענן של החברה נועד להתמודד עם האתגרים הקיימים כיום בניהול רשתות תקשורת. פתרונות השליטה והבקרה של אקסטרים מספקים לארגונים את השקט והביטחון כי היישומים ברשת שלהם עובדים במקסימום ביצועים עם מינימום סיכונים". לפרטים נוספים ולרכישה ניתן לפנות אל סייבקאסט לקטלוג אקסטרים: https://midd.me/Asb6  

קוואלקום (Qualcomm) הודיעה על כוונתה לרכוש את הסטארט-אפ נוביה (Nuvia) תמורת 1.4 מיליארד דולר. החברה ציינה, כי תשתמש בטכנולוגיה של נוביה בשבבים שלה, המוטמעים במגוון רחב של מוצרים, בהם סמארטפונים, מחשבים ניידים, התקני מציאות רבודה וציוד רשתות. נוביה בת השנתיים, שנוסדה על ידי שלושה מנהלים לשעבר באפל (Apple), מתכננת ליבות של שבבי עיבוד מרכזי מבוססי ארם (Arm). במקביל, קוואלקום גם רוכשת רישוי מארם עבור קו שבבי ה-Snapdragon שלה. באמצעות הרכישה, תשיג קואלקום שליטה על עיצוב יחידות העיבוד המרכזי ותפחית את תלותה בארם, שמתוכננת לעבור לידי אנבידיה (Nvidia). הרכישה אף תמצב את קוואלקום כגורם חזק יותר מול המתחרות אינטל (Intel) ו-AMD ובאחרונה גם אפל. "5G, שילוב של מחשוב וארכיטקטורת מובייל והתרחבות של טכנולוגיות מובייל לתעשיות נוספות הם הזדמנויות משמעותיות עבור קוואלקום", צין כריסטיאנו אמון, נשיא ומנכ"ל קוואלקום. קוואלקם ציינה, כי מייסדי נוביה ועובדיה יצטפו לחברה. באחרונה התחוללו שינויים גדולים בשוק השבבים העולמי, כשהאחרון בהם היה המעבר של אפל משבבים מבוססי אינטל לשבבים מבוססי ארם שמפותחים על ידה. באוקטובר הודיעה AMD על רכישת זיילינקס (Xilinx), ובספטמבר האחרון הודיעה אנבידיה על רכישת ארם, עסקה שעדיין ממתינה לאישור רגולטורי. לדברי אנליסטים שהגיבו לעסקה, הפחתת התלות בארם היא צורך הכרחי עבור קוואלקום כדי לצמצם את קשריה הטכנולוגיים עם מתחרה.

מגיפת הקורונה האיצה באופן משמעותי את הריצה של חברות וארגונים למחשוב ענן, המאפשר להם לפרוס במהירות יישומים, כלים ושירותים המתאימים למציאות החדשה והמאתגרת ולדפוס העבודה מרחוק. עם זאת, ניכר כי מעבר לזירוז שיצרה הקורונה, חלו שינויים מהותיים בגורמים שמניעים חברות וארגונים לעבור למודל מחשוב ענן, וראוי לסקור אותם מקרוב כדי להבין עד כמה המגמה הזאת צפויה להתעצם עוד יותר. כדי להבין את הקריטיות של מחשוב הענן כיום די להעיף מבט למה שקורה בבריטניה, שהיא בין המדינות מוכות הקורונה בעולם המערבי. ממחקר שנערך בבריטניה לאחרונה עולה, כי יותר מ-50% ממנהלי הארגונים העסקיים ציינו, כי מחשוב הענן הציל את פעילותם העסקית בכך שאפשר להם להמשיך לפעול גם בתקופת הסגרים וההגבלות. בתוך כך עלה, כי חברות רבות, אם לא מרביתן, יאפשרו עבודה גמישה יותר, לרבות עבודה מהבית, גם לאחר שהקורונה תיעלם מחיינו או לפחות תפסיק להיות גורם משפיע על קבלת ההחלטות לגבי מיקום העובדים. המשמעות היא, כי המעבר המתעצם למחשוב הענן הוא לא גחמה זמנית, הנובעת מהקורונה, אלא צורך רחב, יציב ואסטרטגי עוד יותר. קו המגמה ברור על פי חברת המחקר גרטנר, 45% מההוצאה על תשתיות מחשוב, יישומים ומיקור חוץ של תהליכים עסקיים יעברו לענן עד שנת 2024. מדובר בגידול בהוצאות על שירותי תשתיות בענן, שיסתכם בשווי של 63 מיליארד דולר בשנת 2020 ו-81 מיליארד דולר בשנת 2022. זאת לעומת 44 מיליארד דולר אשתקד. בתוך כך, מרכזי הנתונים המסורתיים חווים ירידה משמעותית, כאשר ההשקעות במערך מחשוב מסוג זה ירדו ב-10%, ל-188 מיליארד דולר, בשנת 2019. אמנם סכום זה עדיין גבוה יותר, אך קו המגמה ברור. העלויות הן לא חזות הכל אחד הגורמים המרכזיים שהניעו בעבר חברות וארגונים לעבור למחשוב ענן היה מודל החיוב לפי מנויים שהיה נוח, גמיש והגיוני יותר לעומת מודל רישוי התוכנה. הענן אפשר להמיר השקעות הון בהוצאות תפעוליות ידידותיות יותר בהיבטים פיננסיים על בסיס שירות. גמישות פיננסית זו, שהייתה סוג של "הרגל בדלת" לכניסה ראשונית לענן אפשרה לחוש את יתרונותיו מקרוב באמצעות התנסות ראשונית וחשיפה לרעיונות ולכלים חדשים בעלויות נמוכות ובמהירות רבה יותר. אולם עתה הגורמים המובילים למעבר למחשוב ענן משתנים. ההיבטים הפיננסיים הם כבר לא חזות הכל. חברות וארגונים מבינים, כי ייתכן שהם לבסוף ישלמו יותר על מחשוב ענן לעומת מחשוב בתוך הארגון, אך באותה מידה הם מבינים, שהעלות הזו היא משהו שנכון וצריך להשקיע בו. כיום בולטים בעיקר שלושה מניעים חדשים בגל השני של מעבר החברות לענן, שחברת המחקר גרטנר מכנה אותו בשם Cloud Shift. הכירו את גורמי הגמישות, אבטחת מידע ובינה מלאכותית (AI). גמישות עסקית ותפעולית הפכה בתקופות של חוסר ודאות למנוע לחדשנות והיכולת לשרוד מנגד. חשיבות הגמישות מאפיינת את העידן הנוכחי לאור טכנולוגיות חדשניות. גמישות זו נועדה לאפשר לחברות לענות על הצורך להתנסות בדברים חדשים, לקדם חדשנות עסקית ותפעולית, לשנות מיקוד אסטרטגי ולהתאים את משאבי הארגון בהתאם לצרכים המשתנים. קל היה לראות בשנה האחרונה את חשיבות הגמישות, כאשר עסקים נאלצו להמיר שירותים פיזיים בשירותים מקוונים ותקשורת פנים אל פנים הפכה לתקשורת מקוונת. דוגמאות אלו ממחישות את חשיבות הגמישות שמספק מחשוב הענן. אבטחת מידע נחשבה עד לאחרונה לנקודת התורפה של מחשוב הענן. עם זאת, המצב כיום התהפך לחלוטין, וחברות פונות למחשוב ענן כדי לשפר את מערך האבטחה שלהם. זאת מתוך הבנה, כי מעטים הם הארגונים שיכולים להגן על עצמם באותה יעילות ומקצועיות כמו ספקי הענן, המנהלים את מרכזי הנתונים הגדולים בעולם. אלו ערוכים לכל תרחיש ולכל איום, עם יכולות, כלים ומשאבים רבי עוצמה. זאת נוסף על מומחים מהשורה הראשונה בתחום אבטחת המידע, שכנראה רק הם מסוגלים להעסיק. בינה מלאכותית (AI) היא מהכלים העוצמתיים ביותר כיום שמאפשרים לחברות וארגונים להתמודד עם אתגרי העידן החדש, להפעיל אוטומציה, לנהל תהליכי קבלת החלטות חכמים יותר ולהשיג תובנות חשובות. הענן הוא הדרך ליישם את הבינה המלאכותית באופן המהיר, הקל והיעיל ביותר ומתחבר בכך לייעודו – לאפשר לחברות להתנסות בדברים חדשים באמצעות כלים ושירותים ייעודיים זמינים, כוח מחשוב גמיש ותשתית מתאימה לכך. שלושה גורמים אלו מניעים יותר ויותר חברות וארגונים לאמץ את הענן, וניכר כי ההעדפה תהיה לפעול באמצעות ריבוי עננים (Multi-Cloud) ולא רק בענן אחד, ועל ידי כך להתמודד טוב יותר עם התאמה לצרכים המשתנים לאורך זמן. פעילות בעננים מרובים תאפשר לחברות ולארגונים להתאושש מאסון טוב יותר, ובכך גם להתאים את עצמם לדרישות הרגולציה ולסטנדרטים הגבוהים ביותר של זמינות ושירות למשתמשים וללקוחות שלהם. ההערכה היא, כי ענן אחד יספיק במקרים מסוימים בלבד מול צרכים בסיסיים ולא מעבר. זאת כאשר הרוב יעדיפו ריבוי עננים, שיאפשרו למנהלי הטכנולוגיות בארגון לנהל את מערך המחשוב, ממשקי ה-API והשירותים באופן דינמי ויעיל בין עננים כדי לשמור על גמישות עסקית ותפעולית אופטימלית. החברות שכבר פועלות בענן יבססו עוד ועוד פעולות במודל עננים מרובים, כאשר המהירות והיעילות ביותר ברמה העסקית והתפעולית ובעמדה טובה יותר כדי להתמודד בהצלחה עם האתגרים ששנת 2021 והשנים הבאות צפויות להביא עימן.   הכותב הוא סגן נשיא ומנכ"ל המכירות, נוטניקס EMEA.