בית המשפט המחוזי מרכז בלוד קבע ביום ה' האחרון כי טלגרם תחויב למנוע מקבוצות באפליקציה להפיץ תכנים המפרים זכויות יוצרים. זאת, לאחר שהחברה לא הגישה כתב הגנה לתביעה שהגיש ארגון זיר"ה (ר"ת זכויות יוצרים ברשת האינטרנט). הצו הוצא על ידי השופט רמי אמיר והוא עוסק בקבוצות הטלגרם נתי מדיה, דב סרטים וסדרות, גוזלן, סדרות ו-Sdarot. בפסק הדין נכתב כי "ניתן צו שאוסר על הנתבעות 1-3 (טלגרם, בשמות שונים – י"ה) … להעמיד לרשות הציבור ו/או לאפשר העמדה לרשות הציבור במסגרת קבוצות הטלגרם המפורטות … יצירות מפרות של יצירות מקוריות בנות הגנה השייכות לתובעות". יצוין שיחד עם ארגון זיר"ה הגישו את התביעה סרטי יונייטד קינג, יס, הוט ורשת. השופט פסק כי על טלגרם לשלם לתובעות 100 אלף שקלים בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 60 אלף שקלים. טלגרם הסירה סרטים רבים – אבל לא מספיק, לדעת התובעות בזיר"ה טוענים שטלגרם רצתה לקבל לידיה רשימה של סרטים המפרים את חוקי זכויות היוצרים ולהורידם מהפלטפורמה, אך היא לא מוכנה לחסום קבוצות באפליקציה ולפעול נגד ההפרה בקבוצות אלה. כמו כן, בארגון ציינו שטלגרם אכן פעלה להוריד סרטים רבים שמוגנים לפי החוק, אך לא באופן מידי ולא באופן שהניח את דעתן של התובעות הנוספות, האחראיות ליצירות. לכן, התובעות החליטו לפנות לערכאות. ייתכן שלא מדובר בסוף פסוק: בית המשפט אפשר לתובעות "לנקוט בכל תביעה חדשה נגד מי מהנתבעות (שלצד טלגרם כוללות את מרבית חברות הסלולר וכמה חברות נוספות – י"ה) ככל שיגיעו לידיעתן קבוצות מפרות נוספות במסגרת טלגרם". עו"ד ערן פרזנטי, שותף וראש מחלקת קניין רוחני במשרד מ. פירון ושות', שהגיש את התביעה, אמר כי "הצו יסייע למיגור הצפייה הפיראטית ולהפרת זכויות היוצרים הסיטונית, שמתקיימת ברשת טלגרם באין מפריע. בימים אלה אנחנו פועלים מול טלגרם במטרה להביא ליישום הצו, ולא נהסס לשוב ולפעול מול כל פלטפורמה, בכל הערכאות ובכל האמצעים כדי למגר תופעות דומות. זכויותיהם ופרנסתם של מפיקים ויוצרים בישראל אינן הפקר".

חברת האשראי החוץ בנקאי מימון ישיר יוצאת בימים אלה לפרויקט רחב היקף, שמטרתו לבנות מחדש את תשתיות הדטה של הארגון וליצור ארכיטקטורה חדשה, שתשנה את תהליכי העבודה ותיתן ללקוחות הפנימיים עצמאות כמעט מוחלטת בשימוש ומינוף הנתונים למטרות הליבה של החברה. ההיקף הכספי של הפרויקט מוערך בחמישה מיליון שקלים. מימון ישיר, שהמנכ"ל שלה הוא ערן וולף, היא חלק מקבוצת ביטוח ישיר השקעות פיננסיות. החברה מציעה אשראי חוץ בנקאי וממוקדת בענף הרכב. חלק גדול ממתן ההלוואות שהיא מציעה נעשה באמצעים דיגיטליים. לפני מספר חודשים היא הונפקה ומניותיה נסחרות בבורסה בתל אביב. הפרויקט מבוצע יחד עם אינטגריטי מקבוצת אמן, שהמנכ"ל שלה הוא אסף בר, ומוביליו ממימון ישיר הם רונית פטר, סמנכ"לית הטכנולוגיות, ועופר גולדברג, המנמ"ר. פטר אמרה כי מדובר ב-"מהלך אסטרטגי, שמטרתו למקסם את יכולות הדטה שלנו, ותוצאותיו יהוו יתרון תחרותי משמעותי בשוק האשראי החוץ בנקאי". לדבריה, "אחת ממטרות הפרויקט היא לאפשר ל-300 המשתמשים הפנימיים של מימון ישיר כמה שיותר לעבור לתהליכי שירות עצמי, לבצע אנליזות חכמות ולמקסם את הערך של המידע לטובת העבודה שלהם". "כיום", ציינה פטר, "מרבית הפעולות הללו נעשות על ידינו, כי הכלים הקיימים לא מאפשרים זאת, ואילו התשתית החדשה תעביר הרבה יותר כוח למשתמשים". עופר גולדברג, מנמ"ר מימון ישיר. צילום: קובי קנטור ז"ל הפרויקט כולל תשתיות Data Warehouse, שיאפשרו יצירת שכבת תחקור שתיתן מענה לכל שכבות הארגון – מהנציגים במוקדים ועד להנהלה הבכירה. ככלל, תשתית הדטה של מימון ישיר יושבת כיום על SQLink בסביבת Azure. גם התשתיות החדשות ישבו בסביבת הענן של מיקרוסופט, על מערכת Power BI, שתחליף את מערכות ה-Business Objects הקיימות. שינוי ארגוני משמעותי מדובר בפרויקט שייצור שינוי ארגוני משמעותי ויפקיד בידי המשתמשים כלים חדשים שהם לא הכירו עד כה. לכן, יש בו מרכיב משמעותי של הטמעה והדרכה. פטר אמרה כי בחירת הכלים נעשתה בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים בחברה והיא מאמינה שהמשתמשים יגלו מהר מאוד את היתרונות שבהם, כדי למקסם את פעילותם. הפרויקט החל לפני כחודש ואמור להימשך כשנה, אולם לדברי פטר, העלייה שלו לאוויר תהיה הדרגתית, ותבוצע תחילה במחלקות הקריטיות כמו מחלקת השיווק, שם נושא ניתוח הדטה חשוב ביותר. גולדברג ציין שתהליכי גזירת ושינוע הנתונים יפותחו במתודולוגיית מיקרו-שירותים, כדי שיהיה אפשר להוסיף רכיבים בעת טעינת מידע בזמן אמת, בשיטת הסטרימינג, עבור עדכון שוטף של תהליכים קריטיים. אסף בר, מנכ"ל איטרניטי. צילום. רמי זרנגר פיתוח הכלים והתאמתם לחברה נעשה על ידי צוותים משותפים של אינטגריטי ואנשי הדטה באגף מערכות המידע של מימון ישיר, כאשר בהמשך, האחריות עליהם תעבור לידי הצוות של הלקוח. באגף מערכות המידע של מימון ישיר מועסקים כ-70 איש. לדברי בר, "שדרוג מערך הדטה של מימון ישיר נעשה באמצעות שירות חדש שהושק באחרונה, שכולל הליך של הקמה וניהול שוטף של הנתונים. מימון ישיר מצטרפת לשורה של ארגונים שמשבר הקורונה מוביל אותם לבצע התאמות המכוונות לתכתיבי המציאות החדשה ולהשקיע בטכנולוגיה אפקטיבית, שמאפשרת המשכיות עסקית, שמצידה מייצרת את הצורך בשימוש בדטה ודיגיטל למתן מענה איכותי וטוב יותר ללקוחות".

בשבועות האחרונים הנושא המדובר ביותר הוא האופן שבו התאגדו אלפי משקיעים חובבנים והקפיצו את מניית גיים-סטופ (GameStop) המדשדשת לסכומים אסטרונומיים. המהלך הניב לרבים מהם רווחים עצומים ועורר זעם רב בקרב המשקיעים ה"מסורתיים" (בתי השקעה, קרנות גידור ועוד). אבל על מה הסיפור כאן? השקעות? אפליקציות להשקעות? האמת שהפרשה הזאת היא לא פחות מזירת התנגשות בין כוחות מנוגדים. זו עשויה להיות יריית הפתיחה למאבק שמבעבע מתחת לשטח כבר שנים רבות וישפיע על הכלכלה העולמית. מתאגדים, קונים: מה קורה בוול סטריט?  כדי להבין את הרבדים העמוקים של הפרשה, צריך להבין תחילה את שרשרת האירועים. גיים-סטופ היא רשת קמעונאות למשחקי וידיאו וציוד נלווה, עם יותר מ-5,500 סניפים בעולם. מדובר ברשת הקמעונאות הגדולה ביותר בתחומה. מה שאומר שבשנים האחרונות היא ספגה במלוא העוצמה את אפוקליפסת הקמעונאות (Retail Apocalypse), השם הדרמטי שניתן להפסדי חנויות פיזיות עקב עליית המסחר המקוון. בשנים האחרונות סגרה גיים-סטופ מאות חנויות והפסידה מאות מיליוני דולרים, והמניה שלה הידרדרה לשפל של כ-4 דולר למניה. ספוילר: נכון לינואר 2021, המניה נסחרה ב-380 דולר למניה. נעבור לוול סטריט. גופי השקעה החלו לפעול כדי לעשות מהלך שנקרא Short Selling על מניית גיים-סטופ. מבלי להיכנס לפרטים, מהלך שכזה אינו רכישה או מכירה ישירה של מניות – אלא יותר הימור על כך, שערכה של מניה מסוימת יירד. רבים רואים במהלכי ענק מעין אלה חלק מהסיבות שהביאו למשבר הכלכלי של 2008. מכאן נעבור לאתר Reddit – אחד האתרים הגדולים בעולם, עם כ-430 מיליוני גולשים קבועים. רובם בני הדורות הצעירים, ילידי שנת 1980 ואילך. האתר מורכב מאין ספור פורומים במגוון נושאים, כולל פורום השקעות לצעירים בשם WallStreetBets. השמועה על כוונת גופי ההשקעות הגדולים להמר כנגד מניית גיים-סטופ (וכך לפגוע ברשת עוד יותר) הגיעה לפורום – ואז קרה משהו מעניין. בשבועות האחרונים יצאו בפורום קריאות רבות לקנות את מניית גיים-סטופ כדי למנוע את ה-Short. המהלך קיבל רוח גבית מגופי השפעה שונים, כולל אילון מאסק, שאף הוא התמודד בעבר כנגד Short Selling, שהתגבש כנגד טסלה (Tesla) שבבעלותו. אלפי המשקיעים רכשו את המניה בשווי מצטבר של מאות מיליוני דולרים והעלו את ערכה לשיאים שלא נראו – בסכומי השקעה, במהירות ובגובה הזינוק בערכה (כ-1,555%). ועכשיו? עכשיו זה מתחיל להיות באמת מעניין. גיים-סטופ כסימפטום: המשמעות למשקיעים המסורתיים מאחר שהאירועים בעיצומם, קשה לאמוד סכומים מדויקים. אולם מסתמן שרבים מהמשקיעים התעשרו באופן משנה חיים, עם מיליוני דולרים ולמעלה מכך. רבים מהמשקיעים גם הפסידו, אבל לא כמו הגופים שתכננו את ה-Short. אם המהלך היה מצליח, השקעה של 15 מיליון דולר היתה צפויה להניב בחזרה רווחים בשווי מיליארד דולר. אבל מהלך הבלימה הפך את התמונה. לדוגמה, קרן ההשקעות Melvin Capital, מהגופים שהובילו את ה-Short, הפסידה כ-30% מערכה וירדה מהערכת שווי של כ-12 מיליארד דולר ל-8 מיליארד בלבד. ההפסד המצטבר של קרנות גידור וגופי השקעה שניסו לקדם את ה-Short עומד על כ-6 מיליארד דולר. קשה להישאר בשקט לאור סכומים כאלו. ואכן, כל גוף תקשורת בעולם התייחס לפרשה. ולכן חשוב לציין, שהמשקיעים הצעירים טוענים, שהתקשורת הממוסדת יוצאת כנגדם וכנגד הלגיטימיות של המהלך. לטענת המשקיעים, ההתקפה עליהם נובעת מהקשרים ההדוקים שקיימים בין ערוצי המדיה המסורתיים (טלוויזיה, עיתונות, רדיו), לגופי השקעות החזקים בוול סטריט. מחאת המילניום: המניע האמיתי של המשקיעים הצעירים רצון להרוויח הוא מניע חזק עבור רבים. אבל כדי לסחוף המונים ולשכנע אותם להשקיע מכספם ולפעול בצורה מאורגנת – דרושה יותר מהבטחה לרווח. נדרש מניע רגשי משותף לרבים. מניע שכזה ניכר במכתב פתוח, שפרסם אחד ממשתמשי הפורום WallStreetBets באתר Reddit. "הייתי בתחילת שנות העשרה שלי במהלך המשבר של 2008", המשתמש כותב, "אני זוכר בבירור את ההשפעות העצומות למעשים חסרי האחריות של אנשי וול סטריט על חיי ועל חיי הקרובים אלי… במשך שנה חיינו על תערובת פנקייק, אבקת חלב, שעועית ואורז. יודעים מה הטעם של מרק עגבניות שעשוי משקיות קטשופ? החברים שלי יודעים". בהמשך, המשתמש פונה ישירות לחלק מהגופים שאותם הוא רואה כאחראים למשבר. הוא מתייחס לבית ההשקעות Melvin Capital כמייצג של כל הרע מתקופת המשבר, עקב מניפולציות של השוק והתקשורת. הוא לא חוסך בביקורת גם על ענקית התקשורת CNBC שיצאה נגד ההתאגדות עקב רצונה להגן על שותפיה העסקיים. המשתמש חותם את המכתב בפנייה אוהדת לחבריו לפורום WallStreetBets: "כל אחד מכם הוא הסיבה לכך, שיש לנו את הסיכוי הזה… להשתתף בחלוקת עושר שכזו מהעשירים לעניים זה נפלא. אני אוהב את כולכם". קריאת מכתב שכזה היא לדעתי קריטית כדי להבין את התופעה. מומלץ לעיין בו במלואו – בלינק הזה. המכתב מהווה תיעוד כן, בזמן אמת, למציאות שהביאה אלפי משקיעים בני דורות ה-Y וה-Z להתאחד כנגד הכוחות, אשר (לטענת כותב המכתב) הביאו למשבר הכלכלי של 2008. רבים מהמשקיעים שואפים למנוע מהכוחות שהפילו את השוק אז, לעשות זאת שוב עכשיו. ואכן, מסתמן שגיים-סטופ היא רק ההתחלה, שכן התאגדויות נוספות כבר החלו כדי למנוע מהלכי Short Selling כנגד חברות, כמו רשת אולמות הקולנוע האמריקאית AMC. אז מה דעתכם? האם בני הדורות הצעירים יצליחו במאבקם בכוחות המסורתיים, או שמדובר בקרב ידוע מראש? נשאר לחכות לראות איזו מניה תנסוק ואיזו תיפול.   הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים ומנכ"ל חברת הייעוץ ניו אדווייס.

"חלפו עברו הימים שבהם ארצות הברית שתקה ועברה לסדר היום לנוכח פעולותיה האגרסיביות של רוסיה במרחב הסייבר. אני מתחייב להפוך את ארצות הברית לחסינה יותר לנוכח פעולות הפריצה בסייבר, ולגבות מרוסיה מחיר כבד על פריצת הענק", כך אמר הנשיא האמריקני, ג'ו ביידן. "אנחנו משיקים יוזמה דחופה לשיפור היכולת, המוכנות והחוסן שלנו במרחב הסייבר", אמר ביידן בנאומו הראשון כנשיא בנושא מדיניות החוץ של ארצות הברית. "קידמנו ותעדפנו את המעמד של סוגיות הסייבר בממשל שלנו". ביידן ציין בהקשר זה את מינויה של אן נויברגר, ראשת מנהלת אבטחת הסייבר ב-NSA, כסגנית היועץ לביטחון לאומי לתחומי הסייבר וטכנולוגיות בצמיחה. דבריו של ביידן באו על רקע הפריצה רחבת ההיקף, שעל פי החשד ביצעה קבוצת האקרים רוסים, המקורבים לקרמלין, למספר רב של סוכנויות ממשלתיות וחברות אמריקניות, בהן פייראיי, מיקרוסופט, VMware, סיסקו, אינטל, אנבידיה ומלוורבייטס. עוד לפני שהושבע לנשיאות בחודש שעבר הוא אמר שהנושא יהיה בראש סדר העדיפויות שלו בראשית ימיו בתפקיד. כך, הוא הטיל על סוכנויות ביון לבצע עבורו הערכה של הנזק שנגרם כתוצאה מהמתקפה. המתקפה, שנחשפה לפני כחודשיים, בדצמבר האחרון, החלה בספטמבר-אוקטובר 2019 וקיבלה האצה במרץ 2020. היא נעשתה דרך הדבקת רוגלה לעדכון תוכנה של אוריון, תוכנת ניהול וניטור הרשת של סולארווינדס. סביר להניח שהוא לא הפנים את המסר. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. צילום: BigStock ביידן ציין כי נושא הפריצה עלה בשיחה טלפונית שאותה ערך עם ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה. הקרמלין הכחיש את המעורבות שלו במתקפה. ביקורת חריפה על טראמפ – על רקע היחס שלו לפעילות הרוסית בסייבר בנאומו במשרד החוץ בסוף השבוע מתח ביידן ביקורת על קודמו בתפקיד, דונלד טראמפ, שהמעיט, שוב ושוב, בתפקידה של רוסיה במתקפות סייבר ובשיבושים בבחירות לנשיאות. לעומת זאת, ביידן אמר כי "הבהרתי לנשיא פוטין, באופן שונה מאוד מקודמי, כי הימים שבהם ארצות הברית הייתה מתעלמת מפעולותיה האגרסיביות של רוסיה – פעולות שמפריעות למערכות הבחירות שלנו, מתקפות סייבר והרעלת אזרחיה – כל אלה הסתיימו. לא נהסס להעלות את המחיר שרוסיה תיאלץ לשלם על מעשיה, כדי שנוכל להגן על האינטרסים החיוניים שלנו ועל אנשינו". בנאומו, ביידן לא פירט את תוכניתו לשיפור החוסן של ארצות הברית במרחב הסייבר. דובר המועצה לביטחון לאומי לא נענה לבקשת תגובה של העיתונות הטכנולוגית בארצות הברית. ממשל ביידן ביקש מימון נוסף, בסך של 690 מיליון דולר, מהקונגרס – לתוכניות אבטחת סייבר במשרד להגנת המולדת. משקיפים ציינו כי אינדיקטור מרכזי אחד למדיניות אבטחת הסייבר תחת ממשל ביידן יהיה מינויו של מנהל הסייבר הלאומי – עמדה חדשה שאושרה על ידי הסנאט ושתהיה מופקדת על תיאום המדיניות בנושא בין גופי הממשלה. הנשיא טרם הודיע על שמו של המועמד לתפקיד.

הקורונה תפסה את כולנו לא מוכנים – מהאדם הממוצע, שנאלץ להישאר בבית לתקופות ממושכות, יותר מאי פעם בעבר, ועד לחנויות ובעלי עסקים, שנאלצו לחשב מסלול מחדש. במצב החדש, שבו מכירות פרונטליות הפכו לבלתי אפשריות, הלכה ותפסה תאוצה ההשקעה בנוכחות בדיגיטל. ארגונים שידעו לעשות את המעבר הזה קצרו רווח משמעותי במיוחד. מקום אחד שעשה את המהפך הזה בגדול הוא רשת חנויות החשמל הידועה אבי סופר: מעסק עם נוכחות דיגיטלית מינימלית – ואף אפסית – לבניית נוכחות חוצת פלטפורמות במרחב המקוון. כל זה נעשה בזמן קצר מאוד בעזרת STG – משרד פרסום דיגיטל שמתמחה בדיוק במקרים כאלה. לאחר שאנשי החברה הבינו את צרכיה של הרשת יצא הפרויקט לדרך, והמהפך החל. לשנות תפיסה – ולהצליח המהלך שנאלצה לעבור רשת אבי סופר דרש ממנה ומכל אנשיה שינוי תפיסתי של ממש: משגרה של שירות פרונטלי, פנים אל פנים, עברו עובדי הרשת בכל הסניפים לעבודה מקוונת, וירטואלית – כזו שמשרתת לקוח שנמצא מעבר למסך. נדרשה כאן עבודה בשני ערוצים במקביל: הדיגיטלי והשירותי. "האתר היה בבחינת קלף משוגע עבור הקברניטים באבי סופר", אמר דותן טוילי, מנהל הפיתוח העסקי של הרשת. "חשוב להבין: מבחינת ראשי החברה, המוכרנים הם החוזקה הגדולה ביותר של העסק, ופתאום הגיע הסגר. לא פשוט לעשות את המעבר ממכירה בסניפים למכירה דרך הרשת". ובכל זאת, המהלך יצא לפועל ונחל הצלחה: בזמן שחלקים רבים במשק עוד מעכלים את הטלטלה הקשה, הוקם עבור אבי סופר מערך דיגיטל כולל. נבנתה פלטפורמת אי קומרס, החל ניהול שוטף של עמודי סושיאל והושקו קמפיינים ממומנים בפייסבוק, אינסטגרם, גוגל ויוטיוב. כך המותג החל לכבוש נתחים נאים מעולם הפרסום באינטרנט הישראלי. ולחשוב שרגע לפני כן כמעט שלא הייתה לו נוכחות דיגיטלית. STG כיום מציגה רשת אבי סופר פעילות של מגוון נכסי דיגיטל, המשמשים אותה בנאמנות בימי הגבלות כמו גם בשגרה. הרשת מתגאה באתר דינמי, שמאפשר היערכות מראש למבצעים ומשתנה עיצובית מדי חודש, בהתאם לקונספט קריאטיבי מתחלף. המותג גם מככב בפרסומי "זמן אמת" המתכתבים עם אירועים מדוברים בסושיאל (RTM). להשלמת התמונה, מתבצעת עבורו פעילות שוטפת ברשת החברתית. "בהתחלה חששנו מהכיוון הקראטיבי שהציעו לנו ב-STG – לשים במרכז את הדמות של אבי סופר", הודה טוילי בגילוי לב. "אבל ברגע שהתחלנו לקדם את לצד האדפטציה הדיגיטלית לדמותו החמימה של סופר הבינו ברשת מוצרי החשמל הזולה שיתרונות ברורים אחרים של המותג לא נפגעו. המסרים לגביהם פשוט "עברו דירה" – לרשת. כך, למשל, לקוחות שמזמינים מוצרים לביתם במקום לאסוף אותם נהנים עדיין מהמחירים המשתלמים שלהם התרגלו, בין היתר כי המשלוחים באתר בחינם. עוד מציע האתר פריסת תשלומים נוחה ואספקה לכל חלקי הארץ. התוצאה של כל אותם מהלכים לא מאכזבת: בסוכנות הדיגיטל מדווחים על גידול של 250% ברכישות האונליין והגדלת נפח העבודה בכל האפיקים המקוונים של אבי סופר. נשארים קרובים צעדים כמו שביצעה רשת אבי סופר הם כמעט בלתי נמנעים בימים המשונים שעוברים עלינו, אך גם הפוטנציאל העתידי שלהם אדיר. אתר מתקדם, חדשני, מהיר ונוח יוכל לשמש את הלקוחות הרבה אחרי שמגבלות הקורונה ייעלמו. האתגר הגדול, בטח ובטח בחברה בעלת אופי אישי וישיר, הוא לשמור על אותם חום וקרבה גם במרחב הדיגיטלי הקר לכאורה לאורך זמן. לפי שעה, גם האתגר הזה מבוצע בהצלחה. טוילי ציין כי "בחרנו בשפה משותפת לקמפיין כולו – הן מבחינת הטקסט והן מבחינת העיצוב, שמעבירה ללקוח את המסר שאנחנו אתו גם עכשיו. אנחנו מקפידים על שפה בגובה העיניים, וזה מצליח. הסניפים שלנו ממשיכים בפעילות ולקבל עבודה, ואנחנו, בחברה, זוכים לשרת את הלקוחות שאנחנו כל כך אוהבים". לאתר של משרד הפרסום בדיגיטל STG לחצו כאן.

הקוראים הקבועים של המדור הזה קראו כאן לא מעט מילים, שלא לומר הרבה מאוד, שמתייחסות לכך שהגאדג'טים הם הכי יפים והכי טובים כשהם מיוחדים. לאו דווקא מבחינה טכנולוגית אלא, ואף בעיקר, בגלל אפקט הוואו שהם יוצרים. הרי עמוק בלב אנחנו רוצים שהשכנים הם אלה שיקנאו בדשא הירוק שלנו, ולא ההפך. ה-H95 של B&O הן אוזניות אלחוטיות שעושות בדיוק את זה: הן מסוג החפיצים (המילה העברית לגאדג'טים) שמעוררים את אותו הד. אם תשימו את האוזניות החדשות על אוזניכם באזור ציבורי שיש בו יחסית הרבה אנשים, יהיו כמה וכמה שיעצרו לרגע להביט לעברן לפחות פעם אחת, ויכול להיות שיהיו ביניהם כאלה אמיצים, שישאלו אתכם מה זה. האוזניות האלה הושקו כדי לחגוג 95 שנים ל-B&O. מדובר באוזניות בלוטות', שמתחברות לטלפון באופן אלחוטי, בסגנון של "מעל ומעבר לאוזן" בכיסוי מלא. החברה מכריזה – ובצדק – שהן ברמת פרמיום בכל היבט שהוא. תוכו כברו – שניהם מרשימים המראה והעיצוב של הגאדג'ט הנחמד הזה לא פחות חשוב ממה שיש בו בפנים. המעטפת, הקשת והכריות עשויות מעור בצבע קרם מיוחד, אבל החלק החיצוני של האוזניות – זה המתכתי, וכן החיבורים שמאפשרים את סיבובן ואת התאמת הקשת לראש, עשויים מחומר מתכתי בציפוי צבע זהב, ומארז הנשיאה שלהן מגיעה באותו שילוב מיוחד ומרשים של צבעים. אלא שלא רק ברו (החוץ) מרשים כאן, כי אם גם תוכו. ה-H95 הן לפני הכול אוזניות ANC – או, בעברית, אוזניות עם ביטול רעשים פעיל. לפי החברה, הן מציעות יכולת התאמה לרעשי הסביבה, כדי להעניק חוויה ואיכות שמיעה גבוהה במיוחד, ואפשרות להתרכז במוזיקה לחלוטין. הן מגיעות עם דרייברים מבוססי טיטניום בגודל של 40 מ"מ בשילוב עם מגנט נאודימיום – ואלה נבחרו בקפידה ותוכננו בהתאמה אישית, בכדי לשפר את דיוק הסאונד ולהגביר את תגובת התדרים הנמוכים בעת ובעונה אחת. גם הסוללה המשולבת באוזניות הללו ראויה לציון לחיוב: היא יכולה לספק עד 38 שעות האזנה רציפה בעוצמת קול בינונית ועם ANC פעיל. זה מרשים בהחלט, כמו גם המחיר, שעומד על לא פחות מ-3,200 שקלים. אלא שהמחיר הוא חלק מההילה של האוזניות המיוחדות.

סלקום הגישה באחרונה תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד אקספון ובעל השליטה בה, חזי בצלאל, לאחר שזו הודיעה שהיא מבטלת את הסכם שיתוף הרשתות שהיא חתמה עמה. בתביעה מבקשת סלקום מבית המשפט לאכוף את ההסכם ולבטל את ההחלטה של אקספון , בטענה שהביטול הוא חד צדדי וחסר כל בסיס. בתביעה מבקשת סלקום לפסוק שאקספון תשלם לה 34 מיליון שקלים בגין התשלומים החודשיים שהיא לא העבירה לה עד כה, ולטענתה מחויבת להעביר לה בחוזה. כמו כן, היא מבקשת צו ביניים שימנע מאקספון להתקשר עם גורם אחר כלשהו בכל הנוגע לשיתוף רשתות – מה שלמעשה יוציא אותה משוק הסלולר. במרכז המחלוקת: רכישת גולן טלקום סלע המחלוקת הוא הרכישה שביצעה סלקום של גולן טלקום – מה שלדעת היועצים המשפטיים של אקספון פגע בהסכם שיתוף הרשתות, שעליו חתמו שלוש החברות – סלקום, אקספון וגולן – עוד ב-2014. במסגרת ההסכם הוקמה חברה חדשה, שטיפלה בכל הסוגיות של הרשת המשותפת. כמו כן, ההסכם קבע שכל הוצאה עתידית בפיתוח הרשת היה אמור להתחלק בין השלוש. אקספון טוענת שברגע שסלקום רכשה את גולן טלקום, כל מבנה ההסכם שובש והוא רוקן מתוכן. לטענתה, כל הניסיונות שלה להגיע לסיכום עם סלקום לאחר הרכישה לא צלחו, ולא נותרה לה ברירה אלא לבטל את ההסכם באופן חד צדדי. תוקף החוזה המקורי הוא עד 2024, ואחד מהסעיפים שבו אומר שבמידה שההסכם יופר, הצד הנפגע יקבל את כל הסכומים שהוא היה אמור לקבל עד לסיום החוזה. לאור זאת, החלטת בית המשפט היא בעלת חשיבות כספית רבה לשתי החברות, של 100 מיליון שקלים, שכן במידה שאקספון צודקת, סלקום תיאלץ לספוג הפסד הכנסות בסכום זה, ואם היא תנצח ותתקבל טענתה שעל פי החוזה, על אקספון לשלם לה למפרע את כל הסכום שהיה מתקבל בגינו עד 2024 – גם במקרה זה מדובר ב-100 מיליון שקלים, שמהם הנתבעת תיפרד.

מיליוני אנשים הורידו באחרונה את טלגרם (Telegram) ואפליקציית המסרים המיידיים הפכה לאפליקציה הלא-משחקית שהורדה הכי הרבה פעמים בעולם בינואר 2021, כך על פי נתוני סנסור טאואר (Sensor Tower) שהתפרסמו באחרונה. טלגרם צברה יותר מ-63 מיליון התקנות, שהן פי 3.8 מההורדות שלה בינואר 2020. בהודו היא זכתה במספר ההורדות הגבוה ביותר, שעמד על 24 אחוזים, ואחריה באינדונזיה, בה הורידו אותה 10 אחוזים מכלל המשתמשים, כך לפי הדיווח. טיק-טוק (TikTok) היא האפליקציה השנייה שאינה מתחום הגיימינג במספר ההורדות שלה בעולם, והיא הותקנה בחודש שעבר על ידי כמעט 62 מיליון משתמשים. אחרי טיק-טוק ניצבות בטבלת ההורדות פייסבוק (Facebook) וווטסאפ (WhatsApp) שלה, אבל קודמת להן אפליקציה אחת נוספת, שהייתה עלומה עד שעלתה באחרונה לגדולה, ושמה סיגנל (Signal). אלטרנטיבה לווטסאפ. סיגנל. צילום מסך מאתר האינטרנט העברי טלגרם וסיגנל, שהגיעו גם לראש המצעדים בחנות Google Play, זכו באחרונה בביקושי הקהל לא במקרה. אפליקציות הצ'אט הללו השיגו את הפופולריות העצומה והגואה הזו על רקע החששות הגוברים לגבי שינויי נהלי הפרטיות הקרובים של ווטסאפ. ההודעה שבישרה למשתמשים על השינוי הקרב בווטסאפ. צילום מסך ווטסאפ, ובעיקר הבעלים שלה פייסבוק, הביאו משתמשים רבים לכדי זעם גדול אחרי שהחברה הודיעה בתחילת ינואר שאפליקציית הצ'אט הפופולרית שלה משנה באופן מוצהר את מדיניותה, והזהירה את משתמשיה כי נתוניהם ישותפו עם פייסבוק החל מה-8 בפברואר. המשתמשים רתחו בעיקר משום ש-ווטסאפ לא הותירה להם זכות להחליט כי אינם מוכנים לאשר את השינוי, ומי שסירב היה עתיד להיפרד מהיישום לשלום. ההצדקה שסיפקה ווטסאפ למהלך היא ששיתוף הדטה האישית נועד בכדי לשפר את חוויית המשתמשים ברשת החברתית הדומיננטית לצורכי פרסום, עוד סוגיה שהעצימה את הביקורת על המהלך. מבין המתנגדים בלט אדם אחד – אילון מאסק, היזם והמיליארדר, מנכ"ל החברות החדשניות והמצליחות TBC (ר"ת The Boring Company), SpaceX, נוירלינק (Neuralink), וטסלה (Tesla) – שגם עשה מעשה. יום לאחר שנודע על תכנית שיתוף המידע עם פייסבוק, צייץ מאסק ל-41.5 מיליון העוקבים שלו בטוויטר (Twitter) שתי מילים בלבד: "השתמשו בסיגנל", במה שלמעשה הביא אל סיגנל את המורידים הרבים, וגם הבעיר את השטח ועודד את המשתמשים להתקומם ולאמץ את היישומים האלטרנטיביים. כבר באמצע ינואר אפליקציית המסרים המידיים טלגרם חצתה את רף 500 מיליון המשתמשים הפעילים. היישום רשם עשרות מיליוני משתמשים חדשים בתוך שלוש יממות בלבד, כך עידכן אז המייסד, פאבל דורוב. "25 מיליון משתמשים הצטרפו לטלגרם ב-72 השעות האחרונות. 38% מהם מאסיה, 27% מאירופה, ו-21% מאמריקה הלטינית", אמר דורוב, שהצביע על המגמה שהעידה על מספר משתמשים נוסק. האקט, שהתבטא בינתיים בעיקר בהורדתם והתקנתם של טלגרם וסיגנל ודומיהם, ופחות בנטישת ווטסאפ, הספיק כדי שפייסבוק תנסה להסביר שהשינוי במדיניות הוא בעצם מינורי ואף תדחה את יישומו, אבל בכל זאת התוצאות מדברות בעד עצמן – עם עשרות מיליונים או יותר של "לקוחות" שפשוט אימצו אפשרות אחרת למשלוח הודעות על פני זו שמציעה פייסבוק דרך ווטסאפ שלה.