כשחושבים חכם, או על מודרניות דיגיטלית מתקדמת, מגיעים ברמה הצרכנית בדרך כלל לגבולות האוזניות האלחוטיות נטולות החוטים, ואולי לשעון או רצועת ספורט. כל מה שמעבר כבר נחשב לרציני מדי, או לפחות שימושי, מכדי להתייחס אליו באופן מהותי. אבל האמת היא שכשבודקים מקרוב יש הרבה מאוד דברים שהמודרניזציה הדיגיטלית לא פסחה עליהם, ולא תמיד מדברים אודותיהם בגלל מיעוט יחסי של משתמשים, או אנשים שהנקודה המסוימת מתייחסת אליהם. אבל חולי סוכרת יש הרבה, לרוע המזל. לא אכנס כאן כמובן לסיבות, אבל בגדול הרבה מאוד חולי סוכרת – שיחד עם השמנה נחשבת לסוג של מגיפה בפני עצמם – מכירים את התהליך היומיומי בו מנקבים את האצבע כדי לחלץ ממנה טיפת דם ראויה, על מנת לבדוק מה רמת הגלוקוז, ובהתאם לכך לדעת מה הטיפול שהם זקוקים לו. מדידת הגלוקוז בדם. פעולה יומיומית בסכרת. צילום אילוסטרציה: BigStock לכאורה המרחק רב בין המעשה הזה, שנעשה באמצעות מד סוכר, לבין דיגיטליות לשמה. אבל Instant Accu-Chek של חברת רוש (Roche) מוכיח שאם יש מעט יצירתיות, אז אפשר בהחלט לגשר על הפער. ובמקרה הנדון, מדובר בהוספת רכיב בלוטות' למד הסוכר – ואם יש בלוטות', אז אפשר לקשר אותו לטלפון כדי להעביר נתונים, ואני בטוח שהדמיון המודרך שלכם כבר יכול להשלים כרגע את הפרטים. אפשר להשתמש ב-Instant Accu-Chek בתפקידו כמד סוכר, וזה אומר לחבר אליו את הטסטר המתאים, ולהרוות אותו בטיפת דם כדי לראות מה המצב. לפי החברה, הטסטרים התאימים למד הזה מציעים ספיחה טובה ורחבה יותר, והתוצאה מתקבלת במהירות רבה יותר – תוך פחות מארבע שניות, כשהמד יודע לשמור ממוצע של שבוע, 30 יום ו-90 יום, ובסך הכל לאחסן בזיכרון למעלה מ-700 בדיקות אותן ניתן להעביר לטלפון או למחשב – באמצעות חיבור microUB מיושן, שנמצא בצד המכשיר, ומאפשר להעביר את הנתונים לכל יישום תומך. חבל שהמד מבוסס על סוללות מתכלות, ואי אפשר באותה עת גם להטעין אותו, וזו אולי מחשבה לקראת הדור הבא שלו. אבל, כאמור, בעולם דיגיטלי אמיתי, בו הטלפון שולט, מה שעניין אותי זה החיבור בין המד לטלפון. לרוש עצמה יש אפליקציה תומכת בשם ACCU-CHEK Connect App, אך היא ממש לא עובדת כל כך טלפון. למעשה, אם החיבור הזה כדי לקרוא את נתוני הבדיקות בטלפון חשוב לכם, בידקו האם הטלפון שלכם נתמך לפני הרכישה. אבל כשזה עובד, זה בהחלט עובד היטב, וזה הופך לחפיץ מודרני לכל דבר ושימושי מאוד – במיוחד, כאמור, למי שבאמת זקוק למעקב כמה פעמים ביום. הצימוד קל והוא כולל הכנסת מספר פין ייעודי, שנצא בצד האחורי של מד הסוכר. הצימוד הזה גם מכוון את השעה ואת התאריך במד הסוכר עצמו, וזה חלק מהנתונים שנשמרים בכל בדיקה. במד עצמו, ברגע שמדליקים אותו, חיבור הבלוטות' נכנס לפעולה, וברגע שמבצעים מדידה והיא נרשמת במד עצמו, היא נרשמת גם באפליקציה, וזה באופן בסיסי על מה שצריך לעשות. לא אכנס כאן לפירוט לגבי האפליקציה, אבל על כל מדידה אפשר לבצע עוד כמה רישומי נתונים, וכמובן שיש גרף שמאפשר לבצע מעקב ויזואלי אחרי המצב. Instant Accu-Chek כבר נמכר במכבי תמורת 30 שקלים, כשכל קופסה של 50 טסטים עולה 10 שקלים. בכללית המחירים הם 60 ו-11 שקלים בהתאמה. באתר של היבואנית, דין דיאגנוסטיקה, 60 שקלים עד סוף החודש ולאחר מכן 99 שקלים, וחבילת טסטים ב-100 שקלים.

האתר של רמי לוי הוא הסופרמרקט הזול ביותר אונליין מבין הרשתות הישראליות. לעומת זאת, האתר של רשת מגה הוא היקר ביותר. הפער ביניהם עומד על 11%. ממצאים אלה הם חלק מנתונים שפרסם היום (ה') משרד הכלכלה, שמודד את מחירי סל המוצרים הבסיסי ברשתות השונות – והם נכונים לחודש שעבר. יצוין שזאת הפעם הראשונה שבה המשרד בוחן את המחירים אונליין. הסל הזול ביותר אונליין – כאמור, זה שמוצע באתר של רמי לוי – עולה 835 שקלים, ואילו זה היקר ביותר – באתר מגה אונליין – עולה 921 שקלים. בין לבין נמצאות, בסדר עולה, השלוחות האינטרנטיות של הרשתות ויקטורי, יינות ביתן ושופרסל. המחיר הממוצע של הסל באינטרנט הוא 893 שקלים. לעומת זאת, הפער בין הרשת הזולה ביותר לזו היקרה ביותר בסופרים הפיזיים עומד על 8%: הסל עולה 849 שקלים ברשת ויקטורי ו-920 שקלים בשוק מהדרין, שנכנסה לסקירה בפעם הראשונה. המחירים בסופרים אונליין. מקור: משרד הכלכלה מה כולל סל המוצרים הבסיסי? במשרד הכלכלה מציינים שבחירת המוצרים הנכללים בסל נעשתה באמצעות מתודולוגיה סדורה ובהתאם למשקלם היחסי בסקר הוצאות משקי הבית שמבוצע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולרמת השונות בין הבחירות אילו מוצרים הם מוצרי בסיס בחמישוני ההכנסה השונים במדינה. הסל כולל מוצרים מהקטגוריות חלב ומוצריו, לחם, מוצרי בשר ודגים, מזון יבש, פירות וירקות, ומוצרי טואלטיקה וניקיון. המחירים בסופרים הפיזיים. מקור: משרד הכלכלה איפה יותר זול לקנות – אונליין או בסופרים הפיזיים? התשובה לשאלה הזאת אינה חד משמעית: אמנם, המחיר הממוצע של הסל יקר בשמונה שקלים אם קונים אותו אונליין – 893 שקלים לעומת 885 שקלים בחנויות, אבל יש רשתות שבהן מחירו באינטרנט זול יותר. כך, למשל, ברשת רמי לוי תוכלו לקנות את הסל אונליין (או, יותר נכון, יכולתם לקנות בחודש שעבר) במחיר של 835 שקלים, אבל אם תקנו אותו באחד מהסופרים שלה הוא יעלה לכם, לפי אותם נתונים, 863 שקלים. בימים של משבר כלכלי, מדובר בפער לא כל כך קטן. לעומת זאת, ביינות ביתן ובשופרסל הוא עולה יותר באינטרנט – בשתיהן המחיר בסופרים הפיזיים הוא 885 שקלים, ובאונליין הוא עומד על 903 שקלים ו-904 שקלים, בהתאמה. הרשת שמציעה את סל המוצרים הבסיסי במחיר היקר ביותר היא AM:PM – שם הוא עולה 1,144 שקלים. לא מדובר בנתון מפתיע, שכן רוב סניפי הרשת התל אביבית (בעיקרה) פועלים 24 שעות ביממה – מה שמייקר את עלויות התפעול שלה.

סאגה בת 14 שנים באה אל קיצה: בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק שלשום (ג') לטובת יבמ ישראל ונגד זוגלובק בסדרת תביעות הדדיות בין השתיים על הטמעת מערכת ERP של סאפ בחברת הנקניקים, שבוצעה ב-2007. זוגלובק תפצה את הענק הכחול בסכום של שלושה מיליון שקלים. בחלוף שנים של התכתבויות, התנצחויות ואין סוף ויכוחים בכתב, זוגלובק הגישה ב-2013 תביעה נגד יבמ ישראל בסך של יותר משמונה מיליון שקלים, לאחר שזו הטמיעה אצלה שש שנים לפני כן מערכת ERP בפרויקט "רצוף בתקלות", על פי התובעת. בתביעה נכתב כי "יבמ הציגה לזוגלובק מצגים שלפיהם היא חברה עתירת ניסיון, ששמה הולך לפניה כאחת מחברות שירותי המחשוב, היישום וההטמעה המובילות בישראל… יבמ אמרה שתוביל הקמת מערכת IT מבוססת סאפ ואין עוד חברה בישראל כמותה, שיכולה להעמיד לזוגלובק מערכת המתפקדת באופן מושלם". "בדיעבד", ציינה התובעת, "התברר כי ההתחייבויות והמצגים של יבמ היו מן השפה אל החוץ. בסופו של דבר, לאחר תשלום של יותר ממיליון דולר, סיפקה יבמ מערכת נכה, שבחלקה לא מתפקדת, ומה שמתפקד היה רצוף ליקויים ותקלות יסודיות… מערכת מקרטעת, רצופת כשלים, שהסבה נזקים במקום תועלת". על פי חברת המזון, מאז עליית המערכת לאוויר היא נאלצה להשקיע יותר מחמישה מיליון שקלים על מנת לייצב אותה, והיא תידרש להשקיע 1.8 מיליון שקלים נוספים (לאחר הגשת כתב התביעה) כדי להביא אותה לכדי תפקוד. עוד טענה החברה כי "יבמ נדרשה לספק מערכת עובדת, בלא תירוצים, הסברים והתחכמויות. במקום זאת, זוגלובק קיבלה רק תירוצים ונמנעה ממנה היכולת להפיק שימוש מהמערכת בה הושקעו מיליוני שקלים". כמו כן, היא כתבה כי "התגלו במערכת תקלות רבות. תקלה במערכת גרמה לנו לנזקים קשים, לחוסר תפקוד, לפגיעה בייצור, לתקלות בשיווק ועוד… בדיעבד התברר כי יבמ ישראל לא מילאה את חובתה הבסיסית ולא יישמה את עקרון יישום SAP Standard, שלפיו ההטמעה מבוצעת על פי המגזר התעשייתי הרלוונטי שאליו שייך הלקוח הארגוני. דא עקא, במקום להתאים את מערכות זוגלובק ליישום המתאים והמומלץ של סאפ, יבמ בחרה לפתח בעצמה מערכת ולא ליישם בחברה את המערכת הסטנדרטית". זוגלובק כינתה את הפתרון "לא מקצועי בעליל" וטענה מכאן שיבמ "לא עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם – וכשלה". בכתב התביעה היא ציינה כי "יבמ ישראל הפרה את ההסכם הפרה יסודית בכך שלא סיפקה את המוצר שאותו התחייבה לספק, מה שהסב לחברה נזקים כספיים כבדים". יבמ, מצידה, תבעה את זוגלובק על השלמת התשלומים לפי החוזה. בשלב הראשון, יבמ זכתה בכ-400 אחף שקלים והתיק, שאיחד את שתי התביעות, דן בתביעה לשני מיליון שקלים נוספים. בית המשפט: "יבמ התייחסה וענתה לכל אחת מהתקלות המיוחסות לה". צילום אילוסטרציה: ג'וזף קובס, BigStock "גרסת יבמ מעוגנת, שלא לומר יצוקה, בראיות" בפסיקתה קבעה השופטת חנה פלינר כי "גרסת יבמ מעוגנת, שלא לומר יצוקה, בראיות ומקבלת חיזוקים רבים מעדויות זוגלובק. גרסת זוגלובק כוללת סיסמאות כוללנית". לדברי השופטת, "אין פרויקט מושלם אשר חף מכל ליקוי או כשל… גם מי שאינו מומחה יכול לקבוע כי אין ולא יכול להיות מצב שבו מזמין העבודה נדרש רק 'ללחוץ על כפתור' ולקבל מערכת מושלמת". עוד נכתב בפסק הדין כי "יבמ עמדה בביצוע מטלותיה" וכי " עדויות אנשי זוגלובק היו לא אחידות ולעיתים פתלתלות. התרשמתי שהעדים של זוגלובק לא יכולים היו להעיד באופן ספציפי על התקלות והחוסרים, והן היו עדויות עמומות. מנגד, יבמ התייחסה וענתה לכל אחת מהתקלות המיוחסות לה". השופטת פלינר קבעה כי יבמ זכאית לתשלום על החלקים בפרויקט שזוגלובק לא שילמה עליהם, בסך 2.021 מיליון שקלים – סכום השווה, בתוספת הפרשי ההצמדה והריבית, לשלושה מיליון שקלים בערך של היום. כמו כן, היא פסקה כי על זוגלובק לשלם ליבמ שכר טרחת עורכי דין בסך 200 אלף שקלים. את יבמ ייצגו עורכי הדין אמיר לויצקי ואילת ברודיצקי ממשרד טולצ'ינסקי מרציאנו כהן לויצקי ושות' ואת זוגלובק – עורכי הדין ראובן בילט וטלילה רוזנבלום.

פושעי הרשת נתנו למחשבי ה-MacBook החדשים בערך 100 ימים של חסד – אבל, כמובן, שלא במתכוון: זה פשוט הזמן שלקח עד שמישהו מהם יצר את הנוזקה הראשונה שמיועדת באופן ייחודי למעבד החדש של אפל, ה-M1, שעליו הם מבוססים. את הנוזקה חשף בימים האחרונים חוקר האבטחה פטריק וורדל בבלוג שלו. לדבריו, מדובר במעין תוסף לדפדפן הבית של אפל, ספארי, שעונה לשם GoSearch22 וגורם להופעת מודעות. הוא תוכנן במקור עבור מערכות מחשוב המבוססות דווקא על מעבדי x86 של אינטל, אך במקרה הזה לא מדובר בהרצה בסביבה וירטואלית, אלא בהמרה ובהתאמה למעבד החדש של אפל. וורדל הוסיף שמדובר כנראה בגרסה של נוזקת פרסום ידועה יחסית בסביבת ה-macOS בשם Pirrit, וכרגע מה שהיא עושה הוא איסוף נתוני משתמש והצגת מודעות בלתי חוקית. אלא שהוא הגדיר זאת כ-"בלבד" ולטענתו, ניתן להמיר אותה בקלות לנושקה שגורמת נזק רב יותר. "זה מאשר שיוצרי תוכנות זדוניות/תוכנות פרסום אכן פועלים להבטיח כי יצירותיהם הזדוניות תואמות לחומרה האחרונה של אפל. ההתאמה ל- M1יכולה להיות קלה כמו הזזת מתג בהגדרות הפרויקט", כתב וורדל.

האוטומציה, כך נדמה, חודרת בשנים האחרונות לכל מקום ולכל ענף: תהליכים רבים הופכים לאוטומטיים ומה שהיה מצריך בעבר עובדים אנושיים והרבה זמן נעשה כיום על ידי מכונות ובתוך זמן קצר, ואפילו מאוד. מהצד השלילי, האוטומציה מייתרת את המשרות ואף המקצועות של עובדים רבים, שבמקרה טוב נאלצים למצוא עבודה אחרת ובמקרה הרע – נפלטים לשוק מבקשי התעסוקה. וזה לא נעים, בפרט לא בעידן משברי כמו זה שאנחנו מצויים בו. כשמדברים על אוטומציה, מתייחסים בדרך כלל לחברות חדשניות ולענפים פחות שמרניים. למעשה, אחד המגזרים המסורתיים היחידים שמרבים לעסוק בתהליכי אוטומציה שמבוצעים בו הוא המגזר הפיננסי. אבל מה עם המגזרים המסורתיים האחרים, למשל מגזר הנדל"ן? תהליכים אוטומטיים הולכים וחודרים גם לשם – באתרי הבנייה אבל גם בשלב שלפניהם, השלב התכנוני, האדריכלי. אחת החברות שעוסקות באוטומציה בתחום זה היא סוואפ (Swapp), שמפתחת פתרונות תכנון מבוססי בינה מלאכותית לענף הבנייה. החברה נוסדה לפני כשנתיים על ידי איתן צרפתי, המשמש כמנכ"ל שלה, עדי שביט, מנהל האבטחה, ונועם גת, מנהל הטכנולוגיות. היא מעסיקה 15 עובדים במשרדיה בבניין מידטאון בתל אביב, ויש לה נוכחות גם בארצות הברית ובבריטניה. באחרונה סוואפ סיימה סבב גיוס בשלב הסיד בסך של שבעה מיליון דולר, שהובל על ידי קרנות ההון-סיכון Point72 Ventures ואנטרי קפיטל. ניסיונו של צרפתי משלב את שני העולמות – האדריכלות וההיי-טק. הוא הקים את סוואפ לאחר שניהל במשך ארבע שנים את אוטודסק ישראל, שאליה הוא הצטרף אחרי שמכר לחברה העולמית את הסטארט-אפ הקודם שהקים, Cmy Casa. ברזומה שלו יש הקמה של עוד חברת הזנק – 3D Visual, שכשמה כן היא, עסקה בעולם התלת ממד. איתן צרפתי, ממייסדי ומנכ"ל סוואפ. צילום: יח"צ צרפתי אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי "סוואפ לא מייצרת כלים לאדריכלים, כמו שהיה נהוג עד היום, אלא צורכת את הטכנולוגיה של עצמה ונותנת לאדריכלים, ליזמים ולקבלנים שירות תכנוני, אוטומציה מקסימלית של תהליך התכנון". למה הכוונה? "עד היום, חברות טכנולוגיה שניסו לבצע שינוי בתהליכי התכנון לבנייה היו מייצרות כלים לאדריכלים ולמהנדסים. המחשבה שהכלי הוא זה שיעשה את המהפכה היא בעיניי לא נכונה ואחרי הרבה שנים בתעשייה – כמשתמש וכספק – הגעתי למסקנה שהכלי הוא טוב כמו שהמשתמש בו הוא טוב, והוא גם יכול לטעות כמו שהמשתמש יכול לטעות. הכלי מוציא את מה שהמתכנן מכניס. אנחנו מציעים שירות תכנוני מ-א' ועד ת' ליזמי נדל"ן ולחברות בנייה – החל מבדיקת היתכנות לנכסים קיימים או מגרשים, דרך התכנון הסכמטי וכלה בהוצאת תוכניות למכרז ותוכניות לביצוע לקבלן. אנחנו מלווים את הלקוח גם בהמשך התהליך, עד שהוא מוסר את הדירות או המשרדים". "הפתרון שלנו משלב מקורות דטה שונים ואלגוריתמיקה מתקדמת על מנת לייעל את תהליך התכנון ולהפוך אותו לאוטומטי. זה חוסך עלויות", אמר צרפתי. לדבריו, "אנחנו מתמקדים בכך שהלקוחות שלנו ימקסמו את הזכויות ואת אתר הבנייה. בנוסף, אנחנו מציעים ליזם אופציות תכנון ומסייעים לו לבחור את הטובה ביותר ביניהן. כך הוא לא מסתכן בבחירת אופציית תכנון לא נכונה". איך זה מתבצע? "אנחנו אוספים דטה מלקוחות שלנו, שהדטה שלהם נמצא בשימושנו ולוקחים ממאגרים חופשיים – של מחירי דירות, מחשבונים וכדומה. כל אלה מאפשרים למכונה לייצר החלטות תכנותיות, שהן הרבה יותר מדויקות מאשר אלה שמוצעות על ידי בני אדם". שיכון ובינוי התעניינה – והשקיעה צרפתי ציין שהשווקים העיקריים של החברה הם האמריקני והבריטי, אבל היא עובדת גם עם השוק הישראלי. "אנחנו פחות משקיעים בחיפוש לקוחות ישראליים, אבל קיבלנו כמה פניות מיזמים וחברות בארץ והחלטנו לא לסרב. בשיכון ובינוי ראו את הפתרון שלנו, הבינו מיד את הערך שלו והשקיעו בסוואפ. אנחנו עובדים עם השוק הישראלי בעצימות נמוכה, אבל לא מתעלמים ממנו". מה התגובות בשוק? "אנחנו עובדים עם תעשייה ישנה. אם היינו מקימים את סוואפ לפני חמש שנים היה לנו קשה מאוד לחדור לשוק, אבל כיום יש פתיחות. סייעה לכך הקורונה, ששינתה הלך רוח בשוק. מספר הפניות אלינו גדל פי חמישה דווקא בתקופת הקורונה, כשענף הבנייה היה מושבת חלקית". מה הסיבה לכך? זה לא כל כך מתיישב עם המציאות המשברית. "קח לדוגמה את שוק המשרדים: הרבה מבעלי הבניינים נשארו עם נכסים ריקים והיה סאב-ליסינג שהוריד את רף המחיר, כי המשכירים והשוכרים באופן זה הם לא שחקנים בשוק ולכן, לא לחוצים לגבי המחיר. אבל בעלי הבניינים והמשרדים מפסידים מסאב-ליסינג. לכן, הם מגיעים אלינו כדי לקבל פתרון תכנון מחדש, שינוי ייעוד אם צריך וחיסכון בעלויות". האוטומציה לא תחליף את האדריכל – לפחות לפי איתן צרפתי, מנכ"ל סוואפ. צילום אילוסטרציה: BigStock מה יגיד המתכנן, האדריכל? אתם לוקחים לו את העבודה. "לא נכון. הטכנולוגיה שלנו היא לא האויב שלו. הרבה פעמים אנשים חושבים, כשהם רואים טכנולוגיה 'משבשת' בתחום מסוים, שהיא תחליף את העובדים בני האדם – ואני לא חושב ככה. התפקידים ישתנו ויותאמו למציאות המתפתחת, כמעט בכל מקצוע. זה מחויב המציאות. במקצוע האדריכלות כבר לא יצטרכו להעסיק אינספור שרטטים או לתת לאדריכל אינסוף משימות שלא מנצלות את הקרייאטיביות שלו – שבין היתר בגללה הוא הלך ללמוד את המקצוע. הטכנולוגיה תשחרר את האדריכל להיות יותר יצירתי". בעתיד, איך לא, סוואפ רוצה להיות מובילת שוק בתחום האדריכלות. צרפתי אף חוזה שהחברה תהיה בתוך כמה שנים חד קרן (חברה ששווה יותר ממיליארד דולר), "בגלל החזון הנועז, המודל העסקי והשווקים שאנחנו עובדים בהם". מה עם עתיד שוק הנדל"ן? צרפתי חוזה שייכנסו אליו חברות ענק כמו אמזון או גוגל, שכבר נכנסו לתחומים רבים שלא היו עיסוקי המקור שלהן. "כיום, רוב השחקנים בשוק הבנייה הם חברות מסורתיות, שנמצאות בו הרבה שנים. אני צופה שזה ישתנה: לא מעט חברות ענק כבר 'טועמות' את השוק הזה ולא ירחק היום שהן ייכנסו אליו – ובגדול".

שנת 2020, בהיבט של שוק מערכות הפעלה ל-PC, לא הייתה מוצלחת במיוחד עבור מיקרוסופט (Microsoft) ו-Windows. באופן שנתי היא סיימה את השנה עם ממוצע של 80.5%, ירידה חזקה יחסית לשוק הזה לעומת ממוצע 2019, שעומד על 85.4%. אבל כשבוחנים את התמונה לפי רבעונים, מתברר ש-Windows נמצאת בירידה יחסית חדה מאז הרבעון השלישי של 2020, שאותו סיימה עם נתח שוק של 78.9%, וברבעון הרביעי גרוע אף יותר, ובו צנח חלקה כבר ל-76.7%, נתח השוק הנמוך ביותר שלה זה עשור ואף יותר. אחת הנהנות מכך היא אפל (Apple), שנתח השוק של מערכת ההפעלה של macOS עלה במונחים שנתיים מ-6.7% ל-7.5%, אבל הכי מרוצה צריכה להיות גוגל (Google) שבשנת הקורונה זכתה לראות כיצד מערכת ההפעלה שלה ChromeOS הופכת פתאום לשחקנית רצינית בשוק מערכות ההפעלה למחשבים – לא מתקרב לאנדרואיד, כמובן, אבל העתיד נמצא שם בעתיד. ChromeOS רשמה זינוק של כמעט 150% במונחים שנתיים, מנתח שוק של 4.4% ממוצע לאורך 2019 עד 10.8% בסוף 2020. בדרך, החל ברבעון השני, היא נמצאת מעל אפל ופותחת פער באופן רציף, כפי שאפשר לראות מנתוני סוף השנה. מחשבי ChromeOS נחשבים ברובם לזולים יחסית לשוק ה-PC, ולהוציא אייסר ואסוס אף חברה לא ממש מנפקת דגמים מרובים שלהם, כולל גוגל עצמה. עם זאת, נראה שתקופת הקורונה שימשה במקרה הזה מאיץ בגלל המעבר המסיבי ללימודים מרחוק ולמכירות רבות של מחשבי Chromebook, בארצות הברית בעיקר, אך לפי IDC זה התחיל "להדביק" גם מדינות אחרות. צבי קצבורג

חקירת הפריצה הרוסית רחבת ההיקף בסייבר תארך כמה חודשים נוספים, כך אמרה אן נויברגר, סגנית היועץ לביטחון לאומי לתחומי הסייבר וטכנולוגיות בצמיחה. בהופעתה הראשונה אמול (ד') בחדר העיתונות בבית הלבן אמרה נויברגר כי בסך הכל, תשע סוכנויות פדרליות ומאה חברות מהמגזר הפרטי נפגעו ממתקפת הענק הרוסית בסייבר. לדבריה, כמה חברות המגזר הפרטי שנפגעו ממתקפת הסייבר הן חברות טכנולוגיה, שהותקפו כדי להקל על השגת הגישה לקורבנות אחרים. "אנו מאמינים כי תכנון המתקפה, כמו גם הפריצות עצמן – לקחו להאקרים חודשים", אמרה נויברגר. "ייקח לנו זמן לחשוף את מה שקרה, שכבה אחר שכבה". היא הוסיפה כי היא ואנשיה סבורים שהמתקפה האמורה לא הייתה היחידה אשר בוצעה על ידי האקרים רוסים. נויברגר – יהודיה חרדית, שימשה בתפקידה הקודם כראשת מנהלת אבטחת הסייבר ב-NSA, הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי – לא נקבה בשמות של חברות שנפגעו, ואמרה שהממשל לא שולל את האפשרות של קורבנות נוספים, שטרם התגלו. לדבריה, הממשל עדיין נמצא בשלבים ההתחלתיים של "הבנת היקף התקיפה ומטרתה". דבר המתקפה נודע בדצמבר האחרון, אף שהיא החלה בספטמבר-אוקטובר 2019 וקיבלה האצה במרץ 2020. נויברגר ציינה כי ההאקרים השיקו את המתקפה מתוך ארצות הברית, מעשה אשר מקשה עוד יותר על החוקרים להבין את פעילותם ולאתר אותם. לפני ימים אחדים היא מונתה על ידי הממשל להוביל את תגובת ארה"ב למתקפה. תקיפות מתוחכמות שכנראה החלו עוד לפני 2020. מתקפת הסייבר בארצות הברית. אילוסטרציה: BigStock כ-18 אלף ארגונים הורידו את עדכון הגרסה המזוהם של אוריון  מתקפת הענק שערכה קבוצת האקרים רוסים המקורבת לקרמלין נחשפה על ידי חברת האבטחה פייראיי (FireEye) ומיקרוסופט (Microsoft) בדצמבר האחרון. היא נוצרה בשל נוזקה בשם Sunburst, או Solorigate – ש"הולבשה" על אוריון, תוכנת ניהול וניטור הרשת של סולאר-ווינדס (SolarWinds). כ-18 אלף ארגונים, לקוחות סולאר-ווינדס, הורידו את עדכון הגרסה המזוהם של אוריון. בין הלקוחות שנפגעו יש גם ארגונים מישראל. מהמגזר הפרטי מיקרוסופט הייתה הקורבן השני שנחשף, לאחר פייראיי, לצד VMware. מהממשל הפדרלי הנפגעים רבים, בהם משרד האוצר ומינהל הטלקום והמידע הלאומי במשרד המסחר (NTIA) וסוכנויות מודיעין, ביניהן CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות. גם משרד האנרגיה האמריקני מסר כי ההאקרים השיגו גישה לרשתות שלו. מינהל ביטחון הגרעין הלאומי, NNSA, המטפל במאגר אמצעי הלחימה הגרעיניים של ארה"ב, היווה גם הוא מטרה למתקפה, כמו גם המשרד להגנת המולדת ומשרד החוץ. עוד נפגעו מהמתקפה סיסקו (Cisco), אינטל (Intel), אנבידיה (Nvidia), בלקין (Belkin International), יצרנית נתבי Wi-Fi וציוד רשת ביתי, וכן חברת הייעוץ דלויט (Deloitte). עדכוני הגרסה המזוהמים של תוכנת אוריון לא היו הדרך היחידה שבאמצעותה ההאקרים חדרו למאות ארגונים ברחבי העולם, במהלך מתקפת הענק. זאת, כי ל-30% מהארגונים שנפרצו לא היה קשר ישיר לסולאר-ווינדס.

פיתוח אפליקציות מובייל הוא אחד מתחומי פיתוח התוכנה הצומחים ביותר כבר כמה שנים  ברציפות. מאז גל האפליקציות הגדול שפרץ לשוק לפני כמה שנים, הביקוש לאפליקציות שימושיות ומהירות עולה בהתמדה. בשנת 2020 לבדה בילו גולשים וממשתמשים כ- 87% מהזמן שהם מבלים אונליין באפליקציות. עם התפרצות מגיפת הקורונה, פיתוח אפליקציות מובייל משך עניין רב, כיוון שעסקים רבים נדרשו לעבור לצורת עבודה מקוונת מלאה במהירות. בבואנו לפתח אפליקציית מובייל שרצה על המכשיר, יש שתי פלטפורמות מרכזיות לבחור ביניהן: Android של גוגל (Google) ו-iOS של אפל (Apple). במאמר זה נסקור את היתרונות והחסרונות של שתי הפלטפורמות הללו ונצביע על ההבדלים העיקריים ביניהן כדי לעזור לכם לקבל את ההחלטה המתאימה עבור החברה שלכם. פיתוח ב-Android – יתרונות גמישות: באופן כללי, Android היא סביבה פחות מגבילה מ-iOS. מבחינת תפוצה, האפליקציות ירוצו על כל מכשיר Android, ואינכם צפויים לחוות בעיות של תאימות לחומרה. גם תהליך הפיתוח באנדרואיד גמיש יותר. משאבי ידע: גוגל מציעה מאגר מידע גדול עבור מתחילים, כולל תרגילים, תוכן אינטראקטיבי ותוכניות הכשרה כוללות לרמות השונות של מפתחי אנדרואיד. פרסום האפליקציה: נכון לשנת 2020, גוגל נעשתה פחות סובלנית כלפי מפתחים שרוצים להציע את האפליקציה שלהם בחנות האפליקציות Google Play. תהליך הסקירה של הקוד, שבעבר היה אוטומטי ולקח עד כ-7 שעות, עשוי לקחת כיום עד שבוע עבור מפתחים חדשים. המפתחים צריכים להשקיע סכום צנוע וחד פעמי של 25 דולר בהרשמה כדי לפרסם אפליקציות בחנות. הרבה מעבר לטלפונים חכמים: פיתוח אפליקציות ב-Android אומר בעצם פיתוח תוכנה לעולם שלם של מכשירים תומכים. ניתן להרחיב את הפונקציונליות של האפליקציה כדי שתרוץ על מערכות מציאות מדומה כמו Daydream, Cardboard VR, מוצרים לבישים WearOS, מערכות לרכב Android Auto וכמה פלטפורמות נוספות. פיתוח ב-Android – חסרונות בקרת איכות: מגוון המכשירים הוא יתרון גדול, שמאפשר לפתח אפליקציות למגוון פלטפורמות Android במאמץ אחד, אבל הוא גם יוצר אתגר מבחינת מורכבות הבדיקות של האפליקציה. אפילו אפליקציה פשוטה יכולה לגרור עדכונים ותיקונים, הנובעים מכך שמשתמשים רבים עדיין מחזיקים בגירסאות ישנות של מערכת ההפעלה במקום לעדכן אותה כל אימת שיוצא עדכון. עלויות: הפיתוח ב-Android לוקח יותר זמן מאשר ב-iOS. העלויות גבוהות יותר גם בשלב הפיתוח וגם בתהליכי בקרת האיכות שבאים אחריו. משתמשים שוהים פחות בתוך האפליקציה: משתמשי Android נוטים יותר להעדיף אפליקציות חינמיות ואינם ממהרים להוציא כסף על רכישות בתוך האפליקציות לעומת משתמשי iOS. פוטנציאל לבעיות אבטחה: בהיותה מערכת קוד פתוח, יש ל-Android סיכוי גבוה יותר להפוך יעד למתקפות סייבר לעומת מערכת ה-iOS הסגורה. פיתוח ב-iOS – יתרונות ביצועים: הדרישות התובעניות של סביבת הפיתוח ב-iOS עוזרת להבטיח שאפליקציות אלו ירוצו היטב בכל תנאי. הפלטפורמה הזאת מהירה, אמינה וקלה לשימוש, עם מעט באגים שמשפיעים על התצורה הסופית של האפליקציה. האקוסיסטם של אפל: במניית היתרונות מול החסרונות של פלטפורמת iOS קשה לקבוע לאן נקודה זו שייכת. מצד אחד, אם למשתמש יש מכשיר יחיד, נניח טלפון סלולרי, המערכת הסגורה הזאת מקשה על המשתמש בפעולות כמו העברת קבצים ממכשיר זה למכשיר אחר. מנגד, כאשר משתמשים בכמה מכשירים המופעלים באמצעות iOS נהנים ממערכת אינטגרטיבית, שיודעת לעבוד בצורה חלקה ופשוטה לרוחב כל משפחת המוצרים. ממשק מהוקצע וזורם: אפל מספקת למפתחים כללי עשה ואל תעשה ברורים לגבי בניית ממשקי משתמש בסביבת iOS. אמנם, הכללים הללו מגבילים במקצת את החופש של המפתח, אבל הם מבטיחים ממשקי משתמש איכותיים, עם שפה משותפת וחוויית משתמש מצוינת. פיתוח ב-iOS – חסרונות סביבת פיתוח עם דרישות קשיחות: בשביל לפתח אפליקציות שרצות על סביבת iOS בצורה טבעית, המפתח צריך להשתמש בסביבת הפיתוח XCode, שרצה אך ורק על מחשבי מקינטוש. לפיכך, כדי לפתח אפליקציות כאלו יש צורך במכשיר נוסף מתוצרת אפל. שחרור גירסאות: חנות האפליקציות של אפל היא תובענית יותר מזו של גוגל. גם אם האפליקציה שלכם לא מפרה כל חוק של אפל, היא עדיין עלולה להידחות בשל חוסר רלוונטיות או חוסר שימושיות מספק. יכולת התאמה: iOS מגבילה את המפתח בביצוע שינויים בממשק המשתמש של האפליקציה. כמו כן, ייתכנו קשיים במימוש חלק מהתכונות, אם הם דורשים התממשקות עם תוכנה של צד שלישי. אמנם בחירת הפלטפורמה הנכונה היא החלטה חשובה, אולם יש לזכור, שהאפליקציה יכולה להצליח בשתי הפלטפורמות. שקלו את האפשרויות שלכם ברצינות, אולם כדאי להימנע מעיכוב הפיתוח של האפליקציה יתר על המידה. הכותב הוא מנכ"ל חברת Eatern Peak.