מאסטרקארד הציגה היום (ה') את טכנולוגיית Tap on Phone, שתאפשר לשלם באמצעות קירוב אמצעי תשלום למכשיר סלולרי ובכך לבצע רכישות ללא מגע וללא צורך במסופון EMV. אמצעי התשלום כוללים כרטיס אשראי, מכשיר סלולרי ומוצרים לבישים. בזכות האפליקצייה הייעודית, כל מכשיר אנדרואיד הופך למכשיר סליקה. הטכנולוגיה החדשה תושק בישראל בחודשים הקרובים. באמצעות Tap on Phone, כל בעל/ת עסק או עצמאי/ת (ללא קשר לגודלו) יכול/ה לספק חוויות צרכניות חדשות טובות יותר ללא מגע באמצעות מכשיר סמארטפון בעל מערכת הפעלה מסוג אנדרואיד. עוז עזריה, דירקטור פיתוח עסקי במאסטרקארד ישראל, מציין כי "טכנולוגית Tap on Phone תאפשר בעתיד לכל נקודת מכירה או בעל/ת עסק עם טלפון חכם או טאבלט אנדרואיד לקבל תשלומים ללא מגע. כמו כן, הטכנולוגיה מאפשרת לספק קופות דילוג מהירות, שחשובות יותר ויותר ככל שהצרכנים מחפשים חלופות מזומנים ללא מגע וללא שהייה ארוכה במקום. אחת הדוגמאות הטובות לדרישה לטכנולוגיה זו היא קטגוריות מסעדות ובתי הקפה. עומר אונגר, מנכ"ל מאסטרקארד ישראל. צילום: אלמוג סוגבקר עומר אונגר, מנכ"ל מאסטרקארד ישראל, אמר, כי "שנת 2021 היא שנת מפנה בענף התשלומים בישראל. למעשה, ברבעון השלישי של שנת 2020 תשלומים ללא מגע (Contactless) היוו יותר מ-80% מעסקאות הרכישה האישיות באירופה. כיום בישראל, כשליש מכלל העסקאות הפיזיות וכשני שלישים מהעסקאות במסופים שכבר תומכים בתקן EMV מתבצעות ללא מגע, כלומר בזמן מועט יחסית ישראל סוגרת את הפער. כעת, לאחר שהושקו לאחרונה בישראל כמה ארנקים דיגיטליים, שפועלים על בסיס טכנולגיית הטוקניזציה של מאסטרקארד, ולאחר כניסתם הצפויה של ארנקים דיגיטליים בינלאומיים, קצב האימוץ בישראל רק יילך ויגבר, השימוש במזומן יפחת ואנחנו צופים שישראל תהיה מהמדינות המובילות בעולם מבחינת אימוץ טכנולוגית התשלום ללא מגע תוך זמן לא רב הן בכרטיסים והן באמצעות ארנקים דיגיטליים ומכשירים לבישים".

ברני סנדרס, יו"ר ועדת התקציב של הסנאט, עוסק באחרונה במאבקם של עובדי מחסני אמזון (Amazon) באלבמה, המעוניינים להתאגד, מול ענקית הקמעונאות אונליין שלא ששה לרעיון ועושה מאמצים לחבל בהוצאתו לפועל. הנושא הגיע באחרונה לוועדה של בית הנבחרים, ולסנאטור סנדרס היו כמה דברים נוקשים ממש לומר למייסד אמזון, ג'ף בזוס, על אף או למרות שהוא לא נוכח בדיון. ביום ד' האחרון נער בסנאט דיון בפערי שכר במשק האמריקני, שלדברי יו"ר הוועדה סנדרס – הסנאטור של ורמונט – אליו הוזמן גם מנכ"ל אמזון. לפי דיווחו של סנדרס, בזוס סירב להגיע. "נראה שהם חושבים שאתה עוד מכונה" מי שכן התייצבה (וירטואלית) לדיון הייתה ג'ניפר בייטס, עובדת במחסן אמזון בבסמר, שם מנסים העובדים להתאגד כבר מזה כשנה. על אף הכינוי הציורי שהעניקה אמזון למחסניה, "מרכזי הגשמה" – בהם מגשימים לפי תפישת ענקית הטכנולוגיה משאלות של צרכנים – בעדותה בסנאט סיפרה העובדת כי השכר שלה (בשווי 15 דולר לשעה שהוא שכר מינימום הגבוה מהנהוג בארה"ב, ושעל הנהגתו מתגאה במיוחד אמזון) כמעט לא מפצה על התנאים הקשים שחוותה בעבודתה. "התורנויות ארוכות, הקצב מהיר במיוחד", סיפרה בייטס לוועדה, "כל הזמן עוקבים אחריך ומפקחים עליך – נראה שהם חושבים שאתה עוד מכונה". מחסן, או מה שמכונה "מרכז הגשמה", של אמזון באינדיאנה. צילום: BigStock בייטס החלה לעבוד במפעל באלבמה במאי 2020. לדבריה, היא גילתה שהעבודה הייתה לא רק מפרכת, אלא "כל כך לא אישית ולעתים פשוט מוזרה". בעדותה בפני ועדת התקציב של הסנאט באמצעות ועידת וידיאו, פירטה בייטס גם את התנאים במפעל, שהובילו את עובדיו לנסות ולהתאגד: שתי הפסקות בנות חצי שעה כל אחת, במהלך משמרות של 10 שעות; ניטור מתמיד; המעליות במחסן בן ארבע הקומות משמשות רק לסחורה; החברה מתקשרת עם העובדים אך ורק באמצעות הודעות בנייד, או דרך אפליקציה. "אחרי שלושה ימים כבר הייתי כאובה", הרחיבה בייטס את טענותיה. "הסתכלתי סביב וראיתי שזה לא רק אני. דיברתי על כך עם אחותי, שעבדה שם גם אז, והיא פשוט אמרה לי 'זה רק מחמיר'". לפי בייטס, יום אחד בהפסקה החלו כמה מ-5,800 העובדים במרכז ההגשמה לדבר על התארגנות.  המאמץ של עובדי אלבמה להתאגד – שהלך והפך לקשה עקב תגובתה של אמזון למהלך, אבל שבכל זאת יצא לפועל בדמות הצבעה בדואר של כל העובדים, ושההחלטה בעניינו אמורה להתגלות בקרוב – נחשב כרגע מרכזי בתנועת העבודה המודרנית, מכיוון שאם יצליח זו תהיה הפעם הראשונה שמפעל השייך לאמזון – אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות באמריקה – יתאגד. אפילו נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בעצמו פרסם בתחילת מרץ הצהרה מצולמת, בה הביע למעשה תמיכה בהתאגדות העובדים באלבמה בפרט, ובהתאגדות עובדים בכלל, וזאת בלי לציין מפורשות את שמה של אמזון. מס העושר המתוכנן מהעבר הפך לחוק מס שכר המנכ"ל המוגזם  סנדרס הפך זה מכבר את נושא אי השוויון בהכנסות במשק האמריקני למוקד עיסוקיו. הוא הציע בזמנו להחיל במדינה מס עושר, שבמסגרתו יתבקשו בעלי ההון הכבדים של ארה"ב לשלם הרבה יותר מיסים. ההצעה, מיותר לציין, לא הלהיבה את הצמרת הכלכלית במדינה, בטח שלא בתקופת הנשיא הקודם, דונלד טראמפ. גם בקרב המפלגה הדמוקרטית נחשב סנדרס עקב דברים אלו, ואחרים, כפרוגרסיבי במיוחד, וזו אולי חלק מהסיבה שהפסיד לבסוף לביידן במהלך הקמפיין לבחירת הנציג הדמוקרטי לנשיאות. כעת, בתקופה שבה השלטון עבר לידי הדמוקרטים, כבר מזה מספר שבועות שסנדרס מכהן כיו"ר ועדת התקציב, וניווט אותה להתמקד בנושא החשוב ביותר בעיניו – במיוחד לנוכח עידן הקורנה. לטענת סנדרס, בתקופה זו עושרם של המיליארדרים רק גדל והפערים הלכו והתעצמו. במהלך הדיון הכריז סנדרס על הצעת חוק המכוונת לשכרם הגבוה כל כך של מנכ"לים ביחס לשכר עובדיהם. החקיקה, המכונה 'חוק מס שכר המנכ"ל המוגזם' (Tax Excessive CEO Pay Act), מציעה לגבות מיסים גבוהים יותר מתאגידים "המשלמים למנהלים הבכירים שלהם לפחות פי 50 משכרו החציוני של עובד". משמעות החוק, אם יעבור, היא שבמקרה של חברות המשלמות למנהלים הבכירים שלהן פי 50 עד 100 יותר מאשר לעובד הטיפוסי, שיעור מס החברות יעלה ב-0.5%. עוד לפי הצעת החוק, מס חברות נוסף בשיעור 5% יוטל על חברות שמשלמות למנהליהן הבכירים מעל פי 500 משכרם החציוני של העובדים. העושר ההולך וגדל של מייסד אמזון, בזוס, ומנגד ניסיונות ההתאגדות הכמעט נואשים של העובדים באלבמה, הפכו בעצם למקרה לדוגמה בעבור סנדרס לפערים הכלכליים החמורים, והוא כמובן הרחיב על כך בפני הוועדה. ג'ף בזוס, מייסד אמזון. צילום: מתוך ויקיפדיה סנדרס העלה במסגרת הדיון את עושרו של בזוס – שמתהדר בתואר האיש העשיר בעולם לסירוגין עם עמיתו הטכנולוגי, היזם אילון מאסק. הסנאטור אמר שהמגיפה הותירה את מייסד אמזון עשיר ב-77 מיליארד דולר יותר, בזמן שהחברה של בזוס בישרה לעובדיה שלא תספק להם דמי סיכון עקב עבודתם במרחב הפיזי בתקופת הפנדמיה, או תשלום חופשת מחלה אם יתבקשו להתבודד עקב הקורונה. סנדרס אמר לוועדה כי אם בזוס היה מתייצב בדיון הוא היה שואל אותו: "אדון בזוס, אתה שווה 182 מיליארד דולר… אתה האדם העשיר ביותר בעולם, מדוע אתה עושה כל שביכולתך כדי למנוע מהעובדים שלך בבסמר, אלבמה, להצטרף לאיגוד, כדי שיוכלו לנהל משא ומתן לשכר טוב יותר, הטבות מוצלחות יותר ותנאי עבודה טובים בהרבה?" דובר אמזון הצהיר במייל לתקשורת כי בזוס לא הצליח להתפנות כדי להעיד בוועדה. "אנו תומכים לחלוטין במאמציו של הסנאטור סנדרס להפחית את אי-השוויון בהכנסות בחקיקה להגדלת שכר המינימום הפדרלי ל-15 דולר לשעה עבור כל העובדים, כמו שעשינו עבור עובדינו בשנת 2018", הרחיב הדובר.

די.ג'יי קו, המנכ"ל המשותף של חטיבת ה-IT והתקשורת הניידת של סמסונג (Samsung), אישר את השמועות שנפוצו כבר בנובמבר האחרון והודיע, כי החברה לא תשיק השנה דגם חדש של ה-Galaxy Note. קו אמר את הדברים במפגש בעלי המניות השנתי של החברה, ולדבריו: "יהיה קשה להשיק את ה-Galaxy Note במחצית השנייה של השנה", והדגיש כי למרות שתוכנית ההשקות לא כוללת את קו מכשירי ה-Note – החברה מתכננת לספק את "חוויית המשתמש של ה-S-Pen". "Galaxy Note הוא קטגוריית מוצר חשובה לנו, ואהוב על צרכנים ברחבי העולם ב-10 השנים האחרונות", הוא ציין, והוסיף, כי "חוויית המשתמש של ה-S-Pen היא תחום שסמסונג עבדה קשה עליו יותר מכל אחד אחר". עם זאת, הוא רמז בדבריו שאולי בעתיד החברה כן תמשיך עם קו מכשירי ה-Note, ואמר, כי "עיתוי ההשקה שלהם עשוי להיות שונה, אבל נוודא שלא לאכזב את צרכני ה-Galaxy Note". באחרונה השיקה סמסונג את קו מכשירי ה-S21 שלה, שהדגם ה"בכיר" בהם, ה-S21 Ultra, תומך ב-S-Pen, למרות שהוא לא נכלל בערכה ונמכר כאביזר נפרד. עוד ציין קו בפגישה, כי החברה תרחיב את התמיכה בדור 5 גם בדגמי הביניים והכניסה שלה במהלך השנה, ותשיק דגמים מותאמי-אזור כדי לענות על הצורך. לגבי מכשירים מתקפלים, ציין המנכ"ל, כי החברה עובדת קשה כדי להגביר את הייצור, במטרה לייצר כמה שיותר מכשירים מתקפלים. לדבריו, סמסונג מתכוונת השנה לחזק את מיתוגו של דגם ה- Galaxy Z Fold כ-super premium, ולהציע את דגם ה-Galaxy Z Flip במחיר תחרותי ומתאים לצרכני המילניאלס. לקו הייתה בשורה נוספת לא ממש משמחת, כשציין כי חוסר האיזון באספקת שבבים הוא "רציני מאוד", ו"מציב בעיה קלה בביצועי הרבעון השני".

חברת פלאפון חנכה את הבית החדש שלה בפארק עופר בפתח תקווה, אחרי ששהתה למעלה מעשרים שנה בבניין פלאפון המפורסם בגבעתיים. הבניין החדש עוצב על ידי האדריכל רם גולדברג והותאם לסגנון העבודה של 2021 עם פינות ישיבה מעוצבות, חדרי ישיבות בגדלים שונים ועיצוב שמאפשר עבודה נוחה וחיבור למותג. משרדי החברה החדשים משתרעים על פני 15,000 מ"ר ותקופת השכירות נקבעה ל-10 שנים עם אופציה להארכה ל-10 שנים נוספות. אירוע השקה, שנערך במתכונת מצומצמת בשל מגבלות הקורונה, שודר דיגיטלית לכלל העובדים בשידור חי. בין המשתתפים: רן גוראון, מנכ"ל קבוצת פלאפון, yes ובזק בינלאומי; דגנית קרמר, משנה למנכ"ל קבוצת פלאפון, yes ובזק בינלאומי; גיל שרון, יו"ר בזק; ורמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקווה. בסיום הטקס וגזירת הסרט הופיע הזמר עברי לידר בפני האורחים בהופעה ששודרה בשידור חי ברמה הגבוהה ביותר. גוראון בירך, ואמר כי "אנחנו בתנופת צמיחה וזאת למרות משבר הקורונה: השנה היינו הראשונים להשיק את רשת דור 5, וגם השלמנו את המעבר לבית החדש של פלאפון תחת לוח זמנים מאתגר. בנוסף, מיד עם פתיחת המשק פתחנו את כל נקודות השירות והמכר שלנו, ואנו מקווים כי בתקופה הקרובה יפתחו השמים ויחזרו גם שירותי הנדידה". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה בתמונה מימין לשמאל: יחיאל שמן, יו"ר ועד פלאפון; גיל שרון, יו"ר בזק; רן גוראון, מנכ"ל פלאפון; דגנית קרמר, משנה למנכ"ל פלאפון; ורמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקווה. צילום: מיכה בריקמן

טכנולוגיית הטעיה היא פרקטיקה של הגנה באבטחת סייבר, שמטרתה לרמות תוקפים על ידי הפצת אוסף מלכודות ופיתיונות ברחבי שכבות תשתיות הארגון – תקשורת, מחשוב, אינטרנט של הדברים וכו'…, שנועדו לחקות נכסים אמיתיים למטרת הטעיית תוקפים. הטכנולוגיה הזו כוללת יכולת זיהוי מוקדם של פעילות חשודה ושרשרת תקיפה, ומספקת לצוותי האבטחה יתרונות ויכולות תגובה מוקדמת. החשיבות של טכנולוגיית הטעיה בשנים האחרונות אנחנו עדים לשימוש ב-וקטורי תקיפה ותחכום מורכבים מבעבר. ארגונים בימינו חייבים להיות מסוגלים לזהות פעילות חשודה מוקדם יותר בשרשרת ההתקפה ולהגיב בהתאם. טכנולוגיית הטעיה מספקת לצוותי האבטחה כמה טקטיקות ויתרונות הנובעים מכך כדי לעזור: צמצום זמן שהיית התוקפים ברשת הארגון, קיצור הזמן הממוצע לאיתור מתקפה ואיומים, הפחתת התראות שווא השוחקות את מפעילי ה-NOC הארגוני ומתן אפשרות להפקת מדדים ונהלים. בזיהוי ותגובה לאירועי סייבר, הזמן וההקשר הם גורמים קריטיים להצלחה. פתרונות הגנה על נקודות קצה יוציאו התראה רק לאחר הפגיעה בנכס ופתרונות דוגמת SIEM מנתחים לוגים – ולא תמיד יכולים לספק פרטים חשובים עבור אנשי אבטחת המידע, כגון אופן וקטור התקיפה והיכן בדיוק נמצא התוקף. הדבר מקשה על זמן תגובה מהיר של צוותי אבטחת המידע – דבר המאפשר לתוקפים לחדור ולשהות ברשתות לעיתים במשך חודשים, תוך שהם מוציאים החוצה נתונים ומדלגים בין נכס אחד לאחר. אמנם, מערכות היוריסטיקה עשויות לאתר תוקפים, אך לעתים קרובות הן יוצרות התראות רבות, שגורמות לפספס התראות קריטיות. בשונה מטכנולוגיות אחרות, טכנולוגיית הטעיה שוקלת את נקודת המבט והשיטה של התוקף האנושי לניצול וניווט ברשתות, לזיהוי נתונים ולהחלפתם. ההטעיה תשתלב בטכנולוגיות הקיימות בארגון כדי לספק נראות חדשה ברשתות הפנימיות, וכן כדי לשתף התראות בעלות הסתברות גבוהה ומודיעין איומים עם התשתית הקיימת. יישום טכנולוגי טכנולוגיית הטעיה נועדה ליצור מלכודות ופיתיונות המעורבים בין משאבי IT קיימים, ובתוך כך כדי לספק שכבת הגנה במטרה לעצור תוקפים שחדרו לרשת. הפיתיונות הם נכסי IT או אמולציות של נכסי IT המבצעים הדמיה של מכשירים אלה. פיתיונות שמשתמשים באמולציות יכולים לחקות מכשור שונה, כגון מכשור רפואי, מכשור אינטרנט של הדברים, כספומטים, מערכות קמעונאיות, מתגים ונתבים. מטרת התוקפים עם חדירתם לרשת היא הקמת דלת אחורית, שתשמש להוצאה של חומר מהארגון. במקביל, הם יבקשו לנוע לרוחב (Lateral movement) דרך הרשתות הפנימיות וה-VLANs. הפיתיונות נועדו לסמן לתוקפים מטרה אטרקטיבית – כזו ש-"משתלם" להם לתקוף. אינטראקציה עם אחד מאותם פיתיונות תפעיל התראה. התראות אלה הן בעלות סבירות גבוהה מאוד, וכמעט תמיד חופפות למתקפה מתמשכת. ראוי לציין שבשנה החולפת נחשפנו למתקפות רבות שהתמקדו במכשירי IoT. אלה בדרך כלל לא נסרקים לעומק באמצעות כלי הגנה קונבנציונליים, ולכן מהווים יעד ראשוני וקל לתוקפים. כאמור, טכנולוגיית הטעיה יכולה לזהות תוקפים שעוברים לרוחב הרשת בתוך מכשירים אלה. ההונאה נועדה כדי לפתות את התוקף לפעול מול הפיתיון, ובכך לאפשר לאנשי אבטחת המידע לקבל ניתוח סטטי ודינמי של תוכנות זדוניות שהוא מנסה להזריק לנכס, כמו גם זיהוי של נקודות קצה חשודות שכבר הוחרמו על ידו. מערכות הטעיה מודרניות כוללות אוטומציה של פעולות, שבתורן כוללות יכולות ניתוח זיכרון אוטומטי של נקודות קצה חשודות, ובידוד אוטומטי של נקודת הקצה החשודה במקרה של אירוע. הכותב הוא מהנדס פריסייל בבינת תקשורת.

מנורה מבטחים מטמיעה בימים אלה, באמצעות נס, מערכת מבית סאפ ליישום התקן החשבונאי IFRS17. הפרויקט החל לפני כחודש וההטמעה מבוצעת בשלבים, בהתאם ללוח הזמנים ליישום התקן של הרגולטור. ההיקף הכספי של הפרויקט עומד על מיליוני שקלים. המערכת המוטמעת היא SAP-FPSL (ר"ת Financial Products Subledger – ספר עזר למוצרים פיננסיים). היא מאפשרת לחברת הביטוח עיבוד מידע פיננסי בצורה מהירה וגמישה, ביצוע תחשיבים פיננסיים ואקטואריים, ומתן מענה לדו"חות ולצרכי הרגולטור. להטמעה קדם פרויקט טכנולוגי של הכנת תשתיות דטה, חומרה ותוכנה המתאימות ליישום התקן. נס מבצעת את הפרויקט במנורה יחד עם IFB – חברה גרמנית, שמתמחה ביישום תקן IFRS17. החברות העמידו לטובת מנורה פתרון שמקצר לוחות זמנים ומאפשר לחברה לבחון את תוצאות יישום הפרויקט והמשמעויות הנלוות לכך החל מזמן קצר לאחר התחלתו. IFRS17 הוא תקן דיווח חשבונאי בינלאומי, שקובע את העקרונות להכרה, למדידה, להצגה ולגילוי של חוזי ביטוח שבתכולת התקן. המטרה של תקן זה היא להבטיח שחברות הביטוח תוכלנה למדוד ולדווח מידע רלוונטי, שמייצג נאמנה חוזים אלה. מידע זה נותן בסיס למשתמשים בדו"חות הכספיים להעריך את ההשפעה שיש לחוזי ביטוח על המצב הכספי, על הביצועים הכספיים ועל תזרימי המזומנים של ישות. פתרון FPSL הוא מודול של סאפ שמבוסס על טכנולוגיית HANA. באמצעותו ניתן לקלוט מידע רב ממערכות הביטוח, ברזולוציה גבוהה, לבצע תחשיבים פיננסיים מורכבים, ולנהל חשבונאית את רכיבי הרווח וההפסד לפי הנחיות הרגולציה. "פתרון עם גישה חשבונאית טהורה" משה מורגנשטרן, משנה למנכ"ל ומנהל אגף מערכות מידע וטכנולוגיה במנורה מבטחים, אמר כי "המערכת של סאפ תאפשר לנו לעבד מידע פיננסי בצורה מהירה וגמישה, תוך ביצוע תחשיבים פיננסיים מורכבים והתאמה לדרישות הרגולציה". לדברי רפי הופמן, סמנכ"ל ומנהל חטיבת סאפ בנס, "מדובר בפרויקט רגולטורי רחב היקף, ואנחנו מביאים אליו את הראייה ארוכת הטווח שלנו ואת יכולותינו בתכלול פרויקטים מסוג זה". גיל ששון, Account Executive ומנהל מגזר הביטוח בסאפ ישראל, ציין ש-"פתרון ה-FPSL עובד על תשתית טכנולוגית מהמתקדמות בעולם, אך מעל לכל מודגשת הגישה החשבונאית הטהורה שלו למול הגישה האנליטית. במוצר עם גישה חשבונאית יש תמיד ניהול גרסאות וניטור מובנה, הוא משתלב בתהליך הסגירה של הספרים, לא דורש לתכנן מחדש את המערך החשבונאי והוא נוח לתכנון, סימולציה וחיזוי".

שם ותפקיד: אליאור ציפור, מנהלת קריאייטיב ולקוחות אסטרטגיים בישראל וב-EMEA בחברת EX.CO. ותק בתפקיד: שבעה חודשים ב-EX.CO ובסך הכל 15 שנים בעולם המדיה והשיווק. התחלתי את הקריירה שלי בגיל 14 כעיתונאית צעירה, מאז עבדתי בתפקידי ניהול בגופי התקשורת המובילים בישראל (מעריב, ידיעות אחרונות) וליוויתי חברות ומותגים מובילים בארץ ובעולם בבניית אסטרטגיית השיווק והתוכן שלהם. תפקידים קודמים: מנהלת קריאייטיב בכירה, מנהלת מחלקת תוכן ומדיה חברתית. שירות צבאי: מש"קית מודיעין בקמ"פ קמ"ג. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מאז ומתמיד נמשכתי לתחום הטכנולוגיה, בכל תפקיד שבו כיהנתי הובלתי ושילבתי חדשנות טכנולוגית, החל מאפיון ופיתוח מוצרים ונכסים דיגיטליים ועד בניית שיתופי פעולה מעניינים עם סטארט-אפים חדשים רגע לפני שכולם מגלים אותם. אחרי שנים בעולם המדיה והשיווק רציתי מאוד לעשות את המעבר לעולם ההיי-טק, ובשיא תקופת הקורונה הגיעה ההצעה לעבוד ב-EX.CO בתפקיד אחד שמשלב את שני העולמות – אסטרטגיית תוכן וקריאייטיב לצד טכנולוגיה. הניסיון שלי אפשר לי להביא זווית הוליסטית לחברה טכנולוגית, המספקת פתרונות משמעותיים וכלים מתקדמים ליצירת תוכן אינטראקטיבי וחווייתי עבור מותגים ואתרי תוכן בכל העולם. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני חושבת שאי אפשר להתכחש לעובדה שמרבית המנהלים והעובדים במשרות הליבה ועמדות המפתח בהיי-טק הם גברים. עם זאת, בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה משמעותית בשיעור הנשים המועסקות בהיי-טק הישראלי. קהילות כמו ;she codes ו"פורום נשים בתעשייה – קהילת המנהלות" עושות חיל בנושא, וכולי תקווה שהמגמה הזו רק תמשיך ותתעצם. בנוסף לכך, כל התעשייה צריכה לעשות מאמץ כדי שלא תהיה הבחנה בין תפקידים "גבריים" ו"נשיים" ושנשים ישתלבו בכל שדרות העשייה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לשמחתי, מעולם לא. מאז שנולדתי, אמא שלי חינכה ולימדה אותי שאוכל לעשות ולהיות הכל אם רק ארצה, ואני רק יכולה להודות לה על הביטחון שזה נסך בי. אני מאמינה בעבודה קשה ואוהבת ליצור יש מאין, זה תקף גם להזדמנויות תעסוקה. נקודת ההתחלה שלי היא שהכל אפשרי. אני מאמינה שאנחנו, כנשים, לא צריכות לחכות לקבל הזדמנות – אלא ליצור אותה עבור עצמנו. השאיפה היא שנגיע למציאות כזו, שבה משתנים כמו גיל, מגדר או כל דבר אחר הם לא רלוונטיים – רק היכולות שלנו. כשהצטרפתי ל-EX.CO שמחתי לראות שכמעט 50% מעובדי החברה הן נשים יוצאות דופן, המאיישות תפקידי מפתח במחלקות השונות ובהנהלה הבכירה, ונושא הגיוון והשוויון המגדרי הוא בראש סדר העדיפויות.

הסכום הממוצע שארגונים שהיו קורבנות למתקפות כופרה שילמו לתוקפי סייבר אשתקד צמח פי שלושה: מסכום של 115,123 דולר, ששולם ב-2019, לסכום ממוצע של 312,493 דולר, כך עולה מסיכום שערכה Unit 42 – יחידת המחקר של פאלו אלטו. עוד עולה מהמחקר כי התוקפים, שרואים שאפיק הכופר מניב להם רווחים נאים, הופכים חמדנים יותר: תשלום הכופר הכי גבוה שבוצע הוכפל אשתקד. הסכום הנכבד ביותר ששולם ב-2019 עמד על 5 מיליון דולר, ואילו בשנה החולפת הסכום הגבוה ביותר עמד על 10 מיליון דולרים. הסכום הגבוה ביותר של כופר שדרשו תוקפים עמד בשנת 2019 על 15 מיליון דולר, ואילו אשתקד – 30 מיליון. על פי החוקרים, שנת הקורונה נוצלה היטב על ידי תוקפים, כדי להגביר את מאמציהם לגרוף רווחים קלים, על רקע המשבר העולמי והריחוק החברתי, שאילץ ארגונים להתארגן במהירות רבה – ולא תמיד ביסודיות – למודל של עבודה מרחוק. התוקפים ידעו גם לנצל היטב את האפיקים והארגונים שמצאו את עצמם במצב חירום, שלא תמיד איפשר שמירה הדוקה על נהלי האבטחה. כך למשל, אשתקד הייתה עלייה ניכרת בניסיונות פישינג שמבוססים על מידע מטעה בנושא הקורונה, מכירת תרופות, מסיכות, ציוד חיטוי והגנה ועוד. החוקרים מצאו שמדי יום הוקמו בממוצע כמעט 2,000 דומיינים זדוניים עם מילים הקשורות למגיפה. בהיבט המגזרי בתחום דרישות הכופר, תעשיית הבריאות הייתה המותקפת ביותר בשנת 2020. תופעה נוספת במגמת עלייה בשנה החולפת הייתה "סחיטה כפולה" – אפיק תקיפה שכולל גם חדירה לארגון וגניבה של הנתונים, או הצפנתם ודרישת כופר, ובמקביל גם איום למכור את הנתונים בדארקנט, או לפרסם אותם בפורום פומבי. כך יכלו התוקפים להגביר את האיום על קורבנות התקיפה ולעיתים להרוויח גם מתשלום הכופר וגם ממכירת הנתונים. מומחי פאלו אלטו צופים כי המגמה הזו רק תלך ותגדל. תקיפות כופר כ-שירות פאלו אלטו נטוורקס עוד מעריכים החוקרים כי אפיק תקיפות הכופר משתכלל, והופך לכלי שזמין לא רק בידיהם של תוקפים מיומנים, אלא גם במודל של "כ-שירות": RaaS (ר"ת Ransomware as a Service), בו פושעים יכולים לרכוש, גם בלא שהם מחזיקים בידע הנדרש לביצוע תקיפות מורכבות. המודל הזה מאפשר גם לקבוצות תוקפים מיומנים להציע תוכנת כופר לביצוע התקפות ברשת האפלה, ולהרוויח אחוזים מכל דמי כופר שישולמו למי שמבצע את התקיפה. החוקרים בחנו גם את מספר דרישות הכופר שלא נענו, ואשר הובילו לחשיפת הנתונים שנגנבו או הוצפנו – בחלוקה גיאוגרפית. 62% מאירועים אלה התקיימו בצפון ודרום אמריקה, 29% באירופה, אפריקה והמזרח התיכון, ו-9% באסיה והפסיפיק. המדינות שבהן התבצע מספר דרישות הכופר הגבוה ביותר הן ארה"ב (47%), קנדה (12%), וגרמניה (8%). בישראל, חמישה ארגונים שהותקפו גילו שהמידע שנגנב מהם גם הועלה לדארקנט, והיה זמין שם לשימוש של גורמים בלתי מורשים. "ההאקרים הולכים ומבינים כמה פוטנציאל הרווחיות עולה מדי שנה, ויש מעט מאוד חסמים שיימנעו מהם להיכנס למשחק ולהרוויח כסף", אמרה ג'ן מילר אוסבורן, סגנית מנהלת מודיעין האיומים ביחידה 42 של פאלו אלטו. "אנשים היום יכולים להתעשר מבלי לצאת מדלת הבית, אם המצפון שלהם מאפשר להם לבצע את זה. עבריינים מכירים בכך שזו דרך ממש קלה להרוויח כסף רב, ולכן הם מכוונים לארגונים רבים יותר ומפתחים את הטקטיקות שלהם. כרגע, לתוכנת כופר אין ממש השלכות שליליות על ההאקרים".