ענקית הטכנולוגיה אנבידיה (Nvidia), המפתחת שבבים ופלטפורמות בינה מלאכותית לשלל תעשיות ושווקים, מגייסת כ-600 מהנדסי תוכנה וחומרה (הנדסת חשמל, הנדסת תוכנה ומדעי המחשב), עיצוב שבבים, ארכיטקטים (חומרה ותוכנה), ו-QA (בקרת איכות) למגוון תפקידים בדרגים שונים – סטודנטים, הנדסאים, מהנדסים מנוסים, מנהלים, בעלי תארים מתקדמים ועוד. לאחר רכישת מלאנוקס לפני כשנתיים, באנבידיה ישראל מועסקים כיום יותר מ-2,400 עובדים, והיא מהווה אחד המעסיקים הגדולים ביותר בשוק ההיי-טק המקומי. עובדי אנבידיה בישראל פזורים בשבעה מרכזי פיתוח – מיוקנעם ותל אביב דרך רעננה וירושלים, ועד לבאר שבע, קריית גת ותל חי. מרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל הוא אחד הגדולים ביותר של החברה מחוץ לארה"ב, ומצטרף למספר מצומצם של מדינות מסביב לעולם שבהן בחרה החברה להקים פעילות מו"פ ענפה. עו"ד גדעון רוזנברג, ראש מערך משאבי האנוש באנבידיה ישראל, ציין, כי "אנבידיה ממשיכה לצמוח בכל רחבי העולם, ואנו גאים בהמשך העמקת מרכז הפיתוח הישראלי של החברה על ידי פתיחת  מאות משרות חדשות. קבוצת פיתוח התוכנה תוביל במספר הגיוסים לצד קבוצות פיתוח השבבים, הארכיטקטורה, החומרה ובקרת האיכות. אנו נשמח לקלוט לשורותינו עובדות ועובדים מוכשרים, אשר איבדו את מקום עבודתם בשל משבר הקורונה, או כאלו המחפשים את האתגר הגדול הבא ורוצים לעבוד באחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם עם חזון שאפתני ורקורד של הצלחות, בסביבה מתגמלת, הדוגלת בגיוון מגזרי, בפתיחת הזדמנויות לפריפריה ובסובלנות כערך עליון. בשנה האחרונה לא רק שהחברה לא הוציאה לחל"ת או פיטרה אף עובד עקב משבר הקורונה, אלא המשיכה וגייסה מאות עובדים, ובהתאם לרוח התקופה כל תהליכי הגיוס והקליטה הותאמו ונעשים מרחוק, תוך כדי שאנו עושים את מירב המאמצים לייצר ​חוויה טובה​ עבור כל המועמדים והעובדים החדשים שלנו, מסטודנטים ועד בכירים – לכל בעל כישרון יש מקום אצלנו באנבידיה, עם אתגרים מקצועיים ועשייה פורצת דרך בחזית הטכנולוגיה הבינלאומית, וכן תנאי שכר ותעסוקה מהטובים ביותר בתעשיית הטק הישראלית".

נוכח העלייה בהיקף התרחשותם של אירועי אבטחת מידע חמורים, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה מסמך עם המלצות ודגשים לארגונים במשק ולגופים ציבוריים כיצד לפעול במטרה למזער את הסיכונים כתוצאה משימוש במידע עודף. הרשות מזמינה את הציבור להעביר לה התייחסויות והערות למסמך ולהשפעותיו עד לתאריך ה-29.04.21. מידע אישי עודף הוא מידע אשר נאסף ונשמר במאגרי מידע, אולם אינו רלוונטי לשם השגת המטרה שלשמה נטען שהוא נאסף מלכתחילה או למטרות המאגר בו הוא נשמר. מידע עשוי להיות עודף כבר במועד שבו נאסף, ויכול להפוך לעודף בחלוף הזמן. מידע עשוי להיחשב עודף, בין היתר, בשים לב להיקפו, לסוגו ולמשך שמירתו. לגישת הרשות להגנת הפרטיות יש להימנע ככל האפשר מאיסוף ושמירה של מידע אישי שאינו הכרחי למטרת האיסוף או למטרת המאגר שבו הוא שמור. לפיכך, מומלץ כי ארגונים וגופים ציבוריים יקפידו לאסוף ולשמור אך ורק את המידע המינימלי הנדרש וההכרחי למטרות האמורות. איסוף או שמירה של מידע עודף גם מייצרים, לגישת הרשות, סיכון מיותר לאבטחת המידע. בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת המידע) על בעל מאגר מידע לבחון, אחת לשנה, אם המידע שהוא שומר במאגר אינו חורג מן הנדרש ביחס למטרות המאגר. הרשות ממליצה שבדיקה כזו תיערך כמה פעמים לאורך השנה, בהתאם לסוג המידע השמור ומטרת איסופו,  וזאת על מנת להימנע ממצב שבו מידע עודף נשמר במאגר ללא הצדקה לפרקי זמן ארוכים. לעניין זה מבהירה הרשות כי אי  צמצום מידע בנסיבות שבהן בעל המאגר בחן והגיע בעצמו למסקנה כי מידע השמור במאגר שנמצא בבעלותו הוא אכן עודף, עשוי להוות הפרה של התקנות ופגיעה בפרטיות, ובעל המאגר אף עלול להיות חשוף בגינה לתביעות אזרחיות. בנוסף, הרשות מדגישה כי צמצום מידע עודף – הן בשלב האיסוף הראשוני והן לאורך תקופת שמירתו של המידע – מסייעים במזעור הסיכונים לפגיעה בפרטיות, העשויים לנבוע מהמשך החזקתו והשימוש בו. עוד מציינת הרשות, כי צמצום מידע עודף אף עולה בקנה אחד עם האינטרס הפנימי של ארגונים אשר מחזיקים במידע אישי למזעור סיכונים לפרטיות והפרות של החוק. במסגרת כך מזכירה הרשות את היתרונות שבמינוי ממונה הגנה על הפרטיות כגורם המתאים בארגון לבחינת הצעדים למזעור הסיכון לפגיעה בפרטיות.

רשות התחרות פרסמה אתמול (ב')  להערות הציבור צו מוסכם שעליו חתמה חברת טאבולה, ובמסגרתו תשלם החברה חמישה מיליון שקלים לאוצר המדינה, זאת בשל התנהלותה בנושא ניסיון המיזוג עם אאוטבריין. כזכור, בחודש אוקטובר פרסמו החברות את כוונתן להתמזג, ובהתאם לכך הגישו החברות ביום 10.10.2019 הודעת מיזוג לאישור רשות התחרות. במהלך הבדיקה קיימה הרשות שיחות עם אתרי אינטרנט שונים, שהם לקוחותיהן העיקריים של טטבולה ואאוטבריין בישראל. בין השאר, קיימה הרשות שיחות עם נציגי ynet, ובשיחות אלו הביעה ynet התנגדות למיזוג. בחודש אוגוסט 2020 התקבל ברשות מכתב מטעם ynet התומך במיזוג. בעקבות בדיקה שערכה הרשות התברר, כי טאבולה הייתה מעורבת בייזום ובניסוח המכתב, וכי הוא נשלח לרשות בתיאום איתה ולאחר שאישרה את נוסחו. מעורבות זו לא הובאה לידיעת רשות התחרות. על רקע דברים אלו פתחה הרשות בחקירה פלילית כנגד טבולה וכנגד  ynet. חודש לאחר מכן, בספטמבר 2020, התפוצצה עסקת המיזוג, כנראה גם על רקע חקירת רשות התחרות. הצו המוסכם נעשה בעקבות חקירה זו, ובמסגרתו תשלם טאבולה, כאמור, סך של חמישה מיליון שקלים לאוצר המדינה. לדברי מ"מ הממונה על התחרות, מיכל כהן: "על צדדים המגישים בקשת מיזוג להביא בפני הרשות מידע נכון, מלא ועדכני. הסתרת מעורבותה של חברה מתמזגת במידע שמועבר לרשות פוגעת בהליך הבדיקה של הממונה וביכולתה לקבל החלטות נכונות בבקשות המובאות בפניה" הצו המוסכם מפורסם כעת להערות הציבור למשך 30 יום, ובכפוף לשמיעת ושקילת ההערות הוא יוגש לאישור בית הדין לתחרות.

בודדים הם חייו של המפתח, זה ידוע. גם באופן ספייס, כשהקורונה הייתה עוד סרט מדע בדיוני דל תקציב, מצאתי את עצמי צועק על באג שלא נפתר או על מחשב איטי שמכריח אותי לקחת הפסקת קפה, ועושה את ״מבחן ברווז הגומי״, שבו אני מריץ את הקוד צעד צעד ומסביר לברווז בקול מה קורה בכל שלב. אבל בשנה האחרונה רוב המדינה עברה לחוות את חוויית הבדידות של לעבוד לבד מול מסך מחשב. אם בעבר פיצוח של באג היה מזכה את המפתח שלצידך בחיבוקים וג׳סטות בסגנון יציעי כדורגל, במשך שנה כולם התרגלו לתת כיף לעצמם ולראות את הקולגות כמעט רק על המסך, ואלה שהתחילו במקום עבודה חדש בשנה האחרונה כנראה עדיין לא פגשו אותם במציאות בכלל. לכבוד פסח, הגיע הזמן לזהות: על ארבעה בנים דיבר הזום, מי מהם הוא את/ה? חכם – עושה מהלימון לימונצ'לו בראשית ימי הטלפון הסלולרי הייתה סיסמת פרסומת פופולרית על כך שהוא "הופך שעה אבודה לשעת עבודה". היום, החכם הופך שעה אבודה בזום לשעת מטלות הבית. ואין כמו ישיבת חברה בת 50 משתתפים כהזדמנות למקבל. למשל, להרכיב אוזניות ולעשות ספונג'ה. אחרים ממקבלים מול מסך הטלפון, או המסך הנוסף לצד המחשב, שאליו המצלמה לא מכוונת, ואתם מקבלים הזדמנות להתוודע לאנטומית האוזן שלהם. כבר עדיף מלנהל שיחה עם פילטר של חתול או עם רקע של תא נוסעים בחללית. ואם הזכרנו רקעים, אני מנצל את רקע הזום לקידום תמונות שצילמתי ואהבתי במיוחד, וזה שובר קרח מעולה. תמורת תשלום סמלי אני מוכן להשכיר גם באנרים. תם – המקדימים לזום והחושבים שכולם איתם התמימים הם אלה שמגדילים לעשות ונכנסים לפגישות לפני הזמן, וזוכים לאותם רגעים מביכים כשהם מחכים עם אדם לא מוכר לבד, עד שיתר המשתתפים יואילו בטובם להצטרף, ומנסים לחשוב על סמול טוק לא מביך. התם גם ישאל בזמן שהוא משתף מצגת ולא רואה את פני המשתתפים האחרים: "כולם איתי?" בטח… ברור שכולם איתך ועם המצגת המרתקת שלך על אבסטרקציית שקר כלשהי, ולא עונים למיילים / מקשקשים עם חברים / אוכלים צהריים. קצת כיף להיות תם. רשע – ילדים מורידי המוטיבציה ומהדהדי הפדיחות בזמן שכולנו מנסים להתגבר על שנה של עייפות זום, להישאר מפוקסים למרות העפעפיים הצונחים ובכל זאת להוציא משהו פרודוקטיבי מהפגישות האלה, הילדים שלנו לא ממש הפנימו את הקונספט. וכמו שהרשע מההגדה מתאר. הם אומרים: "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם״. ואפשר להאשים אותם? הם רוצים שתעזרו להם בזום שלהם / תשחקו איתם (ולא, לדבג ביחד זה לא לשחק) / תצילו אותם מהאח שמכפכף אותם, או תכינו להם אוכל. אז הילדים שלנו הם אולי לא רשעים, אבל לפעמים הם בהחלט little devils. ויש גם רשעים מבוגרים. אלה הם מהדהדי הפדיחות. כמו אותה פעם, כשהעולל שלי פתח את הדלת בתחילת שיחה מלחיצה במיוחד, נעמד חצי ערום מול המצלמה וצרח ״אבא בוא תנגב לי״ כשאני לא במיוט. נרשמה פדיחה קלה, אבל לרגע הוקל לי כי השיחה עוד לא התחילה ולא כולם שמו לב. אבל רשע אחד החליט לוודא שכל מי שעולה לשיחה יידע על התקרית בעודו מתגלגל מצחוק. לא cool, רשע. ושאינו יודע לשאול לא כולנו דעתנים ודברנים, אבל רובנו יודעים בסופו של דבר איך לשאול אם משהו לא ברור בפגישה ברגע של שקט. גם כי פגישות במציאות לא מגיעות בקלות ל-15 משתתפים כמו שקורה עם פגישות זום לפעמים. אבל בזום, כשהדיון סוער, וכל משתתף מושך לכיוון שלו, מי ישים לב ל"הרמת יד" לשאול שאלה כשהדיון כבר התקדם? במיוחד אם אתם עם פילטר חתול. וככה אנחנו הופכים ל"זה שלא יודע לשאול" ונשארים קצת קלולס. מזל שהישיבות הקולניות האלה מוקלטות, שהרי לשבת בערב עם אישתי לצפות בהן כדי להבין מה קרה זה בילוי אמיתי, עדיף על נטפליקס. נגיד. חג פסח/זום שמח. הכותב הוא מפתח ב-Just Eat Takeaway המפעילה מרכז פיתוח בתל אביב.

נראה שסמסונג, המובילה בינתיים במירוץ על הסמארטפונים המתקפלים, לא מתכוונת להאט: לפי דיווח ב-Nikkei Asia, נראה שהענקית הקוריאנית מתכוננת להשיק עוד השנה סמארטפון בעל שני קיפולים. הדיווח, המבוסס על שלושה מקורות, טוען כי המכשיר כבר נמצא בפיתוח וכי סמסונג עשויה להכריז עליו עד סוף השנה. בהתחשב בכך שלסמסונג יש כבר פטנטים רשומים על סמארטפון עם קיפול כפול ואף משולש – ייתכן שהדיווח הזה יהפוך למציאות. נראה שסמסונג מעוניינת להציג סמארטפון שהמסך שלו הוא באותו יחס כמו המכשירים הנפוצים כיום, של 16:9, או 18:9, דבר שיאפשר לאפליקציות ומשחקים לפעול בצורה חלקה יותר. מכשיר ה-Galaxy Z Fold 2, למשל, הוא בעל מסך ביחס של 25:9 במצב פתוח, מה שמקשה על המפתחים ומאלץ אותם להתאים את המוצרים שלהם למסך הייחודי. הסמארטפונים המתקפלים לא נחשבים בינתיים למכשירים קונוונציונליים, אך נראה שסמסונג מאמינה שזהו הכיוון העתידי של הסמארטפונים, והיא מהמרת על הפלח הזה ומשקיעה בו. לפי הדיווח, במהלך השנה תשיק החברה את הדור החדש של ה-Galaxy Z Flip וה-Galaxy Z Fold, והדיווח על דגם נוסף של סמארטפון מתקפל מעיד שלחברה יש שאיפות גדולות בנוגע למכשירים המתקפלים. בנוסף, הדיווח מציין כי החברה מתכננת להגביר בחדות את הייצור של המכשירים המתקפלים במהלך השנה, ומעוניינת שמכירותיהם ישתוו לאלה של סידרת מכשירי ה-Galaxy Note. בשנה שעברה מכרה סמסונג כ-3.5 מיליון מכשירים מתקפלים, לעומת דגמי ה-Note, שנמכרים מדי שנה בכמות של כ-10 מיליון יחידות. בהתחשב בכך שסמסונג הודיעה כי לא תשיק השנה דגם חדש של ה-Note, מעריכים סוקרי החברה כי היא בעצם מעוניינת לחסל את קו המכשירים הזה, מאחר שאין כמעט הבדלים בולטים בינם ובין סידרת ה-Galaxy S, לאחר שנוספה להם תמיכה ב-S-Pen הייחודי לקו ה-Note, ומכאן ההערכה שהחברה מעוניינת שמכשיריה המתקפלים יחליפו את פלח מכשירי ה-Note, בייחוד על רקע בידולם הבולט מהסדרות האחרות של החברה.

חברת הפינטק קפיטוליס (Capitolis), המפתחת פלטפורמת SaaS שתכליתה לעודד כלכלה שיתופית בין בנקים ומוסדות פיננסיים, המאפשרת אופטימיזציה של משאבים פיננסיים בשוק ההון, מכריזה על גיוס של 90 מיליון דולר בסבב גיוס C. את הסבב הובילה קרן Andreesen Horowitz (“a16z”), קרן הון סיכון מובילה מעמק הסיליקון, שבין השקעותיה הבולטות ליפט (LYFT), רובין הוד, Airbnb וחברות מובילות נוספות. קפיטוליס פיתחה פלטפורמה שמטרתה לאפשר לבנקים ולגופים פיננסיים גדולים לשתף פעולה ביניהם במטרה למקסם את היעילות הפיננסית של פעילותן בשוקי ההון. הטכנולוגיה יוצרת חיבור טכנולוגי בין גופים מובילים על מנת לעשות אופטימיזציה אוטומטית של פעילות ההון שלהם. מיום הקמתה, הצליחה הפלטפורמה של קפיטוליס לשחרר יותר מ-8 טריליון דולר בפוזיציות לא הכרחיות ליותר מ-75 גופים פיננסיים – פעולה שאפשרה לאותם גופים להפנות את ההון למטרות צמיחה, וזאת דרך שיתוף פעולה שלא היה קיים קודם לכן. סבב הגיוס, שכלל את השתתפותם של המשקיעים הקיימים Index Ventures, Sequoia Capital, Spark Capital, SVB Capital, Citi, J.P. Morgan, S Capital ו-State Street, מביא את סך כל הגיוסים של קפיטוליס ל -170 מיליון דולר. החברה, המציגה צמיחה מתמדת, מתכוונת להשתמש בכספים מסבב הגיוס לביסוס המוצרים הנוכחיים, לפיתוח מוצרים עתידיים, להמשך הצמיחה ולהגדלת צוות העובדים מ-90 עובדים לכ-150 עד סוף השנה. גיל מנדלזיס, מייסד שותף ומנכ"ל קפיטוליס, ציין, כי "השקנו את קפיטוליס לפני ארבע שנים כדי לדמיין מחדש את הדרך שבה גופים מעולם הבנקאות ושוק ההון משתפים פעולה ביניהם. בדיוק כמו ש-Airbnb הביאה תועלת ואת יכולות הכלכלה השיתופית לתעשיית הלינה, קפיטוליס הביאה את הכלכלה השיתופית לשוק הפיננסים בכך שעיצבה מחדש את האופן שבו מוסדות פיננסיים משתפים פעולה זה עם זה, מה שמביא לשוק פיננסי בריא ותוסס יותר. ההשקעה המשמעותית מהווה עדות נוספת לכך שהמשקיעים המובילים בוול סטריט ובעמק הסיליקון  מאמינים בחזון המהפכני שלנו". קפיטוליס הוקמה בשנת 2017 על ידי היזם הסדרתי גיל מנדלזיס, המכהן כמנכ"ל, טום גלוסר ואיגור טלשבסקי. מנדלזיס הוא המייסד לשעבר של חברת הפינטק טריאנה שנרכשה על ידי ICAP ב-250 מיליון דולר. גלוסר שימש בעבר כמנכ"ל תומסון רויטרס וטלשבסקי היה סמנכ"ל הטכנולוגיות של טריאנה. החברה מעסיקה 92 עובדים בתל אביב, בניו-יורק ובלונדון. מאז השקתה, צירפה קפיטוליס יותר מ-75 מוסדות פיננסיים עולמיים לפלטפורמה, הפועלים בה בזמן אמת.

דרמה בוועדת חוץ וביטחון. בתום דיון ארוך החליטה אמש הוועדה שלא לאשר את המשך השימוש באיכוני השב"כ בכל מה שקשור במגיפת הקורונה. הוועדה, בראשותו של היו"ר הפורש צבי האוזר, דנה בהחלטת הממשלה מהשבוע שעבר, שביקשה מהכנסת להאריך את הסמכות של השב"כ לפעול לצמצום שרשרת ההדבקה של הקורונה. משמעות ההחלטה היא, כי אם לא תכריז הממשלה על הסמכה חדשה תוך 24 שעות, תפקע יכולת ההסתייעות בשב"כ. כזכור, לאחר פסק הדין בבג"ץ בנושא קבעה הממשלה, כי הסמכת השב"כ מוגבלת רק לאותם מקרים שבהם חולה מאומת לא דיווח בחקירה האפידמיולוגית על אף אדם שבא עימו במגע קרוב ("אפס מגעים"), או שלא ניתן היה ליצור קשר עם החולה המאומת או לערוך לו חקירה אפידמיולוגית מסיבה אחרת. כמו כן, קבעה הממשלה, כי תימשך ההסתייעות בשב"כ כל עוד מתקיימים כמה תנאים במצטבר: מספר החולים החדשים בממוצע ליום לא ירד מסך של 1,000 חולים ביום במשך שלושה שבועות, ובנוסף – היקף החולים שאותרו בלעדית על ידי השב"כ לא פחת מ-5% מכלל החולים שאובחנו בתקופה זו, בעת שהיקף התחלואה יציב. עו"ד טליה אגמון, משנה ליועמ"ש משרד הבריאות, ציינה בפני הוועדה, כי בהתאם להערות הוועדה בדיון הקודם אימצה הממשלה ב-21.03.21 קריטריון נוסף, הנוגע לחולים הקשים: ההסמכה תימשך כל עוד שיעור החולים הקשים החדשים לא יירד מ-0.5% ממספר החולים החדשים בשבוע, במשך שלושה שבועות. ח"כ מיכל וונש אמרה, כי מאחר שחלפה שנה מאז החליטה הממשלה על שימוש בשב"כ לשעת  חירום, ומאחר שעדיין לא פותחה שום חלופה אזרחית, זה הזמן להפסיק את השימוש בשב"כ כדי לייצר אפליקציות אזרחיות. ח"כ אורנה ברביבאי, שהתנגדה לשימוש בשב"כ מראשיתו, אמרה, כי "היום ברור שזה היה חלק מניהול פוליטי. שימוש בכלי כה דרקוני פוגע בדמוקרטיה. לשמחתנו, עדיין יש שופטים בירושלים שאמרו במילים כאלה ואחרות שזה לא סביר ולא מידתי, ויש להגביל את השימוש. אני אומרת מספיק". ח"כ אבי דיכטר אמר, כי "אפליקציית המגן לא הצליחה, לא חשובה הסיבה. משרד הבריאות סיפק לוועדה נתונים על כמה חולים ומתים נמנעו בינואר ובפברואר בזכות איכוני השב"כ – 210 מתים ו-570 חולים קשים, ואי אפשר לזלזל בזה". ו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, הגיב ואמר, כי "כאשר האתגר מולנו היה חשש להתמוטטות מערכת הבריאות, הכלי היה יעיל, ואני עומד מאחורי ההיתרים שנתנו בשיאה של המגיפה. אבל כעת, באמצעות הכלי, אנו חוסכים למערכת טיפול בשישה אנשים בממוצע בשבוע, האיזון בין הזכויות השתנה". ח"כ דיכטר הגיש בקשה לדיון מחדש (רביזיה) על ההחלטה, אבל רוב חברי הוועדה דחו גם את ההצעה הזו. ח"כ האוזר אמר לסיום, כי לממשלה יש אפשרות להכריז על הארכת הסמכות להפעלת השב"כ, אבל הבקשה תוכל לעלות לדיון רק בכנסת הבאה, שתבחר את חברי ועדת חוץ וביטחון ויו"ר. הישיבה אתמול הייתה הישיבה האחרונה שאותה ניהל ח"כ האוזר.

162 אלף ליש"ט (כ-223 אלף דולר) שולמו במכירה פומבית עבור הגשת מועמדות לעבודה של סטיב ג'ובס המנוח מ-1973, שלוש שנים לפני שהקים את אפל, הכתובה בכתב ידו. המכירה התקיימה ב-Charterfields בבריטניה. נמכר ב-162 אלף ליש"ט. צילום: Charterfields טופס הגשת המועמדות הוא אחד הראשונים שמילא ג'ובס, שהיה אז בן 18, לאחר שנשר מ-Reed College, שבפורטלנד, אורגון, וזוהי כבר הפעם השנייה שהוא נמכר תמורת סכום גבוה במכירה פומבית. ב-2018 הוא נמכר ב-175 אלף דולר ליזם טכנולוגי. בשאלון שמילא, הזכיר ג'ובס "ספרות אנגלית" כנושא עיקרי, והדגיש את ניסיונו עם "מחשבים ומחשבונים", ואת מיומנויותיו הייחודיות ב"טכנולוגיה אלקטרונית או בהנדסת עיצוב" וב"דיגיטל". שנה לאחר מכן הוא הצטרף לאטארי כטכנאי, שם פגש את סטיב ווזניאק, שהפך לשותפו בהקמת אפל ב-1976 בחניה בביתו של ג'ובס בלוס אנג'לס, זאת לאחר שנסע להודו ואף שהה תקופה מסוימת בקומונה באורגון. והשאר היסטוריה.