מלם תים הודיעה היום (ב') כי היא רכשה את אלטרנו – חברה שמתמחה בעולמות הסאפ, ומתמקדת בתחום ה-UI5 בישראל. היקף הרכישה לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותו בכמה מיליוני שקלים. אלטרנו הוקמה ב-2011, והיא עוסקת בשיפור חוויית המשתמש ופיתוח פתרונות חדשניים בתחום הסאפ, לרבות אפיון חוויית המשתמש וסדנאות של חשיבה עיצובית (Design Thinking). עוד בטרם הרכישה החברה עבדה בשיתוף פעולה עם אנשי מלם תים, והרוכשת היא לקוחה של הנרכשת. בנוסף למלם תים, בין לקוחותיה של אלטרנו נמנים נתיבי ישראל, הטכניון, החברה למשק וכלכלה מבית מרכז השלטון המקומי, יבמ ישראל, נס, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הבריאות, מי עדן ושירותי בריאות כללית. לדברי איוון טגילצב, מייסד אלטרנו, "החיבור עם מלם תים הוא מהלך טבעי, שמבוסס על שיתוף פעולה ארוך טווח ופורה שיש בינינו. הרכישה תהווה הזדמנות להרחיב את פעילות החברה, להתמקצע, להמשיך לבצע פרויקטי UI5 מאתגרים בשוק – ולעשות זאת יחד עם מלם תים". עינת זרמי, סמנכ"לית יישומים במלם תים, ציינה כי "אנחנו פועלים להקמת פרויקטים בעולם ה-S4 HANA של סאפ. אלה מבוססים על ממשק המשתמש פיורי (Fiori). עוד אנחנו עוסקים במתן פתרונות למקסום חוויית המשתמש בסביבת סאפ. הרכישה של אלטרנו תרחיב ותעמיק את היכולת שלנו, ותאפשר לנו לספק פתרונות טכנולוגיים נוספים ללקוחותינו. מדובר במכפיל כוח, שיאפשר לנו לשדרג את מערך הפתרונות שלנו". היסטוריה קרובה של רכישות זו אינה הרכישה הראשונה של מלם תים מאז פרוץ הקורונה: באוקטובר האחרון היא הכריזה על רכישת 70% ממניותיה של אדיוסיסטמס פרויקטים תמורת 39 מיליון שקלים. הנרכשת עוסקת בניהול ותפעול של פרויקטים רחבי היקף במגזר הציבורי, לרבות אפיון, פיתוח, תפעול ובקרה – בתחומי החינוך, ההדרכה, הקהילה והתרבות. בספטמבר האחרון היא קנתה את ראשים – תכנון וביצוע מערכות מידע, שעוסקת במתן פתרונות מחשוב בתחום המנהל האקדמי למוסדות להשכלה גבוהה, וניהול הדרכה וכשירויות בארגונים. היקף הרכישה לא נמסר, אך הוא מוערך במיליוני שקלים. באוגוסט 2020 הצטרפה לפורטפוליו החברות בקבוצת מלם תים סילבר.נט מערכות מחשבים, שפועלת בתחום ה-TMA (ר"ת Treasury Management Applications) – מערכות לניהול בנקאות וגזברות ארגונית. היקף הרכישה עמד על 15 מיליון שקלים. עוד בטרם הקורונה, ביולי 2019 מלם תים קנתה את Automat IT, שמתמחה בשירותי DevOps וענן, ובינואר 2020 היא רכשה את פיונט – מהחלוצות בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית בישראל.

פלח הסמארטפונים המתקפלים המנסה לסלול את דרכו למיינסטרים מעורר יצירתיות וחדשנות בקרב היצרניות, שמנסות להציג עיצובים שיהפכו ל"דבר הבא". מתקפל החוצה, מתקפל פנימה, נגלל (כמעט הושק) – אלה כבר ראינו. TCL, היצרנית שמוכרת את מותג מכשירי נוקיה, הציגה תפיסה חדשה, שהיא מכנה אותה "קפל וגלגל" (Fold n’ Roll). דגם האב, שהוצג במסגרת אירוע ההשקה האחרון של החברה, מציע סמארטפון שהוא "שלושה באחד" בזכות טכנולוגיית הציר המיוחדת הקניינית של החברה, Dragon hinge, ומסך OLED נשלף. "קפל וגלגל" הוא גם סמארטפון עם מסך 6.7 אינץ', גם פאבלט עם מסך 8.85 אינץ' וגם טבאלט בעל מסך 10 אינץ'. במצב הראשוני המקופל שלו, הוא בעצם סמארטפון שנכנס לכיס כמו המכשירים הקיימים היום. פתיחת הקיפול שלו הופכת אותו לפאבלט גדול יותר מהמכשירים המתקפלים הקיימים היום בשוק, וכשרוצים לצפות בווידיאו, או בכלל חוויית טאבלט, גוללים את המסך החוצה עד שהוא הופך לטאבלט. TCL חשפה כיצד ייראה העיצוב המיוחד, והציגה כיצד הוא פועל – ולא יותר מכך. החברה לא מסרה פרטים על הרכיבים שלו, כמו מעבד, מערך צילום, קצב רענון וכד'. שלו כמו המתקפלים של סמסונג, ציר הקיפול של המכשיר של TCL הוא חיצוני ולא פנימי. אנו עדיין בודקים את המאפיינים הטכניים, אבל הכי חשוב – TCL שילבה את הדור הבא של הצירים ומנגנונים שעדיין לא נראו במכשיר אחד", ציין סטפן סטרייט, מנהל השיווק הגלובלי של החברה בעת האירוע. למרות שהחברה הציגה את דגם האב, לא בטוח שהמכשיר הזה יעשה את דרכו לשוק, אבל אם כן – הוא יהיה המכשיר הנגלל הראשון בשוק, לאחר ש-LG הציגה מכשיר נגלל, אבל החליטה לסגור את עסקי הסמארטפונים שלה לפני שהספיקה להשיק אותו.

סין שואפת להחליף את ארה"ב כמעצמת העל הבולטת בעולם; רוסיה "דוחפת לאחור" את ארה"ב, לפעמים בכוח; איראן היא "איום אזורי" וצפון קוריאה היא "שחקן משבש", ותהיה שכזו למשך שנים רבות. בסייבר, רוסיה ממשיכה להתמקד בתשתיות קריטיות, ו"היא רואה במתקפות סייבר אפשרות מקובלת ככלי לשימוש בסכסוכים, להרתעת יריביה ולשליטה בהסלמה", כך אמרה אבריל היינס, מנהלת המודיעין הלאומי של ארה"ב. היינס הציגה את ההערכה השנתית של קהילת המודיעין, הכוללת פירוט של האיומים המובילים הניצבים בפני ארה"ב. היא עשתה זאת בשבוע שעבר, בנאומה בפני ועדת המודיעין של הסנאט האמריקני. היינס הציגה בפני חברי הוועדה את דו"ח המגמות העולמיות של המועצה הלאומית למודיעין, המתפרסם אחת לארבע שנים ואשר פורסם בתחילת החודש. בחלק הלא מסווג של הדו"ח, בן 31 העמודים, סין מכונה "האיום הקבוע" כנגד ארה"ב – צבאית, פוליטית וכלכלית. ארבע המדינות סין, איראן, רוסיה וצפון קוריאה הן יריבות פעילות וחזקות, בייחוד במלחמות הסייבר. סין, אמרה היינס, "פועלת בתחום גניבות של קניין רוחני, באופן מדאיג, רגיש ומתסכל. סין ממשיכה לגנוב טכנולוגיות אותן אינה יכולה לפתח בעצמה, באמצעות ריגול סייבר. לעיתים היא עושה זאת בעדינות, על ידי בניית קשרים עם ארגוני מחקר בינלאומיים ואקדמיים. סין מייצגת איום ריגול סייבר פורה ויעיל. יש לה יכולות סייבר התקפי ניכרות, כולל שיבושים זמניים של תפעול של תשתיות קריטיות. סין גם פורצת לעיתונאים, גונבת מידע אישי, ומשתמשת בכלים שתוקפים את חופש הביטוי ברשת. בתוך המדינה, סין חוסמת, באופן שגרתי, תכני אינטרנט שנראים לה מאיימים". כאויב בסייבר, אמרה ראשת המודיעין, "רוסיה ממשיכה להתמקד בתשתיות קריטיות, כולל פגיעה בכבלים תת-ימיים ובמערכות בקרה תעשייתיות, ICS, בארה"ב. היא עלולה להמיט הרס על מערכות מידע פרטיות – אם רק תבחר בכך. רוסיה פורצת לטלפונים ולמחשבים של עיתונאים וארגונים המותחים ביקורת על המשטר. רוסיה רואה במתקפות סייבר אפשרות מקובלת לפעולות נגד. רוסיה היא אחד האיומים המודיעיניים החמורים ביותר על ארה"ב, ועושה שימוש באמצעים שונים כדי לערער את ארה"ב ובעלי בריתה. הרוסים זורעים מחלוקת בתוך ארצות הברית ומשפיעים על הבוחרים ועל הליכי קבלת ההחלטות במדינה. רוסיה התערבה, או ניסתה להתערב, בבחירת במדינה בשנים 2016, 2018 ו-2020. היא מתחרה מרכזית בארה"ב, עם רשת גדולה של לווייני חישה ותקשורת וכלי נשק בחלל נגד לוויינים, הכוללים, בין השאר, יכולות שיבוש וסייבר התקפי". איראן מרגלת, צפון קוריאה גונבת איראן, אמרה היינס, גם עוסקת בריגול בסייבר ובהפרעות לבחירות. היינס ציינה, כי איראן תקפה מתקן מים ישראלי בשנה שעברה, וכי היא גם ניסתה להשפיע על הבחירות בארה"ב ב-2020 ולפגוע באמון המצביעים. לצד היכולות של צפון קוריאה בניסיונותיה להפוך למעצמה גרעינית, אמרה היינס, "המדינה בונה גם את כוחותיה והיכולות שלה בסייבר כעוד כלי נשק קונוונציונלי ומרתיע". לדברי ראשת המודיעין האמריקני, "צפון קוריאה מחזיקה במומחיות סייבר, העלולה לגרום לשיבושים זמניים ומוגבלים של תשתית קריטית ורשתות עסקיות בארה"ב. היכולות הללו עלולות לשבש את שרשראות האספקה של עולם התוכנה. צפון קוריאה ערכה פעולות של פשעי סייבר כלכליים (משמע גניבות) נגד מוסדות פיננסיים ובורסות קריפטו ברחבי העולם. המדינה גנבה מאות מיליוני דולרים, שהיא עשויה להשתמש בהם כדי לממן פיתוח טילים".

כתב: ניצן כהן, המנהל האזורי של פורספוינט. עבורנו, בפורספוינט (Forcepoint), שנת 2020 נחשבת לסיפור הצלחה מעבר לכל תוכנית או ציפייה – לרבות גידול של פי ארבעה במכירת פרויקטים חדשים. כאשר אנחנו מנתחים את ההצלחה, אנחנו מבחינים בשילוב בין מגמות מקרו כלכליות, אבולוציה בדרישת הלקוחות ושינוי בשוק שבו אנחנו מתחרים. בפסקאות הבאות אפרט על כך, ועל אתגרים בתחום אבטחת המידע שעומדים בימים אלה לפתחם של ארגונים. הקורונה הסגרים החוזרים ונשנים אילצו מגוון ארגונים – לרבות פיננסיים, ביטחוניים, ציבוריים ומסחריים – לאפשר עבודה מהבית. במקביל, המשבר הכלכלי דוחק את החברות להשגת יתרון עסקי, בין היתר על ידי אימוץ טכנולוגיות ענן. במטרה לשמר את רמת אבטחת המידע, ארגונים יצאו לרכש מסיבי של מערכות אבטחת גלישה ו-DLP למשתמשים ניידים, בידוד (Isolation) וארגז חול (Sand box), וכמובן CASB להגנה על פלטפורמות ענן. האקינג מטעם מדינות והצלחתן של קבוצות התקיפה מגמה ברורה ומדאיגה מהחודשים האחרונים, הכוללת אירועים חמורים שהתרחשו בארץ ובעולם, מדירה את שנתם של מנהלי אבטחה ומנכ"לים. הנזק הבלתי נתפס באובדן מידע או חשיפת מידע רגיש עולה עשרות מונים על החשש הקלאסי ממתקפות כופר. על רקע זה, אנחנו רואים גידול אקספוננציאלי בדרישת לקוחותינו ליישום פרויקטים למניעת דלף מידע, לזיהוי התנהגות מסוכנת של עובדים ולהקשחת ערוצי התקשורת של הארגון עם העולם – ZeroTrust, ארגז חול, בידוד, CDR ,CASB, אבטחת ווב ואבטחת מיילים. ההשלמה עם הצורך הארגוני למניעת סיכונים אנחנו עדים להבנה ולהשלמה של מנהלי אבטחת מידע שבמרבית המקרים, מתקפות יצליחו לחדור את מנגנוני ההגנה, להישאר בתוך הארגון מספיק זמן ולמצוא את הדרך לתקשר עם העולם החיצון לטובת הדלפת מידע רגיש. כפועל יוצא, נולד רעיון ההימנעות מסיכונים (Risk avoidance), שמטרתו לצמצם את הנזק שיכול להיגרם לארגון היה וכל שאר מנגנוני ההגנה והשכבות לא היו עמידים בפני המתקפה. מימוש גישה זאת מתבצע באמצעות מודול ה-Discovery של מערכת ה-DLP. זאת, על ידי צמצום נוכחות מידע רגיש היכן שהוא לא חיוני. דרישה לחסימות בזמן אמת בשירותי ענן כאן יש התהפכות מגמה מעניינת: בניגוד לשנתיים-שלוש האחרונות, שבמהלכן מנהלי אבטחת מידע הסתפקו בניטור בלבד (או בפעולות שאינן בזמן אמת או בדיעבד), לאור הישנות אירועי סייבר חמורים באפליקציות ענן, יותר ויותר חברות דורשות ליישם מערכות CASB Inline שמסוגלות לבצע חסימה בזמן אמת בעת זיהוי אירוע סייבר או התנהגות מזיקה של משתמש. פריחת ה-DLP לטובת הגנה על IP בניגוד לשנים עברו, שבהן ה-DLP שירת בעיקר צרכי רגולציה כמו תקנות ה-GDPR של האיחוד האירופי בגופים פיננסיים וביטחוניים, במהלך השנה האחרונה חברות בוחרות ליישם DLP לטובת הגנה על intellectual properties (IP). סקטורים מעניינים המובילים מגמה זאת הינם ההיי-טק, התעשייה ובמסחר. אבטחת המידע ברמת הסוכן במהלך 2020, ארגונים רבים התפכחו מהאשליה שניתן ליישם Unified end point ללא פגיעה באיכות וברמת אבטחת המידע. איבוד האמון תפס תאוצה נוספת לאור צמצום ואף סגירת מערכי המכירות והפיתוח בישראל של יצרניות end point securityהגדולות. מנגד, התפקיד של הסוכן (Agent) כחלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית, עם מגמות כגון עבודה מהבית, SASE ואימוץ שירותי ענן, נהיה משמעותי יותר ויותר. המגמה לצמצום כמות הסוכנים צפויה להמשיך, כאשר הלקוחות יבחרו ב-2-3 יצרניות, שיחדיו יתנו כיסוי שיאפשר הן שימור של רמת אבטחת המידע והן איחוד מערכות. התפיסה שלנו, בפורספוינט, הינה End point אחוד שיספק DLP, EUBA, אבטחת גלישה, Isolation, CDR ו-Private access. DUP – אבטחת משתמשים דינמית לאחר פיתוח מסיבי של המרכז בישראל יצאנו אשתקד עם שירות DUP (אבטחת משתמשים דינמית – Dynamic User Protection), שהינו פתרון UAM behavioral analytics מבוסס ענן. בכך אנחנו מנגישים ללקוחותינו פתרון UEBA במחיר הגיוני, ללא צורך בהקמת תשתית מסיבית ובעלויות תפעוליות כבדות. יתרון נוסף של פלטפורמה זאת הינו בכך שהיא מאפשרת שינוי מדיניות DLP בזמן אמת על בסיס רמת הסיכון של המשתמש. אנחנו צופים שה-DUP יימכר בעשרות במהלך 2021. פורספוינט SASE – Secure Access Service Edge בהמשך להכרזה המהפכנית של גרטנר בחציון השני של 2019, פורספוינט הייתה ליצרן הראשון שיצא עם פתרון שעונה במלואו על הגדרות ה-SASE – ניהול גישה מאובטחת לענן ולשירותי קצה. זאת, בזכות אינטגרציה In house בין מוצרי DLP, אבטחת רשת על גבי ענן (Cloud web security) ופיירוול. תפיסת ה-SASE מציאה ארכיטקטורה הכוללת את הקישוריות המאובטחת לאינטרנט בשילוב של מכלול שירותי אבטחה כשירות ענן – Zero Trust Network Access ,CASB ,SDWAN, אבטחת ווב, AMD, בידוד, CDR ו-DLP. אנחנו רואים יותר ויותר לקוחות שמאמצים את התפיסה באופן מלא, היברידי או חלקי, וצופים הגירה של לקוחות רבים ב-2021 מפתרונות און-פרמיס לשירות הענן. בפורספוינט, התצורה ההיברידית מאפשרת שילוב בין שימור השקעה, אימוץ הדרגתי וגמישות. Isolation (RBI) בידוד אתרי אינטרנט הוא טכנולוגיה שפרצה לחיינו בשנים האחרונות ומאפשרת "חציצה" בין סביבת הגלישה לסביבת המשתמש. הפתרון נותן מהנה טוב לדרישות רגולציה, כמו גם שכבת הגנה נוספת בעולם אבטחת הגלישה. פורספוינט מכרה יותר מ-50 פרויקטים בתחום זה מ-2019, כאשר גדולת הפתרון של Forcepoint הינה ביכולת להציע את ה- Isolation כשירות ענן, למשתמשים ניייחים וניידים ורק בעבור תכנים ברמת סיכון גבוהה. כך אנו מאפשרים ללקוח לשלב בין צמצום משאבי תפעול ושיפור רמת אבטחת המידע (אין יותר צורך לטפל ב-"החרגות"), במקביל לשיפור חווית המשתמש (במקום לחסום אתר- המשתמש יקבל את התוכן "מבודד"). גישת Customer Success Customer Success, או מיקסום חוויית הלקוח, הוא מינוח מהשנים האחרונות, שמאחוריו מסתתר הרצון להבטיח שילוב של רמת שירות עם רמת פריסה (Deployment) גבוהות, כאשר המטרה הינה מיקסום הערך מהמוצרים שאותם לקוחותינו רכשו. במהלך השנתיים האחרונות יצאנו בסט פעולות אקטיביות במסגרת תוכנית ה-Customer success שלנו – מה שבא לידי ביטוי בסקרי שביעות רצון מעולים, שיפור ב-Retention rate ועליה משמעותית בהיקפי הפעילות מול הלקוחות הקיימים. להרשמה לכנס InfoSec 2021 של אנשים ומחשבים לחצו כאן.

מנכ"ל ומייסד חברת טסלה (Tesla), יזם ההיי-טק המאוד מפורסם אילון מאסק, צייץ אתמול (א') בשעות הבוקר (לפי שעון ארה"ב) ש-"טסלה עם טייס אוטומטי מציגה כעת סיכוי לתאונה נמוך פי עשרה מאשר ברכב ממוצע". ואולם הציוץ המסוים של מאסק בטוויטר (Twitter) – זירת הבית שלו, בה הוא משתמש כדי להניע את ציבור עוקביו והמשקיעים בחברותיו הרבות באופן וירטואלי – הגיע על רקע תאונת דרכים קטלנית בארה"ב, בה נהרגו שני גברים שנמצאו מתים במכונית טסלה מרוסקת, כשאיש מהם אינו ישוב מאחורי ההגה. Tesla with Autopilot engaged now approaching 10 times lower chance of accident than average vehicle https://t.co/6lGy52wVhC — Elon Musk (@elonmusk) April 17, 2021 נתונים ומספרים מחזקים את טענות טסלה הודעתו של מאסק מגיעה עקב פרסום הנתונים הרבעוניים האחרונים של טסלה, אותם גם שיתף בפוסט. לדברי החברה, הנתונים, לטענת החברה, מעידים על כך שהסיכון שמכונית במצב טייס אוטומטי (Autopilot), שלמעשה נוהגת את עצמה, תהיה מעורבת בתאונות דרכים – נמוך בכמעט 90%. הנתונים מראים שכאשר נוהגים ללא טייס אוטומטי, הפיצ'ר 'בטיחות פעילה' (active safety) של טסלה אחראי להפחתת הסיכון לתאונות פי חמישה בהשוואה לממוצע הארצי בארה"ב. בנוסף, אם נוסעים במכונית ללא הפעלת אף אחת מהתכונות החכמות הללו, גם אז התאונות במכוניות טסלה מתרחשות כמחצית מהתדירות הארצית. "ברבעון הראשון רשמנו תאונה אחת לכל 6.7 מיליון קילומטרים, שנסעו בה נהגים במצב טייס אוטומטי. לאלו שנוסעים ללא טייס אוטומטי, אך עם מאפייני הבטיחות הפעילים שלנו, נרשמנו תאונה אחת לכל נסיעה של 3.2 מיליון מיילים", הצהירה יצרנית כלי הרכב החשמליים באתר האינטרנט שלה. גם ממצאי שני הגופים העוסקים בבטיחות כלי רכב – National Highway ו-המינהל הלאומי לכבישים ובטיחות בתעבורה בארה"ב, ה-NHTSA, אותם פרסם רויטרס, מאוששים את טענות טסלה ומאסק. על פי נתוני תאונות הדרכים שאחריהן עקבו השניים בין השנים 2016 ל-2019, בכ-8,000 המקרים שתועדו – אף לא אחד מהם היה במעורבות רכבי טסלה. למי שתוהים מה בדבר נתונים עכשוויים יותר, מהזמנים שבהם מצב הנהיגה האוטונומית נבדק ככל הנראה ביתר שאת על ידי טסלה, הרי שעל פי רויטרס, ה-NHTSA דיווח כי היו לו 27 מקרי חקירת תאונות הקשורים למכוניות טסלה בחודש מרץ. דיווח מוקדם של היחידה לסטטיסטיקה של NHTSA הבטיח כי מידע נוסף משנת 2020 יפורסם בחצי הכדור הצפוני בסתיו 2021. Tesla Model S משנת 2019. צילום: BigStock התאונה המסתורית של טסלה בה לא ישב איש בכסא הנהג אלא שהתוצאות החדשות בהן מתגאים טסלה ומאסק פורסמו ממש במקביל לדיווחים על תאונה קטלנית שגרמה, כאמור, למותם של שני גברים ביוסטון, טקסס. השניים נסעו במכונית Tesla Model S משנת 2019. המשטרה עדיין חוקרת את האירוע, בו לפי הסברה המכונית פשוט התנגשה בעץ ועלתה בלהבות. עם הגעת המשטרה נמצאו הקורבנות כשאחד ישוב במושב הנוסע הקדמי והשני במושב האחורי. משמע – ייתכן כי המכונית הייתה במצב טייס אוטומטי בעת האירוע הקטלני. "(תוצאות – ג"פ) החקירה הראשונית שלנו נחרצות, אך עדיין לא הושלמו, שלא היה איש ליד ההגה באותו רכב", אמר כך לוול סטריט ג'ורנל השוטר מארק הרמן ממחוז האריס. "אנחנו כמעט 99.9 אחוז בטוחים". הפרסומים אודות המקרה כבר מייצרים ביקורת מוגברת על יצרנית כלי הרכב החשמליים המאוד מצליחה כיום, שבכלל שוקדת בשיא המרץ על הפיכת כלי הרכב מתוצרתה לכאלו הפועלים בנהיגה עצמית מלאה (Full Self-Driving או בקיצור FSD). ההבטחה שהקפיצה את הרווחיות של טסלה ואת הונו של מאסק וכמובן שאסור לשכוח כי העיסוק בבטיחות ה"מוצר" של חברת המכוניות החשמליות הוא גם עיסוק בפוטנציאל הרווח שלה, כשמזה חודשים רבים היא משגשגת בבורסה ואף הפכה את מנכ"לה מאסק לאדם העשיר בעולם, לסירוגין עם ג'ף בזוס, מייסד אמזון (Amazon). מאסק, הבטיח כבר באוגוסט אשתקד כי הטסלה עם התכונה האוטונומית תצא לאור ממש בתוך שבועות, דבר שלא קרה בינתיים.  בינואר מאסק עדכן כי הוא צופה רווחים עצומים מתוכנת הנהיגה העצמית המלאה של החברה, והדגיש שהוא "בטוח מאוד שהמכונית תוכל לנהוג את עצמה באמינות העולה על זו של בני האנוש השנה". ככל הידוע כעת, ה-FSD עשויה להפוך לשימושית בפועל רק ברגע שטסלה תקבע שהתכונה בטוחה מספיק, וכמובן – כשהפיצ'ר המאוד מתקדם יזכה באישור רגולטורי, עניין לא פשוט בפני עצמו. יצוין כי הן בנוגע לשימוש בתכונת הטייס האוטומטי, והן לגבי המכונית שתהיה אוטונומית לגמרי, בטסלה מבהירים שהמצבים הללו אינם מיועדים לשימוש ללא נהג שיושב בהיכון מאחורי ההגה.

האם המטבע הקריפוטגרפי החדש צ'ייה (Chia) עומד לגרום לסוג חדש של חוסרים? לפי דיווחים בתקשורת וברשתות בדרום מזרח אסיה, אנשים שמתכוונים להשקיע בכריית המטבע החדש – שפותח בידי בראם כהן, מי שהמציא את רשת הביט טורנט המבוזרת – החלו לצבור מאגרים של אמצעי אחסון, בין אם מדובר בכוננים מכניים ובין אם מדובר בכוננים ובכרטיסי SSD. הסיבה היא, שלעומת טכניקות כריית מטבעות אחרים, כדוגמת איתריום וביטקוין, שגרמו לחוסרי ענק בכרטיסי תצוגה לאורך תקופות ארוכות, המטבע החדש משתמש בנפחים ריקים בכוננים השונים שבמחשב. הכוננים בעלי הנפחים הגדולים, בגודל של 4 טרה-בייט ומעלה, נמצאים בראש רשימת הביקוש. יש כבר דיווח על עליות מחירים שנובעות מכך בחלק מהמדינות באזור, תופעה שרק תלך ותתחזק ברגע שצ'ייה יתפוס באופן גלובלי ויהפוך לפופולרי יותר. כזכור, גם בלי המטבע החדש מתמודד שוק המחשוב, האישי בעיקר, עם בעיות לא קלות בשרשרת האספקה, כך שעליית המחירים של הכוננים לצד עליית הביקוש יכולים להשפיע בסופו דבר גם על מחירי המחשבים האישיים.

שם ותפקיד: אורלי ביאלר, מהנדסת בכירה למערכות משובצות בחברת REE. ותק בתפקיד: 21 שנים בחברות REE, Axell Wireless, ו-Smartlink. תפקידים קודמים: SW Engineer השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון ושני במדעי המחשב ובמתמטיקה מאוניברסיטת בר-אילן. עליתי בגיל 19 מדרום אפריקה, לכן לא שירתתי בצבא. משפחה: נשואה + 3 ילדים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? יש לי חשיבה ריאלית ולוגית טובה, ונהנתי מלימודי מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב בתיכון. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? לא. בתחום ההנדסה יש רוב גברי, אבל זה בגלל שפחות נשים לומדות את המקצוע הזה ולא בגלל אפליה. יש ביקוש לנשים מהנדסות, מכיוון שהן מוסיפות טאץ' נשי לצוות. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? באופן אישי לא חוויתי אפליה במשך שנות עבודתי בהיי-טק.

גוגל תרמה באחרונה סכום של 100 אלף דולר, באמצעות הזרוע הפילנתרופית שלה, לעמותה ישראלית בשם התנועה למאבק באנטישמיות ברשת – כך הודיעה העמותה אתמול (א'). העמותה מציינת בימים אלה שנה לקיומה ובראשה עומד המייסד שלה, תומר אלדובי, לשעבר העורך של מאקו גאווה – החלק הלהט"בי של אתר מאקו. היא מנטרת באופן יום יומי תכנים אנטישמיים על פני שבע רשתות חברתיות וב-10 שפות. בעמותה אומרים כי על עבודת הנמלים של סקירת התכנים והעברת הבקשות להסירם אמונים כ-150 מתנדבים בארץ ובעולם. אל מול הביקורת שנמתחת לא אחת על הרשתות החברתיות בטענה לחוסר פעילות, או פעילות מעטה מדי, למיגור תכנים אנטישמיים וגזעניים בכלל בפלטפורמות שלהן, בתנועה למאבק באנטישמיות ברשת בוחרים להסתכל על החצי המלא של הכוס: הם מציינים שבשנה האחרונה נקטו הרשתות החברתיות הגדולות בצעדים "חדשים ונוספים" למניעת הופעת תכנים מסיתים ולהסרתם. ברובן קיימת כיום מדיניות המפרטת את ההגדרות לתכני שנאה ואת הפעולות שיינקטו נגד המפיצים אותם. באשר לגוגל, שגם עליה הועברה לא אחת ביקורת בהקשר זה – החברה צוינה בדו"ח של משרד התפוצות, שעסק באנטישמיות ברשת ב-2020, כי היא ופייסבוק "הודיעו שהן יאסרו על הפצת תוכן (בפלטפורמות שלהן – י"ה) שמכחיש את השואה ויורידו חשבונות של אנטישמים. צעדים אלה פגעו בחשבונות שהיו פעילים במשך שנים, עם מאות אלפי עוקבים, והורידו את ממדי האנטישמיות הקלאסיות בפלטפורמות אלה". לעומת זאת, בדו"ח צוין כי טוויטר לא נקטה במדיניות דומה. תומר אלדובי, מייסד ומנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות ברשת. צילום: יח"צ אלדובי ציין כי "עם תרומתה, גוגל נותנת אמון בעשייה שלנו, ומכירה בחשיבות פעילותנו והמאבק נגד אנטישמיות ושיח שנאה. מאות תכני השנאה שאנחנו מאתרים יום יום הם עדות מצמררת לכמות התכנים האנטישמיים האינסופית, שמצויה בכל הרשתות החברתיות המובילות בעולם. פנינו לרשתות החברתיות שאתן אנחנו משתפים פעולה בבקשה שיפעלו להסרת התכנים. הדרך עוד ארוכה לאכיפת המדיניות ברשתות באופן מלא, אבל אנחנו סמוכים ובטוחים כי באמצעות הגדלת המשאבים שאפשרה התרומה של גוגל ופעולות נוספות, נמשיך במאבק ונגיע לשלב שבו היקף רחב הרבה יותר של תכני שנאה יוסרו מהרשת בדרך קבע".