אנחנו נמצאים בעידן שבו ביטחון המידע הוא מעל הכל. ההגנה על המידע, ועל המערכות שמחזיקות בו – הופכת לחשובה יותר ויותר ולהתמחות בפני עצמה. על פי הנתונים שלנו, ישנה עלייה משמעותית בכמות המשרות שבתחום אבטחת המידע. בשנים האחרונות חלה עלייה תלולה במספר התקפות הסייבר על ישראל, שהגיעה לשיאה בתקופת מבצעי "עמוד ענן" ו"צוק איתן" (אשר במהלכם בלבד דווח על עשרות מיליוני ניסיונות התקפה). כאמצעי התמודדות, ואף כאמצעי מנע, עלתה גם הדרישה למומחים ויועצים בתחום, הן במגזר הפרטי והן הציבורי.  העובדים בתחום הזה עוסקים במגוון נושאים, כגון מציאת פתרונות אבטחה נגד תוכנות זדוניות ומתוך התקפות על המערכת, חקירה של פרצות אבטחת מידע במחשבים ובשרתים של לקוחות. מעבר לפן הביטחוני, היום אתרי אינטרנט רבים מחזיקים בפרטי מידע אישי על המשתמשים שלהם, ולכן זקוקים לאנשים ומערכות שיאבטחו את הפרטים האלו. הנוכחות הרשתית הגבוהה של כל אחד ואחת מאיתנו מביאה לכך שאבטחת המידע מחליפה את האבטחה המסורתית. אנחנו צופים שהדרישה לאנשי אבטחת מידע רק תלך ותעלה ככל שעולם התוכנה ילך וייעשה מורכב יותר. קצת על אול ג'ובס ומיזם השכר החדש אול ג'ובס היא פלטפורמה לקריירה וגיוס, עם קרוב למיליון מחפשי עבודה מדי חודש, כ-35 אלף משרות לפני הקורונה ומעל 30 אלף משרות המפורסמות באתר בימים אלה. האתר מרכז תחת קורת גג אחת משרות שפרסמו מעסיקים, כמו גם כאלה שנאספות מ-3,000 מקורות שונים (כולל רשתות חברתיות), ולכן מהווה ברומטר למצב השוק. מחלקת המחקר של אול ג'ובס מפיקה נתונים יומיומיים אודות שוק התעסוקה בארץ, ושופכת אור על סוגיות ומגמות מרכזיות הנוגעות לכוח העבודה במשק: אילו מקצועות התחזקו ואילו נחלשו, מהם התחומים המבוקשים, כמה אנשים מתמודדים בממוצע על כל משרה ועוד. החברה מפעילה את מיזם השכר החברתי כמה אתם שווים, שלדבריה מהווה מאגר המשכורות הגדול בישראל. למרות החשיבות של נושא המשכורות, עד עתה לא היה קיים בישראל גוף כלשהו – ממשלתי או פרטי – שהציג מידע מסודר ונתונים נגישים לציבור הרחב. כמה אתם שווים נולד מתוך הרצון לעשות בדיוק את זה. הרעיון שעליו הוא מבוסס הוא לספק מענה תחת עקרון מנחה מרכזי – של שיתוף וחוכמת המונים, כאשר אלה שמספקים את המידע הם אלה שיודעים הכי טוב מכולם כמה הם צריכים להרוויח – העובדים עצמם. מעל 550 אלף עובדים ועובדות במשק הישראלי כבר דיווחו במסגרת המיזם כמה הם מרוויחים. הנתונים נאגרים ומעובדים תחת פיקוח סטטיסטי קפדני של מכון המחקר פאנלס, אנליסטים ומומחי דטה ומחקר, כדי לשקף את השכר הממוצע בכל תפקיד. התוצאות, שעברו תיקוף, מופיעות במתחם השכר, שמתעדכן באופן קבוע מרגע עלייתו לאוויר. מדי יום מתווספות למיזם בממוצע כ-400 משכורות חדשות. הערה בעקבות תגובות על פרסום נתוני השכר המספרים הרשומים בכתבות שפרסמנו מבוססים על מאות משכורות, והם ממוצעים. כמו כל ממוצע – תמיד יהיו כאלו מעליו, וכאלו שמתחתיו. מאגר הנתונים שבמתחם משקף את רמות השכר בתפקידים השונים באופן המדויק ביותר הקיים היום בישראל. צריך לזכור שהנתונים במתחם מבוססים על דיווחים אמיתיים, הנאספים מהעובדים עצמם, ולכן מדויקים יותר מכל מקור אחר. מדי יום מתווספים למיזם מאות גולשים, הנתונים הולכים ומתווספים ומתעדכנים בזמן אמת, ולכן ימשיכו להוות מקור מידע עדכני, אמין, אובייקטיבי ומדויק ביותר אודות השכר בישראל. כמו כן, ישנם מספר פרמטרים שלא נכללים כרגע במחקר (כגון הטבות ועוד) ואשר יכולים להשפיע על השכר ולשנות אותו מאדם לאדם. אז כמה משתכרים בתחומים אחרים בהיי-טק? אתם מוזמנים להיכנס לכתבות הקודמות במדור, שבהן בדקנו מהו השכר של המשכורות בתחום התוכנה, מנמ"רים ואנשי IT, אנשי חומרה, אנשי אינטרנט ודיגיטל, אנשי QA ואנשי מחשבים ורשתות. הכותבת היא מנהלת התוכן והמחקר באול ג'ובס

עיריית ראשון לציון פרסמה לפני ימים אחדים מכרז, לבחירת מערכת CRM מרכזית שתאחד ותממשק לכל מערכות המידע והשירות של העירייה. גורמים בשוק מעריכים כי זה המכרז הגדול ביותר בהיקפו בתחום, ועל פי מסמכי העיריה, ההיקף התקציבי שלו הוא כ-15 מיליון שקל, כך נודע לאנשים ומחשבים. על המכרז צפוי להיות קרב בין שתי יצרניות פלטפורמה של CRM – מיקרוסופט דיינמיקס וסיילספורס. בנוסף צפויה תחרות חזקה ביותר בין האינטגרטורים שמיישמים פתרונות על פלטפורמות אלו. על פי מסמכי המכרז, הפתרון המוצע הינו פתרון אחוד רב-רשותי, המאפשר לקבל תמונת תושב של 360 מעלות. הפרויקט מכיל בסיס נתוני מרכזי של התושבים. המכרז מיישם תפישת עולם מתגבשת ברשויות מקומיות, שעיקרה האצת המטרה של איחוד נתונים וחיבור בין ממשקים – המצב שאינו קיים כיום. בסיס המכרז זהה למכרז דומה שהסתיים בימים אלו בעיריית רעננה, ולווה על ידי חברת אלתרנט, אולם שם הפלטפורמה שהוגדרה מראש היא של מיקרוסופט, בגלל סביבת העבודה של העירייה. בראשון לציון הוחלט לפתוח את ההצעה לפלטפורמות המובילות, ולכן התחרות כאן תהיה הרבה יותר גדולה וצמודה. במסמכי המכרז נאמר שהמערכת המוצעת תאפשר לעירייה לנהל את כלל הפניות של לקוחות הרשות ולעקוב אחר סגירת הטיפול בפניות בפרק זמן מהיר ביותר. עוד נאמר כי המערכת שתבחר תאוחסן ותתופעל במתכונת ענן, תוך שימוש בתוכנה, בחומרה, בתשתיות התקשורת ובמנגנוני אבטחת מידע והגנת הפרטיות של הספק, אשר יעמדו בדרישות המלאות של הרשות, ובאחריותו המלאה. איציק כרמלי, המנמ"ר הפורש של עיריית ראשון לציון. צילום: ניב קנטור הדרישות מהחברה הזוכה הן קשוחות ומורכבות: תכנון, הקמה, התקנה ותחזוקה של בסיס נתוני לקוחות אחוד, אשר יאפשר למערכת פניות הלקוחות של הרשות לפעול מולם, וכן יאפשר לשאר מערכות המידע הקיימות, ואשר תהיינה קיימות, ברשות לפעול מולו. כמו בכל מכרז, על החברה הזוכה לקבל אחריות על תפעול מלא של כלל מרכיבי המערכת, לרבות מחולל הדו"חות ומוצרי צד שלישי, וכן על כל חומרה ותשתית טכנולוגית אחרת הנדרשת לתפעול מלא של המערכות, בהתאם לטיב רמת השירות (SLA) אותו הגדירה הרשות. היישום של המכרז יהיה במספר שלבים, כאשר בשלב הראשון יועלה החלק של מוקד 106 והשירות לתושב, שהוא אחד המרכיבים הקריטיים ברשות, והמעבר יהיה בבת אחת. ההערכה היא שתהליך פתיחת המעטפות והכרזה על הזוכים יארך כחצי שנה לפחות, בגלל גודלו והיקפו של המכרז. איציק כרמלי, מנהל אגף מערכות המידע היוצא של העירייה, המסיים בימים אלו את תפקידו, אמר: "תהליך ההכנה של המכרז ארך זמן רב. המכרז הוא חלק מתוכנית אב שכללה את חזון העיר, שנכתבה בזמנו על ידי היועץ אורי בן ארי, ומכרז זה הוא חלק ממנה, והוא הראשון שזכה לתעדוף על ידי העירייה".

בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן שברמת גן ינסו סטודנטים למצוא פתרונות טכנולוגיים, כדי שגם בעלי מוגבלויות ירגישו חופשיים יותר, וזאת במסגרת האקתון מיוחד שיערך החודש. יוזם האירוע, סטודנט שנה שלישית הפקולטה, תומר לוקר הסביר כי "כבר פתרנו לרבים בעיות. למשל: לאנשים עם מוגבלות בידיים, שלא יכולים ללחוץ על הכפתורים הקטנים בשלט הרחוק, בנינו שלט אוניברסלי עם חמישה כפתורים בסיסיים". בנוסף שיתף לוקר בסיפור קטן הממחיש עד כמה קל ואפשרי לסייע לבעלי מוגבלויות, עם חיבור נכון לאנשים המתאימים. "הגיע אלינו חולה ALS בשלב מתקדם, שמצליח להזיז רק את הגבה שלו", תיאר לוקר. "כדי לפתור לו את הבעיה, בנינו מערכת שמאפשרת לו להזעיק עזרה ולתקשר באמצעות הזזה של הגבה". והוא לא לבד: ביום ה' הבא (10.6) ייערך בפקולטה להנדסה בבר אילן האקתון בשיתוף עמותת מילבת תל השומר, העוסקת בטכנולוגיות לשיפור התפקוד והעצמאות. מטרת ההאקתון היא לסייע לאנשים עם מוגבלויות בפיתוח פתרונות טכנולוגיים שיקלו על חייהם. האירוע יתחיל ביום ה' בשעה 17:00, ויפתח עם פאנל בו יציגו אנשים עם מוגבלויות את אורח החיים שלהם, יספרו מה מטריד אותם, ואיך הם היו רוצים שהחיים שלהם ישתפרו. אחר כך יתחלקו המשתתפים לצוותים ויחלו לעבוד על מענה לבעיות שהוצגו בפניהם: משלב החשיבה על פתרון מתאים, דרך האפיון ועד הפיתוח. העבודה תימשך אל תוך הלילה ועד למחרת בשעה 13:00. להיות מהנדסים ללילה אחד ולשפר חיים של בעלי מוגבלויות "כל הסטודנטים שסיפרתי להם על ההאקתון הגיבו באותה הצורה: הם אמרו שזה המון עבודה ללילה אחד, שאין להם שום דרך לתרום או שהם לא יודעים איך", אמר לוקר. "והמטרה שלי היא להראות להם שזה דווקא כן אפשרי, שהם כן יכולים לעשות את זה, שהם ייהנו מאוד מלהיות מהנדסים ללילה אחד, ויופתעו ממה שהם מסוגלים לו". לוקר (22) הוא סטודנט שנה ג' לתואר ראשון במסלול להנדסת מחשבים, ועובד במקביל ב-EnICS, במעבדה של ד"ר יואב ויצמן וד"ר איתמר לוי. לפני כן עבד במעבדת האלקטרוניקה של ד"ר אבי שלי וד"ר ססיל יחזקאל, שם גם נחשף לראשונה לעמותת מילבת תל השומר. "במסגרת המעבדה נוצרה קבוצה של כמה סטודנטים מתנדבים, ונציגי העמותה היו יוצרים איתנו קשר מפעם לפעם, כשהם נתקלו בבעיה שלא מצאו לה פתרון, ואנחנו סייענו להם בפתרונות טכנולוגיים", סיפר לוקר שהוסיף כי הפתרונות היו בין השאר עבור אנשים עם מוגבלות בידיים, שלא יכולים ללחוץ על הכפתורים הקטנים בשלט הרחוק, ועבורם "בנינו שלט אוניברסלי, שמתאים לכל סוגי הטלוויזיות, עם חמישה כפתורים בסיסיים גדולים מאוד וקלים ללחיצה, כך שאפשר ללחוץ עליהם אפילו עם הרגל". תומר לוקר, הפקולטה להנדסה בבר אילן. צילום: יח"צ העבודה מול האנשים של מילבת היא גם זו שדרבנה את לוקר ליזום את ההאקתון. "היתרון של העבודה דווקא מול מילבת הוא שבמסגרת ההאקתון הסטודנטים יוכלו לחשוב על מוצר, לפתח אותו ולראות אותו לא רק עובד בפועל – אלא גם משנה לטובה את החיים של מישהו, וזה סיפוק אדיר", הוא הצהיר. "בנוסף, יש כאן אלמנט של התנסות מעשית. מסגרת של לימודים אקדמיים מתרכזת מאוד, מטבעה, בלימוד התיאורטי. רוב הסטודנטים לא מקבלים את הצ'אנס להיות מהנדסים בפועל, עד שהם מגיעים לתעשייה. במסגרת של האקתון יש אלמנט משמעותי מאוד של למידה תוך כדי עשייה. אנחנו פשוט זורקים את המשתתפים מאוד עמוק למים – ואין להם ברירה אלא לשחות". כמובן, המשתתפים לא יזרקו למים לא עזרה – מהנדסים מנוסים מהתעשייה יסתובבו במהלך האירוע בין הצוותים, ויגישו עזרה היכן שיתבקשו. מהנדסים אחרים ישבו בצוות השיפוט של התחרות. חבר השופטים יכלול, בין היתר, את אבי סלמון – ראש תחום החדשנות באינטל ישראל, ואת פרופ' רחלה פופובצר – סגנית הדיקן בפקולטה להנדסה. חברת אינטל, נותנת החסות לאירוע, תספק להאקתון ערכות של Arduino – בקר חכם שאיתו ניתן לבנות מעגלים ולתכנת אותם. אינטל תורמת גם את הפרס למקום הראשון, שעומד על 1,000 דולר. הפרס השני, בגובה 2,000 שקל, יינתן על-ידי מסלול ביו-הנדסה בפקולטה. ההרשמה להאקתון פתוחה לסטודנטים לתואר ראשון, לסטודנטים לתארים מתקדמים וגם למועמדים ללימודים. כהכנה לאירוע, בשבוע שלפני ההאקתון יתקיימו מספר הרצאות הכנה, ובהן הרצאה על Arduino, שתיערך פעמיים: היום (ה') בשעה 19:00 וביום א' הקרוב בשעה 20:00; והרצאה על פיתוח אפליקציות ותוספי אינטרנט, שתיערך גם היא ביום א', בשעה 18:00.

יצרנית מוצרי האודיו האוס אוף מארלי ידועה היטב בקרב חובבי מוזיקה מתקדמים, בעיקר אלו שמגדירים את עצמם כאודיופילים. היא לא פחות חביבה על אלו שמחפשים פתרונות בתחום שמיועדים לשימוש ביתי ששם דגש על עיצוב. ובנוסף, יותר מפעם אחת, החברה שולחת ידה בעיצובים שכוללים חומרים מיוחדים. הרמקולים Get Together Duo הם דוגמה מצוינת לשילוב של שלושת האלמנטים הללו. מדובר ברמקולים שההיבט העיקרי שלהם הוא שהם מיוצרים מחומרי גלם ממוחזרים: הרמקולים מיוצרים מבמבוק ממוחזר, בד ממוחזר וסיליקון ממוחזר, וזאת מבלי לוותר על עיצוב קלאסי ואלגנטי. בנוסף' הרמקול הימני הוא רמקול נייד שתומך באמצעות Bluetooth 5.0 בכל התקן מודרני, והוא יכול להשמיע את קולו גם ממרחק שמגיע עד 10 מטרים ממקור ההשמעה. הוא מציע עד 20 שעות פעולה, עם סוללת ליתיום-יון גדולה בנפח עבודה של 5,200 מילי-אמפר/שעה, וטעינה מלאה נמשכת כ-8 שעות. הרמקול השמאלי אינו נייד, והוא חייב חיבור לחשמל כדי לעבוד, ויש לחבר כבל קטן בין שניהם כדי שיעבדו ביחד בהרמוניה סטריאופונית. בכל אחד מהרמקולים יש שני מתמרים: וואפר 15 ואט והשני טוויטר 5 ואט, וגודל כל אחד מהרמקולים הוא 20.1×10.5×13 ס"מ עם משקל משותף של כ-2.45 ק"ג. המחיר: 790 שקלים.

מיטק (MeaTech) – חברה המפתחת טכנולוגיות מתקדמות לייצור וגידול מוצרי בשר מתורבתים – דיווחה באחרונה כי הגישה בקשה לרישום פטנט במשרד הפטנטים של ארצות הברית (USPTO) עבור שיטת הדפסה ביולוגית חדשנית. לדבריה, החברה רואה בשיטת ההדפסה הביולוגית החדשנית שפיתחה פוטנציאל לשליטה יוצאת דופן בתהליך הדפסה רב-שכבתי של בשר מתורבת. הטכנולוגיה תאפשר שליטה משמעותית על הרכב החומרים המודפסים, גודלם ומיקומם על פני שכבת המצע. מיטק מאמינה שהתכונות הללו יאפשרו בנייה מדויקת של רקמות בשר בתהליך הדפסה דיגיטלי, לטובת ייצור מוצרי בשר מתורבת. בנוסף, מיטק אמרה שהיא מאמינה ששיטה חדשנית זו תביא גמישות משמעותית בתהליך ההדפסה הביולוגית, כגון מהירות הדפסה מואצת והיכולת להשתמש במגוון חומרים עם צמיגויות שונות, אשר היוו אתגר בתהליך ההדפסה הביולוגית עד כה. הגשת הבקשה לרישום פטנט מתחברת ישירות ליעדי ההדפסה הביולוגית התלת-ממדית של מיטק לייצור נתחי בשר מתורבת על בסיס תאים מן החי. מיטק מאמינה שפטנט זה ישפר את תהליכי הייצור התעשייתי של הבשר המתורבת. תעשייה טכנולוגית מתפתחת. בשר מתורבת. צילום אילוסטרציה: BigStock הסטייק המתורבת בדרך? נכון להיום, מיטק מחזיקה בשש בקשות לרישום פטנט ל-USPTO ו-WIPO, שהוגשו דרך אמנת ה-PCT, בשני תחומים עיקריים (מכניים וביולוגיים), המכסים את פעילויותיה, מוצריה ושלבים בתהליכי ייצור וגידול של בשר מתורבת. שרון פימה, מנכ"ל מיטק, אמר: "טכניקה חדשנית זו להדפסה בשליטה מדויקת יותר, עשויה להיות דרך מבטיחה לייצור ובנייה של בשר מתורבת בקנה מידה רחב היקף. עם ותק רב בתעשיית הדפוס, אני מכיר בפוטנציאל המשמעותי שיש בבקשה זו לרישום פטנט, מכיוון שהיא פונה ישירות לאתגרים המרכזיים העומדים בפני תעשיית ההדפסה הביולוגית". מיטק היא חברה בינלאומית שנמצאת כיום בחזית מהפיכת הבשר המתורבת, ורשומה בבורסות נאסד"ק ות"א תחת הסימול MITC. החברה החלה את פעילותה ב-2019, ומשרדיה הראשיים נמצאים בנס ציונה. לחברה גם חברה בת באנטוורפן, בלגיה. מיטק מפתחת מגוון טכנולוגיות מתקדמות לייצור מוצרי חלבון אלטרנטיביים. טכנולוגיות אלו מתמקדות בייצור בקר ועוף מבוססי תאי גזע, ושיפור מזון מן הצומח עם בשר אמיתי, תוך התמקדות מיוחדת בפיתוח מערכות הדפסה ביולוגיות בעלות תפוקה גבוהה לייצור מוצרי בשר יוקרתיים ומרכזיים, כמו סטייק.

חודש הגאווה החל ובישראל צפויים יותר מ-50 אירועים ייחודיים שייערכו בכל רחבי הארץ. את חגיגת מצעדי הגאווה מתחילים דווקא בירושלים, במצעד גאווה וסובלנות שייתקיים היום (ה'). ומה יותר מתאים מאשר לנסוע לבירה עם קול גאה שיכוון אתכם בדרכים? ווייז (Waze) ישראל הודיעה באחרונה על שיתוף פעולה שרקמה החברה עם בוי ג'ורג (סולן קאלצ'ר קלאב), שהפך לסמל בקהילת הלהטב"ק העולמית. החברה כתבה בהודעתה לתקשורת כי "בימים אלו מתחילות חגיגות הגאווה השנתיות ברחבי העולם. זהו הזמן להכיר בהתקדמות ובמאבק המתמשך למען נראות וקבלה של קהילת LGBTQIA+ ולהזכיר לכל העולם, שלכולם צריך להיות החופש לחיות בגלוי – כי אהבה היא אהבה". מצעד הגאווה בתל אביב. צילום אילוסטרציה: BigStock עוד הבהירה ווייז כי "כאייקון מוזיקה ואופנה שייצג, במשך עשרות שנים, את המשמעות של לחיות בצורה אותנטית ולא מתנצלת, בוי ג'ורג' משתמש בסימן ההיכר שלו – הקול שלו, כדי ליצור לא רק קלאסיקות מיידיות, אלא גם שירים נלהבים המאירים זרקור על התנועה, המבטיחה את הזכויות והחירות של קהילת ה- LGBTQIA+ ברחבי העולם. ועכשיו, לראשונה, הוא משתמש בקול המזוהה הזה, כדי לנווט את משתמשי ווייז ליעדם, ונותן לכולנו הזדמנות להרגיש איך זה כש-בוי ג'ורג' יושב במושב הנוסע". קולו של בוי ג'ורג', אם תרצו ותגדירו זאת כך, ינווט אתכם בנסיעות יומיומיות או בדרך לאירוע גאווה. האיש בעל הכובעים הרבים – תרתי משמע- יגיד לכם לאן לפנות, יזהיר על הסכנות בדרך, ויעניק דברי חוכמה כמו להזכיר לכם שהחיים הם הזדמנות ללמוד להיות עצמכם. מ-ווייז נמסר גם ש-"כדי להמתיק את זמן האיכות, בוי ג'ורג' הכין פלייליסט גאווה שתוכלו לשמוע בזמן הנהיגה דרך נגן האודיו של אפליקציית Waze. פשוט הפעילו את המוזיקה ואת ה-Waze ותרקדו (ותנווטו) כל הדרך. כל רצועה נבחרה כדי לחגוג את הקבלה, את חופש הביטוי ואת האהבה, תוך שמירה על כלל הזהב של בוי ג'ורג': 'האזינו למוזיקה שאתם אוהבים; התשוקה תמיד גוברת על מה שאופנתי'".

יותר מ-70 מפתחים, בליווי מנטורים ומנהלים, השתתפו בהאקתון "לפצח את הענן" שקיימו בנק הפועלים ומיקרוסופט בקמפוס מיקרוסופט החדש בהרצליה. זאת במסגרת שיתוף פעולה של שתי החברות, שהחל לפי כמה חודשים, שמטרתו לפתח מוצרים בתחום זה. תוצרי ההאקתון הוצגו על ידי הצוותים בפני צוות שופטים, שדירגו וקבעו מי הקבוצה המנצחת לפי התרומה העסקית והטכנולוגית של פיתוחם. עם השופטים נמנו דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל ובכירים נוספים משתי החברות. הצוות הזוכה עם רונית אטד, מנכ"לית מיקרוספט ישראל (ראשונה מימין), ודב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים (ראשון משמאל). צילום: ענבל מרמרי הצוות המנצח, בהובלת אירן קוגן, ירון קליין, מלכה לב וברק בירקנטהל, והמנטורים אלון מי רז ונעמי חסידה, מצאו פתרון בעזרת למידת מכונה (ML) למיון וסיווג של טפסים. כיום טפסים שמולאו ידנית ונחתמו על ידי הלקוחות למטרות שונות מגיעים לפקיד הבנק, והוא נדרש לזהות את סוג הטופס באופן ידני ולהעביר אותו להמשך טיפול. תהליך הסיווג הידני יכול לקחת ימים. הפתרון של הצוות המנצח מביא הליך חדשני ואוטומטי לסיווג הטפסים. הטופס שנשלח במייל מפוענח באופן אוטומטי מיד לאחר העלאתו לאתר על ידי המשתמש. הזיהוי יבוצע על ידי טכנולוגיית ML. לאחר הפענוח הטופס יישלח אוטומטית לגורם הרלוונטי. עם השופטים נמנו דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, אתי בן זאב, משנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על חטיבת הטכנולוגיה, גולן שרמן, משנה למנכ"ל בנק הפועלים וממונה על חטיבת החדשנות והאסטרטגיה ובכירים נוספים משתי החברות. דב קוטלר מנכ"ל בנק הפועלים, אמר, כי "אני שמח על השותפות המתמשכת בין בנק הפועלים ומיקרוסופט. אין ספק כי התוצרים שהוצגו באירוע היו מרשימים ופורצי דרך בכל קנה מידה ומהווים עדות נוספת לפרץ המקוריות והחדשנות שמתאפשר בטכנולוגיית הענן, שנוצר כתוצאה מהפריה הדדית שכזו. כולי תקווה שנמשיך לשתף פעולה יחד גם בעתיד וניצור פיתוחים חדשניים נוספים".

תופעת החרם על ילדים במערכת החינוך היא אחת התופעות החמורות והנפוצות יותר, בעיקר עקב החדירה של הרשתות החברתיות והשעבוד לטלפונים ניידים. על פי נתונים אחרונים, אחד מתוך שישה ילדים בישראל חווים חרם חברתי על ידי חבריהם מבית הספר. 82% מהילדים היו קורבנות לאלימות חברתית בישראל, ובשנים האחרונות היו בארץ כמה מקרי התאבדות של ילדים, שבדיעבד התברר כי היו קורבנות של חרם פיסי או וירטואלי או שניהם יחד. והנתון החמור ביותר: 50% מהילדים לא מדווחים להורים או למורים על היותם קורבנות חרם. אורלי שמש, שעוסקת בפיתוח משחקים חינוכיים, ונחשפת לתופעה החמורה הזו מתוך הממשקים שיש לה עם מערכת החינוך, החליטה לנסות לסייע להתמודד עם התופעה מזווית קצת אחרת. זאת על ידי פיתוח אפליקציה, שתאפשר לילדים ולבני נוער לדווח לצוות החינוכי בבית הספר או להורים על ילד שהם מכירים והם עדים לכך שהוא סובל מהתעללות וחרם. "הרוב השקט של הילדים אינו שותף לחרם, אבל הם חוששים להתערב, כי זה עלול להיות מופנה אליהם", אומת שמש בראיון לפרק בפודקאסט אנשים ומחשבים שעסק בנושא. שמש אומרת, כי הילדים נמנעים מלדווח כי זה עלול גם להיתפס כהלשנה. באמצעות האפליקציה ניתן לייצר תהליך חינוכי חשוב, שמראה להם שהם עשו את הדבר הנכון וגם אולי הצילו ילד אחד מחרמות, בבחינת "המציל נפש אחת". שמש פיתחה את האפליקציה בעצמה, על חשבון זמנה והמשאבים שלה. להאזנה לפודקאסט: אז איך זה עובד? "הילד יוריד את האפליקציה, שתהיה מחוברת לצוות החינוכי שכל בית ספר יבחר, למורה שהוא מכיר, ויוכל לספר באופן אנונימי או גלוי על ילד מהכיתה שהוא יודע שיש עליו חרם", אומרת שמש. " האפליקציה גם כוללת שאלון, שמסייע לצוות בית הספר לקבל את המידע. במקביל, הילד מקבל מסרים חיוביים על פעילותו בנוסח כמו "עשית את הדבר הנכון" ועוד, כדי לחזק ולעודד אותו". ומה קורה אחרי שהוא מדווח? "המורה מקבל מידע, שבעזרתו הוא יכול להתחיל לעבוד. הוא יודע שבכיתה שלו יש ילד שעובר חרם, והוא יכול ולפעול בדרכים שהוא חושב שצריך לפעול". התגובות ברשת נלהבות, אבל קצב גיוס הכסף עדיין לא משביע רצון. המסע מסתיים ב-16 ביוני, ושמש קוראת לכל מי שהנושא חשוב והוא מבין את הסכנות שבו לתרום ככל יכולתו. "הנושא חשוב לי מאוד ואין לי כוונה לוותר על זה", אומרת שמש. לדף גיוס ההמונים לחצו כאן.