הבינה המלאכותית, לפחות ברמה הנוכחית שלה, אינה ממש חכמה ואפילו אינה ממש מלאכותית, כך טוענת קייט קרופורד, חוקרת בכירה במיקרוסופט. טענותיה אלו הושמעו בעקבות מחקר על ההשלכות החברתיות ופוליטיות של בינה מלאכותית, שביצעה עבור אוניברסיטת דרום קליפורניה, שם היא משמשת כפרופסור מחקר בחוג למדעי התקשורת המדע והטכנולוגיה. טענות נגד הבינה החכמה. קייט קרופורד, חוקרת בכירה במיקרוסופט. צילום: ויקיפדיה קרופורד העניקה לגארדיאן הבריטי ראיון לאחר שהוציאה ספר בשם "האטלס של הבינה המלאכותית" (Atlas of AI), המתייחס לצרכים ליצירת בינה מלאכותי וכיצד מעריכים שהיא תשנה את העולם. בדבריה טוענת החוקרת שלמעשה ה-AI מציעה רק משאבים טבעיים שמכוונים בידי אנשים, שהם אלו שקובעים בעצם כיצד המערכות הללו ייראו כאילו הן פועלות באופן אוטונומי. לדבריה, אחת הבעיות הקשות ביותר הקשורות לכך היא 'הטיה', שהוא המונח שבו היא משתמשת כדי לתאר את הדרך בה מערכות בינה מלאכותית מתייחסות לאנשים. "שוב ושוב אנו רואים שהמערכות הללו מייצרות שגיאות – נשים קיבלו הצעות אשראי קטנות יותר על ידי אלגוריתמים שבוחנים את הזכאות לאשראי, פנים שחורות תויגו בצורה שגויה – והתגובה פשוט הייתה: אנחנו צריכים יותר נתונים. אבל כשהתחלתי לבחון את ההיגיון העמוק יותר של הסיווג, התחלתי לראות צורות של אפליה, לא רק בדרך בה המערכות מיושמות, אלא גם איך שהן בנויות ומאומנות לראות את העולם", אמרה קרופורד. קביעות שמקורן בעבר האפל של האנושות לטענתה, המערכות הללו מוגדרות ומאומנות בידי בסיסי נתונים ולימוד מכונה, אבל בדרך המושפעת מהאנשים עצמם, וזו הסיבה שלעיתים די קרובות נגרמות בעיות. היא אף טענה כי קביעות המכונה המבוססות על מין, גזע ואף מראה, כדי לקבל החלטות, מגיעות מהעבר האפל של האנושות. קרופורד טוענת בנוסף שהתעשייה והאנושות צריכות להתמקד יותר בשאלה מי נהנה מהבינה המלאכותית במצב הנוכחי, ומי מקבל את הכוח לידיו. "אנחנו רואים שוב ושוב, ממעקב פנים ועד מעקב ואבטחה במקומות העבודה, שהמערכות הללו נותנות יותר כוח לארגונים שגם כך הם רבי עוצמה – מחברות, דרך צבאות ועד משטרה", היא אמרה. החוקרת סיכמה שחייבים משטר רגולטורי חזק יותר, כדי לכפות יותר אחריות על יצירת ואימון מכונות בינה מלאכותית. לדבריה, רגולציה זו חייבת להיכלל במסגרת שאחראית לקבל החלטות, בתוך התחשבות באנשים שנמצאים בצד שיכול להיפגע מהמערכות הללו. "והכי חשוב, אנחנו זקוקים למדיניות מחודשת של סירוב שקוראת תיגר על האמירה הטוענת שרק בגלל שניתן ליצור טכנולוגיה, צריך ליישם אותה", היא טענה.

הפיד (Feed) של הרשת החברתית המצולמת אינסטגרם (Instagram) שונה בין משתמש למשתמש. יש מי שמול עיניו תמיד צילומי נוף, אחרים יראו הרבה תמונות גלישה, או חתולים, סלבס נערצים או פוסטים על אוכל, ואנחנו מניחים באופן טבעי שזה משהו שהאלגוריתם עושה. אבל מה בדיוק האלגוריתם עושה, זה דבר שלא היה ברור לאיש עד כה. מנקודת מבט כנראה מעט פשטנית ניתן היה לחשוב שהאלגוריתם הבודד בוחן את החיפושים שלכם, את העדפות העוקבים שלכם, וכדומה, ומציג תוכן התואם להן. אבל כעת, אדם מוסרי – מי שהופקד כמוביל של אינסטגרם על ידי פייסבוק (Facebook), הבעלים – החליט, באופן מפתיע למדי, להסביר למשתמשים באמת כיצד העניין עובד. כהסבר להסבר, מוסרי פרסם פוסט בבלוג החברה ובו כתב: "קשה לסמוך על מה שאתה לא מבין. אנחנו רוצים לעשות עבודה טובה יותר בהסברה כיצד פועלת אינסטגרם". הוא הוסיף כי יש הרבה תפישות מוטעות לגבי האופן שבו הפלטפורמה פועלת, וכי בכוונתו להבהיר כמה וכמה טעויות והנחות שגויות בפרסום המסוים. מה משפיע על ה-פיד שלכם באינסטגרם? צילום אילוסטרציה: BigStock כמה אלגורתמים למדורים השונים הדבר המפתיע ביותר שניתן ללמוד מהפרסום של מוסרי הוא של-"אינסטה" אין אלגוריתם בודד, כפי שרבים נטו לחשוב. מוסרי מציין כי "אנו משתמשים במגוון אלגוריתמים, מסווגים ותהליכים, לכל אחד מהם מטרתו שלו". נזכיר שכשאינסטגרם החלה את דרכה, היא הוקדשה לתמונות בלבד (בלי סטוריז) ואלו הופיעו בסדר כרונולוגי, כך סיפר מוסרי בפוסט. אבל לפלטפורמה קרה לה מה שקרה לכל הרשתות החברתיות – ככל שאנשים נוספים הצטרפו, קשה היה לראות את רוב המשתמשים, הסביר מוסרי בבואו לציין את השינויים שהחילה החברה, ומה שייצר את  האלגוריתמים שלה. לדבריו, עד שנת 2016, רוב האנשים היו מפספסים 70 אחוז מכלל התכנים ב-פיד האישי, וזה כולל כ-50 אחוזים מהתכנים שהעלו לפלטפורמה הנעקבים הקרובים שלהם. מוסרי הסביר כי זו בדיוק הסיבה שבגללה פותח ה-פיד שדירג את אולם, לפי דבריו, כיום מדורי ה-Explore, ה-Reels, כמו גם הפיד, משתמשים כל אחד באלגוריתם משלו, המותאם לאופן שבו אנשים משתמשים בתכניו הספציפיים של המדור. משמע, לא כל מה שמשתמשים מתעניינים בו בסטוריז, הוא תוכן שהם ירצו לראות גם בפיד החדשות. למדו את המדור מה אתם אוהבים. Reels של אינסטגרם. צילום: פייסבוק אקטיביות בשימוש תדייק את התוכן לפי ההסבר של מוסרי, בגדול אינסטגרם מסתמכת על אלפי "אותות", והחשובים שבהם מבחינתה הם מידע על בנוגע למדור ה-Explore, שמטרתו לחשוף אנשים לתוכן מתאים עבורם, אינסטגרם עושה מאמץ להימנע מפוסטים שעלולים להרגיז משתמשים או שקשורים לנושאים רגישים. לפי מוסרי: "אתה לא עוקב אחרי האנשים שאתה רואה ב-Explore, מה שמשנה את הדינמיקה כשאתה נתקל במשהו בעייתי. אם חבר שאתה עוקב אחריו משתף משהו פוגעני, ואתה רואה את זה בפיד שלך, זה בינך לבין חבר שלך. אם אתה רואה משהו פוגעני ב-Explore – ממישהו שמעולם לא שמעת עליו – זה מצב אחר". בנוגע למדור Reels בפלטפורמה – סרטונים בני 30 שניות שמשתמשים יכולים להתאים למוזיקה ולשתף כסטוריז, מעין שיבוט של טיק-טוק (Tik-Tok) – הסביר מוסרי כי "Reels נועדו לבדר אתכם. בדומה מאוד ל-Explore, רוב מה שאתם רואים הוא מחשבונות שאינכם עוקבים אחריהם. אז אנחנו עוברים תהליך דומה מאוד, שבו אנו ממיינים ראשית את ה-Explore שאנחנו חושבים שאולי תרצו, ואז מסדרים אותם בהתבסס על כמה שאנחנו חושבים שהם מעניינים אתכם". השורה התחתונה – ואחת הנקודות החשובות ביותר שאליהן התייחס מוסרי בפוסט בעצם – היא כיצד אנו, כמשתמשי אינסטגרם, יכולים להשפיע על מה שאנחנו רואים בפיד שלנו. מוסרי ציין שלוש דרכים עיקריות בהן אנו יכולים "לעזור לאינסטגרם" ליצור את הרכב הפיד שלנו בצורה מדויקת יותר: על ידי הוספת משתמשים שאנו חפצים ביקרם להגדרה "חברים קרובים"; באמצעות השתקת חשבונות שאת ובעצם, מה שאפשר לקחת מ

"הכניסה של טכנולוגיות בריאות מתקדמות, כמו הדמיות מציאות מדומה ורבודה, צריכה להיות בעדיפות עליונה. כך גם הכנסת פיתוחים טכנולוגיים לחדרי ניתוח. עכשיו, אחרי הקורונה, זה הזמן הנכון לעשות זאת. זה מה שאנחנו עושים אצלנו, בשיבא", כך אמר ד"ר יעקב זאוברמן, רופא נוירוכירורגיה בכיר בבית החולים. ד"ר יעקב זאוברמן, רופא נוירוכירורגיה בכיר בבית החולים שיבא. צילום: דוברות בית החולים ד"ר זאוברמן דיבר בכנס בריאות דיגיטלית 2021 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. האירוע הווירטואלי משך אליו מאות אנשי מקצוע, שבאו ללמוד על החידושים בתחום הבריאות הדיגיטלית, שהתרחשו והואצו במהלך שנת הקורונה. ד"ר זאוברמן הציג בפניהם את השימוש בטכנולוגיות מציאות מדומה ומציאות רבודה בניתוחי מוח וסקר את היתרונות שלהם. לדברי הרופא הבכיר, "לאורך ההתפתחות הטכנולוגית הרפואית היו כמה קפיצות דרך שהשפיעו מאוד על הרפואה, והשימוש בטכנולוגיות מציאות מדומה ומציאות רבודה הוא קפיצת הדרך הגדולה הבאה. באמצעותן אנחנו יכולים לראות דברים שלא ראינו קודם, ולקבל החלטות מודעות יותר שלא יכולנו קודם, לטובת החולה ולטובת כלל המערכת". על המערכת המוטמעת בשיבא הוא אמר כי היא "נותנת מענה לכמה בעיות עיקריות, והראשית שבהן היא שלא הייתה דרך להתאמן כיצד לבצע ניתוח של חולה מסוים לפני הניתוח בפועל. בנוסף, במערכות 'רגילות', המנתח צריך לראות הדמיה דרך נקודת המבט של הרדיולוג, וכן להסיט את תשומת הלב מאזור התפעול בזמן הניווט. ועוד היבט חשוב: הפציינטים יכולים להבין הרבה יותר טוב מה הבעיה ומה הטיפול הנדרש, וכיצד יבוצע הניתוח". קטי בר שלום, מנמ"רית קופת חולים מאוחדת. צילום פרטי הבריאות הדיגיטלית בעידן "הנורמלי החדש" קטי בר שלום, מנמ"רית קופת חולים מאוחדת, דיברה באירוע על התהליכים והשינויים שעברו על הקופה לאחר המגפה ועל הבריאות הדיגיטלית בעידן "הנורמלי החדש". "תקופת הקורונה הייתה מטלטלת, והיא דרשה שינויי תהליכים מהירים, שאותם ביצענו. במהלך התקופה קיבלנו כמה תובנות לקחת הלאה: שחייבים להיות מוכנים לניהול במצבי אי ודאות ומציאות משתנה. כשלא יודעים מה יקרה מחר ואילו הוראות נקבל, הדגש על הניהול העסקי הוא קריטי. כמו כן, צריך להאיץ תהליכים דיגיטליים למימוש עבור אוכלוסיות בעלות שונות גבוהה, במקומות שהן לא היו קיימות לפני כן. עוד תובנות קשורות לגידול הצריכה והעבודה מרחוק. אג'יליות ומדדים כמו TTM ו-MVP קריטיים להצלחה המהירה של התהליכים הללו. והתובנה האחרונה – שחייבים להשקיע באנשים. הם המשאב הארגוני שמהווה את המפתח להצלחה", אמרה. ד"ר בועז אלעד, קרדיולוג בבית החולים רמב"ם. צילום: דוברות בית החולים שיקום מרחוק של חולי לב הטיפול מרחוק, שהואץ בתקופת הקורונה, בא היטב לידי ביטוי בטיפול חדשני של שיקום מרחוק לחולי לב ברמב"ם, שהוצג בכנס על ידי ד"ר בועז אלעד, קרדיולוג בבית החולים. "עולם הרפואה משתנה ומתקדם בקצב מסחרר", אמר. "יש התקדמות לעבר טיפול איכותי יותר ויותר עם התאמה אישית, כשהדרישות לסטנדרטים עולות בצורה מתמדת. אבל, מהצד השני, גם כמות החולים עולה, וכך העומס על הצוות המטפל. הרצון לגשר על הפער הזה הוא זה שמאיץ את הפתרונות הטכנולוגיים בתוך עולם הרפואה". "כיום ברור שפעילות גופנית נמצאת בקורלציה עם הפחתת תחלואה ותמותה, והיא מהווה חלק משמעותי בשיקום מרוב מחלות הלב – אם כי הגזמה בה עלולה להאיץ בעיות", ציין ד"ר אלעד. "זה בא לידי ביטוי עוד יותר בשיקום לב מרחוק: הוא מעלה את אחוז המשוקמים שאכן עושים את הפעילות הנדרשת. היתרון הוא ניהול מסודר של הפעילות ואימוץ אורח חיים בריא". ד"ר מיכל רוזן צבי, דירקטור לבינה מלאכותית ברפואה במעבדות המחקר של יבמ. צילום: מירי דוידוביץ' בינה מלאכותית להאצת גילויים בתחום הרפואה דוברת נוספת הייתה ד"ר מיכל רוזן צבי, דירקטורית לבינה מלאכותית ברפואה במעבדת המחקר של יבמ. רוזן צבי העלתה על "בימת" הכנס את השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות כדי להאיץ גילויים בתחום הרפואה. "מדובר בחיבור בין סטטיסטיקה למחשבים, לטובת בניית מודלים מורכבים לשימוש בנתונים; באיתור הנתונים באמצעות סטטיסטיקות, בניתוח התוצאות ובעקבות זאת, בהצעת דרך שתאפשר לשנות את התוצאות. כמו כן, הבינה המלאכותית באה לידי ביטוי בהאצת הפיתוח של תרופות. מדובר בתהליך ארוך ויקר, והקורונה העצימה את הצורך שלנו להאיץ את התהליכים ולמצוא דרכים לפיתוח תרופות בזמן הרבה יותר קצר. יחד עם טבע, ניסינו, באמצעות הבינה המלאכותית, לדלג על חלק מהליכי הסינון, ולבחון מחדש תרופות קיימות ובטוחות שאולי יועילו בהיבטים אחרים. הוויאגרה היא הדוגמה הטובה יותר לתרופה שכזו. תהליך הפיתוח במקרה שכזה מאוד מהיר, וזה חשוב מאוד במקרה של מחלות לא מוכרות כמו הקורונה", אמרה. לנה רוגובין, אנליסטית בכירה לתחום הבריאות הדיגיטלית בסטארט-אפ ניישן סנטרל. צילום: יח"צ לנה רוגובין, אנליסטית בכירה לתחום הבריאות הדיגיטלית בסטארט-אפ ניישן סנטרל, הציגה כמה מגמות בשוק, שהחלו או הואצו במהלך הקורונה, ובמרכזם הבריאות הדיגיטלית. "מדובר באחד הסקטורים הגדולים בתעשיית הסטארט-אפים", אמרה רוגובין. "בארץ פועלות כ-700 חברות חדשות בתחום, והן מאוד מגוונות בתחומים שאליהם הן מתייחסות, כאשר שלושת החזקים הם תמיכה בקבלת החלטות, אבחון וניטור מרחוק. אלה הם שלושת התחומים שמושכים את הכי הרבה השקעות – בערך כ-80% מכלל ההשקעות, מ-2014. כיום אפשר לראות במספרים התמקדות בשירותי בריאות לפי דרישה, לרבות כאלה שמציעים התמקדות בפציינט".

בשבוע שעבר נערך במתחם העבודה אורבן פלייס (Urban Place) במגדל השלום מיטאפ בנושא: "איך מנווטים בשוק העבודה החדש פוסט קורונה?" בהשתתפות עשרות אנשים שהגיעו פיזית למתחם והצטרפו גם אונליין. המיטאפ כלל שני חלקים: הראשון – הרצאה פותחת של מעין מנלה, חוקרת ומרצה בנושא שוק העבודה ועורכת מדור קריירה בכלכליסט, והשני – פאנל בהנחיית מנלה ובהשתתפות בתיה איבניצר – סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת פלאריום, גבי בדור – דירקטורית משאבי אנוש בחברת פרימטר X, מיכל פרידהיים – דירקטורית גיוס בחברת ריסקיפייד, ולירון קוצ'י – מנהלת משאבי אנוש Digital & Data בחברת אלעד מערכות. בהרצאתה התייחסה מנלה בהרחבה לשינויים ששוק העבודה עבר בשנה האחרונה ומה יישאר מהם גם בעתיד בהיבטים שונים, כמו נוהלי עבודה, תרבות ארגונית, עבודה מהבית ושיטות גיוס חדשות, כמוגם מבחינת ההשלכות של משבר כלכלי כה גדול עם קרוב למיליון מובטלים. לדבריה: "הדבר הראשון שחברות שמו לב הוא, שעבודה מהבית היא אפשרית. חברות כמו פייסבוק, גוגל ועוד עברו למודלים אחרים של עבודה ו-75% מחברות ההיי-טק אמרו שיעברו השנה למודל היברידי, ולא רק היי-טק – גם משרדים ממשלתיים… זה הפך להיות נורמה". בנוסף, ציינה מנלה את הצורך בלמידה מתמדת ומתמשכת,  במיוחד לאנשים כמו טייסים, או אנשים בתחום התיירות, שבן רגע נשארו ללא עבודה ונאלצו להמציא את עצמם מחדש. אחד הדברים שהדגישה הוא, כי ישנם שני כישורים שהפכו להיות חשובים מאוד אצל מעסיקים – חוסן אישי וגמישות. על פיה: "הוכח באופן חד משמעי, שחוסן אישי וגמישות הם כישורים קריטיים ומעסקים יודעים את זה. בראיונות עבודה שואלים לגבי חוסן אישי – מעסיקים רוצים לראות יציבות, רוצים לראות שההתמודדות של אנשים עם מצבים בחיים היא טובה". מימין: מעיין מנלה, כלכליסט בתיה איבניצר, פלריום, לירון קוצ'י, אלעד מערכות, גבי בדור, פרימטר X, מיכל פרידהיים, ריסקיפייד. צילום: יח"צ בפאנל התחייחסו מנהלות ה-HR לשינויים העיקריים שהארגון שלהן עבר כשהשינוי, המשמעותי היה צורת גיוס והאונבורדינג של העובדים, שכולן ציינו שעבר לאונליין. כמו מנלה, גם הן התייחסו לחשיבותה של הגמישות הן בקרב מעסיקים והן בקרב עובדים, בין אם זה גמישות מחשבתית או גמישות בשעות העבודה ובצורת העבודה. לסיכום הדברים דובר על החשיבות של מיתוג אישי, על תחזוקת פרופילים במדיות החברתיות, ומה חשוב לדעת כדי להשאיר רושם טוב.

"עולם המחשוב התקדם מאז הימים שבהם פורצים (פריקרים) דוגמת ג'ון דרייפר (קפטן קראנץ') השתמשו, בתדירויות מסוימות, בצלילים שמשמשים לאיתות פנימי במערכות טלפוניה אנלוגיות כדי להשיג גישה למערכות ולגנוב שיחות, או לפרוץ למערכות טילים בחיוג למערכות טלפוניה. כיום נדרש להגן על משטחי תקיפה רחבים מפני איומים רבים ומתוחכמים, ולכן על מנהל האבטחה להיות מצד אחד רמבו, בעל כוחות רבים, ומהצד השני – רקדן בלט, שעושה שפגאטים ומעופף לאורך מערכי ה-IT וה-OT בארגון", כך אמר אמיר פרמינגר, סמנכ"ל המחקר בקלארוטי. "בעבר", אמר פרמינגר לאנשים ומחשבים, "המרכזיות היו פתוחות וניתן היה להשיג גישה למערכות רגישות, כי לא אבטחו טלפונים ולא היה אינטרנט לכל. ככל שהמחשוב התקדם, כך האבטחה הפכה לחשובה יותר. בתחילה, הבקרים היו בודדים. או אז, הופיע בעולם התעשייתי בקר מתוכנת, PLC (ר"ת Programmable Logic Controller) – התקן שיצר מהפכה, כי הוא אפשר איסוף מידע, בקרה ושליטה בתהליכים. עם הגעתו נוצרו בעיות אבטחה חדשות: נדרש לחבר בין המערכות, לחבר את המערכות לאינטרנט ולחבר את הבקרים". מתקפות שממחישות את החיבור בין הסייבר לעולם הפיזי במאי אשתקד דווח על מתקפת סייבר איראנית על מתקני מים בישראל, שנועדה להעלות את רמת הכלור במי השתייה של אזרחי המדינה. השינוי ברמת הכלור היה עלול לסכן אלפי אזרחים בארץ. לפי המדווח, האיראנים הצליחו לפרוץ למערכות שמתפעלות את משאבות המים בישראל. "מתקפה זו מהווה דוגמה מוחשית כיצד ניתן להשפיע באופן קיברנטי, בסייבר, על העולם הקינטי, הפיזי", אמר פרמינגר. "דפוס הפעולה מעיד שהתוקפים יודעים להשיג גישה לרשתות קריטיות דרך ה-IT. כך קרה במתקפה הרוסית שנערכה בחגי דצמבר 2015 על שלוש חברות חשמל באוקראינה. הפסקת החשמל, שפגעה במאות אלפי בני אדם, נגרמה מווירוס שהביא לניתוק תחנות כוח מהרשת. מה שהיה מעניין במתקפה זו הוא שהתוקפים הכירו את הרשת וידעו כיצד להפיל את מערכות האל-פסק שלה. זהו עוד מקרה קלאסי של חיבור בין עולם ה-IT לעולם האמיתי". הוא ציין כי "עולם התשתיות הקריטיות מתאפיין בקיומן של מערכות לא מעטות שנבנו לפני שנים רבות, בטכנולוגיות לא עדכניות. יש בהן פרוטוקולים של בקרים שלא מאובטחים מיסודם". פרמינגר אמר ש-"הגנה על תשתיות קריטיות חשובה במיוחד בזמני משבר. בזמן שארגוני תעשייה מנסים לשפר את הפרודוקטיביות שלהם, על ידי חיבור של יותר מכשירי OT ו-IoT, כדי לאפשר גישה מרחוק לרשתות שלהם, הם גם חושפים עצמם ליותר איומים כתוצאה מכך. אבטחת OT צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של כל הארגונים. תוקפים יודעים שרשתות IT מוגנות על ידי פתרונות אבטחת סייבר, ולכן הם מנסים לנצל חולשות בסביבות ה-OT, ודרכן – לפגוע בארגונים". "מנהל אבטחת המידע נכנס לארץ לא זרועה" קלארוטי, שפועלת בעולם אבטחת הסייבר לתעשייה ולתשתיות קריטיות, הוקמה ב-2015 על ידי חממת Team8 – בראשות תא"ל (מיל') נדב צפריר, לשעבר מפקד 8200, שאף מכהן כנשיא החברה. מאז היא גייסה כ-100 מיליון דולר. החברה מונה יותר מ-200 עובדים, רובם בתל אביב, ויש לה מעל 100 לקוחות, ביניהם ג'נרל מוטורס, סימנס, רוקוול ונובל אנרג'י. פרמינגר ציין כי "חווינו ב-2020 צמיחה יוצאת דופן, כולל גידול של 100% בלקוחות חדשים. גייסנו בשנה החולפת יותר מ-80 עובדים, ונגייס 100 נוספים השנה". לפני שהצטרף לקלארוטי, פרמינגר שירת במשך כמעט עשור ביחידה טכנולוגית בצה"ל, שם עסק בתפקידי מחקר ופיתוח של פתרונות סייבר מתקדמים, והיה מעורב בכמה פרויקטים שזכו בפרס ביטחון ישראל. לסיכום הוא אמר כי "מנהל אבטחת המידע בעולם התעשייתי נדרש לפעול בכמה חזיתות. הוא נכנס לארץ לא זרועה, כי איש לא התייחס לאבטחת העולם התעשייתי ולאבטחת OT. עליו לתת מענה אבטחה גם לעולמות תוכן אלה. נדרשת אבטחה לאורך כל שרשרת ה-OT. הוא צריך להבין לעומק מה יש לו לאורך כל תהליך האבטחה ולספק נראות. אנחנו באים וממפים לו את האזורים החשופים עם האפשרויות לפגיעה, ומספקים לו יכולת לניטור אנומליות ברמות הרשת והמכשירים. מדובר בבניית תוכנית אבטחה מתמשכת, לא זבנג וגמרנו".

תכנית חדשה של ממשל ביידן-האריס עתידה לחזק את שרשראות האספקה המקומיות בארה"ב, ולפתור את המחסור בסוללות ליתיום בעלות קיבולת גדולה, במוליכים למחצה, במינרלים קריטיים, וכן במזון ובתרופות. חוסר עולמי בהם. שבבי מחשב. אילוסטרציה: NorGal/BigStock לאחר סקירה שהתבצעה לאורך 100 ימי שלטון ביידן, ושעסקה בשרשרת האספקה של מוצרים חיוניים בארה"ב – אשר הושפעה באופן ניכר ממגיפת הקורונה ושמחסורים משמעותיים מעיבים עליה – הודיע הנשיא האמריקני ג'ו ביידן על הקמת כוח משימה מיוחד לטיפול במחסור במשאבים השונים. הקבוצה תובל על ידי משרדי הממשל השונים, ותכנס את בעלי העניין ל"אבחון בעיות ופתרונות בשטח", כך על פי דיווח בביזנס אינסיידר. הבית הלבן הבהיר גם כי כוח המשימה המיוחד יחפש הזדמנויות לחיזוק קשרי המסחר ועמידות שרשרת האספקה עם בעלות הברית. "הממשל נוקט בפעולה מיידית לטיפול בפגיעות ולחיזוק החוסן עם השקת מאמץ חדש שמטרתו לטפל בשיבושים בשרשרת האספקה לטווח הקרוב", הצהיר הבית הלבן, שהדגיש כי מדובר באסטרטגיות של שישה בסיסים תעשייתיים העומדים בליבת הביטחון הכלכלי והלאומי של אמריקה. לפי ההודעה, הפרויקט לשיקום המשק עם שרשראות אספקה תקינות ומתפקדות עתיד להסתיים בתוך שנה. ייצרה מצב חדש בשוק. מגיפת הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock הייצור בתוך ארה"ב יגדל והספקיות מחו"ל יהיו בנות ברית "עבר זמן רב מאז שהשקענו בעובדים אמריקנים ובחדשנות אמריקנית", אמר ביידן בהצהרה על תכניתו. הנשיא הבהיר כי "תכנית המשרות האמריקנית יחד עם חוק החדשנות והתחרות של ארה"ב יבצעו השקעות במחקר ופיתוח ובייצור מתקדם, כדי לעזור לנו להצמיח תעשיות קריטיות ולזכות במשרות העתיד". ביידן הדגיש בדבריו כי "זה יעצים אותנו לגלות, לבנות ולשפר את הטכנולוגיות החיוניות ביותר של מחר – מבינה מלאכותית, לשבבי מחשב, ועד סוללות ליתיום, המשמשות במכשירים חכמים וברכבים חשמליים – ממש כאן בארצות הברית. על ידי חיזוק תשתית החדשנות שלנו, אנו יכולים להניח את הבסיס לדור הבא של משרות אמריקניות ומנהיגות אמריקנית בייצור ובטכנולוגיה". על פי הבית הלבן, שיעור כושר הייצור של המוליכים למחצה בארה"ב צנח מ-37% לפני 20 שנה לכ-12% מהייצור העולמי כיום. חברות אמריקניות הפכו תלויות בייצור המתבצע במדינות זרות, בעיקר באסיה, והדבר מהווה סיכון ואיום על שרשרת האספקה, שכבר ניכר כיום. המחסור המדובר במעבדים בפרט, ושל מוליכים למחצה בכלל, הוא למעשה עולמי. מצב זה מורגש ומשפיע לא רק על השווקים המסורתיים, כמו שוק המחשבים הניידים והטלפונים, אלא גם על היכולת של יצרניות הרכבים החשמליים והחכמים לספק את ההיצע שתכננו לספק. לפי אנליסטים, הבעיה של שוק הרכב, למשל, ולמעשה של מרבית התעשיות הנשענות על שבבים וסוללות, היא שרוב השבבים הופנו באחרונה – עקב אילוצי הקורונה – לשווקים שמוצריהם נדרשים ללימוד ועבודה מרחוק, ואפילו בשווקים אלו, כמו בשוק המחשבים והטלפונים, המעבדים הקיימים אינם עונים על הצורך הגדול. משפיעה על שרשראות האספקת. מלחמת הסחר סין-ארצות הברית. צילום: BigStock בנוגע לשינוי בנהלי היבוא של מוצרי שרשרת אספקה מחו"ל – התכנית כוללת גם מהלכים של ארה"ב להעברת סדר העדיפויות שלה בשרשרת האספקה מהמתחרים (כמו סין ההולכת ומתחזקת, ושנחשבת כיום כאויבת של ארה"ב) לעבר בעלות ברית עולמיות שלה. כמו כן, ארה"ב מתכוונת לפגוע בנהלי סחר בינלאומיים לא הוגנים, כך על פי ההודעה, ומשרד המסחר האמריקני יציע פעולות אכיפה נגד נוהלי סחר כאלו, שבוצעו על ידי מדינות אחרות. הבית הלבן הדגיש כי הפעולות שעליהן הודיע ממשל ביידן-האריס אתמול (ג') הן רק הצעד הראשון במאמץ ממשלתי שלם לחזק את התחרותיות המקומית ואת עמידות שרשרת האספקה. וכן במקביל לבשורה על תכנית ההצלה לשרשרת האספקה – אתמול העביר הסנאט האמריקני, באישור חוצה-מפלגות, הצעת חוק שבין היתר נועדה לקדם ייצור של מוליכים למחצה, הכוללת הוצאת 250 מיליארד דולר על מחקר ופיתוח טכנולוגי, במטרה להתמודד עם השפעת סין על העולם. הנשיא ביידן בירך על ההצבעה בסנאט, שעדיין צריכה לעבור בבית הנבחרים לפני שתוכל לצאת אל הפועל.

איציק כרמלי, שעד היום (ד') שימש מנמ"ר עיריית ראשון לציון, עובר מצד הלקוח לצד הספק, ומתחיל לכהן כמנכ"ל פריוריטי סיטי, שמטמיעה מערכות ERP במגזר המוניציפלי. החברה נמצאת בבעלת משותפת של פרויריטי ומגע"ר. כפי שדווח בראשונה באנשים ומחשבים בחודש מרץ השנה, כרמלי הודיע על כוונתו לסיים את תפקידו בעירייה, בתום 10.5 שנים. לאחר מכרז שביצעה עיריית ראשון לציון היא בחרה כמחליפו את רועי עזרא, לשעבר סמנכ"ל הטכנולוגיות של טיקטמאסטר, שמוכרת כרטיסים אונליין לאירועי בידור ברחבי העולם. "הרגשתי שאני מספיק בשל כדי לקדם פתרונות עבור השוק המוניציפלי, במיוחד לאור הניסיון הרב שצברתי, שבמהלכו למדתי להכיר את הצרכים המורכבים של עמיתיי המנמ"רים בשלטון המקומי", אמר כרמלי לאנשים ומחשבים. לפני שהצטרף לעיריית ראשון לציון ביצע כרמלי כמה תפקידים ניהוליים רוחביים בקבוצת מלם תים, בהם מנהל השירות, מנהל פרויקטים ומנהל פיתוח עסקי וריכוז עבודה מול יצרנים (ונדורים) בינלאומיים. מהפכה דיגיטלית ומחשובית בעיר היין במהלך כהונתו בעיריית ראשון לציון קידם כרמלי מהפכה דיגיטלית ומחשובית בתהליכי העבודה שלה, והוביל ברמה הטכנולוגית את המהלכים להפיכת העיר הוותיקה לחכמה. בכך הוא גרם לשינוי תפיסתי מהותי ביחס של הרשות המקומית לתפקיד המנמ"ר. "השינוי החל בעיקר לאחר שהתחלתי לעסוק גם בפן השיווקי", אמר כרמלי. "דיברתי עם ראש העיר והנהלת העירייה הרבה על האתגרים של ראשון לציון, על נושא החינוך ועל מתחם האלף (אזור במערב ראשון לציון שמיועד לתעסוקה, בדגש על היי-טק – י"ק). ברגע שהמנמ"ר משולב בפעילות של כל המחלקות בעירייה, הוא חלק מההנהלה – וכך הייתי גם אני". הפרויקט האחרון שכרמלי היה מעורב מרכזי בו הוא מכרז החלפת מערכות ה-CRM של העירייה, שנחשב לאחד המכרזים הגדולים ביותר שנעשו ברשות מקומית בשנים האחרונות. המכרז פורסם ערב סיום עבודתו בעירייה, ומלאכת ניהול ויישום הפרויקט תהיה באחריות המנמ"ר החדש. כרמלי קיבל ב-2013 את אות המנמ"ר המצטיין בטקס מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים. האות ניתן לו על ידי ועדת איתור בראשות פרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב. בדברי הנימוק נכתב כי כרמלי "מוביל במימוש החזון של עיר היי-טק". במכתבו לעובדי העירייה הודה כרמלי לראש העיר, רז קינסטליך, למנכ"ל העירייה, דודי גיל, לחברת המועצה ומחזיקת תיק התקשוב, מעין פלח, ול-70 עובדי אגף התקשוב העירוני. הוא ציין שביחד הם "קידמו את מערכות עיריית ראשון לציון בעשור האחרון לרווחת התושבים, העסקים ו-50 אלף ילדי העיר".

משרד התקשורת פרסם אתמול בראשונה את מדד איכות השירות של חברות התקשורת בישראל, שמטרתו, לדברי איתן גינזבורג, שר התקשורת, "להעניק לצרכן מידע שקוף ואובייקטיבי, שמאפשר לו לבחור באופן מושכל יותר בין ספקיות התקשורת". המדד יפורסם מדי שנה, ויציג בכל פעם היבטים אחרים, הנוגעים לטיב השירותים שמקבלים המנויים של כל אחת מהחברות. המדד בדק את חברות התקשורת בארבעה תחומים: שביעות רצון משירות הלקוחות ומהשירות הטכני של החברות, זמני המענה במוקדים הטכניים של חברות התקשורת, החזרת ציוד תקשורת לאחר התנתקות ותלונות בנושא חשבונות וחיובי יתר. ספקיות הסלולר מבין ספקיות הסלולר, עולה כי שביעות הרצון הנמוכה ביותר משירות הלקוחות והשירות הטכני היא מחברת הוט מובייל, כשהגבוהה ביותר היא מחברת פלאפון בשירות ההלקחות, ומסלקום בשירות הטכני. זמני המענה הקצרים ביותר הם של חברת פלאפון – כמעט שלוש דקות, ואלה של הוט מובייל – הארוכים ביותר – קצת יותר מתשע דקות, כשבהוט מובייל גם כמות השיחות שנותקו ללא מענה היא הגבוהה ביותר, ובפרטנר וסלקום הפחותה ביותר. בהיבט התלונות על חשבונות וחיובי יתר – רמי לוי תקשורת והוט מובייל בולטים לרעה עם המספרים הגבוהים ביותר של תלונות לכל 10 אלפים לקוחות, ובולטת לטובה – 019 מובייל. מדדי שביעות רצון מחברות הסלולר. מקור: דו"ח משרד התקשורת חברות התשתית חברות התשתית בזק והוט זוכות שתיהן לציונים נמוכים בנושא שירות הלקוחות והשירות הטכני, כאשר זה של הוט נמוך יותר משל בזק. בהיבט זמני המענה – הזמן הממוצע בבזק עמד על כחמש וחצי דקות, ובהוט – שלוש וחצי דקות. בזק גם מצטיינת לרעה בהיבט השיחות שנותקו ללא מענה. פרטנר בולטת לרעה מבחינת מספר התלונות על חשבונות וחיובי יתר, ובסלקום – המספר הנמוך ביותר. ספקיות האינטרנט מבין ספקיות האינטרנט – שביעות הרצון מהשירות הטכני והשירות הלקוחות הגבוהה ביותר היא מסלקום ופרטנר, והנמוכה ביותר – מהוט נט. בבדיקת זמני המענה – ב-018 אקספון עומד הממוצע על כמעט עשר דקות, וזמן המענה הקצר ביותר הוא של חברת ITC – קצת פחות משתי דקות. באקספון ובהוט שיעור השיחות שנותקו ללא מענה תוך שש דקות, או לאחר יותר משש דקות, הוא הגבוה ביותר, וב-ITC  – הנמוך ביותר. פרטנר מציגה את מספר התלונות הגבוה ביותר לכל 10 אלפים לקוחות, וטריפל C – הנמוך ביותר. טלפון נייח מבין חברות הטלפון הנייח – שביעות הרצון משירות הלקוחות והשירות הטכני הגבוהה ביותר היא מפרטנר והנמוכה ביותר היא מהוט. הסקר בדק גם את מדיניות החברות בנושא החזרת הציוד כשהלקוח מתנתק, והבדיקה מעלה כי לכל חברה מדיניות משלה הן לגבי מחיר איסוף הציוד מבית הלקוח והן תוך כמה זמן על הלקוח להחזיר את הציוד. החברות היחידות שאינן גובות תשלום על איסוף מהבית הן הוט ובזק בינלאומי, ובשאר החברות האיסוף מהבית כרוך בעלות, כאשר אקספון גובה את המחיר הגבוה ביותר – 69 שקלים, ושאר החברות – 30-40 שקלים. הנתונים המוצגים במדד אוגדו מנתוני מינהל הפיקוח והאכיפה במשרד, שמפקח באופן שוטף על עמידת חברות התקשורת בהוראות רישיונן, ומטפל מדי יום בתלונות ופניות על ספקיות התקשורת השונות, וכן מסקר מיוחד שנערך לבקשת המשרד על ידי מכון המחקר סמית' בדצמבר 2020 בקרב 678 נשאלים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, ובדיקה שערכה חברת רושניק לבקשת המשרד על זמני ההמתנה במוקדים הטלפוניים של החברות, במשך עשרים ימי עבודה בדצמבר 2020.