גוגל (Google) השליכה לאחרונה תשע אפליקציות מה-Play Store שלה, שלדברי חוקרי האבטחה הצליחו לגנוב את נתוני הכניסה לפייסבוק (Facebook) מהמשתמשים שהתקינו אותן על מכשיריהם. בסך הכל לאפליקציות הבעיתיות, שכאמור נועדו רק למכשירי אנדרואיד, יש יותר משישה מיליון הורדות, לא תפוצה רחבה מאוד, אך בכל זאת כזו שעלולה לגרום נזקים לרבים. שלוש מהאפליקציות הזדוניות שייכות, או לפחות שיחקו אותה כמשתייכות, לקטגוריית האבטחה, והוצעו ככאלו שאפשרות נעילה של יישומים לצורך שמירה עליהם. עוד "התחפשו" האפליקציות הזדונית גם לתוכנות לעריכת תמונות, לתוכנות הורוסקופ ולאפליקציות לניקוי ניידים. לפי חברת תוכנת האנטי-וירוס הרוסית ד"ר ווב (Dr. Web), הגישה לנתוני הכניסה לפייסבוק הושגה באמצעות התחזות (פישינג) בתוך שימוש בקוד JavaScript זדוני. היישומים הציעו למשתמשים אפשרות לפתוח את כל הפונקציות של האפליקציות, ולהיפטר ממודעות בתוכן, על ידי כניסה לחשבונות הפייסבוק שלהם דרכן, מה שככל הנראה לא הרים יותר מדי גבות, מכיוון שהרבה שירותים סלולריים מאפשרים למשתמשיהם לסנכרן את חשבונות המדיה החברתית שלהם איתם. אחרי שהמשתמש בחר באפשרות זו, היישומים טענו עמוד כניסה לכאורה לגיטימי לפייסבוק, המכיל שדות להזנת שמות משתמש וסיסמאות, ואולם כל מה שהמשתמשים הקלידו בטפסים אלה הלך ישירות למחשב הנשלט על ידי ההאקרים, המכונה שרת פיקוד ובקרה, באמצעות קוד זדוני שהוחבא בחוכמה, זאת על לפי חוקרי ד"ר ווב. כך הושגו נתוני הכניסה לפייסבוק ממשתמשים, שכלל לא חשדו שנפגעו מפורצים. אלו שמות היישומים שהתגלו וסולקו מחנות גוגל: Processing Photo; PIP Photo; Rubbish Cleaner; App Lock Keep; App Lock Manager; Lockit Master; Horoscope Pi; Horoscope Daily ו-Inwell Fitness. חובה לבטיחות המשתמש. חידוש והחלפת סיסמאות. צילום אילוסטרציה: BigStock היישומים מותקנים אצלכם – מה עושים עכשיו ואיך נשמרים לעתיד? אם הורדתם אחת, או יותר, מתשע האפליקציות הללו, עליכם כמובן להסיר אותן לחלוטין ואז לשקול לשנות את סיסמת הפייסבוק שלכם באופן מיידי. אחרי שינוי זה, רצוי שתשנו סיסמאות לכל שירות אחר שסנכרנתם מול פייסבוק. בנוסף עליכם לבדוק אם יש פעילות הונאה בחשבון הפייסבוק שלכם, וכן במסנג'ר הקשור אליו, ולעשות זאת גם עם חשבונות מקוונים אחרים, בעלי שם משתמש וסיסמה זהים לאלו שבהם נהגתם להשתמש בכניסה לפייסבוק. ככלל, אם אתם משתמשים באותו שילוב של שם משתמש וסיסמה עבור פייסבוק ואפליקציות מקוונות אחרות, עליכם לשקול לשנות את כולם, וזאת גם אם לא הייתם בין נפגעי היישומים המסוימים הללו. תוקף עם גישה לנתוני הכניסה שלכם לפייסבוק עלול לנסות את אותו שילוב עבור שירותים כמו דוא"ל, חשבון הבנק האינטרנטי שלכם או הכניסה לחנויות האונליין שאתם רוכשים בהן. האקרים שהשיגו בדרך כלשהי את נתוני הכניסה שלכם, אם אתם לא מייחדים סיסמה שונה לכל שירות, יכולים לגרום נזק חמור עם המידע הזה ואף לגנוב מכם כסף, לכן לכל אפליקציה ושירות חובה להיכנס עם סיסמה ייחודית לו.

שנת הלימודים בבתי הספר היסודיים, שהסתיימה בשבוע שעבר, הייתה אחת השנים היותר מורכבות ומיוחדות שידעה מערכת החינוך בישראל. זו הייתה שנה שבה הטכנולוגיה דילגה אל קידמת הבמה ובחלק ניכר ממנה שימשה כפלטפורמה היחידה לקיים סוג של שיגרת לימודים, בשעה שכולנו היינו בסגרים, והילדים למדו בזום וכמעט שלא ביקרו בבית הספר. הקורונה האיצה במהירות, מ-0 ל-100, את נושא התקשוב ושילוב המחשבים בבית הספר. היא גם העצימה במידה רבה את תפקידו של המורה, שנאלץ להסתגל במהירות, כמעט בן לילה, להעביר תכנים דיגיטליים, שיש בהם חוויות למידה שלא נחוו קודם. התהליך הזה גם האיר בזרקור בוהק את העובדה שלחלק גדול מאוד מהמורים בישראל עדיין אין כלי עבודה בסיסי כמו מחשב ומשכך, היכולת שלו ללמד באמצעים דיגיטליים מוגבלת עד לא קיימת. התוצאה היא שכיתות הלימוד במרבית בתי הספר נראות אותו הדבר כמו שנראו כשהוקמה המדינה: לוח, גיר, הרבה מאוד כסאות להרבה מאוד ילדים ומורה שהוא מקור הידע. מחשבים? יוק, בחלק ניכר מהמקרים. התקשוב – בלב כנס החינוך הדיגיטלי מעבר לבעיות הלוגיסטיות של מחסור במחשבים לילדים והקצב האיטי ביותר של פרויקט תקשוב בתי הספר, עולה לדיון השאלה כיצד מדינת ישראל יכולה לקחת את המהפך הפדגוגי-טכנולוגי שמערכת החינוך עברה בשנה וחצי האחרונה ולשלב זאת בכיתה העתידית. על כיתת העתיד להיות כזו שמתאימה את עצמה לעולמם של הילדים, מאפשרת לימוד חווייתי על ידי חקר וחוויה אישית, שנמצאת בפלטפורמות דיגיטליות, ובכך מריצה קדימה את מערכת החינוך, ובפרט את המורים והתלמידים. נושא זה יהיה הנושא המרכזי בכנס התקשוב בחינוך השנתי של אנשים ומחשבים, שייערך ביום ד' הקרוב. כבכל שנה, הכנס נערך בשיתוף קרן אתנה, שמקדישה את פעילותה הרבה לקידום מעמד המורה בישראל. הקרן מעניקה מחשבים ומערכות למידה למורים, מעבירה הכשרות לאוריינות דיגיטלית ומבצעת פעולות נוספות שמקדמות את מערכת החינוך אל עבר כיתת העתיד. אורי בן ארי, נשיא ומייסד הקרן, עוסק בנושא הזה כבר 15 שנים. כבר אז הוא הבין שאם אנחנו רוצים שילדינו יקבלו את החינוך הטוב ביותר, עלינו להשקיע במורים ולתת להם כלים לכך. ההיגיון אומר, ואמר גם אז, שזה תפקידה של הממשלה. אבל כמו בהרבה תחומים בישראל, כשהממשלה לא עושה מאומה בנושא, החברה האזרחית והקהילייה העסקית נכנסות לוואקום שנוצר ומתחילות לפעול. כך נולד ב-2006 מיזם מחשב לכל מורה, שסיפק עד היום ארגזי כלים דיגיטליים ל-28 אלף מורות ומורים, גננות וגננים, ב-172 רשויות, שמלמדים 650 אלף תלמידים ותלמידות. בכנס ביום ד' יתייחסו לכיתה העתידית ולאתגרים שהיא מציבה כמה מרצים בכירים מבתי ספר לחינוך ומאוניברסיטאות, פרופסורים ומחנכים בעלי שם, שמכשירים את הדור הבא של המורים. באירוע תתארח נטליה אמלינה, שעומדת בראש היחידה לפיתוח מיומנויות למורים בארגון אונסק"ו של האו"ם. אונסק"ו מקיים פעילות וסדרות של דיונים על כיתת העתיד (שם מכוונים ל-2030), שלתפיסתו, יישומה מתחיל בהבנה כיצד לפתור את אתגרי הנגישות לעולם הדיגיטלי, ההון האנושי, המורים.ות ואיכות החינוך. כדי לעמוד ביעדים שהוצבו סבורים באונסק"ו שיש לשים דגש על עידוד והכנסת מוטיבציה למורים שיישמו גישות פדגוגיות מבוססות ICT בכל תחומי הלימוד. על מנת ליישם את זה נדרשת מדיניות לאומית לפיתוח תקנים שיכשירו מורים לעולם הפדגוגי הדיגיטלי ולמימון מחקרים לפיתוח תוכניות לימוד שיוכלו לצייד את המורים במיומנויות דיגיטליות. אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, צפוי לציין בדבריו שהקורונה הסירה את הדלת של הכיתה הרגילה ופתחה את מרחב הלימוד, לטובת ולהעשרת כל הצדדים. פרופ' חן שכטר, ראש מכון מופת, יצביע על החשיבות של קהילות לומדות. פרופ' יולי תמיר, נשיאת בית ברל ובעבר שרת החינוך, תציג את הכיתה החכמה, שבה צורת וחוויית הלימוד יהיו שונות לגמרי ממה שאנחנו מכירים. בין הדוברים הנוספים, שיציגו תפיסות שונות לגבי הכיתה הדיגיטלית, יהיו פרופ' ציפי ליבמן, נשיאת סמינר הקיבוצים, פרופ' מיכל בלר, נשיאת מכללת לוינסקי, פרופ' גילה קורץ מ-HIT וד"ר דובי וייס מהקריה האקדמית אונו. ריכוז חשוב כל כך של אנשי אקדמיה ומנהלי מחלקות חינוך, שיקיים סיעור מוחות, יכול לתת את המתווה שיביא לתחילת השינוי במערכת החינוך – אותו שינוי ששרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, מכוונת אליו. זה משמעותי בעיקר בימים אלה, כאשר מתחילים לדבר על גל רביעי של הקורונה, שאולי יביא שוב לצורך לשלב למידה פיזית ומקוונת. אם לא ידאגו קודם כל למורים, על מנת שיוכלו להביא את החזון של הכיתה הדיגיטלית לכדי ביצוע, אנחנו צפויים לחזור לסרטים ולמראות מהשנה שעברה, שאיש לא רוצה לחזור אליהם.

קוואלקום כבר מייצרת כיום מעבדים ייעודיים למחשבים אישיים, שבמסגרת שיתוף הפעולה עם מיקרוסופט מאפשר להריץ בהם Windows בגרסה שמותאמת למעבדי ה-Snapdragon שלה. אבל הפער של ביצועי המעבדים הללו, Snapdragon 8cx, אל מול מעבדיה של אינטל גדול, ולרעתה – ועוד יותר מול מעבד ה-M1 של אפל, שמבוסס גם הוא על טכנולוגיה של ARM. התכניות של קוואלקום הן לשנות את המצב, וגם בדרך להפוך לשחקנית חזקה יותר בתחום המעבדים למחשבים, ולפי המנכ"ל החדש כריסטיאנו אמון זה יקרה בשנה הבאה. תסייע בחיזוקה של קוואלקום בזירת המעבדים למחשבים? נוביה מדובר יהיה בפירות הראשונים של רכישת הסטראט-אפ נוביה (Nuvia) מוקדם יותר השנה, תמורת 1.4 מיליארד דולר. נוביה היא יצרנית מעבדים שהוקמה בידי שלושה מהנדסים לשעבר של אפל, עם רקע בתכנון מעבדים – כך שאם תרצו, קוואלקום מתכוונת להשתמש בידע שהם צברו בזמן תכנון המעבד הנוכחי של אפל. עם זאת, לפי אמון, קוואלקום אינה סוגרת את הדלת בפני ARM. "היינו צריכים להשיג את הביצועים המובילים עבור מכשיר המופעל על ידי סוללה. אם ARM, שיש לנו יחסים עימה במשך שנים, בסופו של דבר תפתח מעבד טוב יותר ממה שאנחנו יכולים לבנות בעצמנו, אז תמיד קיימת לנו האפשרות לבצע רישוי מ-ARM", הוא אמר בראיון. אמון הוסיף שהמעבדים של נוביה מתכוננים לשוק המחשוב האישי ולא לדטה סנטרים, אבל החברה לא תתנגד לתת רישוי למי שירצה לתכנן מעבדים לטובת מחשוב ענן.

כשחושבים על עובדים ומנהלים בתחום הסייבר, האסוציאציה היא שמדובר ביהודים, יוצאי 8200 או יחידה טכנולוגית אחרת של צה"ל, ובדרך כלל גברים. שלא לדבר על כך שרבים מהם מגיעים בשיטת חבר מביא חבר. דוגמאות בולטות לכך הן ארבעת מייסדי אדאלום ו-Wiz – שני סטארט-אפים מאוד מצליחים בתחום הסייבר, שהכירו בשירותם המשותף ב-8200 – ומקימי Team8, שגם חלק מהם הגיעו מה-יחידה. יש בכך יתרונות: יוצאי היחידות הטכנולוגיות של צה"ל הם בדרך כלל אנשים מוכשרים, בעלי ניסיון והכשרה שהחברות לא צריכות לשלם עליהם, וחושבים בתוך הקופסה אבל גם מחוצה לה. לראייה, תעשיית הסייבר הישראלית משגשגת. אבל יש בכך גם חסרונות, ובמרכזם שבכך שתעשיית הסייבר שלנו כל כך הומוגנית מבחינת ההרכב האנושי שלה, מפוספסות הזדמנויות להכניס אליה עובדים.ות שיכולים.ות להיות אנשי.נשות סייבר מצוינים.ות, גם אם הם.ן לא שירתו בצבא, או שכן גויסו – אבל לא ליחידות ה-"נכונות". אישה מרשימה שלא שייכת ולו לאחת מהקבוצות הפריבילגיות בתעשיית הסייבר אבל מאוד רוצה להשתלב בה היא זהבה ארקיי. המקרה שלה מעניין ודי ייחודי, כי מדובר בילידת ארצות הברית, ממוצא חצי אפריקני (היא בת לאב ניגרי ואם אמריקנית), שהתגיירה, הפכה לחרדית, עלתה לארץ וגרה בפריפריה – בבאר שבע. לכאורה, כל הרקעים שתעשיית הסייבר הישראלית רחוקה מהם כרחוק מזרח ממערב (עם כוכבית: בבאר שבע יש תעשיית סייבר, אם כי היא הרבה יותר קטנה מאשר במרכז הארץ). אלא שהיא אמרה לאנשים ומחשבים שזה דווקא מגביר את המוטיבציה שלה להתקבל כעובדת בתעשייה. לארקיי אין ניסיון רב בעולם הטכנולוגי – בניגוד לאביה, שעבד במשך שני עשורים בסיסקו ובמוטורולה. כדי לצבור את הידע הדרוש היא הצטרפה לקורס סייבר אימפקט של סייבינט ועמותת בוגרי 8200, שקם במסגרת תוכנית של רשות החדשנות ומיועד לאנשים עם מעט או בלי רקע בעולם ההיי-טק, שמעוניינים לקבל הזדמנות לעסוק בתחום. מדובר בתוכנית לימודים מזורזת, בת שלושה חודשים, שבה המשתתפים לומדים את מקצועות הסייבר, והיא כוללת ניסיון לשלב את הבוגרים שלה בתעשייה. התוכנית היא חינמית ובסייבינט אומרים שקורס כזה שווה 30 אלף שקלים. זהבה ארקיי ובני משפחתה. צילום: בוני וורן ארקיי עלתה לישראל לפני שבע שנים ועבדה בכמה מלכ"רים, בהם תנועת אור, שמשימתה היא ליישב את הנגב והגליל. היא עסקה בשיווק דיגיטלי במסגרת סטארט-אפ שהקימה יחד עם שותף לכתיבת תוכן ולמיתוג. אלא שכמו הרבה עסקים, גם הסטארט-אפ שלהם קרס בקורונה. "במהלך הזמן הזה חשבתי על הקריירה שלי ועל מה מעניין אותי לעשות. הבנתי שאני רוצה להעביר את הפוקוס והקריירה שלי לביטחון (תחום שבו יש לה תואר אקדמי – י"ה), ועתיד הביטחון הוא אבטחת סייבר", ציינה. "לפני שהגעתי לקורס היה לי חשש, לא הייתי בטוחה שאני עומדת בכל הדרישות, כי אין לי את הניסיון. אבל עורכי הקורס אמרו לי שהוא מיועד למתחילים ושהם מלמדים את המשתתפים על עולם הסייבר מ-א' ועד ת'. בקורס משתתפים.ות בעיקר א.נשים מאוכלוסיות כגון עולים, אנשי פריפריה, נשים וחרדים". לחרדים אין כמעט בכלל ידע במקצועות חול, כי הם לא לומדים לימודי ליבה. אין בעייתיות בכך בכניסה לעולם ההיי-טק? "אני לא רואה בעייתיות כזאת, כי הלימודים בישיבה מכשירים חרדים לחשיבה אנליטית, והם יכולים להיכנס לעולם הסייבר בקלות. רבים מהכישורים שנדרשים לעולם הסייבר לא מצריכים בהכרח לימודים באוניברסיטה. מה גם שבקורס מקבלים את כל הכישורים הנדרשים". אבל לחלק גדול מהם אין ידע במתמטיקה – מקצוע נדרש לחלק ניכר ממקצועות הטכנולוגיה. "לא בכל ההיי-טק צריכים ידע נרחב במתמטיקה. מה גם שניתן ללמוד את המתמטיקה הבסיסית, ואת מה שמעבר לזה – ללמוד במכינה". לדבריה, "חשיבה ביקורתית ואנליטיות, כמו שיש לבוגרי ישיבה, זה חשוב, כי מי שיכול לחשוב חשיבה ביקורתית ולהבין זוויות שונות הוא בדרך כלל יותר מוצלח מעובדים אחרים. לימודי גמרא כוללים חשיבה מהרבה פרספקטיבות ובמובן מסוים, לחרדים יש כאן יתרון על החילונים". "להבין איך הטרוריסטים פועלים בסייבר" התחום שבו מתמקדת ארקיי בקורס הוא אחד הנושאים האקטואליים בעולם הסייבר – טרוריזם אונליין, "להבין איך טרוריסטים משתמשים ברשת, כיצד הם יכולים לבצע טרור סייבר ולהוריד אתרים, כמו שהחמאס מנסה לעשות. זה סוג חדש של טרור שהם יכולים לבצע מבלי לעזוב את הבית שלהם", אמרה. "בהמשך הקריירה שלי, אני רוצה לחקור איומי סייבר, ולעבוד עם לקוחות ולהסביר להם את הסיכונים, איך הם ניגשים אליהם ומה עליהם לעשות כדי להגן על עצמם. אנחנו נוגעים בקורס בין היתר בדברים האלה. בקורס מכינים אותנו להיות SOC אנליסט (חוקר.ת במרכזי אבטחת סייבר – י"ה), וזה מקום טוב להתחיל בו בעולם הסייבר. משם אני רוצה לגדול – והסייבר הוא עולם שאפשר לגדול בו באופן עקבי, כי תמיד יש טכנולוגיות חדשות ואיומים חדשים, ותמיד יש מה ללמוד". דן חכימי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בסייבינט ומנהל תוכנית סייבר אימפקט. צילום: יח"צ סייבינט היא חברת הכשרות בינלאומית, שפועלת במזרח הרחוק, אוסטרליה, הודו, אירופה, ארצות הברית ואפריקה. הקורס הנוכחי הוא הראשון שהיא מפעילה בישראל. "כששמענו שרשות החדשנות מוציאה מכרז להכשרות של א.נשים לעולם הסייבר, הבנו שמדובר בהזדמנות עבורנו", אמר דן חכימי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בסייבינט ומנהל התוכנית. "מקימי החברה הם יוצאי 8200 והחלטנו לחבור לעמותת בוגרי 8200 כדי להוציא לפועל את התוכנית. על אף שמותר לנו, החלטנו לא לגבות כסף מהמשתתפים. התמקדנו בקבוצות שיש להן תת ייצוג בתעשייה, כמו עולים חדשים ונשים. כשפרסמנו קול קורא פנו אלינו כ-1,000 מועמדים. העברנו אותם תהליך מיון אגרסיבי שבסופו נבחרו 55 למחזורים שפתחנו". ספר קצת על הפעילות הבינלאומית שלכם. "בארצות הברית אנחנו שותפים של עשרות אוניברסיטאות שמכשירות אנשי.נשות סייבר ומכניסות אותם.ן לתעשייה. בסינגפור אנחנו חברת ההכשרה לסייבר היחידה במימון ממשלתי. ביפן השקנו לא מזמן תוכנית הכשרה דומה ובאירופה – אנחנו פועלים ברוב המדינות. אנחנו ברוב המקרים לא מעבירים את ההכשרה אלא מפתחים את התוכן ומדריכים את המקומיים. בישראל אנחנו גם מעבירים את ההדרכות עצמן, עם עמותת בוגרי 8200".

ישראל וקנדה יקיימו מגעים לחידושה של הקרן המשותפת למחקר ולחדשנות בין המדינות, בהיקף של שישה מיליון דולר קנדי בשנה, שהם כ-16 מיליון שקלים. כל צד ישקיע שלושה מיליון דולר קנדי. במסגרת הקצאת תקציב זו תיבחן האפשרות לשלב שיתופי פעולה בתחום המחקר המדעי וייבחנו שיתופי פעולה בין התעשייה לאקדמיה. הדברים סוכמו בפגישה שערכו היום (א') שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן, ושר החוץ הקנדי, מארק גראנו, המבקר בישראל. משרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות שיתף עד כה פעולה עם הקרן למחקר במדעי הטבע והבריאות של פרובינציית קוויבק הקנדית – FRQNT-FRQS. במסגרת זו ערכו הצדדים מחקרים בעולם ההדמיות הרפואיות, במימון משותף. הפגישה עסקה גם בשיתופי פעולה בין שתי המדינות בחקר הקוונטום ובתחום הבינה המלאכותית – שני תחומים שבהן יש לישראל תוכניות מחקר ייעודיות ברמה הלאומית. ככלל, השרים הסכימו שעל שתי המדינות לשתף פעולה בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות השונים, וכי בקרוב תתקיים פגישת עבודה בין השרה פרקש הכהן לשר הקנדי המקביל לה. ההיכרות בין שר החוץ הקנדי לאילן רמון ז"ל כמו כן, הביעו השרים פרקש הכהן וגראנו רצון לחדש את הסכם המסגרת לשיתוף פעולה של סוכנות החלל הישראלית עם המקבילה הקנדית, CSA (ר"ת Canadian Space Agency). ההסכם נחתם ב-2014 ותוקפו פג ב-2018. בתחילת השיחה הם דיברו על תרומתו של אילן רמון ז״ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון, לחקר החלל. בפגישה התברר ששר החוץ הקנדי, אסטרונאוט בעברו, הכיר את רמון ז"ל וסיפר לפרקש הכהן על ההיכרות בין שניהם. השרה הזמינה את השר הקנדי להשתתף בשבוע החלל הישראלי, שיתקיים בסוף ינואר הקרוב ויכלול מחווה לרמון ז"ל. לנוכח גל החום והשריפות הפוקד את קנדה, שוחחו השניים גם על שיתוף פעולה קנדי עם חברות ישראליות המפתחות טכנולוגיות לזיהוי מקור שריפות מהחלל. "קנדה סובלת כעת מתופעות חום ושריפות קיצוניות, ולישראל יש טכנולוגיה שיכולה לעזור בזיהוי מקורם של אירועים כאלה", אמרה פרקש הכהן.

ברוסיה לא חוגגים את ה-4 ביולי: קבוצת ההאקרים REvil, שמקורה במדינה, תקפה ביום ו' במתקפת כופרה מאות חברות ברחבי העולם, רבות מהן בארצות הברית. היקף הנפגעים מהמתקפה לא ידוע והוא מוערך בעשרות אלפים. מומחים ציינו כי תזמון המתקפה, יומיים לפני יום העצמאות האמריקני – לא מקרי. במסגרת המתקפה, ההאקרים השביתו חלק ממערכות ה-IT של הקורבנות, ודרשו דמי כופר לשחרור נעילת המחשבים בסך 50 אלף דולר בכל אחד מהמקרים. המתקפה הפילה קורבנות בכמה מדינות, בהן ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, דרום אפריקה, קנדה, גרמניה וקולומביה. היא בוצעה באמצעות חדירה לכלי לניהול מרחוק של רשתות בשם קסייה (Kaseya). מומחי אבטחה העריכו כי זו אחת המתקפות הגדולות ביותר על שרשרת האספקה, שנזקה עלול להיות רב כמו המתקפה שאירעה על סולארווינדס. היקף הנזק יתגלה, ככל הנראה, רק בהמשך השבוע REvil עלתה באחרונה, שוב, לתודעה הציבורית כמי שתקפה את ספקית הבשר הענקית JBS, ודרשה ממנה – וקיבלה – דמי כופר בסך 11 מיליון דולר. נראה כי המתקפה על הכלי של קסייה התפשטה למאות משתמשי הקצה שלה, אבל מאחר שהיא בוצעה ביום ו', ייתכן שהיקף הנזק לא יתגלה במלואו עד מתישהו במרוצת השבוע הנוכחי, בתום החופשה בארצות הברית לרגל יום העצמאות. לאחר שנודע על המתקפה סגרה קסייה את השרתים והחלה להזהיר את לקוחותיה. החברה ניסתה למזער את הסיפור באומרה כי "האינדיקטורים המוקדמים שלנו מצביעים שרק מספר קטן מאוד של לקוחות מקומיים הושפעו מהמתקפה. נקטנו גישה שמרנית והשבתנו את שרתי התוכנה כשירות (SaaS) שלנו כדי להבטיח שאנחנו מגנים על יותר מ-36 אלף לקוחותינו כמיטב יכולתנו". לטענת קסייה, פחות מ-40 מלקוחותיה הושפעו מהמתקפה, אולם אנליסטים ציינו שהנתון האמיתי גבוה יותר וכי "רבים מלקוחות קסייה הם נותני שירות, שעלולים להדביק בכופרה את לקוחותיהם. כש-MSP יחיד נפגע, זה עלול להשפיע על מאות משתמשי קצה, ובמקרה זה נראה שכמה MSPs נפגעו". "ההאקרים ניצלו את האמון במוצר" חברת משברי הסייבר הישראלית פרופרו (Profero) מטפלת בכמה חברות שנפגעו מהמתקפה. לדברי גיא ברנהרט מגן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של פרופרו, "זו מתקפה קלאסית שבה התוקפים משתמשים בספק כדי להגיע להיקפי וממדי נזק נרחבים. קסייה מעניקה שירותים לחברות ענק ועד עסקים קטנים. ההאקרים ניצלו את האמון שיש במוצר כי הם ידעו שכך הם יוכלו להפיץ את הכופרה לכמה שיותר חברות ברחבי העולם. חברות שמנהלות מרחוק מחשבים של מספר רב של לקוחות במקביל הן מטרה רבת ערך לתוקפים". אלרואי מרום, מנכ"ל לינווייט, שמתמחה בבנייה ובתחזוקה של סביבות ענן לארגונים, אמר כי "הכופרות הן המחלה של עידן האינטרנט. הכנה של ארגון להתאוששות ממתקפת כופרה היא כמו כיסוח דשא – זה סיזיפי ומשעמם, אבל לפחות כך לא יגדלו קוצים שעלולים להבעיר את הבית על יושביו". מרום ציין כי "הביטוי הנכון והמעודכן הוא 'לי זה כן יקרה'. חשוב שארגונים יבינו שזה עומד לקרות להם. לא משנה מה נעשה – סביר להניח שמישהו, מתישהו, ינסה לפרוץ ולהצפין את הקבצים. לכן, חייבים להתארגן, עם תוכנית התאוששות מאסון, עם יצירת גיבויים מנותקים ועם שמירתם – גם ברשת האלטרנטיבית, ועם תמונת מצב (Snapshot), כדי שנוכל לשחזר גרסה שלא נפגעה מהמתקפה, ולחזור אחורה בזמן". הוא הוסיף ש-"הרוב המכריע של המתקפות מתבצעות על ידי פושעי סייבר פשוטים למדי, שמשתמשים בכופרות שעושות שימוש בפרצות ידועות ופשוטות, שיצאו להן תיקונים וטלאי אבטחה. הבעיה היא שמערכות המחשוב נעשו כל כך מסובכות. לכן, ארגונים חייבים להפעיל מערכות ניטור שיבדקו באופן עקבי, קפדני ומשעמם להחריד האם הותקנו תוספים אבטחה, מי לא עדכן, מי החליף סיסמה ועוד. עדיף לפעול לפני מאשר לשלם אחר כך – וביוקר".

ג'ים ווייטהרסט, נשיא יבמ (IBM) הודיע במפתיע בסוף השבוע (ו') על התפטרותו. ווייטהרסט שימש בעבר כמנכ"ל רד האט (Red Hat), אותה רכשה יבמ ב-2018 תמורת 34 מיליארד דולרים. פרישתו של נשיא הענק הכחול היא חלק ממהלכי שינוי ברמה הניהולית, שעליהם הודיעה החברה. על פי יבמ, "ווייטהרסט החליט לסיים את תפקידו", והוא ימשיך לעבוד כיועץ בכיר לחברה, לארווינד קרישנה, יו"ר ומנכ"ל יבמ, ולהנהלת הענק הכחול. לא נמסר מי יחליף את ווייטהרסט, שהיה לו תפקיד מכריע באינטגרציה של מוצרי הנרכשת עם אלה של הענק הכחול. מנכ"ל של חברה שהיא שותפה בכירה של יבמ אמר לעיתונות הטכנולוגית בארה"ב, בעילום שם, כי "ההודעה מפתיעה ומזעזעת. אני לא מאמין שווייטהרסט עוזב. זה בא משום מקום. הוא היה, לכאורה, ה'יורש' של קרישנה. השאלה הגדולה כעת היא מי הולך לוודא שהאינטגרציה בין יבמ ורד האט לא תשתנה, או לא תיפגע? יבמ באמת צריכה לוודא שהאינטגרציה נשארת בראש סדר העדיפויות". פטריק מורהד, מייסד ואנליסט ראשי ב-Moor Insight & Strategies, אמר, כי "אני מופתע, כי תמיד חשבתי שווייטהרסט יהיה מנכ"ל יבמ הבא. אהבתי גם את הזיווג בין שני מנהלים בכירים, האחד מתוך יבמ, והשני חיצוני לחברה". אנליסטים ציינו את תפקידו החשוב, שלא לומר המכריע, של ווייטהרסט בשני מהלכים – רקימת עסקת הרכישה, ולאחר מימושה – המהלכים לאינטגרציה בין מוצרי הנרכשת ואלה של יבמ. לדבריהם, "העזיבה תותיר חלל פעור גדול בצוות ההנהלה של קרישנה, בזמן שהוא פועל להפוך את החברה לכזו שמתמקדת בעיקר בענן היברידי. בלא ספק, ווייטהרסט היה יכול לעזור להניע את השינוי בשל הידע המעמיק שלו בתעשייה ופעילותו הרבה לקידום הקוד הפתוח. ווייטהרסט הוא לא מישהו שקל למצוא לו מחליף". עזיבתו של ווייטהרסט מגיעה שנתיים לאחר שיבמ הודיעה על רכישת רד האט, אחת העסקאות הגדולות בהיסטוריה של ההיי-טק. ווייטהרסט, שהיה מנכ"ל רד האט במשך 12 שנים, זוכה להערכה רבה בענף על הפיכת רד האט למעצמת קוד פתוח, שהביאה לשינוי מהותי בענף. קרישנה מינה את ווייטהרסט לנשיא יבמ ביום הראשון שבו נכנס לתפקיד מנכ"ל יבמ, ב-6 באפריל 2020. מינויו של ווייטהרסט כנשיא היה מהלך חריג בחברה: במשך יותר ממאה שנות קיומה, המנכ"ל אחז גם בתפקידי הנשיא והיו"ר, ושלושת הכובעים הללו לא נחלקו. כשני בחשיבותו בחברה, שכרו של ווייטהרסט עמד על 1.2 מיליון דולרים. זאת, בנוסף למניות בשווי יותר מ-18 מיליון דולרים שהוענקו לו, וכן תשלומי "שימור", משמע פיצוי על הישארותו בחברה, בסך שישה מיליון דולרים. קרישנה, ​​שהודיע ​​על עזיבתו של ווייטהרסט כחלק מסדרת שינויים בדרג ההנהלה, מתעקש על כך שאסטרטגיית הענן ההיברידי של יבמ והתמקדותה ב-AI מהדהדת את רצון הלקוחות הארגוניים של החברה. "אני מאמין שאנחנו נמצאים על קו פרשת המים במסע שלנו", אמר קרישנה כשהודיע על שינויי ההנהגה, "כשהעולם מתחיל להיפתח מחדש, יש נו הזדמנות ייחודית להתמקם בעידן חדש ומרתק של צמיחה, להמשיך ולהאיץ את קצב המימוש של האסטרטגיה שלנו ולחזק את התרבות שלנו – הממוקדת בלקוח, ואת היכולת שלנו לספק מומחיות טכנית". בין השינויים בהנהלת החברה, ניתן למנות את עזיבתה של ברידג'ט ון קראלינגן, סגנית נשיא בכירה לשווקים גלובליים. יחליף אותה רוב תומאס, סגן נשיא בכיר בחברה, שבתפקידו האחרון היה אחראי על עסקי התוכנה של יבמ. שינוי נוסף הוא של טום רוזמיליה, שניהל את עסקי מערכות יבמ – לסגן נשיא בכיר לענן ותוכנות קוגניטיביות. לחברה יצטרף ריק לואיס, ששימש עד לא מכבר כסגן נשיא בכיר ב-HPE לתחום ה-IT ההיברידי. לואיס ישמש כסגן נשיא בכיר למערכות. קלי צ'מבליס, העובדת בחברה זה 18 שנים, קודמה לתפקיד סגנית נשיא בכירה למכירות אסטרטגיות, שירותים עסקיים גלובליים – ביבשות אמריקה. רוג'ר פרמו, מנהל האסטרטגיה הארגונית של יבמ, יוביל צוות פיתוח עסקי שהוקם באחרונה בחברה. בוב לורד, שניהל את המאמץ השאפתני להכפיל את עסקי השותפים של יבמ בשלוש-חמש השנים הבאות, יישאר בתפקידו. "עם השינויים האלה, אני בטוח שיבמ תהיה במצב טוב ומחוזק יותר לעזור ללקוחות שלנו ולעסקינו – לשגשג", אמר קרישנה.

האיש העשיר בעולם. ג'ף בזוס, מייסד אמזון. צילום: סטיב ג'ורבטסון, מתוך ויקיפדיה אמזון (Amazon) מתכננת להעניק למנכ"ל הנכנס החדש שלה, אנדי ג'סי, יותר מ-200 מיליון דולר במניות, כך הודיעה החברה בסוף השבוע (ו'), בהגשה לרשויות הרגולטוריות בארה"ב. ענקית הקמעונאות אונליין תרשום את המענק של 61,000 המניות לפי התאריך ה-5 ביולי שחל מחר, היום שבו ג'סי יכנס רשמית לנעליו של ג'ף בזוס, המייסד והמנכ"ל המיתולוגי של אמזון, מאז הוקמה בשנת 1994. בזוס, אחד האנשים מדוברים בתעשייה ומי ששמו הפך לשם נרדף לאמזון, כזכור, הפתיע את העולם כשבישר בפברואר האחרון כי יעזוב את כס המנכ"ל בקיץ. בהתאם לנתונים הסגירה של הבורסה ביום ו', שווי מניות אלה הוא כ-214 מיליון דולר, ואולם הערך המדויק של הפרס יהיה תלוי באופן המסחר במניות, שיבשילו על פי הדיווח בתוך 10 שנים, וככל הנראה גם הוא יעודד את ג'סי להצמיח עוד את הענקית מסיאטל, ששווה היום 1.77 טריליון דולר. אמזון. צילום אילוסטרציה: BigStock כמה כסף יקח ג'סי כמשכורת? ג'סי, היה עד עתה ומאז 2003 עת הוקם, באמזון ווב סרביסז (AWS) – שירות הענן של אמזון – ועובד באמזון כבר משנת 1997. באפריל 2016 קודם ג'סי מסמנכ"ל בכיר למנכ"ל AWS, ושכרו בתפקידו האחרון עמד על 175,000 דולר, כך עולה מההגשה של יום ו'. לא ברור לאיזה מספר נתון זה עומד להשתנות, אולם אין ספק שהוא אינו השורה התחתונה בשכרו של ג'סי, בשל שוויין ההולך וגדל של מניותיו. לפי הפייננשל טיימס, המענק שיקבל ג'סי מגיע בנוסף ל-88,538 מניות החברה שהוא כבר מחזיק, כך על פי S&P Capital IQ, ולעוד 48,756 שיבשילו עד סוף 2020. בסך הכל ועל פי פורבס, שווה המנכ"ל החדש של אמזון האיש 1.6 טריליון דולר כיום, וזאת בטרם חישוב המענק החדש כחלק מהונו. החזקת הנפח הגדול הזה של מניות כבר הפכה את ג'סי לבעל ניירות הערך הפרטי השני בחברה, אחרי בזוס, ששוויו, להבדיל, הוא 201.8 מיליארד דולר, לפי נתוני פורבס ונכון למועד פרסום הכתבה. לפי רויטרס, השכר החציוני השנתי באמזון עמד בשנה שעברה על 29,007 דולר עבור עובדים במשרה מלאה, חלקית ועובדים ארעיים ברחבי העולם, למעט בזוס, ששכר הבסיס שלו היה 81,840 דולר. ואולם נתח המניות הכל כך גדול של המייסד באמזון הפך אותו, כאמור, לאדם העשיר ביותר בעולם. עם זאת, ההון העצמי שצבר ג'סי עד כה עדיין קטן מזה של מנכ"לים יריבים בענף הטכנולוגיה. ברשות סטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט (Microsoft), היו מניות בשווי 215 מיליון, בסיכום שנת הכספים שהסתיימה ב-30 ביוני 2020, בנוסף לשכר בסיס של 2.5 מיליון דולר, למשל. טים קוק מאפל (Apple) אוחז במניות החברה בשווי של 281.9 מיליון דולר, כך על פי הצפי לשנת 2021. כעת רק נשאלת השאלה האם המעמד החדש של ג'סי וחבילת המניות המוגדלת שברשותו יזניקו אותו למקום אחר לגמרי ברשימת עשירי תבל. ימים יגידו.